הרצאות בנושא  פנסיה וגמל

הפנסיה שלנו 2016-2017 - עו"ד ירון שמיר : קרנות הפנסיה, שינויים בקופות הפיצויים - 25/4/17

חזור לרשימת הרצאות בנושא פנסיה וגמל

הפנסיה שלנו 2016-2017 - עו"ד ירון שמיר

קרנות הפנסיה, שינויים בקופות הפיצויים - 25/4/17

מישהו מכם כבר היה בהרצאה שלי שעשינו פעם? אני עו"ד במקור אבל המומחיות שלי עד כמה שאפשר לקרוא לזה מומחיות כי כל הזמן יש בזה שינויים, זה באמת התחום הפנסיוני.

ומה שאני אנסה לעשות בזמן שיש לי זה קצת לדבר איתכם על השינויים האחרונים שחלו בתחום, שאם נדבר על השינויים האחרונים שחלו בתחום זה גם שנת 2016 וגם שנת 2017, ומה שמדהים זה שכל הזמן יש שינויים בתחום.

כמה זמן אתם מוצאים את עצמכם מתעסקים בפנסיה מתוך הזמן שלכם? יותר מידי, נכון? אני בדיוק סיימתי עכשיו שיחה עם חשבת שכר, אני מטפל שם בבעלי השליטה אבל זה שיחה עם חשבת שכר ובאה ואומרת לי: "תקשיב, לא מצליחה. העברתי קבצים והכסף לא יושב במקום". אז חברים כן, אנחנו נמצאים בבעיה. מאד מאד חשוב שתדעו לפני מה שנקרא שאתם מתייאשים ואתם מרימים ידיים ואתם אומרים: "הסוכן שלי לא טוב, וההוא לא טוב וזה לא טוב וההוא לא טוב" קחו בחשבון שאין מה לעשות, הלג עבודה שלכם מול הגופים המוסדיים יש ביניהם מה שנקרא איזשהו פער.

האם זה צריך להיות? התשובה היא לא, הכל צריך לעבוד אונליין. האם זה מה שקורה בפועל? התשובה היא "כן", זה מה שקורה בפועל ולכן הרבה מאד פעמים אנחנו נראה שברגע שיש עזיבת עבודה והעברה לחברה אחרת והעברתי מסמכים עבור שינוי משכורת של העובד הזה ולמה זה לא השתנה בחברת הביטוח? חברים זה לא פשוט.

זה לא פשוט, יש מנהלי הסדר או יש סוכני ביטוח או יש לשכות שכר שעושות את זה יותר טוב מהשאר אבל עדיין אין ספק שמדובר על שוק בעייתי. וברגע שתבינו שיש את ההפרשים האלה זה לא אמור לתת לכם מה שנקרא נחת רוח אבל לפחות שתדעו שחלק מהדברים נובעים כתוצאה מזה.

אנחנו כמובן בצד שלנו מאד מאד צריכים להקפיד על מה שאנחנו צריכים לעשות ואנחנו קצת נדבר על זה. אז בואו נדבר קצת על שנת 2016-2017. דרך אגב אני הכנתי פה רשימה של נושאים אבל אם יש לכם נושאים נוספים שאתם רוצים להעלות במסגרת ההרצאה הזאת, אני אשמח מאד לתת תשובה.

אני מניח שבדרך כלל בעיה של אחד זה גם בעיה של אחר אז אפשר יהיה לדבר על זה. אז איזה שינויים יש לנו בפנסיה בעצם בשנת 2016 ו-2017? אני מזכיר לכולכם שמשנת 2016 חלה חובת דיווח אחיד.

חובת הדיווח האחיד הזאת מדברת על מה שנקרא קוראים לזה "ממשק מעסיקים" אבל מה שמדובר זה בעצם על ההעברה של מידע בדבר עובדים באופן אחיד.

החל מהשנה מדובר על עסקים מעבר לחמישים עובדים. אני מניח שמי שיש לו מעל חמישים עובדים עושה את זה בפועל אבל חשוב מאד לזכור: אין להעביר גליונות אקסל לחברת הביטוח או לקרן הפנסיה ולבוא ולהגיד לה: "עבור דני משה תקחי אלף שקל" או "עבור אהרון תגבי 2000 שקל". אין, נגמר.

מה שצריכים להעביר, צריכים להעביר את חובת הדיווח. חובת הדיווח היא בממשק אחיד, יש כל מיני ממשקים שאפשר להעביר. אנחנו תכף נדבר על זה. לא מדובר פה על העברה כספית, העברה כספית יכולה להמשיך להיות בשיקים, יכולה להמשיך להיות בהעברות בנקאיות, יכולה להמשיך להיות בהוראות קבע מי שמשלם. צריך להיות מאצ'ינג בין שני הדברים אבל יש חובת דיווח על חמישים עובדים ומעלה בממשק מעסיקים.

אל כמה מכם הגיע סוכן הביטוח ובא ואמר לכם: "אני צריך להתחיל לגבות ממכם כסף עבור העובדים"? הגיע אליכם? יפה. זה נובע כתוצאה מחקיקה שנכנסה כבר בשנה שעברה, היא נכנסה דרך אגב בראשון לדצמבר 2015, שנהיה לארג'ים נעשה את זה מ-1.1.2016 שלמעשה קבעה שסוכן שמחזיק בשני כובעים, כובע אחד סוכן מתפעל, דהיינו סוכן מעסיק, וכובע שני סוכן משווק, שהכוונה היא שהוא הסוכן שמוכר את התכניות לעובדים, צריך לגבות ממכם תשלום עבור העובדים.

למה צריכים לעשות את זה? הסיבה היא פשוטה מאד. בא משרד האוצר או היום אגף שוק ההון שהוא כבר לא חלק ממשרד האוצר ובא ואמר: ברגע שהסוכן מחזיק בשני כובעים, יכול להיות לו ניגוד אינטרסים. בפועל מה שקורה זה שהעובד משלם את הנוחות של המעביד בזה שהוא עובד עם סוכן אחד ולכן המעביד יתכבד וישלם עבור השירותים האלה. כמה צריכים לשלם? צריכים לשלם 10.5 שקלים עבור כל ת.ז. או 0.6% מהפרמיה, הגבוה מבין שניהם.

האם יכול סוכן הביטוח לבוא ולהגיד לכם: "אני לא רוצה לגבות 0.6 או אני לא רוצה לגבות 10.5 שקלים, אני רוצה לגבות 40 שקלים"? התשובה היא: בוודאי שכן. את ה-0.6 או את ה-10.5 שקלים הוא אמור להחזיר לתכניות של העובדים. כלומר, זה אמור להקטין את דמי הניהול שמשלמים העובדים.

איך זה יקרה? החל מראשון ליולי 2017 הוא אמור להעביר דיווח לחברות המנהלות, חברות הביטוח לקרנות הפנסיה עבור איזה עובדים הוא גבה תשלום מהמעסיק וכמה הוא גבה וחברות הביטוח אמורות להכניס את הכסף הזה לתוך תכניות העובדים.

כלומר, העובדים שלכם בדו"ח השנתי של 2017 יהיו אמורים לראות מושג שנקרא "החזר דמי ניהול" ולכן יש עכשיו הרבה פניות של סוכנים לחברות: "אני צריך להתחיל לגבות כסף ממכם עבור עובדים". נכנסו לתוקף קרנות הפנסיה ברירות מחדל, אנחנו עוד מעט נדבר על זה. הגדילו בראשון לראשון 2017 כולם יודעים, שהגדילו את אחוזי ההפקדה לתכניות הפנסיוניות, כולם מודעים לזה.

אנחנו נעשה את ההבדל בין קרן פנסיה לבין ביטוח מנהלים, אנחנו נעשה את ההבדל או אנחנו נדבר על מה קורה כשאנחנו קולטים עובד חדש עם תכנית קיימת מבחינת אחוזי ההפקדות. נחתם צו שמשנה את הקצאת האג"ח המיועד בקרנות הפנסיה.

אני אסביר, אחת היתרונות הגדולים ביותר של קרן הפנסיה עד היום היה שלמעשה על 30% מהכסף החוסך קיבל אג"ח מיועד ממדינת ישראל. מה זה אומר? זה אומר שלא משנה מה קרה בשוק ההון, 30% מהכסף קיבלו הצמדה פלוס 4.86% ריאלי.

הסעיף הבא שמדבר הוא מדבר על גרעונות דמוגרפים וגרעונות אקטוארים. כתוצאה מאותן גרעונות שקיימים ואנחנו תכף נבין למה הם קיימים, החליטה מדינת ישראל שהיא רוצה לשנות את הקצאת האג"ח. מה זה אומר? במקום לתת 30% לכולם, אני אחלק אותם בצורה שונה.

אני אתן יותר הרבה למבוגרים, לאלה שמתקרבים לתחום הפנסיה, ואני אקטין עד כמעט אפס את ההקצאה שאני נותנת לצעירים.

כלומר, אם עד היום הייתי מנפיקה מאה מיליון שקל אג"ח מיועד או מאה מיליארד שקל אג"ח מיועד, אני לא אנפיק יותר מזה, אני אמשיך להנפיק מאה מיליארד שקל אג"ח מיועד אבל במקום לתת שלושים אחוז לכל אחד, לצעירים אני אתן פחות, לאלה בין החמישים לשישים אני אתן יותר ולאלה שעברו את גיל שישים והגיעו לגיל פנסיה, אני אתן את המקסימום עד 60%, מאד משפר את מצבם של המבוגרים, מצד שני מפחית מהוודאות של החבר'ה הצעירים.

אז זה שינוי בהקצאת אג"ח מיועד בקרנות הפנסיה. בקרנות הפנסיה, אנחנו תכף נסתכל על זה, אנחנו נראה דו"ח מאד מאד מבהיל שמראה לנו גרעונות דמוגרפיים.

אני מניח שגם באו אליכם ודיברו איתכם שיש גרעונות דמוגרפיים ובואו נעבור לביטוחי מנהלים ובואו ככה, ובואו ככה. אני אסביר לכם ממה זה נובע, אני אסביר לכם מה היתרונות שעדיין קיימים ואנחנו נדבר גם על החסרונות.

השנה נכנס לתוקף "עקוב אחרי" בקרנות הפנסיה. מה זה "עקוב אחרי" בקרנות הפנסיה? עקוב אחרי בקרנות הפנסיה זה איזושהי החלטה של אגף שוק ההון שבאה ואומרת: לאנשים שיש פנסיה, לא ביטוח מנהלים ולא קופות גמל, למי שיש פנסיה פעילה ויש לו גם פנסיות שאינן פעילות אלא אם כן הוא ביקש אחרת, באופן אוטומטי כל הכסף הלא פעיל ינויד לתוך התכנית הפעילה. יש לזה הרבה יתרונות, יש לזה לפעמים גם חסרונות. אני אציג לכם את זה שתדעו.

הלאה, כמה מכם יודעים שמראשון לראשון 2017 התחילו ונתנו הוראות חדשות לגבי קופות פיצויים מרכזיות. מישהו מכם שמע על זה? שמעתם על הקופות פיצויים מרכזיות? אז אנחנו נדבר קצת על הקופות פיצויים המרכזיות. אל כמה מכם באו עובדים בכירים שמרוויחים מעל 32,000 שקל ואמרו לכם: מכיוון שמשלמים היום מס על הפיצויים מעבר ל-32,000 שקל אנחנו לא רוצים שתפקידו לנו לפיצויים מעבר ל-32,000 שקל. אז גם זה הפחיתו את התקרה לפיצויים. לא להתבלבל, ההוצאה המוכרת לחברה גם אם השכר של אותו עובד בכיר 50,000 שקל, אבל היום מעבר ל-32,000 שקל הוא ישלם בשוטף מס על הפקדות המעסיק לפיצויים.

דרך אגב, כמו שיש לו היום על הפקדות המעסיק לתגמולים מעבר לפעמיים וחצי השכר הממוצע במשק וכמו שיש לו היום אם מפקידים לו לקרן השתלמות מעבר ל-15,720 לפי מיטב זכרוני. בראשון לנובמבר 2016 השיק אגף שוק ההון מכשיר השקעה מאד מעניין.

נכון שהוא לא מכשיר השקעה פנסיוני במהות אבל חשוב שתכירו אותו, קוראים לו "קופת גמל להשקעה" אנחנו נדבר על זה כמה מילים. תיקון 190 הופך להיות יותר ויותר רלוונטי מכיוון שיש לנו הרבה מאד כספים שאנחנו מפקידים בשוטף ומשלמים עליהם מס.

אני אגע בזה במהלך ההרצאה ואני אגיד גם איזושהי מילה על פנסיית חובה לעצמאים למרות שאני מניח שזה לא רלוונטי לגבי רובכם אבל כן חשוב שתדעו מה שקורה במשק בפנסיוני. ותאמינו לי, יש הרבה מאד שינויים שלא הכנסתי הנה. אבל אמרתי בואו נתרכז בעיקר. אז בואו נדבר שניה על הממשק המעסיקים.

אז תזכורת, קיים דיווח אחיד, דיווח אחיד שנקבע על ידי אגף שוק ההון, מה אני צריך לדווח, את השם של העובד, תעודת זהות, איזה תכנית, חברת ביטוח. תשימו לב שיש הפרדה בין חברות ביטוח או בין גופים מנהלים שאחד זה קרן פנסיה, אחד זה קופת גמל ואחד זה פוליסת ביטוח. זה לא אותה חברה, אחד זה מגדל יש לו מספר מסוים, אחד זה מקפת יש לו מספר מסוים ואחד למגדל אין הפרדה בחברה של הגמל וההשתלמות והפנסיה אבל תזכרו שזה דיווחים אחרים.

יש לנו כל מיני דרכים לדווח. דרך אחת זה דרך המנהל הסדר שלנו. אם אנחנו עובדים עם מנהל הסדר אנחנו יכולים בעצם לבצע את הדיווח, עוד פעם תזכרו, אני מדבר על הדיווח של העובדים. אני יכול לבצע את הדיווח של העובדים דרך המערכת של מנהל הסדר. אבל הדיווח צריך להיות כמו שאמרתי דיגיטלי בקובץ אחיד, לא לנו בא לעשות ככה ולו בא לעשות ככה, צריך לעבוד לפי הקובץ של האוצר.

האופציה השניה זה המסלקה הפנסיונית. כמה מכם עובדים דרך המסלקה הפנסיונית? איך זה עובד עכשיו? בסדר? גרוסו מודו, בסדר, אבל המסלקה הפנסיונית זה למעשה חברה שהוקמה על ידי חברה נס טכנולוגיות אבל מי שקבע והקים את החברה הזאת בפועל זה אגף שוק ההון והמטרה היא באמת שכל הדיווחים יעברו דרך אותה מסלקה פנסיונית.

