בוקר טוב. סוף שנה מתקרב והיום מה שאנחנו עושים, אנחנו עוברים במהירות על כל מה שאנחנו צריכים לפחות לפי מחשבתי בנושא שכירים ומעסיקים לסוף שנה. אני מניחה שבשביל זה אתם נמצאים פה.

הכנתי לכם גם את הרשימה על מה אני מתכוונת לדבר, אבל שימו לב, אנחנו מתחילים מחידושים ועדכונים ב-2017. הרעיון הוא, אני לא כל כך מלמדת היום. אני יותר עוברת על החומר בשביל שתוכלו להיזכר בדברים. מה שחשוב לכם לעסק, לכם לחברה שאתם עובדים בה, או אם אתם רואי חשבון לחברות, או אם אתם מייצגים, למה שאתם צריכים בעבודה השוטפת.

אז אנא, מבחינת שאלות, לא לשאול, לחכות לסוף. קיבלתי את העשר דקות הראשונות מעבר לזמן בשביל להראות לכם כמה דברים באתר הביטוח הלאומי. אני שאני די מכירה את החוקים ניתן לומר, משתמשת הרבה הרבה מאד באתר הזה, ולכן חשוב לי מאד להראות לכם מה יש בו. תסתכלו, יש לנו פה מצד ימין שירות אישי. אתם רואים? יש לנו כניסה והצטרפות.

\אחד הדברים המצוינים שהוציא הביטוח הלאומי זה אותו אתר שירות אישי. יש לכם עובד, רוצה לבדוק קצבת זקנה, רוצה לבדוק מצב דמי ביטוח, הוא נכנס לאתר השירות האישי דרך הצטרפות. הוא מחזיק את תעודת הזהות שלו ומעתיק ממנה נתונים, מצטרף, מחליף סיסמא, מקבל קוד אישי ישן וסיסמא חדשה ומתחיל לרוץ.

מרגע זה מאילך, כל מה שהוא רוצה לדעת נמצא. אפילו פרוטוקולים של וועדות רפואיות אמורות להיות פה. בקיצור, מידע רב ביותר. מידי פעם תחליפו סיסמא שזה יהיה מאובטח. זה השירות האישי של הביטוח הלאומי. מצוין, יש פה הרבה מאד גמלאות.

לנו כמייצגים, כרואי חשבון, יש לנו כמובן את אתר המייצגים. אבל שם הגמלאות מופיעות לנו רק באישורים למס הכנסה או בדף אחד מרכז. באתר האישי יש את כל החומר. הלאה, יש לנו פה עוד כמה דברים מאד חשובים כמו חקיקה.

אני נוהגת, לפני שאני מדברת עם ביטוח לאומי, לקרוא מה כתוב בחוק. כי זה הנר לרגלינו. חוק, אחר כך פסיקה של בית הדין הארצי ואחר כך כל היתר. לכן להרבה מאד אנשים היום אני לא ראיתי שיש את חוק הביטוח הלאומי בבית או בעבודה, ולכן כשאתם מחפשים חקיקה, יש לכם כאן באתר את החקיקה המעודכנת של הביטוח הלאומי כולל אמנות בינלאומיות.

והיילייט, חוזרים ונהלים. המוסד לביטוח לאומי מפרסם הרבה מאד נהלים שלו וחוזרים שלו. הרבה מאד מופיע באתר, הם כל הזמן מוסיפים. כל הזמן מוסיפים. לכן אם אתמול בדקתם משהו, יכול להיות שהוסיפו היום עוד חוזרים וחלק נכבד ממה שאני אדבר היום שייך לכאן, למקום הזה. ואני אשלח אתכם אליו.

לכן גם בחומר הרב מאד שצירפתי לכם, הרבה פעמים אני כותבת: "ראו חוזר זה וזה", אתם הולכים למקום הזה בדיוק בביטוח הלאומי ופותחים אותו. אתם רואים קצבאות ודמי ביטוח. נושא שאני לא אספיק לדבר עליו היום, שימו לב, אפשר להיכנס מפה ואפשר להיכנס מפה. קצבאות, אנחנו נכנסים.

אחד הדברים שאני לא אספיק לדבר עליו היום הם הקצבאות. אבל היו כמה וכמה דברים מאד חשובים שהם תוקנו השנה, במיוחד באמהות. אתם מחפשים את הנושאים, אתם רואים מחלקת אמהות, אגף אמהות, מחלקת אמהות במשרד הראשי שמים את כל החוזרים, את כל הנוהלים כאן באתר. אתם מחפשים חישוב בסיס לעובדות שכירות, אתם זוכרים שונה מ-3 חודשים ל-6 חודשים מאחד במרץ. יש לכם פה חוזר.

כל הסיפור עם דמי לידה לגבר, הפטנט החדש הזה, אתם יודעים. נחמד מאד דרך אגב, נמצא לכם כאן. בקיצור, מאד מומלץ. בואו נמשיך, יש לנו כאן על מילואים. דבר מאד חשוב שהם מפרסמים השנה בין, תראו חוזר הגשת תביעת מעסיק ידני באופן מקוון והגשת תביעות לתגמולי מילואים באמצעות ממשק זמין.

בקיצור, כל הנושא של הגשת תביעות למעסיקים יש לכם פה את ההסברים. כל הסיפור של ה-WCF  החדש, מאד מאד ממליצים עליו, אמור לחסוך לכם הרבה מאד זמן. אז כל הנושא של הגמלאות.

דבר נוסף היה תיקון קטן בדמי אבטלה שאני רק אזכיר לכם שהוא קיים. במקום לקחת 12 מתוך 18 כמו שאתם מכירים, הוסיפו 3 חודשים לחיפוש עבודה שלא נכללים בתוך ה-18 חודשים ואם זה מעניין את מישהו, תיכנסו לחוק ותקראו. עד כאן הנושא של הגמלאות והחוזרים. כנראה שלא נחזור לזה עוד היום בגלל קיצור הזמן.

בואו נחזור רגע לחוזרים. אוקי, רציתי להגיע לפה. ועכשיו אנחנו עוברים לחלק של דמי הביטוח. יש לנו כאן ביטוח גביה מלא שכירים, ביטוח בריאות ומעסיקים. אתם הולכים למעסיקים, פותחים איתו, וכאן מתחיל סיפורנו.

שימו לב, יש לנו כאן כמה וכמה הוראות ונהלים ונתחיל מאיגרת למעסיק 2017, שיש שם כמה דברים מאד מאד חשובים שצריך לשים לב. הכל כתוב באתר. אתם לא צריכים לזכור את ההרצאה בכלל אם אתם זוכרים איפה מוצאים את זה.

אני אשים לכם כמה דגשים מאד חשובים שפורסמו. אני רק אפתח לכם את האיגרת שתראו איך זה נראה. נזכיר כמה דגשים חשובים. הדגש הראשון זה בכלל, כל הנושא של טופס 102. הטופס הזה פעם ההיילייט היה לעבור דרך הקובץ ייצוג לקוחות. אבל בינתיים עשו דרך אחרת של WCF של שידור מקוון דרך בית התוכנה.

דרך אגב, עוקץ תומך בכל הדברים האלה ולכן אני מדברת על זה. עוקץ גם תומך בשידור טופס 100 באופן ישיר לביטוח הלאומי. כל הדברים המתקדמים האלה קיימים. ולכן אני מאד מאד ממליצה להיעזר בהם. היתרון בשידורים המקוונים זה המשוב המיידי. תוך כעשר שניות אתם מקבלים משוב על מה שעשיתם. בעוד, אם יש פה מייצגים שמעבירים דרך קובץ ייצוג לקוחות, המשוב מתקבל רק למחרת כי יש שם עבודה במסגרת הלילה.

רוב האנשים, אני אומרת לכם, רוב האנשים שוכחים להסתכל למחרת בבוקר על המשוב הזה ואם היו תקלות. למי ששוכח, אחר כך הלקוחות שלו מקבלים מכתבים שהוא לא דיווח וסתם חבל, זה עגמת נפש ואי נעימות. אז מי שעובד דרך ה-WCF, דרך השידור המקוון, זו הדרך המצוינת והמומלצת היום להעביר 102 ובכלל את הדו"חות הרבעוניים וכל מה שאתם צריכים להעביר.

הלאה, יש לנו כאן את התיאום. מה חשוב לי להזכיר לכם בנושא התיאום לסוף שנה. לא לשלוח את האדם שרוצה תיאום בשיעור המופחת, לא לשלוח אותו לביטוח לאומי. תבקשו ממנו 644, אם כמובן המשכורת שלו קבועה כל השנה, כי אם המשכורת במקום השני עולה ויורדת, אתם לא כל כך יכולים לעשות משהו. אבל אם יש לו, הוא עובד בשני מקומות ואתם רוצים לעור לו, אנא, קחו את ה-644, תכנסו לקובץ זיכויים, תעשו לו זיכוי מתחילת השנה ותחזירו לו את הכסף דרך התלוש.

