הרצאות בנושא  פנסיה וגמל

עדכוני מיסוי פנסיוני : קובי ייתח - 21/11/16

חזור לרשימת הרצאות בנושא פנסיה וגמל

עדכוני מיסוי פנסיוני

קובי ייתח - 21/11/16

שמי קובי, אנחנו נהיה יחד היום עד בערך שלוש וחצי, אם תרצו יותר אין שום בעיה. שלוש ורבע, אין שום בעיה. תהיה לכם הפסקה קצרה באמצע, כך מי שלא יכול להתאפק יכול לצאת מבחינתי, אבל מי שיכול שיישאר.

הנושא שלנו בעצם הוא די נושק לנושאים שדיבר עליהם אייל. בעצם מיסוי, כל מה שקשור לתחום הביטחון הסוציאלי, פנסיוני.

אתם וודאי יודעים, בשנים האחרונות הרבה מאוד שינויי חקיקה, הרבה מאוד הצעות חוק שמוגשות על ידי משרד האוצר שהמטרה שלהם מאוד ברורה, חד כיוונית. המטרה המרכזית שלהם זה צמצום הטבות המס, זה בראש ובראשונה, אפשר לבוא ולסכם כבר את ההרצאה.

צמצום הטבות המס.

בעבר הרחוק, מי שבתחום הזה כבר לפחות חמש עשרה שמונה עשרה שנים, יודע שהטבות המס לאלה שמפקידים בחיסכון הפנסיוני, קופות גמל וכדומה היו פנטסטיות. הייתם מקבלים הטבות מס בהפקדות ומקבלים פטור מלא ממס בעת הפדיון, בעת המשיכה.

עם השנים, צמצמו את המשיכות הפטורות, צמצמו את הטבות המס בגין ההפקדות והנה רק בתחילת אלפיים וחמש עשרה התבשרנו על תיקון נוסף שמצמצם עוד יותר את הטבות המס בגין ההפקדות, יותר נכון מטיל חבויות מס מידיות על העובד, כבר ברמות שכר נמוכות יותר ממה שהיה בעבר ואני תיכף אציג את זה, והנה תחילת אלפיים ושבע עשרה, כבר האוצר בדיונים בוועדת הכספים על עוד איזה שהיא הצעת חוק שתצמצם עוד יותר את הטבות המס.

אני חושב שבסופו של דבר, אם ניקח את היקף ההפקדות ביחס להכנסה של לפני חמש עשרה או שמונה עשרה או עשרים שנה, וננסה להשוות את זה להיקף ההפקדות היום של אותו אדם, עם אותה רמת הכנסה, אנחנו נגיע לשחיקה של לפחות חמישים אחוז בהיקף הכנסה.

זאת אומרת, האוצר הצליח, אבל מה הוא עשה? בעצם עם כל הרעיון שלו היה לחנך אותנו לחסוך לפנסיה, בזה הוא הצליח בכוח, אבל מה הוא עשה בעצם, צמצם את החיסכון הפנסיוני.

במקום להרחיב אותו הוא פשוט צמצם אותו. נכון, הוא הכניס הרבה יותר חלקים מהציבור לתוך המעגל הזה שנקרא חיסכון פנסיוני, על ידי כל מני הסכמים צדדיים. אם ניקח מאלפיים ושמונה את צו ההרחבה לפנסיה, חובת הפקדה לפנסיה, את גידול ההפקדות, אבל חברה, על איזה רמות הכנסה זה חל? מאוד מאוד נמוכות. ... שכר ממוצע במשק אחד.

נכון שזה הכניס פנימה ואין בזה שום פסול להכניס פנימה את כל השכירים במשק, ואתם יודעים מה אני גם מברך על המהלך אם הוא יצליח שהאוצר יכניס פנימה גם את האוכלוסייה של העצמאים כחובת הפקדה, זה פנטסטי.

זה מצוין, כי כל אחד ואחד מכורח החוק ולא בגלל שהוא רוצה או לא רוצה, אומרים לו אתה תפקיד. ועצם ההפקדה תניב לך שקל שניים הטבה. אבל קודם כל, לכל אחד יהיה חיסכון פנסיוני, רק אם ניקח את אותו אדם שלפני עשרים שנה הפקיד ונשווה אותו למה הוא מפקיד היום אנחנו נראה במחצית, ירידה של מחצית מההפקדות, מרמת ההפקדה בגלל באמת כמו שאמרתי צמצום הטבות המס.

כי הטבות המס היו הכלי המשמעותי ביותר שבעצם עודד את הציבור לחסוך באפיק שנקרא גמל. אז ככל שהלכו וצמצמו אותה מאוד הגיוני שזה הלך ופחת. אז אנחנו נדבר כמובן גם על היערכות סוף שנה, גם על נושא של הפקדות שכיר, עצמאי, פיצויים, השלמות פיצויים, הבנתי שאייל זרק לכם כמה ביטויים והוא בכוונה לא נכנס לזה כמו למשל קצבה מוכרת, המיסוי של הפיצויים שאמור, אמור כרגע אני מאוד מקווה, גפני הבטיח שבמתכונתו הנוכחית הוא לא יתמוך בהצעת החוק של האוצר למסות את ההפקדות לפיצויים אבל אני בכל זאת אדבר על זה, כי יש כבר שינויים בנוסחים, יכול להיות שבווריאציה כזו או אחרת זה כן יעבור, אז אני אדבר על כך בהרחבה. נתחיל דווקא עם נושא באמת הפקדות מעסיק לטובת העובד.

אחר כך עובד שרוצה באופן פרטי לחסוך בקופת גמל כמובן היום הכל קצבתי, למעט כל מני מסלולים כאלה ואחרים שנקראים קופות גמל לחיסכון. אז קופות גמל לחיסכון במתכונת המרכזית שלהם אנחנו כולנו נדע תיכף שאין בהם בכלל הטבות מס כי כל הרעיון הוא בעצם להחזיר את קופות הגמל לשוק כי עד היום מה שקרה, מי שאמרו לו אתה צריך להפקיד לקצבה איפה הוא הפקיד, או בחברת ביטוח בפוליסת קצבה, או בקרן פנסיה.

האם הוא הפקיד בקופת גמל? התשובה היא לא, מרבית הציבור לא הפקידו בקופות גמל כי מאלפיים ושומנה הפכו אותם לקופות גמל לא משלמות לקצבה. אז אם אני מפקיד לקצבה שקוראים לה קופת גמל לא משלמת לקצבה אז בשביל מה לי להפקיד בה, כדי שאחר כך בבוא היום אני אעביר את הכסף לקופה לקצבה, בסדר יש לכאן ולכאן כל מני גישות, כל מני טעמים, אני חושב שהתכנון הנכון דווקא כן לפצל אבל האוצר כדי להחזיר את קופות הגמל האלה שסבלו בשנים האחרונות מירידתן קרנן, מירידה משמעותית בהיקף ההפקדות בהם, אז כדי להחזיר אותם למשחק הוא בעצם עשה איזשהו תיקון חוק בדרך כמובן, שאמור לשכנע את הציבור דווקא כן להכניס כספים לקופות האלה מתוך כוונה חסוך ולא באמת לפנסיה.

תוכלו לפדות, זה יהיה נזיל מתי שתרצו תשלמו רק מס רווח הון, בעצם זה תחליף לתכנית חיסכון. אז אם יש לי תחליף לתכנית חיסכון וזה מתנהל ברמת דמי ניהול יחסית נמוכה, כי אם אני מתמקח עם קופת הגמל והצלחתי להוריד אותם בדמי הניהול, ואם אני סומך על זה שקופת הגמל תעשה לי צועות לפחות באותה רמה שיעשה לי מנהל ההשקעות בבנק, ואני יודע שאצל מנהל ההשקעות בבנק אני משלם עמלות קניה ומכירה מה שבקופת הגמל זה כבר כלול בתוך מה, בתוך דמי הניהול, אז אולי שווה לי באמת להשקיע בקופת גמל, ועוד דבר מאוד מאוד חשוב, בקופת גמל כשיש לי רווח על הנייר אני עדיין לא משלם עליו מס, מתי אני אשלם את המס? רק כשאני אפדה.

בעוד שבתיק ניירות ערך הברוקר שלי, הבנק שלי, עשו לי מכירה של נייר ברווח, אוטומטית הרכישה החדשה מתבצעת מהנטו.

כי כבר האוצר לקח את הנתח שלו. זאת אומרת, הבנק או הברוקר העבירו כבר את המס על אותו רווח. ולכן יש הרבה מאוד הגיון בלהחזיר את קופות הגמל האלה לשוק כשחקן מרכזי, כי היקף הכסף שהם יכולים באמת לצבור לטווחי זמן ארוכים יחסית, הוא הרבה יותר גדול עם גמישות הרבה יותר גדולה של ניידות, עם גמישות הרבה יותר גדולה של בחירת מסלולי השקעה, הרבה יותר מאשר בקרנות פנסיה ובחברות ביטוח בפוליסות כאלה ואחרות.

ולכן זה מאוד מאוד הגיוני שהאוצר יחזיר אותם למשחק. אבל כרגע אני לא מדבר על קופות גמל לחיסכון כי אמרנו, הטבות מס אני מקבל איפה שאני מפקיד לקצבה. בהנחה שהפקדתי לקצבה לקופת גמל לקצבה, קרן פנסיה, פוליסת קצבה, שם אני אהנה מהטבות מס.

אם אני מפקיד בקופות גמל לחיסכון לא תהיה לי הטבת מס בשלב ההפקדה. אני אהנה אולי מדחיית מס, ואולי ממס רווח הון כזה או אחר בבוא היום.

לגבי ההפקדות עובד מעביד, אז כולנו יודעים שבמסגרת ההפקדות האלה ישנן שתי הטבות מס. ההטבה הראשונה זה הפטור ממס שמקבל העובד נכון? המעביד מפקיד עבורו כספים, העובד פטור ממס על ההפקדות של המעסיק אבל בתנאי שהוא עומד במספר תנאי חוק נכון? שהוא שם הפקדה מקבילה שלא תפחת מחמישה אחוזים שהפקיד המעסיק, אז אם זה תלוי בהסכמים כמובן.

דבר שני, הוא יהיה פטור כל עוד הפקדת המעסיק יחד עם המרכיב לאובדן כושר עבודה לא עלתה על שבעה וחצי אחוז מהתקרה. אז עד תחילת אלפיים ושש עשרה התקרה עמדה על ארבע פעמים השכר הממוצע במשק.

ארבע פעמים השכר הממוצע במשק להזכירכם היה קרוב לשלושים ושמונה אלף שקלים. כשלושים ושבע אלף חמש מאות, משהו כזה. בינואר השנה הקטינו את התקרות לפעמיים וחצי השכר הממוצע. פעמיים וחצי השכר הממוצע, כלומר, הורדה של התקרה לעשרים ושלושה אלף שש מאות שישים שקלים, מה שאומר שכל מי שהשכר שלו לא הגיע עדיין לשלושים ושלושה אלף, השתנה אצלו משהו? לא.

אבל מי שהשכר שלו להפקדות עלה על עשרים ושלושה אלף שש מאות שישים ולא עלה על שלושים ושבעה אלף שמונה מאות חמישים, התקרה הקודמת, הרי שהחל מראשון בינואר, על מרכיב מסוים מתוך הפקדות המעסיק יש לו זקיפת שווי, תשלומים לקצבה. זה היה קודם למי שמשכורתו עלתה לצורך הפקדות, או הפקידו לו מעל שבעה וחצי אחוזים בגין ארבע שמ"ב ומעלה, כלומר מעל שלושים ושבעה אלף שקלים, החל מינואר אלפיים ושש עשרה זה ירד לעשרים ושלושה אלף שש מאות שישים.

כלומר, כבר במועד ההפקדה העובד הזה משלם מס הכנסה על חלק מהפקדות המעסיק. האם בזה מסתכמת החבות שלו? זהו שילם מס, זהו נגמר? מה הוא עוד משלם? אם אומרים לי שמאתיים שקלים הפקדת מעסיק בגין השכר מעל עשרים ושלושה אלף שש מאות שישים הופכים להיות הכנסת עבודה, מה אני משלם עליהם, מס הכנסה, ביטוח לאומי ומס בריאות.

אז ממסים אותי גם בלפחות שלושים וארבע אחוזים כי פה אני כבר נמצא במדרגה של שלושים וארבע אחוזים, ובעוד שנים עשר אחוזים בערך של ביטוח לאומי ומס בריאות. ומה האוצר אומר לי? לא נורא, למה? כי כשאתה תרצה למשוך קצבה מהכסף הזה, איזו קצבה זו תהיה? פטורה ממס. האם זה פיצוי מלא על המס שאני משלם היום? בתשעים ותשע אחוז מהמקרים זה אפילו לא מחצית מהפיצוי שמגיע לי.

כי בעצם מה יקרה, אני חסכתי כספים על שכר של שלושים ושבע אלף שקלים שקודם לא היתה איתו בעיה, ועכשיו הורידו לי את התקרה בערך בארבע עשר, חמישה עשר אלף שקלים. זה אומר שעל שבעה וחצי אחוז מחמישה אחז אלף שקלים הפקדה, זאת אומרת שבעה וחצי אחוז מחמישה עשר אלף שקלים הם בערך אלף שקלים, על האלף שקלים האלה בעצם אני משלם מס של שלוש מאות ארבעים שקלים ועוד מאה עשרים שקלים, שילמתי ארבע מאות שישים שקלים באותו חודש לפחות. ארבע מאות חמישים, ארבע מאות. והאלף שקלים האלה שהמעביד הפקיד והאלף שקלים שיצאו גם מהנטו שלי שגם הם מהנטו שלי, ילכו וירכשו לי קצבה בבוא היום כל אלפיים שקלים לצורך העניין קונים לי קצבה של כמה? אם המקדם הוא מאתיים, בערך, כל אלפיים שקלים עשרה שקלים.

אני אקבל את העשרה שקלים תוספת קצבה כשאני אגיע לגיל פרישה בעוד אי אילו שנים וסך כל הקצבאות שלי יהיו במדרגת מס במקרה הטוב של עשרים ואחת אחוזים כי אני אגרד איפה שהוא סביב השנים עשר, שלושה עשר אלף שקלים. אז חסכתי באותו רגע את המס השולי שלי שהוא עשרים ואחת אחוזים על אותם עשרה שקלים בגין הרכישה החודשית. אבל כמה אני שילמתי? ארבעים ושישה אחוז, ארבעים וחמישה אחוז. אז אין פה באמת פיצוי מלא על המיסוי הזה, וזה לא ממש מעניין את הפקידות של האוצר, מבחינתם זה הנכון, כך צריך לעשות, להעניש את אלה שמפקידים ומה האלטרנטיבה תהיה בעצם? מה האלטרנטיבה? לעצור.

ואתם יודעים כמה אנשים יותר ויותר מבקשים מהמעסיק שלהם לעצור את ההפקדות, אם פעם כתבו הפקדות בשלושים ושבע אלף שקלים, היום התופעה מתחילה כבר הרבה יותר נמוך, סביב העשרים וארבע, עשרים ושלושה אלף שקלים. כבר אז כותבים הפקדות.

נכון אני משלם מס על מה שהמעביד אמור היה להפקיד לי, אבל זה לא הולך לי לקופה שמחר אולי זה יהיה קצבה פטורה. זה הולך לאן? לחשבון הבנק שלי. ומה אני עושה אם זה כשזה הולך לחשבון הבנק שלי. מרבית הציבור חי ממה שנכנס לו לחשבון הבנק.

פחות יודעים לחסוך ולחסוך ומה לעשות, כורח המציאות, אנחנו צריכים להוציא יותר כדי לשמור על רמת החיים שלנו. ואין מה לעשות, ככה זה. אז מה עשיתי בעצם לחיסכון הפנסיוני שלי? פגעתי בו.

אז תארו לכם שכל חודש יכולתי לחסוך עוד עשרה שקלים פנסיה, יש לי עוד מאתיים חודשים עד הפנסיה, אז ויתרתי על כמה? תעשו חשבון, אלפיים שקל פנסיה. ויתרתי על אלפיים שקל פנסיה בגלל השטות הזו של מה בעצם רציתי למנוע את הטלת הקנס של האוצר.

