הרצאות בנושא  פנסיה וגמל

מיסוי פנסיוני : קובי יתח - 26/12/16

חזור לרשימת הרצאות בנושא פנסיה וגמל

מיסוי פנסיוני

קובי יתח - 26/12/16

הנושא שלנו הוא כמובן עדכוני חקיקה שנת 2016, וודאי כבר קראתם בעיתונות גם לגבי התיקונים במסגרת חוק ההסדרים בנושא מיסוי, פיצויים, אולי סוג של הסדר פנסיה לעצמאים, מן הסתם מי שקרא, אני אדבר גם על זה כמה מילים למרות שזה רק מינואר 17 וחלק מהעניינים גם ייכנסו רק בינואר 18 אבל כדאי שתדעו לפני מה אנחנו הולכים.

הנושא שלנו כמובן כל מה שקשור לנושא הפקדות סוף שנה למרות שאנחנו ממש בישורת האחרונה לקראת מה שנקרא כיבוי האור, האחרון מכבה את האור.

סוף שנה, כבר אי אפשר יותר להפקיד אבל אני אדבר בכל זאת על מספר דברים שמאד חשוב לגעת בהם. שנת 2016 החלה כבר בסימן של הגדלת נטל המס לבעלי השכר הבינוני ומעלה.

וזה בא לידי ביטוי בשני אופנים, האופן הראשון כמובן הפחתת התקרה לשווי קצבה, שווי תשלומים לקצבה, זקיפת שווי בגין תשלומים לקצבה.

אם עד סוף 2015 זקיפת השווי היתה מתבצעת רק בגין הפקדה שהסכום שהופקד עולה על 2,770 שקלים, השנה מינואר זה ירד ל-1,770 שקלים, 1,775 שקלים.

אז בעצם עד סוף 2015 כמו שאמרתי, התקרה של השכר הפטור בגין ביצוע שווי זקיפה לקצבה עמדה על 4 פעמים השכר הממוצע במשק והנה החל מהראשון לינואר זה ירד לפעמיים וחצי השכר הממוצע במשק.

סדר גודל כ-23,000 שקלים. זה אומר בעצם שכל מי שמשכורתו המבוטחת עולה על 23,000 שקלים, 23,660 ליתר דיוק, ומפקידים עבורו למרכיב קצבה ולאובדן כושר עבודה את הסכום המירבי, קרי 7.5 אחוזים.

הנה אתם רואים את התקרה, פעמיים וחצי שמ"מ. מעבר ל-1,775 שקלים לחודש לאובדן כושר עבודה ומרכיב תגמולים לקצבה, משלם מס כבר בשלב ההפקדה. האלמנט הזה של זקיפת השווי לתשלומים לקצבה הוא לא חדש, הוא כבר קיים הרבה מאד שנים, מינואר 2000.

קודם לכן אם אתם זוכרים היה תשלומים להון, לקופות הוניות. אבל זה כבר שייך להיסטוריה. אבל הנה, זה הגדלת נטל המס. זה אומר בעצם שהעובד הזה כבר ברמת שכר של 23,660 נקח לדוגמא עובד בשכר של 30,000 שקלים שמפקידים עבורו 7.5%. 7.5% משלושים אלף שעד סוף 2015 הוא לא שילם שקל אחד מס על ההפקדה, החל מ-2016 הוא משלם מס על סדר גודל של בערך 300-400 שקלים. זה גם מס הכנסה, גם מס בריאות, ביטוח לאומי.

זה מוסיף גם את חלק מס, את חלק הביטוח הלאומי של המעסיק. זה הופך להיות הכנסה כמו כל הכנסה אחרת למרות שהכסף נכנס בעצם לאיזושהי קופה, יכול לשכב שם עשרות שנים עד שהעובד יגיע לגיל שבו הוא רשאי לממש את הכספים האלה, גיל פרישה למשל ורק אז ידונו במניעת כפל מס. אבל כולנו יודעים שזה לא כל כך פשוט.

גם הצביעה על ידי היצרנים, הקופות היא לא מדויקת, היא מאד בעייתית. אין כרגע ממשק בין הקופות בינן לבין עצמן יותר נכון שיעשו את ההתאמות המדויקות.

כלומר, אם יש לי רק קופה אחת ניחא, אז הקופה הזו היא זו שתצבע והכל יהיה בסדר. אבל ברגע שאני מפקיד ליותר מקופה אחת ואפילו שיש לי קופה ותיקה בהסדר, קרן פנסיה ותיקה, איך הקופות ידעו איזה מהן תצבע ואיזה מהן לא תצבע את הסכומים? צריך מישהו שיתן להן הנחיה מלמעלה, הנחיה מרכזת שבעצם על פי אותה הנחיה, קופה אחת שיודעת היא זו שרוצה לצבוע כשכל היתר בעצם זה תשלומים שהם תשלומים שלא חויבו במס או אם יש כמובן משכורות אחרות שבנויות בצורת חלוקה שונה, אז כמובן שהקופות בינן לבין עצמן צריכות לקבוע מי מהן זו שצובעת, אולי יותר מאחת. אין כרגע את כל הטכניקה הזו.

משמעות הדבר זה שיש חשיפה למצב שבו אנשים היום משלמים מס בשלב ההפקדה ולא מן הנמנע שאם הם לא יצליחו להוכיח בבוא היום כשהם רוצים לממש את הקצבה או למשוך את הכספים האלה מהקופה, שיטילו עליהם מס פעם שניה. כי הכספים האלה נכנסים בעצם, הם מתערבבים פעם אחת בתוך קרן פנסיה, בתוך ביטוח מנהלים, בתוך קופת גמל לקצבה וכדו' ובבוא היום הנטל עלי כלקוח, כעמית, כמי ששילם את המס לבוא למס הכנסה ולהגיד "הולד" אל תמסה אותי פעמיים.

אני רוצה את החלק הזה לקבל כקצבה פטורה. למרות כל זאת, מס הכנסה הוריד את התקרה כפי שאנחנו מבינים, יוצר כבר חבות מס לבעלי שכר מבוטח של 23,660 ומעלה ולא רק זה, אנחנו תכף נראה שהחל מ-2017 גם מרכיב הפקדה לפיצויים ימוסה, זה לפי החוק החדש שאושר לפני כשבוע.

שאלה מהקהל: סליחה, אתה אומר החל מינואר 16, כלומר במשכורת דצמבר צריך לעשות תיאום על כל ההפקדות שהיו אחורה?

מה זה משכורת דצמבר?

שאלה מהקהל: הרי ממשכורת ינואר, אם אנחנו עושים מס חודשי כל?

אבל את זה כבר היית צריכה לבצע מידי חודש במצטבר.

שאלה מהקהל: כן, אבל לא לפי הסכום שאתה אומר.

אז לפי איזה סכום עשית? לפי הסכום של 2015?

שאלה מהקהל: אני חושבת.

אז את צריכה לעדכן.

שאלה מהקהל: התוכנה הורידה?

חבר'ה, אתם אומרים "התוכנה הורידה", אני כבר ראיתי שעד נובמבר חלק מהתוכנות עוד לא עודכנו. אז אני לא יודע אם התוכנה הורידה או לא הורידה, אני לא יודע עם איזה תוכנה את עובדת אבל כדאי, שווה לבדוק את העניין הזה.

זה נטל מס נוסף שכמובן צריך לקחת אותו בחשבון. עכשיו, חבר'ה, כבר נשמעו כל מיני רעיונות כאלה ואחרים של אנשים שאומרים: "אם אני כבר משלם מס על ההפקדה הזו, בשביל להימנע מכפל מס בעתיד, אולי לא כדאי לי להפקיד יותר? אולי אני אעצור ב-23,660 ואז את ההפקדה של המעסיק, המעסיק יתן לי בברוטו? אני ממילא משלם על זה מס. אבל זה עכשיו אצלי כבר".

לכאורה אין עם זה בעיה, למעט משהו קטן, בעיה קטנטונת. אם השכר שלו 30,000 והמעביד מפקיד לו לקופת גמל לקצבה, פוליסת הקצבה או קרן הפנסיה שלו על כל השלושים אלף גם את מרכיב הפיצויים, ברגע שהוא קוטן את השכר ב-23,660 לתגמולים, אתם יודעים מה זה עושה לפיצויים? פולט אותם החוצה.

הוא לא יוכל להמשיך להפקיד פיצויים מעבר לשכר של 23,660. אז זה נכון שמרבית הקופות עוצמות עין ונותנות לכסף לזרום. אבל הדברים האלה יצופו מתישהו ואם זה בביקורת ניכויים ואם זה.

ומה שיקרה, כל מה שהופקד מעבר ל-23,660 למרכיב פיצויים בתכנית קצבתית כשאין על אותו חלק של שכר תגמולים, יראו את זה כהפקדה שהופקדה בניגוד לתקנות. והמשמעות המיידית היא מיסוי של העובד על כל הדלתא הזו. ולכן צריך להיות פה מאד זהירים. אם יש לי קופות לא משלמות מה שפעם הוגדר הוני והפך להיות ב-2008 קופה לא משלמת וכולי, שם אפשר להפקיד למרכיב פיצויים גם בלי רובד של תגמולים. אבל כשאני יושב בקרן פנסיה או בפוליסת קצבה בחברת ביטוח, אני חייב להפקיד על אותן רכיבים שאני מפקיד את הפיצויים, אני חייב להפקיד לפחות 5% למרכיב התגמולים. ברגע שאני קוטן את השכר, אני פוגע בהמשך ההפקדה של הפיצויים. ואז יכולות לצוץ כל מיני בעיות.

שאלה מהקהל: אני לא מבינה, את ההפרש הזה שאתה אומר, שהוא מכניס את זה לברוטו, הוא יכול להגיד: גם על ההפרש הזה אני רוצה (לא ברור).

את נכנסת עכשיו לנישה של דיני עבודה. האם התוספת הרעיונית הזו הופכת להיות שכר? לא, זה דיני עבודה, זה לא קשור למיסוי.

שאלה מהקהל: מבחינת מיסוי אם הוא מפריש גם על זה וגם על זה.

שניה. את אומרת לי, נניח יש זקיפה באותו חודש של 500 שקלים. ה-500 שקלים האלה מופיעים בתלוש כזקיפת שווי לקצבה. אוקי? עכשיו בעצם את באה ואומרת: אולי על פי דיני עבודה יטען העובד שהוא זכאי להפרשה עכשיו לפיצויים גם על ה-500 שקלים האלה, זה מה שאת אומרת. זה דיני עבודה. זה לא קשור לנישה של המיסוי.

המיסוי אני מדבר עליו, דיני עבודה, אם יש פה עו"ד אני מניח ששווה שיבדוק את הסוגיה הזו, אבל שוב, לא כל מרכיב שעובד משלם עליו מס הוא מרכיב לפיצויי פיטורים. יש המון פסיקות, לעיתים סותרות אבל מרביתן לא בהכרח עושות את הקורולציה הזו בין מרכיב שכר שחויב במס לחבות לפיצויי פיטורין, ממש לא. צריך לבדוק את המהות של התשלום.

שאלה מהקהל: (לא ברור)?

מה הגבלת, עצרת את התגמולים ב-23,000? זה בדיוק מה אמרתי קודם, אם הוא יושב בקרן פנסיה או בפוליסת קצבה, אי אפשר. אם הוא יושב בפוליסת קצבה, קופת גמל לפיצויים או כל מיני כאלה אחרות שהן לא מוגדרות כתכנית קצבתית טהורה ששם המחוקק מחייב אותנו להפקיד תגמולים ופיצויים על אותו רובד של שכר, אז אפשר. אפשר כמובן לתמרן ולראות איפה אנחנו כן יכולים ואיפה לא.

שאלה מהקהל: איפה אני יכולה להקטין?

קופה לפיצויים רגילה. אבל זה בעיה כי ברגע שהוא מקטין את ההפקדה לתגמולים והוא יושב בתכנית עם מקדמים טובים, אז הוא פוגע לעצמו בקצבה. וזה בעיות שחייבים לקחת אותם בחשבון. אני מניח שעובדים, ברגע שיסבירו להם את המשמעות ואת הנזק שהם יוצרים לעצמם, יעדיפו לספוג את ה-500 שקל בחודש כשהכסף הולך לקופה בתקווה שיהיה ניתן לזהות אותו בבוא היום בשביל לא לפגוע לעצמם בפנסיה העתידים עם מקדמים ישנים. אני מניח שזה מה שיקרה. אבל זה נקודה שצריך לגעת בה.

שאלה מהקהל: יש גם חברות ביטוח שלא מסכימים ש(לא ברור).

נכון. אז לגבי האופן הראשון, האופן השני שבו נפגעו הטבות המס זה בכל מה שקשור להטבות מס של עמית עצמאי. עמית עצמאי זה לא רק מי שעצמאי בהגדרה שלו כעיסוק עצמאי. זה גם מי ששכיר, יש לו תלוש משכורת ויש לו בתלוש הזה רכיבים שהם לא רכיבים פנסיונים, כלומר, שווי שימוש ברכב, בונוס שהמעביד לא מפקיד עליו, שעות נוספות לעיתים המעביד לא מפקיד כי זה שעות נוספות משתנות. כל מיני מרכיבים כאלה ואחרים ש.

שאלה מהקהל: מה קורה עם פרילנסר?

שניה. הוא עצמאי אולי, זה גם עצמאי. פרילנסר הוא עצמאי, בעיניים של מס הכנסה אם הוא מגיש דו"ח הוא עצמאי לכל דבר. אז במקרים כאלה מבחינת החוק אם המשכורת שלי לא כולה מבוטחת, יש לי רכיבים לא מבוטחים, אני יכול להפקיד עליהם ולקבל הטבות מס כעמית עצמאי, והטבות המס נחלקות לשניים, יש לי זיכוי שזה מה שאנחנו רואים פה של עד 5% מ-8,700 נוספים, זה מה שמופיע כאן, לצורך זיכוי. אני אקבל או 35% או 25% בהתאם לסוג הקופה, תלוי לאן הפקדתי. אם זה קצבה או ביטוח חיים וכדומה. אז זה מרכיב ראשון ופה לא פגעו עדיין אם המשכורת שלי 50,000 שקלים בחודש, 31,300 מבוטחים ו-8,700 לא מבוטחים, אני יכול להפקיד על ה-8,700 5% ולקבל זיכוי. זה בסדר.

אבל שימו לב מה קרה במרכיב הניכוי. מרגע שהורידו את ה-4 פעמים שכר הממוצע במשק מ-36,000 או 37,000 שזה היה קודם ל-23,000, הורידו גם את התקרה לצורך ניכוי של 11% מ-4 פעמים 8,700 לפעמיים וחצי 8,700. זאת אומרת שכל מי שמשכורתו המבוטחת היום עולה על פעמיים וחצי 8,700 שזה 21,750, מופיע לכם פה, אין לו ניכוי בעצם. עכשיו יש הרבה מאד אנשים.

שאלה מהקהל: (לא ברור)?

אפשר רק על החלק הלא מבוטח בתוך ה-21,700. כלומר, אם ה-21,700 מבוטחים, אין לך ניכוי בכלל. עכשיו שימו לב, תכנות השכר עד סוף שנה שעברה חישבו את הניכוי אוטומטי, נכון? מי שהפקיד כעמית עצמאי דרך המשכורת שלו, תוכנות השכר עשו את החישוב אוטומטית. כל עוד המשכורת שבגינה הפקדת והרכיבים שבגינם הפקדת היו בתוך ה-21,750 לא חל שום שינוי מבחינתך והמשכת להפקיד והמשכת לקבל גם ב-2016 את הניכוי ואת הזיכוי אבל מינואר השנה אנשים המשיכו להפקיד כי לא כולם מודעים לשינוי הזה ויכול להיות שהם מפקידים בלי לקבל הטבות מס. זה מ-1 בינואר 2016.

שאלה מהקהל: זה גם לבעלי שליטה או שבעלי שליטה?

