הרצאות בנושא  פנסיה וגמל

הרפורמיה במיסוי כספי הפיצויים : הרפורמה במיסוי כספי הפיצויים - איציק אסטרייכר 24/5/17

חזור לרשימת הרצאות בנושא פנסיה וגמל

הרפורמיה במיסוי כספי הפיצויים

הרפורמה במיסוי כספי הפיצויים - איציק אסטרייכר 24/5/17

על זה נאמר: "איזה מסכנים האוהדים". איזה מסכנים שאתם צריכים להתמודד עם כל הרגולציה שיש. החלטתם שכדאי לכם להיות פה, ברוכות הבאות. אני אדבר על כל החיסכון הפנסיוני ועד שש אנחנו כבר לא נהיה פה.

ובכל מקרה, אחרי כל נושא, סשן, אני אתן זמן קצר לשאלות ואז נוכל להמשיך. בכל מקרה, המון המון דברים יש לדבר, המון המון דברים להקל. ומן הסתם, תשאלו את עצמכם אם אתם כבר מיישמים את הדברים. כל הדברים שאני אדבר זה דברים שהם חוקית כבר בתוקף. זאת אומרת, רצוי שכבר תיישמו.

כאשר אנחנו מדברים, וזה בעצם המוטיב המרכזי של כל ההרצאה, של כל השיחה, של כל הדיון שיהיה לנו היום זה הנושא של העובד, המעביד- המעסיק, מנהל ההסדר והסוכן ובסופו של דבר שבאמצע יש איזושהי תכנית פנסיונית שבכל מקרה, מה שאנחנו הולכים לדבר היום זה על הנושא של כל החיסכון הפנסיוני וכל ההיבטים שהשתנו מאד ומשתנים ממש בימים אלה שהתחילו בעיקר בעיקר לפני שנתיים.

כל הנושא הזה, הזרעים כבר נזרעו לפני עשר שנים ולכן לפעמים אנחנו נקפוץ אחורה ונראה איפה זה התחיל ומה המוטיבציות. ואני אנסה קצת להסביר את הרציונל שהיה בכל תהליך, בין שנסכים ובין שלא נסכים, אבל זו המציאות העכשווית, במיוחד על הקטע העכשווי כי מאד יכול להיות שבעוד שלושה חודשים ניפגש ויהיו כבר דברים שונים.

אבל כן, המציאות משתנה וזה לא רק איפה הגבינה נמצאת היום כי הזיזו לי את הגבינה. אלא לפעמים אנחנו אפילו לא יודעים איפה הגבינה נמצאת אבל כדאי מאד שכל העוסקים בתחום, כולם יחליפו דיסקט כי מה שהיה הוא לא מה שיש היום וכנראה הוא גם לא מה שיהיה.

ובגלל שכל הדברים האלה, כל הנושאים האלה כבר בתוקף אז כדאי מאד לוודא שאנחנו עובדים על פי החוק פעם אחת, ופעם שניה, יש גם איזשהו עקרונות מוסריים מאחורי הדברים האלה.

כאשר בראש ובראשונה אנחנו חוזרים לפנסיית חובה שהתחילה בעצם ב-2008 ואני מניח שכולם מיישמים, לפחות בבסיס. אבל בעצם הרקע של פנסיית חובה זו סיטואציה שבה למעלה ממיליון אזרחים בישראל שעובדים, לא דואגים לפנסיה שלהם.

ערב צו ההרחבה על פנסיית חובה, המספרים דיברו על כך שלמעלה ממיליון שכירים בישראל לא דואגים לפנסיה שלהם. אנחנו כבר לא בעידן של פנסיה תקציבית, אנחנו כבר לא בעידן של פנסיה ותיקה. אנחנו בעידן שאנשים צריכים להגיע להסכמות כאלה ואחרות עם המעסיק שלהם, וצריכים לדאוג לפנסיה שלהם כי בעצם כבר מתחילים לזהות בעיה גדולה מאד בקרב בני ישראל עם היציאה לפנסיה.

מדברים על זה ששיעור התחלופה, היחס בין שכר של אדם לפני שהוא פורש לפנסיה לבין ההכנסה שתהיה לו לאחר הפרישה, היא תהיה פחות מחצי. זאת אומרת, אנשים צפויים להקטין את רמת החיים שלהם באופן משמעותי מאד ואחד הדברים הראשונים שנעשו כשמתחילים לזהות את הבעיה הזאת, זה קובעים שצריך להפריש לפנסיה לעובדים וב-2008 השכילו לעשות את זה לשכירים.

מי שקצת עוקב ראה שמ-2017 לקח כמה שנים טובות, הגיעו למסקנה שכדאי שגם עצמאים יתחילו לחסוך לפנסיה כי הם יהיו באותו מצב. אבל בעצם ב-2008 נכנס לתוקף צו ההרחבה לפנסית חובה במתכונת הראשונה שלו שהגלגול האחרון היה בשנה שעברה.

כאשר בבסיס, וחשוב חשוב כי זה משנה סדרי עולם, חשוב לשים לב לכמה נקודות. אחד, כל עובד שמועסק בכל מקום עבודה זכאי להיות מבוטח על פי הצו. זאת אומרת, אין כבר סיפורים אחרים של הסכם עבודה בין העובד למעביד, לא קשור כבר לוועד עובדים חזק כזה או לוועד עובדים קנוי על ידי ההנהלה. אין כבר את כל הסיפורים האלה. כל עובד שכיר מגיע לו פנסיה.

עכשיו יותר מזה, באים ואומרים, ולבחור בהודעה בכתב למעסיקו. זאת אומרת, העובד בוחר, אין סיטואציה שהמעביד בוחר. אין סיטואציה שחלה על המעסיק חובה להפקיד לפנסיה לטובת העובד שלו אז הוא גם מחליט לאיפה. אין דבר כזה. החובה של המעסיק היא לבצע הפרשה לתכנית פנסיונית על שם העובד.

אבל הבחירה באיזו תכנית, באיזה גוף וכו וכו, היא של העובד. ונאמר במפורש בצו, זה יהיה לתכנית פנסיה מקיפה או בשמה האחר, קופת גמל לקצבה, שבה הוא יהיה מבוטח אבל שבה יהיה כיסויים למקרי מוות ונכות.

זאת אומרת, לא יכול להחליט העובד שהוא רוצה לחסוך בתכנית פסניונית שלא מבטיחה גם את הכיסויים הביטוחיים האלה. זאת אומרת, חובה על המעסיק לוודא שההפרשות הפנסיוניות לטובת העובד נעשות לתכנית שבה יש גם כיסויים ביטוחיים כאלה.

שאלה מהקהל: אבל אין תכנית כזאת שאין בה כיסויים כאלה.

יש, תפריש לביטוח מנהלים. קופת גמל לקצבה, גם קופת גמל תמר, עוצמה, גדיש, היא קופת גמל לקצבה. הפרשה לקופת גמל לקצבה מהסוג הזה שבה אין כיסויים ביטוחיים, לא עומדת בחובה של המעסיק.

יותר מזה, בא הצו ואומר: "לא הודיע העובד למעסיק בכתב על בחירתו, על הקופה שבה הוא בחר להיות מבוטח, ביטח אותו המעסיק בקרן פנסיה מקיפה חדשה. זאת אומרת, עצם העובדה שלמעסיק יש חובה, הוא אמור לשאול את העובד כי זו בחירה של העובד. אבל היה והעובד לא אמר, לא פטור המעסיק מהפרשה, מביצוע החובה שלו. חלה חובה על המעסיק לבטח את העובד בקרן פנסיה מקיפה חדשה.

זאת אומרת, עצם זה שהעובד לא ניצל את זכות הבחירה שלו, לא משחררת את המעסיק מהחובה שלו. ואומר הצו באופן מפורש: "תפתח לו קרן פנסיה מקיפה חדשה". לא ביטוח מנהלים, לא קופת גמל לקצבה, אלא קרן פנסיה מקיפה חדשה ובאותה נשימה, אחרי שבחר המעסיק, כי העובד לא אמר לו, עדיין זכותו של העובד לבחור בכל נקודת זמן קופת גמל אחרת, קרן פנסיה אחרת, תכנית פנסיונית אחרת. "אין באמור לעיל כדי לפגוע בזכותו של העובד לבחור או לעבור לקופת גמל אחרת".

הוראות אחרות שבאות ואומרות שמותר לעובד לצבור כספים בתכנית פנסיונית אחת ולהעביר לתכנית פנסיונית אחרת. ולכן גם אם המעביד נאלץ לבחור עבור העובד, כי העובד לא אמר לו להפקיד לקרן פנסיה מקיפה כזו או אחרת, הרי בכל נקודת זמן יוכל העובד לבקש להעביר את היתרה הצבורה שלו בקרן פנסיה אחת לקרן פנסיה אחרת על פי בחירתו, ולמעסיק אין צד. המעסיק לא יכול למנוע, לאסור, להתנות את זה שההפקדות יהיו כך וכך וכך.

כאשר נאמר באופן מפורש מתי מגיע לעובד, וגם פה מבחינים בין שני סוגי עובדים "העובד יהיה זכאי לביטוח פנסיוני ולביצוע הפרשות על פי צו זה מיד בתום שישה חודשים מתחילת העבודה" זאת אומרת, אחרי שישה חודשים, צריך להתחיל להפריש לקרן פנסיה על שם העובד. יש פרק זמן לעובד, שישה חודשים להגיד איפה הוא רוצה. לא, "בחודש השביעי יבחר המעסיק קרן פנסיה". נגיע לסיפור איך הוא בוחר. "עובד שהתקבל כשהוא מבוטח בביטוח פנסיוני כשלהו" משמע, אם יש לעובד ביטוח פנסיוני אחר.

שאלה מהקהל: בתוקף או לא בתוקף.

כתוב: "מבוטח בביטוח פנסיוני כלשהו", מה זאת אומרת? הוא מבוטח. אם הוא עמית לא פעיל, הוא לא מבוטח. זאת אומרת, אז כאשר נאמר שלעובד שהיה מבוטח, זאת אומרת הוא היה עמית פעיל בקרן פנסיה או היה לו ביטוח מנהלים פעיל, זכותו לקבל הפקדות פנסיוניות מהמעסיק החדש אחרי שלושה חודשים וגם זה רטוראקטיבית מתחילת עבודתו. לא כתוב בשום מקום שהמעסיק צריך לשאול את העובד שמתחיל לעבוד, האם יש לו ביטוח פנסיוני פעיל. אבל כנראה מצופה שהוא ישאל.

שאלה מהקהל: או שהעובד ידווח.

העובד ידווח, ברור. אבל סביר להניח שרוב העובדים לא יודעים, רוב העובדים לא יודעים.

שאלה מהקהל: מה לא יודעים? כל שקל שאתה מוריד להם מהמשכורת הם יודעים.

לא, הם לא יודעים אם היה להם ביטוח פנסיוני קודם. ואם לך יש ניסיון אחר עם העובדים, אז את מכירה אוכלוסייה אחרת שאני לא מכיר. מרבית עם ישראל אין לו צל של מושג מה יש לו ומה אין לו. מה יורד לו מתלוש המשכורת ומה עובר לו.

יתרה מכך, ראינו עכשיו, התפרסם רק השבוע החיסכון לילדים, שמדינת ישראל נותנת כסף, היא לא מבקשת מההורים כלום, היא נותנת כסף, וחמישים אחוז מההורים לילדים עדיין לא נתנו את ההוראה שלהם, עברה כבר כמעט חצי שנה, חמישה חודשים עברו. זאת אומרת, מידת העניין, המעורבות, וקבלת ההחלטות של הציבור הרחב מאד מאד רחוקה מהרצוי. הם מתלבטים, אוקי. זאת אומרת, מגלגלים פתאום למעסיק את הסוגיה לבחון עם העובד האם הוא מבוטח או לא מבוטח בתכנית פנסיונית כי מפה נגזרת חובתו של המעסיק האם לבצע הפרשות אחרי שישה חודשים או אחרי שלושה חודשים וגם רטוראקטיבית. סוגיה מאד משמעותית שצריך לתת עליה את הדין.

שואלים את העובד, מבררים איתו, מבקשים ממנו מידע וכולי. ואז באים ואומרים, ואם זכור לכם, ב-2008 נכנס הצו במתכונתו הראשונה. היה שיעורי הפרשות הולכים וגדלים עד סיפור של 2011, ב-2011 מוסיפים עוד הגדלה של שיעורי הפקדה וב-2016 חותמים על הסכם חדש שבעצם עוסק בשני נושאים עיקריים, ובעוד נושא שאמור להבהיר את הדברים. נושא ראשון זה מגדילים הפרשות לפנסיה.

דבר שני, באים ואומרים: אוקי, מהו השכר שבגינו מפקידים, זוכרים? מה השכר שבגינו מפקידים היה בעבר ויש שינוי בעדכון של הצו. ואז באים ואומרים: קודם כל מגדילים הפרשות.

החל מהראשון ביוני 2016 מגדילים את שיעורי ההפרשות של המעסיק ל-6.25 ושל העובד ל-5.75. להזכיר לכם, לפני כן היה 6 ו-5.5. רק עוקץ פרסמו עכשיו ששיעורי ההפקדות בחלק גדול מהעסקים מתנהלים כמו שצריך. ככל שהמעסיק יותר גדול, הוא אימץ באמת את המתכונת של ההגדלה כי החל מינואר 2017 כבר ההפרשות הם 6.5 ו-6. אני יכול להגיד לכם מהניסיון שלי, רבים מאד מהמעסיקים לא מפרישים את זה.

שאלה מהקהל: איך זה יכול להיות? העובדים לא שמעו על זה בחיים שלהם?

חלק גדול מהעובדים לא שמעו על זה, חלק אחר מהעובדים שיודעים מה הזכויות שלהם מפחדים מהמעסיק וחלק, זה מתברבר. אז יש רבים מאד שלא התכוננו לשיעורי ההפרשה.

שאלה מהקהל: יש לשכת שירות.

איתרע מזלך ויש לך לשכת שירות ששומרת עליך כמעסיק שתעשה את ההפרשות האלה. בפועל יש בעיה אחרת שנדבר עליה אחרת, בפועל כמה באמת מהכסף הזה מגיע לחשבון של העובד שלך בקרן הפנסיה? בסדר? נגיע לזה. אבל בכל מקרה, זו הטבלה בעצם המרכזת. זוכרים? התחלנו ב-2.5%, הגענו היום ל-18.5% השיעור המינימאלי. אנחנו מפרישים שישה אחוז על חשבון העובד.

האם כולם עדכנו את הניכוי מהעובד בשיעור של שישה אחוז? חד משמעית לא. לא כולם, רבים מאד לא עושים את זה. אם אתם עושים את זה, מעולה. אבל יש עדיין רבים וטובים שלא הגדילו את הניכוי מצד העובד. דבר שני, 6.5%, חלק התגמולים של המעסיק, ו-6% על חשבון הפיצויים. כמובן, אין שום מניעה להגדיל את שיעור ההפרשה לפיצויים ל-8.33 כדי לסיים את החבות פיצויים ואז כמובן חל סעיף 14. בואו נחזור, בעיה גדולה מאד היא הסיפור של ה-6.5% ומה קורה עם הכיסוי הביטוחי?

שאלה מהקהל: סליחה, אם הגדלתי את ההפרשה לפיצויים, אוטומטית חל סעיף 14?

לא. צריך להחתים. על ה-6% זה חל אוטומטי, על ה-2.5 צריך להחתים את העובד. ה-6% הוא חל אוטומטי. כאשר הבהרה מאד מאד משמעותית זה הסיפור של אובדן כושר עבודה.

נאמר שצריך לבטח את העובד בתכנית פנסיונית, משמע, תכנית שתבטיח לעובד אחרי גיל הפרישה קצבת זקנה, ובנוסף להבטיח לו כיסויים ביטוחיים למקרה אובדן כושר עבודה ומוות. מי שהלך, בחר העובד או המעסיק הפקיד לו לקרן פנסיה מקיפה חדשה, מצוין. הפריש 6%, 6.5%, 6% לקרן פנסיה מקיפה, רכש לעובד מוצר, תכנית שבה יש את הכיסויים הביטוחיים הנדרשים, ויש בה גם את ההבטחה לקצבת זקנה.

מה קורה כשהוא עושה את זה לביטוח מנהלים? בביטוח מנהלים הרי בעצם אנחנו קונים לכאורה בנפרד את תכנית הקצבה, וצריך בנפרד לקנות את הכיסוי הביטוחי. נכון, עוטפים לנו ביחד וכולי וכולי, אבל זה נפרד. ואז באים ומבהירים: קודם כל הכיסוי הביטוחי צריך להיות על 75% מהשכר המבוטח, שהוא לא טריוויאלי. והדבר השני, באים ואומרים שבעצם תגמולי המעסיק, בשקף הקודם ראינו תגמולי המעסיק, אותם 6.5% אמורים להספיק גם לתגמולים לקצבה וגם לכיסוי לאובדן כושר עבודה. אבל ה-6.5% אמור לכסות גם את הבטחת הקצבת זקנה וגם את הבטחת אובדן כושר עבודה. אבל מה? אם הכיסוי לאובדן כושר עבודה לפרע העובד יקר מ-1.5%, בא הצו ואומר: לפחות התגמולים בתכנית קצבה תהיה לפחות 5% וסך הכל ההפרשות של המעסיק לא יעלו על 7.5.

זאת אומרת, בהנחה שעלות כיסוי ביטוחי לאובדן כושר עבודה הוא עד 1.5%, סך התקציב צריך להיות 6.5%. והוא יתחלק לקצבה ולאובדן כושר עבודה. היה ועלות אובדן כושר עבודה גבוהה מ-1.5%, עד 2.5% יפריש 5% לתגמולים והשאר לרכישת כיסוי אובדן כושר עבודה. קחו בחשבון, הכיסוי לאובדן כושר עבודה שונה בדרך כלל מאדם לאדם והשיעור שונה בהתאם לגילו וכולי וכולי. ואם זה לא מספיק, עדיין 7.5% זה התקציב. וחייב.

שאלה מהקהל: 5 ו-2.5 חובה.

בטח. כי אחרת הכסף ייכנס לתגמולים ולא יגיע לכיסוי הביטוחי. מה יקרה? הכיסוי הביטוחי שיירכש יהיה בשיעורים נמוכים ממה שצריך.

שאלה מהקהל: אבל אם יש לו כבר לפני זה. מתוך התגמולים משלמים לו אובדן כושר עבודה היסטורי אז אפשר לאשר את ה-6.5?

צריך לראות כמה הוא משלם. אם העלות אובדן כושר עבודה לא חוצה את ה-1.5% אז בסדר.

שאלה מהקהל: בן אדם בגיל 65 והפסיקו לקחת כסף עליו ושמו לפיקדון. היה לו רובריקה אובדן כושר עבודה 2.5 אצל המעסיק, החברה הפרישה לקחת כסף על זה בגלל שהבן אדם בגיל 65.

אז הוא לא יהיה מבוטח על ידי חברת הביטוח.

שאלה מהקהל: הם לא מסכימים, חברת הביטוח לא רוצה לבטח.

כי אין ביטוח לאובדן כושר עבודה. תעבירי אותו לקרן פנסיה, גם שמה לא בטוח שיקבלו אותו בגיל שלו.

שאלה מהקהל: אם הוא מגיע לגיל 65 אפשר להקטין את האחוזים?

שניה, בואו נשאיר את השאלות לסוף הסשן של פנסיית חובה. כאשר בכל מקרה חשוב מאד לשים לב שהחובה של המעסיק היא לבטח באותה תכנית פנסיונית.

סוגיה הרבה יותר בסיסית מהשאלות המורכבות שאתם שואלות, זה מה קורה כאשר קרן הפנסיה לא מוכנה לקבל את העובד? הרי אין חובה על קרן הפנסיה לקבל כל מבוטח. היא עסק, יותר מזה, לא פעם בכובעי הקודם סירבתי לקבל אנשים לפנסיה. למה? לא רציתי שיהיו לי עמיתים? לא רציתי שיפקידו כספים? לא רציתי להרוויח כסף, לגבות דמי ניהול? רציתי.

אבל יש שם סוגיות מאד מורכבות ובין השאר למשל, האם אדם חלילה וחס עם מחלה סופנית מותר לי לקבל לקרן הפנסיה? מי שיממן את תביעת הביטוח זה העמיתים האחרים בקרן, לא החברה המנהלת, לא אני.