זה לא בהכרח נכון, זאת אומרת, מי שיתמיד ויחסוך ויעלה בידו להוכיח שהכספים שהוא צבר מההפקדות עליהם הוא שילם מס בגלל ההוראה הזו, יעלה בידו להוכיח, אז יזכה לקצבה נוספת שהיא תהיה פטורה ממס. והנה לאט לאט אנחנו רואים ניצנים בדוחות של סוף 2015 ובדוחות של 2016 זה כבר יורחב כמעט באופן מלא.

אנחנו רואים איך הקופות מוציאות לנו דוח שכבר מסמן בטבלה, מחלק את הכספים, גובה ההפקדה לפני המיסוי וגובה ההפקדה לאחר המיסוי. הם קוראים את זה בשמות שלקוחים מהחוק, הפקדה שאינה מוטבת והפקדה מוטבת. הפטרה פטורה. מה זה הפקדה פטורה, הפקדה ששילמתי עליה, בדיוק טרמינולוגיה הפוכה.

הפקדה פטורה בדוח לפי החוק זה הפקדה ששילמתי עליה מס. עכשיו היא נקראת פטורה למה? כי שילמתי את המס והיא תהיה פטורה כשאני אממש אותה בגיל הפרישה. או כקצבה פטורה או כסכום חד פעמי, אם אני אעמוד בתנאים אחרים שאני אדבר עליהם בהמשך. אז הנה בעצם אנחנו רואים שהאוצר באמת פטר לנו את הבעיה באופן מוחלט. מה אמר לקופות? תצבעו. אז אפשר ללכת הביתה נכון? האוצר פתר לנו את הבעיה.

מסתבר שהצביעות שעושות הקופות חברה מתאימות רק לסוג אחד של עובדים, עובדים שיש להם רק מוצר פנסיוני אחד. כמה כאלה אתם מכירים? אין. למה? כי אין, הקופות לא יודעות לדבר אחת עם השנייה. וכל קופה צובעת לה לפי ברירת המחדל. אז מה המשמעות? שאחת תצבע לפי ברירת המחדל, השנייה תצבע לפי ברירת המחדל, יש לי בשתי הקופות מרכיבים שנצבעו כהפקדה חייבת, שלכאורה אולי באחת מהן היא צריכה להיות הפקדה פטורה.

מי אמור לפטור את התקשורת או את החוסר תקשורת שיש בין הגופים? המסלקה, נקרא לזה במילים פשוטות בעצם, אותו גוף שהאוצר כבר שוקד מספר שנים להקים אותו שהוא בעצם יהיה השפה האחידה שהקופות ידברו בינן לבין עצמן. אחת עם השנייה.

מי בעצם יזרים את המידע? המעסיק. המעסיק יזרים את המידע, יזרים את הכספים דרך הקופות, או הסוכן, מנהל ההסדר לא חשוב, הכסף יעבור בממשק אחיד למסלקה. המסלקה יודעת עכשיו ברמת תעודת זהות להודיע ... הקופה הזו תצבע, הקופה הזו לא תצבע. עד כאן הכל בסדר. האם גם זה יפתור את מאה אחוז הבעיות? התשובה היא לא, כי בשביל שהקופה תדע מה כדאי לצבוע כקצבה מוכרת ומה כדאי פחות לצבוע כקצבה מוכרת, מי צריך לקבל את ההחלטה ולהעביר לה את הבקשה? העובד. למה? כי אם יש לי יותר ממוצר אחד, אחד עם מקדמים ישנים ואחד עם מקדמים חדשים, אחד עם כספים בלי צועה מובטחת ואחר עם כספים עם צועה מובטחת.

איפה אני אעדיף לצבוע את התשלומים של הקצבה המוכרת? אולי איפה שיש לי את הצועה הכי גבוהה, אולי איפה שיש לי מקדמים יותר טובים, כדי שאת היתר אני אשאיר למה? לאולי היוונים כאלה ואחרים.

האם לרמה הזאת תגיע המסלקה הפנסיונית? אז אני אומר לכם כבר עכשיו, ככל הנראה לא. מה זה אומר? שככל שהתיק שלנו מורכב יותר עם מספר מוצרים רחב יותר או מגוון רחב יותר של מוצרים, אנחנו עדיין נדרש לתת הנחיות ברורות למסלקה באמצעות המנהל הסדר, באמצעות המעסיק, איפה אני רוצה את הצביעה הזו.

חברה אני רק אור לכם שזה הולך להיות העידן החדש של הייעוץ. אם עד היום התייעצו לכם איזה קופה לבחור, או לא איתכם, התייעצו על היועצים איזה קופה לבחור, מחר זה יהיה אחרי שבחרת איזה קופה, בוא נראה איזה קופה לצבוע, ואיך לצבוע, כמה פה כמה שם. למה אי אפשר בסוף? כי הרבה מאוד מצבים אני לא מגיע לסוף ומושך.

לפעמים אני עושה משיכות תוך כדי, אני צריך לאגור מידע משנה לשנה, המידע הזה זה כסף שזורם ברמות השקעה מסוימות, בתנאים אחרים, בקופות אחרות, אני צריך לנהל אותו באופן שוטף. כשאני מגיע לנקודת משיכה זה נכון אבל לפי מה אני יודע, לפי איך צבעתי, רטרואקטיבית. ולכן הכל נראה יפה, האוצר יש לו פתרונות יפים על הנייר אבל כנראה שהם יפתרו אפילו לא שבעים אחוז מהבעיות האלה.

לכן, כשאנחנו רואים את הדבר הזה, את ההוראה שכבר מטילה חיוב אני יודע, אני קובי ייתח יודע שיש לי פה עבודה לפחות עד הפנסיה. אין לי בעיה. לגבי הרובד הזה שאמרנו שעובד פטור ממס על הפקדות המעסיק, אז הזכרתי שיש שתי הטבות שעובד שכיר מקבל, אחת זה באמת הפטור ממס על הפקדות המעסיק עד עשרים ושלושה אלף שש מאות שישים כפול שבעה וחצי אחוז, והחלק השני זה על חלקו. אותה הפקדה מקבילה שהוא מעביר לקופה שבה מפקיד המעסיק ובעצם בגינה הוא זכאי לקבל מה? זיכוי. יפה.

הזיכוי, מאוד פשוט, שלושים וחמישה אחוזים ממקסימום שבעה אחוזים שהוא מפקיד מוגבלים בתקרה. איזה תקרה? שמונה שבע מאות. כפי שאתם רואים, רובד א' שמונת אלפים שבע מאות. הכנסה מבוטחת, מעביד מפקיד, אני מפקיד.

עד סדר גודל של שבעה אחוז משמונה שבע מאות, זה בערך שש מאות ועשרה שקלים, תכפילו את זה בשלושים וחמישה אחוזים, זה המאתיים שקלים זיכוי שאני מקבל אוטומטית בתלוש המשכורת שלי. עד כאן אין לנו בעיה.

כשאני מדבר על מבוטחת לא מבוטחת, האם כשהמשכורת שלי נניח לצורך העניין היא שנים עשר אלף בברוטו הכולל שלה, אבל היא מורכבת משכר בסיס של שבעת אלפים שקלים וכל היתר זה שווי שימוש ברכב והחזרי הוצאות ופרמיות. ונניח שהסכם העבודה שלי הוא לפני צו ההרחבה, כך שבעצם יש לי הסכם עבודה מטיב על ההפקדות, והמעביד מפקיד לי רק על הבסיס, רק על שבעת אלפים שקלים.

אבל אני אזרח טוב, רוצה לדאוג לפנסיה שלי, אני רוצה להפקיד באופן פרטי, אז באופן פרטי המחוקק אומר, קודם כל, אתה תקבל הטבת מס עד כדי השלמת התקרה הראשונה. אז יש לך אלף שבע מאות שאתה יכול להפקיד כעמית עצמאי ולקבל עליהם את השלמת הזיכוי. אבל זה לא עוצר כאן כי אם אני עדיין אזרח טוב, ויש לי עוד הכנסה חייבת ואני רוצה להמשיך ולחסוך באופן עצמאי, אז בא המחוקק ונותן לי את הרובד השני. אבל שימו לב, הרובד השני, מהו? איזה סוג של הכנסה? אם למעלה אמרנו שזה יכול להיות או מבוטחת או לא מבוטחת, פה זה רק הכנסה לא מבוטחת. זאת אומרת, אם ניקח את הדוגמא שלי, שנים עשר אלף שקלים ברוטו, על שבע המעביד מפקיד על חמש הוא לא מפקיד.

אני יכול להפקיד על החמש? כן, אני יכול. כי הם לא מובטחים. הם שכר לא מבוטח. ברגע שהם שכר לא מבוטח אני יכול להפקיד באופן עצמאי. לקבל זיכוי עד שבעת אלפים כשכיר ועל החמשת אלפים שבעצם מורכב משני חלקים של הכנסות מזכות, אלף שבע מאות ועוד שלושת אלפים שלוש מאות של החלק השני, אני מקבל זיכוי נוסף, זיכוי משלים. עד כאן אין לנו בעיה. על הרובד השני זה רק חמישה אחוז, זה מה שאתם רואים פה, נכון, כי זה הכנסה אחרת. לפני אלפיים ושש עשרה, אם השכר שלי עמד על ארבעים אלף שקלים, אבל השכר המבוטח היה רק שלושים, יכולתי עדיין להפקיד על שמונת אלפים שבע מאות בין השלושים אלף לארבעים אלף, שזה שכר לא מבוטח, שווי שימוש ברכה, החזרי הוצאות, פרמיות וכדו', ולקבל עדיין זיכוי ולא רק זיכוי, לקבל גם ניכוי. לקבל גם אחד עשר אחוז ניכוי מאותם שמונת אלפים שבע מאות.

אבל אז בא התיקון חוק מינואר השנה שצמצם לי גם את הטבת המס כעמית עצמאי. כי בעצם מה הם עשו לתקרה? מארבע פעמים שכר מממוצע במשק הכנסה מבוטחת, זה ירק לפעמיים וחצי, כלומר לעשרים ושלושה אלף שש מאות שישים. את אותה הפחתה מארבע פעמים לשתיים וחצי פעמים הם עשו על תקרת ההכנסה המזכה לצורך ההטבות.

לקחו את השמונה שבע מאות שעמדה על ארבע פעמים שמונה שבע מאות לפני התיקון שזה היה קרוב לשלושים וחמישה אלף שקלים, שלושים ושישה אלף שקלים ופשוט הורידו אותם לעשרים ואחת אלף שבע מאות חמישים. אז אם אני שנה שעברה הפקדתי על שמונה שבע מאות מעל שכר של שלושים אלף שקל וקיבלתי גם ניכוי וגם זיכוי הרי שמאלפיים ושש עשרה מה האוצר אומר לי? יש לך רק זיכוי, כי הזיכוי לא כפוף לעשרים ואחד שבע מאות חמישים.

אבל מה עם האחד עשר אחוז ניכוי שזה הטבה מאוד משמעותית, את זה כבר אין לי, כי הם צמצמו בעצם גם את הטבת המס כעמית עצמאי לא רק עמית שכיר, הורידו את הארבע פעמים לשתיים וחצי בגין הפקדות המעסיק, אלא גם הלכו למעסיק והענישו גם אותו ואמרו לו אתה רוצה להפקיד כעמית עצמאי, כך בחשבון שאתה לא יכול ליהנות מניכוי על הפקדות בגין הכנסה חייבת שעולה על עשרים ואחד אלף שבע מאות חמישים, אלא אם כן עד עשרים ואחד אלף שבע מאות חמישים, יש לך הכנסה לא מבוטחת.

בזה בעצם מתבטא הנזק המיידי שהאוצר גרם על ידי התיקון הזה. אותו עצמאי ששנה שעברה היה מפקיד לצורך העניין אחד עשר אחוז משמונת אלפים שבע מאות בחודש, זה עוד כתשע מאות שקלים הפקדה לחודש, הוא היה מקבל עליה ניכוי. ניכוי זה הקטנה על פי החזר, על פי שיעור המס השולי שלי. אם הוא היה במס שולי עם זקיפות שווי וכדו' של ארבעים ושמונה אחוז, הוא היה מקבל מתוך התשע מאות שקלים האלה ארבעים ושמונה אחוז חזרה. נכון? עכשיו מה אומרים לו, אדוני, אין לך ניכוי. האם הוא ימשיך להפקיד? ואם הוא ימשיך, האם הקופה יודעת לצבוע לו כדי שבבוא היום הוא ירצה למשוך את הכסף זה היה פטור? קשה מאוד להוכיח את זה, ולכן אמרתי אני לא דואג לפרנסה יש לי ברוך השם עבודה לאיתור המרכיבים של הקצבה המוכרת גם לעוד עשר שנים.

אין ברירה, אנחנו נעבוד על זה ומשם נתפרנס כי אף אחד אחר לא יודע לצבוע את זה. ומי שלא ידאג ויקבל את הייעוץ הנכון ואת הסיוע הנכון באיתור אותם מרכיבים שהוא שילם עליהם מס במועד ההפקדה, מה יקרה בסופו של דבר שהוא ירצה להוציא אותם מהקופה? ישלם עליהם מס פעם שניה. ופה בעצם זו המלכודת של הקטנת התקרות.

המלכודת הזו בעצם לכאורה אני לא יודע, נועדה להסיט את הטבות המס לאוכלוסייה אחרת, כי אל תשכחו, מ2008 הרבה יותר אנשים מפקידים לפנסיה, הרבה יותר אנשים מפקידים לפנסיה, זה אומר שיש הרבה יותר דרישה להוצאה מוכרת בגין הפקדות פנסיוניות של מעסיק.

יש יותר דרישה לתוצאה, כלומר יש פחות הכנסות ממיסים, מהרבה מאוד מעסיקים שעד אלפיים ושמונה לא הפקידו. איך האוצר מגבה על הירידה בהכנסות ממיסים? מטיל את המס על מי? על האוכלוסייה הגבוהה יותר, על האוכלוסייה במדרגה הגבוהה יותר, כי משם יותר קל לחלוב, לקחת, ובצעם לממן באמצעות זה את העניין הזה.

זה בדיוק מתקשר עכשיו להצעת החוק שהיה דיון בשבוע שעבר בוועדת הכספים בעניין מיסוי הפקדות לפיצויים. האוצר ראה כי טוב, אמר יפה, בשתיים וחצי אנחנו כבר יוצרים חבות מס מיידית. אנחנו לא נגיד  מה המשמעות האמיתית של חבות המס הזו, אנחנו רק נבוא ונציג את זה כאילו זו הטבה.

איך הם הציגו את ההטבה? חברה, כמי שהיה רק שבע עשרה שנים במשרד האוצר, אני יכול לומר לכם שהם אלופים בלהציג את הגזירה כהטבה. וזה בדיוק מה שהם עשו. הלכו לוועדת הכספים, ניסחו הצעת חוק יפהפה שאומרת, החל מ2017 אנחנו מעבירים לעובד את הבעלות האוטומטית על כספי הפיצויים שלו גם בלי שהמעסיק יאשר לו. מה בעצם הם נתנו לכאורה להבין? שעד היום עובד מתפטר לא היה זכאי, חבר כנסת ממוצע קורא את הצעת החוק הוא מבין, עד היום עובד רגיל מתפטר לא זכאי לקבל  את הפיצויים, המעסיק כביכול יכול לקחת אותם, אלא אם כן יש סעיף ארבע עשרה, לכל העובדים במשק יש סעיף ארבע עשרה? יפה, מה אותו חבר כנסת שקורא את הצעת החוק מבין? שהחל מ2017 האוצר הולך לעשות תיקון חוק, שמעביר את הבעלות מיידית במועד ההפקדה על הכסף שנצבר מיידית לעובד.

כלומר העובד הזה מחר מתפטר, לא צריך סעיף ארבע עשרה למה? כי החוק כבר מקנה לו את הזכות. אבל מה הם בעצם באו ואמרו? בגין ההטבה הזו אנחנו נפחית את ההפקדה הפטורה ממס לפיצויים לשתיים וחצי. בהתחלה אמרו שתיים וחצי פעמים, כלומר, עד כעשרים ואחת אלף שקלים. אחר כך הם קצת נבהלו כי זה נמוך מדי, העלו את זה לשלוש פעמים שכר ממוצע במשק, בערך עשרים ותשעה אלף שקלים.

מה המשמעות המיידית של זה מי שמבין? מי שהמשכורת שלו מעל עשרים ותשעה אלף שקלים ומפקידים לו לפיצויים, עד 2017 לא ישלם מס על ההפקדה כי הכסף לכאורה לא שלו.