אותו דבר בדיוק גם לבעל שליטה. זאת אומרת שיש פה איזושהי בעיה שמי שלא היה מודע לתיקון הזה בתחילת השנה המשיך להפקיד תשלומים כעמית עצמאי במטרה לקבל עליהם הטבת מס כזו או אחרת של ניכוי שלפעמים זה לא מעט כסף והנה פתאום מצפה לו הפתעה. אני לא יודע, הוא בנה על זה אולי שבדו"ח השנתי הוא יקבל כי בתלוש לא נתנו לו או שהוא בכלל לא שם לב שלא נתנו לו בתלוש וזה מה שיקרה עם הרוב. הרבה מאד אנשים הוראת קבע דרך התלוש, המשיכו להפקיד והם לא יקבלו את ההטבה. במרבית המקרים זה דווקא החלק היותר פשוט, זה אנשים שכן שמו לב, אבל יש הרבה שבהוראות קבע דרך חשבון הבנק שלהם ממשיכים להפקיד לקופות גמל כעמית עצמאי, שם אף אחד לא התריע על כך שאת ההטבה הם לא יקבלו בסופו של דבר. ונוצר מצב שאנשים משלמים ומשלמים ומשלמים ובסופו של דבר כשהם יקבלו את הזכות בגיל פרישה לצורך העניין למשוך את הכסף, יגידו להם שהכספים האלה בעצם הם כספי קצבה לכל דבר ועניין ואפילו שהם לא קיבלו הטבת מס, נטל ההוכחה עליהם כדי לבוא ולטעון למס פעם שניה, לאי הטלת מס פעם שניה, כפל מס בעצם במועד המשיכה.

שאלה מהקהל: (לא ברור)

יתכן שכן. יתכן שזה הפיתרון להגיש דו"ח שנתי שיקבל שומה. יתכן שהפיתרון כדי למנוע את כפל המס במקרה כזה זה להגיש דו"ח למס הכנסה, לקבל את השומה ובאחד העמודים בשומה כתוב לך בדיוק: סכומים ששילמתי כעמית עצמאי וסכומים שהותרו לי בניכוי.

כל הדלתא שביניהם זה סכומים שלא הותרו בניכוי. לא הותר בניכוי, מה אומר החוק? שזה מוגדר כתשלום פטור. תשלום פטור אמור להיות פטור ממס ביום המשיכה.

מי שלא ידאג לעשות את זה הוא יצטרך בעוד X שנים 10-12 או 8 תלוי כמה נשאר לו עד גיל פרישה, לחפור אחורה ולהתחיל לחפש כל שנה אחורה מה באמת הותר לו ומה לא הותר לו, כשהוא בעצם לא הגיש דו"ח, אי אפשר לדעת.

ולכן יש פה איזשהו כשל שצריך כן לתת לו פיתרון כבר בשוטף. אני לא אומר לא להפקיד, חברים. לא להפקיד זה לא נכון. היום בעידן החדש שקרנות הפנסיה שלנו רק נשחקות מיום ליום לא בגלל שהצבירה מקבלת פחות רווחים, גם, אבל אני לא מדבר בגלל זה, בגלל התארכות בתוחלת החיים אנחנו נצטרך יותר כסף בקופה כדי שישלמו לנו קצבה לאותה תקופה של תוחלת חיים צפויה.

המשמעות היא שאם אני צובר מעט מאד כסף, בגלל התארכות תוחלת החיים, קרנות הפנסיה יעשו עדכונים אקטואריים, חברות הביטוח יעשו עדכונים אקטואריים והם רק ישחקו לנו את הקצבה כל הזמן. עד שנגיע למימוש הקצבה כבר כמעט שלא יישאר שום דבר.

לכן מי שבאמת רוצה שבבוא היום תעמוד לזכותו קצבה, יפקיד. אם הו אלא קיבל הטבות מס ישמור את התיעוד על זה שהוא לא קיבל את הטבת המס, כמו למשל הודעת שומה ובבוא היום יהיה לו יותר קל לבוא ולומר: הקצבה הנובעת מהתשלומים האלה אמורה להיות, איזה קצבה? פטורה ממס. זה הקצבה המוכרת בעצם, זה הבסיס להגדרה של הקצבה המוכרת. ואני חושב שזה נכון כן יהיה לשמור על העניין הזה כדי בבוא היום להנות מהפטור.

כמובן שאפשר עד סוף השנה להפקיד לטובת בן זוג או לטובת ילד בוגר, אי אפשר להפקיד לטובת ילד קטין ולהנות מהטבות מס, זה לא עובד יותר. אפשר עבור ילד בוגר. נניח יש לכם ילד מעל גיל 18 חייל, סטודנט, הוא לא עובד כרגע וגם אם הוא עובד הוא עובד מעט מאד כי הוא משלב את העבודה עם הלימודים והחיסכון הפנסיוני שלו דליל ביותר כי הוא מרוויח מעט מאד ומפקידים לו לפי הסכם קיבוצי של פנסיית חובה או צו הרחבה להסכם הקיבוצי של פנסיית חובה.

ואתם רוצים כן להתחיל לדאוג לו שיהיה לו כן תשלומים לפנסיה. אתם כבר מיציתם את הפנסיות שלכם, אתם יושבים על מוצרים טובים וותיקים וכדו', להפקיד במוצרים שלכם אולי זה כבר יותר מידי כי כל שקל נוסף מגדיל בעצם את הקצבה החייבת. אבל אם אתם תשקיעו בקצבה של הילדים שלכם, אתם תקבלו את הטבת המס ובעצם אתם תסייעו לו להגיע לצבירות הרבה יותר גבוהות כשהוא יגיע לגיל פרישה. וזה בעצם מה שהנחה את האוצר לאפשר להורים לקבל את הטבות המס לא רק על הפקדות בינם לבין עצמם, אחד, כל אחד עבור עצמו או עבור בן הזוג שלו, אלא גם על הפקדות עבור ילדים בוגרים.

שאלה מהקהל: אבל זה רק אם אנחנו מגישים דו"ח שנתי.

זה גם כן רק במסגרת דו"ח שנתי. ללא קשר להכנסות של הילד אבל יידרש תצהיר שהילד לא ניצל את ההפקדות האלה אצלו. תצהיר. אם הוא מפקיד מעט מאד אז אתה מצרף את ה-106 שלו ומראה שהכל הכנסה מבוטחת אז הוא לא יכול לנצל. לא יכול לנצל, אתה תנצל.

שאלה מהקהל: יש תקרה?

אותה תקרה כמו שפועלת על ההפקדות שלך כעמית עצמאי על עצמך. זה אותו דבר, אותה תקרה. זה לא בנוסף, זה בתוך אותם סכומים שדיברתי עליהם קודם.

שאלה מהקהל: מה שאנחנו מדברים הפקדות על ילד בוגר, הוא יכול כהורה עצמאי רק הוא לעשות.

זה תשלומים של עמית עצמאי. לא, הוא לא חייב להיות עצמאי בעיסוק, הוא יכול להיות שכיר עם הכנסה מבוטחת פחות מ-21,750. והוא אומר: במקום להפקיד על שמי שאני כבר לא צריך כי יש לי כבר חיסכון פנסיוני טוב, אני את הטבות המס שיכול לקבל על הפקדות על שמי, אפקיד על שם הבן שלי. אחתים אותו על תצהיר שהוא לא ניצל, יכול להיות שהוא לא יכול לנצל כי הוא סטודנט, הוא לא עובד בכלל. ואז הוא יקבל הטבות מס.

שאלה מהקהל: מי ההורה שיכול לעשות דבר כזה?

אין בעיה, כל אחד מהם. הטבות מס בגין רכישת אובדן כושר עבודה, המרכיב הזה של אובדן כושר עבודה ספג מכה מאד קשה כשהאוצר החליט להפסיק את הפוליסות הקבוצתיות.

בעידן של הפוליסות הקבוצתיות היה להם יתרונות אבל היה להם חיסרון אחד גדול שהאוצר ניסה לטפל בו. אתם יודעים מה החיסרון בפוליסה קבוצתית? שלא צוברים ערכי סילוק. מה זה ערך סילוק? שילמתי עשר שנים לפוליסה לאובדן כושר עבודה פרטית, הפסקתי לשלם אחרי 10 שנים, אתם יודעים שחברת הביטוח שומרת לי ערך סילוק, סכום קבוע שירוץ איתי כל החיים במקרה שאני אצטרך לתבוע על אובדן כושר עבודה או סיעוד או דברים כאלה. אוקי? יש איזשהו מרכיב מסוים שנשמר לי.

כל הנושא הזה של פוליסות קבוצתיות לא היה בו את האלמנט של ערכי הסילוק ולא היה בו הבטחה לחידוש באותם תנאים. עכשיו מה זה קבוצתי? קבוצתי יכול להיות לשלוש שנים, חמש שנים, תלוי.

אחרי חמש שנים עושים לי חיתום מחדש. אם כבר בינתיים חליתי במשהו ואני הופך להיות פחות כדאי לחברת הביטוח לבטח אותי, היא תקבל אותי לקבוצה? היא לא תקבל אותי, היא תגיד לי: "לך תחפש לך ביטוח לבד". בבעיות האלה האוצר ניסה לטפל והוא ניסה לכפות על חברות הביטוח תהליכים שהם לא ממש הסכימו, התנגדו בהתחלה בצורה נחרצת, אחר כך הגיעו להסכמות כאלה ואחרות.

בסופו של דבר האוצר יצר איזשהו מודל חדש שהוא עדיין לא מיושם דרך אגב, הוא אמור להיות מיושם החל מ-2016 לגבי ההסדרים של הפוליסות הקבוצתיות שיהיה בהם סוג של חידוש אוטומטי למעט שאלון מקוצר. מה זה שאלון מקוצר? איזה שש שאלות על מחלות מאד מאד קיצוניות שרק הם ימנעו מחברת הביטוח לבטח את האדם הזה. אבל למעשה זה כאילו כל עוד אתה לא באותן חמש- שש שאלות נופל, אז אתה יכול להנות מביטוח מתחדש. ודבר נוסף שהאוצר רוצה לכפות על חברות הביטוח זה להגדיר אלמנט של איזשהו כיסוי שימשיך לרוץ איתך גם אחרי שיצאת מהקבוצה אבל בתנאי שאתה תיקלט בביטוח פרטי אחר.

כלומר, הביטוח הפרטי שיקלוט אותך יקבל אותך עם הזכות שצברת בביטוח הקבוצתי. גם פה, למה שהם יסכימו, נכון? גם פה חברות הביטוח לא ממש מסכימות. זה עדיין בדיונים. בואו נראה, הכל אמור להסתדר בסופו של דבר.

שאלה מהקהל: מה התוקף של ה(לא ברור)?

כנראה שמ-2017 בחידושים, רק בחידושים.

שאלה מהקהל: ינואר, יוני?

לא יודע עדיין, אפילו התקנות עוד לא נחתמו. התקנות לא נחתמו עדיין. אני מניח שב-2017 מתישהו. לגבי התעריף, כמובן שאפשר לשלם עד 3.5% לאובדן כושר עבודה אבל לשכירים זה לא באמת 3.5% כי סך הכל מעביד יכול להפקיד לטובת עובד שכיר, כמה? 7.5. ה-7.5 מחולקים חלק ראשון תגמולים והחלק השני אובדן כושר עבודה. כל עוד מרכיב התגמולים יכול לעמוד על 5% היה לנו 2.5. מה קורה מ-2016? מרכיב התגמולים עלה ל-6-6.5.

מה זה עשה למרכיב אובדן כושר עבודה? הקטין אותו. עכשיו מתעוררת שאלה, ברגע שאני כמעביד מחויב בהסכם עבודה לבטח את העובד שלי על 75% והאחוז שנותר לי בין 6.5 ל-7.5 לא מספיק, אני עכשיו בבעיה. אם אני אשלם לו רק אחוז, אני פוגע לו בכיסוי. השאלה אם אני פוגע לו בכיסוי אני לא מפר את הסכם העבודה שלי איתו. זה נישה שעוד לא, עוד אין עליה פסק דין אבל יש כבר מקרה קצה, יש מקרה שעובד הוכיח שהוא ניזוק והוא הולך להגיש עכשיו תביעה לבין דין לעבודה, יכול להיות שתהיה פסיקה תקדימית אולי ונראה איך יבוא המחוקק ויפנים פסיקה שתבוא ותאמר שברגע שהמעביד מחויב אתם צריכים להתיר לו את ההוצאה בשלמותה.

כלומר, אי אפשר לבוא למעביד ולומר לו: אתה לא יכול לדרוש הוצאה מעבר לזה. אתם יודעים מה התשובה של מס הכנסה? היא מאד פשוטה. אנחנו אמרנו למעסיק שההוצאה לא מוכרת? מי משלם? העובד. זה בדיוק העניין. בעצם זה לא שזה לא מוכר כהוצאה. נכון שסעיף 32.14 לפקודת מס הכנסה מתייחס לעניין הזה כאילו הוצאה לא מוכרת, אבל המשמעות המיסויית על פי עמדת רשות המיסים היא שזה חייב במס בידי העובד. עכשיו, מרגע שהסכום חויב במס כהכנסת עבודה, האם אפשר לבוא עכשיו למעסיק ולהגיד לו: "אתה לא יכול לדרוש את ההוצאה"? ממש לא. כי אם אתה שילמת הכנסת עבודה ההוצאה היא הוצאה מוכרת.

וזו בעצם העמדה של רשות המיסים, כך שגם אם בית המשפט מחר יחליט שהמעביד פגע והפר את הסכם העבודה שלו עם העובד והוא מחויב להמשיך להפקיד לו לפי 8.5%, מי שיספוג את המס זה העובד המסכן הזה בסופו של דבר. זה ברור לכם. עכשיו, לא בטוח שמס הכנסה זה למישהו יזיז משהו, פסיקה כזו, זה לא באמת מעניין אותם.

שאלה מהקהל: מה כדאי לעובד? להמשיך להפקיד?

אני חושב שתמורת 100 שקלים מס נוספים בחודש, העובד ירצה שיהיה לו כיסוי ביטוחי מלא, מסכימה איתי, נכון?

שאלה מהקהל: כן, אבל ה-3.5 הוא מקדים את ה-7.5 לא?

זה בדיוק העניין, שאומרים לך: קודם כל תגמולים ואחר כך אנחנו פוטרים ממס את העובד עד 7.5%, כלומר הפער עד 7.5%. אם לקחת 6.5 מתוך ה-7.5, נשאר לך אחוז אחד שהוא הפרשה פטורה עד 26,660. הפקדת יותר מהאחוז הזה אתה תחייב את העובד, פשוט מאד.

שאלה מהקהל: נגיד העובד מפריש 5% והמעסיק מפריש לו 3.5%.

אז יש אחוז אחד עודף, את בדיוק מתארת לי מצב שההפרשה היא 8.5, אז האחוז העודף הזה, מה דינו? הכנסה חייבת בידי העובד. ברגע שהעובד שילם את המס, המעביד ידרוש את ההוצאה כהוצאת שכר. אין עם זה בעיה לכאורה, בסדר? אבל שוב, מי שסופג בעצם את הנזק המיסוי זה העובד המסכן הזה שבעצם בגלל שהוא רוצה לשמור לעצמו כיסוי ביטוחי, הוא צריך לשלם בסופו של דבר יותר מ.

שאלה מהקהל: (לא ברור)?

לא, אז עמדת רשות המיסים אומרת: זה לא שאתה כמעסיק יכול לבחור איזה סנקציה להטיל, האם לא להתיר לעצמך את ההוצאה, לא. כי סעיף 32.14 אומר לך שיראו כהכנסת עבודה על פי סעיף 3ה3 את ההפרשה העודפת. זאת אומרת, הוא מחזיר אותך ל-3ה3 ואומר לך: אם אתה רוצה למסות, תמסה את העובד. אחר כך אתה יכול לדרוש את ההוצאה.

לא על בסיס 32.14 כי זה הוצאה עד התקרה אלא על בסיס 22, הוצאת שכר או 14.5 מה שנקרא. בסדר? לגבי השינוי מ-2017, זרקתי את זה ככה כפתיח אבל זה חקיקה מאד מפתיעה, לראשונה בישראל כספי פיצויים שבמועד הפקדתם, הם שייכים אוטומטית לעובד? לא. מתי הם יהיו שייכים לעובד? בסיום יחסי עובד- מעביד ובאירוע מזכה. אוקי?

למרות זאת מס הכנסה בא ואמר: אנחנו רוצים להטיל מס על העובד עוד במועד שאין לו אפשרות לגעת בכסף הזה, כבר בשלב ההפקדה.

מישהו אמר מעל תקרה. מה זה משנה אם זה תקרה של 10,000 או 30 או 50, העיקרון פה, העיקרון הוא שלראשונה בישראל מטילים מס על הכנסה במרכאות שהיא בכלל לא בכיסו של העובד ואין לו זכות שימוש בכסף הזה.