ואז נשאלת השאלה אם אני לא פוגע בעמיתים האחרים? ולכן יש זכות לקרן לא לקבל את העובד. מה קורה המעסיק שצריך לבטח את העובד הזה? לא נפתר.

שלוש פעמים הצו הזה הובא לכנסת, תוקן, נחתם ומה שאנחנו לא רוצים ובסופו של דבר עדיין הסוגיה הזאת למשל לא היה פיתרון, היום אולי יש פיתרון לזה. אבל במשך בעצם עד סוף 2016 או עד נובמבר 2016 לא היה פיתרון לזה. מעסיק שרצה לבטח את העובדים שלו בהתאם לצו, אם עובדים לא התקבלו ואי אפשר היה לרכוש להם אובדן כושר עבודה, אי אפשר היה לצרף אותם לקרן פנסיה, הוא לכאורה לא עמד בצו.

כאשר מגדילים את ההפרשות, דיברנו על ה-6.5 עד ל-7.5 ואז באים ואומרים מה השכר המבוטח? השכר המבוטח בעצם עד יוני 2016 היה השכר הנמוך מבין השכר לפיצויים לשכר הממוצע במשק.

נניח השכר הממוצע במשק 10,000 שקל. לבן אדם יש שכר של 8,000 שקל, צריך להפריש לו על שמונה. יש לו שכר של 12,000 שקל והשכר הממוצע 10,000, אפשר להסתפק בהפרשות עד 10,000 שקל.

הגדרת השכר המבוטח השתנתה ביוני ובעצם זה השכר המוסכם בין המעסיק לעובד. זאת אומרת, אם השכר של העובד הוא 12,000 שקל, צריך להפריש לו על 12,000 שקל ולא להסתפק ב-10,000 שקל. לאותו חיסכון פנסיוני.

כאשר אחת הסוגיות שקשורה לנושא של קרן הפנסיה נפתרה בעקבות המכרז הפנסיוני, המכרז לבחירת קרן פנסיה, נדבר על זה יותר מאוחר, אבל שם בעצם נקבעו שני דברים מאד משמעותיים. אחד, חובתו של המעסיק לבצע את ההפרשות נפתרה בעצם ונסללה. כי בעצם יש קרן פנסיה שאמורה לקבל את העובדים האלה. ושתיים, גם אין שם את אותה הצהרת בריאות.

זאת אומרת, אותם עובדים שלכאורה לא היו מתקבלים לקרן הפנסיה ב-2015, באמצעות המעסיק מתקבלים לקרן הפנסיה במאי 2017 או מאז בעצם נובמבר. ולכאורה יש פה איזשהו פתרון לאותם אנשים.

כמה דקות לשאלות לגבי צו ההרחבה לפנסיית חובה, כאשר השינוי המרכזי, שלושה שינויים מרכזיים. אחד, הסיפור של הגדלת ההפרשות. שתיים, הסיפור של ההתייחסות לאובדן כושר עבודה שתגמולי המעביד, הפרשת המעביד, התגמולים בתכנית קצבה ולאובדן כושר עבודה. והדבר השלישי זה הסיפור של השכר המבוטח.

שאלה מהקהל: בפנסיית חובה בהגדרה שאמרת שחייבים להפריש לפנסיה, לפנסיה, לא לקופת גמל, לא לביטוח מנהלים, לפנסיה. מצד שני אתה מדבר.

לא לא לא. הצו אומר: צריך להפריש לתכנית פנסיונית שמוגדרת כקופת גמל לקצבה.

שאלה מהקהל: קופת גמל לקצבה. זאת אומרת, גם ביטוח מנהלים יכול להיות בזה.

נכון. אבל בוא נחדד.

שאלה מהקהל: אבל בביטוח מנהלים את רכיב של נכות ומוות.

ולכן צריך לקנות לו בנפרד. צריך המעסיק לקנות לעובד. אם העובד בחר, תשימו לב, העובד יכול לבחור קרן פנסיה מקיפה חדשה או ביטוח מנהלים. בחר העובד ביטוח מנהלים, צריך המעסיק לקנות לו גם אובדן כושר עבודה. אבל אם המעסיק מפקיד לעובד כי העובד לא אמר לו, לא יכול המעסיק לבחור לו ביטוח מנהלים. צריך להבטיח לו קרן פנסיה מקיפה חדשה.

שאלה מהקהל: הוא יכול גם את שניהם.

יכול העובד לחלק ביניהם לפי השכר שלו, נכון.

שאלה מהקהל: יש לי עובד שהוא פושט רגל ואף קרן פנסיה לא רוצה לבטח. אף חברת ביטוח.

בגלל שהוא פושט רגל?

שאלה מהקהל: הוא נמצא ברשימה שחורה. למי שאני פונה לא רוצים. מה אני עושה? אני פתרתי את הבעיה.

אם פתרת אז למה אתה שואל? אחד, אני לא יודע מאיפה הגעת למסקנה שבגלל שהוא פושט רגל הוא נמצא ברשימה שחורה שקרן הפנסיה לא מקבלת. הוא שכיר, כן?

שאלה מהקהל: גם פושט רגל יכול לעבוד שכיר.

אמרת שהוא נמצא ברשימה שחורה של חברה מסוימת. בסדר? אין שום דבר כזה. יש רשימה שחורה שאם אני מנהל קרן פנסיה, יכול להיות שיש לי רשימה של data שהיו לקוחות שלי והגעתי איתם לאיזשהו שיג ושייח, ואני לא רוצה אותם. אבל אין רשימות שחורות.

אני לא יודע, אני לא יודע כמנכ"ל חברת גמל ופנסיה לא ידעתי מי מהעובדים, מהמבוטחים הוא פושט רגל, מי החשבון שלו מוגבל, למי חוזרים שיקים. אין דבר כזה, אין מידע כזה בכלל. מתי, באיזה כובע מידע לגבי מצבו הפיננסי של החוסך מגיע לקרן הפנסיה? אם אותו עמית מבקש הלוואה. אם הוא מבקש הלוואה אז צריך לבדוק את חוסנו הפיננסי וכולי וכולי.

לכן כל התזה שהצגת שיש רשימה שחורה ובגלל שהוא פושט רגל לא מקבלים אותו, היא לא קיימת במציאות. יכול להיות בחברה ספציפית, כי יש לה ניסיון רע בנסיבות אחרות, לא בגלל פשיטת הרגל, אז היא לא רוצה לבטח אותו. אבל בטח ובטח היום אחד כמעסיק אתה יכול לשלוח את ההפקדות שלו לקרן פנסיה ברירת מחדל ויקבלו אותו. יותר מזה, בשני קרנות הפנסיה של ברירת מחדל מצבו הפיננסי של העובד הוא לא רלוונטי.

שאלה מהקהל: הזולות האלה.

שאלה מהקהל: עובד (לא ברור) והמעסיק לא הפריש לו אלא רק אחרי שלושה חודשים. והוא חתום על סעיף 14, הוא צריך להשלים לו?

אם הוא זכאי לפיצויים.

שאלה מהקהל: הוא חתום על סעיף 14.

אם העובד התפטר וחל סעיף 14 אז את ההפרשות שבוצעו, נניח בוצעו שישה אחוז, צריך לתת לו.

שאלה מהקהל: אבל לא הפרישו לו מהתחלה, רק אחרי שלושה חודשים.

ולמה הוא הפריש לו רק אחרי שלושה חודשים?

שאלה מהקהל: הוא לא חשב שהוא יעבוד שנה.

שאלה האם הוא זכאי לביטוח הפנסיוני אחרי שישה חודשים והמעסיק היה מאד נחמד ועשה לו אחרי שלושה חודשים.

שאלה מהקהל: לא, היה לו פוליסה.

היה לו פוליסה אז הוא צריך להפקיד לו עבור שלושה חודשים אחורה.

שאלה מהקהל: צריך להפקיד לו בכל מקרה.

בטח. ברגע שהוא הגיע לסיום שלושה חודשים ושילמת לו שכר עבור החודש השלישי, צריך היה באותו מועד להפריש לו שלושה חודשים אחורה. אם זה לא בוצע, צריך להשלים לו, זה מגיע לו.

שאלה מהקהל: אם אחרי שישה חודשים פתאום העובד אומר לי: "יש לי פוליסה", אני חייבת להפריש לו (לא ברור)?

נשאל. למה להיכנס לסיטואציות האלה?

שאלה מהקהל: אז הוא לא אמר כלום. רק אחרי שהפרשתי לו הוא אמר שיש לו.

לכאורה מגיע לו אחורה. לכאורה מגיע לו אחורה.

שאלה מהקהל: כתוב בחוזה שכל עובד צריך לציין. אז אם הוא לא ציין.

כתוב שם שאם היה לו ביטוח. אין בעיה, הוא לא בסדר, הוא לא עומד בהסכם כי הוא לא סיפר לך. אוקי, ואז מה? את משוחררת מזה? בואי נגיד כזה דבר, כאשר חלילה וחס הוא יגיע לבית דין לעבודה או יורשיו יגיעו לבית דין לעבודה, מצבך יהיה לא טוב.

שאלה מהקהל: אבל זה נותן לה אפשרות להפריש לו אחרי חצי שנה, לא אחרי שלושה חודשים.

אבל הוא בא אליה אחרי תשעה חודשים ואמר לה.

שאלה מהקהל: היא יוצאת מתוך נקודת הנחה שאין לו.

הוא בא אחרי תשעה חודשים ואומר לה: "וואלה, יש לי". עכשיו רק תשימי לב אם הוא עמית מבוטח. כי יכול להיות שיש לו באמת קופת גמל אבל הוא לא מבוטח.

שואל מהקהל: עובד שעובד פעמיים בשנה במשך 10-15 ימים כל פעם, מתי חייבים לעשות לו (לא ברור)?

אתה משלם לו משכורת? אתה משלם עבורו ביטוח לאומי?

שאלה מהקהל: כן, משכורת, ביטוח לאומי. אבל הוא עובד כאילו פעמיים בשנה.

על ההפקדות שלו, כן. מה זה? הוא לא עובד רצוף.

שאלה מהקהל: לא רצוף. כאילו פעמיים בשנה, זהו. הוא לא מקבל עובד זמני שעובד בדוכן, אז חייבים לעשות לו (לא ברור).

הוא עבד בראש השנה?

שאלה מהקהל: הוא עבד עשר ימים בראש השנה ועשר ימים בפסח.

ולא שילמת לו גם שום פיצויים ושום דבר, נכון?

שאלה מהקהל: לא, לא שילמתי.

חודש אחד הוא עבד.

שאלה מהקהל: כנראה שלא.

לא צריך לעשות הפרשות.

שאלה מהקהל: אתה גם לא משלם לו פיצויים. סך הכל בשנה הוא עבד עשרים יום.

לא.

שאלה מהקהל: מה עושים עם עובד שיש לו מחלה נפשית ו?

עכשיו יש לנו פיתרון. קרן הפנסיה שנבחרה על ידי משרד האוצר כברירת מחדל. ההסדר החוקי הוא כזה היום שבעצם המעביד יכול להעביר כספים לקרן הפנסיה עם פרטיו של העובד, ואותו עובד יתחיל להיות מבוטח באותה קרן פנסיה. זאת אומרת, הקרן לא מדברת בכלל עם הלקוח, עם העובד, עם המבוטח. המעסיק פותח עבורו. ואז בעצם נמנעים מהסיפור של בחינה.

שאלה מהקהל: אם לא הפרשתי לו עד עכשיו, אני צריכה להפריש לו רטרו? הוא עובד אצלנו כבר כמה שנים.

בטח.

שאלה מהקהל: סליחה, איך מתקשרים למיטב למשל מהברירת מחדל?

הערה מהקהל: אפשר ליצור איתם קשר.

אני לא מנהל את מיטב, גמל ופנסיה כבר שלוש שנים. בסדר, אני לא משווק אותם, לא יודע.

שאלה מהקהל: אתה היית לפני שלוש שנים? התשואות שלי ירדו אז.

הם עלו אז. מאז הם יורדות.

שאלה מהקהל: ראיתי לפני חודשיים באתר של משרד הכלכלה שכתוב במעבר בין שני עבודות, אם השכיר לא היה מבוטח חמישה חודשים, צריך להתחיל לבטח אחרי שישה חודשים מתחילת עבודה. זה נכון?

אם הוא לא היה מבוטח חמישה חודשים, אז הוא כבר לא מבוטח בקרן פנסיה. אז אחרי שישה חודשים. יש הסדרים בקרן פנסיה שברגע שההפקדות עובד- מעביד נעשות באופן שוטף, העובד מבוטח. הוא נחשב עמית פעיל, הוא מבוטח. מפסיק את ההפקדות, סיים עבודה. המשך חמישה חודשים ממשיך העמית המבוטח להיות מבוטח בקרן פנסיה, למה? מתוך הכספים שיש לו כבר בקרן, קונים לו ביטוח. אבל יש אפשרות לעובד לקנות לבד את הכיסויים הביטוחיים.

הבן אדם החליט, עבד שבע שנים, לקח הפסקה הלך לעשות תואר. הוא בתקופה של הלימודים לא מפקיד. חמישה חודשים הוא יהיה מבוטח באופן אוטומטי. עדיין קרן הפנסיה מאפשרת לעובד, למבוטח לקנות לבד את הכיסויים הביטוחיים ממנה. הוא צריך להתקשר אליה באיזשהו טלפון והוא עושה בעצם הוראת קבע מחשבון העו"ש שלו כדי לקנות את הכיסויים הביטוחיים בלי להפריש תגמולי עובד- מעביד- פיצויים. ואז הוא יכול להמשיך להיות מבוטח בהמשך.

שאלה מהקהל: מה המקסימום שאפשר לעשות את זה?

24 חודש.

שאלה מהקהל: כולל החמישה?

כן. ולכן צריך להבין טוב מה מצבו של העובד בביטוח שלו בקרן הפנסיה. אם הוא כבר לא מבוטח בקרן פנסיה אז מבחינת המעסיק החדש, עברו שישה חודשים ואז הוא צריך להיות מבוטח ולא שלושה חודשים רטרו.

שאלה מהקהל: זהו, אחרי שישה חודשים. ואם עברו חודשיים.

שאלה מהקהל: העברנו כספים (לא ברור) פיצויים.

נגיע לזה, לא פה, בהמשך. אנחנו נדון בזה אחר כך.

שאלה מהקהל: (לא ברור) ביטוח מנהלים, אם נניח עובד (לא ברור) עכשיו האחוז עלה ל-6.5 (לא ברור)?

הוא לא צריך לדרוש, זה חובה של המעסיק.

שאלה מהקהל: (לא ברור).

צריך לבדוק אם התקציב שהמעסיק מפריש לו לפנסיוני, מכסה לפחות חמישה אחוז ועוד 1.5% לאובדן כושר עבודה. חייבים לוודא את זה.

עכשיו, יש פה שתי סוגיות. יש סוגיה אחת מה קורה אם העלות אובדן כושר עבודה של העובד הספציפי הזה יותר מ-1.5%. אז אמרנו, עד 2.5 זה צריך לחול על המעסיק, ואם זה עולה יותר מ-2.5% אז בעצם המעסיק יקנה לעובד פחות מ-75% מהשכר וזה בסדר. זה סוגיה אחת.

הסוגיה השניה, יכול להיות שלתכנית הספציפית שיש לעובד, חברת הביטוח לא תסכים לקבל הפרשות עודפות, נוספות. בסדר? אז צריך לדאוג לפתוח לעובד תכנית חדשה ולהפריש לה את השאר.

שאלה מהקהל: חייב המעסיק לעשות את זה?

כן. תגמולי המעסיק צריכים להיות 6.5% ולכלול תגמולים ואובדן כושר עבודה. עד 7.5. אי אפשר לכלול בפנים את ההפרשה של הפיצויים למשל.

שאלה מהקהל: אם הוא מפריש יותר מ-6.5.

סבבה, נדיב מאד המעסיק. לתגמולים שיהיה לפחות 5%, יכול להיות יותר מזה, יכול להיות עד 7.5 לתגמולים ולקנות אובדן כושר עבודה לפחות על 75% מהשכר או 75% מהשכר.

שאלה מהקהל: העובד דורש את זה?

מה פתאום? זה חובה של המעסיק. אל תסתמכו על זה שהעובד לא דרש את זה. הוא יתעורר אחרי שבע שנים ויגיד: "מגיע לי". הוא יהיה באירוע ביטוחי ואז הקרובים שלו ידרשו את זה. אל תסמכו על זה, זה חובה של המעסיק. זה בדיוק צו ההרחבה. צו ההרחבה בא ואמר כבר: "זה לא משא ומתן בין העובד למעביד. זה לא ההסכם עבודה שהם יחתמו, יש משהו שמעבר לזה, צו ההרחבה".

שאלה מהקהל: באותו עניין, בתום תקופת הביטוח שלו באובדן כושר, האם אני יכול להפסיק לשלם ולהעביר לו את אחוז ההפרשה של הגמל?

זה לא מתאים לצו.

שאלה מהקהל: אבל מה לעשות?

הוא צריך להיות מבוטח באובדן כושר עבודה.

שאלה מהקהל: הוא לא יכול להיות מבוטח.

בגיל שישים ו?

שאלה מהקהל: 5 או 6.

בגיל 67 אז הוא כבר לא צריך להיות מבוטח. אבל אם זה בשישים אז יש בעיה.

שאלה מהקהל: תפתח לעובד הזה, תפריש לו לביטוח מנהלים ו(לא ברור) הוא אומר לי: "זה מותנה בתוך הפוליסה". יש דבר כזה מותנה בתוך הפוליסה?

לא. סליחה, השאלה האחרונה ואחרי זה אני רוצה להמשיך. עלתה שאלה: המעסיק מקבל הוראה מסוכן הביטוח להפריש לעובד לביטוח מנהלים ולשאלה, מה קורה אם אובדן כושר עבודה? אז הוא אומר לו: "זה כלול בפנים". אז שני דברים.

אחד, על עצם זה שהמעסיק מקבל הוראות מהסוכן, אתה מעסיק את הסוכן? את ההוראות אתה צריך לקבל מהעובד, פעם אחת.

פעם שניה, חובה של המעסיק היא לוודא שהוא מקיים את הצו. משמע, שהוא מפקיד לו לתכנית קצבתית עם כיסויים ביטוחיים. גם בביטוח מנהלים זה תכנית קצבה, אנחנו רגילים שבדרך כלל קונים גם בצמוד כיסוי לאובדן כושר עבודה. אבל זה לא חייב להיות, צריך לוודא שלשמה הולך התקציב. כי אתה יכול למצוא את עצמך אחרי חמש שנים שלא קנית לו אובדן כושר עבודה. הפרשת לביטוח מנהלים, זה לא אומר שקנית את זה ואת זה. להבדיל מהפרשה לקרן פנסיה מקיפה, בהפרשה לקרן פנסיה מקיפה, קנית באותה נקודת זמן גם קצבת זקנה וגם כיסוי לאובדן כושר עבודה ולמוות.

בקרן פנסיה, זה המוצר. אי אפשר לוותר על זה. יש כל מיני בחירות שהעובד צריך לעשות אבל הוא לא קשור למעסיק. אבל בביטוח מנהלים זה לא ככה ולכן צריך לוודא המעסיק שלפחות את החובות שלו על פי הצו הוא מקיים. נתקדם, בסוף יהיה זמן עוד לשאלות.

הנושא השני שלנו זה זכות הבחירה של העובד, זכות הבחירה של העובד נקבעה כבר בחוק קופות גמל. חוק קופות גמל נחקק ב-2005 אחרי וועדת בכר. פעם ראשונה הסדירו את כל פעולות קופות הגמל בישראל בחקיקה ראשית כאשר סעיף 20 בחוק בא ואומר: "זכות הבחירה היא של העובד". זאת אומרת, נגמר העידן שבו המעסיק קובע איפה העובדים חוסכים בקופות גמל, נגמר העידן שוועד העובדים קובע.

כל ההסדרים איך שהם כולם בוטלו ובעצם העבירו את זכות הבחירה לעובד. כאשר בהרבה דברים העובדים לא יודעים כלום ועדיין זה לא אומר שתפקידו של המעסיק לקבוע עבורו. כי כאשר המעסיק, לא אתם, מעסיקים אחרים בחרו עבור העובדים שלהם, אז ראינו מה זה הביא. תכף אנחנו נראה למי שלא יודע. אבל עובד הזכאי להצטרף כעמית לקופת גמל לפי כל דין או הסכם.