זאת הדרך הכי פשוטה והכי טובה לעזור לעובדים שלכם. 644 זה אותו טופס שהוא מחליף את התיאום דמי ביטוח. אפשר לשלוח את העובד לביטוח לאומי, לאינטרנט דרך אגב, לא לביטוח הלאומי, לאתר הביטוח הלאומי שיעשה תיאום בעצמו, אבל אפשר להחתים אותו על טופס 644 שאפשר להוריד אותו כמובן מהאינטרנט והטופס הזה מחליף מבחינתכם את האישור של הביטוח הלאומי. אתם יכולים להחזיר לו את הכסף מתחילת השנה. אם פספסתם את דצמבר, שנה הבאה הוא כבר צריך לחכות עד קליטת טופסי 126 ולקבל את ההחזר באינטרנט. זה כמובן-

שאלה מהקהל: אם השכר אצל המעסיק השני לא משתנה אבל אצלי כן משתנה, אני יכולה?

את המעסיק המשני. אין לי בעיה. אם את המעסיק המשני אני לא חושבת שצריכה להיות בעיה, הרי את מכניסה את הנתון. אבל בואי בבקשה אני מעדיפה לרוץ על זה. דברי איתי בהפסקה, אנחנו נדון בשאלה. כל זה דיברתי על השיעור המופחת.

אבל אם יש לכם עובדים עם שיעור מלא ותקרה, מה אתם עושים? בשום פנים ואופן לא עושים תיאום לבד. אם נניח יש לכם שתי חברות של אותו בעל מניות, לשלוח אותו לביטוח לאומי להביא אישור. כרגע אתם עוד לא יכולים לעשות שום דבר לבד ואסור לכם לנקוט יוזמה בכל מה שקשור לתקרה. אתם יכולים לנקוט יוזמה רק במה שקשור לשיעור המופחת. אוקי? הלאה.

מה יש לנו פה עוד? תשומת לב העובד, פנסיה מוקדמת. אני לא צריכה לחזור על זה אבל אני אחזור על זה. פנסיה מוקדמת לעולם מעסיק משני, צו סיווג מבוטחים לעולם ברירת מחדל מעסיק משני. בסדר? אז אם פנסיה היא מעסיק משני, אתם לא יכולים להפוך אותה למעסיק ראשון, אתם יכולים לקבל ממנו אישור שהוא לא עובד בשום מקום אחר. אוקי.

בצו סיווג אותו דבר, אם אתם רוצים לתת לו שיעור מופחת, בבקשה תקבלו ממנו אישור. אבל אין בצו סיווג מבוטחים טופס 101 אז מה עושים? יש טופס 103 שהוא מחליף את טופס 101 לעניין צו הסיווג ולעניין מעסיק עיקרי ומעסיק משני מבחינת צו סיווג מבוטחים. מילה אחת, כולם יודעים מה זה צו סיווג מבוטחים?

תשובה מהקהל: ממש לא.

מילה אחת על צו סיווג. חוק הביטוח הלאומי יש לו סעיף 6 לחוק. הסעיף הזה שולח לצו. מה אומר בעצם החוק? הוא אומר שיש מצבים שבהם למס הכנסה אדם יהיה עצמאי, למס ערך מוסף הוא יהיה עוסק, אבל לביטוח הלאומי הוא יהיה שכיר. מן אנומליה כזאת אבל אמיתית וקיימת. אחת הדוגמאות הידועות זה מורה דרך.

מורה דרך יכול שיהיה לו תיק מע"מ פטור, יכול להיות שיהיה לו תיק במס הכנסה כעצמאי. לצורך ביטוח לאומי הוא נחשב עובד שכיר. ומה זה אומר? זה אומר שכשהוא נפגע בעבודה חס וחלילה והם מועדים לפגיעות החבר'ה האלה, הביטוח הלאומי בוחן אותם כשכיר. וכאן אני נכנסת למשהו, אני עושה רגע הפסקה ואני עוברת לסעיף 369 לחוק הביטוח הלאומי. דיברתי על זה בכל ההרצאות שלי ואני אמשיך לדבר על זה.

השכיר, העובד השכיר בעצם לא אחראי על כלום חוץ מלשמור על ההוכחות שהוא עובד. תלוש משכורת, הסכם עבודה, כל הדברים האלה עליו לזכור. אבל אם ככה, על מי האחריות? קובע חוק הביטוח הלאומי בסעיף 342 שהמעסיק אחראי לתשלום דמי הביטוח בעד העובד, והביטוח הלאומי הרחיב את זה הרחבה מאד רחבה שבעצם המעסיק אחראי לכל דבר שקשור לעובד. יש את הסעיף המקביל, 365 שאומר שלא רק שהמעסיק אחראי, אלא אם העובד נפגע בעבודה, לעולם יקבל את דמי הביטוח אם הוא יוכיח שהוא עבד. אז מה עושים? איך מחברים את שני הדברים? יש את סעיף 369 שתוקן השנה. מה הסעיף אומר? מאד פשוט, אם יתברר שעובד מקבל גמלה כלשהי, בעיקר זה פגיעה בעבודה אבל כל גמלה שהיא. והמעסיק לא דיווח עליו, או לא שילם את דמי הביטוח.

מה עושה הביטוח הלאומי? קודם כל הולך למעסיק, לוקח את דמי הביטוח מגולמים וכולי, הצמדה קנסות, זה אנחנו יודעים. אבל סעיף 369 מוסיף על זה ואומר שמותר לביטוח הלאומי לגבות מהמעסיק גם את היוון הגמלאות העתידיות ששילם וישלם לעובד בגין אותו המקרה, אותה הגמלה שבעקבותיה התברר שלא שולמו דמי הביטוח.

הסעיף הזה דרקוני ביותר ומה שקרה, מ-1 ביולי חל שינוי במסגרת חוק ההסדרים ונקבעה תקרה גג לעובד שהיא בסביבות 200,000 שקל, תלוי בחומרת העניין וכמה זמן המעסיק לא שילם. וה-200,000 שקל האלה הם תקרה. כלומר, אם יש לי קבלן בניין שעוד מעט נדבר עליו קצת, אם יש לי קבלן בניין שהעובד שלו יקבל עכשיו גמלה כי הוא נהרג במסגרת העבודה והאלמנה תקבל גמלה לכל החיים שלה. מותר לביטוח הלאומי לבוא למעסיק שלא דיווח ולגבות כסף בחזרה. עכשיו, הגביה מ-1 ביולי היא מנהלית, מאד פשוטה, דרך המעבידים לפי פקודת המיסים גביה. פרוצדורה הרבה יותר קלה מאשר היה בחוק הקודם.

אלא מה, יש דבר אחד טוב ודבר אחד רע, הדבר הטוב זה המגבלה הכספית, והדבר הפחות טוב זה הפרוצדורה הפשוטה יותר לגבות את הכסף. ולכן כשאני אדבר היום על מעסיקים, שיהיה לכם הנושא הזה של 369 עם הסנקציה הקשה הזאת של היוון הגמלאות העתידיות. חל מ-1 ביולי 2017.

שאלה מהקהל: לא הבנתי. מקודם דיברת על החזר של בן אדם שהוא לצורך העניין עצמאי.

אני עכשיו חוזרת לזה, אני חוזרת בדיוק.

שאלה מהקהל: אבל הדוגמא שנתת היתה קשורה למה שאמרת?

בוודאי. שניה, אני חוזרת. הלכתי עשיתי רגע הצידה, ועכשיו אני חוזרת לנושא שהתחלתי בו. אז כשאני אומרת לכם שאדם מדווח למס הכנסה כעצמאי, למע"מ כעוסק ובביטוח לאומי צריך להיות עובד שכיר.

אז בעצם מה אני אומרת לכם? שהאחריות הופכת להיות של מי שמשלם את הכסף לאותו אדם. הוא הופך להיות מעסיק שלו ולכן אחד הדברים שאנחנו צריכים לחשוב עליהם זה לדווח כחוק ולשלם את דמי הביטוח. כי אם אותו אחד גם לא רשום בביטוח לאומי כעצמאי והמעסיק, אותו משלם הופך להיות מעסיק שלו, גם האחריות עוברת עליו מכל ההיבטים. אז אם אותו אחד עוד עצמאי, עוד מילא, האחריות פחות גדולה.

