הרצאות בנושא  פנסיה וגמל

הפרשות לגמל ופנסיה : ירון שמיר - 16/11/16

חזור לרשימת הרצאות בנושא פנסיה וגמל

הפרשות לגמל ופנסיה

ירון שמיר - 16/11/16

נעים מאד, שמי ירון שמיר ואני אנסה קצת להכניס אתכם לכל מה שקרה בענף הפנסיוני בשנת 2016. עמי ציין פה הרבה מאד דברים שגם אמורים להתחיל לקרות בשנת 2017 ואין מה להגיד, בתור אחד שמצוי הרבה מאד זמן בענף הזה, שנת 2016 היתה שנה מאד מאד מיוחדת ומאד מאד מעניינת בכל מה שקשור לענף, לענף הפנסיוני. שההשפעה של השינויים שקרו בענף הזה למעשה משפיעה גם על המעסיקים. בעיקר בעיקר על העובדים.

דרך אגב, ההשפעה על העובדים אמורה להיות השפעה לטובה וכמובן גם על סוכני הביטוח. ובמערכת המשולבת הזאת של שלושת הגופים האלה, גם סוכני ביטוח מצד אחד, גם מעסיקים מצד שני וגם עובדים מצד שלישי, חלה חובה מאד מאד ברורה על המעסיק מאד מאד להיזהר א' במעשיו, ו-ב' לפעול על פי החוק.

בגלל שהמגמה של שוק ההון היא אחת בלבד: אני רוצה לדאוג ללקוחות. אני רוצה לתת להם את המוצר הטוב ביותר. אני לא רוצה ליצור מצב שכמו שהיה בעבר, זה פקטור שלמעשה העובד מימן את התפעול של המעביד, אני מזכיר לכם עוד פעם, אם בעבר הייתם מתקשרים או אם אתם מתקשרים עם מנהל הסדר שאותו מנהל הסדר גובה X אחוזים בתור דמי ניהול מהפנסיה שהעובד יכול להשיג את אותה פנסיה בפחות אחוזי דמי ניהול, למעשה דה פקטור, מה שקרה זה שהעובד מימן את התפעול של המעסיק ולכן אגף שוק ההון בא ואמר: אני לא מוכן שזה יקרה יותר.

בנוסף לזה, עוד לפני שהתחלנו לדבר באמת על מערכת היחסים הזאת, מאד מאד חשוב שנבין על תופעה כלכלית שקורה בענף הזה, בענף הפנסיוני וזו פעולה תחת ריבית אפסית במשק, תחת מודעות הולכת וגדלה של הצרכנים בכל מה שקשור לנושא הפנסיוני.

לריבית האפסית במשק יש השפעה מאד מאד גדולה על המכשירים הפנסיונים, אני אנסה קצת להכניס אתכם לעולם הזה. וכמובן שינויי ספורדיים, כמו לדוגמא שאתמול, אני לא יודע כמה מכם שמעו אבל אתמול הושקה קופת גמל חדשה, קופת גמל להשקעה שזה נכון שזה לא קשור בדיוק למערכת היחסים עובד-מעביד, אבל חשוב שתדעו כי מטבע הדברים את מי שבאים לשאול שאלות זה כמובן אתכם. אז אנחנו נתחיל. הכנתי לכם מצגת יפה אבל משום מה היא לא פה.

אנחנו מדברים על הממשק האחיד.

כולם מכירים, יודעים מה זה. כולכם סובלים מזה. מצוין, יופי. חשבתי שיש פה מישהו שלא סובל, זה היה נראה לי קצת מפתיע. אז בואו נדבר קצת על הממשק האחיד. עמי אמר מקודם מאד מאד נכון שלמעשה החל משנה שעברה עסקים מעל 100 עובדים מחויבים להעביר את הדיווח, אני חוזר עוד פעם, את הדיווח בגין העובדים שלהם בצורה של ממשק אחיד.