זאת אומרת, לא משנה מה הסיבה שהעובד זכאי לזה, אם יש שמה הסכם קיבוצי כזה, אם יש צו הרחבה, אם יש הסכם אישי ביניהם. לא משנה מה הסיבה, רשאי לבחור בכל עת כל קופת גמל המיועדת למטרה שנקבעה לפי הדין.

משמע, הוא צריך לקבל תכנית קצבה שבה יש הבטחה לקצבה מגיל הפרישה לכיסוי אובדן כושר עבודה ולריסק, אין בעיה. אבל מבין כל הקופות שיש מהסוג הזה, זכות הבחירה היא של העובד. יותר מזה, מעביד של העובד כאמור לא יתנה את תשלום הכספים לקופת גמל בעד עבדו. זאת אומרת, הוא לא יכול לבוא ולהגיד: "תקשיב, אני אעשה לך קרן פנסיה אבל רק אם תבחר את הקרן פנסיה של מגדל".

כאשר זכות הבחירה היא כזאת שהמעביד, ותשימו לב, בחוק כבר זה נקבע, שלא רק שבאים ואומרים "לעובד יש זכות בחירה" יותר מזה, יורדים לעומק ואומרים: לא יכול להיות שלהתנות את הזכות של העובד בכך שהוא יבחר במוצר מסוים. יותר מזה, בא החוק ואומר, בכך שיופקדו בקופה מסוימת או בקופה שיבחר העובד מתוך רשימה מסוימת של קופות.

זאת אומרת, המעביד לא יכול לבוא ולהגיד לו: "תקשיב, אתה צריך לבחור באמת משלושת קרנות הפנסיה הגדולות בישראל. אתה תבחר או במיטב או בהלמן אלדובי" אין דבר כזה. זכות הבחירה של העובד נובעת מכך שמגיעה לו קרן פנסיה, בוא נניח מגיעה לו קרן פנסיה לפי צו ההרחבה. איזו קרן פנסיה מתוך ה-11 קרנות פנסיה שיש בישראל? העובד בוחר. המעסיק לא אומר לו איזה מתוך ה-11. הוא לא אומר לו שאם הוא לא יבחר באחת מסוימת אז לא יפקידו לו. הוא לא אומר לו: "מתוך השלוש האלה אתה בוחר". אין דבר כזה.

הבחירה המוחלטת היא של העובד. ואז באים ורואים שבעשר שנים קרו כמה תופעות מדהימות ובדרך כלל זה שההפקדה נעשתה באמצעות איזה סוכן או מנהל הסדר וכולי וכולי והוא מסיבותיו שלו והמעסיק מסיבותיו שלו של מערכת הקשרים שיש לו, פתאום לא ברור כמה עובדים ניצלו את זכות הבחירה שלהם.

אני באופן אישי החתמתי אדם להצטרף לקרן השתלמות ומנהל ההסדר ניסה לשכנע אותו לא להצטרף לקרן ההשתלמות הספציפית הזאת. זה דבר שהיה ברור מראש כבר ב-2005 שהוא לא תקין.

אבל בגלל הפעילות בשוק, אז באו בנובמבר 2015 והוסיפו סעיף לאותו סעיף 20 בחוק. יש לו עכשיו סעיף 20א ו-ב' עובד שהמעביד מפקיד בעבורו כספים לקופת גמל, רשאי לבחור בכל עת בכל בעל רישיון לשם מתן שיווק פנסיוני או ייעוץ פנסיוני.

יש שני סוגי רשיונות. יש רישיון משווק פנסיוני, כל הסוכנים, מנהלי ההסדרים יש להם רישיון משווק. ויש יועצים פנסיונים, ברובם הם יועצים שיושבים בבנקים, אבל יש גם יועצים פרטיים.

יכול העובד לבחור אם הוא רוצה להתייעץ עם משווק, אם הוא רוצה להתייעץ עם יועץ, אם הוא רוצה להתייעץ עם אח שלו. לא רוצה להתייעץ עם אף אחד כי הוא יודע הכל, הכל בסדר. אין חובה שהוא יתייעץ עם סוכן כזה או אחר.

אותה סיטואציה שהיתה במשך עשור שהמעביד אומר לעובד שלו: "תקשיב, כדי לעשות קרן פנסיה, כדי שאני אדע לאיזו קרן פנסיה להפריש, אתה צריך להיפגש עם הסוכן הזה והזה או עם מנהל ההסדר הזה והזה", נגמר מן העולם, תחליפו דיסקט.

העובד, שילך להתייעץ עם מי שהוא רוצה. כל פעולת ההצטרפות לקופת הגמל היא פעולה של שיווק פנסיוני. היא אסורה גם לכם. אני נתקלתי במנהלת חשבונות שהיו לה טפסים ב-2017 היו לה טפסים של קרן פנסיה, וכל עובד שהיה מגיע למועד, היא היתה מחתימה אותו על הטפסים. להבנתי לא היה לה שום טובת הנאה מזה, אבל זה לא מספיק. קודם כל יש מקרים שבהם יש טובות הנאה, חלילה וחס. ויש גם מקרים שבהם, הכי פשוט, לאותה חשבת, מנהלת כספים אסור לעסוק בשיווק מוצרים פנסיוניים. אין לה רישיון.

שאלה מהקהל: מה היא אומרת לעובד?

תגיד לי לאיפה אתה רוצה להפקיד.

שאלה מהקהל: אני לא יודע.

אין בעיה, היום יש פיתרון. יש קרן פנסיה ברירת מחדל. תחליפו דיסקט. אתם שואלים את העובד כבר כנראה בהסכם העבודה, נכון? את מחתימה את העובדים על הסכם עבודה, זה גם נדיר. יש הרבה מאד מעסיקים שלא מחתימים. אבל יש הסכם עבודה, בהסכם עבודה ביקשת שהוא יגיד לך לאיזה חשבון בנק להפקיד?

תשובה מהקהל: כן.

נכון? בחרת לו את הבנק? לא בחרת לו, נכון? אמרת לו באיזה כרטיס אשראי להשתמש? יש הרבה, את מעסיק, את יודעת להגיד לו איזה כרטיס יותר טוב. למה לא? תחליפו דיסקט, העובד בוחר את קרן הפנסיה שבה הוא יחסוך. שיגיד, שיתכבד להגיד למעסיק מה הוא רוצה. הוא לא יודע, אחד, יש היום אמצעים כדי ללמוד. לא מעניין אותו כי זה כסף קטן, מפרישים מעט כסף לקרן פנסיה, זה לא מעניין אף אחד, הכל בסדר. באה מדינת ישראל ואמרה: "תפקיד כמעסיק, תקיים את חובתך לפי צו ההרחבה ותפריש לקרן פנסיה ברירת מחדל".

שאלה מהקהל: מותר לי להגיד לו (לא ברור).

לא, את יכולה להגיד לו: "כדאי לך להתייעץ עם בעל מקצוע".

שאלה מהקהל: יש לך להציע בעל מקצוע?

תסתכל באינטרנט, בגוגל. תקיש בגוגל "יועצים פנסיונים" תמצא.

שאלה מהקהל: אני יכולה להחתים אותו על הטפסים של (לא ברור)?

לא. בטח שלא. הטפסים של קרן הפנסיה כוללים את הפרטים הכללים שהוא רשם לך ב-101, והוא גם צריך לבחור למשל את מסלול הביטוח שיש לו בקרן פנסיה. את יודעת לייעץ לו על זה?

שאלה מהקהל: לא. אבל אם זה ברירת מחדל?

הוא הולך לברירת מחדל, את מפרישה לו לברירת המחדל ויש כללים שקרן הפנסיה שזכתה במכרז אמורה לפעול, את לא צד בעניין. אקט ההצטרפות היא של בעל רישיון. הוא צריך לקבל החלטות שמה, הוא צריך לקבל החלטה לגבי מסלול הביטוח. הוא צריך לקבל החלטה לגבי מסלול ההשקעות. את יועצת השקעות? את רוצה להגיד לו באיזה רמת סיכון לנהל את הכספים בקרן? זה לא במנדט שלך.

שאלה מהקהל: ואם עובד לא רוצה, לא אכפת לו.

לא הבנתי מה הוא לא רוצה.

שאלה מהקהל: הוא לא רוצה שיפרישו לו לפנסיה.

הוא לא רוצה שיפרישו לו לפנסיה? מצוין. הוא לא יכול לוותר על הזכות הזאת. לא צריך, קרן פנסיה ברירת מחדל. לא יכול העובד לוותר על הזכות שלו לקבל הפרשות לתכניות פנסיוניות. יכול העובד לוותר על זכותו לבחור, אז המדינה בחרה עבורו.

אבל את כמעסיקה: אחד, לא יכולה לשלול ממנו. לא יכולה להחתים אותו על זה: "ויתרתי, ויתרתי, ויתרתי". אין דבר כזה. וגם את זכות הבחירה את לא יכולה לשלול ממנו. אם בחר, את עושה מה שהוא אומר. לא בחר, את עושה מה שהמדינה אמרה. את לא מחליטה. נגמר הסיפור, את לא מחליטה כלום.

תשימו לב, אי אפשר להבטיח לעובד שהוא יקבל איזושהי מתנה ובלבד שהוא ייפגש עם סוכן כזה או סוכן אחר. פשוט פשוט וקל. כמו שאתם לא משווקים את חשבון הבנק שבו העובד מקבל את המשכורת ולא את חברת כרטיסי האשראי, אתם לא משווקים דבר לגבי החיסכון הפנסיוני שלו. היזהרו, זה מה שבאים ואומרים. כאשר קטע הפחדה, בא הצו, בא החוק מ-2005, תחשבו כמה פעמים עברתם על החוק.

בא החוק בסעיף 149א' ואומר: "מי שעשה אחד מאלה" דהיינו, לא קיים את סעיף 20 "צפוי לשנת מאסר או לקנס הבסיסי" הקנס הבסיסי הוא מיליון שקל. הוא מיליון שקל על כל הפרה, רק מיליון שקל על כל הפרה, זה התקרה. זה התקרה. עכשיו, תשימו לב שלהיכנס לכלא זה קצת יותר קשה אבל לחטוף קנס זה קל כי רשות שוק ההון, משרד האוצר מוציא הודעה על כוונה להטיל עיצום כספי, מקבלים זכות התגוננות מול פקידי האוצר, זה לא בית משפט ורשות שוק ההון מודיעה לכם שקיבלתם קנס. בסדר? אין בעיה, אחרי זה תלך לבית משפט, היו כבר מקרים כאלה.

שאלה מהקהל: כמה פעמים עשו את זה?

אני מכיר, זה המקרה הראשון, לפני שנה חברת נס טכנולוגיות חטפה קנס של 780,000 שקל. נס טכנולוגיות כנראה הצליחו באמצעות האמצעים שיש להם ללכת לבית משפט והם הצליחו לשכנע את השופט שלא היתה להם כוונת זדון וכולי וכולי והם לא הערימו באמת קשיים על העובד.

העובד רצה להצטרף לקרן פנסיה מסוימת אחרי שהוא היה בקרן פנסיה אחרת ולפחות מה שהממונה על שוק ההון הסיקה שנס לא אפשרה את זה לעובד ולכן היא הטילה קנס של 780,000 שקל על נס. נס ערערה לבית המשפט על הדבר הזה. הלכה לבית המשפט, לא היתה מוכנה, ושכנעה שלא היתה לה כוונה וכל השאלות שהיא שאלה את העובד על קרן הפנסיה היו שאלות לגיטימיות וכולי. אולי גם בגלל שזה היה פעם ראשונה, אולי בגלל סיבות אחרות שבאמת היה לצד נס, בית המשפט ביטל את הקנס אבל כן יש פה כוונה רצון ומאד מאד קל להטיל את הקנסות האלה. מאד מאד קל.

שאלה מהקהל: ממתי זה?

מנובמבר 15. אבל עדיין גם לפני כן. גם לפני כן, תזכרו, החוק הזה הוא מ-2005. זאת אומרת, למעלה מעשור זכות הבחירה היא של העובד. ובוא נראה גם איך השוק מטמיע את הדבר הזה, אבל תראו פרשנות יותר מעניינת.

הופיעה כותרת לפני שנה שחברת איילון ניהלה בזמנו קרן פנסיה, קרן הפנסיה של איילון התמזגה עם קרן הפנסיה של מיטב. אבל קרן הפנסיה של איילון, חברה בשם חברת אבידר, זה היה בעיתון, העבירה את הכספים לקרן הפנסיה של איילון של העובדים.

אחר כך, בגלל התקדים הזה, הממונה על שוק ההון גם הוציאה איזשהו מסמך הבהרות. אבל בעצם מה הם עשו? לטענת הממונה על שוק ההון, אני לא יודע את העובדות. 3,500 עובדים היו מבוטחים בקרן פנסיה מסוימת. הם עבדו בחברה והיו הפרשות שוטפות לאותה קרן פנסיה. בנקודת זמן מסוימת החליטו להתחיל להפקיד לכל העובדים האלה בקרן הפנסיה של איילון.

עכשיו, תשימו לב מתי למעסיק יש לו צד בעניין, וזה אותו מסמך שבפברואר 2016 הממונה על שוק ההון הוציאה: זכות ההחלטה של המעסיק היא רק כאשר מצרף לראשונה את העובד לקרן פנסיה, ובלבד שהעובד לא אמר מה הוא רוצה. אבל אם העובד מבוטח כבר בקרן פנסיה כי הוא בחר בעבר, כי המעסיק בחר עבורו בעבר, הוא כבר מבוטח, אין יותר זכות למעסיק להעביר אותו, לא את ההפקדות השוטפות ולא את היתרה הצבורה למקום אחר.

יותר מזה גרוע, ברגע שאתה חסכת במקום אחד ולא העברת את הצבירה למקום אחר והיית עמית חדש בקרן החדשה, יש בעיות לגבי הכיסוי הביטוחי ותקופת ההכשרה וכולי וכולי. זאת אומרת, יש פה נזק על נזק ולכן שימו לב איפה האחריות של המעסיק. האחריות של המעסיק היא לראשונה לצרף עובד לקרן פנסיה. שלושה חודשים, שישה חודשים, דיברנו על זה. להפריש לראשונה לקרן פנסיה.

אבל אחרי שהעובד מבוטח כבר בקרן הפנסיה, אין יותר זכות למעביד להעביר אותו לאיזשהו מקום שהוא רוצה. העובד יכול להחליט בכל נקודת זמן לעבור. כן, הוא יכול לבוא ולהגיד: "אני רוצה מהיום את ההפרשות לקרן פנסיה הזאת" וחודש אחרי זה "אני רוצה את ההפרשות לקרן פנסיה הזאת" מצוין. כמעסיק, תעשי את מה שהוא אומר לו.

שאלה מהקהל: אבל מעביד יכול (לא ברור) לעובד.

רק העובד. רק העובד ובטח ובטח לא המעסיק. והנה תקדים שפה מעורבים פה קרנות הפנסיה, המעסיק ומנהל ההסדר שהיה שותף לדבר הזה. בינתיים רק היה בקשה- דרישה להחזיר מצב לקדמותו ולכן החזירו את העובדים לקרן פנסיה שהם היו. כן, אבל כל הנושא של מה מקומו של המעסיק ומה מקומו של בעל הרישיון עוד יתברר.

אני מניח שבמצגות הבאות יהיה פה עוד שקף שיספר בכותרות בעיתונים מה קרה. תשימו לב יותר מזה, באפריל 2017, רק עכשיו, הממונה על שוק ההון, אחרי שהיא רואה איך השוק מתנהל, אחרי שכבר הבחירה של הסוכן עברה בנובמבר 15, מוצאת לנכון הממונה על שוק ההון להוציא מכתב הבהרה והיא אומרת שמקרים שקודם כל היא גילתה את אמריקה, שיש מעסיקים שמערימים קשיים על העובדים בבחירת קרן הפנסיה או בבחירת הסוכן.

ואז באה ואומרת: קיימים מקרים שבהם מעסיק או מנהל הסדר שפועל בעבורו מקשה על העובד לבחור בבעל רישיון מטעמו או לממש את זכותו לבצע פעולות באמצעות החתמה על מסמכים שונים שאינם חלק מהליך הצירוף למוצר הפנסיוני.

זאת אומרת, אני נתקלתי במקרים שבהם מנהל ההסדר או המעסיק נותן לעובד מכתב: "תקשיב, כל ההפקדות שנבצע לקרן הפנסיה שאתה בוחר על אחריותך. אנחנו לא אחראים שזה יגיע למקום, שתהיה מכוסה בכיסוי הביטוחי וכו וכו וכו". כל ההפחדות האלה הם לא חוקיות. הם לא חוקיות. אתם לא בצד של להפחיד את העובדים. זכות הבחירה היא של העובד, זכות הביצוע היא שלכם.

זאת אומרת, עצם העובדה שאני בחרתי לחסוך באחת מתוך 11 קרנות הפנסיה שפועלות בישראל, אומרת שהמעסיק שלי צריך להפקיד לאותה קרן פנסיה. התפקיד של המעסיק, חובתו של המעסיק היא להפריש לאותו מקום, לוודא שההפקדות נעשות כמו שצריך. אבל אין מצב שבו בגלל הניסיון של המעסיק, מסיבות כאלה ואחרות שבקרן הפנסיה הזאת יש בעיות, לא תפקידו של המעסיק להגן על העובד או להישמר מפני העובד כי הוא לא יבצע את התפקיד שלו כמו שצריך. אין דבר כזה.

שאלה מהקהל: אמרו לי רק להחתים אותו על הסכם ראשוני ואז (לא ברור).

את עובדת של מנורה? כל ההסדרים האלה, כל שיטות העבודה האלה היו בעבר, היה מוטל בספק בעבר גם כן אם זה חוקי או לא. כן, עכשיו זה ברור. ברור. את לא עובדת של מנורה ולכן את לא מחתימה על טפסים של מנורה ואת לא עושה עבורם דבר. דבר שני, אם העובד בוחר, יגיד לך לבחור, תעבירי הפרשות לשם. את כמעסיקה, ברגע שאת מעבירה כספים למנורה לראשונה עבור עובד, עם הפרטים של העובד, מנורה תפתח קרן פנסיה על שם העובד.

שאלה מהקהל: היא לא תפתח.

בטח שתפתח. יש חוזר של האוצר, של הממונה על שוק ההון, חוזר משמע הוראה שהממונה על שוק ההון במשרד האוצר או בשמה החדש, רשות שוק ההון, הוציאה הנחיה לכל הגופים המנהלים והרשות שוק ההון זה הגורם המפקח על החברות לניהול קופות גמל וקרנות פנסיה. בהוראה הזאת יש, בחוזר הזה יש הנחיות איך המעסיק פותח לראשונה קרן פנסיה או קופת גמל על שם העובד. צריך להעביר כסף עם הפיצולים, עם הרשימה ומידע לגבי העובד ונגמר כל הסיפור.

שאלה מהקהל: זה לא קורה בפועל.

שאלה מהקהל: במשך שנתיים אני שלחתי את השיקים, דו"חות פיצולים, שום דבר, במקרה עכשיו עובד בשבוע שעבר התקשר לכלל אמרו לו שיש רק 1,200 ורק עבור חודש. איפה הכסף ששלחתי כל הזמן?

תגובה מהקהל: זה קורה כל הזמן.

בואו, תכף נגיע לברירת מחדל.

שאלה מהקהל: אפשר לשאול עובד אם הוא מסכים לעבור לפנסית ברירת מחדל?

את לא מעבירה אותו. הוא צריך לתת לך הנחיות לאיפה להפקיד את הכספים.

תגובה מהקהל: הוא לא יודע.

הוא עד היום היה בקרן פנסיה?

תגובה מהקהל: כן.

את צריכה להפקיד לו בקרן פנסיה שהוא היה.

תגובה מהקהל: הוא לא יודע איפה זה. הוא לא יודע כלום.

כל הפרטים, אם ללקוח היה קרן פנסיה, אז אחד, יש לו דו"חות שהוא קיבל מקרן הפנסיה. יש לו את הדו"ח השנתי של 2016 ויש שמה את כל הפרטים שצריך.

הערה מהקהל: הם לא שולחים.