אבל רוב החבר'ה האלה לא רשומים בביטוח הלאומי, האחריות על המעסיק היא מלאה. אז בואו נחזור מילה אחת על אותו צו סיווג מבוטחים שממנו התחלנו את ההרפתקאה הזאת, יש לנו במסגרת הצו שלוש אפשרויות, עובד עצמאי שהופך להיות שכיר, שכיר שהופך להיות עצמאי, שזה פחות נפוץ והאחרון זה ספורטאי חובב שאנחנו לא מדברים עליו בכלל בהרצאה הזאת. החלק העיקרי של הצו זה אותה תוספת א' שבה עצמאים למיניהם הופכים להיות שכירים לעניין הביטוח הלאומי. הדוגמאות הנפוצות התחלתי במורה דרך, שומרים וכפי שאנחנו מכירים ביותר אלו אותם המרצים, מדריכים ומורים.

אני אקח דוגמא מאד פשוטה, מורה לריתמיקה בגן ילדים, היא באה פעם בשבוע, נותנת חשבונית. מבחינת הביטוח הלאומי אותה מורה שכירה לכל דבר, היא באה פעם בשבוע באופן קבוע. כי קובע הצו דבר מאד פשוט. כל מורה, מדריך או מרצה, אם עושים איתו הסכם לרבע שנה לפחות או בא לשבעה שיעורים לפחות, באופן אוטומטי הצו חל עליו. ברור? משלם הכסף הופך להיות מעסיק לעניין הביטוח הלאומי על כל ההשלכות. ברור? וואו וואו, זה בדיוק וואו וואו.

שאלה מהקהל: הם תמיד אומרים: אני משלם לבד ביטוח לאומי. אל תורידי לי.

נכון. יש פסק דין אחד בעניין ידוע. פסק הדין הזה לא הגיע לארצי, הוא הגיע וירד. פסק הדין הזה פרסמתי לכם אותו כמובן בחומר. פסק דין הזה אומר שהצו גובר על כל דין. דרך אגב, זה כתוב בחוק שזה גובר על כל דין ולכן העובדה שהוא עצמאי היא לא רלוונטית לאחריות של המעסיק. המעסיק צריך לעשות מה שהוא צריך ואותו עצמאי ילך לביטוח הלאומי ויפחית את ההכנסה הזאת על פי האישור ש"המעסיק" יתן לו. הדוגמא הראשונה שנמצאת בצו זה אותה עוזרת בית או חצרן בבית משותף. גם הבית המשותף שמעסיק חצרן שמנקה את חדר המדרגות, ואת החצר. לא גנן, אלא אותו חצרן נכללים בדיוק באותו צו והופכים להיות שכירים לכל דבר ועניין. אז בבקשה.

שאלה מהקהל: אבל לא מוציאים להם תלוש.

לא צריך להוציא להם תלוש.

שאלה מהקהל: אז איך משלמים להם ביטוח לאומי?

יש תלוש מיוחד. עוקץ מערכות יסבירו לך, בסדר? מבחינה טכנית זה ניתן לפתרון. זה רשימה סגורה לגמרי בדיוק לפי הצו. אתם תכנסו, ראיתם שיש פה חקיקה, תיכנסו לחקיקה, תבקשו את צו סיווג מבוטחים ותכנסו לרשימה הזאת. מקווה שלא תופתעו, אבל אם תופתעו, עדיף עכשיו, עוד אפשר לתקן את כל הדברים האלה במהלך השנה.

בואו נמשיך, הדרכים לדיווח טופס 126. וכאן אני מגיעה לנקודה קצת שאולי לא הובנה במהלך השנה והיא תובן עכשיו. החל מ-2016 יש חוק, אותו סעיף בחוק מדבר על זה שאם פעם היה צריך את טופס 126 להגיש למס הכנסה ומס הכנסה היו מעבירים אותו לביטוח הלאומי, נכון? לקח מלא מלא זמן והיה הרבה מאד תקלות כי אנשים קיבלו הודעות על תשלום כאילו הם לא עובדים. הסיפור הזה נגמר. ב-2016 התחילו שיטה חדשה של דיווח ושידור טופס 126 בצורה מקוונת, ועם עוקץ אין בכלל בעיה בעניין הזה, ישירות לביטוח הלאומי. אבל לא פעם אחת אלא 3 פעמים. עכשיו, אני עושה ככה 3 שזה ייכנס לכם לראש. זה לא פעמיים ועוד פעם אחת למס הכנסה שהוא מעביר לביטוח הלאומי, וזה לא פעמיים בוחרים בין ינואר לאפריל. לא. זה 3 פעמים, והשלוש פעמים הם כאלה: פעם אחת ביולי לחצי שנה הראשונה.

הביטוח הלאומי משתמש בזה בשביל העיסוקים, לראות האם מישהו שכיר או לא שכיר. זה חשוב לגמלאות, זה חשוב לדמי ביטוח, זה חשוב להרבה מאד דברים. בפעם השניה, ב-18 עד 18 לינואר. כאן אנחנו כבר משדרים שנה שלימה. את כל, נניח עכשיו יהיה בינואר 2018 אנחנו נשדר את ינואר עד דצמבר. כלומר, ימחוק את מה שעשינו קודם על חצי שנה ונכניס את הפרטים של ינואר עד דצמבר 2017. את זה צריך לעשות עד 18 לינואר וכדאי לעשות את זה מהר כי הביטוח הלאומי מעדכן את המידע אצלו וזה חשוב מאד לעובדים.

אני אחזור עוד פעם, פעם ראשונה עד 18 ליולי, פעם שניה, אני בכוונה אומרת שתיים, כי אחר כך אם אתם מקבלים על זה מכתב כתוב 1-2-3 והשלוש הוא סופי. אז אחד, עד יולי, שתיים עד ינואר והשלישי הוא אותו סופי שעשיתם עליו את כל הבדיקות ואת כל הדברים מה שאתם עושים למס הכנסה. אותו אישור שאתם שולחים למס הכנסה, מקובל על ביטוח לאומי. ולכן אותו שידור שעשיתם למס הכנסה, יש לכם כפתור אתם פשוט משדרים אותו גם לביטוח הלאומי. מס הכנסה לא מעביר יותר מידע, בגלל כל מיני תקלות שהיו בעבר, זאת הדרך הנכונה. וכיוון שאתם כבר עשיתם את כל ההצהרות למס הכנסה, אם אתם מעבירים את אותו דבר, ההצהרות האלה מתאימות גם לביטוח הלאומי ולכן זה בדיוק אותם הנתונים עוברים גם לביטוח הלאומי.

שאלה מהקהל: מי שעשה את זה ב-2016...?

מה קורה? התברר להפתעת הביטוח הלאומי שכנראה העניין הזה לא הובן ולכן כל מי שהיתה בו איזושהי תקלה קיבל מכתב מהביטוח הלאומי. לא להיבהל, אין קנסות, אין שום דבר. פשוט לקחת ולשדר. היתה איזושהי תקלה בשידור, כל מי שחווה תקלה, הכל תוקן לשדר. פשוט לוודא ששלושת השידורים האלה נמצאים בביטוח הלאומי. זה מה שצריך לעשות.

שאלה מהקהל: אפשר לראות בבדיקה של ביטוח לאומי ששודר?

לא. הבדיקה היא כזאת. ברגע שמישהו מעביר דרך מערכת ייצוג לקוחות יש לנו את האפשרות של המעקב. גם מי שמעביר דרך ה-WCF יש לו את האפשרות של המעקב.

מי שמשדר דרך האינטרנט אני מאד מבקשת, אל תעשו את זה. תעשו את זה באופן אוטומטי ואז תקבלו את המעקב. מי שמשדר דרך מערכת ייצוג לקוחות, המעקב לוקח שני שלבים. שלב אחד, לוודא שנקלט, ואחר כך אנחנו מקבלים עוד דיווח האם יש תקלות אחרי שזה הגיע לתיקים של המבוטחים, של העובדים. ולכן אנחנו יכולים בעצם לעקוב אחר השידור. אז זה לגבי ה-126. 3 פעמים צריך לשדר את כולם ישירות לביטוח הלאומי. מה שנמסר לי מהביטוח הלאומי שמינואר 2018 שזה השנתי הראשון, שזה כאילו טופס מס' 2, לגבי 2017, משם יתחילו כבר לעשות קביעות וקנסות למי שלא משדר. בעקרון יש 60 יום אבל באמת באמת תעשו את זה במועד כי הביטוח הלאומי משתמש בזה לטובת העובדים. זה לגבי ה-102. אתם רואים, יש לכם פה הסבר על ה-WCF שאנחנו מאד מאד ממליצים לעבוד דרכו ולדווח דרכו.