הוא אמר מאד מאד נכון, אחת הבעיות הגדולות שלנו אצלכם זה עניין של טיוב הנתונים. עד היום אני נכנס למעסיקים ואני רואה אצל מעסיקים שכתוב שלישראל ישראלי יש פוליסת ביטוח בציון- חברה לביטוח. ומי שלא יודע, ציון חברה לביטוח כבר מזמן מזמן מזמן איננה. אז העניין הזה של טיוב הנתונים בתוספת לבעייתיות הגדולה שקיימת בגופים המוסדיים. סליחה שניה, (לא ברור) הפנסיוני ובואו נתקדם.

אז קודם כל בואו נקבל קצת תמונה על השוק הפנסיוני. השוק הפנסיוני זה השוק מבחינתי שכולל את כל קרנות הפנסיה, את כל קופות הגמל, את כל ביטוחי המנהלים, את כל קרנות הפנסיה הוותיקות, אני לא יודע כמה אצלכם יש להם קרנות פנסיה וותיקות. ואת כל קרנות ההשתלמות.

ואם נאסוף ונראה פה את כל המספרים האלה, אנחנו נראה שכל העסק הזה מגיע לכמעט טריליארד שקל. יש פה 232 מיליארד שקל בקרנות הפנסיה, 386 מיליארד שקל בקופות הגמל וקרנות ההשתלמות, ו-248 מיליארד שקל בביטוח ובנוסף לזה יש עוד 170 מיליארד שקל בקרנות הפנסיה הותיקות.

שימו לב דרך אגב שהנכסים בפנסיה, בקרנות הפנסיה המקיפות, גדלים בצורה מטורפת ואנחנו כולנו מבינים למה. עקב צו ההרחבה לפנסיית חובה שנכנס בשנת 2008.

סתם בשביל לסבר את האוזן, היום יש בקרנות 232 מיליארד שקל, בשנת 2008, טרום הכניסה של צו ההרחבה לפנסיית חובה, היה פה בערך 40 מיליארד. זה גידול מטורף שנובע כתוצאה באמת מהצטרפות של כל העובדים לקרנות הפנסיה.

אז מה בעצם מאפיין את השוק שלנו? מה שמאפיין את השוק שלנו זה למעשה אמרתי קודם, הסדרת מערכת היחסים, סוכן- מעסיק- עובד, ממשק מעסיקים שהתחלתי לדבר עליו. זכות העובד לבחור גם סוכן ביטוח. זכות העובד לבחור גם סוכן ביטוח.

למי שלא יודע, עד השנה זכותו של העובד היה לבחור תכנית פנסיונית. יכול היה עובד לבוא אליכם ולהגיד לכם: "תקשיבו, לא רוצה ללכת לקרן פנסיה X, אני רוצה ללכת לקרן פנסיה Y". אבל אין מה לעשות ומטבע הדברים, ברגע שאתם עבדתם עם סוכן ביטוח מסוים, ואותו סוכן ביטוח מסוים עבד עם חברה מסוימת, מטבע הדברים, אם נכנס אליכם אנחנו נראה שסביר להניח ש-90% מהעובדים נמצאים בקרן פנסיה מסוימת. למה? מכיוון שאותו סוכן ביטוח למעשה הציף להם את היתרונות כנראה של אותה קרן פנסיה.

באה הממונה על שוק ההון ואמרה: "עצור, אני לא מוכנה שיהיה יותר דברים כאלה". עצם זה שהמעסיק המפנה עובד אל הסוכן שלו, הוא למעשה מכוון את העובד ללכת למקום מסוים. למקום X. יכול להיות שהוא טוב ויכול להיות שהוא פחות טוב. אבל הבחירה איננה בחירה אמיתית של העובד. ולכן, החל מהשנה זכאי כל עובד לבחור סוכן ביטוח.

עכשיו, תארו לעצמכם עסק של, איך אמר עמי? לא עסק גדול, 30 עובדים, כל עובד בוחר לעצמו את סוכן הביטוח. חברים, בלאגן לא נורמאלי אבל אין מה לעשות. מאד מאד להיזהר עם זה, מאד מאד להיזהר עם מה שנקרא לכפות בצורה כזו או אחרת את הסוכן על העובד.