שולחים, שולחים. ובכל מקרה, בכל מקרה אם העובד או העובד אומר: "יש לי קרן פנסיה" והוא יתן את הפרטים. יש היום את כל האמצעים כדי שהוא ימצא את הפרטים האלה. אם זה במסגרת הדו"ח השנתי, אם זה באמצעות המסלקה הפנסיונית, הוא יכול להביא את כל הפרטים האלה בדיוק כמו שהוא מביא את הפרטים של חשבון הבנק שלו. עכשיו נכון, את חשבון הבנק הוא כנראה יודע את המספר או בכרטיס אשראי יש לו את המספר. אין בעיה, ועדיין לגבי התכנית הפנסיונית שלו, המידע נגיש לו, אז הוא צריך ללכת הביתה, לחפש את הדו"ח השנתי. הוא צריך לפנות לגוף ולבקש מהם את הדו"ח השנתי האחרון. הכל בסדר. אבל יש את המידע הזה. הוא יודע איפה הוא עבד קודם אז הוא יכול לקבל איפה הפרישו לו את הכספים, כן. הוא צריך לדעת, זה כסף שלו. בסופו של דבר יש הרבה מאד כסף.

יחסי עובד- מעביד- סוכן. תשימו לב, יש סיטואציה מאד מעניינת שנוצרה במשך שנים. מצד אחד, זכות הבחירה היא של העובד. מצד שני, חובה על המעסיק להפקיד לטובת העובד. עובדים שבוחרים, אז כל אחד בוחר קרן פנסיה, קופת גמל, קרן השתלמות אחרת, ביטוח מנהלים.

ולגבי אלה שצריך להפקיד עבורם והם לא בחרו, אז גם המעסיק בדרך כלל לא יודע לאיפה להפקיד או שהוא רואה איפה כולם מפקידים או שהסוכן אומר לו: תפקיד את העובדים החדשים לשם ולשם. ובעצם ברוב המקרים, בואו נהיה גלויים, ברוב המקרים אם נעזרתם בסוכן או במנהל הסדר, לא שילמתם לו כסף. ולמה הוא עשה את זה? כי הוא מקבל כסף. ממי הוא מקבל כסף? הוא מקבל כסף מהחברות. הוא מקבל כסף מהחברות. מהחברות שמנהלות קופות גמל, קרנות פנסיה וביטוחי מנהלים.

ואז אם אני מנכ"ל של חברת גמל, אז אני אומר: רגע, אם אני אצטרך לשלם לסוכן כסף, מאיפה אני משלם את זה? אני דואג לגבות מהעמית, מהחוסך, מהעובד דמי ניהול. ובעצם נוצר בעיקר בעשר שנים האחרונות, בעיקר מאז שהיתה זכות בחירה כי עד זכות הבחירה כולם הלכו לאותו מקום. בעצם מאז זכות הבחירה המעסיק הצליח לקבל שירותים ותכף נראה איזה שירותים, אבל בעצם הוא לא שילם עליהם.

וזה היה משתלם למעסיק כי הוא היה צריך באמת את השירותים האלה, הוא היה צריך באמת עזרה. ואם הוא קיבל את זה בחינם זה השתלם. וזה השתלם גם לסוכן ולמנהל ההסדר כי הוא בעצם קיבל תגמול נאה מאד על הדבר הזה ובסופו של דבר לכאורה מי ששילם על זה זה העובד. כאשר הסוכן בעצם נתן שירותים גם לעובד וגם למעסיק.

בואו נשים לב רק על דמי הניהול. דמי הניהול בישראל יש להם תקרה בחוק, בחוק, היה דיון גדול ב-2013 על התקרה. כמה את משלמת דמי ניהול בקרן פנסיה? דמי הניהול יש להם תקרה בחוק ויש גם סוגי דמי ניהול שמותר. אין כבר משחקים בדבר הזה. יש שני סוגי דמי ניהול, דמי ניהול על כל הפקדה שמבצעים ודמי ניהול על החיסכון. גובים את דמי הניהול כל חודש. כאשר לכל סוג דמי ניהול יש תקרה, והתקרות לפי המוצרים.

בקרן פנסיה מקיפה 0.5 ו-6 בקופת גמל 1.05 ו-4 ובביטוחי מנהלים ובקרן השתלמות 2% ואין דמי ניהול על ההפקדות. בחוק, זה התקרות. כל מי שקרוב לתקרות האלה, שלא יגיד בקול רם.

כאשר אני אספר לכם שסהר הוא בן 25 נשוי פלוס ילד והשכר שלו הוא 9,000 ש"ח, אפילו קצת פחות מהשכר הממוצע במשק, הוא מפקיד לקרן פנסיה 6% עובד 6.5% מעביד והמעביד שלו פנטסטי והוא נותן לו 8.33. לסהר בגיל 67, יהיה לו בקרן פנסיה 1,800,000 שקל, כסף קטן. כשרואים את המספרים האלה, לא מבינים למה הציבור מטומטם ולמה הוא לא מתערב בזה. הוא הולך לכיכרות בגלל המחיר של המילקי והקוטג' אבל הוא לא מתעסק בדבר הזה.

מיליון שמונה מאות אלף שקל זה יתן לו קצבה של 9,289 ש"ח. יודעים, בקרן פנסיה צוברים צוברים צוברים כסף, מגיעים לגיל הפרישה, רוצים להתחיל לקבל פנסיה, לוקחים את הסכום שיש ומחלקים לאיזשהו מקדם ויש פתאום קצבה חודשית לכל החיים. זה בעצם במונחים של היום זה הקצבה שתהיה לסהר.

שאלה מהקהל: מאיזה גיל הוא התחיל?

הוא התחיל לחסוך בגיל 25. הוא אמור לקבל קצבה של 9,289 שקל. הוא שילם 389,000 שקל כל חיי החיסכון. בסדר? 389,000 שקל. עכשיו זה בסדר. כמה כסף על מילקי אנחנו קונים כל החיים? 389. אם הוא לא היה משלם את דמי הניהול האלה היה לו צבירה של 2.2 מיליון שקל, היתה לו קצבה של 11,262.

2,000 שקל כל חודש לכל החיים שלו מגיל 67 ועד שהוא יעצום את העיניים. זה ההבדל. זה דמי הניהול המקסימאליים.

בואו נסתכל, משרד האוצר מפרסם, זה בצד שמאל למעלה זה אגף שוק ההון, ביטוח וחיסכון במשרד האוצר בא ואומר: ב-2013 46% מהלקוחות בקופות גמל שילמו דמי ניהול מקסימאליים. בקרנות פנסיה, 33% שילמו דמי ניהול מקסימאליים. בסדר?

זה אומר, יש מספרים אחרים שמדברים ש-750,000 שכירים בישראל משלמים דמי ניהול מלאים בקרנות פנסיה חדשות היום. 750,000 חוסכים. מן הסתם זה לא החוסכים שמאוגדים במקומות שבהם השכר גבוה וכולי וכולי וכולי אלא דווקא עם השכר הנמוך, אנשים שפחות מודעים, אנשים שפחות מבינים, אנשים שפחות מנהלים משא ומתן. תשימו לב כמה כסף מדובר וכמה הם מפסידים.

שניה, בא משרד האוצר ואומר: רגע, בעצם נוצר איזשהו כשל שוק. יש פוטנציאל לסבסוד צולב. מצד אחד עבור עלות שירותי התפעול לא משלם המעסיק כשהוא מקבל את השירותים האלה. כאשר אתם לוקחים רשימה עם פיצולים, לוקחים שיק או העברה בנקאית ואומרים לסוכן: תתחיל לטפל בזה או להעביר את זה בחברות השונות ותוודא שזה הופקד וכולי וכולי, יש פה עלות עבודה תפעולית. אני מפריד בין כל החלק שעושה הסוכן מול העובד, החתמה על הטפסים, התאמה לקרן פנסיה או ביטוח מנהלים, רכישת כיסוי אובדן כושר עבודה, אני מפריד.

זה חלק שעושה הסוכן בכובע שלו כבעל רישיון שיווק פנסיוני, זה הוא נותן שירות לעובד. היה הכל מעורבב. עד 2015 הכל היה מעורבב. הסוכן מצד אחד עוזר למעסיק, נותן לו שירותי תפעול. במקום שלמעסיק יהיה בן אדם שיעשה פיצולים, שיעביר כסף שיוודא ויבקר וכולי, עושה לו מנהל ההסדר. העובד צריך להצטרף.

הוא צריך לקנות שירותי שיווק פנסיוני, אותו גורם נותן לו גם שירותי שיווק פנסיוני. ובא האוצר ואומר: יש פה חשש לסבסוד צולב. המעסיק מקבל שירותים, הוא לא משלם עליהם, העובד משלם ביוקר, ראינו. 750,000 משלמים במקסימום או 33% משלמים מקסימום ולכן יש פה חשש שמישהו משלם עבור משהו שמישהו אחר מקבל. לא מתאים לנו כל מערכת היחסים האלה.

אנחנו מבצעים תיקון בחוק. חוק שירותים פיננסיים גם הוא נחקק אחרי וועדת בכר ב-2005 כשבאו פעם אחת ואמרו: רגע, כדי למכור קופת גמל צריך שיהיה לך רישיון, כדי למכור קרן פנסיה צריך שיהיה לך רישיון ולא יכול להיות שאת עובדת, באה אצל המעסיק ומחתימה את העובד על קרן הפנסיה של מנורה. אין דבר כזה. גם במנורה, מי זאת היתה עם מנורה? גם במנורה, חברה ענקית, מנהלת את קרן הפנסיה הכי גדולה בישראל, רוב האנשים שמה אסור להם להחתים אותך. הם עובדי תפעול, שירות וכו וכו, רק לבעלי רישיון מותר להחתים עובד כדי להצטרף לקרן פנסיה.

ולכן בא האוצר ואומר: אותו חוק שבא ואומר: "אפשר לעשות פעילות שיווק פנסיוני באמצעות בעל רישיון" כן, אין בעיה, אבל צריך להפריד. צריך להפריד בין שירותי התפעול שניתנים למעסיק לבין שירותי השיווק הפנסיוני שניתנים לעובד. אי אפשר לעשות את זה ביחד.

אי אפשר לערבב את זה, אי אפשר שאחד יסבסד את השני ברוב המקרים. בואו נסתכל אמיתית, ברוב המקרים זה מה שהיה. מעט מאד מעסיקים שילמו למישהו כדי שהוא יעשה לו את העבודה הזאת וגם לא היה נכון למעסיק להעסיק עובד אצלו. הוא מקבל את זה בחינם. אם הוא מעסיק עובד, אני לא מכיר עובד שמוכן לעבוד בחינם.

ולכן בא האוצר ב-2015, נובמבר 2015 הוא מתקן את החוק והוא בא ואומר: צריך להפריד בין התפעול לשיווק ונאסר על מי שעוסק בשיווק לתת שירותי תפעול. אלא אם כן המעסיק ישלם דמי סליקה עבור השירותים שהוא מקבל מהסוכן. עכשיו שוב לחדד, אם אתם מעסיקים חברה שנותנת לכם שירותי תפעול, שירותי תפעול למעסיק, ואין לו רישיון פנסיוני, אתם יכולים לא לשלם לו כסף. אני לא יודע למה הוא יעבוד, אבל. רק אם הוא נותן שירותי שיווק פנסיוני לעובדים צריך לשלם לו דמי סליקה. יש היום למעסיק יש חובה לבצע הפקדות עבור העובדים שלו. יכול לעשות את זה לבד, יכול לקחת עובדים שכירים שיעשו לו, אם הוא רוצה להוציא את זה out-sourcing אז הוא צריך לקנות את זה. ינהל משא ומתן עם חברות כאלה. הוא יכול לעשות את זה עם מי שהוא רוצה. בסדר? שמעתי שיש נהג מונית פה שמוכן לקחת ממך את השיק ולנסוע לכל החברות ביטוח ולחלק להם את הכסף. אתה יכול לעבוד איתו. נכון להיום על אותם גורמים מתפעלים אין רגולציה.

הערה מהקהל: הזיזו את עובדי התפעול הצידה...

קודם כל הגיוני, זה לא הסביבה הטבעית שאני אגיד את זה, אבל הגיוני שאם המעסיק חוקית צריך לעשות משהו והוא קונה את השירותים האלה, הוא צריך לשלם עליהם.

שאלה מהקהל: זה יפחית את דמי הניהול?

רגע, לאט לאט, בואו נתחיל מאיפה זה בא. זה בא מהמקום שבו המעסיק קנה שירותים, הוא לא שילם עליהם. מי שכנראה שילם עליהם זה העובדים. עובדה, דמי הניהול היו גבוהים. ובא האוצר עכשיו ואומר כזה דבר, המעסיק קונה שירותים, כן? סביר מאד להניח שהוא צריך לקנות ולשלם עליהם. הוא לא רוצה לשלם, שיעשה את זה לבד. הוא רוצה לקחת עובד שכיר, שיעשה את זה לבד, הכל בסדר.

אבל הכל הוא מסיבה אחת: עלות ניהול הכסף הפנסיוני 389,000 שקל זה יקר. אז כן היתה התערבות רגולטורית שהורידה את התקרות בחלק מהמקומות. כן שמה האוצר רוצה לטפל. האוצר בא ואומר: למה דמי הניהול כל כך גבוהים? עכשיו אני לא נכנס לוויכוח אם זה נכון או לא נכון, דמי הניהול גבוהים כי מנהלי הסדרים לוקחים כסף עבור עבודה שהם עושים, מגיע להם.

אבל מי שמשלם את זה זה לא מי שמקבל את השירות כי השירות ניתן למעסיק. כמו שאתם מעבירים משכורת, איך אתם מעבירים משכורות? או במס"ב או בעבר הייתם עושים בשיטות אחרות ויש גם אנשים בעסק שמתעסקים עם הדבר הזה.

כן, בדיוק אותו דבר גם צריך לבצע הפרשות פנסיוניות. תעשו את זה לבד, תעשו את זה באמצעות חברה חיצונית אבל תשלמו על זה. לא יכול להיות שלא תשלמו על זה וברור בעשור האחרון שמי שמשלם על זה זה העובדים.

וזה בא האוצר ואומר. איפה הוא מתערב? בסדר, יצא איזה ייצור כלאיים שגם הוא ישתנה, אבל בינתיים יש ייצור כלאיים. ייצור כלאיים בא ואומר: אם בעל הרישיון פנסיוני מוכר מוצרים פנסיוניים לעובדים שלכם, ובכובע האחר שלו, הוא גם נותן שירותי תפעול למעסיק, המעסיק צריך לשלם לו. אם אין קשר בין השניים, אני הולך לנהג מונית שמוכן לפצל לי כסף וכולי וכולי והוא מתפעל שלי. אני מנהל איתו משא ומתן. מן הסתם, אני מעסיק, רוצה להרוויח יותר, אני אלחץ עליו על המחיר. ואז נשאר בעל רישיון, אמרתי, מנהל הסדר.

מה הוא עושה? הוא לא נותן שירותים למעסיק, הוא נותן שירותים רק לעובד. לעובד הוא נותן שירותים בכובע שלו כבעל רישיון פנסיוני. יש עליו חובות. עוסק בשיווק פנסיוני, תשימו לב, עוסק בשיווק פנסיוני או גוף קשור בו, לא יתנו שירותי תפעול למעביד שבעבור עובדיו הם נותנים שיווק פנסיוני אלא אם כן, זאת אומרת, קודם כל מנהל הסדר שהיה לו שני כובעים, אסור לו לעשות את זה. אלא אם כן הוא יפעל בהתאם לחוק.

זאת אומרת קטגורית, היינו רגילים לעבוד סתם עם מבטח סיימון ומבטח סיימון גם שלחנו לו כסף כדי שהוא יפצל וגם נתנו לו פתח להיפגש עם כל עובד והוא החתים את העובד על מסמכי הצטרפות. כל הסיפור הזה אסור. בטח לא במתכונת הקודמת.

כן מותר בתנאים האלה: שוב תשימו לב, כל מה שאנחנו מדברים עכשיו זה בהנחה שזה שיושב עם העובדים והחתים אותם על טפסים ועשה להם שירותי שיווק פנסיוני, הוא זה שנותן גם שירותי תפעול למעסיק.

כי אם זה שנותן שירותי תפעול למעסיק זה הנהג מונית, אין שמה שום מגבלות, אין שמה שום התערבות. העובדים ימשיכו לקבל שירותי שיווק פנסיוני ממנהל ההסדר והמעסיק יקבל שירותי תפעול מנהג המונית. שני דברים שונים לחלוטין והיתה הפרדה. אבל אם לא היתה הפרדה, אז בא החוק ואומר: סוכן הביטוח הפנסיוני יגבה מהמעביד בלבד בכל חודש דמי סליקה בעד שירותי התפעול בעבור כל עובד.

זאת אומרת, אם מוצא לנכון בעל הרישיון להמשיך ולנהוג כמו שהוא נהג בעבר, דהיינו: לתת שירותים גם לעובד, שירותי שיווק פנסיוני, לעובד הוא לא נותן שירותי תפעול, לעובד הוא נותן שירותי שיווק פנסיוני, ולמעסיק, למעסיק הוא לא נותן שירותי שיווק פנסיוני, הוא נותן שירותי תפעול. הוא רוצה את שני הכובעים האלה להחזיק, אין בעיה. הוא חייב לקבל דמי סליקה, המעסיק חייב לשלם לו דמי סליקה.

ואז נקבע בחוק מה דמי הסליקה. נקבע בחוק שדמי הסליקה לא יפחתו מהגבוה מבין 0.6% מהתשלומים שמעבירים דרך הסולק או 10.5 שקל בגין כל עובד פלוס מע"מ. רגע, נגיע לעובד. כל חודש, זה אומר שהמעסיק קנה שירותי תפעול והוא רוצה לקנות את השירותים האלה מבעל רישיון שמכר את התכניות הפנסיוניות לעובדים, חייב המעסיק לשלם את דמי הסליקה האלה. בטוח שזה לא קיים פה בחדר, אבל אם יש מביניכם כאלה שלא החליפו את הדיסקט למה שהיינו רגילים בתחילת 2015, יש פה בעיה.

קודם כל המעסיק צריך לשלם דמי סליקה עבור השירותים שהוא מקבל, כאשר בא החוק והגדיר מה זה שירותי תפעול שהסוכן יכול לתת למעסיק ולקבל עליהם תמורה, את אותם די סליקה. ובא החוק ואומר: הפקדת הכספים לזכות העובדים, זאת אומרת, אם אני צריך להעביר לטובת העובדים שלי כסף במועד תשלום המשכורות, לא העברתי את זה ליצרנים השונים אלא העברתי את זה לבעל הרישיון, זה פעולת תפעול.

אם אני מצפה שהמידע, עשיתי העברה בנקאית ועכשיו את כל דו"חות הפיצול שיוצאים מתוכנת השכר וכולי ישנע, יטפל בהם, יבקר את קליטת הכספים בעל רישיון, זה שירותי תפעול שהמעסיק מקבל. זה לא קשור לעובד.

מפה גם נובע שעצם זה שבחרתי קרן פנסיה מסוימת והמעביד אומר לי: "אני אפקיד לך לקרן פנסיה הזאת", לא נגמר הסיפור. האחריות של המעביד היא להעביר כסף לאותה קרן פנסיה. זה לא האחריות של העובד. אתם לא יכולים לבוא ולהגיד: "תקשיב, אתה בחרת קרן פנסיה, סליחה, יש שמה ברדק, הכסף לא יהיה על השם שלך וכולי וכולי" אתם לא בכובע הזה.

תראו שהעובד לא זוכה לכספים האלה, יש אמצעים אחרים לטפל בזה, אבל לא לפגוע לו בזכות הבחירה. אבל זה שירותי התפעול שהמעסיק יכול לקנות מכל גורם. מנהג המונית, הוא יכול לקנות את זה מבעל רישיון. אבל יותר מזה, בכנס שהיה שבוע שעבר רק, היה שם סגן בכיר לממונה במשרד האוצר, בא ואומר ומזהיר: כל פעולה שהמעסיק מבצע באמצעות מישהו אחר זה תפעול. אל תגידו לי שהוא מטפל רק בהפקדה והוא לא עושה בקרה. הוא רק עושה בקרה, אני מעביר לבד את הכסף.