יש סעיף 14, אין סעיף ארבע עשרה, הכסף לא שלו. אבל החל מ2017 אם החוק יעבור, ישלם מס. והתמורה שהוא מקבל זה בעלות אוטומטית על הכסף. עד כאן הכל בסדר.

רק מה הם שכחו להגיד? שזה לא רק מס הכנסה, זה גם מה? ואנחנו דיברנו על זה הרגע. ביטוח לאומי ומס בריאות. הכל טוב ויפה, הוא יקבל חזרה את הכסף בלי מס. אבל דיברנו על זה חברה, זה חתיכת עיוות שהטבה שאני מקבל שווה מחצית מהמס ששילמתי על כל שקל שהלך במושא בשלב ההפקדה. אז זה אחיזת עיניים.

וגפני כנראה לא אדם טיפש. אתם יודעים מה, לא כנראה, הוא לא אדם טיפש בכלל, אדם שמבין עניין וכנראה שיש לו גם יועצים שידעו לרמוז לו בעדינות שזה סוג של אחיזת עיניים והוא הבין את הרעיון ואמר לפקידי האוצר, חברים יקרים, קודם כל זה לא נכנס לספר התקציב.

זה לא יעבור במסגרת ההצבעה על חוק התקציב. אתם רוצים נעשה על זה דיון נפרד, ובמתכונת הנוכחית הוא אמר להם, חברים יקרים, אני לא אתמוך בזה, נקודה. החזיר את זה למשרד האוצר, על המיסוי של הפיצויים. אמר להם במתכונת הנוכחית אני לא תומך בזה, דבר ראשון.

קודם כל הוריד את זה מסדר היום, ירד מספר התקציב. הדיונים על התקציב יימשכו. יש שמה גזירות אחרות אני לא אכנס אליהם, אייל בטח דיבר איתכם על חלק מהם, אז לא נכנס לזה, אבל זה יצא מספר התקציב, זה חוזר למשרד האוצר, ישבו, יכינו הצעת חוק מפורטת, עם כל המשמעויות ולא רק עם מה שהם רוצים להציג, ואז זה יחזור לדיונים נוספים ואז נראה אולי מערכה שניה עוד מאבקים ונראה.

בסופו של יום, ההסתדרות קצת בבעיה. ההסתדרות היא בבעיה מאוד קשה, למרות שפה ייאמר לזכותו של אבי ניסן קורן שבהתחלה הם מאוד מאוד נמנעו מלהציג עמדת אנטי, כי בעצם על מי אתם הולכים להגן, מה יגיד להם הציבור החלש?! על מי אתם הולכים להגן? על אנשים שמרוויחים שלושים אלף ומעלה. תגנו על העובד החלש. אבל זה לא נכון. הגישה לא נכונה.

כי אז נניח ועצרו פה בשלוש פעמים שמ"ב. מי מבטיח לנו שאם יעבור השלוש פעמים שמ"ב בעוד ארבע שנים לא יקום מטורף ויגיד אה, זה כבר יותר מדי גבוה, בוא נוריד את זה לשתיים שמ"ב. הרי אנחנו כבר מכירים את התהליך הזה. זה התחיל באלפיים עם ארבע פעמים שמ"ב פלוס תקרה להון של עוד עשרת אלפים שקל. ירד לארבע פעמים פלוס תקרה הונית מצומצמת. ירד לארבע פעמים, ירד לפעמיים וחצי ואנחנו רואים, זה רק הולך ויורד. עד שיבטלו לחלוטין את הטבות המס ויגידו מי שרוצה יחסוך ומי שלא רוצה שלא יחסוך וישבור את הראש לבד.

זאת אומרת, יש פה איזה שהיא מגמה ואם לא נעצור אותה בזמן, אם לא נעשה, נקים קול זעקה, מחאה, אפילו מחאה חברתית, כי ברור לכם שזה לא פוגע רק ברובדים של העשירונים העליונים. זה פוגע, או עשוי לפגוע גם ברובדים של העשירוני ביניים. עשירונים חלשים נמוכים זה לא באמת מעניין אותם הטבות המס מסיבה פשוטה, כי מה בעצם, הם לא משלמים מס.

אז אם יש לי זיכוי ואני מרוויח ששת אלפים שקל, כמה שווה הזיכוי? אפס. אז זה לא עוזר לי. שהמדינה תיתן להם את הטבות המס בצורה אחרת, וכבר דיברו על זה לפני כמה שנים, לבוא ולתת את זה בצורה של כסף מוחשי ישירות לחשבון הפנסיה.

מה יעדיף אותו עובד עם שכר של חמשת אלפים ששת אלפים שקל? לקבל מאתיים שקלים זיכוי וירטואלי או לקבל מאה שקלים בחשבון הפנסיה? מה הייתם מעדיפים? ברור שמאה שקלים לחשבון הפנסיה. אבל זה לא קורה.

זה כבר חמש או שש שנים שהרעיון הזה מסתובב במסדרונות האוצר, הסתדרות, הסתדרות, האוצר, האם מתקוטטים, עלויות תקציביות, מאיפה יבוא הכסף. חברה, אפשר לוותר על צוללת אחת ולממן את זה, אין שום בעיה. אבל פה שמרון לא השותף המתווך, אז זה קצת בעייתי. טוב, עד כאן הכל ברור? נמשיך.

דיברנו על אובדן כושר עבודה, פה לא צריך, הטבלה הזו היא טבלת עזר לא ניכנס אליה היא מיותרת. לגבי נושא של מיסוי פיצויים אז קודם הזכרתי בשלב ההפקדה את הצעת החוק הזו. עכשיו אנחנו נדבר יותר על שלב המשיכה אבל עם נגיעות לשלב ההפקדה כי יש כל מני דברים שצצו לאחרונה, בחודשים האחרונים במסגרת כל מני הסכמי פרישה מוקדמים במשק.

וזה חשוב לגעת בזה, כי אני לא יודע, יכול להיות שחלקכם מייצגים פה מעסיקים גדולים שמתכננים איזושהי תכנית הבראה ומתכננים להוציא אוכלוסייה גדולה של עובדים לפרישה מוקדמת. מה המשמעויות המיסויות של פרישה כזו, איך כדאי לשלם לעובדים במקרים כאלה, איזה סוג של הסדר אפשר להגיע עם רשות המיסים, פה זה ממש מידע שיכול לתת לכם קצת סיוע, הבנה בנושא הזה. אז בגדול אנחנו יודעים, פיצויים מאוד פשוט, אדם מסיים עבודה, מקבל טופס מאה שישים ואחת, אתם בר שולטים בזה.

אם הטופס 161 בעצם צמחה לו הזכות לממש את הפיצויים שלו. הוא יכול לקבל על חלקם פטור ממס בהתאם לתקרה. התקרה היום שנים עשר אלף מאתיים שלושים, היא טיפה ירדה בגלל שהמדד היה שלילי והיא אמורה להתעדכן בראשון לינואר שוב על פי השינויים בשיעור המדד, השינויים במדד בין ינואר לדצמבר.

יכול להיות שזה יישאר פחות או יותר אותו סכום כי השינויים ממש מינוריים. אז יש לנו תקרה מקסימלית של שנים עשר אלף מאתיים שלושים על כל שנת עבודה, עבד עשר שנים, יש לו פטור פוטנציאלי של מאה עשרים ושלושה אלף שקלים. אבל יש לו חמישים אלף שקלים מזומן שהוא מקבל ועוד שבעים אלף שקלים בקופה. יש לו מאה עשרים אלף שקל שלכאורה הוא זכאי לקבל עליהם פטור. האדם שלא יחשוב פעמיים יודע שיש לו פטור של מאה עשרים אלף כי עבד עשר שנים, אז הוא ייקח את החמישים מהמעסיק, ילך לקופה, יוציא משם את החמישים אלף שקל פיצויים שבעצם יושבים איפה? בקרן פנסיה, ומה הוא עשה לעצמו עכשיו? נזק.

הקטין את הפנסיה העתידית שלו בערך בארבעים אחוז. כי תקחו בחשבון מרכיב הפיצויים מסך כל ההפקדה נע בין שלושים ושבעה לארבעים וחמישה אחוז, תלוי בשיעורים. אז הקטין לו בערך בארבעים אחוז את הפנסיה העתידית שלו.

אז אולי הוא אירגן לעצמו חבילת כסף, אולי יכול להיות שזה למטרה נעלה, אתה אמרת לרכוש דירה, מצוין, דירה זה תמיד אופציה. לפני הטלת מס על דירה שלישית. כל עוד הוא לא הגיע לדירה שלישית זה בסדר. הוא עדיין בדירה השנייה אתה אומר, אז זה בסדר.

אז הוא קונה לעצמו באמצעות כסף לכאורה פטור מקור להכנסה שיכולה גם להיות הכנסה נכון להיום, בכל אופן, פטורה ממס. אני רוצה שתבינו חברה, שיושב לקוח ומעלה את העניין הזה של לקחת, להשתמש בכסף פטור, לקנות באמצעותו נדל"ן, בהנחה שהוא יודע שהנדל"ן שהוא רוכש זה עסקה כלכלית נכונה, אף אחד הרי לא יודע אם הנדל"ן הזה ימשיך לעלות או ירד. אבל בהנחה שאנחנו מסתכלים חמישים שנה אחורה ומה מחירי הנדל"ן נמצאים כמעט תמיד בעליה.

כמעט תמיד. היו ירידות, אבל הירידות האלה כבר כוסו מזמן, והנדל"ן ממשיך לעלות. יכול להיות שיהיו ירידות, אף אחד לא פוסל את זה. שיהיו ירידות אבל עדיין לאורך זמן, כשאתה בוחן נדל"ן אנחנו רואים  את עליית השווי שלו. אבל כשבא אדם כזה ואומר אני אקח את הפיצויים הפטורים מפה, אפדה את הקרן השתלמות הפטורה שלי, יש לי עוד קצת חיסכון פה ושם, אקח קצת משכנתא, אקנה לי דירה במיליון שקל, והדירה הזאת תכניס לי ארבעת אלפים שקל שכירות לחודש, נניח שיש עדיין עסקאות כאלה. אבל תמיד צריך בעצם לבוא ולומר, חברה, ואני יושב בהרבה מאוד פגישות עם חברה מבוגרים, אנשים בני שישים ושבע, שבעים, שבעים ושתיים, שהילדים שלהם כבר מה שנקרא, עמוק בתוך תהליכי עבודה, כבר הקימו משפחה, יש להם דירות משלהם, והם מאוד מתלבטים מה לעשות עם התגמולים הנזילים, עם ה... נזקים, שאם הוא יתפנה ימצאו שוכר חלופי מיידית.

והרבה מאוד אנשים יותר ויותר בגילאים היותר מבוגרים שאין מי שינהל להם את הנכסים האלה, מוצאים את עצמם עם השקעות לא נכונות, עם חלוקת הון לא נכונה.  ואז הם נזכרים, הם אומרים היתה לי פנסיה לפחות זה היה דופק כמו שעון בחשבון הבנק. חודש בחודשו.

האם עכשיו אני יכול לתקן את המצב? אז גבר בן שבעים ושתיים, ארבע, חמש, זה נכון, לקחת עכשיו הון ולקנות פנסיה? ממש לא. וברוב המקרים נכון, בגלל המקדמים זה כבר מאוחר מדי. בקיצור, יש לו דירה יפה, אז אתה אומר למכור את הדירה וישאיר את הכסף איפה עכשיו? בבנק. ויצרוך אותו. ומה קורה עם תוחלת החיים, ואיך הוא מגן על עצמו במקרה של תוחלת חיים ארוכה? ופתאום בא הילד ההוא שעכשיו נמצא בהליך של החלפת דירה וזקוק למאה חמישים אלף שקל, האבא לא ייתן? אז יש פתרונות, אני אדבר על זה בהמשך, תיקון מאה תשעים נותן באמת סוג של פתרון שאנחנו תיכף נדבר עליו.

אבל אני רוצה שתבינו, הנטייה הראשונה של אנשים ואני אומר את זה כמעט באחריות מלאה של שבעים וחמישה אחוז לפחות מהחברה שפורשים ויודעים שיש להם פיצויים פטורים, הנטייה הראשונה שלהם היא להוציא אותם, בלי לחשוב פעמיים. אבל יש הרבה מאוד כלים שבא המחוקק ונתן אותם במסגרת תיקוני החקיקה ואחד מהם הוא מאוד פשוט, יש לך פיצויים שיכולים לקבל פטור, אתה יכול לבחור, או להפוך אותם לפטורים ולהשאיר אותם בקופה, או לא להגדיר אותם פטורים אם הם עומדים בתנאים מסוימים. מתי אני יכול להשאיר פיצויים בקופה? מבלי להגדיר אותם פיצויי פטורים? אם אני עושה עליהם רצף קצבה. לא רצף פיצויים, רצף פיצויים אני עדיין שומר על הסטטוס ההוני שלהם כדי להתחשבן בעתיד.

אבל ברגע שהם יושבים בתכנית קצבה, בא המחוקק ואומר תקשיב, יכול להיות שהם פטורים במסגרת ה-12,300 שקלים לשנה. 12,200 לשנה, אין לך בעיה של מיסוי, אתה יכול להגדיר אותם פטורים ולהוציא אותם. אבל יש לך שתי אפשרויות: אחת, פשוט לא להתחשבן עליהן, לעשות עליהם מה שנקרא רצף קצבה או ייעוד לקצבה וזה דרך טופס מאה שישים ואחת אלף סעיף חמש למטה, חמש שתיים.

אני ממלא את הבקשה ומגיש לפקיד שומה, מקבל אישור, הולך לקופה, היא צובעת את הכסף הכל בסדר. רק שיש פה קצת מלכודת מסוימת ואני תיכף אדבר עליה. אבל האלטרנטיבה השנייה היא לבוא לקופה, לקחת דוח יתרה, ללכת לפקיד שומה ולומר אוקי, אני זכאי לפטור? תגדיר לי בבקשה את הפיצויים האלה פטורים במערכת שלך, אני לא חייב למשוך אותם.

לפי חוק תיקון 190, נתן לנו את האפשרות להשאיר בקופות הפיצויים/קרנות פנסיה/קופות קצבה וחברות ביטוח, להשאיר שם פיצויים שעברו התחשבנות מס. מה דין הפיצויים האלה ברגע שהם עברו התחשבנות מס והשארתי אותם בקופה? קודם כל הם נזילים.

אני יכול למשוך אותם בכל עת, מתי שאני ארצה. אני יכול גם למשוך חלקים מהם מתי שאני ארצה. אבל אם הגעתי לגיל שישים ושבע, פרשתי והשארתי פיצויים מעזיבות עבודה קודמות באותה תכנית קצבתית טובה שיש לי ועכשיו אני רוצה להפוך את זה לקצבה, איזה סוג של קצבה זו תהיה? פטורה ממס.

קצבה מוכרת פטורה ממס. אז נכון שהגדרתי אותם פעם פטורים, אבל הקצבה הנובעת מהם תהיה פטורה ממס. עכשיו תראו, זה פתרון פנטסטי למי שצפי הקצבה העתידי שלו יכול להיות גבוה, יגיע לרמות מס כאלה ואחרות.

אבל זה פתרון פחות טוב למי שהקצבה הצפויה שלו תגרד בקושי את הששת אלפים שקלים כי אז הוא בכלל לא מגיע לחבויות מס, אז בשביל מה לעשות את כל התהליך הזה, אז עדיף כבר לא להתחשבן.

מה החיסרון אם אני הולך על המסלול הקלאסי של רצף קצבה, שגם פה אנחנו רואים איך האוצר יותר ויותר, ואני הבלטתי פה איזה שהוא תיקון חדש בצהוב, שהאוצר הולך יותר ויותר ומצמצם את ההטבות לאפיק הזה.

החיסרון הוא שאם עשיתי רצף קצבה כמו שמרבית היועצים ימליצו, עשיתי רצף קצבה וכעבור שנה, על מאה אלף שקל, וכעבור שנה אני צריך רק שלושים אלף, אני יכול למשוך רק שלושים אלף מרצף קצבה? כי מה אומר החוק? חרטה על הכל.

ברגע שאתה תמשוך שקל, מס הכנסה ימסה אותך על כל, אבל יכול להיות שלא קרה שום דבר, כי בעצם איזה כסף אני השארתי, כסף שיכולתי לקבל עליו מה? אילו הייתי מושך אותו? פטור. אז הנזק יכול להיות קטן אבל עדיין זהו נזק. כי אני לא יכול למשוך לשיעורין.