דרך אגב, עד השנה יש מושג כזה שנקרא "סוכן מעסיק".

כלומר, יכול להיות לעובד אחד שני סוכנים. סוכן אחד שהוא סוכן מעסיק, אנחנו נדבר על זה גם בכל מה שקשור לממשק האחיד. סוכן אחד שהוא סוכן מעסיק שלמעשה את כל מה שקשור לשאלות הרלוונטיות לגביכם, לגבי אותו עובד, אתם תשאלו אותו.

ערך פדיון פיצויים, למה הגבייה לא נעשתה כמו שצריך? האם השכר עודכן כמו שצריך? האם הוא מבוטח על אובדן כושר עבודה ב-75% כי זאת החובה שלנו? וכן הלאה וכן הלאה. לאותו עובד, יכול להיות סוכן שהוא סוכן שלו. אותו סוכן שלו ישב איתו, יסביר לו לגבי התכניות הפנסיוניות שלו ולמעשה יבצע מושג שנקרא "שיווק פנסיוני". הוא זה שיהיה מחויב להתאים את התכנית בהתאם לצרכי העובד. סוכן עובד מצד אחד, סוכן מעסיק מצד שני.

אנחנו עוד לא נתקלנו הרבה בדברים כאלה. אבל אני כבר אומר לכם, תתחילו להתכונן למצב הזה. מכיוון שאם עד היום סוכני ביטוח קטנים, לדוגמא לא היו יכולים להיכנס לעסק מסוים. סתם נניח אמדוקס כזה. כי ישבה שמה סוכנות ביטוח אחת והמעסיק אמר: "אני עובד רק עם סוכנות הביטוח הזאת". היום למעשה יכול עובד לבוא לחבר שלו שעד היום לא יכל להיכנס לאמדוקס, ולבוא ולהגיד לו: "אני רוצה שאתה תהיה הסוכן שלי".

ואז עוד פעם נוצר לנו פה מצב של סוכן מעסיק מצד אחד שזה הסוכנות שעובדת עם החשב, שעובדת עם החברה, ומצד שני סוכן עובד. קחו את זה בחשבון, זה עוד לא מאד מאד נפוץ כי סוכני הביטוח עוד לא נכנסו לשם אבל אני מניח שגם עם זה תהיה מה שנקרא פריצה קצת יותר גדולה בשנת 2017. השוק בינתיים מפנים כל מיני מגמות ובעתיד כנראה שאנחנו יותר ויותר נראה את זה.

קרן פנסיה ברירת מחדל, נקודה מאד מאד חשובה. קודם כל, מה זה ברירת מחדל?

יש לנו חובה לבטח כל עובד, עוד פעם, אני מדבר על מי שחל עליו צו ההרחבה לביטוח פנסיוני מקיף במשק, מה שנקרא פנסיית חובה. אבל זה גם תקף לכל מי שחל עליו הסכם קיבוצי או צו הרחבה אחר. על פי צו ההרחבה לפנסיית חובה, יש עלינו חובה לבטח עובד שמגיע אלינו, אחרי כמה זמן? אתם יודעים? אחרי חצי שנה. אם הוא מגיע עם תכנית קיימת אחרי כמה זמן? (לא ברור) או סוף שנת המס.

שימו לב. סוף שנת המס מגיעה עכשיו. שלושה חודשים או תום שנת המס. יש עלי את המחויבות הזאת. אני צריך לבטח. אני גם ניגש לעובד, אני אומר לו בתחילת הדרך: "אדוני היקר, אנא ממך, תבחר תכנית פנסיונית. תיידע אותי". מה אפשר לעשות? אותו עובד נכנס לעבודה, הוא נמרץ, הוא רוצה להתחיל לעבוד. אין לו זמן להיפגש עם סוכן הביטוח. אין לו זמן לבחור תכנית פנסיונית, מטבע הדברים נוצר לנו מצב שנתקלנו בהרבה מאד עובדים שלא בחרו תכנית פנסיונית ואתם יושבים להם על הווריד: "יאללה תבחרו, יאללה תבחרו". אבל הם לא בוחרים, ואז לאיפה אתם מעבירים את הכסף? אתם מחויבים להעביר את הכסף.