כל המשחקים האלה, הוא בא ואומר: "עזבו, לא זאת היתה כוונת המחוקק. אנחנו כשנאכוף את קיום ההוראות, אנחנו נפעל בהתאם לאמירה הזאת. אנחנו אומרים שכל פעולה" ויותר מזה, זה היה בעיתונות, מטרת החקיקה היתה להביא לכך שהמעסיק ישלם עבור השירות שהוא מקבל ולא מישהו אחר. לא העובד. אם המעסיק עושה לבד את כל העבודה, משמע, הוא לא מקבל ולא קונה שירותי תפעול, לכן הוא לא צריך לשלם לאף אחד. לא לנהג מונית וגם לא לסוכן.

שאלה מהקהל: אבל לפני רגע אמרת שאם זה עובר אצל הסוכן.

אני אמרתי כזה דבר, אם המעסיק נעזר בגורם חיצוני, קונה שירותי תפעול. אלו שירותי התפעול? הפקדות, פיצולים, בקרות וכולי וכולי. אם את לא נעזרת בגורם אחר, אז אין לך מתפעל. אם אין לך מתפעל את לא צריכה לשלם על זה. זה לא רלוונטי לגביך.

שאלה מהקהל: מה שאני שואלת זה, האם זה נקרא.

למי את מעבירה? לחברת ביטוח, אז אין לך גורם מתפעל. אין לך גורם מתפעל. ובא, אם אתם מקבלים, תראו מה הוא אומר: אם אתם מקבלים שירות ולא משלמים עליו או משלמים עליו מעט מידי, כנראה שמשהו לא מסתדר. זאת אומרת, אם השוק ממציא כל מיני פטנטים, גם נאמר כבר בחוק, צד קשור, חברה בבעלות, חברה אחות, הכל, זה לא עובד. ולכן מה צריך לעשות?

המעסיק מצד אחד צריך עבור השירותים שהוא מקבל לשלם אם הוא קונה את זה מבעל רישיון שמכר מוצרים פנסיוניים לעובד. ואם זו מערכת היחסים הבעייתית. אמרנו, אם אתה עושה את זה לבד, כמעסיק, לא רלוונטי מבחינתך כל מה שאני אומר.

אם אני לוקח נהג מונית שיעשה לי שירותי תפעול, אין לו רישיון פנסיוני, הוא לא מוכר מוצרים פנסיוניים לעובדים שלי, גם לא רלוונטי. מתי זה רלוונטי? זה רלוונטי כשהסוכן רוצה להחזיק שני כובעים. כובע אחד מתפעל למעסיק וכובע אחר שירותי שיווק פנסיוני לעובדים.

אם הוא רוצה להחזיק את שניהם, המעסיק ישלם דמי סליקה לסוכן בשיעורים המינימאליים שנקבעו ובמקביל מה צריך לקרות? החברה המנהלת משלמת בעצם עמלת הפצה עבור השיווק, המכירה של המוצר הפנסיוני בערך כמה?

שאלה מקהל: עמלת הפצה זה לסוכן?

סליחה, אמרנו שהחוסכים בקופות גמל, בקרנות פנסיה משלמים דמי ניהול. במקסימום הם משלמים 6% על כל הפקדה ו-0.5% לשנה על כל הצבירה, על כל החיסכון שיש. אמרנו שאלה דמי הניהול שנגבים מתוך החשבון של החוסך בקרן הפנסיה.

מי לוקח את הכסף הזה? החברה שמנהלת את קרן הפנסיה, החברה שמשלמת את קרן הפנסיה היא זו שגובה את דמי הניהול מהחשבון של הלקוח.

אם הלקוח הצטרף בעבר באמצעות הסוכן שאתם פתחתם לו את הדלת כדי שישב עם כל עובד ועובד, אותו סוכן מקבל בערך, קיבל בעבר בערך חצי מדמי הניהול האלה. קבוע, כל עוד העובד ממשיך לחסוך באותה קרן פנסיה. ואם הוא כזה מהאדישים שהצטרף בגיל 25 לקרן הפנסיה והוא פורש בגיל 67 הוא במשך 42 שנים, הסוכן יקבל חצי מדמי הניהול שהלקוח שילם. זו הסיטואציה שהיתה קיימת.

ובא עכשיו ואומר: "אין בעיה, עכשיו המעסיק מתחיל לשלם דמי סליקה, לכן החברה המנהלת את קרן הפנסיה צריכה להוריד את דמי הניהול שהיא גובה מהעמית". זאת אומרת, את אותו סבסוד שהוא שילם עבור המעסיק הוא צריך להקטין עכשיו את המחיר שהוא משלם. קודם כל, התגמול של הסוכן צריך לקטון ובמקביל צריך לקטון המחיר שמשלם הלקוח.

עכשיו בשביל שזה יעבוד, אחד, המעסיקים צריכים להתחיל לשלם דמי סליקה. הסוכן שמקבל דמי סליקה, צריך להודיע לחברה שמנהלת את קרן הפנסיה שהסוכן מקבל מהמעסיק את דמי הסליקה ואז החברה המנהלת את קרן הפנסיה, קרן הפנסיה עושה שתי פעולות.

פעולה אחת, היא צריכה להוריד לעובדים האלה את דמי הניהול והדבר השני, היא מקטינה את התשלום שהיא משלמת לסוכן, למנהל ההסדר. מה יצא מכל הסיפור הזה? שאם העובד שילם יקר, הוא קיבל, הוא צריך לקבל עכשיו הנחה.

והסבסוד של המעסיק לא צריך להיות על הכתפיים שלו. פעם שניה, החברה המנהלת מה קרה לה? לא קרה לה כלום. היא ממשיכה לקבל אותו דבר. מה קרה לסוכן? גם לסוכן לא אמור לקרות כלום. אם קודם הוא קיבל את כל הכסף מהחברה המנהלת על חשבון הלקוח, עכשיו חלק יגיע מהמעסיק וחלק יגיע מהחברה המנהלת.

הערה מהקהל: מעסיקים צריכים לקום ובאמת על זה, על המעסיקים מוטל.

שניה, גם אם אני, זה לא הדיון שלנו. אני לא מארגן מרד מעסיקים ואני לא מתעסק בדברים האלה. לא קשור. עובדתית זה המצב. אם אתם לא משלמים, אותו דבר זה הביטוח מנהלים, זה ביטוח אובדן כושר עבודה. זה הקרן השתלמות, זה הקרנות פנסיה, זה קופות הגמל. כל מה שאתם כמעסיק חייבים לנכות מהעובד, להוסיף את הכסף שלכם, מעסיקים ולהעביר לחברת הביטוח או לבית ההשקעות. כל הדבר הזה זה כל ההפרשות השוטפות שנעשות מהתלוש של השכר. כל הדבר הזה צריך להיות.

הערה מהקהל: זה לא מוריד את דמי הניהול לעובד.

זה אמור להוריד את דמי הניהול לעובדים. זה אמור, ותשימו לב, בחוק, עמלת ההפצה שמשלם הגוף המוסדי, החברה שמנהלת את קרן הפנסיה לסוכן הביטוח תפחת בשיעור דמי הסליקה שמשלם לו המעביד. זאת אומרת, הוא אמור להיות אדיש. ודמי הניהול שישלם עובד שלגביו שולמו דמי סליקה כאמור, יפחתו בשיעור הפחתת עמלת ההפצה. זאת אומרת, כן, נכון, כל הסיפור הזה היה כדי שהעובדים ישלמו פחות. וכל הנטל הזה נפל על המעסיק. נכון, חד משמעית. זה עובדתית זה מה שקרה.

שאלה מהקהל: אמרנו שמ-2015 (לא ברור).

אמרתי שדמי הניהול בישראל, יש להם תקרה בחוק. דהיינו: אסור לגבות יותר. עובדתית, בגלל שאחד, הציבור לא מתעניין בזה כי זה כסף קטן, בסוף יש רק שני מיליון שקל פה. דבר שני, אנשים מתעסקים במקצועות מאד מאד מסובכים אבל כשזה מגיע למספרים הם מתבלבלים והם לא רוצים להיכנס לזה.

והדבר השלישי, זה בגלל שהם לא בחרו עד היום, עד נובמבר 2016, בגלל שהם לא בחרו, אז לאיפה הפקידו להם? לאיפה הייתם מפקידים לו? הם לא בחרו, מי שבחר אולי גם ידע לבדוק את דמי הניהול שגובים לו וכולי וכולי, אבל רוב הציבור לא בחר. ואז לאיפה העבירו אותו? לאיפה שהרוב נמצאים או לאיפה שהסוכן אמר או לאיפה שהיה לנו נוח כמעסיקים. זה בסדר, זה היה החוק.

העובד לא בחר, אני כמעסיק צריך להפקיד לו אחרי חצי שנה, מה אני יודע, אני מעביר לו. להגיד לכם את האמת? פתחו לו חשבונות בקרן פנסיה. באיזה דמי ניהול בחרו לו? בדמי הניהול המקסימאליים פתחו לו ולכן למרבית הציבור פתחו בדמי ניהול גבוהים ולכן דמי הניהול שיש ל-750,000 אנשים זה דמי ניהול של חצי ושש.

שאלה מהקהל: 3% זה בסדר?

לא.

שאלה מהקהל: 1.75% זה בסדר?

לא.

שאלה מהקהל: כמה צריך?

בואו נתקדם. תכף אני אגיע לשאלה. אני אתן לך גם זמן. דמי הניהול, בוא נאמר שלפני 7 שנים דמי הניהול שהיו בשוק הם דמי הניהול כמעט המקסימאליים.

הערה מהקהל: ביטוחי מנהלים היה מ-1 עד 13 אחוז.

דמי הניהול טופלו פעם אחת רגולטורית והקטינו את התקרות. פעם שניה, חלק מהציבור יותר מודע ולכן הוא מנהל משא ומתן וכולי ויש פעולות שנעשות בשוק בגלל התחרות בין הגופים שגורמת לכך שיש ירידה של דמי ניהול.

אם תבדקו את המספרים, בממוצע בשוק, מאז 2009 שהמחירים היו במקסימום, לא במקסימום אבל הם היו הכי גבוהים ב-2009, מאז כל שנה דמי הניהול יורדים וכל שנה הם יותר נמוכים מהשנה שלפניה כולל 2016. כולל גם ב-2017 זה יהיה.

דמי הניהול הולכים ויורדים לאורך זמן מאז 2009. מה קרה ב-2009? אם זוכרים, רוב הכסף הפנסיוני היה בקופות גמל וקרנות השתלמות, לפני וועדת בכר דמי הניהול היו נמוכים. דמי הניהול היו נמוכים, גופים פרטיים וחברות ביטוח קנו את קופות הגמל ואת קרנות ההשתלמות מהבנקים. וכדי לממן את הרכישה, העלו את דמי הניהול. ודמי הניהול הגיעו לשיא ב-2008-2009. אבל ב-2009 כבר יש שוק קצת אחר והוא הופך להיות אחר ואחר כל שנה שחולפת. ובעצם דמי הניהול במגמת ירידה וגם ב-2017 אני מוכן להמר, היא תהיה יותר נמוכה מאשר ב-2016. העובדה שחברות הביטוח סוגרות מחלקות ומפטרים עובדים וכולי, להגיד לך את האמת? גם קלאב מרקט פשטה את הרגל וסגרה את הזה, בגלל זה את רוצה ללכת לקנות בקלאב-מרקט? קלאב-מרקט זה סופרסל היה פעם. בסדר? נו, בסדר מה לעשות.

שאלה מהקהל: על מה דיברת? על פנסיה או על ביטוח מנהלים?

על הכל. עכשיו כן, חשוב מאד לדעת שיש הבדל גדול, עצום בין חוסכים שונים. דיני ודין אשתי לא אותו דבר כי אין לנו אותם מוצרים פנסיוניים. גם כאשר אנחנו אומרים שיש לנו קרן פנסיה, השאלה אם יש לי קרן ותיקה או יש לי קרן חדשה מקיפה או יש לי קרן כללית.

גם כאשר אומרים שיש לי ביטוח מנהלים, השאלה איזה תכנית ביטוח מנהלים מאיזה שנה. ולכן אסור לכם כמעסיקים, בהנחה שאין פה אף אחד בעל רישיון פנסיוני, לתת ייעוץ לעובד במה כדאי לו וכולי וכולי.

רוב המוצרים, יש היום יכולת להעביר אותם מגוף לגוף ומאחר ויש יכולת להעביר את הכספים הצבועים מגוף לגוף יש תחרות ולכן יש מחירים חדשים נמוכים יותר ממה שהיה בעבר. מעט מאד מקרים יש שעדיין אי אפשר לנייד, להעביר כספים.

בגדול יש שני מקרים, עזבו את הקרנות הותיקות, הם כולם פושטות רגל, זה לא רלוונטי. בקרנות החדשות, בביטוחי מנהלים החדשים, בקופות הגמל יש שני סייגים שעדיין חוקית אין מעברים וכשאין מעברים ואין יכולת בחירה של העובד, של החוסך אז הוא כלוא ואז אין משא ומתן על המחירים.

למה אני מתכוון? פעם אחת, לקוח עובד, חוסך שהגיע לפנסיה והוא מתחיל לקבל קצבת זקנה, הוא כבר לא יכול לעבור לקרן פנסיה אחרת. ברגע שהוא התחיל לקבל פנסיה, הוא ימשיך לקבל עד סוף ימיו מאותה קרן פנסיה. האוצר לא אוהב את הסיטואציה הזאת. ועדיין את הקצבת זקנה שלו הוא יקבל עם אותה קרן פנסיה שהוא התחיל לקבל. האוצר לא אוהב את זה, הוא יטפל בזה.

והדבר השני, ביטוחי מנהלים, בביטוחי מנהלים עדיין אין ניוד של ביטוחי מנהלים אבל כן יש ביטוחי מנהלים שאפשר להעביר אותם לקרן פנסיה. האם זה כדאי? תלוי באיזה קרן פנסיה. לכן יש ביטוחי מנהלים, בטח ובטח אם יש ביטוח מנהלים שנפתח בחודש שעבר לבחור בן 25 עם שכר של 7,000 שקל שהוא משלם דמי ניהול של 1.05 ו-6 או ו-4, ברור שיש לו אלטרנטיבות אחרות יותר זולות.

שאלה מהקהל: בביטוח מנהלים או בקרן פנסיה?

אמרתי ביטוח מנהלים. ביטוח מנהלים שפתחו לעובד שלך בחודש שעבר והוא בן 25 וגובים לו דמי ניהול של 1.05 ו-4 בסדר?

שאלה מהקהל: מההפקדות?

זה אלטרנטיבה שיש טובות ממנה. עכשיו, ולכן חשוב מאד אחד, שבכובע שלכם כמעסיקים אתם לא מתערבים לעובד באיזה מוצר ואיך הוא מנייד וכו' וכו'. אתם גם לא מנהלים כנראה משא ומתן על המחירים שהוא יכול לשלם. אם אתם רוצים להיכנס לשמה, אז גם בזה האוצר קבע מגבלות ונעבור על זה אחרי ההפסקה.

 

צהריים טובים. תשימו לב, המסר המרכזי ממערכת היחסים החדשה של הסוכן- מנהל ההסדר- העובדים- המעסיק, הוא שבעצם צריך לייצר חיץ בין שניים. שירותי התפעול שהמעסיק צריך או לא ושירותי השיווק הפנסיוני שהעובד צריך או לא.

כל מה שבחלק של העובד: בחירה, שיווק, סוכן וכולי, זה עניין של העובד. כל מה שקשור לתפעול זה עניין של המעסיק, שלכם שבו אתם מחליטים אם אתם עושים את זה לבד, תכנת שכר, מסלקה פנסיונית, out-sourcing, חברת תפעול חיצונית, מה שאתם רוצים תחליטו. אבל תעשו חיץ. זה כבר לא בערבוביא. ושם ההבחנה.

בתפעול תקבלו איזה החלטות שאתם רוצים ותעשו מה שאתם רוצים. בקטע השיווקי, שיווק פנסיוני, אין לכם רישיון, כל מה שאתם עושים זה, נותנים לעובד זכות בחירה ואם הוא לא מנצל את זכות הבחירה, אתם עובדים לפי ברירת המחדל. ס-טו.

הכובע שלכם כבעלי יכולת לשווק מוצרים פנסיונים לא היתה קיימת מעולם ולא אמורה להיות קיימת בעתיד, אתם לא עוסקים בזה. קרן פנסיה ברירת מחדל, ב-3.7.2016 בא האוצר ואומר עוד נדבך אחד כדי להשיג את הקטנת יוקר המחיה שקשור לנושאים שאנחנו מדברים עליהם.

כי הוא בא ואומר: "ראינו כבר שדמי הניהול גבוהים" דמי הניהול גבוהים בגלל מערכת הקשרים, אחת הסיבות, מערכת הקשרים שיש מעסיק- מנהל הסדר- שירותי תפעול וכולי. וגם זה אומר שאם העובד בוחר אז אולי הוא מקיים משא ומתן והוא יודע והוא בוחר טוב רציונאלית אולי, אבל מה קורה כשהמעסיק צריך לבצע על פי החוק, ואתם מעסיקים שפועלים על פי החוק, צריכים להפקיד לקרן פנסיה והעובד לא אמר לאיפה.

אז העובדות שההפקדה נעשתה לקרן פנסיה ודמי הניהול היו דמי הניהול ברירת מחדל. מה דמי הניהול ברירת מחדל היו? תקרת דמי הניהול באותה קרן פנסיה. יש מישהו פה שיש לו עוזרת בית? יש כזה דבר? עשית לה קרן פנסיה נכון? כן? מה זה לא? אמורים לעשות גם לעוזרת הבית קרן פנסיה.

סליחה, יש פה צדיקה, איך השם? מוניק, עשית לעובדת קרן פנסיה כי מגיע לה אחרי חצי שנה קרן פנסיה. היא אמרה לך לאיזה קרן פנסיה להעביר? זה עוזרת בית שיודעת איזה קרן פנסיה, היא דאגה לתנאים שלה שמה והכל מצוין. אבל אם אותה עוזרת לא היתה אומרת למוניק באיזה קרן פנסיה, מוניק היתה מחפשת באינטרנט קרן פנסיה ופותחת לה באיזשהו מקום.

מה דמי הניהול שהיו שם? דמי הניהול המקסימאליים. עכשיו, היו כל מיני סיבות. אחד, כי זה לא היה אינטרס של המעסיק להתעסק בדמי ניהול האלה כי זה יותר מידי בוכלטריה ומה הוא צריך לבדוק וכולי וכולי ופתאום נוצרה סיטואציה שדמי הניהול גבוהים, ודמי הניהול ריאלית יכולים להיות יותר נמוכים. ובא האוצר ואמר: רגע, עבור אלה שלא בוחרים, לראשונה, אמרנו, זכות הבחירה של העובד.

העובד כבר נמצא בקרן פנסיה, אסור למעסיק להעביר אותו. זה החלטה של העובד, ראינו את המקרה של אבידר. לכל עובד, לכל עובד שכיר חובה לעשות. לכל עובד שכיר. עוזרת בית שמועסקת במשק בית צריך לעשות לה אחרי חצי שנה.

הסיכון הביטוחי, הסיכון שיש שמה, בסדר? עוזרת, עובדת שמשק בית בת 30, בת 35 שעוצמת את העיניים ויש לה ילדים קטנים, אם היא היתה מבוטחת בקרן פנסיה, הילדים הקטנים יקבלו קצבת שארים עד גיל 21. מי ישלם להם כאשר לא עשיתם להם את זה? קרן הפנסיה לא תשלם. כסף קטן שעלול להיות אסון גדול.

אבל בא האוצר ואומר: רגע, אוקי, כל האנשים שהצטרפו כברירת מחדל, המעסיק הפקיד להם לקרן פנסיה, לא תמיד לפי טובת העובד. כי זה לא מהתפקיד שלו, זה לא מהאחריות שלו, הוא רצה לעשות את האחריות שלו להפקיד לקרן פנסיה וזהו. ופתאום סיטואציה, 750,000 שקלים משלמים דמי ניהול מקסימאליים.

ואז הוא בא ואומר: רגע, זה לא הסיפור של איזה קרן פנסיה תהיה לפי הבחירה של העובד, כי העובד בוחר והוא יודע מה הוא רוצה. אבל אם המעסיק צריך, אז שלא ייכנסו שיקולים זרים ואנחנו מדינת ישראל, אנחנו משרד האוצר נבחר קרן פנסיה שתהווה קרן פנסיה ברירת מחדל להפקדות עבור עובדים שלא אומרים למעסיק להיכן להפקיד. פשוט מאד.