אוקי, ברגע שלקחתי, מגדירים לי, ואם אני חרגתי טיפה מהפטור בגלל שהקופה נתנה רווחים, אני משלם על הרווחים האלה, כמה, איזה מס? מס שולי. למה? כי זה לא מס על פיצויים שהוגדרו פטורים. רק אם הגדרתי פיצויי פיטורים וצברתי עליהם רווחים אני אשלם מס רווח הון של עשרים וחמישה אחוז על מרכיב הרווח הראלי. פה מה שקרה, אני דילגתי על שלב ההגדרה כפטורים.

ברגע שדילגתי על השלב הזה שמגדיר אותם פטורים, בעצם הרווחים שהם ימשיכו לצבור לי בקופה, אם בבוא היום כשאני ארצה למשוך את הכסף הזה, לא כקצבה כסכום חד פעמי, נכון עדיין נשאר לי פטור שלא ניצלתי אז יתנו לי אותו. אבל נניח שהוא לא מכסה לי את כל היתרה שנצברה, יש לי שם רווחים, אני אשלם על כל הרווח מס שולי. ופה זה בעצם המלכודת שצריך לדעת טוב טוב מה נכון יותר לבחור, לפי צפי עתידי, לפי יכולת או רעיונות כאלה ואחרים של מימוש עתידי, קרוב, רחוק, לשיעורין, חד פעמי, אתה בתהליך של רכישת דירה, אלה דברים שחייבים לקחת אותם בחשבון כדי לא ליפול למלכודת הזו. לא רק זה, עד 2015 עד נובמבר 2015 במקרה הזה, לא דצמבר 15' היה תיקון חוק שאפשר למי שעשה רצף קצבה כזה להגיע עם הכספים עד גיל הפרישה ואז להתחיל לקבל קצבה ואם הוא הגיע למינימום הנדרש? מה הקצבה המינימלית היום? להגיע לאיזה שהיא קצבה מינימלית של ארבעת אלפים חמש מאות שקלים, ארבעת אלפים ארבע מאות עשרים שקלים, ואת כל מה שחסכתי מעבר לקצבה המינימלית הזו אני יכול להוון לסכום חד פעמי.

הרעיון של ההיוון הוא להפוך לסכום חד פעמי כספים שהייתי אמור לקבל אותם כקצבה חודשית. מכאן בא גם העניין הזה של היוון פטור או היוון חייב שאני יכול לשחק אם עדיין נותר לי איזה שהוא מרכיב פטור על הקצבה אני יכול להשתמש בו כדי לפטור ממס חלק מכספי ההיוון.

עד 2015 נובמבר 2015, ניתן היה להפוך להיוון פטור גם את אותם פיצויים שהשארתי ברצף הקצבה. בתחילת דצמבר, ממש לפני שנה עבר תיקון בשקט שקט כזה, דרך חוק קופות גמל, שבעצם מס הכנסה באמצעותו, באמצעות תיקון לחוק קופות גמל, תיקן את פקודת מס הכנסה, ככה בשקט, אנחנו גילינו את זה באיחור, זה אפילו לא עבר להערות לפני כן, גילינו את זה באיחור של איזה חודש רק כשהכנסת הצביע על זה, ומה מסתבר, שהם תיקנו שם בחוק הוראה שאומרת שמי שרוצה לעשות היוון של כספים ולקבל עליהם את הפטור וכדומה, כספים שמקורם ברצף קצבה, לא יכול לעשות היוון רק של מרכיב הפיצויים, כי חלק התכנונים היו כאלה שאת התגמולים, כל עוד אתה לא זקוק להם אל תמשוך, אפילו אם הם חייבים במס, כי בהורשה שלהם הם פטורים.

אבל פיצויים, אם הם חייבים במס ואתה תעשה עליהם היוון אתה תוכל ליהנות מהפטור שמגיע לך על ההיוון. בא האוצר ואומר, מי שעושה היוון, חייב להוון יחד איתם חלק יחסי של כספי תגמולים. אותו חלק שבעצם אותו אדם רצה להשאיר אותו להורשה לדור הבא. ופה בעצם סנדלו את כל המהלך הזה של השארת כספים במטרה למשוך אותם בעתיד כסכומים פטורים כהיוון.

אז זה הנה עוד מה שנקרא, עוד מסמר בארון הקבורה של הפנסיה מה שנקרא, של הטבות הפנסיוניות.

עוד דבר שהאוצר שינה, גם כן לפני לא הרבה שנים, רצף פיצויים. רצף פיצויים זה מנגנון שבעם המחוקק אומר לי עזבת מעביד אחד, אתה מחפש מקום עבודה חדש, מצאת מעסיק חדש, אתה מתחיל לעבוד אצלו ואתה רוצה שהכספים שצברת אצל המעסיק הקודם פשוט יישארו כולם בלי לעשות התחשבנות מס, תעבור למעסיק החדש, הם יעברו איתך למעסיק החדש ושם אתה ממשיך לצבור וותר, ממשיך לצבור כספים באותן תכניות, לא עושה התחשבנות מס. מתי תעשה אותה? בסוף, תגיע כמו שרשרת ממעסיק למעסיק למעסיק למעסיק עד שתגיע לגיל הפרישה שלך ואז אתה פורש לחלוטין ממעגל העבודה וצברת שלושים שנות עבודה מעשרה מעסיקים, ועכשיו תתחשבן על שלושים שנה ולא כל פעם על תקופה קטנה בדרך.

זה נותן יתרונות מדהימים. הרבה מאוד מקרים של כסף שהיה אמור להיות פיצויים חייבים ממעסיק אחד, בשל חיבור תקופות הפך להיות בסופו של דבר פיצויים פטורים וזה יתרון אדיר, מי שיודע לנהל את הרצף הזה כמו שצריך, הופך כסף חייב לפטור.

יש כאלה שהופכים כסף פטור לחייב, אבל נעזוב את זה בצד, זה חכמה אחרת. הפך כסף חייב לפטור ממס. וזה כלי פנטסטי שמאפשר לנו לדחות מיסוי של פיצויים חייבים למועד נוח יותר. אני יכול לחזור בי מתי שאני רוצה, יש מגבלות קטנות בחקיקה, אבל באופן עקרוני אני שולט בחזרה, מתי שנוח לי. עד 2008 זה היה חתיכת מכבסה של הלבנת כספים של המאפיה.

אפשר בקלות היה לדחוף לתוך הכלי הזה שנקרא קופת גמל לרצף פיצויים, קופת פיצויים פשוטה, גדיש, תמר, גפן, עוצמה, תעוז, לא חשוב מה, קופת פיצויים תמימה, היה אפשר להכניס אליה סכומים בלי הגבלה ואני מכיר מקרוב מקרים של אנשים שעשו הפקדות של עשרים מיליון, שמונה עשרה מיליון, עשרים ושלושה מיליון של פיצויים שבעצם כל עוד אדם בחר ברצף פיצויים המדינה יכולה להטיל מס על הפיצויים האלה? לא.

זה יחכה למתי? או שהפריץ ימות או ש.. כל עוד זה בקופה אני לא מתחשבן כי אני עדיין עובד. והיו עשרות מקרים כאלה של אנשים שפשוט במקום למשוך רווחים מחברות פרטיות שלהם, שילמו לעצמם פיצויים מוגדלים פי עשר והשתמשו בכלי הזה שנקרא רצף פיצויים, הפקידו את הפיצויים האלה לקופות, ובקופות הכסף שוכב ומייצר להם רווחים, היו שנים טובות, שנים פחות, אבל הכסף הזה ממשיך לצבור והם בשקט, והמדינה בעצם לא יכולה לעשות שום דבר.

היא תמתין עד מתי? שהעובד הזה יפרוש ממעגל העבודה בגיל שבעים וחמש או אולי הוא מתכנן להחזיק בעבודה בחברה הפרטית שלו עד נשימתו האחרונה ואז איזה פטור יקבלו הילדים המוטבים? כפול. ואז הנה, יש פה, כי במקרה מוות תקרת הפטור היא פי שניים מאשר במקרה פרישה. אז חברה, זה חלק מתכנון פרישה שיכול לחסוך הרבה מאוד כסף, אני מדבר הרבה מאוד זה מאות אלפים של שקלים שאנשים אחרים היו משלמים את המאות אלפים האלה על פני כל שנות עבודתם אפשר להגדיר את זה, כל שנות חייהם.

אז זה יכול לחסוך הרבה מאוד כספים. האוצר ניסה להתמודד עם המגבלה של ההפקדות האלה ולא הצליח עד ינואר 2008 במסגרת תיקון שלוש לפקודת מס הכנסה, הלכו והכניסו מגבלה בחוק. אותה תקרה של ארבע פעמים שמ"ב שהיתה תקפה להפקדות מעסיק למרכיב הגמל ואובדן כושר עבודה, בעצם לקחו אותה והעתיקו אותה כמגבלה שתחול גם פה. בעצם באו ואמרו אין שום בעיה, אתה רוצה להפקיד פיצויים מוגדלים אתה יכול, אבל זה כבר לא סכום.

זה מקסימום פיצויים מוגדלים של לכל היותר מעל המאה אחוזים שלך לכל היותר עוד שלושים ושבעה אלף שקלים על כל שנת עבודה. שלושים ושבע אלף על כל שנה. לא לזלזל, זה עדיין סכום גבוה, אדם שעבד שלושים שנה יכול  להפקיד למעלה ממיליון שקל נוספים מעבר למאה אחוז שלו אבל חברה, זה כבר לא עשרים מיליון ולא עשרים ושלושה מיליון שהיה בעבר, אז הם צמצמו את זה בצורה דרמטית שעדיין הכלי הזה בהרבה מאוד מקרים אני ממליץ לאנשים שנמצאים במעבר בין עבודות להשתמש בו ולדחות את המיסוי כי הוא טומן בחובו יתרונות פנטסטיים.

אם מתכננים נכון את השימוש בשני הכלים יחד, רצף פיצויים ורצף קצבה, אם אני עושה שילוב נכון עם שני הכלים האלה, אני יכול לחסוך לבן אדם סדר גודל של מאה מאתיים אלף שקל במיסוי באמצעות שימוש בכל מיני כלים נוספים. אז זה חלק מהעניין. אז גם כאן אנחנו רואים איך המדינה הלכה וצמצמה יותר ויותר את ההטבות כדי להתמודד עם מה שנקרא הברחת הון.

לגבי הנושא של הקצבה, אז קצבה מזכה כולנו יודעים תקרה של שמונת אלפים שלוש מאות שמונים. אדם שמגיע לגיל פרישה היום עדיין גבר שישים ושבע, אישה שישים ושתיים, יש קצת ויכוחים אם יעלו את הגיל לנשים או לא, יש על זה ממש דיונים בתקופה האחרונה בכנסת, כרגע זה עדיין שישים ושתיים לאישה, כשאישה פורשה ומתחילה לקבל את הפנסיה שלה, בהגיעה לגיל שישים ושתיים היא זכאית לפטור, גבר גיל שישים ושבע זכאים לפטור.

הפטור שהמחוקק נותן להם מורכב בעצם משני חלקים, יש לנו את הפטור הישן שמה שאנחנו רואים כאן זה שלושים וחמישה אחוז מהתקרה, שזה כאלפיים תשע מאות שקלים, ויש לנו את הפטור החדש, חדש-ישן נגדיר אותו כי הוא כבר מ2012, תוספת שהולכת וגדלה בהדרגה, התחילה בשמונה וחצי אחוזים ועד 2025 אמורה להגיע לשלושים ושניים אחוזים בנוסף לבסיס. הבסיס מה שדיברנו קודם אלפיים תשע מאות. וכרגע יש לנו פטור שהולך וגד בהדרגה על 2025 ומאז יקובע על שלושים ושתיים אחוזים נוספים.

בעצם מה שאנחנו אומרים היום, יש לנו פטור מצרפי של ארבעים ותשעה אחוזים, זה השלושים וחמישה בסיס ועוד ארבע עשר אחוז התוספת לכל מי שבגיל פרישה, החל מ2020 זה יעלה לחמישים ושתיים אחוזים והחל מאלפיים עשרים וחמש זה יגיע לשישים ושבעה אחוזים. תחשבו לרגע במונחי פנסיה, אתם בעוד עשר שנים, זה לא עוד הרבה, עשר שנים אתם בפנסיה ונניח לצורך העניין המחוקק אומר לכם יש לכם פטור של חמישים ושתיים אחוז מקצבה מזכה.

ונניח שהקצבה המזכה היא צמודת מדד אז זה אותם שמונת אלפים שלוש מאות שמונים. יש לכם פטור של חמשת אלפים שש מאות שקלים לחודש, מהקצבה. עכשיו אם ניקח קצבה לאישה של אחד עשר אלף שקל שחמשת אלפים שש מאות ראשונים פטורים, חמשת אלפים ארבע מאות הרבים הכנסה היחידה, נקודות זיכוי, כמה מס? אפס. אחד עשר אלף שקל קצבה אפס מס. גבר טיפה פחות כי חסרה לו חצי נקודת זיכוי בשביל ההשוואה, פנטסטי נכון?! התוספת הזו באה לא כי האוצר היה מאוד נדיב. כי הם הענישו אותם מספיק בתיקון שלוש ב2008 שמה הם לקחו מאיתנו את החיסכון ההוני הפטור אז הכנסת, וועדת הכספים אילצה את משרד האוצר לתת את ההטבה הזו.

אז קשה, זה לא יעבוד במבחן בג"צ אם יש פה התחייבות כתנאי לקחת הטבה ולתת הטבה אחרת, ומחר יבטלו את ההטבה אחרת, אז לא יעמוד במבחן בג"צ, אז יהיה מי שיגיש בג"צ על דבר כזה. אז אני אומר, נניח הכל בסדר, זה מתממש. אתם מדמיינים שקצבה של אחד עשר אלף שקל לאישה או עשרת אלפים חמש מאות שקל לגבר לא תמוסה בכלל? זה יותר מדי יפה נכון, זה יותר מדי טוב. וזה באמת יותר מדי טוב, משהו פה דפוק, למה? כי בעצם השלושים וחמישה אחוזים האלה ככל שאנחנו נשתמש בכספי פיצויים פטורים בעזיבות העבודה שלנו לאורך השנים אנחנו נישחק אותם יותר ויותר ויותר ויש נוסחה שנקראת נוסחת הקיזוז, לא ניכנס אליה, אל  תדאגו, לבד להסביר אותה זה בערך שעה, אבל לא ניכנס אליה, שבסופו של דבר אומרת לי אם לקחת מאה שמונים שקל פטור הפסדת כל חודש, אם לקחת פיצויים של מאה שמונים שקל פיצויים, שימו לב, מה זה מאה שמונים שקל, לקחת פיצויים פטורים של מאה שמונים שקל, או אתם יודעים מה, נעזוב את זה, לקחת פיצויים פטורים של מאה שלושים שקלים, הפסדת שקל פטור כל חודש כל ימי חייך מהקצבה. אז בואו נדבר באלפים.

לקחת מאה שלושים אלף שקל פיצויי פיטורים, הפסדת פטור של אלף שקל כל חודש כל ימי חייך. לקחת מאתיים שבעים אלף שקלים אני מכפיל את זה בשניים, הפסדת פטור של אלפיים שקל. לקחת שלוש מאות תשעים אלף שקל פיצויים פטורים, הפסדת פטור של שלושת אלפים שקל, וזו בדיוק הנוסחה. היא אומרת לנו שאם השתמשת בפטור לפי התקרה של שנים עשר אלף לשנת עבודה על פני שלושים ושתיים שנים אחורה, שנים שקדמו לפרישה שלך, אתה בעצם מחקת את מה? את השלושים וחמישה אחוזים. מה שמופיע לי פה למעלה, מחקתי בעצם את זה.

אם לקחתי פיצויים פטורים שלושים ושתיים שנים אחורה, מחקתי את זה. נשאר לי אר ארבע עשרה אחוז. נחזור לאותה אישה, אחד עשר אלף שקל פנסיה. השתמשה כל עזיבת עבודה שהיתה לה, זוכרים מה שסיפרתי לכם? אותה אישה בכל עזיבת עבודה, במקום להשתמש בכלים של הפקדות ורצף, יש לה פיצויים פטורים, לקחה פיצויים פטורים, היא בעצם בהדרגה שחקה את השלושים וחמישה אחוזים, ונניח לצורך העניין שהיא שחקה אותם במלואם. היא תגיע עם פנסיה מתוך קרן ותיקה, קרן חדשה, ביטוח מנהלים שלה, הרוויחה יפה כל השנים, הגיעה לפנסיה של אחד עשר אלף שקל.