דרך אגב, אתם צריכים גם להתחיל לדווח דרך המסלקה הפנסיונית על עזיבות עבודה. אתם צריכים להתחיל לדווח עוד כל מיני דברים דרך המסלקה הפנסיונית. שווה להכיר.

דרך אגב, בהחלט בהחלט אפשר להרים אליהם טלפון ולהזמין אותם לפגישה בשביל להבין מי נגד מי. עוד פעם, מי שיש לו את מנהל ההסדר וזה עובד דרכו בצורה טובה, אהלן וסהלן זה בסדר גמור. המטרה היא שיהיה לכם הכי קל ולא להתעסק בזה כל היום. יש עוד דרך דיווח, אחת מדרכי הדיווח שהיא בעצם הזולה ביותר היא למעשה אם יש לנו הרבה מאד עובדים שנמצאים בחברה אחת, למעשה לדווח דרך האתר של אותו גוף מוסדי ששמה מתרכזים מירב העובדים.

אפשר לעשות את זה דרך אגב גם לגבי עובד אחד, אבל זה נראה לי יותר מידי התעסקות ולכן אם סתם אני אומר, יש לכם 30 או 40 עובדים שמרוכזים במנורה מבטחים פנסיה לדוגמא, אפשר להתקשר עם מנורה מבטחים פנסיה, להיכנס לאתר שלהם ולהעביר את הממשק בגין העובדים שלהם דרך האתר.

למה זה כדאי? זה כדאי מסיבה אחת בלבד, זה זול. זה לא עולה לנו כסף, אנחנו יכולים להתחבר ולעשות את זה. כל שאר הדרכים הם דרכים שעולות כסף. ההשלכות האלה הם גם לגבי סוכן מתפעל וסוכן משווק. תכף נדבר על זה.

וכמו שאמרתי, החל מהשנה מדובר גם על עסקים של 50 עובדים ומעלה. מי שיושב פה ומחייך ואומר: יש לי 49 עובדים או 48 עובדים, חבר'ה אל חשש, החל משנה הבאה זה יהיה גם אתם.

דרך אגב, אני בהחלט חושב שבלונג-רן זו החלטה מצוינת. בתור אחד שיוצא לו לשבת הרבה מאד עם לקוחות שמגיעים לגיל פרישה ואומרים לי: "ירון תקשיב, יש לי פה יש לי שם" וההרגשה היא שהכסף בפוליסה לא יושב כמו שצריך, זה נובע הכל כתוצאה מזה שעד היום היינו מעבירים דברים בסדר, אבל אף פעם לא היינו עושים בקרה אם חברת הביטוח פרעה את זה כמו שהתכוונו.

ולכן אני חושב שהממשק האחיד הזה בשורה התחתונה ייתן פיתרון נכון, הוא יתן פיתרון נכון לעובדים, חבלי לידה, אין מה לעשות אבל שווה שווה שווה להתחיל להתארגן על זה. סוכן משווק סוכן מתפעל, אני מצטער על השקף הארוך הזה עם ההרבה מאד מלל, אני פשוט מאד חשבתי אם להביא במקום זה את החקיקה, החלטתי לשים את זה על השקף וזה בעצם העניין של סוכן משווק סוכן מתפעל.

שימו לב מה כתוב פה: עוסק בשיווק פנסיוני שזה סוכן משווק או גוף קשור בו, לא יתנו שירותי תפעול למעביד שבעבור עובדיו הם נותנים שיווק פנסיוני אלא אם התקיימו כל אלה: תשימו לב, סוכן הביטוח הפנסיוני יגבה מהמעביד בלבד בכל חודש דמי סליקה בעד שירותי התפעול.

כלומר, הם לא ממציאים את זה. ברגע שהם מחזיקים בכובע של סוכן משווק- סוכן מתפעל, הם חייבים על פי חוק לגבות את הכסף. וזה לא שאפשר לבוא ולהגיד: "אתם יודעים מה? לא נעשה את זה". אין. הרעיון פה הוא למנוע את ניגוד האינטרסים.

ולכן ברגע, ותשימו לב, אני כל הזמן מדגיש את זה. ברגע שהם מחזיקים בשני הכובעים, הם גם מתפעלים וגם משווקים, הם חייבים על פי חוק לגבות את זה. מה שכתוב בסעיף 2א' אני אעשה לכם את זה מאד מאד פשוט, כתוב פה שברגע שהם גובים את הכסף הזה והם מדווחים לגוף המנהל, אותו גוף מנהל אמור להפחית את דמי הניהול שגובים מהעובד באותו סכום.

כלומר, אם הם גבו למשה 15 שקל, דמי הניהול של משה צריכים לקטון ב-15 שקל. מתי זה יקרה? אמרתי לכם, זה אמור לקרות החל מיולי השנה, דרך אגב, רטרואקטיבית אם הם גבו ממכם רטרואקטיבית.

והדבר השלישי שנבחרה בעבור עובדים קופת ברירת מחדל לפי סעיף 20 לחוק הפיקוח על קופות גמל. בואו נדבר שניה על העניין הזה שקוראים לו "קופת ברירת מחדל" או "קרן פנסיה ברירת מחדל". מה זה קרן פנסיה ברירת מחדל? אני מזכיר את צו ההרחבה לפנסית חובה וגם אני מניח שבהסכמים קיבוציים וצווי הרחבה אחרים נקבעת חבות להפקדה לעובד תוך זמן מסוים.

כמה אנחנו צריכים להפקיד לפנסית חובה? תוך כמה זמן? הגיע עם תכנית קיימת, אחרי כמה זמן? שלושה חודשים או סוף שנת המס, המוקדם מביניהם. כלומר, אם יש לי עובד שהגיע עם תכנית קיימת, אחרי שלושה חודשים רטרואקטיבית או מתום שנת המס המוקדם מביניהם.

דרך אגב אתם צודקים, יש הסכמים אחרים שמחייבים הפקדה מהיום הראשון. הסכם לפי מיטב זכרוני בשמירה וניקיון מחייב מהיום הראשון. אם עובד הגיע בלי תכנית קיימת שזה כמעט לא קורה היום, אחרי כמה זמן? חצי שנה. שמה אין את סוף שנת המס, אחרי חצי שנה. עכשיו בואו ונניח שהגיע עובד, קלטתם אותו לעבודה, ישבתם איתו, דיברתם איתו, אמרתם לו: "יש לך תכנית קיימת". בטח גם הראה לכם אישור שיש לכם תכנית קיימת ואתם יודעים שצריך להפקיד זה גם נובמבר, אתם יודעים שצריכים להפקיד לו עד סוף דצמבר צריכים להפקיד לו רטרואקטיבית, ומה אפשר לעשות, אותו עובד לא אומר לכם לאיפה הוא רוצה להפקיד? מה אז אנחנו עושים, מפקידים או לא? מפקידים. יפה. וזאת ברירת המחדל.

כי אני מזכיר לכם, עובד יכול לבחור בכל רגע ורגע לאיפה הוא רוצה להפקיד. אבל אם אותו עובד לא בחר במשך התקופה הנקובה בחוק, זה לא אומר שהמעסיק פטור מהפקדה. הוא חייב להפקיד. ולכן לאיפה הוא יפקיד? הוא יפקיד למה שנקרא קופת ברירת מחדל.

עכשיו, מה זה נקרא קופת ברירת מחדל או איזה קופה יכולה להיות קופה ברירת מחדל? משרד האוצר בא ואמר: החל מ-1.11.2016 כל מעסיק שאין לו קופת ברירת מחדל בתוקף מחויב להפקיד לאחת מקרנות ברירות המחדל שאני האוצר עשיתי בשבילו מכרז.

אני בחרתי את שתי הקרנות האלה, קרן הפנסיה של מיטב דש שהיא התחייבה לגבות דמי ניהול מההפקדות של 1.31%, אני מזכיר לכם עוד פעם, דמי ניהול מההפקדות זה דמי ניהול מההפקדה החודשית שאתם משלמים כל חודש כלומר, אם אתם משלמים אלף שקל וקרן הפנסיה של דש מיטב יגבו לעובד 13 שקלים מידי חודש ו0.01% מהצבירה הכוללת.

זאת הפנסיה הראשונה של קרן הפנסיה ברירת מחדל שאני האוצר או אני אגף שוק ההון בחרתי. האופציה השניה היא קרן הפנסיה של הלמן אלדובי שהיא גובה קצת יותר מההפקדות של 1.49% מההפקדות ובתמורה היא מקטינה את דמי הניהול מהצבירה, שהיא תגבה 0.001% מהצבירה. צבירה מה שנקרא כמה כסף הצטבר לעובד. ברור לכם שככל שיש לעובד יותר כסף המשמעות של דמי הניהול מהצבירה יותר חשובה, ומה שיש לעובד פחות כסף המשמעות של דמי הניהול מהפרמיה יותר נמוכה.

אבל אלה הם קרנות הפנסיה שבחר האוצר ואם אתם בתור עסק אין לכם הסכם בתוקף אתם מחויבים אם לא בחר העובד תוך הזמן הנקוב בחוק, להפקיד לאחת משתי הקרנות האלה.

אם יש לכם הסכם בתוקף ומבחינתי שההסכם בתוקף לא יהיה לפי דמי הניהול האלה, אלא יכול להיות לפי דמי ניהול יותר גבוהים או יותר נמוכים, לא משנה מה, אבל אם יש הסכם בתוקף אתם יכולים להמשיך להשתמש בהסכם הזה בתור הסכם ברירת מחדל עד מתי? עד תקופת החידוש הבאה ומקסימום מרץ 2019. כלומר, אם יש לכם הסכם בתוקף אתם עדיין יכולים להמשיך להפקיד לאותו הסכם כברירת מחדל. ברור שאתם יכולים להמשיך להפקיד, אם עושים לעובד שיווק פנסיוני אין שום קשר. זה רק עובד שלא עשו לו שיווק פנסיוני תוך משך הזמן שנקוב בחוק.

שאלה מהקהל: אלה כן צריך להיות איזשהו הסכם?

לא. תראי, את צריכה לדבר איתם בשביל שהם יקבלו את הכספים אבל מבחינתך יש כבר הסכם ברירת מחדל איתם. אוקי? אז מאד מאד חשוב להבין, אם אני רוצה לעשות היום הסכם ברירת מחדל חדש עם קרן אחרת אני צריך לצאת למכרז. אני לא בטוח עד כמה זה אקטואלי לרובנו פה. כי זה לפנות לכל הגופים המנהלים ולקחת מישהו שינהל עבורכם מכרז וסך הכל חברים, דמי הניהול פה לא רעים בכלל. דרך אגב, אני כבר בא ואומר: בעקבות דמי הניהול האלה גם הרבה מאד הסכמים של ברירות מחדל קיימים הורידו את דמי הניהול בשביל שיישארו ההסכם של ברירת המחדל.

שאלה מהקהל: דמי ניהול בעצם מרכיב את הפנסיה (לא ברור)?

נכון. את הדמי ניהול אנחנו גובים מהכל. גם מהפיצויים וגם מהתגמולים.

שאלה מהקהל: אותו יחס?

אותו יחס. לא פשוט אבל זה מה שיש. זה דמי ניהול באמת נמוכים אבל אני בהחלט אומר, גם אם יש לכם הסכם ברירת מחדל בתוקף ומאד נוח לכם, אני בהחלט חושב שאפשר היום לדבר, אם דמי הניהול שם גבוהים מידי, בהחלט אפשר לדבר.

כי חברים, ביחד עם זה, עם קרנות הפנסיה ברירת מחדל למעשה נוצר לנו עוד מצב שלמעשה העובד היום יכול לבחור את מי שהוא רוצה. אני לא יכול היום לבוא ולהגיד לו: "תקשיב, אני בחרתי לך את הקרן הזאת וכדאי לך ללכת לקרן הזאת". אסור לי. אני גם לא רוצה להיות שם. אני רוצה לתת לו את האופציה לבחור.

דרך אגב, אני תמיד אומר לעובדים: תקשיבו גבירותי ורבותי, עם הפריווילגיה מגיעה גם האחריות. כלומר, זו האחריות שלכם באמת לבחור ולהחליט את מי אתם רוצים ולכן חשוב מאד למרות שלכאורה יש קרנות פנסיה ברירת מחדל ולמרות שיכול להיות שיש לנו הסכמים בתוקף, כן לנסות לראות ואני בטוח שאתם עושים את זה, לראות עד כמה שאפשר להקטין את דמי הניהול ולמעשה לתת מוצר כמו שצריך לעובדים.

שאלה מהקהל: יש תקופה מינימאלית שבברירת המחדל אתה צריך להישאר?

ממש לא. העובד יכול לבחור בכל דקה שלא מתאים לו ברירת המחדל. אבל אני אומר עוד פעם, אתה רואה בהחלט עובדים, המודעות היום הרבה יותר גבוהה, דרך אגב, וזה טוב. המודעות הרבה יותר גבוהה ואתה רואה עובדים ששואלים כל הזמן ואני חושב שזה מאד נכון.

אני אגיד לכם איפה הבעיה הגדולה שלי עם כל העניין הזה של הזכות של העובד לבחור. אני תמיד מספר סיפור, אני בשנת 2008 התקבלתי להיות מנכ"ל של קרן פנסיה לא גדולה, קרן פנסיה קטנה. ובאמת אחרי שנים רבות שהייתי בתחום הפנסיוני. אני זוכר כשהגעתי לראיון עבודה בשנת 2008 היה לי יו"ר מאד נחמד אבל גם מאד מפחיד ומאד חד, הוא שאל אותי: "תגיד, אתה מבין פנסיה?" אמרתי לו: "אלוף בפנסיה. אני לא סתם מבין", היה לי גם אז ביטחון עצמי, היום קצת פחות.

רק כשנכנסתי הבנתי עד כמה אני לא מבין. זה לא פשוט קרנות פנסיה ולכן הפחד הגדול שלי וברור שלדמי הניהול יש משמעות מאד מאד גדולה, שאף אחד לא יבלבל אתכם בזה, יש לזה משמעות גדולה אבל יש עוד דברים. ולכן העניין הזה של דמי הניהול וישר לעבור וישר פה וישר שם, צריכים להקפיד, לא צריכים לרוץ אבל מצד שני בהחלט בהחלט צריכים להבין שאנחנו נמצאים היום בשוק עם אטמוספירה שנותנת באמת הרבה מאד יתרונות לעובדים וצריכים לדעת לנצל את ההזדמנות הזאת. זה לא משהו יוצא דופן. אז תזכרו את זה.