גם אופציות זה זכות שימוש, אתה יכול לעשות הרבה דברים, אתה יכול למכור. אבל המפגש עם הכסף הוא מפגש כמעט וודאי על מה שאתה מדבר עליו. פה זה לא משנה אם יש סעיף 14 או אין סעיף 14.

אם אין לך סעיף 14 ואתה מתפטר, המעסיק ישחרר לך את הפיצויים? לא. אבל זה לא מעניין את מס הכנסה. הם הלכו על דרך מאד מאד אגרסיבית שאומרת: זה לא משנה מה הסכם העבודה שלך עם המעסיק, אנחנו רוצים שכל הפקדה מעל 32,000 שקל בשנה, זה בעצם משכורת אחת של עד 32,000 שקל, הנמוך מבין השניים כמובן, אתה תתחיל לגבות מהעובד מס כבר בשלב ההפקדה.

הוא משלם על זה מס הכנסה, ביטוח לאומי. זאת אומרת, בעצם תהיה לנו עכשיו שורה נוספת של זקיפת שווי, זקיפת שווי הפרשה לפיצויים.

עכשיו שימו לב מה אמרו, אם העובד שילם מס על חלק מההפקדות והכסף עובר לרשותו באירוע של פרישה, עזיבת עבודה מזכה, מה שתרצו, הוא לא ישלם כפל מס, הכל טוב ויפה כשכותבים אותו. נראה את מס הכנסה גם מקדם את התקנות שמאפשרות את הביצוע של הדבר הזה. אבל נניח שזה פרט טכני ואפשר לצבוע ואפשר לאתר את המרכיב הזה, וזה בסדר. אומרים לעובד הזה: אותו מרכיב שאתה שילמת על הקרן שלו מס, המרכיב הזה כקרן יהיה פטור, הרווחים יהיו חייבים במס רווחי הון, ואם תרצה להשאיר אותו בקופה לקצבה ולקבל קצבה, איזו קצבה זו תהיה? מוכרת.

זאת אומרת בעצם אותו מרכיב פיצויים שאתה שילמת עליו מס במועד ההפקדה ואתה תהנה ממנו כקצבה בבוא היום, אמור להניב לך קצבה פטורה ממס.

זה המקרה הקל יחסית, עזבו כרגע את הפן הטכני של איך צובעים את ההפקדות האלה. אותה בעיה שיש לנו עם צביעת התגמולים.

מה קורה אם העובד הזה באמת עוזב עבודה, המעביד לא חייב לשלם לו פיצויים כי זו עזיבה שאינה מזכה למעט חבר'ה אם תרצו נכניס את ההגנה שנתן סעיף 14 אוטומטית עד שמ"ב 1. בסדר, זה שייך לעובד, זה מילא בתוך התקרה זה לא רלוונטי.

העובד שילם מס על ההפקדות, המעביד ברגע שהעובד עזב אותו, מוציא לבית משפט בקשה: "העובד אינו זכאי לפיצויים, אני מבקש שתמשוך חזרה את הכספים". קיבל פסק דין. יש מקרים כאלה, נכון? לא מעטים.

הולך לקופה, הקופה מחזירה לו כסף ואומרת לו: על פי התקנות אתה מקבל רק מחצית. למה? זה לא מס, מחצית זה מס אני מבין. זה לא מס. רק מחצית מהכסף, לא את כל הכסף. כי המחצית השניה שנשארת בקופה היא שייכת לעובד, היא הפיצוי שהעובד יקבל בגלל שהוא שילם מס.

עכשיו שימו לב מה קרה, המעביד הפקיד על שכר של 40,000 שקל. עד 32,000 סוג של הפרשה פטורה, נכון? מעל 32,000 העובד שילם מס. תארו לכם איזו רמה של צביעה צריכה להיות פה. הוא עשה לו גם השלמות במהלך השנים, היה חסר. עד 32,000 השלמות לפיצויים לפי החוק החדש פטורות ממס. מעבר ל-32,000 יהיו חייבות במס. הוא לא חייב לעשות את כל ההשלמה באותה שנה, הוא יכול לחכות ולעשות בשנה שלאחר מכן ואז הוא מפצל את זה כך שבעצם הוא תיאורטית הפקיד על יותר מ-32,000 אבל העובד לא באמת שילם מס כי הוא יצר איזושהי השטחה של ההשלמה לאורך שנים. אני יודע שזה לא ממש אומר הרבה, אבל בדקנו מספרית וזה כמעט בלתי אפשרי לייצר צביעה שהקופה תדע מתוך הסכומים שהמעביד הפקיד מה באמת שולם מס ומה לא.

שאלה מהקהל: איך יוצרים תקנות כאלה ש?

את יודעת איך עובדים אצלנו בכנסת. קודם כל מחוקקים חוקים ואחר כך שהשוק.

שאלה מהקהל: ברור.

זה הזוי לחלוטין. הרעיון המרכזי לבוא ולהגיד: סכומים שהעובד שילם עליהם מס יישארו לזכותו בקופה גם בעת אירוע עזיבת עבודה שאינה מזכה אותו בפיצויים וגם כשהעובד ירצה למשוך את הכסף חזרה אליו הוא ימשוך מחצית כדי לה, זה בסדר, לכתוב את זה זה בסדר, זה קל מאד. אבל לא תמיד יהיה ניתן לזהות ברמת השקל, אפילו לא ברמת האלף שקלים.

שאלה מהקהל: (לא ברור) זה פטור.

אבל זה לא מחצית מהכל כי זה רק מחצית מהסכומים שהעובד שילם עליהם את המס. עכשיו נראה אותך יודע לזהות את זה לאורך זמן. לא לשנה אחת, עשר שנים שהיו תשלומים לא רצופים ואחר כך השלמות. לך תזהה את זה, זה הזוי לחלוטין.

נכון שכשאתה לוקח את המקרה הפשוט שבאמת כל שנה מעביד הפקיד 32,000 שקל אז אין לנו בכלל בעיה. מעביד הפקיד 40,000 שקל אז על 8,000 שקל כל שנה העובד שילם מס. אז אין לנו בעיה. אבל כשיש לנו תשלומים שהם לא רצופים והשלמות. פה מתחילות הבעיות. וזה רוב המקרים, זאת הבעיה. מילא היה מקרים בודדים אתה אומר ניחא, נטפל בהם.

שאלה מהקהל: עובד אחד שעבר את התקרה של 23 ואז הוא משלם כאילו מס על הפיצויים.

מה זה 23? 32. זה עוד קצת כדי לבלבל. בתגמולים זה 23,660 תבינו, 7.5% מ-23,660, פה זה 1/12 מהמשכורת ולא יות מ-32,000 בשנה.

שאלה מהקהל: זה לא מה שאני אומרת, זה רק 32,000 בכל השנה פטור, מעבר לכך חייב?

כן. אני אסביר לכם, מה ההתחייבות לפיצויים? משכורת לשנה, נכון? אם המשכורת שלי 30,000 והמעביד מפקיד מפקיד מפקיד, בדצמבר הוא לא הגיע ליותר משלושים. אז אין לי חבות מס. אם המשכורת שלי 40,000, המעביד הפקיד הפקיד הפקיד, בנובמבר הוא כבר חורג מ-32. אז בנובמבר אני אשלם מס, בדצמבר אני אשלם מס, בסדר גמור. זה מה שיקרה.

שאלה מהקהל: אני רוצה לשאול, נגיד אם (לא ברור) שעובד צריך לשלם מעבר להפקדות של הפיצויים והמעסיק ניכה לו את המס, שילם את זה למס הכנסה אבל הוא לא הפריש לקופות כי לא היה לו כסף, החברה פשטה רגל, הוא יכול לבקש (לא ברור)?

יש לך שאלות טובות אבל אני לא הכתובת. אני לא יודע, זה נישה אני לא יודע. זה מקרה קצה אני לא יודע להגיד לך, זה לדיון ספציפי, אין מה לעשות. זה נופל על מקרים שבהם את יושבת אחד על אחד ועם הרכז, עם מנהל הרשות, עם מי שצריך ועם פקיד השומה ומגיעים להחלטה. אין תשובה חד משמעית. זה כמו אותם מקרים שעכשיו ברשויות המקומיות לא הפקידו במשך כמה שנים ולא גבו מהעובדים ורוצים עכשיו להזרים את הכסף לקופות. את מס הכנסה זה לא מעניין, אם אתה חורג מ-32,000 שקל שכר, אנחנו רוצים את המס.

מה אכפת לנו? מתי הופקד הכסף בקופה, שנה בשנה? לא. הופקד השנה ולכן יש חריגה. יש חריגה, העובד ישלם את המס. את צודקת, אני רק אומר. עזבי מקרה של פשיטת רגל שזה סיפור אחר, שיתבע אותו. זה לא משנה.

אני מדבר איתך על מקרה קלאסי שהמעביד לא הפקיד ואחרי כמה שנים הוא רוצה להפקיד במכה אחת, גם לזה אין פיתרון בחוק. אוקי? זה בעיה. כמובן שהחבות מס על מרכיב הפיצויים הזה היא גם לביטוח לאומי ומס בריאות, היא לא רק, למרות שבאחד הדיונים האחרונים בוועדת הכספים גפני ביקש ממס הכנסה לציין בנוסח בטיוטא של החוק, יותר נכון בנוסח החוק, שיראו את ההכנסה כהכנסת עבודה רק לעניין מס הכנסה. שמה היתה הכוונה בעצם? לא להטיל על זה ביטוח לאומי ומס בריאות. זה החזיק יום אחד בדיוק מעמד עד שמכרו אותנו גם בזה. זאת אומרת, עובדים מעל 32,000 שקל יתחילו לשלם מס גם על מרכיב הפיצויים, יעצרו את ההפקדה, לא יעצרו את ההפקדה, זה כבר משחק אחר.

שאלה מהקהל: הסכום החייב (לא ברור) 32,000?

לא, זה הסכום הפטור.

שאלה מהקהל: עובד עבד שמונה חודשים והפריש בשבילו 32,000 הוא לא ישלם מס?

מה משכורתו החודשית?

שאלה מהקהל: זה העניין.

אני מניח שהתשובה של מס הכנסה תהיה בחישוב שנתי. זה ברור. בחישוב שנתי כי אחרת אין דרך לבדוק את הדברים האלה. בחישוב שנתי.

שאלה מהקהל: בנובמבר אתה משלם מס? המס צריך להיות מינואר, לא לחכות.

כן, אבל אם הוא עובד מינואר את צודקת. אבל מה קורה אם הוא מתחיל לעבוד רק במאי? הוא לא עבד. השתחרר מהצבא במאי, בכוונה אני אומר, חייל, ומצא מקום עבודה בהייטק, משכורת מאד מאד גבוהה, חטפו אותו מיחידה 8200 בסדר? משכורת מאד גבוהה ממאי, משכורת של 40,000 שקל. עכשיו אני מבין את השאלה שלך, את אומרת 40 כפול 8 חודשים לא מגיע ל-32,000 שקל התחייבות לפיצויים. אני מבין מה שאת אומרת. אני חושב שמס הכנסה יתייחס לזה בסופו של דבר ברמה שנתית כי אחרת אין דרך לבחון את הדברים האלה באמת. אני מניח שיתייחסו לזה ברמה שנתית.

שאלה מהקהל: אם עובד הוא עובד ממאי, אפשר להמשיך לתת לו את הסכום של 32,000 עד סוף השנה?

אני חושב כך אלא אם כן הוא עבד אצל מעסיק אחר ינואר עד אפריל. כי אם הוא עבד במקום עבודה אחר בינואר עד אפריל, איך את עושה היום עם זקיפת שווי לקצבה? כשעובד מתחיל לעבוד אצלך במאי ועזב מעביד קודם, את נותנת לו זיכוי מתחילת השנה? לא. את נותנת לו רק ממאי. רק ממאי.

אבל אם הוא הולך למס הכנסה ועושה תיאום מס ואומר: "לא עבדתי" הוא יכול לבקש תיאום מס גם לעניין הזקיפות? כן, בוודאי. אז גם כאן זה יעבוד אותו דבר. אני מניח. טוב, לגבי הפטור ממס לפיצויים אז טוב, התקרה לא השתנתה למרות שהרבה מאד שנים אנחנו שומעים כל הזמן רעיונות מטורפים של פקידות בכירה באוצר לבטל את הפטור לפיצויים כדי שהכספים האלה לא יימשכו.

זאת אומרת, אנשים יודעים מה לעשות? שאם יש לי פיצויים פטורים בקופה מדגדג לי, אני אמשוך אותם למרות שהמטרה של השארתם בקופה נועדה למה? להגדיל את הפנסיה ועשו בתיקון 190 סנקציה שעוד היתה קיימת קודם בניסוח אחר שאומרת שאם אתה תיקח פיצויים פטורים 32 שנה לפני שהתחלת לקבל פנסיה אפילו, כל כך רחוק, הפיצויים הפטורים האלה יפגעו לך בזכאות לקבל פטור בקצבה.

אבל מה אומר הציבור? תודה רבה, יש לי פטור, אם אני אמשוך את הפיצויים גם ככה הקצבה נשחקת, היא לא תגיע לחבות מס, הרווחתי משני העולמות. מרבית הציבור לא באמת מבין את עצמת הפגיעה שהוא גורם לעצמו כשהוא מוציא פיצויים מקופות גמל קצבתיות.

אז בקרנות הוותיקות עשו את זה כמהלך גורף וזה בסדר ששם אי אפשר למשוך בכלל פיצויים. תמשוך שקל אחד מהקופה הוותיקה נראה אותך, מה יקרה? הלכו זכויות הפנסיה שלך. אבל בחדשות זה אפשרי, בפוליסות הביטוח זה אפשרי, בקופות קצבתיות מ-2008 זה אפשרי.

אז האוצר ניסה, הוא אומר: לא הצלחתי לחנך את הציבור להשאיר את הכספים לקצבה, אולי בדרך של לבטל את הפטור הזה אני אצליח. אז ההסתדרות כמובן נעמדה על הרגליים האחוריות, בלמה את המהלך הזה וכרגע עדיין התקרה נשארה בתוקף. דרך אגב, אני לא יודע אם שמתם לב, התפרסם אתמול נייר של רשות המיסים על עדכון התקרות ל-2016. ראיתם כמה הם התעדכנו? אפס. כי המדד הוא אפס, אז לפחות הם לא הורידו אותם.

היה מדד שלילי קטן אבל בעצם התקרות נשארו אותו דבר 12,230 גם ב-2017. הדבר היחיד אולי שאפשר לראות בהבדלים בטבלאות הניכויים זה את ההבדלים בשיעורי המס. עשרה אחוז עמד עד כ-5,000 שקלים. עכשיו זה עלה עד 6,000 שקל. המדרגה של ה-34% בוטלה, עכשיו זה 35% ב-2018, 34.5 ב-2017 אמת. התקרה של ה-48% ירדה ל-47 מ-2018 כמובן בהתאמה 47.5 ושלושה אחוז היטל עשירים מה שנקרא בשפת העם. שלושה אחוז במקום שניים.

כלומר, נשארנו עם שיא של 50% אבל הוא מתחיל הרבה יותר נמוך. לכאורה היום עד סוף השנה משלמים את השני אחוז היטל רק מעל שמונה מאות ומשהו אלף שקלים וב-2016 מעל שש מאות ומשהו אלף שקלים. אז זה ההבדל העיקרי.

לגבי הפיצויים כמו שאמרתי אין הבדל, הכל בסדר. דבר שמס הכנסה כן הולך לעשות, הוא לא קשור באמת לנושא של חישוב הפטור בפיצויים אבל זה כבר עבר בחוק, לאפשר לעובדים לקבל אישור אוטומטי לרצף קצבה. אתם יודעים שעובד שרוצה לעשות רצף קצבה צריך למלא 161א, ללכת לפקיד שומה, לקבל את האישור, להעביר אותו לקופה, הכל בסדר. עד כאן הכל בסדר.