אילו היא לא היתה לוקחת את הפיצויים הפטורים היה נשמר לה פטור שמביא אותה לאפס מס. מכיוון שהיא לקחת את הפיצויים הפטורים היא שחקה את הפטור, במקום שהוא יעמוד על חמשת אלפים שש מאות, נוריד ממנו את הבסיס שזה בערך שלושת אלפים, נשאר לה פטור רק של אלפיים שש מאות. השלושת אלפים שקוזזו לה בעצם מעלים את חבות המס שלה מהבסיס חמשת אלפים חמש מאות אחרי ההפחתה של הפטור, לשמונת אלפים חמש מאות. כמה מס עכשיו היא תשלם כל חודש בגלל אובדן השלושת אלפים שקלים? בערך שלוש מאות שקל לחודש. שלוש מאות עשרים משהו כזה. תכפילו את זה בשנה, בערך ארבעת אלפים, תוחלת חיים של אישה בת שישים ושתיים לפחות עשרים שנה, ארבעת אלפים על עשרים שנה, היא בעצם עד גיל שמונים ושתיים שלה תשלם שמונים אלף שקל תוספת מס בגלל מה? בגלל שהיא לקחה פיצויים פטורים.

האם זה מרתיע? האם זה צריך להרתיע? אולי זה צריך להרתיע אבל זה לא באמת מרתיע כי כשאומרים לכם תוחלת חיים ממוצעת לאישה זה שמונים ושתיים מישהו חתם לו על זה, לאותה אישה ספציפית בממוצע זה שמונים ושתיים, יש כאלה גיל שבעים ושש, יש כאלה בגיל שמונים ותשע, תשעים ושבע בממוצע, ולכן הרבה מאוד אנשים אומרים וזה מאוד מאוד אופייני, אנשים שמגיעים לגילאים יחסית מאוחרים אומרים טוב ציפור ביד משתיים על העץ.

מה שאני יכול לקחת כפטור כל השנים, תן לי. אבל יש בזה גם הגיון כלכלי. תחשבו לרגע, אדם שנמצא במעגל עבודה ומשתכר יפה. עוזב מעביד אחד, עובד למעביד שני ויש לו פיצויים חייבים במס, אם הוא לא ייקח אותם פטורים, איזה מס הוא ישלם עליהם? שולי. ואם היא בארבעים ושמונה אחוז, אז היא תשלם באותו מועד ארבעים ושמונה אחוז על הפיצויים שיכלו להיות פטורים אבל בשביל לא לפגוע באיזה פטור שמתי היא תהיה זכאית לו בעוד עשרים, עשרים וחמש, שבע עשרה, שתים עשרה, כמה אנשים יחשבו בכיוון הזה? שאני יעדיף לשלם היום מס כדי לא לפגוע בהטבה שאני אהיה זכאי לקבל אותה מגיל שישים ושתיים, אם זה גבר, שבע, מסתבר שמרבית הציבור, אפילו בהיקפים של אני יכול לומר לכם בוודאות כמעט תשעים אחוז לא חושב בכיוון הזה. חושב אחרת.

הוא אומר מה שאני יכול לקחת פטור אני אקח פטור, אני כבר אנתב את זה לכל מני אפיקים כאלה ואחרים, וויתרתי על פטור במודע, כי עוד מישהי פה זרקה, מה איך תגיע לקצבה של אחד עשרה אלף שקל. כי היכולת להפוך כסף לקצבה רק הולכת ונשחקת עם השנים בגלל הרעות במקדמים, בגלל אקטואריה, והנה, אתמול וגם הבוקר כתבה בכלכליסט, בדיוק הבוקר, האוצר אתמול העביר טיוטת חוזר לפני חתימה לקרנות הפנסיה שאומר דבר מאוד פשוט, מי יש לו פה קרן פנסיה חדשה מקיפה, קרן מתשעים וחמש? אז רק שתקחו בחשבון שהעדכון האקטוארי הקרוב יהיה סדר גודל של שמונה עד חמישה עשר אחוז הפחתת זכויות, למה? כי תוחלת החיים מתארכת מה לעשות? תוחלת החיים מתארכת.

אז במקרה כזה, אם אני יודע שמחר עוד הולכים להקטין לי ולשחוק לי את היתרה שלי בקרן, מה זה תיקון אקטוארי? מה זה עדכון אקטוארי בקרן פנסיה? היתה לי יתרה בתחילת שנה של מאתיים אלף, הפקדתי עוד עשרת אלפים שקל, היה צריך להיות לי בסוף השנה לפחות מאתיים ועשרה אלף, נניח הוצאות ורווחים קיזזו אחד את השני, היה צריך להיות לי מאתיים ועשרה אלף, אבל יש לי תיקון אקטוארי של עשרה אחוז, אז כמה יש לי עכשיו? מאה שמונים ושמונה פשוט מאוד. הקטינו לי שמונה, עשרה אחוז ממאתיים ועשרה אלף שקל. לקחת את היתרה שלי, ולהגיד לי יש לי פחות בגלל שתוחלת החיים של כלל הקבוצה שבקרן צפויה להתארך.

וזו הבעיה שבעצם אנשים באים ואומרים, אז כל עוד לא נחשפנו לתיקונים האלה בדוחות, אז זה דיבור בעלמא. זה באוויר, זה קיים אבל פחות אנשים מרגישים את זה. אבל כשמתחילים לראות את זה בדוחות השנתיים אז הרבה מאוד אנשים אומרים, אז עדיף כבר שהכסף יהיה אצלי.

אחת השאלות שחוזרת על עצמה יותר ויותר בתקופה האחרונה והנה פה כבר פעמיים נשאלתי, שלוש אפילו, זה השאלה הבאה, אדם המגיע לגיל שישים ושבע, אישה בת שישים ושתיים, ואתם יודעים שאישה שמגיעה לגיל שישים ושתיים רשאית לפרוש אבל האם אפשר לאלץ אותה לפרוש? לא. היא יכולה להמשיך לעבוד. המעסיק לא יכול לשלוח אותה הביתה, היא תוכל להמשיך לעבוד ותיאורטית היא ממשיכה גם אם היא רוצה לצבור זכויות.

זאת אומרת שאם היא לא בקרן ותיקה ששמה היא מוגבלת בשבעים אחוז והיא בביטוח מנהלים או בקרן פנסיה חדשה, אין שום בעיה להמשיך ולהפקיד גם אחרי גיל שישים ושתיים. אז היא יכולה להמשיך לעבוד ולהמשיך לצבור זכויות אבל, נניח שהיא רוצה להמשיך לעבוד אצל אותו מעסיק אבל נוח לה מסיבות כאלה ואחרות להקטין משרה.

היא רוצה לרדת בהיקף המשרה וזה מאוד נפוץ, אז היא אומרת אני ארד בהיקף המשרה אבל חסר לי עכשיו הכנסה, כי עבדתי והרווחתי עשרת אלפים שקלים לחודש, מחר אני ארד בהיקף המשרה בחמישים אחוז, יהיה לי רק ששת אלפים, איך אני משלימה את הפער, אז פה יש כמה דרכים, ותמיד צריך להסתכל על המכלול גם מול חוק הביטוח הלאומי. אישה בת שישים ושתיים, גם אם היא ממשיכה לעבוד אבל בהיקף שכר נמוך, יכול להיות שהיא כבר זכאית לקבל קצבת זקנה של ביטוח לאומי של אלפיים ומשהו שקלים.

יש תקרה של הביטוח הלאומי למקרה הזה, והתקרה של הביטוח הלאומי אומרת כל עוד הכנסתה מעבודה לא עלתה על חמשת אלפים שלוש מאות שקלים זה פחות אות יותר התקרה היום, היא יכולה לקבל את הקצבה המלאה שהיא צברה עד הגיל שבו היא הגיעה לנקודה הזאת. אז נניח לצורך העניין היא ירדה לחמשת אלפים שקלים, הכנסה ממשכורת שרמת המס היא אפס על חמשת אלפים שקלים ויש לה את האלפיים מאה שקלים קצבה מביטוח לאומי זה כבר שבעת אלפים מאה, היא הרוויחה עשר קודם, כן? ויש לה אופציה למרות שהיא עובדת היא צברה כספים בביטוח מנהלים ובקרן פנסיה, היא בגיל פרישה, יכולה לקבל מהמעסיק מכתב שאומר בעצם שהוא מאשר את הקבלה של הקצבה עצם מגיעה לגיל פרישה, לא באמת היא צריכה את המכתב הזה בינינו, אבל זה הנוהל שפיתחו הקופות, והיא בעצם הולכת לקופה עם המכתב הזה ומגישה בקשה לקצבה למרות שהיא עדיין עובדת באותו מקום. יהיו לה שלושה מקורות.

מקור אחד זה המשכורת של החמשת אלפים, מקור שני זה הביטוח הלאומי של האלפיים בערך ומקור שלישי זה הקצבה שהיא צברה במשך הרבה מאוד שנות עבודה עם שכר של קרוב לעשרת אלפים שקלים, היא ארבעת אלפים שקלים, תחברו עכשיו הכל ביחד, אחד עשרה, אבל בתוך האחד עשרה יש לנו כמה מרכיבים שהם לא באותו מנגנון מיסוי.

יש לנו משכורת שעל זה יש לנו נקודות זיכוי, יש לנו ביטוח לאומי שזה פטור ממס, ויש לנו קצבה שעכשיו היא בגיל פרישה היא זכאית לקבל עליה פטור, ונניח לצורך העניין היא רוצה לשמור לה את הזכות לקבל מהמעסיק פיצויים לכשתפרוש, פדיון מחלה, הסתגלות, פיצויים שניים ושליש, לא יודע מה, היא רוצה לשמור לעצמה איזה שהיא זכות, אז היא בעצם הולכת לפקיד שומה ועושה סוג של תיאום מס וקיבוע זכויות שהבנתי שאייל דיבר איתך על טופס מאה שישים ואחד ד' שזה בעצם טופס קיבוע זכויות ובמסגרת התאום מס המיוחד הזה בעצם פקיד שומה אומר לה שעל המשכורת היא תשלם מס אפס כי זה הנקודות זכות שלה, הביטוח הלאומי זה בכלל לא במשחק ועל הפנסיה יש לה עדיין מרכיב פטור מסוים, נניח אלף חמש מאות שקלים ראשונים פטורים, ומאלפיים חמש מאות הבאים היא צריכה לשלם מס.

מס מדורג ארבעה עשר אחוז. ארבעה עשר אחוז מחמש מאות שקל כמה זה? מאתיים שבעים, שלוש מאות שקל מס, הגזמתי. סה"כ הכנסות שלה אחד עשרה פחות שלוש מאות שקל מס, עשר שבע מאות. היא נפגעה ברמת ההכנסה שלה? חצי משרה וממשיכה להרוויח אותו דבר.

ואז שואלים אותי רגע, אבל אם היא התחילה לקבל קצבה מהקרן האם היא יכולה להמשיך להפקיד באותה קרן? פה התשובה נחלקת לשניים. זה תלוי באיזה קרן היא הייתה מבוטחת. אם היא בקרן פנסיה ותיקה לא. קרן פנסיה חדשה, כן. אין בעיה להמשיך. ביטוח מנהלים לא. זאת אומרת, ביטוח מנהלים או קרן פנסיה ותיקה, ברגע שהתחלתם לקבל קצבה הקרן נחסמת להפקדות חדשות. אז באמת אפשר לבחור מנגנון חלופי לחיסכון העתידי. אני ממשיך לעבוד וממשיך להפקיד עבורי, אני רוצה להמשיך להפקיד אז אני אחסוך בקופה חדשה.

אם המעסיק אומר לך לא, אני לא משחרר לך את הפיצויים, תודה רבה, אל תשחרר, ממה אני אקח את הפנסיה? לא רוצה להתמודד איתו משפטית, אני רוצה חיים שקטים, הולך לקרן, אומר לקרן נא לשלם לי קצבה מכספי התגמולים בלבד. זה אחד.

אבל אם נחזור לנקודה שהחוק מקנה לי, אז קודם כל עצם הגעתי לגיל פרישה דרך אגב, החוק מקנה לי זכאות אוטומטית על כספי הפיצויים לצורך קבלתם כקצבה. וזה עד לפני שנה וחצי לא היה ידוע כי אנשים לא נכנסו לזה, לפני שנה וחצי זה כבר התחיל לחלחל ועכשיו אני מטפל לפחות בשלושה ארבעה מקרים כאלה כל חודש, של אנשים שהגיעו לגיל פרישה, נשים צעירות, בני שישים ושתיים, גברים שישים ושבע, יש להם זכאות אוטומטית לכספי הפיצויים והמעסיק אומר אני לא נותן לך, אף אחד לא שואל אותו, אתה הולך לקרן, מגיש בקשה ונגמר הסיפור.

עכשיו אתם רובכם כמעסיק אומרים רגע, אבל אם העובד ישתמש גם בכספי הפיצויים שלו, איך אני אדע מה חסר כדי להשלים לו כשהוא יפרוש בעוד חמש שנים. אתם מבקשים דוח יתרה חודש לפני ההמרה, אתם יודעים בדיוק כמה פיצויים היו, עושים את החבות שלכם בהתאם להתחייבות עד אותה נקודת זמן, אם היה חסר אז את החוסר הזה אתם תשלימו כשהוא יפרוש. אם לא היה חסר אז נגמר הסיפור. פשוט מאוד. חברה, אני אומר לכם, יותר ויותר עובדות, זה אופייני בעיקר לנשים שהחוק מאפשר להם לעבוד עד שישים ושבע, אבל הן רוצות להקטין משרה הם רוצות לעבוד פחות, הן רוצות הרבה דברים לעשות. אז בעצם מאפשרים להם בגיל שישים ושתיים להתחיל לקבל קצבה וזה פתרון פנטסטי כי אז הן לא פוגעות ברמת ההכנסה שלהן כשמשלבים פנימה גם את הביטוח הלאומי.

היא יכולה לבחור, כשהיא תגיע לפרישה מעבודה, אז היא יכולה לבחור את הפיצויים שהיא צברה היא יכולה לקחת כפיצויים פטורים, יהיה לה טופס מאה שישים ואחד.

את התגמולים שהיא צברה בארבע חמש שנים הנוספות האלה, יכולה אם זה באותה קרן גם אותם להפוך לקצבה, אם זה לא באותה קרן אפשר לנייד לאותה קרן ולהפוך לקצבה, אין שום בעיה. היום המחוקק יצר לנו חוק כל כך דינמי שאני יכול בכל דרך אפשרית מה שנוח לי עם הכספים שלי, אני ארצה להוון אותם אז אני אהוון אותם, אני ארצה להשאיר אותם כירושה אני אשאיר אותם, הכל אפשר. צו הרחבה לפנסיית חובה אומר עובד חדש שהעסקת אותו לראשונה ובא אליך לאחר גיל פרישה ויש לו פנסיה, את לא חייבת להפקיד עבורו לפנסיה, אבל אל תשכחי היא לא עובדת חדשה.

קצבה מוכרת. אז קצבה מוכרת הזכרנו אותה כבר בתחילת הרצאה בשני תתי נושאים, שני מקורות יותר נכון. הראשון דיברנו על מה שכבר קיים שזה מקורו בתשלומים פטורים שהחוק מגדיר תשלומים פטורים. זה תשלומים שבמועד הפקדת לקופה אתה שילמת עליהם את המס. מתי עובד משלם מס על תשלומים שהלכו לקופת גמל לקצבה? כשהמעביד הפקיד לו מעל התקרה.

אז כרגע בחוק זה קיים רק ביחס לתגמולים מעל שבעה וחצי אחוז מפעמיים וחצי שמ"ב אבל אם יעבור התיקון של הפיצויים אז יהיה גם לגבי הפקדה לפיצויים, מעל שמונה ושליש, ככל הנראה משלוש פעמים השכר הממוצע במשק.