אנחנו עוד בחידושים, טופס 100. אמרתי עוקץ תומך בטופס 100. בשנת 2017 טופס 100 אפשר היה לשדר ל-5 סניפים, אנחנו מקווים להרחיב, שהביטוח הלאומי ירחיב את זה בהמשך וכבר הובטח לי שזה יקרה.

שידור קובץ זיכויים. היו לאחרונה כמה וכמה תקלות עם בקשות להחזרים בביטוח הלאומי ולכן אני חוזרת ומדגישה. בביטוח הלאומי בשונה ממס הכנסה, בגלל שחלק מהכסף עובר לעובד. הרי נכון אם אנחנו מבקשים החזר מביטוח לאומי, אז חלק מהכסף שייך לעובד, זה ברור לכולם, נכון? ולכן אנחנו לא יכולים סתם לקחת איזשהו דו"ח, להוריד ממנו את הברוטו ולקבל החזר מביטוח לאומי.

זה לא נכון כי אנחנו לא יודעים לאיזה עובד להחזיר את הכסף, זה גם לא בטוח שזה אותם העובדים. ולכן לצורך החזרים יש שיטה, או דו"חות מתוקנים, או קובץ זיכויים. אבל לא לעשות את השיטות האלה של הפחתת הברוטו. זה לגבי ההחזרים, מאד מאד חשוב. חובת ניכוי דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות מדמי חבר.

\כאן אני אשלח אתכם לחוזר. אתם רואים? כתוב פה בכמה שורות. אבל הביטוח הלאומי הוציא הוראה ספציפית על דמי חבר ודמי ארגון ודמי טיפול, כל מה שקשור בעניין הזה, ומרחיב אותו על כל מיני הוצאות שעובד יכול לקבל עליהם פטור ממס הכנסה בתלוש במקום בדו"ח האישי. כל ההוצאות האלה, טוען הביטוח הלאומי ומגובה בפסק דין שנמצא באותו חוזר, כל ההוצאות האלה הם הוצאות אך ורק לצרכי מס. הם לא הוצאות לצרכי הביטוח הלאומי. יש לזה כמובן חריגים והכל הכל מוסבר בחוזר או תבדקו עם בית התוכנה, עם עוקץ, ויסבירו לכם מה לעשות. אוקי, עד כאן כמה וכמה דברים חשובים עד הדו"ח והעבודה השוטפת שלנו. בואו נמשיך לפי החומר.

שאלה מהקהל: 126 לא...

היא שאלה לגבי 126 סופי. ה-126 הסופי לא אמרתי תאריך כי זה תלוי במס הכנסה. אמרתי, אחרי שאנחנו משדרים אותו למס הכנסה, כבר מאושר והכל, אז אנחנו פשוט נשדר אותו לביטוח לאומי. המועד שלו מותנה במועד של מס הכנסה. כי את לא יכולה לשדר אותו לפני שעשית את כל ההתאמות והאישורים וכולי לצרכי מס. בסדר?

שאלה מהקהל: בין אפריל אפילו למאי.

כן. אז המועד שלו הוא אפריל, אבל הרבה פעמים דוחים אותו ולכן לא נגעתי בתאריך וקישרתי אותו לנושא של מס הכנסה. בכל אופן, כאן כתוב 30 לאפריל עבור ינואר- דצמבר, אלא אם כן יש אורכה. בואו נחזור, הנה אתם רואים יש לכם פה את החוזרים. ניכוי הוצאות מהכנסת עבודה, ניכוי דמי חבר. כל מי שיש לו דמי חבר אצלו בחברה ורוצה לראות מה לעשות, יש פה הוראות. גביית חוב דמי ביטוח בנסיבות מיוחדות, חוק חדש, לקחו את סעיף 119(א) מפקודת מס הכנסה והלבישו אותו לתוך חוק הביטוח הלאומי.

לא מדובר על רובכם אבל אולי עבור אחד מהקהל, אם יש חברה שהעבירה פעילות והתפרקה ולא משלמים לביטוח הלאומי, הכניסו את האפשרות להגיע לאותם אלה שקיבלו את הנכסים או את הפעילות. יש לכם פה את החוזר, אם זה חשוב למישהו אתם בוודאי ובוודאי חשוב שתקראו את החוזר ותראו על מה מדובר. אני אפנה אתכם לדבר האחרון, תשלום דמי ביטוח. אתם מחפשים דמי ביטוח. אותו הדבר גם לגבי 2018.

אתם רוצים לדעת כל מיני נקודות חשובות הקשורות לדמי ביטוח, ואני אכנס לזה רק רגע בשביל לעשות לכם תזכורת מאד חשובה. תראו, יש לכם כאן את הפירוט של סוגי עובדים. יש לכם טור 1 טור 2, בעלי שליטה אתם זוכרים. כשאתם קובעים מיהו בעל שליטה, תזכרו שיש כאלה שלא נחשבים בעלי שליטה. כי בעל שליטה בביטוח לאומי הוא רק מי שלפי 32(9) לפקודה בחברת מעטים לפי סעיף 76. אז אל תלכו על אוטומט.

כי אחר כך מתברר שהוא רוצה לקבל דמי אבטלה אבל אתם בעצם לא שילמתם בגינו את דמי הביטוח אם זה לא חברת מעטים. אז אנא, תבדקו היטב את מה שאתם עושים. זה לגבי בעלי שליטה. טור 3, וכאן אנחנו מדברים, יש לנו כאן קצבאות זקנה, יש לנו קצבאות נכות כללית, קצבאות נכות מעבודה. כל הקצבאות האלה נותנות אפשרות להנחה בביטוח הלאומי, כולם יודעים את זה. אלא מה? אנחנו, הביטוח הלאומי, סליחה אני אומרת אנחנו, מילה אחת, אני עוסקת הרבה מאד.

אני רואת חשבון שעוסקת בביטוח לאומי, אבל בתפקיד הציבורי שלי אני יו"ר וועדת הקשר של לשכת רואי חשבון עם המוסד לביטוח לאומי. כשאני אומרת אנחנו, זה בדרך כלל הלשכה, מה שאנחנו מציעים לרואי החשבון ומביאים את דברי הביטוח הלאומי. אז הביטוח הלאומי מבקש בכל לשון של בקשה לא לקבל על עיוור את מה שהאיש כותב בטופס 101, לבקש אישור. לפחות פעם בשנה תבקשו אישור מהעובד שלכם לגבי הגמלאות שהוא מקבל.

עכשיו, אם העובד בגיל פרישה והוא מקבל נניח נכות והוא לא רוצה לקבל את הקצבה כי הנכות הרבה יותר גבוהה, מספיק לקבל אישור שהוא היה יכול לבחור בקצבת הזקנה ואז אתם יכולים לכתוב שהוא כאילו מקבל קצבת זקנה. זה פטנט נחמד שהביטוח הלאומי אישר, אבל אתם חייבים אישור. בסדר? כי ההנחות שיש למקבל קצבת זקנה יותר טובות מההנחות למי שמקבל קצבת נכות מעבודה. אוקי? אז הם קיבלו את הפריווילגיה הזאת.

אבל כל היתר חייבים לקבל קצבה בפועל. אם האיש לא מקבל קצבה בפועל, אתם לא יכולים לתת לו א ההנחה הזאת. ותראו על איזה דברים אנחנו מדברים, אנחנו מדברים במקום נניח בשיעור המלא 12 ו-7.5 מעביד. יש לי מבוטח שמקבל קצבת נכות יציבה מהעבודה נניח 100%, זה רק 5 ו-2.02. 5% הם רק ביטוח הבריאות, ו-2.02 זה חלק המעסיק. תראו את ההבדל בין 7.5 ל-2.02. חבל לא לנצל את ההטבות האלה. אבל לנצל אותם רק כשאפשר. בסדר? ועל סמך אישורים. כשאתם מקבלים את האישור הזה נניח על נכות, שימו לב, הנכות הבעייתית ביותר נניח היא קצבת נכות כללית יציבה בשיעור 75% ומעלה.

כי אתם מקבלים אישור שלא תמיד אתם יודעים לקרוא אותו. אז שימו לב, יש את האובדן כושר. האובדן כושר מדבר על אותן 75% ומעלה. ויש נכות רפואית משוקללת, שזה לא רלוונטי לעניין הביטוח הלאומי אבל רלוונטי לעניין מס הכנסה. אם אתם רואים שם 100% אתם יכולים לשאול את אותו אדם האם הוא הלך למס הכנסה וביקש פטור ממס.