אבל אתם יודעים שיש מסלול ירוק, מי ששומע אותי בהרצאות על טופס 161 יודע שיש שני מסלולים, מסלול אדום ומסלול ירוק. האדום מחייב אותך לעבור דרך פקיד שומה, הירוק נותן למעסיק שלך את האפשרות לחשב את הפטור ועד קופה אחת יותר מלבד המעסיק, אפילו להחליט שהיא מיועדת לקצבה אם אתה בחרת בה או לנכות ממנה מס שולי מותאם ולא מס שולי מירבי. מס הכנסה הולך לשכלל את העניין הזה של המסלול הירוק והוא אומר: אם אתה כבר במסלול הירוק וכל מה שאתה רוצה להשאיר בקופה לקצבה זה בקופה אחת מלבד התשלום של המעסיק וזה לא יותר מ-360,000 שקל, אל תעבור דרכי. מספיק שתמלא ב-161א, שלח אותו לחברת הביטוח, תשאיר העתק אצל המעסיק שלך, מבחינתנו יש לך אישור אוטומטי לרצף קצבה.

שאלה מהקהל: (לא ברור)

עדיין לא מקבלות אבל ברגע שזה עבר בחוק מ-2017 הם אמורות לקבל את זה. בסדר, נכון, יקבלו לא יקבלו אנחנו עוד לא יודעים אבל מן הסתם הם יתאימו את ההתנהלות שלהם גם לעניין הזה. איפה הבעיה? הבעיה היא שזה מקרים מאד בודדים, מאד מאד מצומצמים.

מעט מאד אנשים יש להם הפקדות קצבתיות רק לקופה אחת, מעט מאד אנשים. זה בעיקר בדרגות הנמוכות של השכר, אנשים שממילא מה עושים? מושכים. אז זה אומר בעצם שזה יפה, זה כתוב בחוק, הרעיון מצוין אבל ברגע שהגבלתם לקופה אחת, זה בעצם לא מייתר את הצורך לפנות למס הכנסה.

מילא תבואו ותגידו: יותר מקופה אחת ואת הכל אתה רוצה לייעד, ולא עברת את ה-360,000 אני מבין. הטרטור הזה ללכת ולעמוד חצי יום במס הכנסה ומשהו בטפסים לא תקין והוא מחזיר אותך למעסיק כדי שהוא ימלא לך אותם עוד פעם ואתה חוזר אליו עוד פעם ועוד חצי יום לבזבז שם ואז ללכת לחברת ביטוח עם האישור כדי שיכניסו אצלם ויפנימו את האישור במערכת ויציינו שזה רצף, כל הבירוקרטיה הזאת מיותרת, אפשר היה לייתר אותה לא עבור מקרים בודדים בשנה אלא עבור הרבה מאד מקרים בשנה.

אז אני מניח שאולי כפיילוט יריצו את זה על מקרים בודדים, יראו כי טוב וימשיכו בעתיד על יותר מכך. לגבי הפריסה לפיצויים, מי שעדיין מעוניין לבצע פריסה, מס הכנסה עדיין לא שינה את הכללים אבל הוא כן רוצה לשנות את כללי הפריסה. אתם יודעים שמי שפרס פיצויים קדימה ואין לו הכנסות במשך 3-4 שנים של הפריסה והוא רוצה כן להקטין את חבויות המס שלו, הוא יכול באופן תיאורטי להפקיד כעמית עצמאי בקופת גמל, לקבל ניכוי וזיכוי. וזה נובע מפסיקת בג"ץ.

פסיקת בג"ץ, זה לא בג"ץ, זה בית משפט עליון יותר נכון בפסק דין שר שבתון שבית המשפט אמר שלמרות שזו הכנסה שקבלתה היתה בשנה אחרת אבל היא יוחסה בפריסה לשנים אחרות, רואים אותה כאילו נתקבלה באותן שנים. והמילה כאילו היא רק טכנית, היא לא באמת נועדה לתת להם מעמד אחר.

בעצם בית המשפט העליון בא ואמר לרשות המיסים: בן אדם שעשה פריסה ופרס קדימה זכאי לקבל כנגד השנים של הפריסה את כל הטבות המס האישיות שהוא זכאי להם, גם אם הוא הפך לנכה כשבשנה שבה הוא פרש וקיבל פיזית את הכסף הוא לא היה נכה ולא היה פטור ממס.

אבל אם במהלך שנות הפריסה הוא הפך להיות נכה, אתם תתנו לו את הפטור שמגיע לו. למה זה? כי הסעיף כפי שהוא מנוסח היום בפקודה, ניתן לפרשנות ובית המשפט העליון קיבל את הפרשנות המקלה לטובת הציבור. מס הכנסה הולך לשנות את הניסוח הזה בצורה מה שנקרא, במילים אחרות זה היה נקרא חוק עוקף בג"ץ אבל פה זה לא בג"ץ זה בית משפט עליון, אבל באיזושהי חקיקה שתעמיד את הפריסה רק לצורך קביעת המס על אותה הכנסה שנפרסה. בעצם הם ישללו הטבות מס, נקודות זיכוי, זה יכול להרחיק לכת לנכויות, כל מיני דברים כאלה ואחרים, זה מאד קיצוני. אני עכשיו עושה את העבודה הסמינריונית שלי בדיוק על הנושא הזה של הרעת הוראות המיסוי ביחס לכספי פיצויים ואני מציג שם איך נוגסים כל פעם עוד ועוד ועוד בכל מה שנקרא מרכיב פיצויים שמה התכלית שלו בעצם? להקל את ההסתגלות בתקופה שבה אתה לא מועסק אבל אם אני כל הזמן נוגס לך מהנכס הזה, אני פוגע בתכלית שלו וזה מה שהאוצר עשה לאורך שנים. אז ברגע שהוא ילך ויבטל גם את המשמעות האמיתית של המונח הזה שנקרא פריסה, הוא בעצם אפשר לומר: "חבר'ה, אז אל תעשו פריסה ונגמר הסיפור.

תנצלו את כל ההטבות מס באותה שנה וזהו. ואל תתנו לי שום דבר מעבר". אז זה משהו שאני מניח שעוד יעלה הרבה לדיונים. יש עכשיו לובינג, אני לא יודע אם זה יעזור, היה לובי חזק מאד כנגד מיסוי ההפרשה לפיצויים דרך אגב שראיתם קודם, וזה לא ממש עזר. ראיתם, קנו אותם בקלות. זה קיבל עשרה מיליון ההוא ארבעים מיליון, זה עשרים מיליון, כולם הצביעו, תמכו וזה עבר. עכשיו מנסים לעשות לובי כנגד הפגיעה בנושא הזה שבנכס הזה שנקרא פריסת מס גם בטענה שבית המשפט העליון בחן ומצא שהפרשנות ראויה וצריך כן לתת אבל נראה מה יהיה לדיון.

כרגע עדיין לשמחתנו זה עדיין תקף, אפשר עוד ליישם את המודל הזה של הפריסה. לגבי מיסוי הקצבאות, לא היה שינוי מהותי מאז תיקון 190 עדיין יש לנו את הטבת המס הגדלה למי שהגיע לגיל פרישה מעבר ל-35%  מהבסיס יש לנו כמובן הטבת מס נוספת. הטבת המס הזו בעצם גדלה בהדרגה עד 2025. אמנם החוק עבר, אבל מישהו מבטיח לנו שזה ייושם בסופו של דבר?

שאלה מהקהל: (לא ברור)

אני אסביר. יש לנו עוד חצי הרצאה להסביר על תיקון 190. רק עוד מילה אחת על השקף הזה, מה שאתם רואים פה זה מפתח שתיקון 190 בעצם אישר כמשהו שכבר כמובן אושר ועבר בכנסת, שתי פעימות שלו כבר אנחנו מיישמים.

פעימה ראשונה מ-2012 8.5% הטבת מס לפנסיונרים. והפעימה השניה, בתחילת 2016 עוד 5.5% זאת אומרת ההטבה שמקבל היום פנסיונר היא לא רק 35% על הפנסיה אלא 49%. כי זה 35% הישנים שהיו לפני תיקון 190 ועוד 14% כתוצאה מתיקון 190.

בהדרגה, זה אמור להתעדכן פעם הבאה בפעימה הבאה בינואר 2020 בעוד שלושה אחוזים ואז זה יהיה כבר 17% ואחר כך בינואר 2025 בעוד 15% וזה יגיע ל-32% כך שבעצם הפטור שאדם יקבל על פנסיה יעמוד על 67% בגיל 67. תזכרו 67 גיל פרישה 67% פטור. יצא להם במקרה ככה, זה לא במקרה, הם עשו את ההתאמה. 67% פטור על פנסיה בגיל 67.

עכשיו זה לא על כל הקצבה כמובן אלא זה רק עד קצבה מזכה, קצבה מזכה היום עומדת על 8,380. 67% מ-8,380 זה 5,680 שקלים לחודש פטורים ממס. אם נוסיף לזה עוד 5,000 שקל מגן מס ונקודות זיכוי לגבר זה אומר שקצבה של 10,600 לא אמורה להיות מחויבת במס. אבל אמרתי "לא אמורה להיות מחויבת במס" למה לא אמורה להיות מחויבת במס? בגלל הפיצויים. כמובן, אין הגנה מפני שינויי חקיקה עתידיים אבל אני לא מדבר על זה, אני מדבר על העניין הזה של ה-35% שהם הבסיס של תיקון 190 הם נפגעים ככל שאנחנו נעשה שימוש הולך וגדל במרכיבי הפיצויים שלנו לאורך זמן. אנחנו נדבר על זה בהרחבה.

שכאתם שואלים סוכן ביטוח מה זה תיקון 190, הם מכירים רק דבר אחד מתוך כל הדבר הזה "הפקדה חד פעמית" זה הכל. סוכן ביטוח יודע שתיקון 190 זה הפקדה חד פעמית.

אבל זה רק פיפס קטן מתוך המשמעות העצומה של התיקון הזה. תיקון 190 בעצם עבר אחרי הרבה מאד דיונים ושינה הרבה מאד סדרים שהיו לאורך שנים סוג של אבן יסוד במיסוי ואני אנסה ככה עכשיו בשעה שנותרה להסביר כמה דברים שהם חלק בלתי נפרד מהתיקון.

בראש ובראשונה אז כמו שהתחלנו, תיקון 190 נתן לנו פיצוי של פטור לקצבה, פטור מוגדל לקצבה שהולך וגדל בהדרגה ב-4 פעימות מלפני מספר שנים. התחיל ב-2012 אמור להסתיים ב-2025. הפיצוי הזה או הפטור המוגדל הזה הוא לא סתם כך הוא חלק מהבטחה שנתנה רשות המיסים ליו"ר וועדת הכספים בכנסת כשהיו דיונים על תיקון 3 לחוק קופות גמל. מישהו זוכר מה זה תיקון 3 לחוק קופות גמל? 2008, מה היה ב-1.1.2008? זה לא במסגרת חוק, זה הסכם קיבוצי, אל תטעו.

זה לא קשור לתיקון 3, אמנם זה במקרה נכנס באותו מועד אבל זה לא קשור. בינואר 2008 ביטלו למעשה החל מ-1.1.2008 את הקופות ההוניות. עד ינואר 2008 יכולנו להפקיד להון. הפקדה להון אפילו עם הטבות מס ויכולנו אפילו למשוך את הכסף פטור ממס. היתה תקרה כמובן, היה גם תקרה להון וגם תקרה לקצבה של 4 שמ"ב.

בינואר 2008 כאמור בוטלה התקרה להפקדה להון ובעצם רשות המיסים יצרה מצב חדש: אין יותר הוני, הכל קצבתי. פטרו את הבעיה של הקופות לפיצויים כדי שימשיכו לקבל כסף תחת כותרת של צבע חדש, אז קראו להם "קופות לא משלמות לקצבה" אבל הם בעצם סוג של קופות קצבתיות. היום מס הכנסה בדיוק חושב הפוך אבל זה לא משנה. ובעצם נוצר עולם חדש שבו הכל קצבתי, אתה מפקיד רק לקצבה. אם עברת תקרה של 4 פעמים שמ"ב חייבו אותך במס בגין החריגות הללו וזה אנחנו דיברנו קודם. ומכיוון שבעצם ביטלו את האפיק הזה שנקרא חיסכון הוני, אמנם בלי ביטול רטרואקטיבי, מי שהיה לו ישמור אותו לעולמי עד בגין ההפקדות שקדמו ל-2008. אבל כל עובד חדש שרוצה להפקיד להון, אין לו אפשרות בכלל. הכל קצבתי.

ואז בא יו"ר וועדת הכספים ואמר לרשות המיסים: "אנחנו רוצים שאתם תתנו פיצוי לחבר'ה הצעירים שהם לא יכולים להנות מאפיק הוני על ידי הגדלה עתידית של הפטור לקצבה".

זה לקח לא מעט שנים עד ינואר 2012 כשתוקן החוק ובעצם הכניסו בו מעבר ל-35% בסיס שנותנים פטור לכל מי שהגיע לגיל פרישה, נותנים עוד פטור שהולך וגדל עד 32% נוספים.

הממה, הפטור הזה לא ניתן רק לאוכלוסייה צעירה, הוא ניתן לכל מי שיגיע לגיל פרישה כנגד הקצבה שלו ולא מן הנמנע שיש לנו איזשהו דור מדבר שזה ההורים שלנו, החבר'ה המבוגרים יותר באוכלוסייה שנהנו מההטבות והיתרונות של העולם הישן מקופות הוניות ונהנים מההטבות והיתרונות של העולם החדש עם הגדלת הפטור לקצבה.

אבל זה בסדר, אין שום דבר רע בזה וזה מצוין והכל בסדר. אבל אותה אוכלוסייה, דווקא אלה שמבוגרים יותר שהיו קרובים מאד לפרישה מעבודה מצאו את עצמם עם הרבה מאד חסכונות הוניים, מעט מאד פנסיה. ואז האוצר בא ואמר: "איך אני בא ומעודד את הציבור להפוך את ההון הזה שהם צברו מהון שהם יצרכו אותו לאורך זמן ואולי יישחק אולי לא, כל אחד וכמות הצריכה שלו מתוך אותו הון, אין אני הופך אותו לקנות בהון הזה קצבה חודשית?" ואז בעצם נולד המודל הזה שנקרא "הפקדה חד פעמית לצורך רכישת קצבה פטורה ממס".

מפה ועד המקום שאליו זה הגיע במשק המרחק הוא עצום. הרעיון המרכזי היה להביא את האנשים האלה עם ההון הפרטי שלהם לקנות קצבה והפיצוי שהמדינה נתנה זה שהקצבה כולה תהיה פטורה ממס. תפקיד מיליון שקל, המקדם שלך 200, אחרי 5 שנים אתה רוצה להמיר את המיליון פלוס הרווחים לקצבה, תקבל קצבה של לדוג' 5,000-5,500 שקלים כולל מרכיב הרווחים, כולה תהיה פטורה ממס. בלי קשר לאיזה מס שולי אתה נמצא בו, יש לך קצבה אחרת, אין לך קצבה אחרת, יש לך הכנסות מעסק, אין לך הכנסות. החל מגיל 60 אתה תקבל קצבה פטורה ממס.

זו היתה המטרה המרכזית של אותו תיקון לעודד את הציבור להפוך להשתמש בהון ובאמת לקנות קצבה. רק מה, שכוחות השוק לקחו את זה למקום אחר. עם השנים 2013-14 הבינו שגלום פה פוטנציאל מדהים לתכניות חיסכון לאוכלוסייה מסוימת.

בעצם מה שקורה היום, אנשים בגילאי 50-60 שכבר צברו כספים בתכניות קצבתיות ויודעים שקצבה מינימאלית של לפחות 4,500 שקלים תהיה להם ככל הנראה מהמוצרים האלה, יכולים לעשות הפקדות חד פעמיות בסכומים, לומר לכם, המגבלה שמס הכנסה כתב באחד החוזרים שלו היא של 8.5 מיליון שקלים, 8.6 מיליון שקלים בקופת גמל. ובעצם להחליט כשמגיעים כבר לגיל פרישה ומתחילים לקבל פנסיה, מה לעשות עם הכסף שהם הפקידו? מה היתה המטרה? להפוך את זה לקצבה.

אבל אם הוא לא רוצה קצבה כי כבר יש לו פנסיה? אז החוק אומר: אם אתה תעמוד בכמה תנאים מצטברים שאחד מהם, כשיש לך קצבה שהיא לפחות קצבה מזערית 4,500 שקלים. השני שאתה לפחות בגיל 60, מה שבדרך כלל לא תופס כי קצבאות אנשים מתחילים לקבל בגיל פרישה, אבל זה לא רלוונטי, אם אתה עומד בשני התנאים אלה, תוכל לפדות את כל מה שצברת מהפקדה חד פעמית, אותה הפקדה לפי תיקון 190, תוכל לפדות את זה בסכום חד פעמי שיחולו עליו הכללים הבאים: הקרן, אותו סכום שהפקדת יהיה פטור ממס. הרווחים שצברת, יחויבו במס רווחי הון.