אם זה יעבור אז יהיו לנו כבר שני מרכיבים מהפקדות המעסיק שהעובד שילם עליהם מס במועד ההפקדה. והמרכיבים האלה אמורים להיות חיסכון שמניב בסופו של יום קצבה פטורה ממס, שתיכף אני אדבר על ההגדרות שלה, קצבה מוכרת, עם אופציות משיכה מעודפות וכדומה.

אבל יש לנו מקור שני. אם דיברנו עד עכשיו על חלק המעסיק ואמרנו שזה כל מה שהופקד מעבר לתקרה, יש לנו גם את חלק העובד. עכשיו, בתוך חלק העובד מרכיב הקצבה המורכבת יכול לבוא משני סוגי הפקדות. הפקדה ראשונה, הסוג הראשון זה הפקדות העובד כעמית שכיר מעבר לסכום שהיה זכאי לקבל עליו זיכוי.

זה מאוד פשוט לחשב עד כמה אני זכאי לקבל זיכוי, עד שבעה אחוז משמונת אלפים שבע מאות. שבע אחוז משבעת אלפים שבע מאות זה בערך שש מאות שקלים. אם הפקדתי באותו חודש שישה אחוז מעשרים אלף שקל, הפקדתי אלף מאתיים, קיבלתי הטבה רק על שש מאות, זה אומר שמתוך האלף מאתיים שהפקדתי יש לי מרכיב של תשלום פטור של שש מאות שקלים. רק מה עשתה הכנסת בחקיקה שלה, במקום להשתמש באותה תקרה שלפיה צובעים את חלק המעסיק בחריגה, השתמשה בתקרה אחרת שלקוחה מעולם אחר בכלל, של שמ"ב אחד, ובעצם נוצר פה מצב שיש מרכיב מסוים שהוא הדלתא של השבעה אחוז בין שמונה שבע מאות לתשעת אלפים ארבע מאות שזה השמ"ב, שהוא כביכול לא נצבע כקצבה מוכרת, אבל חבר'ה זה פרוטות זה קלים בודדים זה לא קריטי.

אבל בגדול אם הפקדתי אלף מאתיים שקליפ, שש מאות ראשונים נצבעים כתשלומים שקיבלתי עליהם הטבות אז הם לא תשלומים פטורים, כלומר הם יניבו קצבה חייבת והיתר, שש מאות הנוספים הם תשלומים פטורים, למה? כי בעצם במועד ההפקדה אני לא קיבלתי עליהם הטבה. אז זה מקור אחד מחלק העובד אבל יש את המקור השני. נתתי לכם את הדוגמא עם ההוא שרוצה להפקיד כעמית עצמאי, זוכרים? עד סוף אלפיים חמש עשרה הוא הפקיד כעמית עצמאי גם לניכוי וגם לזיכוי, היתה לו משכורת מאוד גבוהה של ארבעים אלף, שלושים מבוטח, ועל שמונה שבע מאות מתוך השכר הלא מבוטח הוא הפקיד שישה עשר אחוז לקבל גם ניכוי וגם זיכוי.

הוא המשיך להפקיד גם באלפיים ושש עשרה את אותם שישה עשר אחוז, אבל מה קרה לניכוי שלו אחד עשר אחוזים מתוך השישה עשר? אין, למה? כי הקטינו את התקרות להטבות. אז הוא מפקיד עדיין שישה עשר אחוז בערך אלף ארבע מאות שקלים, אבל הוא מקבל הטבה רק על חמישה אחוז, כלומר רק על ארבע מאות ושלושים שקלים.

זה אומר שמתוך האלף ארבע מאות שהוא הפקיד, תשע מאות ומשהו שקלים הם הפקדה שאיך יקראו לה? הפקדה פטורה, הפקדה שבעצם תניב לו קצבה מוכרת. אז אלה בעצם המקורות שבאמצעותן אני מכסף נטו שלי שיכולתי לא להפקיד אותו, אבל הפקדתי אותו בסופו של דבר, בגלל שלא נהניתי מהטבת מס במועד ההפקדה, אני צובר בעצם זכות לקבל מהכספים הללו קצבה שלא תמוסה פעם שניה. יש קושי עצום בצביעה של הכספים האלה. בתאוריה זה נראה מאוד מאוד פשוט, הפקדת מעל התקרה, הקופה תצבע הכל בסדר, אבל דיברתי על זה ואמרתי לכם שכל עוד אין לנו ממש אחיד של דיווח וגם כשיהיה הממשק האחיד הוא לא ייתן פתרון מלא, הוא עדיין יצריך עבודה ידנית ובחירה איפה לצבוע וכמה לצבוע על פי סוג הקופה והמאפיינים שלה ולכן גם כשעדיין יש קושי ויהיה קושי, לצבוע נכון את המרכיב הזה.

אבל אנחנו בעולם אוטופי, בהנחה שהכל ניתן לצביעה וצבוע אוטומטית, ואני לא צריך לשבור את הראש, אז ניקח את אותו עובד עם שכר מבוטח של שלושים אלף, שיש לו שם הפקדות מעסיק שחויבו במס נניח לפיצויים ולתגמולים אלף שקלים, הפקדות עובד שחויבו במס באותו חודש עוד אלף שקלים, והפקדות עמית עצמאי עוד חמש מאות שקלים. אלפיים חמש מאות שקל מתוך סך הפקדות שהם נניח שבעת אלפים שקלים על שכרו שהוא גם שכיר וגם עצמאי, שהוא כשלושים אלף שקלים, מתוך שבעת אלפים שקל, אלפיים חמש מאות שקל מקבלים צבע של קצבה מוכרת, פטורה.

עכשיו שימו לב מה היתרונות שיש בקופה הזו, הגעת לגיל שישים, לא שישים ושתיים, לא שישים ושבע, שישים. המחוקק נתן לך זכות לגשת לקופה ולהגיד לה, תקחו את כל האלפיים חמש האלה שצברתם לי כל חודש, צבעתם כל חודש שעליהם כבר שילמתי מס, ונניח אחרי חמש עשרה שנה זה יצטבר עם רווחים לסכום של ארבע מאות אלף שקל ותמירו לי אותם בבקשה לקצבה חודשית, אני עדיין עובד, איזה קצבה זו תהיה? פטורה ממס לחלוטין, אין לי שקל אחד מס לשלם עליה, אז זה אחד.

יש לנו כמה מקורות, אז הגעתי לגיל שישים, אני יכול ללכת לקופה אחרי שיש לי זיהוי של המרכיבים האלה שדיברנו כבר על חלקם עד לפה, ובעצם אומר לקופה, תתחילי לשלם לי את הקצבה. אבל אני לא חייב לקבל את הקצבה בגיל שישים. אני יכול גם לפדות את הכסף הזה, רק מה שהמחוקק שעשה את תיקון מאה תשעים אמר שמי שרוצה לפדות כספים, צריך להראות שיש לו כבר קצבה מזערית כלשהי של לפחות ארבעת אלפים ארבע מאות חמישים שקלים. אז אני בגיל שישים ואין לי קצבה מזערית, אם אני רוצה לפדות כספים אני יכול? התשובה היא לא. אני צריך לחכות, עד מתי? שאני אפרוש ואתחיל לקבל קצבה ואז יחד עם הקצבה הזו מהמקורות החייבים והקצבה הפטורה שיש לי מהמקומות הפטורים האלה אז אני אעשה את השיקול מה כדאי לי לפדות, מה לא כדאי לי לפדות, כל מקרה כמובן לגופו. גם זה הופך להיות מאוד מאוד מסובך לקבל החלטות כאלה זה לא כל כך פשוט, אבל צריך להבין שיש פה מגוון רחב של אפשרויות שצריך לשקלל את הטוב מכולן.

יש עוד שני מרכיבים, על אחד כבר דיברנו, דיברנו על זה בהקשר של ההתחשבנות מס על הפיצויים, מה אמרתי לכם? שאם אני מתחשבן עם הפיצויים, הופך אותם לפטורים אבל לא מוציא אותם מהקופה, הם הופכים להיות כמו הפקדה חדשה, קיבלתי הטבת מס על הפיצויים עכשיו? לא. אם לא קיבלתי הטבת מס בעצם המחוקק בא ואומר: כספי פיצויים פטורים ממס שהושארו בחשבון חדש על פי תיקון מאה תשעים שחשבון חדש, חברה שלא תבלבלו זה לא להפקיד אותם מחדש, זה יכול להישאר באותו חשבון, באותה פוליסה, באותה קרן פנסיה, אבל זה צובעים אותם מחדש באותה קופה והם יכולים גם כן להפוך להיות בבוא היום כבר מגיל שישים קצבה פטורה.

עכשיו נניח לצורך העניין הפיצויים הפטורים, המרכיב האחרון זה כספי נפטרים, הורשה של כסף שעבר ליורש והיורש השאיר אותו בקופה והחליט לקחת אותו כקצבה, גם כן כסף נטו, הוא יכל לקחת אותו פטור ממס, העדיף להפוך אותו לקצבה, זו תהיה גם קצבה פטורה.

נניח שצברתי מכל הכספים האלה חצי מיליון שקל, כל מה שיש לי פה חצי מיליון שקל, אני יכול להפוך אותם לקצבה של שלושת אלפים שקל, אלפיים חמש מאות, לא חשוב, תלוי במקדם. אבל אני עכשיו מגיע לגיל שישים ושבע וחוץ מהכספים הפטורים האלה יש לי עוד אפשרות לקבל קצבה מכספים אחרים, שזה חלק עובד, חלק מעביד, פיצויים שלא התחשבנתי עליהם בעבר, בקרנות פנסיה, ביטוחי מנהלים, סה"כ עשרת אלפים שקל קצבה פלוס החצי מיליון שקל האלה, אם כבר יש לי עשרת אלפים שקל קצבה ממקורות חייבים, אני עכשיו יכול לפדות? כן.

מה יגיד לי המחוקק כשאני הולך לפדות את הכסף הזה? על הקרן אני אשלם מס פעם שניה? לא. הרי אל תשכחו על הקרן פה אני כבר שילמתי מיסים, זה כסף נטו. על מה כן הוא ימסה אותי? על הרווחים. ופה צריך לשים לב כי יש שתי חלופות, יש מס על רווחים שמקורם בפיצויים ויש מס על רווחים שמקורם בתגמולים.

מרכיב הרווחים בתגמולים ימוסה כולו, ברגע שאני מושך אותו ימוסה כולו בחמישה עשר אחוז מס. אבל כל מרכיב הרווח, אין הפרדה של רווח ריאלי ואינפלציוני-מדדי, בעוד שמרכיב הרווחים על כספי הפיצויים ימוסה בעשרים וחמישה אחוז, אבל רק מרכיב הרווח הריאלי. תמיד שואלים אותי, אז רגע מה עדיף? תלוי מה היה המדד. אם היה מדד גבוה, ואני מנטרל אותו ממרכיב הרווח הכללי, ומשלם בסופו של דבר עשרים וחמישה אחוז רק על הריאלי, יכול להיות שהמס האבסולוטי על הרווח יהיה נמוך יותר מאשר לשלם חמישה עשר אחוז על כל מרכיב הרווח שכולל גם את הרווח האינפלציוני.

אבל אם אנחנו בעידן שבו המדדים נעים סביב בקושי מדד חד ספרתי, בקושי של אחוז, אז זה אומר בעצם, שעדיף לנו מה? עדיף לנו חמישה עשר אחוז על פי רוב, כי חמישה עשר אחוז ממרכיב רווח שהוא ממילא כל כך נמוך, כשהמדד הוא מאוד מאוד נמוך, עדיף מאשר עשרים וחמישה אחוז על מרכיב הרווח הריאלי. אבל זה יכול מאוד מאוד להשתנות, רק שפה אין באמת בחירה. מתי כן יתנו לי אופציית בחירה? שימו לב.

זוכרים שאמרתי לכם שכספים שאני משאיר כתגמולים פטורים ששילמתי עליהם מס, אני יכול למשוך אותם רק אם הגעתי לגיל פרישה וכבר יש לי קצבה ביד של לפחות ארבעת אלפים חמש מאות שקל, נכון? אם אני אמשוך אותם לפני שיש לי קצבה ביד, איזו משיכה זו תהיה? תשלום שלא כדין. מה המס על משיכה שלא כדין? על הכל, שימו לב לקנס שיש פה, הפיצויים הם החריג, פיצויים שהייתי זכאי לקבל אותם פטורים, הפכתי אותם לפטורים, אני בן ארבעים, הלכתי לפקיד שומה, קיבלתי אישור, הגדרתי אותם פטורים, אבל השארתי אותם בקרן, מה עכשיו הם נחסמים עד שאני אגיע לגיל פרישה? הם נזילים תמיד, ומכיוון שהם נזילים תמיד, המחוקק יצר השוואה בין מרכיב המס שיחול על הרווחים שם, עשרים וחמישה אחוז רווח ריאלי, לבין מרכיב המס שהייתי אמור לשלם בהשקעה אלטרנטיבית אם הייתי לוקח אותם לתכנית חיסכון בבנק או לתכנית חיסכון בחברת ביטוח, הייתי משלם עדיין עשרים וחמישה אחוז מהרווח הריאלי? אז כדי לא ליצור העדפה של אפיק חסכון ספציפי, בא המחוקק ואמר לי: הרווח שאתה תשלם על הפיצויים, המס שאתה תשלם על הרווח על הפיצויים יהיה עשרים וחמישה אחוז מהמרכיב הריאלי שלו.

אבל הם יישארו לך נזילים, וזה מביא אותנו בעצם ליתרון שדיברתי עליו קודם, אבל לא לכל מקרה זה מתאים, צריך כמובן לבדוק טוב טוב כל מקרה לגופו, לראות מה מתאים יותר, האם להשאיר את הכסף כפיצויים נזילים ולמשוך בכל עת או להפוך אותם לרצף קצבה אוטומטי ולסגור אותם לגיל פרישה לקצבה.

שאז יש לי מגבלות של משיכה, עם תנאי מיסוי כאלה ואחרים. אבל זה בעצם במילים מאוד פשוטות, מה אומרת הקצבה המוכרת? כמובן שהכוונה של קצבה מוכרת כולל תיקון מאה תשעים המפורסם שמאפשר היום לאנשים לקחת מיליון שקל, שתי מיליון שקל, חמישה מיליון שקל, עד שמונה מיליון שקלים ולהפקיד בקופת גמל במטרה מה? לקנות קצבה מוכרת, אולי במטרה מוסוות כן, אבל לא זאת לא המטרה האמיתית.

בעצם תיקון מאה תשעים נתן היום פתח לאנשים שקרבים לגיל הפרישה, ויודעים שבגיל הפרישה כבר יש להם פנסיה ממקורות אחרים, מקרן פנסיה, ביטוח מנהלים, שהיא תעמוד במינימום הנדרש, בערך הארבע וחצי חמש, ואז בא המחוקק ואומר, אם יש לך כסף לחסוך, למה שלא תחסוך אותו בקופת גמל, אמנם הכל קצבתי, זה נכון, כל קופת גמל היא קצבתית, אבל אם אתה תחסוך את הכסף הזה מהפקדות פרטיות, תפקיד מיליון שקל, שניים, שלושה, חמישה מיליון, ותשקיע אותו בקופת גמל, אתה תוכל למשוך אותו כשאתה תפרוש בגיל הפרישה שלך או אפילו מאוחר יותר רק עם מס רווח הון ריאלי על הרווחים שתצבור, בלי מס על הקרן. מאיפה באה הנחיה הזו? ההוראה הזו? בעצם מתרגום מילולי של מה שהמחוקק כתב בסעיף תשע אלף ביחס לתשלומים פטורים, כי בתוך התשלומים פטורים יש לנו את האופציה הפקדת עמית עצמאי מעל הסכום המעניק ניכוי לפי סעיף ארבעים ושבע בזיכוי. בעצם זה תיקון 190.

לקחתי שני מיליון שקל פנויים שהיו לי, זמינים, הלכתי והפקדתי אותם בקופת גמל, אבל לא הייתי זכאי עליהם לא לניכוי ולא לזיכוי, למה? כי כבר ניצלתי את הזיכוי במשכורת שלי, ניצלתי את הניכוי, עדיין מה שנשאר לי אולי בכלל לא הייתי זכאי כי יש משכורת מעל העשרים ואחד אלף שבע מאות חמישים מבוטחת, אז אין לי ניכוי, זיכוי כבר ניצלתי, אני זכאי על השני מיליון שקל שהפקדתי עכשיו לאיזה שהי הטבת מס? לא.