אז דיברנו על זה שקרן פנסיה ברירת מחדל זה במידה והעובד לא בחר אחרת, הסכמים קיימים ימשיכו עד תאריך החידוש או מקסימום מרץ 2019. ודיברנו על סעיף 20 שמעניק לעובד זכות לבחור בכל עת במוצר הפנסיוני אפרופו שאלתך, כן.

שאלה מהקהל: (לא ברור)?

אתה שואל שאלה מצוינת. השאלה המצוינת שלו היתה "למה אני קורא הסכם קיים"? כי לכאורה אפשר לבוא ולהגיד: הסכם קיים זה הסכם חתום או לא הסכם חתום ויש הסכם בהתנהגות ולא בהתנהגות. מה שאני יכול לבוא ולהגיד לך שאם אין לך הסכם קיים מבחינת הגוף המוסדי הוא לא יקבל אם תמשיך להעביר לו כברירת מחדל.

כלומר, סתם אני אומר, נניח יש לך הסכם עם כלל ואתה לא סגור אם ההסכם הזה עדיין בתוקף. למה? כי הוא לא נחתם כמו שצריך, כי הוא לא פה, כי הוא לא שם, אבל אתה מעביר לכלל. אם לטעמה של כלל בתור גוף מוסדי אותו הסכם לא עונה על זה, היא לא תקבל ממך את הטפסים. היא תחזיר לך אותם ותבוא ותגיד לך: "תשמע, אני לא יכולה להיות קרן פנסיה ברירת מחדל". אז כלומר, זו שאלה מצוינת, למזלנו גם הגוף המוסדי נמצא שמה והוא בעצם לא יקבל משהו שהמחלקה המשפטית שלו תבוא ותגיד לך "זה לא בתוקף".

אז ככה אתה יכול את הדאגה הזאת קצת לשים בצד. אבל אתה לא יכול לבחור עכשיו קרן פנסיה חדשה. אם מגיעה לך היום קרן פנסיה חדשה ואומרת לך: "תקשיב, אני מסוגלת לתת לך תנאים מעולים, תן לי להיות קרן פנסיה ברירת המחדל" היא יכולה, אבל היא לא יכולה להיות קרן ברירת מחדל. העובדים של אותה קרן פנסיה יצטרכו לעשות שיווק פנסיוני לעובדים. קרן הפנסיה ברירת מחדל תהיה או זו שיש לך הסכם איתה או אחת משתי הקרנות שדיברנו עליהם. בסדר? סגורים? זה נשמע פשוט אבל זה לא כל כך, אבל בסדר בואו נתקדם.

מסלול הייסורים של הפנסיה המוזלת ואני לא אומר פה מילה על דש מיטב, אני עובד איתם, הם מאד נחמדים ואחלה חבר'ה ונהדרים.

פשוט מאד אני לוקח מהעיתונות, קשה להצטרף לקרן הפנסיה שמציע משרד האוצר, אז אני לא יודע כמה מכם ראו את הסרטון הנחמד של רביב דרוקר שיושב ומרים רגליים ומוריד רגליים ושם טלפון ומוריד טלפון. קיר הפייסבוק של מיטב דש הפך בשבועות האחרונים לכותל התלונות של חוסכים מתוסכלים.

החברה שזכתה במכרז של משרד האוצר להפעלת קרן פנסיה מוזלת, אמנם הציעה את דמי הניהול הכי נמוכים אבל רמת שירות לא הוגדרה כתנאי לזכיה. מערכת אנליסט, תכנית טלוויזיה, בדקה כמה זמן לוקח להשיג נציג שירות במיטב דש, אז אין מה לעשות, עוד פעם תזכרו, אנחנו מדברים על חבלי לידה, זה לא הפרמטר היחיד שצריך להנחות אותנו בבחירת קרן פנסיה אבל בהחלט יש לזה משמעות כי אם אני רוצה להעביר עובד שלי לקרן פנסיה ברירת מחדל של דש, שדרך אגב, התשואות שלה בשנה האחרונה מאד טובות.

כלומר, גם דמי הניהול טובים וגם התשואות שלה טובות אז אם אני רוצה להעביר מישהו לקרן הפנסיה של מיטב דש אני צריך שיהיה לי אפרופו מה ששאלת או מי ששאל אם אני צריך הסכם, שיהיה לי עם מי לדבר, וזה קצת בעיה. אבל אני מניח עוד פעם שאנחנו מדברים על חבלי לידה, אבל חשוב לדעת, חברים, השוק לא תמיד מתנהל לפי החקיקה. יש חקיקה שקובעת 1-2-3-4 ומה אפשר לעשות? השוק לא תמיד מדביק אותה בקצב שלה. אז זה לגבי קרן הפנסיה ברירת מחדל וזה דוגמא לדש מיטב.

הגדלת אחוזי הפקדה פעימה שניה, אני מזכיר לכם שבשנה שעברה עבר תיקון שמחייב למעשה להגדיל את אחוזי ההפקדה למוצר הפנסיוני. לצו הזה קראו "צו להגדלת ההפקדות של אחוזי הגדלת ההפקדות במוצר הפנסיוני" ולמעשה ב-1.1.2017 חלה הפעימה השניה.

הפעימה השניה באה ואומרת: מעסיק צריך לשלם 6.5% ועובד צריך לשלם 6% לתגמולים. נשמע פשוט, נכון? זה לא כל כך פשוט. גם בקרן פנסיה וגם בביטוח מנהלים. 6.5 ו-6 אחוז גם בקרן פנסיה וגם בביטוח מנהלים. תשימו לב להבדל הראשון, אם יש לי ביטוח מנהלים או קופת גמל שאיננה קרן פנסיה מקיפה, ההפקדה של המעסיק לתגמולים כוללת גם ההפקדה לאובדן כושר עבודה. כלומר, אם עד היום לפני הגדלת אחוזי ההפקדה הפקדתי 5% לתגמולים ועוד 1% לאובדן כושר עבודה, בכמה אני צריך להגדיל את ההפקדה של המעסיק? 0.5%. בוא נניח שהפקדתי 1.5% או הפקדתי 1.5% לאובדן כושר עבודה אבל האובדן כושר עבודה קנה לי רק 60%  משכרו של העובד.

מה אני צריך לעשות? אני צריך להגדיל את אחוזי ההפקדה. עד כמה אני צריך להגדיל את אחוזי ההפקדה? עד 75%, עד הפקדה שקונה 75% מהשכר או עד 7.5%. כלומר, למעשה למי שיש ביטוח מנהלים יכול להיות שהפקדת המעסיק צריכה להיות גבוהה מ-6.5%. למה? ותשימו לב כי יש לכם איזושהי אחריות. האחריות עליכם היא לבדוק שבאובדן כושר עבודה שאתם מפקידים אתם קונים לו 75% כי אם לא אתם צריכים להגדיל את ההפקדה. שלא יווצר לי מחר מצב שבאתם ונתקעתם ב-6.5 כי חשבתם שזה מה שעולה אובדן כושר עבודה שזה קונה 75% ומסתבר שיש לו אובדן כושר עבודה רק של 50% ומחר בבוקר קורה אובדן כושר עבודה והוא מכוסה רק ב-50%. כי אז יהיה לו מקום בהחלט לבוא אליכם בתלונות. דרך אגב, אם הפקדתם 7.5% וזה לא קנה 75% זה בסדר. כלומר, המקסימום שאתם צריכים להפקיד על פי החוק זה 7.5%.

שאלה מהקהל: אם יש לי מגבלה של 7.5% ואני לא מגיע ל-75%.

אתה מכוסה.

שאלה מהקהל: ואם יש הסכם קולקטיבי שזה 0.8?

מעולה, תבדקי שזה קונה רק 75%. תבקשי מהסוכן מה שנקרא דו"ח.

שאלה מהקהל: זה אחריותנו לבדוק את זה?

את צריכה שיהיה 75%. העובד יבוא אליך ולכן תבדקי שאת מכוסה ב-75%. דרך אגב, נתקלתי כבר בכאלה שהעובד שילם בעבר את האובדן כושר עבודה כן בסדר לא בסדר, לא בסדר, צריך להיות דרך המעסיק.

שאלה מהקהל: ואם המשכורת שלו מ(לא ברור)?

לשכר בביטוח מנהלים, כן.

שאלה מהקהל: אם השכר הוא מפוצל 50% פנסיה ו-50% גמל ולגמל יש לו אובדן כושר עבודה בגובה של 2.5%, והמעסיק משלם עוד 5% לגמל בגמל. עכשיו, החלק של התשלום על הגמל הוא רק 50% מהשכר שלו. הוא עדיין מכוסה ב-75%?

מהשכר לביטוח מנהלים, כן. אין בעיה.

שאלה מהקהל: היתה לי איזו בעיה שהסוכן ביטוח ברגע שבוצעה הפעימה השניה, הוא אמר שאין אפשרות להגדיל את התגמולי מעסיק, לא היה לו אפשרות להגדיל והייתי צריכה לפתוח פוליסה.

תכף נדבר על זה. את צודקת.

שאלה מהקהל: עד עכשיו אני (לא ברור).

תכף נדבר על זה, את צודקת.

שאלה מהקהל: יש לי מצב שהמעסיק מפקיד 6.5 ל(לא ברור) 2.5 לאובדן כושר עבודה.

אהלן וסהלן. זה זקיפות הכנסה וזה הוצאה שלא מוכרת, אבל הכל בסדר. זכותו המלאה.

אז בואו נדבר על קרן פנסיה. איך אמרתם? יש באמת מעסיקים טובים במשק שבאו ועשו את הדבר הבא: אמרו ככה, אנחנו נעשה כדבר הבא: נפקיד 5 בהתחלה לפני השינוי 5-5 ו-8.33 על 70% מהשכר, נניח 10,000 שקל לביטוח מנהלים ופה נקנה לו אובדן כושר עבודה, יש לנו גם אובדן כושר עבודה מפעלי שיהיה לי נוח ב-1%. ועל עוד 10,000 שקל נעשה לו גם קרן פנסיה, נפקיד לו גם 5-5 ועוד 1% לאובדן כושר עבודה ו-8.33. ועכשיו זה פנסיה.

עכשיו נכנסה לנו הפעימה השניה ואתם באים ואתם מתלבטים איך להגדיל. אז פה ברור לכם, אתם צריכים להגדיל בעוד חצי אחוז, נכון? בגלל שאני צריך להגיע לסך הכל 6.5. אבל יש לי פה את הפנסיה. מה עושים עם הפנסיה. האם האובדן כושר עבודה נחשב כחלק מתגמולי המעסיק בפנסיה? התשובה היא לא.

ולכן אם היינו מאד מאד נחמדים וזה מה שעשינו, אנחנו צריכים, פה אנחנו צריכים להגדיל בעוד חצי אחוז, ופה אנחנו צריכים להגדיל בעוד אחוז וחצי. תשימו לב שהגדלת אחוזי ההפקדות כתבה במפורש: הפקדת המעסיק לאובדן כושר עבודה רק במקרה של ביטוח מנהלים או במקרה של קופת גמל. לא במקרה של קרן פנסיה. אם היינו מאד מאד נחמדים והפקדנו לעובד אובדן כושר עבודה גם על קרן הפנסיה אנחנו צריכים להגדיל בעוד אחוז וחצי. אז מה יבוא המעסיק הנחמד יבוא ויגיד: אז מה אני אעשה? אני אבטל את האחד אחוז, נכון? האם כדאי לבטל את ה-1%? איזה סיכון אנחנו לוקחים על עצמנו פה? נניח הסכמתי עם העובד.

שאלה מהקהל: קופת הפנסיה כוללת בתוכה מרכיב אובדן כושר עבודה.

נכון, אבל אני החלטתי שאני רוצה לקנות לו גם אובדן כושר עבודה חיצוני מסיבת כאלה ואחרות. ועכשיו אני תקוע עם זה ואני אומר: "וואלה, יש לי עכשיו 1% תקוע לי כמו עצם בגרון ואני רוצה לבטל אותו" והסכמתי עם העובד.

הערה מהקהל: אי אפשר.

אז אני אגיד לכם למה מאד מאד להיזהר עם הדבר הזה. אחד, אמרת נכון, בקרן פנסיה יש בילד אין בתוך התכנית פנסיית נכות. אבל מה הרבה מאד פעמים קרה? ברגע שקניתי לעובד 1% אובדן כושר עבודה חיצוני שיניתי מסלול בקרן פנסיה.

כלומר, במסלול בקרן פנסיה קניתי מסלול שקוראים לו "מינימום נכות" למה? בשביל מה אני צריך פעמיים? קנו לי אובדן כושר עבודה. אני אקטין את רכיב הנכות שאני משלם בתוך קרן הפנסיה ואני אגדיל את מרכיב החיסכון שלי.

עכשיו בא המעסיק, לא מכיר את הדבר הזה, הוא אומר: "בואו נבטל את האחד אחוז" גם העובד הסכים. יקרה מצב של אובדן כושר עבודה, יכול להיות שבפנסיה הוא נמצא במינימום. סיכון גדול מאד כי אני לא יודע מה קורה בתוך הפנסיה. לא כל המסלולים נותנים לי 75% מהשכר המבוטח. מאד מאד להיזהר מזה. שתיים, לפני בערך שלושה חודשים יצא פסק דין, מישהו קרא את הפסק דין של הנהג משאית נגד מנורה מבטחים? לא, זה פסק דין שחשוב שתכירו.

כי הפסק דין הזה אמר את הדבר הבא, אני אספר לכם את הסיפור, היה שם איזשהו נהג משאית שתבע, הוא היה מבוטח במנורה מבטחים פנסיה, הוא בא ותבע את, הוא לא היה יכול לעבוד בתור נהג משאית, הוא בא ותבע את מנורה מבטחים פנסיה ומנורה מבטחים אמרה לו: "תקשיב, אתה לא נמצא באובדן כושר עבודה" וזה הגיע לבית משפט ובסופו של יום בית המשפט הסכים עם מנורה מבטחים דרך אגב בתמיכה של הממונה על שוק ההון ואמר: "אתה לא נמצא באובדן כושר עבודה" ובית הדין, מה שחשוב לעניינינו שהוא עשה הבדלה או הפרדה בין אובדן כושר עבודה בביטוח לבין אובדן כושר עבודה בפנסיה.

והוא אמר את הדבר הבא: גם בפנסיה וגם בביטוח אני אבדוק האם העובד יכול לעבוד במקצוע או בעיסוק בו הועסק ערב קרות המקרה אבל בקרן הפנסיה אני אבדוק האם הוא יכול לעבוד גם במקצוע או בעיסוק סביר אחר המתאים להשכלתו או הכשרתו או ניסיונו.