מי יודע מה השיעור? 15%. אבל כאן זה 15% על כל מרכיב הרווח. עכשיו נשאלת שאלה מה כדאי? לחסוך באפיק שבו אני משלם 25% על הרווח הריאלי או לחסוך האפיק של 15% על כל הרווח בהנחה שהרווחים בסופו של דבר אותו דבר. מה משחק פה? המדד, האינפלציה.

ככל שהאינפלציה גבוהה יותר, הסיכוי שאני ייצר ערך מוסף על האינפלציה הולך וקטן אז ברור שעדיף לי אפיק של 25% כשהוא רק על התוספת מעל שיעור עליית המדד אבל בתקופה שבה המדדים מדשדשים סביב האפס עדיף 15% על הכל. והנה האפיק הזה שנקרא "הפקדה לתיקון 190" שהמטרה שלו היתה רכישת קצבה לפי תיקון 190 הפך להיות תכנית חיסכון לפי תיקון 190. פשוט מאד. הפך להיות תכנית חיסכון. עכשיו תראו, אין בזה פסול, שכל אחד יעשה עם כספו מה שהוא רוצה בהנחה שהוא מודע למגבלות.

ואיפה המגבלות? אני עכשיו אגע בהם. אמרנו שהתנאים הם גיל 60 לפחות וקצבה מזערית. רק שאנשים שהולכים ומפקידים מאות אלפי שקלים, 100,000-200,000-300,000 שקל, מיליון וחצי שקלים ולפני שבוע ביקש ממני אחד מבית ההשקעות חוות דעת על השקעה של 20 מיליון שקל בשלוש קופות, אתם יודעים, יש את המגבלה של השמונה מיליון.

אז הוא אמר: אני אפקיד 20 המלצנו לו לפתוח שלושה חשבונות ובכל חשבון לשים לא יותר מ-7.5 מיליון כדי שהוא בעצם לא יגיע לתקרה. וביקשו חוות דעת אם זה חוקי או לא. עכשיו הסתכלתי בחוק, אתם יודעים שהמגבלה היא לא בחוק בכלל, זה מגבלה שמס הכנסה הכניס אותה סתם ככה באיזשהו חוזר, היא תעמוד במבחן המשפטי או לא תעמוד במבחן המשפטי, זה לא קשור כרגע.

נניח אין מגבלה בחוק, בהנחה שאין מגבלה בחוק, אתם יודעים איך ברירת המחדל של הקופה עכשיו בבוא היום כשהוא ירצה לפדות את הכסף? אם הפקדת בחשבון אחד, מאד פשוט, כל מה שהפקדת מעבר ליכולת שלך באותה שנת הפקדה לנצל את הטבות המס, יהיה פטור ממס על מס על הרווחים של 15%.

כל מה שבגובה ניצול הטבות המס או היכולת שלך לנצל את הטבות המס, תהיה חייב במס, משיכה חייבת במס. אותה משיכה חייבת במס נחשבת משיכה של כספי קצבה מזכה, אם כבר יש לו קצבה אחרת והוא מקבל עליה פטור, אז הוא לא יקבל פטור גם על החלק הזה. אבל החלק הזה זניח, בהפקדות גדולות הוא זניח.

זה יכול להיות אחוזים בודדים מהסך הכל. בהפקדות קטנות הוא הופך להיות סכום מאד מאד משמעותי. ופה הרבה מאד אנשים עשו טעות. אמרו: אוקי, אין לי סכום של מיליון שקל. אני יכול לשים השנה 60-70 אלף שקל, שנה הבאה עוד 50,000 שקל, בעוד שנתיים אני אגייס עוד 60-70 אלף, הם רק לא מבינים שבכל שנה מחדש שהם מפקידים סכום כזה, מס הכנסה צובר להם סכום בסיס של כ-34,000 שקל שהוא לא במשחק.

זה שאני אומר שהוא לא במשחק זה אומר שהוא ייחשב כקצבה מזכה. הוא לא לפי כללי משיכה של תיקון 190. אם אני מביא מיליון שקלים חד פעמיים והייתי זכאי באותה שנה שהפקדתי את המיליון שקלים, פוטנציאל הטבות המס שלי עמד על 16% מ-204,400 התקרה הכפולה כפול 16%.

נניח שזה פוטנציאל ההטבות, זה 34,000 שקלים בקירוב? 33,400 ומשהו. זה אומר שמתוך מיליון שקלים 33,000 שקל לא ייכנסו להגדרה של תיקון 190 אלא יישארו בהגדרה של החוק הרגיל של קצבה רגילה שאם אני אפדה אותם אני אשלם מס שולי רגיל. ורק 960,000 שקלים נכנסים להגדרה של קצבה מוכרת, קרן פטורה, רווחים חייבים ב-15%.

אז אם הפקדתי מיליון שקלים, אז יש לי סכום קטן שעליו אני אולי אשלם מס. אבל אם אני כל שנה מפקיד 50-60-70 אלף שקל, כל שנה מחדש, מקזזים לי 34,000 שקל, זה אומר שיותר מ-50% מהכסף שהפקדתי במטרה לקבל אותו כחיסכון פטור עם מס רווח הון בתיקון 190, אכלתי אותה, אני אשלם עליו מס על 50% ממנו. עדיף להפקיד פעם אחת אבל אותו סוכן לא הסביר לאותם אנשים, וזה לא חייב להיות אותו סוכן ספציפי, מסתבר שהרבה סוכנים לא הסבירו ושכנעו אנשים לחתום על הפקדות של 50-60-70 אלף ועוד שנה עוד פעם פגשו אותם ועוד פעם 50-60-70. ובעצם הרבה מאד אנשים נכנסו פה למלכודת של כסף שמחר כשהם ירצו לפדות אותו הם יצטרכו לשלם עליו מס שולי ולא מס על הרווחים.

שאלה מהקהל: אז לפי מה שאתה אומר- זה לא שווה להפקיד.

לא, זה לא מה שאמרתי. רגע, אם אני עושה הוראת קבע של 2,000 שקל בחודש, אז הכל אמור להיות בסופו של דבר פוטנציאל הטבות מס, בגדול. אמור להיות לי פוטנציאל להטבות מס.

אם אני עושה את ההפקדות של ה-2,000 שקל כשאני יודע מראש שאין לי הטבות מס כי כל השכר שלי מבוטח, אין לי שכר לא מבוטח אז אני צריך להגיש דו"ח.

הרי את אמרת, אז נגיש דו"ח, נכון? בדו"ח אני יוכל להוכיח מחר שפקיד השומה לא נתן לי הטבות מס על ה-2,000 שקל האלה? אז יש לי פיתרון. אבל תארי לך אותו אדם בן 60-62 שגייס לעצמו פה קופת גמל נזילה, שם קופת גמל נזילה, פה עוד סכום, שם עוד סכום וכל שנה הלך ושם 50-60 אלף- 2000 שקל הוראת קבע ועוד סכום כזה ואחר. והוא לא הגיש דו"חות כי הוא לא היה צריך כי לא אמרו לו שהוא צריך להגיש דו"חות.

הוא ימצא את עצמו בבוא היום כשהוא מגיע לגיל 67 אם חלק מהשנים כבר התיישנו ואי אפשר להגיש בדיעבד לאחור, עם חוסר יכולת להוכיח שחלק מהכסף הוא לא קיבל עליו הטבות מס. ופה הבעיה. ואז בעצם הוא נכנס למלכודת של כפל המס. מאד חשוב כשאני הולך למסלול הזה של הפקדה בתיקון 190, בין אם זה הפקדה חד פעמית או הפקדה חודשית, שאני אבין עד הסוף מה המשמעות של המהלך. אם זה מיליון שקלים- שני מיליון שקלים- עשרים מיליון שקלים אז זה זניח 34,000 שקל, זה טיפה בים. אבל אם זה 100,000 שקלים שאני הולך להפקיד, אני צריך לדעת מה המשמעות של ההפקדה של המאה אלף שקלים. כי מתוך ה-100,000 שקלים 34% מחר אני אשלם עליהם מס פעם שניה. וזה חבל.

שאלה מהקהל: אז מסקנה, להגיש דו"חות.

מסקנה היא שאם אתה עושה מהלך שאתה לא מאה אחוז מודע ליתרונות/ חסרונות שלו, אל תעשה אותו או שתתייעץ, תקבל את ההכוונה, במקרה הטוב אפילו תגיש דו"ח למס הכנסה ותקבל את השומה, רק שלא יהיו הפתעות שאתה פתאום חייב להם. ורק אז תהיה רגוע עם המהלך הזה שעשית אותו כמו שצריך. אוקי?

יש היום הרבה מאד תיקים אצל המפקחת על הביטוח של תלונות על סוכני ביטוח של אנשים כאלה שהלכו והשתכנעו להפקיד סכומים שלא מגיעים לתקרה אפילו. הוראת קבע של 2,000 שקל לחודש, אף אחד לא אמר לו שהוא לא יקבל על זה הטבות מס, כולם אמרו לו: אל תדאג, אתה לא מקבל אבל בפועל זה תיקון 190- פטור.

אבל מצפה לו הפתעה באותו יום שהוא יבוא למשוך את הכסף, יגידו לו: זה חייב במס. ולכן אני אומר, הדברים האלה מאד מאד חשוב להבין את המשמעות שלהם לפני שנכנסים אליהם. כמו הרבה דברים בחיים, אני לא מחדש לכם שום דבר אבל חשוב שתדעו את המשמעות של תיקון 190 ביחס לנושא הזה של הפקדות חד פעמיות. איפה באה הבשורה? קופת גמל להשקעה.

שאלה מהקהל: אבל זה חדש.

כן. האוצר הבין שהציבור מחפש אלטרנטיבה להשקיע, הוא לא רוצה להיכנס לקרנות נאמנות, הוא לא רוצה להשקיע בפקדונות בבנקים שאתם לא מקבלים כלום, הוא רוצה את מה שנקרא קופת הגמל הקלאסית, מסלול מותאם לגיל או מסלול השקעה לפי מסלול בחירה כזה או אחר או כל דרך אחרת אבל תחת אותה מטריה של קופת גמל שאתה יכול להשאיר שם את הכסף הרבה מאד שנים ולמשוך אותו תוך תשלום מס רווח הון.

האוצר הרים את הכפפה, אישר תיקון חוק שלמעשה כבר בתי השקעות נערכים לשיווק האגרסיבי שלו, רק מה? הוא הגביל בהתחלה את ההפקדה עד 70,000 שקל. עכשיו שימו לב, ה-70,000 שקלים האלה גם אם תרצו לקבל עליהם הטבות מס אתם לא יכולים.

למה? כי הקופה מנועה מלספק אישור הפקדה עליהם לצורך מס. אתם תקבלו רק אישור: "הפקדתם 70,000 לקופת גמל". לא לפי סעיף 47, לא לפי סעיף 45. אין הטבת מס על ה-70,000 האלה.

מי שרוצה הפקדות עם הטבות מס, לא ילך לקופת גמל להשקעה כי קופת גמל להשקעה היא קופת גמל להשקעה, זה הכל, הונית. אין בה הטבות מס. מה אמרתי בהתחלה? תיקון 3 ביטל את הטבות המס לאפיקים ההוניים, אין יותר אפיקים הוניים. עכשיו מחזירים את האפיק ההוני אבל בלי הטבות מס עם מגבלת הפקדה שנתית של 70,000.

אותו אדם שכן רוצה להפקיד 3,000 שקל, 4,000 שקל, 1,000 שקל לחודש בהוראת קבע, כלומר לא יותר משבעים אלף שקל בשנה, זה הפיתרון הפנטסטי בשבילו. במקום פיקדון, תיק ניירות ערך, קרן נאמנות, יש לך קופת גמל שמיועדת למטרה הזו שאתה תחסוך בה, תפדה את הכסף מתי שתרצה.

תרצה להמיר אותו לקצבה, פה תקבל את התשופר האמיתי. איזו קצבה זו תהיה? פטורה ממס, קצבה מוכרת. זאת אומרת, באמת ייאמר לזכותם שם החבר'ה במשרד האוצר, אחרי שהבינו שיש דרישה חזקה מאד מהציבור להשקיע באפיקים האלה, הרימו את הכפפה, פתחו את הדלת, אמרו: אנחנו נתן, בהתחלה במינונים קטנים יחסית, 70,000 שקל זה לא סכומים מטורפים אבל אני חושב שאדם שמגיל 50 יפקיד לעצמו 70,000 שקל כל שנה, לא 70, 50,000 שקל כל שנה, 4,300 שקל הפקדה חודשית, יכול לשים בצד במקום בתכנית חיסכון בקופת גמל, אחרי שיגיע לגיל 67 יצבור לעצמו חתיכת הון שיוכל להחליט חלק ממנו לפדות כהון פטור עם מס 15%, חלק ממנו להגדיל את הקצבה העתידית שלו, הוא יוכל לבחור. מבלי להסתבך עם מה? עם כפל מס.

כי אם אתה מראש הפקדת בלי לקבל הטבות מס, זה אומר שאתה בעצם בקצבה מוכרת אוטומטית מבלי הצורך ללכת ולשכנע את פקיד שומה מחר וכדומה. אז זה פיתרון פנטסטי לאנשים שרוצים להפקיד לא יותר מ-70,000 שקל ומוותרים על ניצול הטבות המס.

ההטבות שאתם רואים פה זה בעצם הטבות שבנויות משניים. אמרתי שיש לנו את הבסיס 35% ויש את התוספת. ה-35% היא בסיס פטור שבעצם נאכל ככל שאני משתמש יותר, ודיברתי על זה ממש לפני שיצאנו להפסקה, ככל שאני מגדיל יותר ויותר את השימוש שלי בפטור ממס לפיצויי פיטורין, למענקי פרישה, לחודשי הסתגלות, לפדיון ימי מחלה, אם בכל עזיבת עבודה אני אקח כל הזמן מה שאני יכול למשוך פטור, אני כל פעם נוגס יותר ויותר מתוך אותם 35%. אז אם דיברנו על מקרה תיאורטי שעובד בגיל 67 יגיע למיצוי ב-2025 של פטור מירבי של 5,600 שקל כי זה 67% מ-8,380, הרי שאם הוא ישתמש לאורך זמן בפטור על הפיצויים, יישאר לו ה-32 אבל הבסיס, יכול להיות שהוא אכל אותו כבר, יכול להיות שהוא השתמש בו כבר, השתמש בבסיס.

אז ה-32% יישארו לו כי זה התוספת שהיא לא מותנית בשימוש בפיצויים פטורים. אבל מה יקרה, הקצבאות אמרנו שנשחקות, מקדמים הולכים ונהיים פחות טובים. זה אומר בעצם שאם היום ממיליון שקלים אני מקבל 5,000 שקל, על פי הערכות של אקטוארים, ב-2025 בכוונה בחנו את זה לעוד עשר שנים, ב-2015 עשו עבודת מחקר ואמרו: ב-2025, בשביל לקבל את אותם 5,000 שקל אני אצטרך 1,400,000 שקל בקופה.

זאת אומרת, הם צופים הרעה במקדמים עד כדי 40%. בין 30 ל-40% הרעה במקדמים בתוך תקופה של עשר שנים. זה לא יותר מידי רחוק. כמובן מי שיושב על תכניות מובטחות מקדמים, שימשיך לשמור עליהם כמו שצריך כי זה נכס.

אבל החבר'ה הצעירים שהצטרפו לתכניות ביטוח ב-2013-14-15, לקרנות פנסיה חדשות, אין להם שום מקדם פנסיה מובטח, המקדמים שלהם הם דינמיים. כל פעם שיש אריכות בתוחלת חיים בממוצע אקטוארי כזה או אחר על פי חישוב אקטוארי, יגרעו להם מהזכויות.

ואתם תראו את זה כבר בדו"ח של סוף שנת 2016 למי שיש קרן פנסיה חדשה איך הצבירה שלכם קטנה. לא בגלל הפסדים, לאו דווקא בגלל הפסדים, אלא בגלל הפסדים אקטוארים, לאו דווקא הפסדים של השקעות. גם השוק לא נתן תשואות מי יודע מה וגם גריעה בשל איזון אקטוארי, יוצא שכל אחד יפסיד בין 3 ל-5%, כבר כמה שנים. כי ברגע שלא משיגים את תשואת המינימום הנדרשת בשביל האיזון, לעמוד בהתחייבות האקטוארית, אין להם ברירה, רק להקטין.