אם אני לא זכאי אז הם נצבעים תשלום פטור גם כן, מה זה אומר? שבעצם מה בא המחוקק ופתח לאוכלוסייה הבוגרת, אני לא אגיד את זה לבן אדם בן ארבעים, כי אז הוא לא יכול לגעת בכסף הזה עד מתי? עד שישים ושבע, אבל אדם בן חמישים ושמונה, איש צבא לשעבר עם פנסיה כבר. אנשים כאלה זה מסלול השקעה פנטסטי בשבילם. הם יכולים להפקיד ומגיל שישים למשוך כי כבר יש להם פנסיה ביד.

או אם הם קרובים לגיל פרישה, להפקיד, להמתין לגיל פרישה, לקבל את הקצבה המינימלית שצריך ואז למשוך את הכסף עם מס יחסית מופחת. ולמה המסלול הזה עדיף על פני מסלול כמו תיק השקעות? דיברנו על זה בהתחלה בהתחלה, דמי ניהול, אין עמלות קניה מכירה, מיסוי רק על הרווח בעת המשיכה, זה לא בשוטף.

אז יש פה הרבה מאוד יתרונות ולכן האוצר בעצם בא ומעודד את החיסכון הזה שנקרא בעצם חסכון לקצבה מוכרת, למרות שהכוונה של המחוקק היתה שאתה תקבל מזה קצבה, אבל בעצם כמות האנשים שמפקידים את הכסף באמת כדי לקבל את זה כקצבה היא אפס.

כמעט אפס כי כולם מנצלים את זה כסוג של אפיק השקעתי, ובגדול אני אומר לכם, ותבדקו אותי אפילו, תקחו את הארבע שנים אחרונות, תקחו ברוקרים, בתי השקעות, תשוו את הצועות נטו שלהם בתיק הממוצע לעומת צועות נטו של קופות גמל בארבע שנים האחרונות, מי עשה יותר לדעתכם? גמל. הגמל עשו יותר. קופות גמל כבר כמה שנים לא בבנקים, מאלפיים וחמש, לקחו להם את הקופות גמל.

קופות גמל זה בעיקר בתי השקעות וחברות ביטוח. הם הבעלים היום, היצרנים שמנהלים את האפיק הזה. אז יש לנו בעצם כלי פנטסטי. בין הכלי הזה שהוא בעצם כלי שמיועד לקצבה אבל אתה יכול למשוך הוני, וכלים אחרים שהם קופות גמל לקצבה שאתה יכול למשוך רק קצבה, נולד המושג החדש שהוא חסכון נטו. ככה קראו לו, קופת גמל לחיסכון.

ופה בעצם אנחנו נכנסים לעידן חדש, של לכאורה כבר יש אישור של הכנסת, עדיין החוק לא חתום סופית, זאת אומרת עוד אין אישור סופי, אין פרסום של החוק, אבל כבר יש אישור של הכנסת לקופת גמל לחיסכון. קופת גמל לחיסכון זה מוצר חדש שכמות ההפקדה השנתית שניתן יהיה לחסוך בה כשבעים אלף שקלים בשנה, הרעיון הוא שאתה חוסך מראש מבלי לקבל הטבות מס ואז בעצם איזה מודל של מס אתה מקבל? פטור.

היתרון היחיד כאן המשיכה מתאפשרת רק החל מגיל שישים ושכבר יש לך קצבה לפחות, ושם זה נזיל תמיד. ההבדל השני הוא כמובן שפה זה לא מוגבל בסכומים, זה יכול להגיע גם לשמונה מיליון שקלים, אבל בקופת גמל לחיסכון זה מוגבל בשבעים אלף שקלים. העניין האם לאפשר לעובדים שכירים בגילאים מבוגרים להצטרף במקום לקופת גמל רגילה לקופת גמל לחיסכון, עדיין נמצא בהחלטה במשרד האוצר.

כרגע, על פי נוסח החוק שאמור להתפרסם זה מיועד רק לעמית עצמאי. גם עובד שכיר, הוא יכול להפקיד כעמית עצמאי אין בעיה. אבל האם הוא והמעביד יכולים להפקיד יחד לקופת גמל כזו? כרגע לא. אבל יכול להיות, יש הצעה כזו, לאפשר לאותה אוכלוסייה שדיברתי עליה קודם, הגיעו לגיל פרישה ועובדים. ולא יכולים להמשיך לחסוך בקופה ההיא, האם הם יכולים לבחור להצטרף לקופת גמל כזו? יש כוונה לאפשר להם, אבל זה יהיה רק למי שמעל גיל פרישה וממשיך לעבוד ובלבד שכבר יש לו פנסיה מזערית. אלה יהיו התנאים, כרגע זה עדיין לא אושר סופית.

ברגע שזה יעבור אז יצטרפו עוד, האוכלוסייה תצטרף להנה, זאת אומרת, כל מני שכירים מאוד מבוגרים שכבר יש להם פנסיה. זה רק חשבונות חדשים בקופות גמל קיימות.

למשל, הראל שמנהלת את עוצמה ואת תעוז, או פסגות שמנהלת את גדיש ואת קרן אור, יכולים מחר להקים גדיש חסכון, אין בעיה. עוד פעם, גדיש רגיל עובד מעביד חמש, חמש, שמונה ושליש, אין בעיה לפתוח זה תמיד את יכולה, אבל זה לא קופת גמל לחיסכון שדיברתי עליה קודם. כי קופת גמל לחיסכון בגדיש יכולה להיות ממחר, אבל כרגע רק לעצמאי שמיצה את ההטבות מס שלו ורוצה לחסוך באופן פרטי, זה כן יהיה, זה יכול להיות גדיש.

זה יכול להיות בהרבה מאוד גופים, כל גוף שמנהל קרנות פנסיה וגמל, אני רואה את עצמו כמי שחייב להחזיק במדף קופה כזאת.

גם חברות ביטוח, הראל כבר נכנסה לזה, כלל בדרך, כולם כולם יכנסו לזה. אין סיכוי שלא כי זה מוצר מדף נוסף, למה שלא ישווקו את זה, אין סיכוי שלא. תראו, אני לא מכיר הרבה תכניות חיסכון בבנק שיש שם אפשרות להשיג תשואה.

נניח, בסדר, אין ריביות היום. פה אני עדיין נתון לשינויים בשוק ההון. אם בית ההשקעות שהשקעתי דרכו בחרתי מסלול שהניב לי צועה חיובית, אני אקבל את הצועה חיובית אין בעיה אוקי? גם בתכנית חיסכון תיאורטית אני לא זכאי להטבות מס, אז גם בקופת גמל להשקעה אני לא אקבל הטבות מס. גם בתכנית חיסכון באופן תיאורטי אם משכתי ויש לי שם רווח ריאלי אני אשלם עליו עשרים וחמישה אחוז. גם בקופת גמל להשקעה, עשיתי רווח ריאלי ואני אמשוך אותו אני אשלם עשרים וחמישה אחוז.

לכאורה זה בדיוק אותו דבר, אבל באו בעצם בתי ההשקעות הגדולים ואמרו אין לנו כלי שיכול להתחרות היום בחברות ביטוח ובנקים שיכולים לשווק תכניות חיסכון ואנחנו לא יכולים, תנו לנו, זה מה שהם ביקשו. ואז בא האוצר ואמר אין בעיה, תקבלו גם אתם עד שבעים אלף שקל. זה בעצם העניין. זה עוד מוצר.

הפקדתי כל שנה, כמה אני יכול כל שנה להפקיד בקופה לחיסכון? עד שבעים. נניח שאני יש לי כושר הפקדה מצוין, הפקדתי שנה אחת שבעים, עוד שנה עוד שבעים, עוד שנה עוד שבעים, ועוד שבעים ועוד שבעים הגעתי לסכום מצטבר של שבע מאות אלף שקל לפני רווחים. שמונה מאות אלף שקל עם רווחים. הכסף עכשיו יושב בקופת גמל, אני בגיל שישים, תיאורטית אני יכול למשוך אותו נכון? לשלם מס על המאה אלף הרווחים, נניח שכולם רווח ריאלי כי מדד אפס, משלם על זה עשרים וחמישה אלף שקל ולוקח את כל השמונה מאות אלף בניכוי עשרים וחמישה אלף שקל מס, אופציה אחת.

אופציה שניה, נניח הגעתי כבר לגיל פרישה ולא מספיקה לי הקצבה שצברתי, כי צברתי עשר, הקצבה שצברתי עשר, פלוס ביטוח לאומי עוד אלפיים, לא מספיק לי. אני יכול להמיר לקצבה עכשיו את השמונה מאות אלף שקל האלה? איך אני אעשה את זה? מאוד פשוט, אנייד על פי חוק את הכספים לקופה משלמת, כי כרגע זה יושב איפה? בקופה לחיסכון נכון? אני לא יכול לקבל מקופה לחיסכון קצבה. אז אני צריך לנייד.

אני אנייד את הכסף לקופה משלמת, זה יכול להיות בחברת ביטוח, זה יכול להיות בקרן פנסיה, ומיד יעשו לי המרה לקצבה. רק צריך להיזהר פה. הניוד, אם אני עושה אותו לקרן פנסיה, אני אוטומטית נכנס למנגנון האקטוארי שיש באותה השנה בקרן. אם הוא חיובי, אני לא אנזק, אבל אם הוא צפוי להיות שלילי, מה יעשו לי בסוף השנה על היתרה? תספורת, צריך להיזהר. בחברת ביטוח החשש הזה לא קיים, למה? כי שם זה איזון אישי, ולא איזון אקטוארי כללי. בחברת ביטוח אני נכנס, העברתי את השמונה מאות אלף שקל, אומרים לי המקדם שלך מאתיים. יהפכו לי את הכסף לארבעת אלפים שקל קצבה. איזה קצבה זו תהיה? המסלול שנתתי סתם דוגמא מקדם מאתיים למשל לגבר, זה מסלול שנותן לגבר קצבה לכל ימי חייו, היא מינימום מאתיים ארבעים תשלומים למוטבים שלו.

זאת אומרת, אם הוא הלך לעולמו לפני עשרים שנה, המוטבים ימשיכו לקבל את ההשלמה עד עשרים שנה. אם הוא הלך לעולמו אחרי עשרים שנה הם לא יקבלו כלום, אבל הוא יכול לבחור מסלול אחר, הוא יכול לקבל מקדם של מאתיים ושמונה, ולתת לאשתו שישים אחוז עם פער הגילאים ביניהם פחות משלוש שנים. זאת אומרת, להיפך, אפילו חברת הביטוח יוצרת מגוון מסלולים רחב יותר מקרן פנסיה.

כמובן צריך להיזהר ממה? דמי ניהול. כי דמי ניהול בקרן פנסיה על פי רוב יהיו נמוכים יותר מדמי ניהול בחברת ביטוח, זאת אומרת חברה, כל מוצר יש לו את היתרונות והחסרונות שלו. אבל הפתרון הוא פנטסטי כי אני הופך כסף שצברתי אותו כל השנים בלי הטבות מס בעצם אני הופך אותו לקצבה מוכרת, לכל החיים וזה פתרון שיכול לשמש לצרכיהם של הרבה מאוד אנשים באוכלוסייה. כרגע מותר לקופת גמל לבחור אחד משני המסלולים, או רק מהצבירה שזה עד שני אחוז בשנה, זה הרבה מאוד בשנים המאוחרות של החיסכון, אחרי שכבר צברתי נתח גדול של כסף, אבל זה מעט מאוד בשנים הראשונות.

אז אפשר גם פה לעשות סוג של שופינג. אם התחלתי קופה חדשה אז אני אתחיל אותה במקום שבו לוקחים לי רק מהצבירה ואני אחסוך, רק מהצבירה. אני בשנים הראשונות של החיסכון שלי, הצבר החיסכון שלי הוא יחסית נמוך. אז אני בשנים הראשונות אשלם יחסית מעט מאוד דמי ניהול. יש קופות שלוקחות חצי אחוז, יש קופות שלוקחות אפס שמונה, יש קופות שלוקחות אחד נקודה שתיים. תלוי. אחרי שצברתי כבר חצי מיליון שקל, אם אני אשאר עדיין בקופה שלוקחת לי מהצבירה אחוז, אז אני כל שנה משלם חמשת אלפים שקל דמי ניהול, במקרה כזה שווה לי לבדוק איזה קופה תיקח לי מהצבירה פחות ואם אני יודע גם שההפקדות העתידיות שלי הולכות לרדת כי אני פחות הולך להפקיד עכשיו, אז שווה לי להעביר לקופה שבעצם אמורה לקחת יותר מההפקדות, אבל היא לא יודעת שאני לא הולך להפקיד.

צו הרחבה לפנסיית חובה מטיל חובה על מעסיק להפקיד, נכון? אבל עלו כל מני שאלות בעקבות הצו הזה, עובד שעובד אצלי לפני אלפיים ושמונה ולא הפקדתי עבורו ונכנס הצו באלפיים ושמונה, אני חייב להפקיד עבורו החל מינואר אלפיים ושמונה נכון? אין על זה ויכוח. אבל מה קורה אם קלטתי עובד באלפיים ושתיים עשרה, האם אני חייב להפקיד עבורו החל מהחודש הראשון? החמישי? עשירי? שנתיים? ופה התשובות נחלקות.

קודם כל, תלוי איזה עובד זה. יש לו רקע היסטורי פנסיוני או אין לו רקע פנסיוני? אם אין לו רקע פנסיוני כי זה חייל שהשתחרר עכשיו, אני חייב להפקיד לו? שישה חודשים רטרואקטיבית? לא. עובד שבא אליי כן עם רקע פנסיוני, שלושה חודשים רטרו.

עובד שבא אליי עם מוצר פנסיוני קודם אבל לא פעיל, אז על זה ישנן שתי תשובות, יש מצב שהוא לא הגיע מיד ממעביד אחד, הוא היה חצי שנה, שמונה חודשים באבטלה, אבל מה הוא עשה המתוחכם הזה? הוא שילם באופן פרטי את הריסק. האם המוצר שלו נחשב למוצר פעיל? כן. אבל אם הוא לא שילם, אחרי שלושה חודשים, הביטוח שלו נפסק.

אם הוא לא שילם האם הוא עובד עם מוצר פעיל או לא פעיל? לא פעיל, יש את החצי שנה, זה הכל. ברירת מחדל אתה תפקיד רק אם אתה לא מודע להיסטוריה שלו. מרגע שקמה לך חבות, בין אם זה קופת ברירת מחדל ובין אם לאו, אתה תפקיד לפי החבות. למה נועדה קרן ברירת מחדל? זה אם העובד ישן בעמידה, ולא נותן לך את שם הקופה, אז מה אתה עכשיו תהיה חשוף ולא תפקיד לו?! אז אתה תפקיד לו, איפה? איפה שהאוצר קבע, קרן ברירת מחדל. האם זה אמור לתת לך הטבה שלא היתה לך קודם? לא.

חד משמעית לא. לכן לא נראה לי הגיוני שיגידו לך, אם זה לקרן המקורית שלו אז תפקיד רטרואקטיבית, אם זה לקרן ברירת מחדל אל תפקיד, מה פתאום. נראה לי לא הגיוני.

אדם שבעקבות מחלה סרטן ל"ע, רוצה למשוך כספים מהקופה, ואני בכוונה לא הולך עכשיו להגיד מה מצבו מבחינת נכות, כן ביטוח לאומי, לא ביטוח לאומי, לא משנה הגיל. כעיקרון, מצב רפואי לא מזכה במשיכת כספים. זה כעיקרון.

או ככלל, אבל תמיד יש יוצאים מהכלל. ובא המחוקק ושינה בפקודת מס הכנסה בכל מני תנאים מסוימים, שאם אדם בשל מצבו הרפואי עומד באחד מהתנאים האלה, הקלות. אז סתם אדם שגילו לו את המחלה ל"ע, הוא לא זכאי למשוך כסף. אבל אם בעקבות אותה מחלה, עבר ועדה רפואית של ביטוח לאומי, שקבעה שנכותו היא מעל שבעים וחמישה אחוז לצמיתות אז הוא נכנס לתנאים שמס הכנסה קבע בפקודה. הולכים לתנאים שמס הכנסה קבע בפקודה ועל פי התנאים האלה, אם יש לו קופת גמל שהוא צבר בה כספים והוא עדיין לא בגיל פרישה, צבר בה כספים, אמרנו, מחלה, עבר ועדה רפואית, קבעו לו נכות מעל שבעים וחמישה אחוז לצמיתות אוקי, רק אז אומרים לו, מאותה קופת גמל שפתחת לפני שחלית וצברת בה כספים, אתה יכול לפדות את הכסף בלי שתשלם מס, אלה התנאים.