המעסיק הרי חייב לקבל הוראות מהעובד. לא יקבל הוראות, הוא חייב להפקיד. לא יכול העובד לוותר על זכותו לקבל קרן פנסיה. המעסיק היה רגיל להפקיד לאיפה שנוח, איפה שכולם הוא מעביר, נוח תפעולית לעשות את זה וכולי. נגמר העידן, בא האוצר ואומר: יפקידו לכל עובד שלא מילא טפסי הצטרפות לקרן פנסיה מסוימת, יפקידו לו לתכנית שמוגדרת כברירת מחדל. מה זה היותה תכנית שמוגדרת כברירת מחדל? קודם כל היא קרן פנסיה מקיפה. עכשיו, עזבו אותי עם הדיונים אם זה ביטוח מנהלים עדיף או קרן אם קרן פנסיה מקיפה עדיפה. אם צריך להחליט מה עדיף, שהעובד יחליט. אם הוא חושב שכדאי לו ביטוח מנהלים, שיגיד למעסיק שלו: "תפקיד לי לביטוח מנהלים". אם הוא רוצה להתייעץ, שילך להתייעץ.

אבל באה המדינה ואומרת לכם מעסיקים יקרים: אם העובד לא אמר לכם, אתם לא מחליטים עבור עובד אם הביטוח מנהלים עדיף על פני קרן הפנסיה. פשוט מאד, הוא אמר: "תפקידו לקרן פנסיה מקיפה חדשה". יותר מזה, הוא גם אמר לאיזה ספציפית להפקיד. זאת אומרת, כל אחד לגבי עצמו שיבחר מה שהוא רוצה, אבל כמעסיק אל תחליטו עבור העובדים שלכם שביטוח מנהלים עדיף על קרן פנסיה או הפוך. כי זה לא במנדט שלכם.

כדי להחליט האם ביטוח מנהלים או קרן פנסיה עדיפה למוניק, כן? זה שאלה שמוניק צריכה להתלבט בה. זו שאלה וסוגיה שהפיתרון צריך להיות בידי מוניק. ומוניק רוצה לקבל לבד החלטות, מצוין. היא רוצה לקבל החלטות אחרי שהיא מתייעצת עם בעל רישיון, מצוין. שתעשה מה שהיא רוצה. אבל בכובעה כחשבת השכר היא לא תבוא ותגיד: "אני עושה עכשיו לכל העובדים ביטוח מנהלים" כי אין לה שום כלים לקבל את ההחלטה הזאת.

אסור לה לקבל את ההחלטה הזאת. גם אם אני יודע שעדיף לי לעשות ביטוח מנהלים, למה? כי יש לי ביטוח מנהלים ישן וכולי וכולי והוא טוב, זה סבבה, זה לא אומר שלעובד שמתחיל היום לעבוד כדאי לעשות את זה. גם יכול להיות שהשיקולים שלו הם אחרים מאשר השיקולים שלי. אתה כמעסיק לא נכנס לשיקולים, לא בודק את השיקולים, לא בוחן את הצרכים של העובד כדי לבחור מוצר פנסיוני. ואז באה המדינה ואומרת: תהיה קרן פנסיה ברירת מחדל והיא אומרת דבר נוסף: שיש אפשרות למעסיק לא לבחור קרן פנסיה ברירת מחדל של האוצר. יותר מזה, האוצר עשה, בחר קרן פנסיה ברירת מחדל אבל אם יש לעובדים גם קופת גמל על רכיבי שכר לא פנסיוניים, אם יש גם קרן השתלמות לעובדים, האוצר לא עשה ברירת מחדל שם.

עכשיו נכון, בדרך כלל כדי לבחור אדם שמגיע לו קרן השתלמות אז יש סיכוי יותר גדול שהוא ידע לבחור באיזה קרן השתלמות אבל עדיין, לפי הסכם העבודה מגיע לו קרן השתלמות והעובד לא אמר איזה קרן השתלמות, לאיזה קרן השתלמות המעסיק יפקיד? האוצר לא אמר לאיפה להפקיד?

הערה מהקהל: מבחינת החוק הוא לא חייב.

לא חייב. עשו הסכם עבודה ולעובד מגיע מהחודש הראשון. למה? לא הסכם עבודה אישי. יש הסכם במקום עבודה הסכם קיבוצי שבא ואומר: לעובד מגיע מהחודש הראשון קרן השתלמות. העובד, כמו שאמר לאיזה קרן פנסיה, הוא יגיד לאיזה קרן השתלמות. לא אמר קרן פנסיה, המעסיק יפקיד לו לקרן פנסיה שהאוצר בחר. מה הוא עושה אם הקרן השתלמות? ולכן באות ההוראות של האוצר ואומרות שיש אפשרות שהמעסיק יבחר קרן השתלמות ברירת מחדל או יבחר קרן פנסיה ברירת מחדל במקום זו של האוצר אם זה יעמוד בתנאים מסוימים שהמעסיק צריך לקיים. האוצר עשה מכרז והמכרז לא הלך כל כך פשוט כי הוא בא ואמר: אחד, אני אבחר קרן פנסיה ברירת מחדל על פי המחיר הנמוך ביותר שיושג לטובת העובדים.

על זה יש ביקורת גדולה שיש עוד פרמטרים שמשפיעים על טיב קרן הפנסיה. אבל עדיין, זה המכרז שהאוצר עשה. יותר מזה, הלכו לבג"ץ, פנו לבג"ץ חברות הביטוח ואמרו שהמכרז לא אמור להתנהל וכולי וכולי, ובג"ץ אפשר לאוצר לעשות את המכרז.

זאת אומרת, זה עבר גם כן רשות שיפוטית. ואז חברות הביטוח, אם אני לא טועה כולם לא הגישו הצעות למכרז מסיבות עסקיות שלהם ומשרד האוצר בחר שתי קרנות פנסיה. והוא בא ואמר שהחל מנובמבר 2016 אם עובד לא בחר, לא אמר למעסיק איזה קרן פנסיה, המעסיק צריך לראשונה להתחיל ולהפקיד לו לאחת משתי קרנות הפנסיה. הוא פרסם את שתי השמות ואמר: "אלה קרנות הפנסיה שבשנתיים הראשונות הם יהיו ברירת מחדל" זאת אומרת, הוא שומר לעצמו את הזכות שעוד שנתיים הוא יעשה מכרז נוסף וכולי וכולי. כאשר הוא בא ואומר: שתי קרנות פנסיה זכו במכרז כי הם הציעו את המחירים הנמוכים ביותר.

דמי הניהול המיטב הם 0.01 מהצבירה ו-1.31 מההפקדות. אתם זוכרים? פה זה 0.5 ו-6 וקרן הפנסיה של (לא ברור) דובי הציעה 0.001 ו-1.49. קחו בחשבון שהכובע של המעסיק יבוא לידי ביטוי רק עבור עובדים שלא בוחרים. שלראשונה צריך להפקיד עבורם ואז צריך להפקיד לאחד משני אלה. היה ועובדים קיימים שחוסכים בקרנות אחרות רוצים לעבור לכאן, כמעסיק אתם לא עוסקים בשיווק פנסיוני. ירצה עובד לבחור, שהוא יבחר ויגיד לך כמעסיק: אני רוצה מהיום והלאה שתפקידי לי לקרן הזאת, אבל את לא עושה שיווק פנסיוני עבור קרן כזו או עבור ביטוח מנהלים כזה. בסדר? העובד יכול לבחור.

גם העובד שנמצא היום בקרן פנסיה אחרת יכול לבוא ולהגיד: מהיום והלאה הוא רוצה לעבור לאחת מאלה. יבוא למעסיק, המעסיק יעביר לו כספים, הפקדות שוטפות לאותו מקום. יש מנגנון שלם שבעצם יגרום לכך שגם כסף שיש לו בקרנות פנסיה אחרות יעברו לאותו מקום וייגמר הסיפור. אבל שוב, זה החלטה של העובד. החלטה של המעביד תהיה במקום אחד.

באותו מקום שחולפים שישה חודשים הוא צריך להפקיד לעובד והעובד לא אומר לו לאיפה, זה המקום היחיד שהמעסיק ייכנס. ברגע שהעובד יש לו קרן קודמת, הוא כבר עובד הרבה שנים ויש לו קרנות אחרות, המעסיק לא במשחק. רוצה להביא לו מידע? שיביא מידע. הוא יכול להביא קישורים מהאינטרנט ולשלוח לו.

שאלה מהקהל: זה אומר שכל אחד יכול להצטרף ל?

הקרנות האלה, קודם כל אם המעסיק מעביר להם לראשונה אז בדרך כלל גם לא יהיה הצהרת בריאות וכולי. יש היום מנגנון שהאוצר בנה מאחורי זה שאומר שגם כסף קיים במקומות אחרים יעבור לאותו מקום. והקרנות האלה, ההתחייבות שלהם במכרז של משרד האוצר, שכל המצטרפים בתקופה הזאת, בשנתיים הראשונות יהנו מאותם דמי ניהול.

זאת אומרת, אין סיטואציה שאני עובד באינטל, אני מקבל מחיר אחד, ואני עובד במגבות ערד ואני מקבל מחיר אחר. כל האנשים שמצטרפים לקרן הזאת או לקרן הזאת אלה דמי הניהול שלהם בשנתיים האלה.

ויותר מזה, במכרז נקבע שדמי הניהול האלה יהיו לעשר שנים קדימה. זאת אומרת, מהמועד הצטרפות של העובד הוא יקבל, אני לא אמרתי שזה שווה. אמרתי שבכובע של המעסיק, אם הוא צריך להפקיד לראשונה לעובד שלא אמר לו, הוא צריך להפקיד לפה.

יש עוד שיקולים חוץ מדמי הניהול, אבל דמי הניהול ראינו, אם לסימולציה שעשיתי מקודם, ראיתם שעובד כזה משלם 389,000 שקל דמי ניהול. במחירים האלה הוא משלם סדר גודל של 50-60 אלף שקל. בסדר? זאת אומרת, מדובר על חיסכון רק בדמי ניהול, בהנחה שהם עושים אותה תשואה והכל, מדובר על הפרשים של למעלה מ-300,000 שקל בנטו, בחיסכון. כמה על אחד מאיתנו צריך לעבוד כדי יגדל לו ויהיה לו תכנית חיסכון עם 300,000 שקל, תעשו את השיקול. דבר אחר, הכנסתם תשואות אז רק מילה על תשואות.

נכון הוא שרוב הכסף הוא מושקע בבורסה. 30% מהכסף בקרן פנסיה מקיפה, יש אגרות חוב של מדינת ישראל דהיינו: התשואה שלה מובטחת. אבל רק על 30%. 70% מהכסף בקרנות פנסיה מקיפות חדשות הם בבורסה. ולכן יש משמעות לניהול הכסף. ויש גופים שעושים תשואות יותר טובות ויש גופים שעושים תשואות פחות טובות. אפשר לבדוק לפי תקופות זמן. לא תמיד הכוכב של היום הוא זה שהיה שלשום כוכב והוא יהיה גם הכוכב מחרתיים. אז צריך להתייחס לתשואות, צריך לבחור גוף.

אבל הדבר היותר חשוב מאשר לבחור את הכוכב הנכון, עמדה אישית שלי, תקחו אותה בערבון מוגבל אבל ההחלטה היותר משמעותית היא לא לבחור את הכוכב התורן אלא לבחון את רמת הסיכון שבה מנוהלים הכספים.

היום כל קרנות הפנסיה, אני לא מדבר כבר על גמל והשתלמות שברור, בכל קרנות הפנסיה יש מסלולי השקעה. מסלול השקעות שבה ומראש מצהיר מה רמת הסיכון שיש במסלול. כמה יש חשיפה למניות, וזאת ההחלטה היותר משמעותית, מה רמת הסיכון שצריך לנהל את הכסף.

רוב הציבור בישראל, 97% מהאזרחים בישראל שחוסכים בקרנות פנסיה לא נכנסים לנושא הזה ונמצאים במה שנקרא "מסלול כללי". להעביר כסף ממסלול למסלול באותה קרן פנסיה זו פעולה שלא עולה כסף, לא קשור למעסיק, הלקוח החוסך לבד עושה את זה. אבל זאת ההחלטה המשמעותית.

היום יש בדה-מרקר באינטרנט תוצאות של מחקר שעשה מי שהיה פעם המשנה לנגיד בנק ישראל והוא מספר שמה שהוא בחן את התשואות לאורך זמן ויש משמעות לטווח ההשקעה. אם אני בן 65 ועוד שנתיים אני יוצא לפנסיה, הכסף שלי עוד שנתיים מושקע. הסיכוי שלי להרוויח בדיוק ולא להפסיד, הוא סיכוי מסוים.

אם אני בן 25 ואני חוסך עד לגיל 67, הסיכוי שלי להנות מרווחים ולספוג הפסדים הוא אמר. מתי יש לי סיכוי להרוויח לאורך זמן? יש את זה במחקר שמה ויש את זה בכותרות, הסיפור המרכזי הוא טווח ההשקעה, רוב הציבור לא מקבל שם החלטות וזו החלטה הרבה יותר משמעותית אם לבחור את הכוכב הזה או את הכוכב הזה. שוב, זה לא המעסיק, זה העובד.

שאלה מהקהל: מי מבטיח לי שהמקדמים שלהם יותר טובים מאחרים?

אף אחד לא מבטיח לך, כל קרנות הפנסיה.

הערה מהקהל: יכול להיות שהם ישחקו במקדם.

בקרנות פנסיה לא. קרנות הפנסיה עובדות על לוחות שפחות או יותר האוצר מכתיב את זה. אין הבדל ביניהם. אין הבדל.

שאלה מהקהל: באופן מעשי, אם הוא לא הודיע לי ואני מעביר ל, הרי הוא לא חתם לי על טפסים, בדיוק הם מקבלים כסף של מישהו וזה הכל.

נכון. לפי ברירת מחדל שיש בתקנות של הקרן. ככה האוצר אמר להם לעבוד.

שאלה מהקהל: בסדר, אבל מה?

היום מותר לכם להעביר כסף לקרן פנסיה על שם העובד. אתם אמורים לצרף את כל המידע שנדרש בקשר לקליטת הכספים על שם העובד בקרן הפנסיה. העברתם את המידע הזה, עכשיו זה עניין של קרן הפנסיה שתנהל את זה במסלולי ברירת המחדל וזה עניין של העובד אם הוא רוצה לשנות את זה. אתה כמעסיק לא משחק במגרש.

שאלה מהקהל: אבל איזה מספר חשבון?

יש באתרים שלהם איך לבצע את זה וכולי. תשימו לב שמעסיק יכול לעשות מכרז בעצמו אבל אם המעסיק בוחר לעשות מכרז בעצמו ואם הוא בוחר לעשות מכרז לגבי קרנות השתלמות למשל, אז האוצר אמר לו איך הוא עושה מכרז. אמר לו למעסיק או לארגון העובדים אמר שצריך לפנות לכל הקופות מאותו סוג. דהיינו אם אני רוצה לעשות מכרז. איפה את עובדת? מוניק, איפה את עובדת?

תשובה מהקהל: משתלת שורשים.

משתלת שורשים אומרת: המכרז של המדינה, לגבי קרן פנסיה פנטסטי, לגבי קרן השתלמות, אני לא יודעת לאיפה להפקיד והיא רוצה לעשות מכרז. בא האוצר ואמר: אין בעיה, מוניק רוצה לעשות מכרז לקרנות השתלמות? היא צריכה לפנות לכל קרנות ההשתלמות שפתוחות לציבור הרחב בישראל. חברות שמנהלות קרנות השתלמות שפתוחות לקהל הרחב. הם סדר גודל של משהו כמו 15-17 זה הכל. צריך לפנות לכולם.

פעם שניה, צריך מראש להגיד מהם הקריטריונים שעל פיו את תבחרי את קרן ההשתלמות. ומה המשקל של כל קריטריון. את צריכה מראש להגיד את זה. וצריך לחתום איתם על הסכם לחמש שנים.

עכשיו מה הקריטריונים? האוצר אמר מה הקריטריונים. מדד שירות, משרד האוצר מפרסם מדד שירות באתר האינטרנט שלו לגבי סקרים ושירות שהוא בודק לגבי כל החברות המנהלות. הוא עושה את זה בפנסיה בנפרד ובגמל והשתלמות בנפרד. הציון הזה צריך להיות אחד הקריטריונים בבחירה של קרן השתלמות ברירת מחדל. הדבר השני זה התשואה של הקופה 5 שנים.

דהיינו, אם יש לי קופה פחות מחמש שנים, אני לא יכול להשתתף במכרז של מוניק. והדבר השני זה דמי ניהול ודמי הניהול הם לפחות 50% מהציון. זאת אומרת, מוניק יכולה לבוא ולהגיד: אני צריכה לבחור קרן השתלמות שהיא תהיה ברירת מחדל לעובדים. אני צריכה לפנות ל-17 גופים שמנהלים קרנות השתלמות לציבור הרחב, דבר שני, אני צריכה להגיד שמדד השירות משקלו יהיה 30%, שדמי הניהול יהיו 50% ו-20% יהיה התשואה בחמש שנים האחרונות. עכשיו אני אקבל הצעות אולי מכל ה-15-17 גופים, אני אדרג אותם ואבחר קרן השתלמות שתהיה ברירת מחדל. מוניק הולכת להודיע עכשיו לכל העובדים, כל עובד שלא יבחר קרן השתלמות כשמגיע לו, אני לפי הסכם עבודה אתחיל להפקיד לו לקרן השתלמות זאת כי היא נבחרה כברירת מחדל, תהליך תקין.

שאלה מהקהל: ואתה רואה שמשתלת שורשים לא עושה את זה.

אז לא, אז שהיא תבקש אישור מכל עובד לאיפה הוא רוצה. הכל בסדר. אין בעיה, אתה צריך לעשות קרן השתלמות לעובד? תשאל את העובד איפה. אם הוא לא אומר לך, לא צריך. לא צריך.

שאלה מהקהל: בנושא של ברירת מחדל, באותו מעמד האם מותר לי לשאול את העובד: האם אתה רוצה שאני אציע לך משווק פנסיוני שייפגש איתך?

למה?

תגובה מהקהל: כדי שיעזור לו להחליט אם זה ברירת מחדל.

תגידי לו: יש בעלי מקצוע שיש להם רישיון ויכולים  לייעץ לך. חלקם הם משווקים, חלקם הם יועצים, תכנס לגוגל ותתייעץ.

שאלה מהקהל: לא לתת לו שם.

אחר כך היתה לך טובת הנאה מזה או לא היתה לך טובת הנאה מזה. מה את צריכה להיכנס לזה? הוא לך נתן שירותים בחינם ומהעובד עכשיו הוא גובה. כן זה אותו סוכן שעושה לך ביטוח רכבים בעסק, בשביל מה?

שאלה מהקהל: העובד התקשר אלי, הוא אומר לי: "יש לי קופה פנסיונית, אני רוצה לעבור למיטב". מה המעסיק הוא צריך לעשות? אני צריכה לעשות?

יש שני חלקים, חלק אחד שהעובד צריך להגיד למעסיק: "אני רוצה מהיום והלאה הפקדת לי לכלל, ואני רוצה עכשיו למיטב דש. אין בעיה, תקבלי את ההודעה הזאת מהעובד בכתב כדי שתהיי מכוסה כמו שאת מעבירה לו משכורת למקום מסוים, את הפנסיה. וכמעסיק את יכולה לשלוח כסף למיטב דש והם יפתחו חשבון על שם העובד.

במקביל, אפשר לעשות את זה באתר ולא צריך כלום. עכשיו, יש הוראה של האוצר שהגוף המנהל יפתח חשבון על שם העובד כתוצאה מהפקדת מעסיק. ולכן זה עובד. דבר אחר שלא קשור אליך, זה הכסף שיש לו בכלל יעבור למיטב דש. איך זה יעבור? עד היום העובד היה צריך לחתום על בקשה להעביר את הכסף. יש הוראות חדשות  שמיטב וכלל הם יסתדרו ביניהם והכסף צריך יהיה לעבור.

שאלה מהקהל: לא צריך שום כספים לחתום.