אז אם הם לא מגיעים ל-4% שזה המינימום הנדרש לאיזון אקטוארי בתנאי מקדם קבוע מה שנקרא עוד לפני אריכות חיים, אז ברגע שלא מגיעים ל-4% אין מה לעשות, אין ברירה. אז הם פשוט גורעים לך מהזכויות יותר ויותר כדי לעמוד בהתחייבות האקטוארית. ואין ברירה, כי זה המוצרים שיש.

אז מי שרוצה לעשות לעצמו הגנות, או שלא ייגע בפיצויים, שישאיר אותם בקופה עם גריעות כאלה ואחרות, עדיין הוא יוכל להגיע לפנסיה ראויה בתקווה שיגיע לפנסיה ראויה בבוא היום. אבל מי שגם ימשוך פיצויים מהקופות האלה כי זה פטור, אז למה לי להשאיר? וזה הרבה מאד אנשים חושבים כך, אם זה פטור אז אני אוציא, אני אחליף מטבח, אסע לחו"ל, הם צורכים את הפנסיה שלהם באיזה גיל? 40-30-28-42.

שאלה מהקהל: (לא ברור) את המשכנתא עם אותם כספים, נכון?

אז בואי נאמר ככה. אם הוא יכל לשלם את המשכנתא כשהוא עבד והוא מוצא מעסיק חדש מחר, אין סיבה שהוא ייקח את הפיצויים הפטורים. בשביל מה?

שאלה מהקהל: ימשיך לשלם את המשכנתא.

ימשיך לשלם את המשכנתא כמו ששילם אותה עד היום. אני לא מדבר על מקרי קצה של אנשים שמה לעשות, לא מוצאים מעסיק חדש הרבה מאד זמן, אז פה אין ברירה. כשאין ברירה אז אוכלים מכל מה שאפשר.

שאלה מהקהל: אתה מדבר על אנשים שקנו אז בזמנו בית. אבל היום גם החבר'ה הצעירים לא יכולים לקנות בכלל בית. אז אתה אומר: קח את הכסף הזה, תקנה עם זה בית. זוגות צעירים, איך הם יכולים לקנות בית בלי זה?

כל אחד והשיקול שלו, אני בטח לא אקבע קדימויות. כל אחד עושה את השיקול שלו. לבוא ולהגיד: "אני מעדיף לקנות בית ולקחת משכנתא אבל אני אוכל את הפנסיה שלי", אני לא בטוח שזה נכון. צריך לעשות איזון בין הדברים. אוקי? איזון, כן.

שאלה מהקהל: אם לוקח מישהו מהפנסיה שלו מ(לא ברור) שהיא לא מגיעה ל(לא ברור)?

כהכנסה יחידה?

שאלה מהקהל: כן. אז האם הוא יכול לקבל תנאים יותר מיטיבים כדי להגדיל את זה להגיע לסכום הזה?

ממי לקבל תנאים? לא הבנתי.

שאלה מהקהל: מההפקדות, מהמס, אני יודעת מה?

אפשרות להפקיד יותר מאשר הטבות המס הרגילות?

שאלה מהקהל: אדם שהוא לא הגיע לפנסיה ונניח שהפנסיה שלו קטנה והוא לא מגיע למינימום ש?

קודם כל, אם יש לו עדיין אפשרות לנצל הטבות ניכוי- זיכוי וכדו' אז כמובן שיינצל אותם.

שאלה מהקהל: זה אפשרי?

כן וודאי. כי הוא גם חוסך לו מס היום וגם סיכוי סביר מאד שהוא לא ישלם מס על הקצבה הנוספת שהוא ירכוש. אז זה רווח כפול. אז זה בוודאי. אני לא מדבר על אלה, אלה כמובן. אם יש להם יכולת חיסכון עם הטבות מס, ברור שזה כדאי, אין ספק בכלל. האוכלוסייה האחרת שהם מגיעים לחיסכון שהקצבה בו עשויה להיות חייבת במס, אם הם הפקידו סכומים וקיבלו הטבות מס, כמובן שהם ישלמו מס על הפנסיה. אז צריך לראות איך אני מאזן בין הדברים.

אז אולי דווקא לאלה לא מתאים האפיק של ההפקדות עם ההטבות מס. אולי מתאים להם אפיק של חיסכון ששומר להם את הזכות אולי לפדות בפטור- קופת גמל להשקעה כזו או אחרת, או לקבל את זה כקצבה פטורה. אז כל אחד יעשה את האיזון.

זאת אומרת, בין הצרכים שלו לבין היכולות שלו היום. אני יכול להנות מהטבות מס, הקצבה צפויה להיות נמוכה ולא תגיע לחבויות מס בגלל הפטורים שהולכים וגדלים שראינו קודם, אז אולי שווה לי כן להנות מהטבות מס, כי אני חוסך היום ואני לא אשלם מס מחר.

אבל אם התמונה הפוכה, אז זה לא בהכרח. אבל השאלה שלך היא רק מחזקת את הצורך בייעוץ אישי ולא לקרוא בעיתון בסוף שנה כששואלים את המומחה של פסגות בית ההשקעות פסגות כל מיני שאלות כלליות ולבוא מתוך זה להגיד: הו, זה מתאים לי, אני הולך על זה. ממש לא, צריך להיזהר מזה. סתם נתתי פסגות.

עכשיו, לגבי הקיזוז, אותם פיצויים שאמרתי לכם שמקזזים את הפטור בסיס של 35%. תראו, הפטור של ה-35% שווה בכסף, מוערך בכסף, אם אני במס שולי ממוצע של 21% בפנסיה שזה פנסיה שנעה בין 8 ל-14 אלף שקלים. אם אני בסדר גודל של פנסיה עם מס שולי של 21% הפטור של ה-35% אמורים לחסוך לי בערך 600 שקל.

איך הגעתי לזה? אם ניקח קצבה מזכה 8,680 כפול 35% זה 2,960. תכפילו את זה ב-21% 600 שקלים. נכון? לא טעינו. עכשיו בן אדם עושה את השיקול שלו, מה שווה לי? לחסוך 600 שקל לחודש בפנסיה או להנות מפטור היום כשאתם יודעים מה המקבילה של זה? 12,230, הנה זה מופיע פה בנוסחה. 12,230 על כל שנת עבודה, כפול כמה שנים? כמה שנים שאני עובד. אם אני עובד 40 שנה אז יכפילו לי 12,230 כפול 40. אם אני עובד 25 שנה, 12,230 כפול 25 שנה.

כל אחד והוותק שלו. ואם הוא ברצף פיצויים אז מוסיפים גם וותק ממעסיק קודם וכך הלאה וכך הלאה. זאת אומרת, כשאומרים לבן אדם: תקשיב, אתה תשלם 600 שקל יותר מס בפנסיה שלך כי היא בסביבות 12,000 או 10,000 שקלים, אבל אם אתה לא רוצה לשלם את ה-600 שקלים האלה, אתה צריך לשלם היום מס על 400,000 שקל. מה הוא אומר? טוב ציפור אחת ביד משתיים על העץ. עדיף לי לחסוך את המס היום.

הערה מהקהל: תלוי כמה זמן הוא יחיה.

זה כי הוא לא יודע כמה הוא יחיה, טוב ציפור אחת ביד. זאת אומרת, הרבה מאד אנשים, למרות שהם מבינים את המשמעות של מה שווה כל שקל פטור בעתיד בפנסיה, הם לא בהכרח עושים החלטות כלכליות נכונות כי ההחלטות שלהם נובעות מחוסר אמון במערכת, לא יודעים כמה הם יחיו.

זאת אומרת, יש איזו בעיה מאד מאד קשה שאיבדנו א' את האמון שלנו במערכת כי ישנו לנו את החוקים עוד 17 פעם עד שנגיע לגיל פרישה. ואז אם שילמנו מס כדי לשמור איזה פטור שמחר ישללו אותו, אז מה הרווחנו בזה? ולכן מרבית הציבור אומר: מה שטוב לי היום פטור, ייתכן שלא יהיה לי מחר.

וזו הסיבה שאנשים מושכים ואני יכול לומר אפילו מכל 100 מיועצים שהיו לי אנשים שפורשים לפנסיה בכל מיני קונסטלציות, מכל מאה, סדר גודל של 90-92 הלכו על משיכת פטור לפיצויים. בודדים, בין 8 ל-10 איש מכל מאה הלכו על העניין הזה של: "אני מאמין בתוחלת חיים ארוכה, אני מאמין בהסדר הפנסיוני, אני מעדיף שתינתן לי הנחה של 600-800 שקל כל חודש בתוחלת חיים".

שאלה מהקהל: אבל יש להם גם כסף נזיל עכשיו.

מה זה משנה? מה זה משנה? זה לא בדיוק משנה כי זה לא שאתה מוותר על ההון, אתה מוותר על הפטור על ההון, זה בעצם העניין. זאת אומרת, אותו הון שיכולת לקבל אותו, בין אם תשלם עליו מס ובין אם לא, הוא עדיין שלך. נכון שהוא יהיה מוקטן אם תשלם עליו מס, אבל זה בעצם העניין.

עכשיו, האם נגדיר את זה חכמת ההמונים, 92%, מה, הם 92% אנשים שטועים? אין לכך תשובה חד משמעית אבל נראה לי שיתכן שזו החלטה נבונה יותר שאתה בעצם בא ואומר: אני אקח את מה שפטור היום, לא יודע מה יקרה מחר, פנסיה בסיסית הרי תהיה לי, אני אשלם עליה טיפה יותר מס כי אם אני בפנסיה שלא מגיעה לחבות מס אז זה לא רלוונטי בכלל, נכון? זאת אומרת, כל אותם אנשים שהתוספת פטור של תיקון 190 תביא אותם לפנסיה, היום זה בסביבות 6,400, ב-2020 זה 6,700, ב-2025 זה כבר 7,800. פנסיה של 7,800 היא תהיה הפנסיה גם אם לקחת פיצויים עבור כל שנת עבודה פטורים ממס, מחקת את ה-35% תתחיל לשלם מס רק מעל 7,600.

שאלה מהקהל: אז השיקול שלהם נכון.

יפה, אז זה העניין. אם הוא יודע שהוא לא הולך לגרד פנסיה של 20-25 אלף שקל בחודש, אז זה באמת לא מדבר אצלו בכלל, אז זה ברור לו שגם אם הוא יגיע לפנסיה של 6-7-8-9 אפילו 10,000 שקל, כמה מס יש לנו על 10,000 שקל אם אמרתי לכם ש-7,600 ראשונים הם ללא מס? כלום, עשרה אחוז מס על הדלתא, 230 שקל. אז הוא אומר: בשביל 230 שקל מס שאני יודע שאני הולך לשלם עם חיסכון של 400-500.

שאלה מהקהל: יש לו נקודות זיכוי.

לא, ה-7,600 זה כבר שקללתי את ה-5000 של הנקודות זיכוי. זה לא סתם, אוקי, זה נקודות זיכוי פלוס התוספת של ה-32%. זה 7,600-7,800 אפילו. זאת אומרת, יש פה ציבור שלם שאומר: מעבר לחוסר אמון וזה, הם נוטים למחשבה שאומרת שהכיוון הכלכלי הנכון הוא דווקא כל לוותר על פטור עתידי על פני הון נוכחי.

כשהיה המרוץ הזה של רכישת הדירה השניה והשלישית והרביעית והחמישית, כשעוד היה אפשר בלי הרבה גזירות בדרך, אז אנשים באמת לקחו את ההון הזה והלכו וקנו עוד דירה ועוד דירה קטנה, ודירה בבאר שבע ודירה ביקנעם ודירה בחיפה ודירה בקרית מוצקין כי ידעו שההכנסה הזו של השכירות, זה הפנסיה שלהם. וזה נדל"ן. זה הכל סוג של מה שנקרא "אפטר-שוק", ביטלו את קופות הגמל ההוניות.

הערה מהקהל: התשואה בנדל"ן היתה יותר גבוהה מאשר הקרנות.

אי אפשר להתווכח עם זה, חד משמעית נכון. אבל אנחנו חכמים בדיעבד. זאת אומרת, יכול להיות כאלה שקראו את השוק ואמרו: ככה יהיה. אז אני מאמין, אני משקיע. אבל בעצם הרוב שהלך והשקיע בנדל"ן לא ידע שהנדל"ן ישבור כל שיא אפשרי.

שאלה מהקהל: (לא ברור) צופה לירידה?

לא יודע. דירה שלישית נכון ורביעית וחמישית, בסדר. נכון.

הערה מהקהל: אפשר דירה שניה גדולה, לא חייב שלישית.

כן, מחולקת. אז בעצם מה שראינו עד עכשיו זה שני דברים מאד חשובים פה. יש לנו מפתח של פטור שבהנחה והחקיקה תיושם כפי שהיא אושרה, אז גם אנשים ב- 2025 עם פנסיות של קרוב ל-8000 שקל ישלמו שקלים בודדים על פנסיה אף על פי שבכל עזיבת עבודה הם לקחו את הפיצויים הפטורים שלהם, אני חושב שגם אם זה מייצג 75% מכלל הציבור, אני חושב שהאוצר בעצם פישל בכל הכוונה של תיקון 190.

כי מה היתה המטרה של העניין הזה? לבוא ולומר לנו: אל תפדו פיצויים כי הם גורמים נזק, אובדן עתידי, קצבאות. אבל בסופו של דבר אנחנו מבינים שהנזק הוא כנראה קטן יחסית ליתרון שאני יכול לייצר מהון מיידי גבוה.

הערה מהקהל: לא כדאי שתגיד את זה בקול רם כל כך.

אני אומר מה שאני חושב, זה לא מעניין אותי אם אנשים.

הערה מהקהל: אבל אז הם יסגרו (לא ברור).

לא, הם יודעים מה אני אומר. אמרתי את זה גם בוועדת הכספים, אין בעיה. אמרתי את זה.

שאלה מהקהל: יש לי שאלה, אם אנחנו מקבלים (לא ברור) האם אפשר לתת את ההפרש שבין ה-35% ל.

אם את משלמת שכר לפנסיונר?

שאלה מהקהל: אם אני משלמת שכר לפנסיונרים, אחרי גיל 67, על הקצבה אפשר, ללא תיאום מס לעשות את ההחלפה של המעבר ל-35?

לא. בשביל לקבל איזושהי הנחה על פנסיה נדרש למלא טופס קיבוע זכויות, יש לי אותו פה אני אפילו חושב, לא, אין לי אותו פה.

טופס קיבוע זכויות זה טופס 161ד שהחוק אומר: ברגע שהגיע אדם לגיל הזכאות שלו והוא מתחיל לקבל פנסיה, גיל הזכאות זה המאוחר מהשניים או גיל פרישה או תחילת קבלת קצבה, יש לו 90 יום למלא את הטופס הזה ולגשת לפקיד שומה. על בסיס אותו טופס אני אומר לכם, זה לא קל למלא אותו, טופס 161ד' הפך להיות טופס מאד מאד מורכב ומי שסתם ממלא אותו בלנקו והולך למס הכנסה, בטוח עשה נזק לעצמו בלי לדעת מה המשמעות אפילו.

אז רק באמצעות טופס 161ד תהליך שנקרא "קיבוע זכויות" אפשר לקבל פטור לקצבה. המהות של הטופס הזה, המטרה שלו היא להסביר לאותו אדם שהבחירה שלו היא בחירה שאינה ניתנת לשינוי קודם כל, אבל איזה סוג של בחירה הוא עושה? יש לך פטור, איפה אתה רוצה אותו? אתה רוצה אותו לפנסיה? אתה רוצה אותו להיוון או אתה רוצה אותו לפיצויים הפטורים שתקבל כשתפרוש מהעבודה? הוא עדיין המשיך לעבוד אצלך, נכון? עובד כבר שלושים שנה, יעבוד עוד שנה- שנתיים- שלוש והוא רוצה עכשיו בגיל 67 להתחיל לקבל את הפנסיה.

הוא צריך לעשות עכשיו בגיל 67 את ההחלטות שיהיו רלוונטיות בעוד כמה שנים? 3-4-5 כשהוא יפסיק לעבוד. האוצר אומר לו: עכשיו אתה צריך להודיע לנו מה אתה רוצה. וזה יוצר קצת לחץ ובעיות אצל אנשים והם מתלבטים המון זמן וזה לא קל, פשוט לא קל. הליך לא קל, זה טופס מאד מסובך שצריך ממש לדעת איך למלא אותו, אז זה חלק מתיקון 190.