את התגמולים כמובן, לא את הפיצויים. כי פיצויים למי הם שייכים עד מועד עזיבת העבודה? אז אם הוא עדיין עובד הוא לא יכול לקחת. אם הוא כבר הפסיק את עבודתו ולכאורה הכסף שלו ברצף קצבה ונשאר בקופה או דברים כאלה, אז הוא זכאי על פי תנאי המס האישיים שלו. מה זה תנאי המס האישיים? יכול להיות שהוא עבר ועדה רפואית ונתנו לו לא שבעים וחמישה אחוז, מאה אחוז לצמיתות.

לאדם שיש מאה אחוז לצמיתות יש פטור ממס על הכנסה מיגיעה אישית, ואז זה עד שש מאות אלף שקל בשנה, ואז בוחנים אותו ברמה האישית, כמה אתה מושך, נכנס לתוך הפטור אתה פטור, משכת יותר אתה תשלם מס. תמשוך חצי השנה, חצי שנה הבאה, אולי  תחלק את זה לשלוש שנים, אולי תעשה פריסה, יש הרבה מאוד כלים שאני יכול להשתמש בהם כדי למצוא את הפתרונות למקרים כאלה, אבל זה רק מי שעמד באותם ארבעה תנאים בסיסיים.

זה לאו דווקא המצב הרפואי, זה המצב הרפואי שבעטיו נקבעו גם אחוזי נכות כל כך גבוהים לצמיתות. לצערנו הרב, ביטוח לאומי בשנים האחרונות למחלות כאלה לא נותן נכות צמיתה, הוא נותן נכות זמנית של שנה ועוד שנה ועוד שנה, ואיך מס הכנסה קורא לזה נכות קבועה או נכות זמנית? זמנית. אז אם זה נכות זמנית הוא בכלל לא נכנס לתנאים של הזכאות לפטור. וזו הבעיה. שמה זה מתחיל. לא בגלל שמס הכנסה לא מוכן, בגלל הקביעה של הביטוח הלאומי.

ואתם יודעים מה הכי מעצבן עוד, שלפעמים זה מצבים שהם סופניים בלתי הפיכים, ברוב המקרים הם מצבים בלתי הפיכים, עדיין הקביעה של הביטוח הלאומי – זמנית. במצבים כאלה היו לי כמה לקוחות שהמלצתי להם להגיש ערעור, ורק הגשה של ערעור שאתה מלווה בעורך דין שבא איתכם לוועדה הרפואית ל"ע אף אחד שלא יזדקק לזה, אבל שעורך דין מלווה לבעיה הרפואית, רק אז פתאום הרופאים מתחילים לדבר אחרת. פתאום הקביעות שלהם משתנות. כשאתם הולכים לבד לוועדות רפואיות של ביטוח לאומי, הסיכוי שאתם תמצו את הזכויות שלכם הם שואף לאפס, פשוט אני אומר את זה לצערנו הרב, כי כולם רמאים הם חושבים, כולם באו להונות, אבל זה לא בהכרח. צריך ליווי מקצועי בכל מקרה.

למה אני מציג את השקף הזה? כי יש איזה שהיא הקלה בחוק לכל מני מקרים של אנשים שזה יכול להיות פתרון לאחד שבגיל שישים ושבע עדיין ממשיך לעבוד אבל כן התחיל לקבל קצבה. דיברנו על האופציה. אישה בת שישים ושתיים, היא התחילה לקבל קצבה אבל היא ממשיכה לעבוד, ממשיכה לעבוד אמרנו ממשיכים להפקיד נכון? מי שממשיך לעבוד עדיין ממשיכים להפקיד עבורו.

לפעמים זה באותה קופה, לפעמים זה בקופה חדשה. אחרי שלוש שנים הפסיקו לעבוד סופית. צברו בקופה כספים מהסיבוב החדש של חייהם לאחר שכבר התחילו לקבל פנסיה, צברו בקופה כספים בסכום שאינו עולה על הסכום הזה, בא המחוקק ואומר אין בעיה, אם הצבירה בקופה החדשה כל כך נמוכה, אתה לא חייב להמיר את זה לקצבה ובתנאי שתעמוד בתנאים הבאים: הגעת לגיל פרישה, הם כבר בגיל פרישה נכון? יש לך קצבה מזערית לפחות של.. הוא כבר התחיל לקבל קצבה, השאלה היא מה גובהה.

כי אם הקצבה שהוא התחיל לקבל היא רק ארבעת אלפים שקל, הוא לא הגיע למינימום. ואז מה יגידו לו, אתה יכול לפדות או לא יכול לפדות? אתה לא יכול לפדות, למה? קודם כל תשלים לקצבה המזערית ואז תוכל לפדות. אבל אם יש לו קצבה שכבר חמשת אלפים שקלים, והוא צבר עוד שמונים אלף שקל בשנתיים שלוש עבודה האלה אחרי גיל שישים ושבע, אז יאפשרו לו לפדות. האם הפדיון הזה פטור ממס בכל מקרה? לא. כי אז עושים לו בעצם סוג של קיבוע זכויות. אותו טופס שאייל הראה לכם מאה שישים ואחד ד', באמצעות הקיבוע זכויות הזה, ידעו אם הכסף הזה בסופו של יום יהיה פטור ממס או מחויב במס השולי של אותו אדם. אלה בעצם התנאים שהמחוקק הכניס לחוק בעקבות כל התיקונים האחרונים ככלים נוספים דווקא לאוכלוסייה הבוגרת. אנשים שכבר הגיעו לגיל פרישה וצברו מעט כסף, ולא רוצים לקבל את זה כקצבה.

חסכון לגיל פרישה כמו בסוף כל שנה אנשים חשוב שידעו שיש להם אפשרות לקבל זיכויים או ניכויים כנגד ריבית שהם צוברים בתכניות חיסכון או בפיקדונות.

זה לא קשור לקופות גמל, לא קופות גמל לחיסכון. לא קצבה מוכרת, זה עולם אחר. דיברו איתי קודם על חסכונות בבנקים. אז חסכונות בבנקים או חסכונות בחברות ביטוח, אנשים שבגיל מבוגר צברו חסכון ועל החיסכון הזה, על הרווחים שהוא מייצר הם משלמים מס רווח הון, במקרים מסוימים זכאים לקבל חלק מהמס שהם שילמו על הרווחים האלה כסוג של הטבה.

המדינה בעצם נותנת להם הטבה. אבל הכמות של האנשים שזכאית להטבה הזו היא מאוד מצומצמת כי היא ניתנת רק בתנאים מסוימים.

האוכלוסייה הראשונה שתהיה זכאית זה אנשים שהגיעו לגיל פרישה אבל הכנסתם מאוד מאוד נמוכה. כשמדברים פה על הכנסה, זה לא הכנסה חייבת, זה סך כל ההכנסות יחד, רביות, קצבאות מביטוח לאומי, השלמת הכנסה, דמי אבטלה, אבל זה אנשים מבוגרים בעיקר, מעל גיל פרישה, אז אין כבר דמי אבטלה ואין השלמת הכנסה, אבל זה קצבאות זקנה מביטוח לאומי, קצבה ממקום עבודה וכדומה, יחיד שהכנסתו והכנסת בן זוכו בשנת המס לא עלתה על שישים ושתיים אלף שקל חברה, זה חמשת אלפים שקל לחודש לשניהם יחד, זאת אומרת, אם לשני בני הזוג יש כבר קצבת זקנה מביטוח לאומי, זה כבר ארבעת אלפים חמש מאות שקל, ויש להם עוד איזה שהם לא יודע מה, פנסיה קטנה של איזה שמונה מאות תשע מאות שקל לאחד מהם, הם מגרדים את התקרה, נגמר הסיפור, הם לא יקבלו את ההטבה הזאת. פה לא מדברים על הכנסה חייבת.

יש להם פיקדונות מכספים ישנים שהם צברו בבנקים ולא משכו, ומייצרים על זה ריבית של עשר, חמש עשרה, עשרים אלף שקל בשנה, והם חיים מהריבית הזו. כאן המחוקק מדבר על סך הכנסתו ולא על הכנסתו החייבת, אילו הוא היה מציין הכנסה חייבת, זה משהו אחר.

פה זה הכנסתו ולא הכנסתו החייבת. יש סעיף אחר ששם מדברים על הכנסה חייבת אבל זה קטגוריה שניה שתיכף נדבר עליה. אנשים שהגיעו לגיל פרישה היום בני שישים, שישים ושתיים, שישים ושבע, הם זכאים להטבה של עד תשעת אלפים שבע מאות עשרים שקלים ניכוי בגין מס הרווח הון על הרווחים שבגינם הם שילמו את המס, אבל זה אוכלוסייה שבאמת מעט מאוד אנשים, עם מעט מאוד הכנסות, מאיפה יש להם חסכונות כאלה.

אבל האוכלוסייה השנייה סעיף מאה עשרים וחמש ג', מדבר על משהו אחר לחלוטין, זה אנשים שהגיעו לגיל פרישה, אבל באלפיים ושלוש שזה המועד הקובע, ינואר אלפיים ושלוש 1/1/2003 לדעתי זה התאריך פה, הם היו כבר בני חמישים וחמש, זאת אומרת מרבית החבר'ה כאן לא ייהנו מההטבה הזו, כי ינואר 2003 חלפו כבר שלוש עשרה שנה. שלוש עשרה שנה זה אומר, ארבע עשרה עוד מעט, זה אומר בעצם שהיום הם צריכים להיות שישים ושמונה פלוס, הגבר בשביל שהם ייהנו מההטבה הזו.

ההטבה הזו לא מוגבלת בגובה הכנסתם. זאת אומרת יכולים להיות להם הכנסות ממיליונים, אבל יש להם רווחים מריביות, יש להם רביות. הם יקבלו או ליחיד שלוש עשרה אלף שלוש מאות ואם שני בני הזוג עומדים בתנאים הם יקבלו ניכוי של שש עשרה אלף שלוש מאות. שימו לב, זה לא הטבה ששווה הרבה מאוד אלפים, סך הכל זה הניכוי מהריבית החייבת, אז אם יש לי ניכוי של שישה עשר אלף שקל לשני בני הזוג עלה ההכנסות שלהם מריבית, זה אומר שהם חוסכים באותה שנה עשרים וחמישה אחוז מזה, כ-4,000 שקל, זה כל ההטבה, ארבעת אלפים שקל.

אבל הם בכל זאת ניתבו אותה לדור שהכניסה אליו מאוד מוגבלת, והיציאה ממנו היא יציאה טבעית, פשוט הדור הזה ילך ויתמעט. אין, לא ייכנסו אליו אנשים חדשים. אין, זה כרטיס לכיוון אחד, אז זה אוכלוסייה מאוד ספציפית שהיא תלך ותתמעט.

ההטבה השלישית זה כבר הטבה שהיא שווה הרבה מאוד כסף. גם כאן זה רק לאוכלוסייה מסוימת שמגיעה לגיל פרישה, אבל פה שימו לב מה המחוקק נתן, אילו היתה לאדם מבוגר בגיל שישים ושבע פנסיה של שמונת אלפים שקל בחודש, הוא היה זכאי לקבל עליה פטור ממס? אם הוא לא לקח פיצויים פטורים, דיברנו על זה קודם וראינו שהפטורים מאוד גבוהים, היה יכול להגיע לאפס מס על קצבה של שמונת אלפים שקל בקלי קלות. אבל אם אין לו קצבה, למה? כי הוא היה עצמאי הרבה מאוד שנים, היו לו קופות גמל הוניות חלק גדל מהשנים, ורק בשנים האחרונות הוא צבר קצת לקצבה, יש כאלה? כן. עכשיו הוא בגיל פרישה והפנסיה שלו אלף שקל, יש כאלה חבר'ה, יש לו ביטוח הלאומי את האלפיים שקל, ועוד פנסיה מקרן פנסיה מהשנים האחרונות אלף, אלף חמש מאות שקל.

בא המחוקק ואומר, אם אתה את החיסכון שלך המשכת להשאיר וצברת אותו ואתה מייצר ממנו ריבית שממנה אתה חי והיא מחליפה לך באופן תיאורטי את הפנסיה, אתה תקבל שלושים וחמישה אחוז פטור מהריבית המזכה שהריבית המזכה זה בעצם החלופה של השלושים וחמישה אחוז פטור שנותנים לאדם שיש לו פנסיה.

עד שלושים ושישה אלף שקל בשנה, ריבית פטורה, זה הרבה מאוד כסף. זה למי שהפנסיה שלו מאוד נמוכה כי זה רק על ההפרש בין הפנסיה בפועל לשמונת אלפים שלוש מאות. ניהול נכון של ההשקעות יכול להיות שמסתובבים אנשים כאלה שבאמת הפנסיות שלהם מאוד נמוכות והם לא יודעים בכלל שהם זכאים להטבה הזאת, יש להם פיקדונות, יש להם תכניות חיסכון, הם לא יודעים בכלל. עכשיו מה זה לא יודעים? הבנק מיידע אותם על הזכות הזו? מה עושה הבנק כשמתחדשת התכנית? מה עושה מנהל הפיקדונות שלהם, מנהל ההשקעות שלהם כשמתחדשת התכנית? מנכה את הרווחים, את המס מהרווחים, מעביר למס הכנסה ונגמר הסיפור. אם הם עצמם לא יודעים שיש להם אפשרות להגיש דוח למס הכנסה ולקבל החזרים הם פשוט לא מממשים את הזכאות שלהם. אז זה גם כן הטבת מס שיכולה דווקא פה במקרה הזה להיות שווה לא מעט כסף, ואבל כמובן, שוב, זה אנשים מעל גיל פרישה, שהפנסיות שלהם מאוד נמוכות. ורק אז במקרים מסוימים הם זכאים להטבה שהיא שווה לא מעט כסף.

דיברנו הרבה על הבעייתיות והקושי ביישום העניין הזה של הצביעה, כי אין לנו מסלקה עדיין, אין לנו ממשק אחיד מאה אחוז, הם לא מדברים באותה שפה הקופות כולן בינן לבין עצמן, יש בעיה מאוד מאוד קשה של מידע שאולי הוא קיים אבל הוא לא מועבר בצורה מסודרת בין הקופות, מה שאומר שבעצם הקופות אם הן צובעות כבר, הן אינן צובעות נכון, וגם אם הם יצבעו הם לא צובעות רטרואקטיבית, כי ממתי הן התחילו לצבוע? 2015. מה קורה עם הפקדות לפני 2015 מה לא היה מיסוי? היה מיסוי, והיה גם חלק עובד מעל התקרה, היה גם חלק מעסיק בהרבה מאוד מקרים מעל התקרה. ולכן במקרים כאלה כדי לאפשר לכם למקסם את הזכויות, כשאתם מגיעים לגיל פרישה ובדקתם במהלך השנים והיו כאלה מרכיבים שעל פי רוב זה היקרה לפחות בחלק העובד, תאספו שני טפסים כל שנה.

אחד זה טופס 106 ושתיים זה אישור ההפקדות השנתי שלכם לקופה. מאה ושש ואישור ההפקדות מאפשר לעשות את העבודה מה שאני עושה בסופו של דבר ומגיש למס הכנסה בשביל לקבל אישור לעובד הזה, לאדם הזה תעודת זהות כך וכך יש קצבה מוכרת פטורה של איקס. חוץ מהקצבה הרגילה שמגיע לו עליה פטור.

רק הנתונים האלה אפשר באמצעותם למקסם את הזכות. אז מי שרוצה לדאוג לעצמו וללכת לישון בוא נאמר כך, עם סיכוי מאוד גבוה שהוא ימקסם את הזכויות שלו, שישמור את המסמכים האלה וקרוב לפרישה שלו יביא את כולם לאיזה שהוא יועץ, ישב איתו, יציג את המסמכים, היועץ יבדוק, יראה, יש סיכוי, יגיש תקבלו מה שמגיע. אין סיכוי הוא יגיד לכם הסיכוי הוא קלוש תקבלו כמה שקלים, אז אתם תחליטו, כן ללכת על זה או לא ללכת על זה.

חברים תודה רבה לכם.