בביטוח אני אבדוק האם הוא יכול לעסוק בעיסוק סביר אחר המתאים להשכלתו והכשרתו וניסיונו. תשימו לב, כלומר, אם המקצוע הסביר שאני בעצם בא ואומר שהוא יכול לעבוד לא מתאים לאחד מהדברים השכלה או הכשרה או ניסיון, בביטוח מנהלים אני נמצא באובדן כושר, בקרן פנסיה אני לא נמצא באובדן כושר.

אז יש הבדל מאד מאד אקוטי גם במה שנקרא צווארון כחול בין אובדן כושר עבודה בביטוח לבין פנסיית נכות בפנסיה. לכן אם ראינו מעסיק שהחליט מטעמיו הוא להפקיד אובדן כושר עבודה לעובד גם על החלק של הפנסיה, א' מאד חשוב שתדעו מאד חשוב לשדר לעובד שעשינו לו מאד טוב, קנינו לו אובדן כושר עבודה כנראה יותר איכותי.

אבל אל תבטלו את זה היום כי רמת הסיכון פה לדעתי היא מאד מאד גבוהה. תעשו לעצמכם בדיקה כמה זה עולה בשוטף ואני מניח שבשורה תחתונה אתם תראו שהעלות מול רמת הסיכון היא מאד מאד גבוהה ולכן מאד מאד להיזהר לא לבוא גם בהסכמה של העובד ולבטל את אובדן כושר העבודה. אז זה לגבי ההגדלה.

עכשיו, אמרה פה מאד מאד נכון שיש לנו בעיה, זה נורא נחמד שביקשו מאיתנו להגדיל אבל החברות לא יודעות לקלוט את זה וזה מאד נכון. שימו לב, על פוליסות שלמעשה תאריך ההתחלה שלהם יולי 2001 וצפונה ועל קרנות פנסיה, כל הגדלה יכולה להיכנס לתוך התכנית הקיימת.

אבל על תכניות טרום יולי 2001 למעשה חברות הביטוח פרט לחברת הראל שעד שכר של 15,000 שקל מוכנה לעשות את זה בתוך התכנית, כל חברות הביטוח פותחות מושג שנקרא "תכנית הפרשית", למה? כי זה מה שכתוב בתקנות מס ההכנסה.

תקנות מס ההכנסה עם תפתחו את מתי מותר לפתוח תכניות וכן הלאה וכן הלאה, תקנת מס הכנסה באה ואומרת: על פוליסות מבטיחות תשואה או פוליסות שהופקו טרום יולי 2001 למעשה חברת הביטוח תפתח פוליסה הפרשית. ותשימו לב, הפוליסה ההפרשית חייבת להיות באותה חברת ביטוח.

כלומר, אתם לא יכולים ליצור מצב שהפוליסה העיקרית יושבת בהראל והפוליסה ההפרשית יושבת בכלל גמל. אתם לא יכולים לבחור מצב שהפוליסה העיקרית יושבת בהראל והתכנית ההפרשית יושבת בהראל גמל. למה? כי זה מה שנקבע בתקנות מס הכנסה.

אין לי פה בחירה של לבחור חברת ביטוח אחרת או תכנית פנסיונית אחרת. האם יש בזה עיוות? התשובה היא: בוודאי שיש בזה עיוות. למה? כי לכאורה אני לקוח שבוי. אבל זה מה יש ואנחנו צריכים ללמוד להתמודד עם זה. האם ימשיכו עם זה בעיות? התשובה היא כן.

אין ספק. אין ספק ואת צריכה לתפוס את הסוכן באוזן ואת צריכה למצוא בן אדם בתוך החברה שבה יש לך בעיות ולראות איך פותרים את זה כי אני מסכים איתך, אני אומר עוד פעם, תזכרו שיש הוראות חקיקה שאתם כבר מחויבים לפעול על פיהם והגוף שאמור לבצע אותם עוד לא יודע לבצע אותם.

שאלה מהקהל: (לא ברור) חברת הראל הם (לא ברור) לפנסיה והתחילו (לא ברור).

זה הגיוני, יש ממשק אחיד, בשביל זה הם פועלים לבד. לא בסדר. ממש לא בסדר. אני אמרתי את זה בציניות, זה ממש לא בסדר. אז את צריכה לתפוס את מי שעושה לך את התפעול, לתפוס אותו באוזן ולבוא ולהגיד לו: אדוני היקר, זה הדו"ח פיצול שהעברתי, how come? זה חובה, זה בעיה כנראה בממשק כבר. כי לא יכול להיות שהם פועלים הפוך.

שאלה מהקהל: איזה פיתרון אתה מציע לזה?

פיתרון למה?

שאלה מהקהל: לחלוקה הזאת שהם עושים?

תראי, הפיתרון שאני מציע, עוד פעם אנחנו מדברים על התפעול, על העברת כספים.

שאלה מהקהל: לא, אני מדברת על זה שהם לקחו פוליסה נוספת כי הם לא יכולים (לא ברור).

אין פיתרון. זו זכותם המלאה. מה שהיא באה ואומרת: אני צריכה ליצור מצב שזה באמת נכנס לפוליסה ההפרשית וזה לא נכנס.

הערה מהקהל: הם הפכו את זה לפנסיה.

כן כן.

שאלה מהקהל: מותר להם לעשות את זה?

מה פתאום. בשביל זה אני אומר, יש שמה בעיה.

שאלה מהקהל: ואיך פותרים אותה?

היא תופסת את הסוכן באוזן והיא אומרת לו: "אדוני היקר, אני לא זזה מפה עד שזה לא נגמר". כי את צודקת. יכולה להיות פה בעיה.

שאלה מהקהל: ולמי שאין סוכן?

את עובדת ישיר?

תגובה מהקהל: כן.

אז לתפוס את הבן אדם הישיר שהוא המנהל תיק שלך, עוד יותר לתפוס אותו באוזן, לנער אותו ככה ובניגוד לסוכן לבוא ולהגיד לו: "אם אתה לא פותר לי את זה, מחר בבוקר אני מעבירה את הכל. איזה מן דבר זה?"

שאלה מהקהל: יש לי ביטוח מנהלים. אני לא יכולה לקחת ולהעביר.

נכון. את צודקת.

זה לגבי הגדלת הפקדות ואני מצטער שאין לי תשובות להכל אבל זה בעיה, זה בהחלט בעיה. מה אתם עוד צריכים לזכור? אתם צריכים לזכור עוד דבר. אתם צריכים לזכור שאם מגיע אליכם עובד עם תכנית קיימת עם 8.33 לפיצויים, עובד חדש, ואתם מפקידים לכולם 6% אתם לא מפקידים 8.33. אם הוא הגיע עם תכנית ביטוח קיימת, מה אתם צריכים לעשות? אתם צריכים להמשיך לשלם לו את ה-8.33.

שאלה מהקהל: אם הוא משך את הפיצויים?

לא רלוונטי. הגעתי עם תכנית ביטוח קיימת עם 8.33, אני צריך להמשיך להפקיד לפי 8.33.

שאלה מהקהל: ממתי זה?

מיולי 2016.

שאלה מהקהל: אם הוא בא עם 6?

את יכולה להגדיל לו ל-8.33 אבל את לא חייבת. רק אם הוא הגיע עם תכנית ביטוח קיימת עם 8.33.

שאלה מהקהל: זה רק לגבי פיצויים?

תגמולים את מחויבת על פי חוק.

שאלה מהקהל: אבל אם הפרישו יותר?

שאלה טובה. התשובה היא שחוקית את יכולה. היא באה ואמרה: רגע, אבל אם הגיע לי עובד עם הפקדה של 7.5% לתגמולים והאי כושר כבר נקנה במסגרת ה-6.5, על פניו לפי מיטב הבנתי המשפטית הדלה אני מניח שאת תוכלי לעשות ב-6.5%.

אני חושב שצריכים לבדוק כל מקרה לגופו כי אם זה פוליסה וותיקה עם מה שנקרא מקדמי קצבה וותיקים אני לא בטוח שהייתי משחק עם זה.

נכון שהחוק שותק לגבי זה אבל אני לא בטוח מה יקרה אם הוא ירצה לבוא ולתבוע. כי אם תקטיני לו, הוא לא יוכל להגדיל אחרי זה. וכל רוח החוק באה ואומרת, למה היא בעצם קבעה 8.33? היא לא רוצה ליצור מצב שאני מקטין למישהו משהו שהוא לא יכול להגדיל אחרי זה ולכן הייתי נזהר עם זה.

נכון שהחוק לא מדבר על זה. אוקי? הוא מדבר על פיצויים לא על תגמולים, הייתי מאד נזהר. עוד דבר שאתם צריכים לזכור, אני לא יודע כמה זה רלוונטי מבחינתכם. שימו לב שגם הגדרת השכר בצו ההרחבה להגדלת ההפקדות השתנתה. אני מזכיר לכם שפנסיית החובה חייבה אותנו להפקיד לפי פנסיית חובה לפי איזה שכר? השכר של העובד או השכר הממוצע במשק, נכון? כלומר אם היה לי עובד שהיה לו 12,000 שקל לכאורה הייתי יכול להפקיד, בוא נניח שהשכר הממוצע במשק 9,500 הייתי מחויב להפקיד על 9,500 לפי צו ההרחבה לפנסיית חובה ועל השכר הזה גם הייתי יכול לפתוח 5 ו-5 ו-5, אף אחד לא חייב אותי על השכר מעבר לצו ההרחבה, מעבר לשכר הממוצע במשק לעבוד לפי צו ההרחבה על פי פנסיית חובה. תשימו לב שההסכם החדש שינה את ההגדרה הזאת.

הוא קבע שהשכר הוא השכר שהוסכם בין העובד למעביד ולא פחות מהשכר לפי פנסיית חובה. כלומר, אותו עובד שקודם הפקדתי לו לפי 9,500 הפקדתי לפי צו ההרחבה לפנסיית חובה וזה החלטתי להפקיד לו 5-5 ו-5 גם את זה עכשיו אני צריך להגדיל. אוקי?

שאלה מהקהל: אבל אם זה לכל השכר אז לא חייבים.

אם זה כבר על כל השכר לפי צו ההרחבה, אין לך בעיה. אבל כבר נתקלתי במקומות שבעצם בא המעסיק ואמר: עד השכר הממוצע במשק אני מפקיד לפי אחוזי ההפקדה ומעבר לזה אני מפקיד לו רק 5 ו-5. בסדר, זכותו היתה דרך אגב, היום אסור. אוקי? אני לא יודע עד כמה נתקלתם בזה אבל אם יש לכם את זה, תדעו שהיום השכר הוא השכר שהוסכם בין העובד למעביד.

שאלה מהקהל: ואם זה משרה חלקית?

אין לזה שום רלוונטיות. את מפקידה לפי השכר שהחלטת בין העובד והמעביד. דרך אגב, כל השאלות משרה חלקית, עובדת שעתית, עובדת פה עובדת שם, חברים לפי צו ההרחבה לפנסיית חובה אני צריך להפקיד לכל עובד שהוא עובד שכיר שלי אלא אם כן הוא בגבר לדעתי מתחת לגיל 21 ואישה מתחת לגיל 20, אלא אם כן יש להם פנסיה תקציבית ואלא אם כן מה עוד? מתי עוד אני לא מחויב להפקיד לפנסיית חובה? מעבר לגיל פרישה כחוק שהוא גיל 67 גם לגבר וגם לאישה ומקבלים פנסיה שלא מביטוח לאומי.

כלומר, אם יש לי בן אדם בן 70 שמצטרף אלי לעבודה ולא מקבל פנסיה, אני מחויב להפקיד לו. אם יש בן אדם שמצטרף אלי לעבודה והוא בגיל 66 והוא מקבל כבר פנסיה, אני מחויב להפקיד לו כי גיל פרישה כחוק הוא גיל 67 גם לגבר וגם לאישה. פנסיה מחברת ביטוח מקופת גמל או פנסיה תקציבית לא מביטוח לאומי.

שאלה מהקהל: השעות הנוספות גם נכללות בשכר?

גלובאליות או לא גלובאליות?

שאלה מהקהל: שעות נוספות.

אם השעות הנוספות הן שעות אמיתיות אז כנראה שאת לא מחויבת. אם הן לא אמיתיות כנראה שאת כן מחויבת.

שאלה מהקהל: ואם בגיל 67 עובד מתחיל לקבל פנסיה אז מעסיק חייב להפריש?

והוא עובד אצלך?

שאלה מהקהל: כן.

בטח שאת מחויבת כי זה חלק מהתנאים שלו. אבל אם היית קולטת אותו היום לעבודה, אז כבר לא היית צריכה. אוקי? כי זה חלק מהתנאים.

שאלה מהקהל: זאת אומרת אם הוא התחיל לפני שהוא קיבל את הקצבה אז אני מחויבת לשלם. ואז כשהוא עובר את הזמן.

את מחויבת להמשיך.

שאלה מהקהל: ומקבל קצבה, אני עדיין מחויבת?

וודאי.

שאלה מהקהל: ניתן לשנות את זה? להפסיק את ההפקדות?

בהסכמה ניתן לעשות הכל. תמיד אתה יודע, השאלה עד כמה זה יהיה אפקטיבי ועד כמה זה לא יהיה אפקטיבי. אז חברים, לא לשכוח, אנחנו מחויבים להמשיך להפקיד.

ידיעות אחרונות 8/3/2017 רפורמת האג"ח המיועדות כבר כאן. שר האוצר משה כחלון חתם על תקנות להגברת יציבות הקצבה הפנסיונית לגמלאים בקרנות הפנסיה החדשות. התקנות מעגנות את המלצות הצוות, זה מה שאמרתי לכם. בעצם שינוי בהקצאת האג"ח המיועד. למה זה קורה? כי יש לנו גרעונות אקטוארים צפויים. בואו אני אסביר לכם למה לעזאזל יש בקרנות הפנסיה האלה גרעונות אקטואריים. זה באמת מעצבן.

שאלה מהקהל: מתי לא היו גרעונות? כל החיים היו גרעונות. מאז שקמה המדינה הזאת.

נכון, אבל חבר'ה, קרה דבר מאד מעניין בשנת 1995. בשנת 1995 קרה דבר מעניין, הדבר המעניין שבאו ואמרו: מה שאכלנו אותה עד עכשיו עם הקרנות הוותיקות, אכלנו. אנחנו ערבים לזה, אכלנו אותה ואכלנו אותה בגדול. לא להתפתות לעסקאות מפוקפקות.

אז אכלנו אותה ואכלנו אותה בגדול, אבל מהיום אנחנו פותחים קרנות חדשות. ואתם יודעים למה מחויבת הקרן החדשה? הדבר הכי חשוב שהיא מחויבת לאיזון. ברגע שהיא יוצאת מאיזון, נגמר. היא צריכה לעשות משהו. וכל קרנות הפנסיה יוצאות היום מאיזון ואני אספר לכם בסוד, אנחנו עוד לא רואים את היציאה הזאת מאיזון, אנחנו רואים דבר אחר לגמרי.