שאלה מהקהל: (לא ברור) אנשים את הטופס הזה או שהם צריכים לדעת לבד?

מס הכנסה לא שולח שום דבר באופן יזום. הוא יכול לשלוח לך כשביקשת דרך האינטרנט להוריד את הטופס, אז הוא שולח לך את זה למייל או למחשב בבית.

שאלה מהקהל: אז בגיל 67 אם לא עשית את זה.

62 אישה, זה גיל הפרישה לנשים, 67 לגבר אבל זה עדיין לא אומר שזה המועד שאתה צריך למלא אם לא התחלת לקבל את הפנסיה. זאת אומרת, אם האישה בת 62 עדיין עובדת ואין לה פנסיה, היא לא צריכה למלא עדיין.

אבל כשהיא תתחיל לקבל את הקצבה שלה, זה הזמן שצריך למלא את הטופס. בסדר? אז זה נקודה שחשוב ככה מאד להבין שיש פה הרבה מאד בחירות שצריך לעשות אותן כשאתם מגיעים לאותה נקודה בחיים שבה אתם מתחילים לקבל את הקצבה וצפויים לקבל מענקים בעתיד, קיבלתם בעבר, לקחתם פטורים עליהם, כמה זמן חלף מאז, מה השווי שלהם נכון להיום.

זה סיפור מאד מסובך, אני לא אכנס לזה אבל בגדול כולו מבוסס על הנוסחה הזאת, על נוסחת הקיזוז. כי היא אומרת לי בעצם שעל כל שקל פיצויים פטור שלקחת על פני תקופה של 32 שנים לפחות, אתה מפסיד 1.35 שקל פטור חודשי. אבל זה לא מדויק, זה מחולק ב-180, מה המשמעות של החלוקה ב-180? יש לזה הרבה מאד משמעויות.

המקדם של ה-180 זה מקדם קבוע. לא משנה, גבר אישה, אותו גיל כולם, מס הכנסה הלך על משהו קבוע. זה מקדם קבוע, זה לא משתנה בין גבר לאישה וזה לא משתנה בגיל. זה מקדם מס אני קורא לו, רק לצורך מיסוי.

שאלה מהקהל: זה לא מקדם לקצבה?

לא. 180 זה לא קשור למקדם שיש לך בתכנית כי המקדם שלך בתכנית יכול להיות 137 ויכול להיות 214. זה לא משנה. זה רק קובע מה גובה הקצבה שאתה תקבל. אתה מבין? המקדם שיקבע את גובה הנזק שגרמת לעצמך בגלל שלקחת פטור על הפיצויים הוא מקדם קבוע של 180.

אני חושב שמס הכנסה עשה נכון כשהוא הלך על מקדם קבוע ולא על המקדם של התכנית כי אז יכולת לשחק עם זה עד אינסוף. אז זה די ברור. בסדר? לגבי היוונים. הזכרתי קודם את הנושא של תיקון 190, הפקדת כסף, אתה רוצה למשוך אותו מחר, אתה צריך לעמוד במספר תנאים. ואמרנו שחלק מהתנאים זה גם גיל לפחות 60 וגם יש לך כבר קצבה מזערית.

אז לגבי תיקון 190 יחסית החוק מאד פשוט, אומר לך: תקח את הקרן, תשלם עליה, לא תשלם עליה מס כי זה הפקדה פטורה. ולגבי הרווחים, תשלם 15% מס. אבל כשאנחנו רוצים להוון קצבה היא לא קצבה מוכרת אלא קצבה מזכה, פה יש סט שלם של הוראות חקיקה שמי שלא מתמצא בהם לא ידע בסופו של דבר מה הוא יכול למשוך ומה הוא לא יכול למשוך. ובהרבה מאד מקרים אנשים הולכים לפקיד שומה ולא יודעים לבקש נכון את מה שהם רוצים ויוצאים מפקיד שומה עם אישור על ניכוי מס בעוד שבקשה, אם היתה מוגשת נכון היתה יכולה להביא אותם למצב שהם לא היו משלמים מס או בטח הרבה פחות ממה שפקיד השומה דורש מהם. העניין הוא כאן, אותו מקדם שדיברת עליו, ה-180 הזה.

שאלה מהקהל: איך זה אפשרי? פשוט למלא.

אז זה לא כל כך פשוט. הטופס שאמרתי, טופס 161ד זה בעצם הטופס שבאמצעותו אני צריך להגיש את הבקשה. אבל (לא ברור) כשההכנסה שלי זה 5000 שקל, עם פריסה נכונה קדימה אני מגיע למס על 100,000 שקל של אולי 3000 שקל. אבל מה קבע לו פקיד שומה? 35,000 שקל. הנה זה, ואת יודעת כמה מקרים כאלה יש לי?

שאלה מהקהל: למה בגיל 65 הוא צריך להוון?

הוא רוצה כסף. יש לו כסף שוכב באיזושהי קופה, הוא לא רוצה להפוך אותו לקצבה, יותר מזה, אפילו הקופה אומרת לו: "זה לא מספיק בשביל שאני אהפוך לך אותו לקצבה".

שאלה מהקהל: אם הוא מהוון והוא מוסיף את זה לקצבה.

הוא לא רוצה את זה כקצבה, הוא צריך עכשיו מאה אלף שקל. להוון זה למשוך בסכום חד פעמי. להביא סכום עתידי שהייתי אמור לקבל אותו בתשלומים לסכום חד פעמי היום. זה המשמעות של ההיוון.

אז הנה רק דוגמא, ויש כאלה עשרות מקרים בשנה של אנשים שעברו דרך פקיד שומה, קיבלו את האישור של ה-35%, הלכו ומשכו את הכסף. הם לא יודעים בכלל שמה שנתן להם פקיד שומה רחוק ממה שהם היו צריכים לשלם. אוקי? אז זה דוגמא קלאסית.

כמובן שמי שהגיע כבר לגיל פרישה ורוצה לעשות היוון יכול לומר לפקיד שומה: "תקשיב, אני את ההיוון רוצה פטור ממס". על בסיס מה הוא מבקש את הפטור? על בסיס הפטור שהוא זכאי לקבל אותו שוטף בקצבה.

עכשיו אני אתאר לכם סיטואציה שהיא מאד נפוצה, אנשים שנשאר להם פטור לפנסיה של 3000 שקל. הפטור עכשיו למי שפורש בגיל 67 אם הוא לא לקח שקל אחד של פיצויים פטורים הוא 4106 שקלים. אבל הבן אדם הזה קצת לקח מענק פטור פה ושם, פדיון מחלה קטן פה ושם, אכלו לו מהפטור 1000 שקל, נשאר לו 3000 מתוך ה-4000. הפנסיה שלו היא 6000 שקל, האם עוזר לו שיש לו פטור של 3000 שקל על הפנסיה של 6000? כמה הוא צריך פטור בשביל 6000 שקל בשביל לא לשלם מס בכלל? 1000. 5000 סף המס, אלף פטור, זה אומר שיש לו פטור של 2000 שקל שכתוב לו בתלוש פנסיה כפטור ממס, אבל הוא לא אפקטיבי, הוא לא חוסך לו מס בכלל. הוא יכול לבקש להוון אותו? התשובה היא כן.

כמה אנשים יודעים את זה? מי שלא הלך לקבל הכוונה כמו שצריך לא יודע את זה. ואז הוא הולך לפקיד שומה ומבקש לעשות היוון ומבחינת פקיד שומה מה אכפת לו? מס שולי על ההיוון, הרבה יותר פשוט 6000 שקל, מס שולי 21% קח 21% נגמר הסיפור. 14-14. אבל הוא לא היה צריך לשלם מס בכלל כי יש לו פטור בלתי מנוצל בפנסיה.

כל הדברים האלה רק מחדדים את הצורך שמכיוון שהחקיקה הפכה להיות כל כך מורכבת שזה שכבה על שכבה על שכבה על שכבה, אני חושב שאין מדינה אחרת, ועכשיו עשיתי גם חלק מהעבודה שלי משפט משווה לראות באיזה מדינות אחרות בעולם עשו חקיקה במשך תקופה יחסית קצרה של 15 שנה כל כך אינטנסיבית ששינתה את עולם הפנסיה מקצה לקצה ולא מצאתי בשום מדינה, לפחות באלה שבדקתי, לקחתי עשר מדינות מפותחות, לא עולם שלישי, ולא מצאתי באף מדינה חקיקה כל כך אגרסיבית בתחום הפנסיה והפיצויים. אין דבר כזה, אין לזה אח ורע.

אז ברור לכם שחקיקה כל כך אינטנסיבית ואגרסיבית בתקופה יחסית קצרה, גרמה לבלבול עצום בציבור. אנשים פשוט לא יודעים. עכשיו, זה שאנשים לא יודעים זה גורם להם אחד מהשניים, אלה שיש להם הרבה כסף ויודעים שאם הם לא יודעים הולכים להפסיד הרבה, ילכו להתייעץ.

אלה שאין להם הרבה כסף וחושבים שהם יכולים לקבל החלטות כי הנזק קטן, לא הולכים להתייעץ. אבל יכול להיות שאלה טעו ואלה טעו וזה בעצם העניין. אני חושב שהיום יותר ויותר עולה הצורך בללכת לאיש מקצוע, להתייעץ איתו לפני שאתה הולך ועושה פעולות כי אז אין דרך חזרה. ביצעת משיכה, הלך, נגמר העניין.

אי אפשר להחזיר את הגלגל לאחור להגיד לקופה: תקחו חזרה את הכסף. נגמר הסיפור, זהו. הפוליסה בוטלה, הקרן פנסיה נמחקה, נגמר הסיפור. והצורך רק הולך ועולה מכל תיקון ככל שהעניין הולך ומסתבך יותר ויותר הצורך הזה עולה. לכן כשאנשים רוצים להוון חשוב מאד לראות מה הם מקבלים, איזה הכנסות יש להם, מה המקורות, איך זה מורכב, כמה מס הם משלמים על ההכנסה השוטפת, כמה פטור יש להם בלתי מנוצל אם יש כזה, איזה מוצרים יש להם, אולי כדאי להחליף, לפדות מוצרים אחרים ולאו דווקא אלה שהם חשבו לדחות תחילה. כי כל מוצר והייחודיות שלו, מקדם מובטח, לא מובטח, עם הבטחה, בלי הבטחה, ל-120 זה ל-240. זה ג'ונגל, פשוט הג'ונגל הזה מחייב לעבוד בזהירות. לבדוק כל אפיק לראות איפה היתרונות איפה החסרונות ורק אז לקבל את ההחלטה.

פיצויים פטורים, הרבה מאד אנשים עשו סיום עבודה, קיבלו טופס 161 עברו לפקיד שומה, קיבלו את הפטור מפקיד שומה לקופת הגמל, לקרן הפנסיה, הפיצויים עד לסך כך וכך פטורים ממס. בסדר. אמרנו ש-92% מהציבור כמעט פועל בדרך הזו, קיבלו אישור שהפיצויים פטורים. אבל הם לא באמת צריכים את הכסף עכשיו. הם לא באמת צריכים את הכסף, הם רוצים להשאיר אותו בקופה. אומרים: שיישאר לי בקופה. עד לפני מספר שנים השארת כספים כאלה בקופה היתה מאד בעייתית מבחינת החוק. בשנים האחרונות בעקבות חלק מתיקוני החקיקה, האופציה הזו נהייתה חלק בלתי נפרד מהחוק. אדם שעבר תהליך של פרישה, הגדיר פיצויים נטו, אחרי אירוע מס או פטורים או חייבים ונוכה מהם מס, המחוקק אומר לו: אם אתה לא צריך, תשאיר בקופה. אתם יודעים איך מתייחסים לכסף שהוא השאיר? רואים אותו כאילו הופקדו מחדש בחשבון עם תנאי תיקון 190.

מה זה אומר בעצם? הכסף הזה יהיה נזיל בכל מקרה, מתי שתרצה. אפילו תנאים 190 משופרים. זה כסף נזיל, תרצה אותו בעוד שנה? אין בעיה, קח אותו. אתה תשלם רק על הרווח שצברת מס של 25%. אם לא משכת את הכסף שהגדרת אותו פטור עד שהגעת לגיל הפרישה 67 ואתה רוצה להמיר אותו לקצבה, איזו קצבה זו תהיה? פטורה, מוכרת. אז הנה נתנו לנו אפשרות להשאיר את הכסף הנזיל בלי לפדות אותו כי אם אתה לא צריך, אל תפדה. תפדה, תשלם מס רק על הרווחים 25% כמו אפיק השקעתי אחר. לא פדית? הגעת לגיל פרישה? אתה רוצה להפוך אותו לקצבה? הדלת פתוחה. תקבל מזה קצבה פטורה. ואני חושב שזה יתרון אדיר.

היום חוץ מנדל"ן שגם זה הפך כבר להיות כמעט לא כלכלי, אבל כל אחד יעשה את השיקולים שלו, חוץ מנדל"ן אין לנו איפה להשקיע. יש משהו שיכול להחליף לי השקעה בקופת גמל נזילה? לא בטוח. אין פקדונות בבנק, בתי השקעות, קופות הגמל מדמות פחות או יותר את התשואות של בתי השקעות. אני לא מדבר על כוכבים כאלה ואחרים שצצים פה ושם. אז יש גם בתי השקעות כוכבים, קחו את ילין לפידות, במשך כמה שנים מובילים את טבלת התשואות by-far ב-30%-40-50% מעל הממוצע. אלטשולר שחם,  נכון, לא חסר. אז גם שם יש, אז אתם לא רוצים, לא מרוצים מקופת הגמל ששוכבת בלא יודע איפה? אפשר לנייד את הכסף.

שאלה מהקהל: (לא ברור)?

זה היתרון, אתה יודע אבל כמה הם גייסו בחודשים האחרונים? 9 מיליארד שקל. אני מסכים עם מה שאתה אומר, ככל שאתה קטן יכולת התגובה שלך מהירה יותר, אתה יכול להזיז כספים מהר יותר, אתה יכול לעשות עסקאות טובות יותר, זה ברור לי. כשאתה מנהל עשרות ומאות מיליארדים הרבה יותר כבד, קשה לנהל את זה. זה אין ספק.

אבל שוב, מכיוון שהיום גם תקנות הניוד הן כל כך ידידותיות והיצרנים כבר עושים את העבודה כמעט כולם בצורה נקיה אפשר לומר, יש תקלות כמו בכל דבר אבל התקלות הולכות ופוחתות עם הזמן. הרי שאם אני לא מרוצה מגוף מסוים ששם הכסף שלי מושקע, וזה כסף נזיל, אז אני אנייד אותו לגוף אחר ואני אנצל את היתרונות שלי. כמובן אני לא אנייד איפה שעלול להיגרם לי נזק שהוא נזק וודאי.

למשל אני לא אנייד מקופה שיש לי בה תשואה מובטחת לקופה שאין לי בה תשואה מובטחת. אני לא אנייד מקופה שיש לי בה מקדם קצבה מובטח לקופה שאין לי בה מקדם קצבה מובטח. זה ברור, אני לא מדבר על המקרים האלה. אני מדבר על המקרים של כספים יחסית חדשים שנמצאים בקרן פנסיה חדשה בלי מקדם מובטח, אני יכול לנייד אותם לקופת גמל בפוליסות חדשות בחברות ביטוח בלי מקדמים מובטחים עם דמי ניהול של 1.4.

כמה קופת גמל, אפילו ילין לפידות שלא מוותרים לפעמים, לא נותנים הנחות על דמי ניהול. אתם יודעים כמה הם לוקחים בממוצע? פחות מאחוז, 0.9. זאת אומרת שאפשר היום בשוק הפתוח הזה להזיז את הכסף כמעט ללא שום מגבלה ותמיד למצוא מבחינתך את הקופה שמתאימה יותר לנהל לך את הכסף. אז אתה לא חייב להיות מקובע ולהישאר ארבעים שנה באותה קופת גמל גדיש, תמר או בר, כמו שאבות אבותינו עשו.