אתם לא יכולים להשתמש ב-100% האלה לפטור ממס, אבל אתם יכולים לשאול אותו אם הוא יודע שהוא יכול אולי להשתמש בנתון הזה ולהוציא לעצמו פטור ממס, ברור? זאת אומרת אתם יכולים לקחת ולמנף את אותו אישור. עכשיו, משהו מאד מאד חשוב לגבי האישורים.

יש כל מיני גמלאות. יש ניידות, יש שר"מ, שירותים מיוחדים, יש פוליו, אוקי? כל הגמלאות האלה לא נותנות שום הנחה בביטוח הלאומי ולכן הרובריקה הזאת, השדה הזה של מבוטחים המקבלים קצבה, לא רלוונטי בכלל במקרים האלה. עכשיו מה הבעיה? הבעיה היא שאם אתם נותנים לאותם עובדים את ההנחות האלה, מתי זה מתגלה? ניחוש, מתי מתגלה? הביטוח הלאומי רואה את זה ומידי פעם הוא עושה בדיקות והתאמות ואז מגיע אליכם לביקורת ניכויים. ומה קורה בביקורת ניכויים? בדרך כלל מבקש את הכסף מהמעביד.

ובמקרה, הדרך היחידה להימלט מהתשלום של חלק העובד זה להוכיח שהעובד הטעה אתכם ב-101. אבל מה? כמו שאמרתי, אתם לא יכולים להסתמך רק על ה-101 אתם חייבים להראות אישורים. ולכן בכל מקרה שאתם נותנים הנחה כזאת, אני ממש ממש מבקשת, לשמור את ה-101, לשמור את האישורים יחד עם החומר. שאם תבוא ביקורת ניכויים, אתם תהיו מגובים, ברור? עכשיו, בואו נניח שטעיתם ולא נתתם למישהו את ההנחה הזאת, אין בעיה. קובץ זיכויים נועד בדיוק לכל הדברים האלה של שינוי המעמד של אותו אדם והחזר דמי הביטוח. אתם תקבלו את הכסף אליכם לחשבון ותזכו אותו כמו שאמרתי קודם.

חידושים ועדכונים ב-2017, דיברנו על הרבה מאד נקודות חשובות לעבודה השוטפת שלכם. בואו נמשיך לפי החוקים ברומו של עולם יותר. סעיף 369 דיברנו אתם זוכרים, היוון הגמלאות, כל הצרות האלה, מקווה שלא קשור אליכם אבל חשוב לדעת. חברות ארנק ומשיכות בעלים, תראו, אחת הבעיות בחברות ארנק, שהביטוח הלאומי לא-

שאלה מהקהל: מה זה חברות ארנק בכלל?

אולי אני לא צריכה לדבר על זה. אוקי. יש חברות בעצם, אני אסביר לכם מה זה חברת ארנק קלאסית, בסדר? ואחר כך תעשו אינטרפרטציות. מפני שאני צריכה את ההסבר הזה גם בשביל הביטוח הלאומי תכף.

ניקח עובד שכיר מנכ"ל חברה בורסאית, אוקי? אותו מנכ"ל חברה בורסאית קיבל ייעוץ חוסך מס האמת, לפתוח חברה ולהפוך להיות נותן שירותי ניהול דרך החברה. אוקי? זאת חברת הארנק הקלאסית. הוא ממשיך להיות אותו נושא משרה בחברה המעסיקה המקורית, נכון? הוא נושא משרה, יש לו את כל האחריות. האמת היא שאפילו ממשיכים להתקיים יחסי עובד ומעביד כמו שאומרים כהלכתם, נכון? אבל הכל עובר דרך אותה חברה.

ואז אותם 100,000 שקל לחודש מגיעים לחברה שלו שהיא חברת הניהול. וכמה לדעתכם מושכים רוב האנשים מאותה חברה כמשכורת? אמרו פה סכומים נכונים 10,000-15,000-20,000. ומה המשכורת שהוא היה מקבל לו הוא היה ממשיך לעבוד אצל אותו מעסיק מקורי בדרך המקורית? נניח אותם 100,000 שקל. כלומר, מבחינת הביטוח הלאומי הוא לא שילם את כל דמי הביטוח כי דמי הביטוח היו צריכים להיות לפי התקרה. נכון? שזה היום 43,240. זאת חברת הארנק הקלאסית ביותר. באופן מקרי, קרו שני דברים במקביל.

ב-2016 בא דוח מבקר המדינה ודי נזף בביטוח הלאומי שהוא לא בודק את נושא יחסי העובד- מעביד במקרים הקלאסיים האלה של חברות הארנק, מצב אחד. בלי קשר בסוף 2017, חוק ההסדרים נתן ערימה של חוקית שקשורים לאותן חברות ארנק וקצת הרחיב את הנושא. ונקבע בעצם בחוק ההסדרים נקבעו הוראות לגבי מס הכנסה שקשורות לחברות האלה. בכל המקרים שבהם אותה הכנסה לא מועברת לעובד כמו שצריך, ברמה הנכונה. אומר מס הכנסה בסוף השנה: תעשו שדה מיוחד ותעשו בכאילו, רק לצורך חישוב המס.

הביטוח הלאומי עובד היום ובונה את ההוראות איך הוא מצליח לארגן את כל התיקונים האלה של מס הכנסה אליו לחוק שלו. אוקי? אבל כרגע עוד אין את ההוראות האלה. אז מה אנחנו עושים? מה שאני אסביר לכם זה דברים שתכל'ס אתם צריכים לדעת בכל ההקשר הזה. 1) קודם כל נחזור לדו"ח מבקר המדינה. בעקבות הדו"ח הזה, הביטוח הלאומי התחיל לעשות שני דברים. הוא נכנס לאינטרנט ובחן את כל המידע שהוא מקבל מהאינטרנט, נניח על חברות בורסאיות ופונה אליהם ואומר: רגע, בואו נראה איפה מתקיימים יחסי עובד ומעביד.

אז ברור לכם שאם האיש שילם את דמי הביטוח במלואם, לא כל כך מעניין את הביטוח הלאומי. אבל אם אותה טרנזקציה היתה שהוא מקבל את ה-100,000 ומושך 10,000, כאן הולך הביטוח הלאומי לפי דו"ח מבקר המדינה ודורש בדרך כלל את ההפרשים. כאן קצת בעיה כי מותר לו לדרוש את הכסף מאותה חברה מעסיקה כי ביטוח לאומי עובד לפי דיני עבודה ולא עובד לפי השיטה שבה מוציאים את הכסף.

האופן השני, הדרך השניה שבה פועל הביטוח הלאומי, הוא הולך בביקורת ניכויים ומחפש את המעסיק האמיתי. אוקי? והוא רואה אם הכסף עובר דרך חברות הניהול הוא בא בביקורת הניכויים למעסיק ואומר: רגע רגע, איפה המשכורת של אותו אדם? אוקי? אז אני מבקשת להסב את תשומת הלב לכל מי שעובד כאן עם חבר'ה כאלה שעובדים עם חברות ניהול. כמה נקודות נוספות בעיקר, עכשיו אני לא אדבר לחשבי שכר, אני אדבר יותר, יש פה רואי חשבון? יועצי מס? מעט מאד. אז אני ממש מבקשת מכם, במקום שאני אתחיל להקריא כאן כמה דברים חשובים, תיכנסו לחומר ששלחתי לכם, יש שמה הרבה מאד נקודות חשובות שמדברות על הנושא הזה של חברות הארנק. בואו נמשיך הלאה.

הגשת השגות, עוד חידוש ב-2017 אלו ההשגות. עד 2016 ההשגות לא היו כל כך מוסדרות. היתה וועדת שומה אבל היא פעלה בעצלתיים ולכן הביטוח הלאומי בא בסוף שנה במסגרת חוק ההסדרים וביקש להסדיר את ההשגות.

בהשגות האלה יש כמה דברים טובים וכמה דברים פחות טובים. אחד הדברים הטובים בהשגות האלה שיש מגבלה. הביטוח הלאומי לא יכול יותר לשמור השגה לעשר שנים. יש לי תיק אחד לדעתי מ-2005 עוד לא ענו לי. אוקי? כבר עשו לי כמה ביקורות מאז. אבל יותר זה לא יכול לקרות. ברגע שעוברת חצי שנה, תכף נראה ממתי, ההשגה כביכול התקבלה. אז כשאתם מתעסקים בהשגות תבדקו את המועדים.

המועד הראשון והחשוב מכולם זה המועד של הגשת ההשגה. מה זה אומר? ברגע שהדואר הרשום הגיע על תביעה של דמי ביטוח, אם תוך 30 יום לא הגשתם השגה או ביקשתם אורכה, אין עם זה בעיה. אתם יכולים לקבל אורכה. תגידו למה אתם רוצים, תקבלו אורכה.