שום דבר. עכשיו, כן אחריות ואתם מאד דואגים לעובדים ושאפו, אבל כן תגידו לעובד שיבדוק ויוודא בקרן הפנסיה שההפקדות מגיעות לשם ושההעברה מכלל גם תגיע. בסדר? זה האחריות של העובד.

שאלה מהקהל: שיבדוק את זה בדש.

כן, הוא שם יכול לבדוק יותר מהר ממך לגבי ההעברה למשל מכלל, רק הוא יכול לבדוק, את לא יכולה לבדוק. כל המהלכים האלה. כן, תסבירו לעובד, שני מיליון שקל על השולחן. שני מיליון שקל על השולחן.

שאלה מהקהל: אם נגיד אני עכשיו צריכה לפתוח לו קרן השתלמות. לא הבנתי, אמרתי לו תבחר והוא לא בוחר, מה אני עושה?

את לא יכולה להפקיד לו אלא אם כן תעשי מכרז. בסדר? לגבי קרן פנסיה שזה יותר פופולארי וגם לאנשים שאולי פחות מבינים כי קרן השתלמות זה משכר אחר ומתנאים אחרים, בקרן פנסיה בא האוצר ופתר לך את הבעיה.

שאלה מהקהל: (לא ברור) קופה חדשה.

לברירת מחדל הם לא מבקשים. אם המעסיק ישלח את הכסף לראשונה, הם לא יבקשו.

שאלה מהקהל: לראשונה, בסדר אני מבינה. אבל תקופת הכשרה, אם יש מישהו עכשיו שהצטרף לקופה אחרת.

ברגע שהם יעבירו את הצבירה מכלל אז יש רצף. אם לא יעבירו לו יהיה בעיה אבל האוצר סגר את זה במנגנון. מה שאמור לקרות, זה שאם אני היום שכיר בחברה שלי מבקש להפקיד לראשונה לקרן פנסיה, נניח למנורה, אז החברה תעביר כסף על שמי למנורה, מנורה על פי הפרטים שהחברה תעביר, יפתחו חשבון על השם שלי. וכל הפקדה חדשה תגיע לאותו מקום.

מה שיקרה, וזה לא קשור למעסיק. מה שיקרה זה שהקרן שאליה הצטרפתי, רק בקרנות פנסיה, הקרן שאליה הצטרפתי, נניח מנורה מבטחים תפנה לכל קרנות הפנסיה בישראל ותשאל אותם האם יש כסף על שם איציק אצלהם. ברגע שיגידו שכן יש, הם יודיעו לי שאם אני לא מתנגד תוך שישים יום, הכסף יעבור מאותם קרנות למנורה מבטחים. זאת אומרת, אני צריך אקטיבית, אם אני צריך אקטיבית להתנגד. אם אני לא אתנגד אקטיבית אז הכסף שיש בכלל יעבור גם למנורה מבטחים, נניח שמה בחרתי להיות. וברגע שיש העברה של יתרות אז יש רצף. בסדר? זה הדוגמא היתה של אדם שעובד במקום עבודה, רוצה להעביר קרן וכולי. אין סיום עבודה, אין 161 אין כלום.

שאלה מהקהל: אם עובד עובר מקן לקרן, התנאים שלו נשמרים?

לא. איזה תנאים?

תגובה מהקהל: התנאים שהוא חתם עליהם.

התנאים שנשמרים זה הוותק, זה הכיסוי הביטוחי, הרציפות, דמי ניהול לא נשמרים. הרצף הביטוחי.

שאלה מהקהל: הקרנות הותיקות היו יותר טובות.

קרנות ותיקות אי אפשר לנייד אותם. קרן ותיקה אי אפשר לנייד. בסדר? הם פושטות רגל, עזוב. קרנות ותיקות אי אפשר להעביר. מה שדיברנו עכשיו זה על הקרנות פנסיה החדשות. אותם קרנות פנסיה שנפתחו ב- 1995. זאת אומרת, עובדים שהתחילו לראשונה להפקיד לקרן פנסיה אחרי 95 הם בקרנות החדשות. כל הדיון הזה לגביהם.

שאלה מהקהל: זאת אומרת מי שעובר נשמרים לו כל ה, כולל ה?

כן.

שאלה מהקהל: התוחלת חיים שהוא חתם עליה?

זה לא רלוונטי. בקרן פנסיה זה לא רלוונטי כי המקדם נקבע בפרישה ולא בהצטרפות. בקרן הפנסיה, בקרן פנסיה המקדם ייקבע במועד פרישה של העובד ולא במועד הצטרפות שלו. מה שהיה בעבר זה שבביטוחי מנהלים המקדם היה נקבע במועד ההצטרפות. בסדר? בעבר. כל האנשים, זה קשור אבל, כל האנשים שמצטרפים לביטוחי מנהלים מתחת לגיל 60 מאז 2013 אין להם כבר מקדם מובטח. בואו נתקדם, תקנות תשלומים.

שאלה מהקהל: קרן השקעות שאומר לך שהוא לא מקבל תשלום שלא דרך ה(לא ברור). מה אני עושה איתו? עובד אמר לי: אני רוצה לשם את הכסף, ואין לי דרך להעביר לבית השקעות כסף שלו דרך שיק והשיקים שם בממוצע לוקח חודשיים.

כמה עובדים יש לך?

תגובה מהקהל: 80.

אתה חייב להעביר.

שאלה מהקהל: אני חייב, אבל איך אני עושה את זה? בית השקעות יכול להגיד: אני לא מקבל כסף בצורה כזאת או אחרת?

הוא אמור לקבל כסף בקובץ האחיד. את הקובץ וכסף.

שאלה מהקהל: סליחה, אם אני שידרתי קובץ אחיד וכסף במס"ב, זהו? גמרתי?

עכשיו, תקנות תשלומים. הברדק הכי גדול שהיה בשוק. הרעה הגדולה ביותר שהיתה בשוק היא בנושא של ההפקדות או בנושא של השיח והשפה שהיתה בשוק בין כל השחקנים.

כאשר בעצם מעסיק רצה להעביר כסף ומידע לכל חברת ביטוח, כל חברת ביטוח המציאה את המידע בצורה שהיא רוצה. יותר מזה, אפילו הגופים המנהלים, קרנות הפנסיה שהיו צריכות לדבר עם כל מיני שחקנים בשוק, הכתיבו כל אחד את השפה שלו. ובעצם היינו בשוק שהיה בו באמת מגדל בבל, אבל משהו יותר משמעותי שבעצם היה תוהו ובוהו. אז תגידו לי: היום התוהו ובוהו יותר גדול, נכון. נכון. אבל בסופו של דבר יהיה טוב ובמילה, אתם רגילים לשלם כסף משכורת, אתם מעבירים כסף במשכורת, יוצא כסף מהחשבון של המעסיק, מגיע כסף לחשבון של העובד, נגמר כל הסיפור.

או נפרע השיק, אתם יודעים: הגיע הכסף לעובד, נגמר. בקופות גמל זה לא עובד ככה. זה לא עובד ככה ולכן אל תתפלאו בכלל על מה שקורה בשוק. כאשר את מפקידים כסף למוצר הפנסיוני וכשאתם מפקידים כסף זה אומר: הייתם נהדרים, שלחתם מידע במס"ב, אמרתם בדיוק שזה לקופת גמל וזה קובץ לקרן פנסיה וזה לביטוח מנהלים, הכל עשיתם כמו שצריך.

ברגע ששלחתם את השיק, לא מס"ב, ברגע ששלחתם את השיק ראיתם שהשיק נפרע, חשבתם שהכל טוב. הכסף הגיע לחשבון השקעות. בחשבון השקעות, כל החוסכים הכסף שלהם שמה. חשבון השקעות זה חשבון שאיתו קונים מניות, קונים אגרות חוב, משקיעים בבורסה. זה הכסף של כולם ביחד. מנהל ההשקעות לא יודע שלי יש 100 שקל בקרן ולמוניק יש 100,000 שקל. הוא קיבל 100,100 הוא רואה את הכל ביחד והוא משקיע בבורסה. זה מה שקורה לו פה בחשבון הזה.

בחשבון הזה יש בעצם לכל מסלול השקעות, דיברנו, מסלול השקעות בקרן פנסיה. לכל מסלול השקעות יש חשבון אחד. בחשבון הזה זה מסלול המניות של קרן הפנסיה. פה קונים 75% מהכסף מניות. פה לא יודעים שזה כסף של מוניק, של איציק, של יעקב או של יוסף. לא יודעים. מול זה אמור להיות חשבונות של החוסכים, אותו חשבון שאומר שלמוניק יש שמה 100,000 שקל נכון להיום ולאיציק יש 100 שקל.

זה החשבונות מהצד השני ולכאורה הצד הזה צריך להיות שווה לצד הזה. זה לא קורה. בגלל הברדק, בגלל הבלאגן, עזוב, לא משנה. עובדתית זה לא קורה. ועצם העובדה ששלחתם את השיק ואת הרשימה וראיתם שזה נפרע לא אמר שהעובד שלכם קיבל את הכסף. שהזכויות נרשמו על שמו. עובדה, זה השוק, ככה הוא היה. ככה הוא היה, כל הסיפור חשבונות מעבר, פנדינג, כל הדברים האלה, זה אותו שם של החשבון שבו היה את הפער הזה.

כי כאשר מגיע כסף והוא נפרע מחשבון המעסיק, השיק נפרע, הוא מזכה את החשבון השקעות והוא אמור לזכות שמות של עובדים, החשבונות שלהם בקרן פנסיה. וזה לא תמיד היה קורה ולכן מה שקרה, זה הזכויות של העובדים נפגעו. לא כל הכסף נרשם על שמם, פעם אחת. במקום שיהיה לו 100 שקל, יש לו רק 20 שקל. בעיה אחת.

בעיה שניה, שיש לו בעיות של כיסויים ביטוחיים. אמרנו, חמישה חודשים זה עוד בסדר. מה קורה כשלא רושמים על שמו את כל הכספים במשך 7-8-9 חודשים? הוא כבר לא מבוטח.  יותר מזה, מה קורה כשלראשונה שלחנו כסף לקרן הפנסיה והם בכלל לא פתחו את החשבון. הם לא מכירים אותו בכלל, הם לא יודעים בכלל שהוא צריך להיות מבוטח. הם לא ביטחו אותו בכלל. מה אז קורה? בעיה גדולה.

ואז בא האוצר ואומר: קודם כל לגבי השפה ודרך העבודה, אנחנו עכשיו כרגולטור נתערב. אם המערכת הבנקאית הצליחה לסדר את כל ההעברות הכספיות מס"ב וכולי, אנחנו היום נתערב ונקים קודם כל מערכת סליקה פנסיונית, מערכת דיגיטאלית, מתאימה לשנים המתקדמות שבהם אנחנו חיים, ואומרת בעצם: יש היום איזשהו גורם מרכז שדרכו אפשר להעביר מידע בין כל השחקנים בשוק, בעלי רישיון, יועצים סוכנים, בין היצרנים: חברות הביטוח, בתי ההשקעות, קרנות הפנסיה, קופות הגמל, ביטוחי מנהלים והמעסיקים והעובדים.

כל המידע יכול לעבור דרך אותו גורם מסלקה פנסיונית דיגיטלית. שלב הבא, כבר התחילו. אולי חלק מכם כבר התחילו גם להעביר כסף. אבל בואו נסתכל קדימה, בסופו של דבר יהיה מקום אחד שאליו המעסיק מעביר כסף. אותו מקום מפצל את הכסף בין קרנות הפנסיה השונות. כל קרנות הפנסיה מקבלות את המידע ואת הכסף מאותו מקום באותה שפה והעובד יכול להיכנס מתי שהוא רוצה גם ליצרן, לחברה שבה הוא בחר וגם דרך המסלקה ולראות את כל מה שיש לו. אז בסופו של דבר יהיה טוב, אבל נכון, בינתיים רע.

כאשר באו תקנות ואומרות: עושים סדר, קובעים שפה אחידה. לא יכול להיות שאם עובדים שלכם, עובדים של מוניק בחרו להיות במיטב דש פנסיה אז מיטב אומרים להם איך היא רוצה את הקובץ, מנורה רוצים עבור העובדים שלהם לקבל במבנה קובץ אחר והקופת גמל באלטשולר רוצה בדרך אחרת.

אין דבר כזה, יש שפה אחידה. השפה אחידה, אותו XML, שפה אחידה שבאה ואומרת גם כן קודם כל איך מפקידים כסף. אז לא באים עם מזוודה וכסף כמו שבאים לבנק ומפקידים, אלא מעבירים באחת הדרכים המקובלות בעולם המודרני. דבר שני, באים ואומרים מה לוחות הזמנים, זה חזרה על דברים שרשומים בחוק במקומות אחרים. זה אומר שצריך להפקיד בלוחות זמנים. בסדר? בלי להתקיל אף אחד, בדקתם שבאמת הכספים נרשמים על שם העובדים במועדים שהעברתם?

תגובה מהקהל: כן.

בואו אני אגיד לכם, בהתחלה היתה בעיה, עכשיו היא בעיה גדולה. כאשר סיפרתי לכם על הסקר ואם קראתם, בטח קראתם את הסקר של עוקץ שעשו סקר בעוקץ ובדקו ואומרים שמרבית המעסיקים הגדילו באמת את שיעורי ההפרשה. כי הם רואים את זה בתלושי שכר שמרבית, באמת חלק גדול מהמעסיקים הגדילו. עדיין יש חלק שלא, אבל חלק גדול הגדילו. אבל מה? עוקץ מוציאים תלושי שכר, הם לא יודעים איך זה נקלט אצל האנשים בקרנות פנסיה. בסדר? אני אומר לכם שחלק גדול מהכסף עדיין לא נקלט בקרנות וגם כשהוא נקלט הוא נקלט באיחור. עכשיו תעשו לעצמכם, הרי כל אחד מכם שכיר במקום שבו הוא נמצא, תיכנסו לקרן פנסיה ותבדקו בתנועות, באתר, היום זה באתר, ותבדקו בתנועות ותראו האם בגין משכורת פברואר ההפקדה בקרן הפנסיה נרשמה עד ה-15 למרץ.

תגובה מהקהל: לא.

תשימו לב, לא בטוח שהאחריות היא לא עליכם.

תגובה מהקהל: עכשיו בדקתי, יש לי שתי הפקדות בשנת 2017 עבור דצמבר ופברואר, זהו. איפה ינואר? איפה מרץ? לא יודעת.

בואו נגיד כזה דבר, חוקית, כנראה האחריות היא לשני הצדדים, אבל מוסרית, אתם מכירים את העובדים שלכם, חלילה וחס במקרה ביטוח אתם תסתכלו לעובדים האלה בעיניים או ליורשים שלהם. לא יודע איפה האחריות המשפטית, אבל.

שאלה מהקהל: אבל הכסף יצא לחברות ביטוח. אז מה לעשות? להתקשר לחברות ביטוח?

ולכן בואו נתקדם ונראה מה צריך לעשות. ותקפידו שזה נעשה. זאת אומרת, כאשר מעבירים כסף ואפשר לעשות העברה בנקאית ואפשר לשלוח שיק אבל להעביר מידע אמיתי ושווה.

שאלה מהקהל: למי?

לגוף, השאלה איך עובדים. בסופו של דבר ליצרן צריך להגיע מידע כמו שהאוצר קבע, בקובץ. ואז צריך להעביר מידע בדיוק בשדות ואת כל המידע כדי שהם יוכלו לקלוט את זה. רגע, ותשימו לב, שלחנו כסף, חייב לעבור מידע, אם לא, מגיע הכסף הוא יושב בחשבון, באותו חשבון מעבר. לקחו את הכסף הזה, ישקיעו אותו בבורסה, אבל הוא לא יירשם על שם העובדים ולכן החברה צריכה לקבל את אותו מידע כדי לרשום על שם העובדים את כל הכסף שלהם.

דבר הבא, גם כאשר עובד מסיים עבודה, צריך לדווח על הפסקת עבודה. אין כבר מצב שהיינו שולחים במס"ב כסף ועושים קיזוזים מינוסים ושולחים כסף מה שצריך. אין דבר כזה. יש קובץ הפקדות וקובץ משיכות. קובץ הפסקת הפקדות. כל הדברים האלה צריכים לעבוד באופן מסודר ולעבוד באופן שוטף. העובד, החודש לא מגיע לו הפרשות, אז לדווח אפס. חודש הבא לא מגיע לו, לדווח אפס. בחודש השלישי הסתיימו יחסי עובד- מעביד, להודיע לקרן שהסתיימו יחסי עובד מעביד.

שאלה מהקהל: מה? בכתב?

יש קובץ. יש מידע. צריך להעביר את זה. הכל עובד דיגיטאלי. לא צריך היום ניירות, לא צריך כלום. הכל.

שאלה מהקהל: אתה לא יכול לקבל סיום דיגיטאלי.

הדיווח הוא בקובץ. כאשר מסתיימים יחסי עובד- מעביד צריך גם להודיע לקרן מה מעמד כספי הפיצויים. כי עם המידע הזה הקרן חייבת לעשות פעולות מול העובדים ולסגור את הלופ.

כי אחרת העובד שהפסיקו להפקיד לו, עלול להישאר חשוף ולכן המדינה רוצה לדאוג לו שהמעסיק ישמור עליו ויתריע בפניו. כאשר מפסיקים עבודה אז החברה המנהלת תודיע לעובד: "קיבלנו הודעה מהמעסיק, לא מבוצעים הפקדות. תדע, מהיום והלאה אתה יכול לעשות א-ב-ג. למשל: לקנות את הכיסויים הביטוחיים באופן עצמאי. מה שדיברנו מקודם אחרי 5 חודשים".

 זה חובה לא של המעסיק, זה חובה של קרן הפנסיה אבל קרן הפנסיה יכולה לעשות את זה רק אם המעסיק יודיע לו. ואז גם המעסיק כבר לא צריך לדווח עליו 0 על ההפקדות. זאת אומרת, על החלק הזה צריך להיות במצב שבו יש שיח, שיח שבו המעסיק יעביר מידע וכסף והחברה המנהלת תעשה את שלה אבל החברה המנהלת חייבת חוקית גם לתת משובים היום למעסיק.

פעם היינו שולחים כסף, שולחים רשימה, עושים העברה, לא ידענו מה קורה עם זה. היום כדי לסגור את הלופ הזה ולא להשאיר אתכם באוויר, חייב הגוף המנהל לתת משובים על הדבר הזה. תשימו לב, תוך 3 שעות הוא צריך לתת משוב: "קיבלתי את המידע".

לא קיבלתם את זה, שלחתם את הכסף, שלחתם את הרשימה, את הקובץ, ולא קיבלתם משוב, תתריעו כבר שמה. הרי ברור שיהיה בלאגן. הרי הכתובת על הקיר, הכסף לא יירשם על שם העובדים שלכם. כבר אחרי 3 שעות, הם לא מתפקדים ככה, בסדר, יש גורמים רגולטורים בישראל. הגורם הרגולטורי, מקודם שאל אותי משהו: הגורם הרגולטורי, מה הוא יעשה? ואיך הוא עובד מול מעסיקים, מול היצרנים? מול החברות המנהלות? הוא מאד מאד אפקטיבי. האוצר מאד מאד אפקטיבי מול הגופים המנהלים.

שאלה מהקהל: אבל למה הם לא יודעים לאן לשייך כספים? במיוחד כשעובד חדש ואני מפרישה לו, בחיים לא מבינים למה הכסף. אני עושה דיווח הכי, ואני צריכה לכתוב להם מכתבים, לעשות להם אקסלים והם עובדים תכל'ס במקצוע? אני ממש צריכה לשים להם על הצלחת, תאכל את זה. הם לא קולטים את הכספים.

אבל תשימו לב שהמשובים לא נגמרים אחרי שלוש שעות. כי אחרי שלוש שעות צריך לקבל אישור: "כן, קיבלנו את הקובץ". אבל אחרי 5 ימים צריך לקבל עוד מידע מהיצרן שבעצם הם חייבים לתת את הדבר הזה ויש לנו עוד דיווח ב-15 לחודש בגין החודש הקודם שבוצע, הושלם, נגמר ואם לא, אז שיוציאו ריג'קטים, שיוציאו את אותם ליקויים: "בגין העובד הזה לא היה מספר חשבון וכו'" כדי שתוכלו לתקן, חודש הבא זה כבר לא יהיה. הרי משכורות אתם מעבירים, אין עם זה בעיות. בסוף אם נטייב מספיק טוב את הנתונים גם בצד של המעסיק וגם בצד של החברה המנהלת, בסופו של דבר הקבצים האלה ירוצו אוטומטית.