הם נכנסו לקופת גמל 40 שנה עד יומם האחרון. אבל זה מה שהיה. אז כמו שהמחוקק נתן אפשרות להשאיר כספי פיצויים נזילים, המחוקק נתן אפשרות בעלת אותן הוראות כמעט, כמעט זהות לחלוטין ביחס לכספי נפטרים. אנשים, יש להם כספים בקופות גמל, הולכים לעולם שכולו טוב, ומשאירים את הכספים האלה לילדים שלהם. גם פה האוצר הבין שאם הוא לא יתן פיתרון דרך החקיקה, מה יעשו אותם אנשים? יוציאו את הכסף החוצה ויחפשו איפה להשקיע אותו.

בא האוצר ואומר: חבר'ה, אל תמהרו למשוך. אנחנו מוכנים להעביר את החשבון שירשתם, לפצל אותו על פי צו ירושה או צוואה או וואטבר. כל אחד לחשבון שיפתח חשבון חדש והכסף יעבור לחשבון על שמו. הכסף יהיה נזיל, תמשוך אותו, תשלם רק על הרווחים החדשים שצברת 25% מס רווח ריאלי, תשאיר אותו ותגיע לגיל פרישה ותרצה ממנו קצבה, איזה קצבה זו תהיה? פטורה ממס.

שאלה מהקהל: זה כניסה לנעליים של?

זה כניסה לנעליים, לא, את לא נהנית מתנאי קצבה של המנוח.

שאלה מהקהל: ברגע שאתה מפצל.

כן, הכסף נזיל. הכסף נשאר נזיל כמובן, זה יתרון נדיר. היום יש כל כך הרבה פיתרונות בחקיקה שאין סיבה לקום ולמשוך כספים. ואתם יודעים, הרבה מאד אנשים אחרי שהם פורשים, מטפלים בפיצויים, מתחילים לקבל את הפנסיה ויודעים שיש להם בגדיש 150,000 נזיל, בקרן השתלמות עוד איזה 70-80 אלף שקל נזיל, בעוד קופת גמל עוד איזה 60-70 אלף- 300 אלף נזיל. הם מתחילים לאכול את הכסף, למשוך אותו, להזרים לחשבון הבנק, ואז יש להם יתרת זכות בחשבון הבנק של 250,000 שקל. מה הם עושים עם הכסף הזה בחשבון הבנק שלהם? כלום. אין לזה שום אפקט.

תשאיר בקופת הגמל, תהנה מהתשואות וזהו. אל תפדה סתם. קרן השתלמות נזילה אין סיבה למשוך, היא נזילה תמיד. מה זה משנה? תהנה מתשואות פתורות. קופת גמל מלפני 2008 נזילה תמיד, אין סיבה למשוך. תשאיר, תהנה מתשואות פטורות. בעצם בא המחוקק ואומר לכם: "חבר'ה, אתם לא חייבים להוציא כסף נזיל".

שאלה מהקהל: מה זה משנה אם משאירים את זה בקופת גמל של הנפטר או לוקחים אליהם? הם יקבלו רווחים? אם הם משאירים את זה?

בתנאי שוק סביר, את מבינה שאם אני לוקח כסף, יורש לוקח כסף מקופת גמל של אבא שלו, הלך לעולמו, ואומרים לו: תבחר איפה אתה רוצה. הוא יכול לקחת להכניס בפיקדון בחברת ביטוח, הוא יכול לקחת להכניס לפיקדון בבנק, הוא יכול לקחת לקנות בזה תיק ניירות ערך או קרן נאמנות והוא יכול גם להשאיר בקופת הגמל. עכשיו שימי לב מה יקרה, השקיע בתיק ניירות ערך, עמלות קניה מכירה, כל פעם חישוב, רווח. קרן נאמנות, בהנחה שקרן נאמנות פטורה, עלויות, הוצאות, יפה. פיקדון בבנק, אין תשואות בכלל.

שאלה מהקהל: אם הוא משאיר את זה במקום, מה הוא מרוויח?

שימו לב מה הוא מרוויח. השאיר את זה באותה קופה, כל עוד הוא לא מושך כסף, הוא לא משלם מס על הרווחים. עכשיו קופת גמל.

שאלה מהקהל: אבל בסוף הוא ימשוך באיזה גיל.

אין בעיה, אז הוא ישלם על מה שהוא צבר בסוף, על הרווחים הריאלים.

שאלה מהקהל: מה זה משנה עכשיו או אחר כך?

אז אני אסביר לך, כי הוא משלם רק במועד המשיכה, קודם כל. זה יתרון גדול, אתה לא משלם בקניה מכירה, קניה מכירה כל הזמן. זה יתרון אדיר.

שאלה מהקהל: למה קניה מכירה כל הזמן? הוא מעביר פעם אחת לחשבון בנק?

אני אסביר. אם את שמת בחשבון בנק, אין לך תשואות בכלל היום.

שאלה מהקהל: ובקופת גמל יש תשואות?

קופת גמל לא מייצרת תשואות?

שאלה מהקהל: אתה מדבר ספציפית רק על קופת גמל.

כן. וודאי.

שאלה מהקהל: אבל יש גם תשואות שליליות.

ברור שיש גם תשואות שליליות, אתה צודק. שום דבר לא מובטח. כמובן, אתה לקחת את שנת 2016 ו-14 ולא יודע מה, כשנים גרועות שמייצגות עכשיו את כל העתיד שלנו. לא. הסיכון קיים, זה נכון, אבל תקשיב, הסיכון הזה באותה מידה קיים גם בקרן נאמנות או בתיק ניירות ערך. מה תרוויח שזה בבנק? אתה לא מרוויח כלום, ואם השוק מתחיל לעלות, פספסת את המומנטום. זה היתרון.

שאלה מהקהל: אז הכי טוב זה להשאיר את זה במוכר או להעביר לחשבון?

אני חושב שהכי טוב לבחור בתנאי שוק בעייתי לבחור באפיק סולידי, שמושקע כמה שפחות באגרות חוב קונסרניות, יותר פקדונות ממשלתיים ויותר באגרות חוב ממשלתיות.

שאלה מהקהל: אם אותך היו צריכים לשאול אם להשאיר את הכסף בקרן שהיתה או להעביר לחשבון על שמך.

לא, אי אפשר להשאיר בקרן של הנפטר. אי אפשר. תוך 90 יום זה כבר לא קיים, זה עובר לחשבון חדש.

שאלה מהקהל: תוך תשעים יום מהרגע שהוא נפטר זה כבר הלך?

זה עובר לחשבון חדש, זה מה שהחוק אומר.

שאלה מהקהל: נו, אז מה רע בזה?

מה זה חשבון חדש? זה קופת גמל. חשבון בקופת גמל על שם המוטבים.

שאלה מהקהל: ואז זה לא שווה.

אני לא אומר לא שווה, זה לא.

שאלה מהקהל: אני רוצה להבין מה אתה מציע, אני לא מבינה.

אם זאת קופת גמל אז זאת קופת גמל ולא משנה אם היא היתה רשומה על שם המנוח או על שם יורשי המנוח, זה קופת גמל, מה זה משנה? עכשיו, ברגע שהעברת את זה על שמך, היורש העביר את זה על שמו, הוא יכול לבחור גם מסלולי השקעה. הוא רוצה מסלול אגרסיבי עם שמונים אחוז מניות, שילך למסלול אגרסיבי עם שמונים אחוז מניות. הוא רוצה מסלול סולידי עם עשרה אחוז מניות, ילך על מסלול עשרה אחוז מניות. אין בעיה, הוא יכול לבחור.

שאלה מהקהל: אתה אומר לא למשוך את הכסף.

יפה מאד, אתה צריך להשלים לדירה? אתה רוצה לחסל משכנתא? בסדר, מבורך. אין שום בעיה. אבל אם אין לך צורך בכסף הזה ואתה סתם מושך כדי שישכב לך בחשבון הבנק. אתה עושה טעות.

שאלה מהקהל: שם הוא צובר רווחים בעצם.

סיכוי סביר ליצירת רווחים.

שאלה מהקהל: (לא ברור).

בסדר, כי את מסתכלת על השנה האחרונה. זה מדגם מייצג. אבל השנה האחרונה היא רק דוגמא קטנטנה, 2008 19% הפסדים אבל מה היה ב-2009-2010? 27% רווח.

שאלה מהקהל: מה היה בשלוש שנים האחרונות?

שלוש שנים האחרונות אם ניקח כמדגם שלוש שנים אחרונות התשואה הממוצעת בקופות היתה בסביבות 3.25% לשנה. מה רע ב-3.25%. אני לא מדבר על מצטבר, אני מדבר על ממוצע לשנה. תשואה נטו 3.25% היתה ממוצע.

שאלה מהקהל: (לא ברור) שנצברה עד הפטירה, ממוסה או לא ממוסה?

הריבית שנצברה עד הפטירה, לא, היא חלק מהתגמולים הפטורים. כמובן היא פטורה. אבל ברגע שהכסף עבר, מעכשיו אתה מתחיל לצבור רווחים, הרווחים החדשים חייבים במס, כמובן. דרך אגב, האוצר אומר, אין יותר כסף בחשבון של נפטר, אנחנו רוצים שהוא יעבור לחשבון חדש כדי שהוא יתחיל לצבור את הרווחים החדשים האלה.

פה זה הטבות מס שנותנים לאוכלוסייה בוגרת בתנאים מסוימים על פקדונות, תכניות חיסכון, בגדול מדובר פה בהטבה לא מאד גדולה, היא נעה בין 4,000 ל-13 עד 16 אלף שקל. בעצם המדינה נתנה לאוכלוסייה שהיא סוג של דור מדבר כזה, אנשים שב-2003 היו כבר בני 50 לצורך העניין.

המדינה באה ואמרה: מבחינתנו, אם אתם משאירים כסף בפקדונות או בתכניות חיסכון, אתם תהיו זכאים כשתגיעו לגיל הפרישה שזה 67, להנות מפטור חלקי על הרווחים האלה. הפטור הוא באמת פטור חלקי. מה שאתם רואים כאן זה מספרים של יחיד 13,000 שקל ריבית פטורה, זוג ששניהם עומדים בתנאים, 16,000 שקל ריבית פטורה לשנה.

אם אנחנו מדברים על סביבת ריבית יחסית נמוכה אז אוקי, בהנחה שיש לנו ריבית כזו, ההטבה נטו ממנה היא המס השולי 25% יש לנו על ריבית, הרווחתי פה 4,000 שקל. זה כל ההטבה במקסימום מהסעיף הזה. אבל יש סעיף אחר שהוא בעצם הרבה הרבה יותר אפקטיבי והוא נועד באמת לאותה אוכלוסייה בוגרת שאין לה פנסיה גבוהה, שהיא לא מגיעה לפנסיה שהיא פנסיה שדיברנו עליה קודם כקצבה מזכה. זאת אומרת, הקצבאות של האוכלוסייה הזו, בגלל שנצברו בעולם הישן יותר כספי הון פחות כספי קצבה, אז הם צברו לעצמם לגיל פרישה פנסיה יחסית נמוכה שלא מגיעה ל-8,300 שקל.

כאן בא המחוקק ואומר: אני אתן לך פטור שווה ערך אותו פטור שאדם שצבר פנסיה יקבל כנגד הפנסיה שלו. אם אדם שמקבל פנסיה זכאי לפטור חודשי של 35% מ-8,380 שהם כ-2,900 שקלים. אתה תקבל את הפטור הזה על ריביות שאתה מקבל כחלופה לקצבה שלך. מעט מאד אנשים מודעים לזה. הרבה אומרים שבעצם ההטבה הזו היא לא באמת אפקטיבית כי מי שכבר יש לו ריביות גבוהות בדרך כלל זה הולך עם זה שיש לו כבר פנסיות גבוהות. אבל לא בהכרח. יש אנשים שיש להם פנסיה של 4,000 שקל, 4,200 שקל ויש להם פקדונות וחסכונות ותכניות כאלה ואחרות שמניבות להם ריבית והם יכולים להגיש בקשה לפקיד שומה בדו"ח שנתי לקבל את ההטבה הזו. אבל בשביל לקבל אותה הם צריכים לעמוד כמו שאמרתי בשני תנאים, ב-2003 הם כבר היו בני 55 נדמה לי, כן. ועכשיו כשהם דורשים את ההטבה הם מעל גיל פרישה.

אז זה סוג של אוכלוסייה שתלך ותתמעט עם הזמן אבל הנה הטבה שמעטים מודעים לקיומה בכלל. זה יכול להיות לא מעט כסף, גם אותו אדם עם 4,000 שקל, אם אומרים לו: "אתה יכול לקבל פטור ממס של 35% מהפער בין 4,000 לקצבה המזכה בנגד ריביות שלך" אז 4,000 עד 8,380 זה 4,380 תכפילו את זה ב-35% זה 1,400 שקל. תכפילו את זה ב-12 זה כבר 16,000 שקל ריבית פטורה חוץ מהריבית הפטורה שהוא מקבל בגלל שהוא עומד בתנאי הקודם עוד 16,000 שקל הוא ואשתו, והנה יש לו פטור של 32,000 שקל ריבית פטורה. אל תזלזלו, זה יכול לחסוך לא מעט כסף.

שאלה מהקהל: (לא ברור).

תראה, בפנסיה לעצמאים אני חייב להסביר מה המשמעות של פנסיה לעצמאים בממש שלושה משפטים. זה לא שיצרו משהו חדש, בגדול. בעצם באו ואמרו: אנחנו רוצים שעצמאים יחסכו לפנסיה. זאת אומרת, לחייב אותם לחסוך לפנסיה. מי שכבר גם ככה מפקיד לפנסיה, המדינה לא נתנה לו שום פיצוי למעט הגדלה של חצי אחוז בזיכוי.

זה הכל, מחמישה ל-5.5% זהו. מי שכבר חוסך לפנסיה. אלה שלא חסכו לפנסיה, יחייבו אותם להפקיד עד שמ"ב אחד, משהו כמו עשרה אחוז. שמ"ב עשרה אחוז 900 שקל. זה מחולק עד מחצית השמ"ב, יש לי פה את השיעור במקרה 4.45% (לא ברור) עולה על מחצית מהשכר הממוצע במשק, ובין המחצית ועד תקרה אחת 12.55%. תמצע, זה משהו כמו בין 8 ל-9% מ-9,400 שקל. תעשה חשבון, כמה כסף זה? 800 שקל? 700 שקל? זהו, זה חובת ההפקדה לפנסיה לעצמאים לחודש. עכשיו תראה, במספרים כאלה קטנים אתה לא תצפה שהמבוטח הזה יגיע בשנה עם עשרת אלפים שקל הפקדה הוא לא יגיע לאיזושהי פנסיה גם אחרי שלושים שנות הפקדה 300,000 שקל, במקרה הטוב הוא יגרד פנסיה של 1,200 שקל לחודש אז אנשים אומרים: רגע, אני שלושים שנה הפקדתי קרוב לאלף שקל בשביל לקבל פנסיה בפנסיה שלי לכמה חודשים שאני אהיה בחיים לקבל אלף שקל, אז מה עשו לי פה? לקחו לי כסף היום ומחזירים לי אותו מחר.

זה בעצם מה שעשו פה. עכשיו, ברמות ההכנסה האלה, הטבות המס הם לא ממש אפקטיביות. אז אתה מאלץ אותו להפקיד, זה לא מקטין לו את התשלומים לביטוח לאומי, זה בנוסף לתשלומים לביטוח לאומי, זה נחשב רק לצורך ניכוי וזיכוי למס הכנסה ולא לצורך הביטוח הלאומי. בעצם נוצר מצב שהעידוד הזה הוא באמת לשכבה מאד מאד ספציפית בציבור של אנשים שממילא מרוויחים מעט מאד שהטבות המס שלהם הם לא רלוונטיות כי הם ממילא כמעט ולא משלמים מס. בעצם המדינה באה ואומרת להם: "אנחנו מחייבים אתכם להפקיד לפנסיה משהו שנחזיר לכם אותו מחר" פשוט מאד. אני לא רואה בזה בשורה גדולה. אני זרקתי את זה ככה בהתחלה כאילו חוק בישראל עידן חדש, אבל זה לא באמת בשורה. אין בזה משהו. אם היו באים ואומרים.

שאלה מהקהל: גם צו ההרחבה (לא ברור)

אבל צו ההרחבה, היה לך מפתח כבר בצו עצמו. פה אין. הלכו משהו קובע עד שמ"ב אחד, תפקיד, אלה השיעורים נגמר הסיפור. בסדר, מחייבים אותם עכשיו. טוב חברים, אם אין עוד שאלות, תודה רבה לכם, אתם משוחררים.