ולמה הם יוצאות מאיזון? אני אנסה לעשות לכם את זה מאד מאד פשוט. מגיע היום פנסיונר לקרן הפנסיה עם מיליון שקל צבירה. דרך אגב, אתם יודעים היום איך עושים פנסיה? לוקחים צבירה מחלקים במקדם קצבה שזה איזשהו מכנה שמניח תוחלת חיים כזאת ואחרת וכן הלאה וכן הלאה ונקבעה הפנסיה.

עכשיו, אותם מיליון שקל נניח המקדם קצבה שלי הוא 200, כמה הפנסיה שלי? 5,000. מה הבעיה? אתם יודעים מה יש עוד במקדם קצבה? הוא מורכב מתוחלת חיים והוא מורכב מעוד שני דברים. אחד זה ביטוח, נשים את זה שניה בצד, אבל הוא מורכב מאד משהו, אתם יודעים ממה? מושג מאד פשוט שנקרא "ריבית תעריפית". מה זה ריבית תעריפית? ריבית תעריפית זה איזושהי תשואה שאני מניח שאני אעשה על הכסף. אתם יודעים מה התשואה שאני מניח פה במקדם הזה 200? 4%.

כלומר אני מוציא היום בן אדם לפנסיה, אני אומר לו: "תקשיב, לפי תוחלת חיים X ולפי תשואה של 4% המקדם שלך הוא 200. דרך אגב, אם הייתי קובע פה 2% המקדם לא היה 200, הוא היה 230. אבל אני מוציא אותך לפי 4%, מעולה. מה יצרתי פה? כולנו חשבונאים, כולנו מבינים בחשבונאות. אני לא הרבה אבל קצת. מיליון שקל יצרתי פה התחייבות בעצם לשלם את הפנסיה של הבן אדם לפי 4% כי זה מה שהוצאתי אותו.

האם בפועל זה יקרה? זה לא רלוונטי. אבל ההתחייבות שרשמתי בספרים שלי, בספרים של קרן הפנסיה רשמתי התחייבות לשלם לפי 4%. מה אני עושה באותה דקה שאני רושם את ההתחייבות הזאת? יש לי נכס, מה אני צריך לעשות עם הנכס? לשערך אותו, נכון? אני צריך לרשום אותו בצד של הנכסים שלי, איך אני משערך אותו? 4%? איך אני רושם אותו? נכס חסר סיכון במשק, כמה נכס חסר סיכון במשק? אפס? אני אהיה נחמד, אחד.

חבר'ה מה יצרתי באותה שניה שהוצאתי בן אדם לפנסיה? גירעון. של כמה? של 3% כפול תוחלת חיים. 60% נניח, 40%. חברים, יצרתי גירעון. כל בן אדם שאני מוציא לפנסיה אני יוצר גירעון. למה אנחנו עוד לא רואים את זה בקרנות פנסיה? אין הרבה פנסיונרים, יש מעט פנסיונרים, לא רואים את זה עוד. אבל חברים, זו הבעיה הגדולה ביותר. ולכן אם אני מוציא בן אדם ב-4% לפנסיה ואני משערך באותה דקה באחוז, אני מוציא את הקרן מאיזון.

מה אמרתי שקרה בשנת 1995? אני מחויב להחזיר את הקרן לאיזון. איך אני מחזיר את הקרן לאיזון? לוקח זכויות. ממי? מכולם. אז יש לי שתי אופציות. מה האופציות שיש לי? אחת, לבוא ולהגיד: אני לא מוציא אותך עם 4%. אין לי 4%, אני מוציא אותך עם 1%. מה יקרה אז? המקדם לא יהיה 200, יהיה 250. כמה תהיה הפנסיה? 3,000-2,000. יש איזה מישהו שאומר: אני מוכן לקחת את זה על עצמי? מה אני משוגע? מה פתאום.

האופציה השניה היא להמשיך ככה. עד כמה? עד שיהיה הרבה פנסיונרים והקרן תצא מאיזון. ומה האופציה השלישית? היא לבוא ולהגיד: אני מעביר לפנסיונרים את האג"ח המיועד. אם אני מעביר לפנסיונרים את האג"ח המיועד ואני מעביר את ה-4.86 מהעמיתים הפעילים לפנסיונרים, למעשה אני יכול לשערך את הנכס לא ב-1% אלא אני יכול לשערך את זה פחות או יותר לפי האג"ח המיועד כי על 60% מהנכס יהיה לי אג"ח שהוא צמוד פלוס 4.86, הכל טוב.

שאלה מהקהל: אבל האג"ח הוא לא על המאה אחוז.

אז נכון, אז אני אעשה מה שנקרא איזשהו מכפלה משוקללת אבל תזכור שאני נותן 4 ויש לי 4.86 על שישים אחוז מהנכס, הגירעון יצטמצם. ולכן כל עוד הריבית במשק בעולם לא תעלה, אנחנו נמצאים בבעיה עם קרנות הפנסיה ולכן דרך אגב נקבע הפיתרון הזה של העברת האג"ח המיועד מהעמיתים הרגילים לפנסיונרים. עכשיו, האם זה דופק לגמרי את קרנות הפנסיה? התשובה היא לא.

כי בינינו, אם נסתכל על התשואות לאורך זמן, נכון שהם הוצגו בסביבת ריבית אחרת, אבל אם נסתכל על התשואות לאורך זמן במכשירים הפנסיוניים, סך הכל התוצאות של המכשירים הפנסיוניים גם אלה שלא היו מגובים באג"ח מיועד שזה ביטוחי המנהלים וקופות הגמל, הם לא רעות בכלל. דרך אגב, הם אפילו טובות כיוון שבשנים שהיה ריבית מאד מאד גבוהה האג"ח המיועד היה משקולת אבל האג"ח המיועד נותן לנו וודאות ולכן יש מה שנקרא את ההעברה מהחבר'ה הצעירים לחבר'ה המבוגרים יותר.

שאלה מהקהל: מה יהיה עם הצעירים שיתבגרו?

הצעירים תמיד נדפקים. אבל הבעיה הגדולה שלנו היום שאותה אנחנו רואים בקרנות הפנסיה זה בגלל לא מושג אקטוארי, זה מושג דמוגרפי. מה זה דמוגרפי? מי פה מבוטח בקרן פנסיה חדשה? כולם? לא, יש פה כאלה שמבוטחים בוותיקה. מי מבוטח בחדשה? את. באיזה קרן פנסיה את? מקפת. מקפת של מי זה? מגדל.

מי מבטח אותך בקרן פנסיה? מחר בבוקר קורה לך מקרה ביטוח, מי מבטח אותך? מגדל? מגדל. מישהו אומר משהו אחר? מנורה, מי מבטח אותך? מנורה. חבר'ה אז קודם כל תבינו שבקרן פנסיה מי שהחברה המנהלת מה שאמרתם עכשיו זה חברות מנהלות, אין שום משמעות למי מבטח. כי החברה המנהלת לא מבטחת. מי שמבטח בקרן פנסיה מי זה? אתם.

קרן פנסיה היא הדדית. מה זה אומר שהיא הדדית? זה אומר שקרן הפנסיה עובדת בצורה הבאה, דרך אגב, אתם זוכרים שסיפרתי לכם 2008, את זה למדתי ב-2008. מה קורה בקרן פנסיה? קרן פנסיה כל תחילת חודש החברה המנהלת, מגדל מקפת, מבטחים, כלל פנסיה, לא בביטוח אלא בקרן פנסיה, באה אליכם ועושה את הדבר הבא.

באה אליה ואומרת לה: תקשיבי, אני גובה ממך עבור סיכון של שארים ונכות 20 שקל, ממנו 15, ממנה 20 וכן הלאה וכן הלאה. ואומרת את הדבר הבא: כל מה שגביתי ממכם אני שם אותה בקופה בצד. נניח גביתי ממכם מיליון שקל, כל חודש בחודשו מה אני עושה? אני בודק כמה תביעות חדשות נוצרו לי.

אם בחודש מסוים נוצרו לי מיליון שקל, גביתי את מה שאני צריך ממכם. אם בחודש מסוים נוצרו לי תביעות של חצי מיליון שקל, מה יצרתי? עודף דמוגרפי, אני מחזיר לכם את החצי מיליון שקל. מה קורה אם בחודש מסוים נוצר שני מיליון? גירעון. לקחתי ממכם מיליון, הייתי צריך לקחת ממכם שני מיליון.

לכן חשוב מאד שתזכרו, שימו לב, זה הבדלה מאד מאד דקה אבל היא מאד מאד רלוונטית. מי שמבטח בקרנות הפנסיה זה אנחנו את עצמנו. אין חברות ביטוח. אם זה מגדל או אם זה מבטחים הם החברות המנהלות. הם לא אחראיות בכלל עם הביטוח לכאורה, הם אדישות לגמרי אם יהיה ביטוח או אם לא יהיה ביטוח כי הם נהנות ממושג שנקרא "דמי ניהול".

לא מעניין אותם התביעות. בפועל כן מעניין אותם כי קרן פנסיה שיש לה הרבה מאד תביעות, כולם יברחו. אבל באופן עקרוני, מי שמבטח זה אתם את עצמכם. מה קרה ביולי 2014? ביולי 2014 באה הממונה על שוק ההון ואמרה את הדבר הבא: כל הקרנות נמצאות בעודף. כלומר, הן גובות מיליון והתביעות הן חצי מיליון.

אני לא רוצה ליצור מצב כזה כי אם אני אדישה אז למעשה אני צריכה לדאוג לזה שהן יגבו חצי מיליון שקל. ומה עשתה? הורידה את התעריפים שהיו נמוכים במילא בקרנות הפנסיה, הורידו אותם בערך בחצי. הממה, מסתבר שהורידו אותם קצת יותר מידי ולכן מה נוצר לנו מצב? נוצר לנו מצב שבפועל הפנסיה-נט נראית ככה, וזה הגירעונות שהראו קרנות הפנסיה.

הגירעונות האלה רובם, כמעט במאה אחוז מהן אולי 5% בעצם מהגירעון הזה מושפע ממה שאמרתי לכם מקודם עם הריבית. הרוב נובע כתוצאה מזה שהקטינו את תעריפי הביטוח בקרנות הפנסיה. עכשיו, האם זה משנה לנו?

כלומר, האם זה משנה לנו אם יגבו מאיתנו פה חצי מיליון ופה יהיה מיליון תביעות ובסוף יגבו מאיתנו עוד חצי מיליון? האם זה משנה לנו? התשובה היא שזה מאד משנה לנו. למה? כי הגירעון הדמוגרפי נגבה מהצבירה והפרמית ביטוח מגבית מהפרמיה.

אני אסביר, אם אני מסתכל לדוגמא על, לא אסתכל על כלל פנסיה כי היא באמת רעה, אבל אם אני אסתכל נניח על מגדל מקפת אישית, שעשתה גירעון של 0.47- זה אומר שמי שיש לו מיליון שקל, אני גביתי ממנו עוד 4,700 שקל בגין הגירעון.

דרך אגב, מי שיש לו אלף שקל לא גביתי ממנו כמעט כלום. כלומר, מי שנפגע כתוצאה מהפחתת תעריפי הביטוח וכתוצאה מהגירעון הדמוגרפי הם שתי אוכלוסיות. אוכלוסייה הראשונה, אוכלוסייה שיש לה הרבה כסף בקרן הפנסיה. צבירות גבוהות נפגעו מהגירעון הדמוגרפי. האוכלוסייה השניה שנפגעה זה העמיתים הלא פעילים.

למה העמיתים הלא פעילים? כי עמיתים לא פעילים אין להם ביטוח והם עכשיו משתתפים הרבה יותר בעלויות ביטוח של כולנו. אז זה בעצם הגירעונות הדמוגרפיים בקרנות הפנסיה, אנחנו רואים שכמעט לאורך כל השורה, כל הקרנות מראות את הגירעונות למה? כי תעריפי הביטוח בכל הקרנות הם זהים.

אני לא יכול לבוא ולהגיד: אני גובה שניים וההוא גובה אחד. לכן נוצר לנו פה מצב של גירעונות דמוגרפיים בקרנות הפנסיה. איך ישנו את זה? יגדילו את תעריפי הביטוח. אבל חשוב מאד להבין מה זה הגירעון הדמוגרפי ומי סובל מזה. ועכשיו שכמעט הבנו מה זה גירעון דמוגרפי והבנו שמי שמבטח בקרן פנסיה זה בעצם אנחנו את עצמנו, בואו ננסה לראות את הרפורמה הבאה של עקוב אחרי בקרנות פנסיה ומה זה אומר.

עקוב אחרי בקרנות פנסיה, אמרתי לכם, זה נובע כתוצאה מזה שאם אנחנו מסתכלים על כמות החשבונות בכל קרנות הפנסיה, כנראה שבמדינת ישראל יש בערך 20 מיליון איש. כי נוצר מצב שיש לבן אדם יש 4 חשבונות, 5 חשבונות, 6 חשבונות, 7 חשבונות. עכשיו מסכנים האנשים, זה כסף הולך לאיבוד בינינו. עכשיו, הכסף הזה ברגע שהחשבון שלי הופך להיות חשבון מוקפא קורים לו בעצם שני דברים.

הדבר הראשון, דמי הניהול קופצים למעלה, הדבר השני, כמובן שהוא ממשיך להתנהל בגירעון הדמוגרפי ולכן באה ואמרה הממונה: אני מבצעת רפורמה שהרפורמה בעיקרון היא מאד מאד נכונה, אני בעצם גורמת לכל הכסף המוקפא בקרנות הפנסיה באופן אוטומטי ללכת לקרן הפנסיה הפעילה אלא אם כן ביקש הלקוח אחרת.

כמות הלקוחות שביקשו אחרת בינינו, שואפת לאפס, ודרך אגב, זה הגיוני. אני אומר עוד פעם, למי שיש צבירה של 5,000-7,000-10,000 שקל בקרנות אחרות, אין שום סיבה שזה לא יאוחד. אבל אני רוצה להסביר לכם מה המשמעות הביטוחית של הדבר הזה שפשוט מאד ישב לכם בראש עד כמה הדברים האלה הם דברים מורכבים ובטח ובטח אם המצב אצלכם הוא מצב דומה.