אבל אם תוך 30 יום הביטוח הלאומי לא קיבל את הבקשה שלכם או את ההשגה, אתם פספסתם. אוקי? ואז אתם יכולים ללכת רק לבית הדין, וחבל. זה לגבי השלושים יום. מעבר לזה, אתם מתחילים את ההשגה. עכשיו, כמה נקודות מאד מאד חשובות על השגות. ההשגות העיקריות שאנחנו עושים הם בדרך כלל על ביקורות ניכויים. נכון? כפי שאנחנו מכירים רוב ההשגות, המילה השגה ידועה אצלנו על ביקורת ניכויים.

בתוך החומר ששלחתי לכם יש הרבה מאד מידע על ביקורת ניכויים. אני מבקשת לקרוא. למה? מפני שכשאנחנו מגישים השגה לביקורת ניכויים, אחד הדברים שמותר לפקיד ההשגות לעשות זה לפתוח את כל הביקורת מחדש ולכן אם אנחנו עשינו איזושהי פשרה וזה בסדר, זה מותר. עשינו איזושהי פשרה עם אותו מבקר, שהיא לא נראית לפקיד ההשגות כי הוא ממש לא קשור לאותה מחלקה, אותה חוליה שעשו לכם את הביקורת המקורית, מותר לו לפתוח את הכל ולהתחיל מהתחלה. וכיוון שהוא לא מכיר את התיק כמו שצריך, הוא גם יכול לשלוח חוקר, יכול לשלוח בודק, יכול לעשות את כל העבודה מחדש ולכן אני כבר ראיתי מצבים לא כל כך נעימים כשאנשים התעקשו על השגות שהן לא כל כך נכונות ולא בדקו אותן על בוריין. אז מה אני מציעה לכם? אני מציעה לכם משהו חלופי, בואו תהפכו את הביקורת עצמה למשהו יעיל ונכון. וזה מה שאני כותבת לכם בחומר. תלכו לפי השלבים.

כשהמבקר בביטוח הלאומי עושה ביקורת, הוא מעביר את זה, אמור להעביר אליכם לבדיקה. הבקשה שלי, תבדקו. פשוט תבדקו. רוב החברות מסתכלות על זה בחפיף ואומרות "הלאה". אוקי? פשוט תבדקו. זה הזמן שלכם לדבר ולבקש. לכל מבקר יש את הרכז שלו שאפשר לדבר איתו. החומר מגיע לרכז. אגב, גם לרכז יש כמובן מה להגיד. אבל תמצו את כל האופציות האפשרויות במסגרת הביקורת. רק אם אתם רואים שבאמת לא מקבלים את עמדתכם ומוציאים לכם את הביקורת, סלולה הדרך להשגה. אני מזכירה, תוך 30 יום, לא לפספס. עכשיו, ממתי, מה קורה מבחינת המועדים של המבקר? המבקר יש לו שלושה חודשים. אם בשלושה חודשים האלה הוא הצליח להגיש תשובה, אין בעיה.

אם לא, הוא מבקש מכם בכתב, או יותר נכון מודיע לכם בכתב על עוד שלושה חודשים, ואז תוך שלושה חודשים נגמר הזמן. אבל הזמן מתחיל מהיום שבו הוא אסף את כל המסמכים. ולכן אם אני מבקשת למשל בהשגה בקשה לדון איתי. כלומר, לא מסרתי את כל המידע. אומר הביטוח הלאומי ויכול להיות בצדק שהזמן מתחיל לרוץ מהיום שבו דנו איתי והעברתי את כל המידע. אז תשימו לב למועדים ואל תפספסו.

שאלה מהקהל: למרות שלא היה דו"ח ביקורת?

השגה זה כבר אחרי. את חוזרת בחזרה לביקורת, זה בדיוק. מה שאני ביקשתי: תמצו את זה בזמן הביקורת, בדיוק. אבל יש כאלה, אין מה לעשות, לא קיבלו את עמדתכם. אתם בכל זאת רוצים להגיש השגה. זה הזמן. תעשו את זה כמו שצריך, תכינו את כל החומר ותדעו שהחצי שנה או השלושה ושלושה חודשים מתחילים מיום שהפקיד קיבל את כל החומר. אוקי?

מילה אחת על נופש, זה לא בתכנית כאן אבל אני נתקלת בזה יותר ויותר. כשאתם מוציאים נופש לחו"ל תזכרו שהביטוח הלאומי לא אוהב לקבל את זה לא כגיבוש ולא כהשתלמות. הוא נחשב אצלו בדרך כלל כהטבה. לכן כשאתם מתכננים גיבוש אמיתי, תתייעצו ותעשו את זה מראש כמו שצריך ואז זה גם יהיה הוצאה למעסיק כשאתם מטפלים בזה. אחרת יש אי נעימויות, זה מגיע לדיונים ועושים פשרות וחבל.

בארץ יש פסק דין נחמד מאד, מי שרוצה לקרוא על הנושא הזה קוראים לו דה ניישון טראפיק ופסק הדין הזה בעצם כולל רשימה של דברים שמי שממש מקפיד לעבוד לפי פסק הדין, הביטוח הלאומי מקבל את עמדתו. העניין הוא שרוב המעסיקים שאני ראיתי לא מקפידים לעבוד לפי פסק הדין. בתוך שלושה ימים, יום אחד נופש לגמרי. ולכן אחר כך כשבאים לדון בביקורת ניכויים, הביטוח הלאומי לא כל כך מעוניין להכיר בהכל כהוצאה. יש עוד פסק דין של עורך דין פרוייליך, פסק הדין הזה לא התקבל, הפך להטבה. גם כדאי לקרוא כי הוא מדבר על ממש נופש. בסדר? אז כדאי מאד לשים לב.

נעבור עכשיו לחומר שאני נתתי לכם. יש תוכן עניינים, אתם לא צריכים לקרוא את הכל. אתם הולכים לתוכן העניינים ועוברים לגבי המעסיק שאתם מטפלים בו. החל מעמוד 44 סוגיות הקשורות למעסיקים ולשכירים. אתם עוברים דבר דבר לקראת סוף שנה ורואים מה פספסנו. בסדר? אני מאד מקווה שלא פספסתם כלום. יש הדרכה והסברים בכל נושא והפניות לחוזרים של הביטוח הלאומי.

נמשיך, הרמת מסך וגבייה מצד ג', הראיתי לכם את החוזר. אם למישהו זה חשוב, לקרוא בבקשה. עדכונים בנוגע לחברות משפחתיות. תראו, מי כאן מטפל בחברות משפחתיות? מעט מאד. אז אני אדבר על זה מאד בקצרה. מאז 2008 החברות המשפחתיות הפכו להיות למשהו מאד פשוט. קודם היו הרבה מאד בעיות עם פסקי דין, אבל מ-2008 זה הפך להיות מאד פשוט. ברגע שהכנסה מגיעה לנישום המייצג, היא צריכה להתחלק בין בעלי המניות וכל בעל מניות מקבל את חלקו ומשלם את דמי הביטוח.

אז מה כל כך מסובך בסיפור הזה? ב-2008 הביטוח הלאומי הבטיח ללשכת רואי חשבון, כאן בהיותי יו"ר הוועדה, הבטיח לנו שכל מה שפטור מדמי ביטוח אילו האיש היה יחיד, יהיה פטור גם בבעל מניות בחברה משפחתית. הגיוני, חכם, הכל בסדר. אלא מה קרה? הביטוח הלאומי מחד לא חייב אף אחד שזה בסדר, ומאידך לא פרסם שום דבר. ואז אותו מנהל אגף התחלף ואלה שהחליפו אותו טענו ש-א' החיובים לא הגיעו כי מס הכנסה לא העביר להם את החומר.

שזה מה אנחנו יכולים לעשות? ו-ב' כיוון שלא פורסם שום דבר, הם בכלל לא מקבלים את העמדה של אותו מנהל אגף קודם. והתחילו לחייב בדמי ביטוח דיבידנדים וכל מיני רווחונים ומס שבחים וכל מה שאתם רוצים שקשור בחברה משפחתית. דברים שאילו הם היו אצל היחיד, היו פטורים לגמרי מתשלום דמי ביטוח. אנחנו כלשכת רואי חשבון הקמנו קול זעקה שנתיים התווכחנו, עד שביטוח לאומי הוציא איזושהי חוות דעת אצלו במחלקה המשפטית וקבע שמ-2014 הכל אותו דבר כמו שהיה צריך להיות.