כלומר, גם אם העובד לא בחר אתם מחויבים להעביר את הכסף לאיזושהי תכנית. דרך אגב, לא מטריד אותי אותם 100 שקל אם נכנסו לתכנית של העובד או לא נכנסו לתכנית של העובד, מה שאותי מטריד זה שאם חס וחלילה לא העברתם כסף וקרה מקרה ביטוח ואז אנחנו כבר חשופים לתביעות של אבדן כושר עבודה כי לעובד היינו צריכים לעשות משהו ולא עשינו.

או חס וחלילה  לתביעות של שארים כי היינו צריכים לעשות משהו לעובד והעובד לא בחר קרן פנסיה. ולכן באופן עקרוני, לכל עסק צריכה להיות קרן שתהיה קרן פנסיה ברירת מחדל, ולאותה קרן פנסיה ברירת מחדל הוא צריך להעביר את פרטיו של העובד ולהתחיל לבטח אותו החל מהיום בו הוא זכאי לביטוח פנסיוני.

בקרן פנסיה ברירת מחדל, יכול מי מכם שאין בעסק ואין הסכם חתום עם קרן פנסיה ברירת מחדל, אנחנו אחרי זה קצת יותר נתרכז בזה, בחרה המדינה, או יותר נכון בחר האוצר שתי קרנות פנסיה שהן מבחינת כל העסקים לכל מי שאין הסכם אחר הן קרנות פנסיה ברירת מחדל החל מנובמבר 2016. אנחנו נתרכז עוד מעט בקרנות פנסיה ברירות מחדל. אנחנו נראה מה התנאים שיש בהם, אנחנו נבין מי הם קרנות הפנסיה ברירת מחדל. אבל החל מהראשון לנובמבר, לכל מי שאין קרן ברירת מחדל בעסק מחויב להעביר עובד שלא בחר אחרת לאותה קרן פנסיה ברירת מחדל.

הסכם קיבוצי, דיברנו על ההסכם הקיבוצי וצו ההרחבה להגדלת אחוזי ההפקדה.

אני מניח שכולכם הגדלתם את אחוזי ההפקדה ל-6.25 ומצד שני ל-5.75 מצד העובד ביולי 2016. הפעימה הבאה כמו שאמר עמי, קוראת למעשה בינואר 2017 ששם תגמולי המעביד גדלים ל-6.5% ותגמולי העובד גדלים ל-6%. הכל נשמע מאד פשוט, הכל נשמע מאד ברור, יחד עם זאת אנחנו נראה שגם בנושא הזה יש הרבה מאד בעיות.

אני אנסה לכוון אתכם לבעיות, קצת להנחות אתכם איך צריכים להתנהל מולם. דרך אגב, התיקון הזה לצו ההרחבה, ההסכם הקיבוצי החדש הזה, וצו ההרחבה שיצא בעקבותיו שלמעשה הגדילו את אחוזי ההפקדות, נתן לנו את התשובה חד משמעית האם למי שיש ביטוח מנהלים שאנחנו מפקידים עבורו 18.33 כן עונה על צו ההרחבה או לא עונה על צו ההרחבה. אני בטוח שמי מכם שהיה לו ביטוח מנהלים מכיר את הדילמה הזאת. מי מכם שלא מכיר, טוב שכך כי צו ההרחבה פתר את זה באופן אוטומטי.

עקוב אחרי בקרנות הפנסיה, לא יודע כמה מכם נתקלתם. זה יותר קשור מה שנקרא לעובדים.

אני אתן כמה תובנות לגבי המושג הזה שנקרא "עקוב אחרי בקרנות פנסיה" ואני אשמח מאד אם זה גם יעבור ממכם הלאה.