בואו נניח שיש לי עמית לא פעיל שזה אותו לקוח שיש לו קרן פנסיה מוקפאת ויש לי עמית פעיל היום בקרן פנסיה השניה. העמית פעיל הזה יש לו צבירה היום בקרן פנסיה של 100,000 שקל והשכר המבוטח שלו הוא 15,000 שקל ובואו ונניח גם שהעמית בקרן הפנסיה, אותם 15,000 שקל קונים לו פנסיית שארים של 9,000 שקל לבן-בת זוג אם הוא הולך לעולמו ועוד 6,000 שקל לילדים עד גיל 21, זה פחות או יותר המספרים, 60% לבן-בת הזוג 40% לילדים עד גיל 21.

כמובן מוכפל באחוז כיסוי, אני לא אכנס לזה כי אחרת תתבלבלו לגמרי. יש לו צבירה של 100,000 שקל. עכשיו, בואו נניח שהמצב שלו טרום האיחוד היה פה ופה, קורה מקרה פטירה, מה היתה מקבלת המשפחה? המשפחה היתה מקבלת מפה את אותם 9,000 שקל ועוד 6,000 שקל פנסיית שארים, הבן זוג היה מקבל לכל החיים, הילדים עד גיל 21. ובנוסף היו הולכים ל-150,000 שקל האלה, יוצרים מזה פנסיה לפי איזשהו מקדם כי אין פה ביטוח, זה עמית מוקפא, ומשלמים גם מפה פנסייה.

דרך אגב שימו לב, המאה אלף שקל האלה נעלמים, הם לא המשחק. הצבירה היא לא זו שמשלמת את הביטוח בקרנות פנסיה פעילות. מה משלם את הביטוח בקרנות פנסיה פעילות זה הסכום ביטוח שנקנה מההפקדות.

עכשיו בואו תראו, לעמית הזה קרה מה שנקרא "ניוד אוטומטי". ה-150 נוידו לפה. כמה כסף יש לנו פה? 250,000 שקל. קרה מקרה פטירה, מה תקבל המשפחה? היא תקבל 9,000 שקל ועוד 6,000 שקל אבל היא לא תקבל מפה כלום, כי הכסף הזה נויד לפה. כלומר, בעצם בניוד הזה פגעתי בסכומי הביטוח למקרה פטירה. ולכן למי שיש צבירה גבוהה כעמית לא פעיל בקרן פנסיה לא בטוח שהניוד האוטומטי הזה הוא הדבר הכי נכון עבורו.

כי תזכרו, מה שעושה הניוד הזה הוא בעצם מקטין את הביטוח. איזה אופציות יש לו? אופציה אחת יש לו, להישאר פה, החיסרון באופציה הזאת שלמעשה אמרנו, יש גירעונות דמוגרפיים ולוקחים לו זה, מה אפשר לעשות? אפשר לנייד את זה לקופת גמל.

אם ניידתי את זה לקופת גמל, במקרה פטירה המוטבים מפה יקבלו סכום חד פעמי דרך אגב ומפה יקבלו את הפנסיית שארים. אז תשימו לב עד כמה הרפורמה הפשוטה הזאת של מה שנקרא ניוד אוטומטי מתאימה באמת ל-80% מהאוכלוסייה אבל אני לא בטוח שזה נכון. אז חשוב להבין את זה וחשוב לדעת שכל דבר כזה יש לו משמעות.

שאלה מהקהל: אתה מדבר על הפיצוי כעל סכום של מקרה פטירה, ואם במצב שזה לא פטירה?

נחסך פה ונחסך פה. מה זה משנה?

שאלה מהקהל: אבל פה יש לך צבירה של מאה אלף לפנסיה.

מה זה משנה? פה ייחסך לך 150 ופה ייחסך 100. מה זה משנה אם זה נחסך ביחד? אותו דבר, מבחינת צבירה אין שום הפרש, הבעיה היחידה זה במקרה פטירה. יש הבנה?

שאלה מהקהל: ולמה אתה אומר אתה מעביר את זה לקופת גמל?

מכיוון שפה אם קורה מקרה פטירה לוקחים את הכסף הזה ויוצרים ממנו גם פנסיה ושנית, אמרנו שיש גירעונות דמוגרפיים, הכסף הזה משלם על ביטוח שהוא בעצם לא מבוטח. ופה אין, במקרה פטירה ישלמו סכום חד פעמי, כי זה גמל.

שאלה מהקהל: קופת גמל פעילה?

לא פעילה. את לא צריכה לשנות את זה לפעילה. אוקי? כי זה כסף חד פעמי, גמל זה חד פעמי.

בואו נדבר על קופות פיצויים מרכזיות.

לכמה מכם יש בעסק קופת פיצויים מרכזית? אז הקופות פיצויים מרכזיות למי שלא יודע, קופת פיצויים מרכזית זה בעצם איזושהי קופה שצבועה על שם המעסיק והפקידו בעבורה עבור עובדים ואין לצבע שמי ואין לה פה ואין לה שם. ב-31.12.2007 הופסקו ההפקדות לאותה קופה בגין עובדים חדשים.

לגבי עובדים קיימים, הייתי יכול עוד להמשיך להפקיד באיזושהי תקופה. הממה, בחלק גדול מהקופות האלה הצטברו סכומים שלמעשה אין לי מה לעשות איתם. אין לי מה לעשות איתם זה לא תמיד רע, אבל זה כסף שיושב ושוכב ואין הרבה מה לעשות איתו, וזה גם כסף שמאד מאד מאד לא אהוב על ידי משרד האוצר. למה? כי הוא לא צבוע בשמי על שם עובדים, הוא צבוע על שם המעסיק. מה שנקרא פול, אני לא אוהב פול. ולכן באה נציבות מס הכנסה ואמרה את הדבר הבא: אני פועלת לפירוק הקופה המרכזית לפיצויים. ואיך אני אעשה את זה? אני אבקש מכל עסק ב-1.1.2017 לבצע מאזן.

אני אבקש מאותו עסק שיבוא ויבדוק מה החבות שלו לפיצויים היום עבור עובדים שעבדו עד ה-31.12.2007, אנא מכם תבדקו מה החבות. במקביל תלכו בבקשה לתכניות האישיות של העובדים ותבדקו כמה צבירה יש שמה שמכסה חלק מהחבות. אם קיים הפרש, אני מאד מאד מבקשת את ההפרש הזה שקיים בקופת פיצויים המרכזית, תשים אותו מה שנקרא בצד. על ההפרש הזה גם תוסיף עשרה אחוז. למה? בשביל שיהיה. ואת כל היתרה שיש לך בקופה מעבר להפרש הזה, מה תעשה איתו? תתחיל לשלם בשוטף לכל העובדים עבור פיצויי פיטורים. בואו נראה אם יש לי פה דוגמא מספרית?

שאלה מהקהל: (לא ברור) אישור ממשרד האוצר כדי להעביר כספים.

התשובה היא שנציבות מס הכנסה נתנה את האישור הזה באופן גורף. אם את פועלת לפי זה, אין בעיה, אישור יועץ משפטי של העסק, באישור רואה חשבון אפשר לעשות את זה. תסתכלו שניה, יש ליהודה בקופה המרכזית שני מיליון שקל חבות עבור עובדי 31.12.2007, 3 מיליון שקל יש לי בתוך הקופות האישיות של העובדים, 2.5 מיליון שקל הפרש נדרש, כלומר ההפרש שיש לי בין החבות לבין מה שקיים לי, זה חצי מיליון שקל, אני צריך להלביש על זה עוד עשרה אחוז, 550,000 שקל.

כלומר, נשאר לי בקופת פיצויים המרכזית 1,450,000 שקל שהם מעבר לחבות ומעבר לעשרה אחוז, גבירותי ורבותי היקרים אנא מכם תתחילו לשלם מהמיליון ארבע מאות חמישים את ההפקדה השוטפת לפיצויים. לא תעשו את זה, לא יכירו לכם בהפקדה השוטפת לפיצויים שאתם מפקידים מהעובר ושב שלכם.

אז מצד אחד יש פה יתרון, יש פה יתרון תזרימי. מצד שני, חברות רווחיות שאני מניח שכולכם בחברות רווחיות, בעיה, אין לי הוצאה. כי המיליון ארבע מאות חמישים שלא תתבלבלו, לא מקבלים עוד פעם הוצאה. אוקי? אבל זה שינוי מאד מאד מאד מאד גדול. למה? כי בחלק מהעסקים יש לנו שתי קופות פיצויים מרכזיות, ואנחנו בכלל לא יודעים איך להתחיל לעשות את זה ואנחנו צריכים להתחיל לעשות מאזן ואנחנו צריכים לעשות בדיקות ואנחנו צריכים פה ואנחנו צריכים שם.

בינינו, אם אתם מסתכלים על זה בשורה תחתונה זה לא נורא נורא מורכב. אבל איך קורה כדבר הזה? נניח יש לי קופת פיצויים מרכזית, סתם אני אומר, בפסגות, ויש לי עובד אחד בכלל ועובד אחד בהפניקס ועובד אחד במנורה ועובד אחד במגדל ועוד עשרה לא יודע איפה, איך משלמים את הפיצויים מהקופות פיצויים המרכזיות? איך בכלל אני עושה את ההפרדה? אני לא מעביר סליפ אחד עבור פיצויים וסליפ אחד עבור תגמולים. אני מעביר בתור תכנית אחת, נכון? אז חברים, מה שאני יודע ומה שאני הבנתי שאמור לקרות זה שלמעשה מה שיקרה יקרה המצב הבא: ברגע שגמרתם לעשות את כל המאזן הזה וקיבלתם את האישורים הנדרשים מהיועץ המשפטי של העסק.

דרך אגב, לכל העסקים יש יועץ משפטי? לא יודע. אבל היועץ המשפטי של העסק ומרואה החשבון של העסק, מה שצריכים לעשות למעשה זה לפנות לגוף המוסדי ששמה נמצאת הקופת פיצויים המרכזית ולמעשה מה שאני מבין שיקרה, יקרה מצב של back to back, אתם תעבירו לגוף המרכזי נניח לפי הבדיקה שלנו ולפי האישורים אנחנו צריכים לשלם 10,000 שקל לפיצויים עבור עובד 1-2-3-4-5-6-7 ומה שיעשה הגוף המוסדי הוא יעביר את זה אליכם ואתם תעשו את הפיצול.

כי באמת קופת פיצויים מרכזית לא יודעת לשלם רק פיצויים לכל מיני חברות ביטוח. אבל תהיו מודעים לדבר הזה, תזכרו שזה כבר חקיקה שנמצאת בתוקף, אפרופו מה שאמרנו, מחוקקים חקיקות אבל אנחנו לא בדיוק יודעים איך להתמודד איתם.

אבל זה משהו שנכנס כבר לתוקף ולכן שווה לעשות את זה. דרך אגב, החבות לפיצויים היא גם עבור בעלי השליטה. כלומר, כשאני בודק את החבות לפיצויים אני בודק גם את החבות שיש לי לבעלי השליטה. יתרה מזאת, ניתן היום גם לעשות חלוקה של הסכום הזה למי שרוצה לקופות פיצויים אישיות על שם העובדים.

אוקי? כלומר, אפשר לעשות מה שנקרא את החלוקה מהקופת פיצויים המרכזית גם של הסכום שנמצא מה שנקרא שמשוייך לעובדים, לחלק אותם לעובדים שזכאים לזה. שינוי מאד מאד מאד גדול. דרך אגב, יש פה גם התייחסות כמובן סכומים במחלוקת, אם יש מה שנקרא סכסוך בקשר לחלק מהסכומים, אותם שמים בצד, אבל נעזוב את זה שניה בצד. עכשיו, השינוי הזה בעצם גם מתחבר לנו לשינוי נוסף שחל בכל הנוש של פיצויי פיטורים.

ומהו הנושא הנוסף? הנושא הנוסף הוא בעצם שנקבע שעל הפקדה מעבר ל- 8.33 משכר של 32,000 שקל אני מחויב למעשה לעשות זקיפת הכנסה לעובד. עכשיו, בואו ונניח שאני מעסיק ואני רוצה היום לעשות השלמת פיצויים לעובד שמרוויח הרבה כסף, אני רוצה להעביר לו חצי מיליון שקל, בא'נה יש פה בעיה, על חלק מההעברה של הסכום הזה אני בשוטף צריך כבר לעשות לו זקיפת הכנסה.

למה זה קשור לקופת פיצויים המרכזית? כי מה שההבנה שלי נכון להיום, שלמעשה אם נעשה את החלוקה הזאת דרך הקופת פיצויים המרכזית לקופות האישיות עד יוני 2017 נוכל לבצע את ההעברה, את הניוד לקופה האישית לפיצויים עבור השלמת חוב וותק ללא זקיפת הכנסה. אחרי זה, כבר נצטרך לעשות את הזקיפת הכנסה. אז מי שזה רלוונטי לגביו מוזמן למהר ומי שזה לא רלוונטי לגביו, גם בסדר. אוקי? אז חשוב לזכור את זה.

שאלה מהקהל: אם יש מצב שבעצם הקופת פיצויים לא עוברת את הצבירה של העובדים, יש לי חסר, גירעון בחבות שלי?

את לא צריכה לגעת.

שאלה מהקהל: את זה אני מבינה, אבל בעצם המטרה של האוצר היתה לחסל את הקופות המרכזיות, אז זה אומר שמה שנשאר לי לעשות זה לקחת את מה שיש לי ולחלק.

את לא חייבת אבל.

שאלה מהקהל: זאת אומרת, אם אני רוצה לפטור את העובדים מתשלומי מס עקב זקיפה, אני אעשה את זה עכשיו ואם לא, אז לא.

נכון.

שאלה מהקהל: אז הקופה המרכזית לפיצויים שלי במקרה הזה תהיה קיימת נגד רצון האוצר.

דרך אגב, אני אומר עוד פעם, אני חושב שמאד מאד מאד חשוב במקרה כמו זה להקפיד באמת על בדיקת החבות האמיתית ואני אסביר למה.

תזכרי שההפקדות מ-2008 הגדרתית פועלים על פי סעיף 14 ובעצם זה שהם פועלים על פי סעיף 14 יכול להיות שהחוב וותק שלך הוא פחות ממה שאת חושבת. כלומר, על ההפקדות מ-2008 את לא צריכה למעשה לקחת צבירה אלא את צריכה ללכת על חישוב אחר.

החישוב הוא בעצם אם הפקדת ב-2008 0.83 פטרת את עצמך מ-0.83 משכרו האחרון של העובד. כלומר, יכול להיות שבבדיקה אצלך יסתבר שהחוב שלך הוא יותר נמוך ממה שאת חושבת.

שאלה מהקהל: אבל הפנסיית חובה שהגדירו ב-2008 זה רק מי שהפקיד בפנסיית חובה מה-0.86 ו-0.86 לאלה. אבל מי שהיתה לו אז פנסיה או תכנית מיטיבה, זה לא חל עליו. סעיף 14 לא חל עליו.