מה שפטור ליחיד פטור גם לבעל מניות בחברה משפחתית ובא לציון גואל. מה קורה עד 2013? יש כ-30-40-50 תיקים בבית הדין. חלק משלמים תחת מחאה, מחכים למה שיקרה בבית הדין ואני מאד מקווה שבית הדין יתעשת ויחזיר את הגלגל למה שהיה צריך להיות מלכתחילה. זה לגבי חברות משפחתיות. מי שיש לו משהו חשוב בעניין, אני נמצאת פה בהפסקה.

התיישנות בגביית דמי ביטוח כולל בביקורת ניכויים. מה קורה? הביטוח הלאומי פרסם את החוק ב-1.1.2015 363(א) לחוק הביטוח הלאומי. והחוק הזה בעצם קבע משהו שלא היה עד אותו יום בצד של דמי הביטוח, נכון? כי בצד הגמלאות אתם יודעים, יש התיישנויות בשפע. אבל בצד של דמי הביטוח לא היתה התיישנות. והחל מאותו יום 1.1.2015 נקבעו ה-7 שנים כמוחלט, בסדר? אבל ה-7 שנים האלה הם טריקיות מפני שאם אנחנו מדברים על מי שלא עובד, ה-7 שנים הם 7 שנים הכל בסדר. אבל מה קורה לחברות למשל? מאיפה לוקחים את אותם 7 שנים? וזו שאלה. אז הביטוח הלאומי פרסם את החוזרים שלו לאורך השנים מ-2015 ואילך.

אתם תיכנסו לאתר הביטוח הלאומי ותראו שיש חוזר לנושא עצמאים והכנסות פסיביות, יש חוזר לגבי מעסיקים ויש חוזר לגבי ביקורת ניכויים. כשאנחנו מדברים על מעסיקים אנחנו מדברים על שומות של ניכויים. נכון? זה מה שמעניין אותנו. ובעצם נקבע ככה, שמיום קביעת השומה, מעסיק שמדווח והכל בסדר, מיום קביעת השומה יש 7 שנים. זה מה שכתוב בחוק. הביטוח הלאומי בהתחלה פרסם, ועדיין לא תיקן את זה, שה-7 שנים יתחילו מהיום שבו המידע הגיע אליו. אבל אם אתם נתקעים בסוגיה הזאת, החוק מדבר על מועד קביעת השומה ומשם מתחילים שבע השנים.

אז מה הבעיה? יש לנו טופס 126. אנחנו אומרים: מה-126 ניקח את השבע שנים. אבל היום יש לנו מ-2016 שהוא התחיל אחרי אותה התיישנות, אחרי אותו חוק. ה-126 הוא 3 פעמים. אז קובע הביטוח הלאומי, ופה לא כתוב בהוראות באינטרנט, אלא אני אומרת לכם מתוך שיחות שנאמר לי להגיד, אם אין שינוי בין ה-126 הראשונים שעליהם אין ביקורת לבין ה-126 הסופי, השבע שנים יתחילו מה-126 הראשון שאין ממנו שינוי.

אבל אם יש שינוי זה יתחיל מה-126 הסופי. ואז נשאלת השאלה, מה קורה אם נניח לא דווח על שווי רכב? ממתי השיהוי? תנחשו, אין שיהוי. זאת אומרת, אין מועד התחלה כי לא דווח וזאת עמדת הביטוח הלאומי.

כלומר, כשאתם נוקטים עמדה לא לדווח לביטוח לאומי ולא לשלם דמי ביטוח על רכיב מסוים, זה לא רק עניין של ביקורת ניכויים אלא גם עניין שאין מועד התחלה לספור את שבע השנים. אוקי? עכשיו מאידך, יש גם סופיות דיון ואת זה הוא במפורש הביטוח הלאומי כותב בחוזר שלו, שבביקורת הניכויים, אם תגיע אחרי ביקורת הניכויים, אם יגיע מידע ממס הכנסה שהוא שונה, ברוב המקרים למעט מקרים שמפורטים בחוזרים, ברוב המקרים לא יפתחו את התיק מחדש. דבר אחד צריך להזכיר פה בנושא ההתיישנות.

נניח אנחנו רוצים החזר דמי ביטוח של לפני עשר שנים, בסדר? הביטוח הלאומי ישלח ביקורת ניכויים ואז הביקורת יכולה לפתוח גם ביקורת קודמת. כלומר, כשאנחנו מדברים על פתיחת שנים אחורה מכל מיני סיבות של גמלאות או החזרים, אנחנו נהיה מודעים שלביטוח הלאומי יש גם את הזכות לפתוח את הכל מחדש.

טופסי 102 מקוונים. הביטוח הלאומי הוציא תזכיר חוק שפורסם באתר שלו, הוא רוצה להפוך את הכל למקוון. עכשיו, כל מי שעובד עם עוקץ, זה לא משנה, כי אתם ממילא עובדים בדרך המקוונת ולכן זה לא כל כך משנה. אבל אם עדיין יש פה מישהו בקהל שעדיין לוקח את הפנקסים האלה לביטוח הלאומי לא לצורך תשלום, אלא לצורך דיווח.

במהלך 2018 זה ייפסק. בכל מקרה ביקשנו מהביטוח הלאומי להשאיר איזושהי אפשרות קטנה למי שלא מסוגל לשדר. נניח בגלל כל מיני סיבות אובייקטיביות, הביטוח הלאומי השאיר את זה. כמו שבטופס 126, מי שלא מסוגל לשדר, השאיר את האופציה של דיווח באינטרנט. אז לא לשכוח, יש את האופציה הזאת, אני ממש לא ממליצה עליה. יש הרבה טעויות, הרבה תקלות וחבל.

תיאום דמי ביטוח. דיברנו עליו קצת, שיעור מופחת מעל התקרה, תזכורת לכללי פריסת שכר. חשוב מאד ואנחנו נעשה את זה עכשיו. אנחנו מדברים על פריסת שכר, אנחנו בעצם מדברים על תקנות הביטוח הלאומי- תשלום ופטור מתשלום דמי ביטוח. יש לנו שכר חודשי רגיל. שכר חודשי רגיל זה אותו שכר שאנחנו משלמים באופן קבוע בכל חודש.

יש לנו דבר נוסף שקוראים לו: הפרשי שכר. מה זה הפרשי שכר? זה אותו שכר חודשי רגיל שאנחנו משלמים אותו באיחור. אוקי? עכשיו, אנחנו לא נפרוש אותו רגיל ל-12 חודשים כי זה לא נכון. מה אנחנו נעשה? אנחנו נחזיר אותו לאותו חודש מקורי שלו. כלומר, אם בא מעביד ואומר לעובד: מגיע לך 12 חודשי תוספת רטרו של 1,000 שקל לחודש, אנחנו לא נכניס את ה-12,000 לפי שיעורי דמי הביטוח של החודש, אנחנו נכניס אותם החודש לצורך דיווח ותשלום, אבל לצורך הברוטו גם לעניין גמלאות, מה אנחנו נעשה? אנחנו ניקח את הכל אחורה לחודשים האמיתיים שעבורם הם שולמו.

שאלה מהקהל: צריך דו"ח מתקן.

לא דו"ח מתקן. את עושה את זה בקוד של הפריסה. את קובעת בדיוק לאיזה חודשי פריסה ועוקץ יודע לעשות את זה אוטומטית. אוקי? זה איך אני אסביר לך? זה דברים שהמחשב עושה. רק הנקודה היא להכניס את הנתונים נכון. אוקי?

שאלה מהקהל: זה רק לשנה נוכחית. אם זה לשנים קודמות?

לא לא. הכל זה במסגרת התוכנה. בסדר? גם שנים אחורה, ככה את צריכה לעשות. נניח קיבלו עובדים 36 חודש 100 שקל לחודש, היה פעם ההסכם הזה. 36 חודש מוסיפים 100 שקל לכל חודש באופן תיאורטי, תיאורטי.

עכשיו, למה זה חשוב כל העניין הזה? מפני שאם האישה ילדה, היא תקבל תוספת לדמי הלידה. עכשיו, מה אנחנו צריכים לזכור בעניין הזה? היא יכולה לקבל את התוספת לדמי הלידה תוך שנה מיום הבונוס הזה או מיום מתן ההפרשים. כלומר, אם אנחנו כמעבידים לא נבוא לאותה אחת, ניתן לה ביד את הטופס ונגיד לה: "לכי לביטוח הלאומי", היא לא תדע לעשות את זה. אם אנחנו לא נשדר את הטופס 100 לביטוח הלאומי, הגברת הזאת לא תקבל את התוספת. כי אם עברה שנה, נמחק. אוקי? השיהוי של שנה, סעיף 296 הוא דרסטי. ולכן אני חוזרת כל פעם ומזכירה את סוגיית השיהוי ואת התוספת לגמלאות וזה אחד הדברים שאני חושבת שאתם כמי שעושים את המשכורות חייבים לדעת ולזכור. אז זה לגבי הפרשי שכר, קוראים לזה הפרשים. אבל יש לנו את התשלום הנוסף.