שאלה מהקהל: אבל אני מקבלת הודעת שגיאה "הביצועים יותר גבוה ממה שמצופה" כאילו והם לא לוקחים כסף. מה השגיאה, לא כתבנו  כי זה יותר.

תשימו לב שבעצם מלפני שנה, מ-1/2/2016, מעסיקים שיש להם למעלה ממאה עובדים חייבים לעבוד לפי התקנות האלה. מעסיקים של 50 עובדים ומעלה צריכים מתחילת השנה הזאת וגולת הכותרת תהיה מתחילת שנה הבאה שכל המעסיקים בעצם צריכים לעבוד בשיטה הזאת.

כן, השפה משתנה, כולם צריכים להתנהג אחרת. גם היצרנים, גם קמו גופים מתפעלים, גם המסלקה, גם היצרנים. אבל בסופו של דבר, בדיוק כמו שהשוק של משכורות עובד, ככה גם יעבוד השוק הזה. השאלה אם כל אחד עצמו מטייב מספיק טוב את הנתונים כדי להגיע לזה מהר. אבל בסופו של דבר זה יעבוד נכון כי גם שיעורי ההפקדה הם קבועים בחוק.

אי אפשר להעביר פיצויים יותר משמונה ושליש. מה לעשות? בסדר, יכול להיות שיש להם בעיה בחישוב. וגולת הכותרת, הדבר האחרון שאולי פחות פחות פופולארי ופחות שמו לב, אבל יש רפורמה שלימה בנושא של כספי פיצויים.

כאשר הרפורמה השלימה בכספי פיצויים נוגעת לשני חלקים. פעם אחת לגבי התקרה ופעם שניה לגבי. פעם אחת באים וקובעים לראשונה תקרת הפקדה לפיצויים. עד 2017 היה אפשר להפקיד בעצם 8.33 מהשכר לפיצויים, לפי פנסיית חובה 6% למרכיב הפיצויים בתכנית פנסיונית. בעצם כל התחשבנות המס שהיתה היתה כשהעובד מסיים עבודה, היה מקבל טופס 161 ואז זה היה העניין. בא עכשיו התיקון ואומר: הפקדה למרכיב פיצויים תהיה עם תקרה.

הפקדה שמעבר לתקרה היא הכנסה בידי העובד. באו והגדירו שזה 32,000 שקל 8.33 מ-32,000 שקל זה 2,667 ובעצם כל סכום שמעבר לכך, אם לאנשים שמפקידים, השכר שלהם יותר גבוה והם מפקידים להם יותר, בעצם זה זקף כשווי מס במועד ההפקדה כבר. עד ל-32 הוא פטור, הוא פטור לעניין ההפקדה, לא לעניין התחשבנות המס של העובד. התחשבנות המס של העובד בסיום עבודה, לא השתנה כלום. לא השתנה. מה שכן, נקבעה תקרה להפקדה, למועד ההפקדה יש פתאום חבות מס חדשה. חבות מס הזאת עד ה-32 ומעבר ל-32 וכן המידע הזה חשוב מאד שהוא יעבור הלאה כי המידע הזה פעם אחת בתלוש השכר רלוונטי ופעם שניה הוא גם רלוונטי מבחינת הגוף המנהל. בסיום יחסי עובד- מעביד הכספים שמעבר לתקרה, בעצם לגביהם או מקבלים קצבה שהיא פטורה כי בעצם הוא הפקיד את זה מהנטו, העובד, ואו שהוא ימשוך את זה אבל הוא ישלם מס רווחי הון. כל הנושא של 12,250 כפול שנות העבודה, לא רלוונטי לדיון על הכסף הזה. זאת אומרת, לכאורה, בכסף פיצויים הצטבר עכשיו על שם אדם במרכיב הפנסיה או בביטוח מנהלים או בקופת גמל, בעצם ייצבר לו כסף עד לתקרה ומעבר לתקרה, מה שלא היה לפני 2017, כאשר כסף שמתחת לתקרה יהיה לפי התנאים הקודמים, הכסף שמעל התקרה יש לו כבר תנאים חדשים. מינואר 2017.

שאלה מהקהל: זה בכלל לא נכנס לטופס 161.

נכון, אבל אתה צריך לצבוע את הכסף כשהפקדת אותו. אז זה נושא אחד שהוא מאד מאד מהותי וחשוב ליישם אותו. אני מניח שזה נעשה.

שאלה מהקהל: זה עכשיו חדש, 12,000.

זה לא קשור. 12,000 שקל בסיום יחסי עובד- מעביד. כן, זה לא השתנה.

שאלה מהקהל: אם היה משכורת יותר, ההפרש חייב במס.

כן, אבל בן אדם הפקיד, היה לו שכר של 40,000 שקל, עד ה-32 הפקיד 8.33 ועל זה יש לו את הסיפור של ה-12,000 פטור ומעבר לזה חייב. כל ההפקדות שמעבר ל-32 לא נכנסות לדיון ההוא אלא הוא כבר שילם עליו מס במועד הפקדה ולכן במשיכה הוא ישלם מס רווחי הון. כאילו הוא ביצע הפקדה מהנטו.

שאלה מהקהל: איך הקופות יודעות להבדיל?

צריך להעביר להם מידע. וקופות מרכזיות לפיצויים, יש פה מעסיקים שיש להם קופות מרכזיות?

תגובה מהקהל: כן.

מכירים את ההוראות החדשות?

תגובה מהקהל: לא.

סיפור, שוב סדרי עולם. כאשר נזכיר, הפקדות בעבר היה מעסיק יכול להפקיד כסף למרכיב פיצויים על שם העובד, והיו מעסיקים שהפקידו כסף בקופה מרכזית לפיצויים. זה קופה שאמורים להיות בה רק מעסיקים שהפקידו כסף בקופה כדי לשלם בעתיד פיצויים לעובדים בלי שיוך שמי של העובדים שבגינם הפקידו והמעסיק שהיה, קודם כל כשהוא הפקיד אז ראו בזה כבר הוצאה והוא קיבל על זה הטבת מס.

וכשהוא היה רוצה לשלם פיצויים, הוא היה יכול להחליט שהוא משלם מהאמצעים שלו השוטפים או למשוך כסף מהקופה, לשלם מהעובד הזה לקופה ולעובד הזה לא לשלם פיצויים בכלל. זה היה בעבר, היה נתון לשיקול דעתו של המעסיק.

יש, הוא היה משלם פיצויים לעובדים. בוא נניח בסדר, מצב תקין, היה מגיע לעובד פיצויים על עשר שנות עבודה, הוא לא הפקיד כסף במרכיב פיצויים על שם העובד, הוא הפקיד כסף בקופה המרכזית לפיצויים וכשעובד סיים עבודה, הוא נתן לו משם את הכסף. תהליך תקין, בסדר.

עמד בחוק, קיבל הטבת מס כבר במועד ההפקדה ולא במועד שהוא שילם לעובד. פנטסטי. שנים רבות, עדיין יש בקופות מרכזיות לפיצויים סדר גודל של משהו כמו 16 מיליארד שקל של מעסיקים שונים בישראל. בתיקון 3 לחוק קופות גמל שבאו ואמרו: אין יותר חיסכון הוני בקופות גמל, והכל הוא לקצבה. היתה גם הוראה שאומרת שאי אפשר לפתוח יותר למעסיק חשבון חדש בקופה המרכזית לפיצויים.

זאת אומרת, מעסיקים שפתחו עסק ורצו לטובת העובדים להפריש לפיצויים, כבר אי אפשר היה שהם יפתחו חשבון בקופה מרכזית אלא צריך היה להפריש על שם העובדים. זה מסתדר עם פנסיית חובה כי פנסיית חובה אומרת: תפקידו לכל עובד ועובד למרכיב הפיצויים. אבל נתנו למעסיקים קיימים שכבר היו עמיתים בקופה המרכזית לפיצויים להמשיך להפקיד עוד שלוש שנים בקופות עד 2011.

זאת אומרת, אם היה לי עסק מ-1950, היו לי עובדים שעובדים איתי מאז, הייתי בגינם יכול להמשיך להפקיד עוד 3 שנים. אבל ב-2011 זאת היתה השנה האחרונה שמעסיק קיים עם חשבון בקופה מרכזית לפיצויים, היה יכול להמשיך להפקיד.

מאז 2012 הוא כבר לא יכול. מדינת ישראל אומרת ב-2012 כבר אי אפשר שהמעביד יפקיד לקופה, פנסיית חובה הוא מפקיד 6% איפה הוא שם את ה-2.33 כדי לשלם לעובדים בעתיד פיצויים?

תגובה מהקהל: לא שם.

ובעצם המעסיק היה יכול מהקופה הזאת לשלם פיצויים לעובדים, הוא היה יכול להעביר את הכסף בכל נקודת זמן שהוא רצה לקופות אישיות של עובדים.

זה לא פעולה כמו שאמרתי מקודם, אדם שיש לו חיסכון בקרן פנסיה יכול לבקש להעביר לקרן פנסיה אחרת, תלוי בו. מעסיק יכול היה להעביר מקופה מרכזית לפיצויים במגדל לקופה מרכזית לפיצויים במנורה, לא היתה בעיה. אבל גם היה אקט שהיה אפשר שהמעסיק יבוא ויגיד: "הכסף שיש בקופה המרכזית הוא על שמי, המעסיק בלי השיוך שמי. אני רוצה עכשיו לפרק את זה ולהעביר לשמות של כל עובדים. כל אחד לפי הוותק שלו, לפי השכר שלו, לפי ההתחייבויות לפיצויים".

אפשר היה לעשות פעולה כזאת אבל אף קופה לא יכלה לעשות את זה אלא אם כן המעסיק הביא אישור מרשות המיסים. אבל גם זה, אם זה היה תקין, אם זה היה נקי והיתה באמת חלוקה של כסף של מעסיק לטובת העובדים על פי הזכויות שלהם לפיצויים, אז גם לא היה עם זה בעיות ועשינו את זה לא פעם.

והיה אפשר גם כן למשוך את הכסף לטובת המעסיק. מעסיק בא ואמר: "אוקי, במהלך השנים שילמתי מהשוטף או עובדים מסוימים סיימו יחסי עובד- מעביד ולא היו זכאים לפיצויים ולכן כשאני הפקדתי, כל הזמן הפקדתי בהנחה שאני משלם להם פיצויים, אז נשאר שמה עודף" אין בעיה, התכבד המעסיק הזה, הלך לבית דין לעבודה, הראה שבגין העובדים שמועסקים יש לו מספיק כסף, אבל יש לו גם עודף.

בית דין לעבודה השתכנע ונתן צו לקופה: "תשחררו כסף למעסיק". כסף שחוזר למעסיק מקופה מרכזית לפיצויים היה חייב במס של 40%. אבל היו מעסיקים שלאור מצבם הכספי וכולי הלכו לרשות המיסים והביאו אישור לנכות מס מופחת. ואז הקופה עם עצם האישור של בית דין לעבודה שמשחרר כסף למעסיק ועם האישור מרשות המיסים לנכות מס בשיעור כזה או אחר פרע והעביר את הכסף למעסיק. ככה השוק התנהל, הכל בסדר, הכל תקין, אלה היו האפשרויות.

ואז ב-25 לדצמבר 2016 מס הכנסה מוציא חוזר חדש שבא ואומר: "תכל'ס נמאס לנו מהמוצר הזה, אנחנו רוצים לסגור אותו. ולכן בואו תפעלו מעסיקים יקרים בדרך הבאה". הוא בא ואומר: נכון ל-31 בדצמבר 2016 תצבעו, תסווגו את הכספים לשלושה חלקים.

חלק אחד מהכסף הוא בגין עובדים שאתם לא מעסיקים אותם אבל יש איזה תביעה בקשר לפיצויים. שחררתם אותם וחשבתם שלא מגיע להם פיצויים, הם הגישו תביעה על פיצויים, יש סכום במחלוקת. איזה עובדים? עובדים שהיו מועסקים לפני 2007. בגינם תשימו כסף רגע בצד מהקופה הזאת.

דבר שני, שנים צברתם בקופה הזאת כסף כדי לשלם פיצויים לעובדים. מאז 2008 לא הייתם אמורים להפקיד לקופה הזאת עבור עובדים חדשים. תזהו את העובדים שהועסקו לפני 2007, את הפיצויים שלהם מגיע ותתבעו את הכסף הזה. זה הכספי פיצויים שמגיע לעובדי 2007. דהיינו: עובדים שמועסקים לפני 2007 וצברתם עבורם כספים בקופות מרכזיות לפיצויים. תנכו את הכספים שהמשכתם להפקיד להם לקופה אישית למרכיב פיצויים. ואז יישאר לכם עודף, סביר להניח. זאת אומרת, יש כסף בקופה המרכזית לפיצויים של מעסיקים משלושה סוגים.

ברור, מה ברור? סביר מאד להניח שיש כסף כזה אלא אם כן נשאר כסף על שם מעסיק ואין לו עובדים כבר. אבל בואו נניח שיש כסף כזה, כסף כזה אני מאחל לכם שאין לכם אבל אולי יש, ואז סביר להניח שחלק מהחברות יש להם כסף שהוא נקרא "סכום העודף". לגבי הסכום העודף בא מס הכנסה ואומר: תפעלו באופן הבא: אם העודף הזה הוא למעלה מעשרה אחוז מההתחייבויות לשלם פיצויים לאותם עובדי 2007, צריך להעביר את הכסף לקופות אישיות. למרכיב הפיצויים בקרן הפנסיה. תמשוך את הכסף משם. עכשיו יותר מזה, כבר לא צריך אישור מרשות המיסים. צריך אישור מרואה החשבון שלכם. אישרו מרואה החשבון שלכם יאפשר בעצם לקופה המרכזית לפיצויים למשוך את העודף הזה ואת העודף הזה אתם כמעסיקים מפקידים למרכיב הפיצויים של העובדים, בקופה האישית לפיצויים. אם זה בביטוח מנהלים או בקרן הפנסיה.

אחרת, לא תותר ההוצאה בגין הפקדות לפיצויים ב-2017. אתם מפקידים היום לפיצויים? מפקידים לפיצויים? זה מוכר כהוצאה למעסיק? אם יש לכם עודפים בקופה המרכזית, לא יכירו לכם את זה כהוצאה.

שאלה מהקהל: אז כאילו אתה מפקיד להם פעמיים?

לא. אל תפקידי, תעבירי כסף מהקופה המרכזית במקום הפקדות חדשות.

שאלה מהקהל: את התחשיב עשינו, מה עם העודף? זה פעם שניה שאתה מפקיד להם.

למה להפקיד להם פעם שניה?

שאלה מהקהל: כרגע אמרת שעד 2007 אתה עושה תחשיב, מעביר להם. העודף שנשאר אחרי שכבר העברת, אתה מפקיד להם שוב?

לא, אני מפקיד להם הפקדות עתידיות. יכול להיות שאת זה אני צריך להפקיד להם לפיצויים. במקום להוציא את זה מהשוטף אני מוציא את זה מהקופה. אחלה פיתרון. אבל מי שלא עושה, יש פה סנקציה.

תגובה מהקהל: במקום להשתמש בכסף חדש.

בדיוק. במקום להשתמש בכסף חדש שמבחינת רשות המיסים הטבת מס נותנים למעסיק. אומרים לו: "קודם כל תשתמש בכסף העודף שיש לך שם כי אנחנו רוצים לנכות את זה". באופן שוטף כי את לא יכולה למשוך את זה לעצמך כמעסיק, את צריכה להפקיד את זה לעובדים.

שאלה מהקהל: אבל בשביל מה כל הפרוצדורה? יש שם בקופה כסף, היום נותנים למעסיק את הכסף והמעסיק מוציא כל חודש באופן רגיל.

החברות, תשימו לב, הפקדה אחת, במקום את ההפקדה השוטפת לעשות מהעו"ש של המעסיק, להביא את הכסף מהקופה המרכזית.

שאלה מהקהל: לא, אם כל חודש אני מעבירה פיצויים והפרשות לעובד. עובד עם משכורת, הפרשות מהמשכורת הזאת והשורה הבאה עוד העברה בנקאית מפיצויים?

או שתביאי את זה מהקופה המרכזית ותמשיכי להפקיד.

שאלה מהקהל: בשתי שורות העברות?

בנפרד, בטח. הפיצויים זה שורה נפרדת מהתגמולים.

שאלה מהקהל: לא צריך פעמיים לכתוב מספר אסמכתא.

את מעבירה תגמולים עובד, תגמולים מעביד ופיצויים?

שאלה מהקהל: חלק עובד, הפרשות ופיצויים.

את החלק פיצויים, את הסכום פיצויים תבקשי מהקופה המרכזית שיחזירו לך.

שאלה מהקהל: על כל פעם שנקבל בחזרה?

כן. בטח. בטח. עד שהעודף ייגמר.

שאלה מהקהל: עד סוף שנת 2017 צריכים לגמור את זה?

לא. צריך לעשות את הפעולה הזאת כל הזמן.

שאלה מהקהל: עד שייגמר.

כן, עד שהעודף ייסגר. עודף עשרה אחוז.

שאלה מהקהל: זה בשיעור של השישה או שמונה ושליש?

כמה שאתה מפריש. בעצם יש לך מקור לממן את ההפקדות השוטפות.

שאלה מהקהל: פלוס השמונה ושליש.

רק את הפיצויים. אתה לא יכול את התגמולים לממן משם.

תשימו לב לעוד דבר אחד שהוא פחות מהותי כנראה לכם אבל הוא כן מהותי שהחברות שמנהלות קופות מרכזיות לפיצויים צריכים לפנות לכל בעלי החשבונות, לכל מי שהוא עמית בקופה המרכזית לפיצויים ולהפנות את תשומת ליבו שמותר לנהל חשבון בקופה המרכזית לפיצויים רק למעסיק.

זאת אומרת, אם היום אני הייתי מעסיק, הפקדתי לקופה המרכזית לפיצויים והיום אני כבר לא מעסיק, כן, אני אצטרך להצהיר לקופה, החברות המנהלות צריכות יהיו לקבל הצהרה מכל מעסיק שהוא מעסיק עובדים ושהוא פועל על פי העיקרון של הטיפול בעודף.

זאת אומרת, צפו שאתם תקבלו מכתבים מקופות מרכזיות לפיצויים שבהם יש להם חשבונות, הם יבקשו מכם תצהיר שאתם מעסיקים עובדים ושאתם פועלים למשיכת הכסף העודף. אם אתם לא תצהירו על הדבר הזה, אם אתם לא מצהירים על הדבר הזה, החברה המנהלת תראה בכם כמעסיק, כעמית בקופה המרכזית לפיצויים שאין לו היום עובדים. בסדר? תשימו לב.

אם החברה המנהלת לא תקבל מכם הצהרה א' ו-ב', אתם גם מעסיקים וגם פועלים לטיפול בעודף הכספים, אז יראו בכם כעמיתים שאסור לכם לחסוך בקופה המרכזית לפיצויים. ואם אתם כאלה, אז אוטוטו ב-2018 יפרקו, ימשכו את הכסף של המעסיקים האלה, ינכו מס של 40% וישחררו את הכסף. עד שהכספים האלה בקופות ייעלמו, עד שתשתמשו בכסף הזה כדי לשלם פיצויים לעובדים שמסיימים עבודה בעתיד. קחו בחשבון שאתם יכולים לשלם פיצויים לעובדים מהקופה הזאת, גם לעובדים שהתחילו לעבוד אחרי 2007. בסדר? מותר למשוך כסף מהקופה, הפקדתם לעובד שהתחיל לעבוד רק ב-3 שנים האחרונות, הפקדתם לו 6% ומגיע לו עוד 2.33. את ה-2.33 אפשר למשוך מהקופה המרכזית למרות שלא הפקדתם עבורו אלא לאחרים.

הערה מהקהל: זה דבר ראשון שצריך לעשות. להשתמש בכסף.

בסדר גמור, אבל תשימו לב שלא יישאר לכם עודף כי אחרת לא יכירו לכם בהפקדות. תודה רבה לכם, מי שרוצה אני פה לענות.