לפי מיטב הבנתי, ה-0.83 כן חל עליו.

שאלה מהקהל: זה כן חל עליו, אבל מי שהיתה לו תכנית מיטיבה, לא חלה עליו פנסיית חובה, זאת אומרת סעיף 14.

נכון, רק על ה-0.83 את צודקת.

שאלה מהקהל: לגבי שנה שעברה נעשתה טעות בחישוב של הפרטים לעובד שהוא מקבל יותר מ-82(לא ברור). אבל עכשיו אני צריכה, סתם דוגמא, היה צריך להיות שמונה ושליש והפרישו עבורו שישה אחוז, עכשיו אני צריכה לדעת איך אני יכולה לתקן את זה השנה כדי שהוא לא ישלם שווי (לא ברור)?

אני לא בטוח שאת יכולה.

שאלה מהקהל: צריך להפריש (לא ברור).

אני חושב שכן. אוקי, וזה דוגמא להשלמת חוב וותק פיצויים וככה צריכים לחשב את זה.

תראו, איך בודקים בעצם אם העובד חייב על השלמה חד פעמית בחוב וותק? אם נניח יש לעובד שכר של 30,000 שקל, יש לו וותק של 10 שנים ובקופה יש לו כספים שהופקדו עד היום של 300,000 שקל.

כלומר, כל הכספים שהופקדו עד היום בקופה, למעשה לא היה עליהם מס. במקרה הזה השלמת המעסיק של 400,000 שקל עושים את החישוב הבא: לוקחים את התקרה ללא מס ואומרים: מה שבעצם אני חייב לו היום זה 300,000 שקל.

כמה יש לו בקופה? יש לו 300,000 שקל. כמה מתוך ה-300,000 שקל הוא שילם מס בשוטף? אפס. לכן כל ה-400,000 שקל בדוגמא הזאת יהיו חייבים במס בידי העובד. בואו נלך לדוגמא הבאה, השכר של העובד הזה 40,000 שקל, הוותק שלו 10 שנים.

בקופה יש ללא מס 150,000 שקל, המעסיק גם רוצה להשלים לו 400,000 שקל. במקרה הזה אני לא הולך ל-40,000 שקל כי התקרה היא 32,000 שקל. מגיע לו למעשה לקבל ללא מס עד 320,000 שקל. אני מנכה את מה שקיים בקופה ולכן בדוגמא הזאת על 170,000 שקל העובד לא ישלם מס בשוטף ועל ה-230 הוא ישלם מס. סליחה, סך הכל ללא מס 230 ועל היתרה.

שאלה מהקהל: למה לא 170?

בואו נראה אולי טעיתי. בקופה ללא מס יש לנו 150. נכון? אני יכול לשלם לו בלי מס 320. כי זה התקרה. אוקי? בניכוי מה שקיים בקופה זה 320-150, זה 170. נכון, ההגדרה היא לא נכונה. 170 אני בעצם יכול לשלם לו ללא מס ו-230 עם מס. אוקי? זה הפוך.

הבנו, אז זה לגבי ההשלמה. עכשיו, כל הדברים האלה בעצם מביאים אותנו למצב שהיום לעובד שמרוויח שכר, אתם יודעים מה? גם 30,000 שקל ובטח ובטח אם יש לו מעבר ל-32,000 שקל אנחנו יוצרים מצב שעל חלק מאד מאד גדול משכרו הוא משלם בעצם את ההפקדות הפנסיוניות והנטו.

למה? בואו נלך לדוגמא לעובד שההכנסה שלו היא 40,000 שקל ואני משלם לו 8.33 פיצויים ואני משלם לו 6.5% תגמולים והעובד מהצד שלו משלם 6%. בואו נעשה תרגיל, בואו נקח את ה-8.33 את ה-6.5 ואת ה-6, כמה אחוזי הפקדה יש לי פה? יש לי 20.83. 20.83 כפול 40,000 שקל זה אומר שמפקידים לו בחודש 8,320 שקל. זה כל ההפקדה.

עכשיו בואו נפרק את ההפקדה הזאת. ההפקדה של 8.33 מ-8000 שקל, אני משלם מס בשוטף, נכון? 8000 כפול 0.83 על 664 העובד משלם מס בשוטף. שיהיה לי קל, בואו נניח שעל 6.5% מעבר ל-25,000 שקל, פעמיים וחצי פלוס קצת מהשכר הממוצע במשק, אני משלם מס. כלומר, על 15,000 שקל.

שאלה מהקהל: 8.33 מ-40,000 לא מ-8000.

אני מחשב את הכסף שהוא משלם מס. מה שמעניין אותי זה הכסף שהוא משלם מס. 6.5% מ-15,000 שקל העובד משלם מס על תגמולי מעביד, זה 975 שקלים. ועל הצד שלו, האם העובד משלם מס? התשובה היא כן. חבר'ה הזיכוי ממס לעובד הוא על 600 שקל. 602 שקל, כמה העובד משלם פה? הוא משלם פה 0.6 כפול 40,000 שקל. כלומר, הוא משלם 2,400.

על 600 שקל יש לו זיכוי ממס, כלומר יש לו 1,800 שקל שהוא משלם מהנטו. עכשיו בואו נקח את ה-1,800 ונוסיף על זה 975 ונוסיף על זה עוד 664.

כלומר, מתוך פרמיה של 8,620, 3,440 שקל העובד משלם או משלם עליו מס בשוטף או משלם מהנטו. כלומר, אם אני עושה חלוקה, אני מגיע למצב חברים ש-41% מהפנסיה שלו היא פנסיה שנובעת כתוצאה מהפקדות שחויבו במס בשוטף. מה המשמעות של זה? שהוא צריך לקבל את הפנסיה הזאת פטורה ממס.

כלומר, את הפנסיה הזאת עקב תיקון 190, החל מגיל 60 הוא יוכל לקבל בפטור מלא ממס או לחילופין לבצע עליה מושג שנקרא היוון קצבה עם מס נומינאלי של 15% על הרווח. לא משנה, לא ניכנס לזה.

תשימו לב, העובדים האלה שאנחנו בדרך כלל עושים להם פנסיה על הכל כי הם העובדים הבחירים ואנחנו נותנים תחזיות של פנסיה של 27 ו-30 אלף שקל ואנחנו אומרים לו: אדוני היקר, הפנסיה שלך תהיה חייבת במס, זה לא נכון. אם נדע לצבוע לו כמו שצריך את הפנסיה שנובעת כתוצאה מהפקדות שהוא שילם עליהם מס בשוטף, אנחנו נקטין לו פה את חבות המס פלאים בפנסיה.

אז למה אני מספר לכם את זה? אחד, בשביל שתכניסו את זה לראש. שתיים, האם יש דרך נכונה היום לצבוע את ההפקדות? התשובה היא: לא כל כך. אם דרך אגב זה הכל בחברה אחת זה מאד פשוט כי החברות מוציאות היום.

אם זה בשתי חברות, זה כבר לא כי כל אחת רואה רק חלק אחד. האם אני יודע מה הדרך הנכונה שבסופו של יום זה יקרה? כנראה שזה יקרה דרך הדו"חות שכר. כי בדו"חות שכר אני יודע כמה הפקדתי ואני יודע כמה הפקדתי מהנטו וכמה הפקדתי מהברוטו. מה אני מציע נכון מהיום? להתחיל לשמור 106.

כי ה-106 האלה שווים ים כסף כי אחרת אף אחד לא יבוא ויגיד לו: "תקשיב, זה פנסיה שנובעת מהפקדות פטורות". בוא תוכיח לנו. עכשיו חבר'ה, לא מדובר פה על שקל, שניים, מדובר פה על ים כסף. אז תזכרו את המושג הזה שקוראים לו קצבה מוכרת, הוא שינה את כל ההתייחסות שלנו לגבי פנסיה ואנחנו ראינו פה. עובד של 40,000 שקל, דרך אגב, תקחו עובד של 20,000 שקל, אתם תראו שכל החלק שלו, תזכרו, כל החלק שלו מעבר ל-600 שקל הוא משלם מהנטו. וזה חלק גדול, זה יכול להיות עשרה אחוז, זה יכול להיות 11%, בדוגמא הזאת הגענו לארבעים ומשהו אחוז.

שאלה מהקהל: אני לא הבנתי את הקטע הזה.

לא נורא.

שאלה מהקהל: למה מגיל 60 אבל?

כי זה מה שקבע מס הכנסה, שמגיל 60 אפשר לקבל על זה פטור. אני יכול לפנות לקרן פנסיה ולבקש ממנה פנסיה בגיל 60, שום בעיה. גם אם אני עובד. ואם אני מקבל סכום פטור, מה רע לי?

שאלה מהקהל: והמעסיק חייב להפקיד.

נכון, יש לי פנסיה מגיל 60 פטורה ממס, מה רע? אני אסביר. חלק מההפקדות לפנסיה אני משלם עליהם מס בשוטף. הפקדות מעבר לפעמיים וחצי השכר הממוצע במשק של המעסיק לתגמולים, הפקדה מעבר ל-32,000 שקל לפיצויים וכל ההפקדה שאני כעובד מפקיד ולא מקבל עליה זיכוי.

אני מקבל זיכוי לא על כל הפקדה שלי אלא על 7% מ-8,700. זה יוצא בערך 600 שקל לחודש. בדוגמא הזאת באנו ואמרנו: סך הכל ההפקדה לתכנית הפנסיונית בדוגמא הזאת זה 8,320. עכשיו בואו נראה כמה מתוך ה-8,320 זה תשלומים שאני משלם אותם מהנטו. אז אמרתי, הפיצויים שאני משלם מהנטו כי אני משלם עליהם מס זה 664, התגמולים של מעסיק מעבר לפעמיים וחצי השכר הממוצע במשק זה 975, התגמולים של העובד שהוא לא מקבל עליהם זיכוי זה 1,800. לקחתי את זה פלוס זה פלוס זה, אמרתי סך הכל הפרמיה הזאת מסך הכל 8,320 זה 40%. ולכן הגדרתית 40% מהפנסיה שלי צריכה להיות פטורה ממס.

כי כבר שולם עליו מס בשוטף ולכן המשמעות פה למשכורות שמפקידים עליהם לפנסיה היא משמעות מאד מאד כבדה. לצערי הרב אין לי איזה מכשיר פלא לתת לכם לבוא ולהגיד: זה עושה ככה וזה עושה ככה, אם יש באמת רק תכנית אחת זה לא בעיה, אבל בינתיים לשמור 106, אני מניח שבאיזשהו שלב תכנת השכר תדע לעשות את זה. זה גם כן חלק מהתיקון של תיקון 190.

פנסיית חובה לעצמאים אני חושב, יש פה מישהו שמתעסק עם עצמאים? אין פה, יש? אז פנסיית חובה לעצמאים אז חשוב לדעת שמ-1.1.2017 גם עצמאים צריכים להפקיד לפנסיה, ממה זה בעצם נבע? זה נבע כתוצאה מזה שעצמאים שההכנסה שלהם היתה נמוכה לא הפקידו לפנסיה, דרך אגב, גם עצמאים שההכנסה שלהם היתה גבוהה לא הפקידו לפנסיה אבל זה כבר בעיה אחרת. למה הם לא הפקידו לפנסיה? כי עצם זה שאמרו לכם: "תקשיבו, יש לכם הטבות מס", לא שילמו מס במילא ולכן הם לא הפקידו לפנסיה.

ולכן בא מס הכנסה וקבע את הדבר הבא, או במסגרת החוק להתייעלות כלכלית קבעו את הדבר הבא: קודם כל החובה לפנסיה לעצמאים זה עד השכר הממוצע במשק, 9,673, עד מחצית מהשכר הממוצע במשק העצמאי צריך להפקיד 4.45%. בין מחצית השכר הממוצע במשק לשכר הממוצע במשק הוא צריך כבר להפקיד 12.55%. המקסימום הפקדה שצריך עצמאי לעשות גם אם הוא מרוויח 30,000 שקל, המקסימום הפקדה על פי חוק היא 822 שקל. כלומר, הפנסיית חובה חלה על עצמאים. אם הם לא יפקידו בסופו של יום הם יקבלו קנס. הקנס יהיה בגובה של 500 שקל. למה זה אמור להכניס אותם? זה אמור להכניס אותם לאיזושהי רוטינה של הפקדות לפנסיה.

שאלה מהקהל: לא חשוב באיזה גיל העצמאי?

יש, גיל 55, גיל 60, יש הגבלה, פשוט מאד לא הכנסתי פה את ההגבלות. במקביל, עשו עוד כמה דברים, אחד, הפחיתו בגובה התשלום לביטוח לאומי לעצמאים בעלי הכנסה נמוכה והגדילו אותו לבעלי הכנסה מעבר לשכר הממוצע במשק. הגדילו את הטבת המקסימאלית שיכול לקבל עצמאי, היום במקום 16% מתקרה של 208,000 שקל כבר אפשר להפקיד 16.5% מתקרה של 208,000 שקל. בנוסף, ביטלו את חובת ההפקדה של ה-2.5% הראשונים לקרן השתלמות.

עצמאי היה זכאי לקבל הטבת מס של ניכוי על הפקדה לקרן השתלמות. בשביל לקבל את הטבת המס הוא היה צריך להפקיד קודם כל 2.5% מהנטו. ביטלו את זה והיום הוא יכול להפקיד 4.5% ולקבל את הטבת המס של הניכוי בהפקדה לקרן ההשתלמות על כל ההפקדה שלו. וגם בנו איזשהו מנגנון של תשלום פיצויי פיטורין ברגע שהם סוגרים את העסק. פחות רלוונטי. מי שזה רלוונטי, אני אשמח מאד לשבת איתו על זה באופן פרטי אבל חשוב לדעת שמ-1.1.2017 יש גם פנסיית חובה לעצמאים.

קופת גמל להשקעה, המכשיר שקוראים לו "קופת גמל להשקעה" נכנס לתקפו ב-1.11.2016. כמה מכם יש לכם ילדים צעירים מגיל 18 פחות, יפה מאד, אז למעשה גם את הכסף של הביטוח הלאומי מה שנקרא "תכנית חיסכון לכל ילד" בעצם מי שבחר במכשיר קופת גמל כמכשיר החיסכון לילד שלו, הכסף נכנס לקופת הגמל להשקעה. מה מעניין בקופת הגמל להשקעה? בקופת הגמל להשקעה יש כמה דברים מאד מאד מאד מעניינים.

א' קופת גמל להשקעה נהנית מהיתרונות המובנים של קופת גמל. מה היתרונות המובנים של קופת גמל? באופן עקרוני, אני אספר לכם בסוד, אם ידעתם לדבר על דמי הניהול שלכם, כנראה שעלויות ניהול בקופת הגמל נמוכות יותר מכל עלויות ניהול אחרות שאתם מכירים. למה? כי יש דמי ניהול מצבירה. זה הדמי ניהול שיש בקופת גמל.