מסלול מוטה גיל, עוד פעם משהו שקשור לעובד על פוליסות הביטוח. למעשה נוצר לנו מצב, גם בפוליסות הביטוח, גם בקרנות הפנסיה וגם בקופות הגמל, נוצר לנו מצב ש-99% מהעובדים במשק נמצאים במסלול שבו רמת הסיכון היא X. באה מדינת ישראל ואמרה: "לא יכול להיות שעובד שמתקרב לגיל פרישה או שאמור להשתמש בכסף עוד שנה יהיה באותה רמת סיכון שנמצא עובד שרק התחיל את דרכו בשוק העבודה".

אני מזכיר לכולכם, לכל מי שהיה פה את שנת 2008, בה פנסיונרים בשניה ורבע איבדו 30% מהערך של החסכונות שלהם. נכון שאם היה להם זמן לתקן, זה היה מתקן את עצמו. אבל אם אני אמור לצאת מחר בבוקר לפנסיה, אין לי זמן לתקן את הירידה הגדולה הזאת ולכן משרד האוצר הכריז על מסלול ברירת מחדל שהוא מסלול תלוי גיל שככל שאני מתקרב לגיל מבוגר יותר, רמת הסיכון יורדת. זה נשמע נפלא. אני אומר עוד פעם, בתיאוריה הכל נפלא, הבעייתיות הגדולה שברגע שאני מתקרב לגיל הפנסיה ומורידים לי את רמת הסיכון, אני מטבע הדברים מושקע ביותר אג"ח ממשלתי שהתשואה היום על אג"ח ממשלתי למי שלא יודע, היא בערך אפס ולכן באופן אוטומטי אני שוחק את ערך החיסכון שנצבר ללקוח, בעיה בפני עצמה. היא קצת מתקשרת לעניין של הריבית האפסית בארץ ובעולם. אני קצת ארחיב על זה אחרי זה.

מודעות הולכת ועולה של הצרכנים בתחום הפנסיה, לקחתי כמות של כתבות שפורסמה בעיתונים הכלכליים בשנה האחרונה בתחום הפנסיה והגעתי למאות כתבות על תחום הפנסיה. המודעות הזאת מצד אחד עושה מאד מאד טוב כי זה מאד חשוב ואני חושב שזה הכרחי שלקוח יבין שהפנסיה זה החיסכון הכי גדול בימי חייו ושהוא צריך להתחיל לדאוג לו.

יחד עם זאת, מרוב מודעות, חלק גדול מהצרכנים מתבלבלים לגמרי. ולמי מגיעים כשמתבלבלים? הם כנראה מגיעים אליכם. ולכן חשוב להבין שהמודעות הזאת מצד אחד היא מצוינת, מצד שני היא יוצרת המון בלבול אצל העובדים ומטבע הדברים אתם צריכים פחות או יותר לדעת איך להתנהל. כמובן לא להיכנס לייעוץ פנסיוני, לא נכנסים לזה.

סוכן-מעסיק-עובד, במסגרת חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים, ייעוץ, שיווק ומערכות סליקה פנסיונית, נקבע ותשימו לב מה נקבע, כאשר סוכן הביטוח נותן גם שירותי שיווק וגם שירותי תפעול.

אני אחזיר אתכם למה שדיברנו קודם, אם יש סוכן ביטוח שהוא סוכן ביטוח גם של המעסיק וגם של העובד, מה שקורה אצלנו ב-99% מהעסקים, אנחנו יודעים שסוכן הביטוח נמצא אינהרנטית בניגוד עניינים. כי מצד אחד סוכן הביטוח נותן שירותים למעסיק. למעסיק נוח לעבוד איתו. מצד שני, מישהו צריך לשלם עבור השירותים האלה. ומי ששילם דה פקטור עבור השירותים האלה היה העובד. אמרתי קודם, אם לשם דוגמא ניקח את הראל, עוד פעם, זה רק דוגמא. אם לשם דוגמא קנה הלקוח קרן פנסיה בהראל פנסיה דרך סוכן הביטוח, אני מניח שדמי הניהול שהוא קיבל היו X. מצד שני, אם הוא היה פונה באופן ישיר להראל, הוא היה מקבל את אותו מוצר בפחות דמי.