כל שאר העלויות שיש בקופת הגמל הם מאד מאד נמוכות יחסית לכל אלטרנטיבה. עלויות קניה ומכירה וכל הדברים האלה, בקופות הגמל הם הנמוכות ביותר. ולכן קודם כל זה מכשיר חיסכון מאד יעיל מבחינת מה שנקרא אפשרות החיסכון בו. היתרון השני שיש בקופת גמל שלא קיים במכשירים אחרים זה הרעיון של דחיית מס.

מה זה אומר דחיית מס? אם היום אני נמצא במסלול מסוים בקופת גמל והחלטתי מטעמי אני לעבור ממסלול א' למסלול ב', אם אני מדמה את זה לקניה ומכירה של נייר ערך בתיק השקעות או בבנק, זה אומר שברגע שאני עושה את הקניה והמכירה הזאת בבנק יש מס על רווח הון של 25% על רווח ההון. בקופת גמל זה לא קורה. כלומר, ברגע שאני עובר בין מסלולי ההשקעה, קונה מוכר, אני לא משלם מס ואני ממשיך לנהל ברוטו ולא נטו שזה יתרון מאד גדול. אני מנהל בעצם בסיס יותר גבוה ולכן זה יתרון שני שקיים בקופת גמל.

היתרון השלישי שקיים בקופת הגמל, זה היכולת של קופת הגמל היום להשקיע במושג שנקרא "נכסים לא שכירים", נכסים אלטרנטיביים, נכון להיום בסביבת הריבית הקיימת ובשוק ההון שקיים, מה שנותן בעצם את ה-add value בהשקעה זה השקעה בנכסים לא שכירים.

קופת הגמל יודעת להשקיע בנכסים לא שכירים. נכסים לא שכירים זה השקעה בתשתיות, השקעה בנכסים שאינם נסחרים בבורסה. נדל"ן ודברים כאלה ואחרים.

והדבר הרביעי שטוב בקופת הגמל, זה אם לא מוצא חן בעיני איפה שמנהלים אותי, אני יכול לנייד את הקופה בלי שום אירוע מס.

עכשיו, יש עוד יתרון אחד קטן שאם תעשו אחרי זה ניתוח מספרי, לא הבאתי לפה את החשבון שאני עשיתי, אבל הוא מאד מאד מעניין. באופן עקרוני, אם תחליטו בסופו של יום את קופת הגמל להשקעה הזאת לקחת החל מגיל 60 כפנסיה, יהיה לכם פטור מלא על הפנסיה ופטור מלא על הרווחים. שימו לב, אני מחזיר אתכם לתיקון 190, זה עוד פעם, כסף שהפקדתי אותו מהנטו שלי, לא קיבלתי עליו הטבת מס ולכן אם אני לוקח אותו בתור פנסיה בגיל 60 הוא פטור ממס כולל פטור ממס רווח הון.

יתרון מאד מאד מעניין למי שיודע לתכנן נכון את כל המכשירים הפנסיונים. כיוון שכמו תמיד מי שנהנה מהמכשירים האלה זה כל אלה שיש להם הרבה כסף והרבה יועצים ויודעים פה ויודעים שם. בא מס הכנסה ואמר: אני את היתרונות האלה מוכן לתת עד 70,000 שקל לשנה.

אל תבוא לי עכשיו תביא לי 2 מיליון שקל ותחשוב שדפקת את המדינה. אני מוכן לקבל עד 70,000 שקל לשנה לתעודת זהות. כלומר, אם אנחנו בני זוג ויש לנו עוד איזה שני ילדים אז אנחנו יכולים להפקיד לשנה 280,000 שקל אבל זה עבור כל אחד בנפרד על היתרונות והחסרונות של זה. יש לזה גם הרבה דברים אם אני מפקיד על שם הילדים, יש לזה דברים לא פשוטים אבל שתדעו שזה קיים. קופת הגמל להשקעה הזאת, מכשיר השקעה מאד מאד מעניין, המתחרה היחידה של זה שהיתה עד היום זה היה בעצם, דרך אגב, הכסף זמין למשיכה בכל עת, אם נרצה למשוך אותו לפני גיל 60 ולא כפנסיה, נשלם 25% מס רווח הון בפדיון אבל יופי של מכשיר, מאד מעניין, למי שמעוניין לחסוך, באמת יופי של מכשיר.

זה לא במסגרת מקום העבודה אבל שווה להכיר אותו. המתחרה היחידה היתה עד היום פוליסת החיסכון, המכשיר הזה הוא בהחלט מכשיר עדיף בגלל העלויות שלו ובגלל היכולת לנייד, החיסרון שלו שהוא לא יודע לקבל מה שנקרא סכומים חד פעמיים.

שאלה מהקהל: סליחה, הפטור הזה הוא נוסף לפטור על הקצבה?

כן. אם תחליט לקחת מפה פנסיה, הכל יהיה פטור. נכון.

שאלה מהקהל: זה כשאתה לוקח פנסיה, לא כסכום חד פעמי.

נכון. אם אתה לוקח סכום חד פעמי אתה משלם מס רווח הון של 25%.

שאלה מהקהל: אבל מה אתה ממליץ לגבי החיסכון לילד?

תשמעי, זה מאד תלוי. אני מהבחינה הזאת הלכתי על מסלול יותר מסוכן אבל זה לא אומר, זה אני. החלטתי שאני הולך על מסלול. כל אחד יכול לבחור לפי החלטתו. זה כל אחד וטעמיו.

שאלה מהקהל: סליחה, אני לא הבנתי, זה מסלול שגם אפשר לבחור במקום העבודה?

פרטי. זה לא קשור למקום העבודה אבל את מחר בבוקר יכולה לבוא ולהגיד: יש לי 60,000 שקל שאת רוצה לחסוך, אני רוצה לפתוח קופת גמל להשקעה, מכשיר לא רע לחיסכון.

שאלה מהקהל: אני יכולה להוציא ולהכניס.

מתי שאת רוצה.

שאלה מהקהל: זה לא מוגבל בגיל?

כלום. אחלה מכשיר, באמת, תלמדו אותו. אני לא ממליץ עליו אבל אחלה מכשיר.

שאלה מהקהל: השאלה איזה תשואה הוא נותן.

תמצא גוף שנותן תשואה. נו, תכנס לגמל תראה מי יותר טוב מי פחות טוב, קלאסי.

שאלה מהקהל: יש עדיין קופות גמל בקופות ישנות?

לא לגעת בהם, הם הכי טובות.

שאלה מהקהל: אבל שניתן למשוך אותם ללא מס.

נכון. אל תגע בהם.

שאלה מהקהל: ללא מס בכלל.

נכון, אבל היום אני כבר לא יכול. אני מסתכל על כסף חדש. הם הכי טובות שיש, אל תגע.

שאלה מהקהל: מי שמעל גיל 60 יכול להפקיד בסכום הזה, כבר ביום הראשון.

הוא מוגבל ל-70,000 שקל.

שאלה מהקהל: נכון, אבל הוא כבר פטור מהיום הראשון, אין לו בעיה.

נכון, אם הוא לוקח את זה בתור פנסיה. רק בתור פנסיה. אם תמשוך את זה אחרי גיל 60 כסכום חד פעמי תשלם 25%.

שאלה מהקהל: מה (לא ברור) במהלך קבלת ה(לא ברור)?

אז טרום היציאה לפנסיה בוחרים מסלול שבו אני מבטיח למוטבים שלי או לשארים שלי מה קורה אם אני נפטר. ואני יכול לבחור מסלול שמבטיח להם די הרבה.

שאלה מהקהל: יופי, ומתי אני כבר מקבלת?

ביום שבו תחליטי לממש.

שאלה מהקהל: לפי החודש (לא ברור).

נכון. אם תראי שלא מתאים, לא צריך. לכן אני אומר, היתרון פה שאת לא צריכה להחליט היום. תחליטי מה שנוח לך, מה שיהיה נכון.

שאלה מהקהל: מס רווח הון הוא רק על הרווחים?

מטבע הדברים מס רווח הון הוא רק על הרווחים.

שאלה מהקהל: לא כזה נורא.

לא נורא? תשימי 70,000 שקל, תראי, תשימי את זה 15 שנה, כולי תקווה שהתשואות יהיו בערך כמו שהיו בעבר, היו 150% תשואה, תראי כמה המס רווח הון, הוא יכול להיות מאד מאד גבוה. מאד גבוה יכול להיות מס רווח הון. לא להתבלבל, לאורך זמן המשמעות של הרווח מאד גדול.

שאלה מהקהל: השאלה לגבי קופה מוקפאת. אתה אמרת שמאחדים אותה עם.

רק פנסיות.

שאלה מהקהל: אוקי, אז איך זה מתבצע בפועל? נניח אני ראיתי בקופה הפעילה שלי כספים, הייתי יכולה למנוע את המעבר של הכספים?

עברו הכספים כבר?

שאלה מהקהל: עברו.

היית יכולה למנוע.

שאלה מהקהל: מה הייתי יכולה לעשות?

היית צריכה לכתוב שאת לא רוצה ניוד אוטומטי.

שאלה מהקהל: שלחו לי הודעה וכש(לא ברור) אז הם העבירו לי כספים.

נכון. קרה.

שאלה מהקהל: היתה תקנה כשהתחילה פנסיית חובה אם אני זוכרת נכון שאי אפשר לפתוח קופות חיסכון אחרות עד שאין אחת פנסיה בסכום מסוים של שכר מינימום זה היה.

זה לא קשור לזה, זה קשור למשיכה של היוון פנסיה.

שאלה מהקהל: (לא ברור)?

מס רווח הון של 25%.

שאלה מהקהל: פטורים?

חייבים. הוא חושב כבר...

שאלה מהקהל: אם יש לעובד בקרן אחת מפוצל 3% למשל בקרן פניקס גמל 3% ו-3.5% בקרן עמית ואני מאחדת אותם, הם לא מפסיד שום דבר אם זה מתאחד?

איך את מאחדת אותם?

שאלה מהקהל: אפשר לנייד אותם?

לא להתעסק עם זה.

שאלה מהקהל: לא להתעסק? כי אני לא יודעת איך פעם יצרו דבר כזה.

פעם היה אפשר, היום אי אפשר.

שאלה מהקהל: אי אפשר לאחד?

אפשר. אבל אל תיכנסי לזה. צריכים להסתכל על מה הוא מוותר. אל תגעי.

שאלה מהקהל: יש לי חבר שאמר לי שהמטרה הסופית של משרד האוצר בסופו של יום שהכסף של הפיצויים שמגיעים לעובד שיפרשו בסופו של דבר לפנסיה.

התשובה היא נכון. תשימו לב דרך אגב, היא אמרה שהמטרה בסופו של יום היא שבעצם כל הכסף ייוחד לקבלת פנסיה, עכשיו כתוצאה מזה קורים כל מיני דברים. אחד מהדברים שקרו אני לא יודע אם אתם יודעים, אבל ברירת המחדל היום בעזיבת עבודה של עובד אתם יודעים מה היא? רצף קצבה. אם עד ה-1.1.2017 הברירת מחדל היתה התחשבנות, מ-1.1.2017 ברירת המחדל למי שלא ביקש אחרת היא סגירה אוטומטית לרצף קצבה.

הדבר השני, אני לא יודע עד כמה אתם מכירים את סעיף 14, אבל אתם יודעים מה כתוב בסעיף 14 מתי מותר למשוך את הכסף? רק באירוע שמוגדר כאירוע מזכה. מה זה אירוע מזכה? פטירה, נכות של 75% או פרישה מגיל 60 ואילך. שימו לב, לא מדובר על עזיבת עבודה. נכון שהיום כולם מושכים את הכסף אבל תשימו לב שגם סעיף 14 מכוון בעצם לפנסיה. אז האם המטרה היא לכוון לפנסיה? התשובה היא כן. למה? כי יש בעיה בפנסיה. אין מה לעשות. כל מה שסיפרתי פה, יש בעיה בפנסיה.

שאלה מהקהל: יש לי עוד שאלה, איך העובד מקבל 75% מהשכר בפנסיה?

בפנסיה יש כיסוי לנכות ושארים. יש מסלול שקונה לו 75%  משכרו לאובדן כושר עבודה.

שאלה מהקהל: אז זה במסלול. אבל בפנסיה אי אפשר, הוא לא יכול להגיע. אז לאיזה פנסיה הוא מגיע?

לפי המקדם שיהיה לו. לפי הצבירה והמקדם.

שאלה מהקהל: בא אלי עובד עם ביטוח מנהלים 5-8.33 ואובדן כושר עבודה, הסוכנת ביטוח החתימה אותו על הפרשות של פנסיית חובה בביטוח מנהלים והמעסיק לא שם לב, חתם לו.

כלומר הקטין את ה-8.33.

שאלה מהקהל: לא, 8.33 הוא לא הקטין. הוא שינה את ההיקף. היה 5-5-8.33, הוא עשה 6.5-6-8.33.

נו, זה בסדר.

שאלה מהקהל: אבל פה היה פלוס אובדן כושר עבודה. עכשיו למה זה גרם? שעכשיו.

את צריכה להפקיד 6.5 פלוס אובדן כושר עבודה.

שאלה מהקהל: עכשיו, והיא החתימה את העובד ואת המעסיק שאובדן כושר עבודה בתוך ה-6.5. עכשיו למה זה גרם? שבוא נגיד אנחנו מפרישים על סכום מסוים על X וזה מקטין את השכר.

אז תגדילו את ההפקדה. זה אמור לפתור את זה.

שאלה מהקהל: להגדיל את ההפקדה?

את אומרת שההפקדה שאת מפקידה היא הפקדה נכונה.

שאלה מהקהל: הפקדה נכונה.

הבנתי, אבל בגלל האחוזים זה דופק את זה. וכמה עולה אובדן כושר עבודה פלוס התגמולים?

שאלה מהקהל: זה בסדר, זה מתאים. אם הסוכנת לא היתה משנה כאילו מחליפה לו את המסלול, הכל היה בסדר. הקטע שהסוכנת החתימה אותו וגם אותנו על השינוי.

אני צריך לראות בדיוק על מה את מדברת. תשלחי לי במייל אני מוכן להסתכל על זה. כי אני לא כל כך מבין. אם את אומרת שההפקדה מתאימה ובתוך ה-6.5 יש גם אובדן כושר עבודה אז לכאורה זה צריך להיות בסדר.

שאלה מהקהל: כן, אבל בקופה הם עושים שם שינויים. יהיה במקום בוא נגיד X הם רושמים.