שאלה מהקהל: חייבים לשדר את הטופס הזה? טופס 100?

לא חייבים לשדר. אפשר גם להביא לאותו בן אדם ביד, רק חייב לצאת מהתוכנה. טופס 100 לא יכולים לכתוב בכתב יד כי טופס 100, עכשיו אני אסביר את בקשתך. טופס 100 הוא אותו טופס שכולל את המשכורות לפי חודש חודש כולל כל הפריסות. אוקי? תכף אני אסביר את הפריסות בשתי דקות אז תביני על מה אני מדברת. אבל זה הטופס 100. ולכן אם את מוציאה אותו ברגע מסוים, אז זה הפריסות באותו רגע ולכן הטופס הזה אפשר להוציא אותו אך ורק מהמחשב, חייב להיות חתום ומודפס.

הטופס הזה לא יכול להיות ממולא בשום צורה בכתב יד. חייב לצאת מהתוכנה לרגע מסוים. צריך לכתוב גם את התאריך שבו הוצאתם אותו. למה? כי אם בעוד חודש היא תקבל בונוס אחורה, הוא כבר משנה את הטופס, זה ברור לכם, נכון?

הערה מהקהל: זה גם לאנשי מילואים ככה.

מילואים דיברתי איתכם קודם. יש עכשיו את הדרך היותר קלה לשדר את המידע מהביטוח הלאומי ודרך אגב, כל מי שמשדר את ה-100, את הטופס 100 בשיטה הזאת למילואים, הם כבר מעדכנים. ההפך, הם מעדיפים לקבל את הנוסח הזה שכולל את כל הפריסות והם תמיד מעדכנים את המילואים הבאים ולכן חוסך לכם את המשלוח הדו"ח הפרשים לביטוח הלאומי.

לכן מאד מאד מומלץ. הלאה, אז בואו נדבר רגע על התשלום הנוסף. אז אמרנו, יש לנו שכר רגיל, יש לנו את הפרשי השכר הרגיל ויש לנו תשלום נוסף. אותו תשלום נוסף אנחנו חייבים להתייחס אליו באופן מיוחד ולא לעשות טעויות באקסולוגיה. התשלום הזה בדרך כלל מחולק ל-12, אבל לא תמיד ואנחנו ניגע בכמה נקודות בעניין הזה.

הרעיון הוא כזה, אם התשלום הוא עד רבע השכר הממוצע, רבע שכר המינימום במשק. פעם זה היה רבע השכר הרגיל. אם התשלום הוא עד רבע שכר המינימום במשק, משאירים אותו באותו החודש. אוקי? הוא סכום קטן, הוא לא כל כך משפיע על גמלאות, משאירים אותו באותו חודש ולא פורסים אותו. אבל החל מרבע מהשכר הממוצע במשק ואילך, התשלום הזה נפרס.

ושיטת הפריסה היא כזאת, לוקחים בחודש התשלום, תכף נדבר מה קורה אחרי ניתוק יחסי עבודה. אבל לוקחים בחודש התשלום ומחלקים או ל-12 שימו לב, או לחודשים בתוך ה-12 חודשים, לחודש החלוקה ועוד 11 חודשים שלפניו שבהם עבד העובד ולו יום אחד בחודש. כולם מבינים מה אמרתי? אנחנו לוקחים ומחלקים לחודש התשלום ועוד 11 חודשים שלפניו או בתוך אותם 12 חודשים, לחודשים שבהם העובד עבד בפועל לפחות יום עבודה אחד בחודש. זה אומר, שאם האיש התחיל לעבוד לפני שישה חודשים אז נחלק לחודש התשלום ועוד חמישה.

אבל אם הוא התחיל לעבוד לפני שנתיים, נניח זאת גברת, יצאה לחופשת לידה, אוקי? כמה חודשים מלאים היו לה בתוך חופשת הלידה? נניח 3 חודשים מלאים בתוך חופשת הלידה. אוקי? למה? כי אולי היא הוסיפה עוד חל"ת, לא חשוב כרגע. אבל 3 חודשים מלאים בתוך השנה הזאת היא לא היתה והיא לא קיבלה משכורת. מה קורה במקרה הזה? אנחנו לאותם שלושה חודשים לא מחלקים את התוספת הזאת. אנחנו מחלקים לחודש ועוד 8. ברור? עכשיו, מה היתרון בזה? היתרון שהפריסה מבחינת כל חודש גדלה והיא תקבל בדרך כלל סכום יותר גבוה של דמי הלידה. נכון? כי אם מחלקים לפחות אנחנו מחלקים סכום יותר גדול.

שאלה מהקהל: אני מניחה שהמחשב מחלק את זה אוטומטית בחודשי עבודה.

אני לא מאמינה באוטומטי. אוקי? אני לא מאמינה בשום דבר אוטומטי. אני מאמינה בכך שאת בודקת מה המחשב עושה. בסדר? מפני שכשיש לנו מצב כזה ספציפי צריך להתייחס אליו, בסדר? וספציפי צריך להגיד לאותה גברת שהיא יכולה להגדיל את דמי הלידה שלה.

ואם אנחנו כמעסיקים משדרים את הטופס של דמי הלידה לביטוח הלאומי, אנחנו אלה שנבקש את זה. כלומר, נעשה את כל העבודה הזאת. יש פסק דין שיצא לפני כשנה או שנתיים על חברה. שימו לב, אני מסבה את תשומת ליבכם כי פשוט חבל על הכסף של העובדות שהולך לאיבוד. חברה משדרת את הטופס של דמי הלידה, קיבלה אישור, אוקי? מעסיקה משדרת קיבלה אישור להעביר את הכסף.

אבל הגברת הזאת היה מצב שהשלושה חודשים האחרונים לפני הלידה לא שיקפו את השכר האמיתי שלה. אוקי? אתם מכירים את סעיף 55 והתקנות. כלומר, אפשר ללכת אחורה עד החודשים שכן משקפים את השכר האמיתי. עכשיו, מה החברה הזאת עשתה?

שאלה מהקהל: כמה אחורה?

עד שזה משקף. לוקחים אתה חודשים שמשקפים את השכר האמיתי. בדרך כלל זה כמה חודשים בודדים אחורה. אותה חברה הרי עשתה בעצמה את כל ההליכים, אבל את העובדה שהשכר אינו משקף היא לקחה את זה בכתב, נתנה לעובדת כדי שהעובדת תיגש לביטוח הלאומי. העובדת לא ידעה מה לעשות עם המכתב הזה ולא ניגשה לביטוח הלאומי. עברה שנה והתיישן. הלכו לבית הדין ובמקרה הזה בית הדין נזף בחברה ואמר: זה לא הוגן. אוקי? לא הוגן.

אתם מתחילים את העבודה, תמשיכו אותה. ואני באה אליכם ומבקשת, אתם עושים כל כך הרבה למען העובדים. תעשו את העוד קצת, תאפשרו להם למצות את הזכויות שלהם באמת עד הסוף. אז לגבי התשלום הנוסף, אנחנו כבר יודעים איך פורסים אותו, חודש התשלום ועוד 11 לפניו שבהם העובד עבד. עכשיו, מה קורה אם יש לנו תשלום נוסף על נוסף? פעם לא היו הוראות כל כך ברורות. היום הביטוח הלאומי אמר: חוזרים לתשלום הנוסף הראשון. נניח נתנו בונוס והתבלבלו ושכחו עוד חלק מהבונוס, הולכים לתשלום הראשון ועושים את הפריסה לפיו. אוקי?

כל הדברים האלה אני מסבירה לכם בחומר, אבל אתם גם יכולים למצוא אותו בהוראות של הביטוח הלאומי. מה אנחנו עושים כשהעובדת יוצאת לחל"ד, חופשת לידה בתשלום, וממשיכה אותו לפי סעיף 46 לחוק עבודת נשים לעוד תקופה. מותר לה עד חצי שנה, נכון? הביטוח הלאומי הוציא כאן נהלים משלו ונהלים מאד מאד פשוטים, אתם תיכנסו לאתר ותקראו אותם.

אבל בעיקרון הוא ממשיך לראות את התקופה הזאת שבהם אין דמי לידה כחל"ת רגיל. ואז כל ההוראות שחלות על חל"ת חלות גם במקרה הזה. אתם זוכרים? חודשיים ראשונים מה עושים איתם? בחודשיים הראשונים המלאים המעסיק מדווח לביטוח הלאומי ומותר לו לגבות אותם מהעובדת. אחר כך, אחריות העובדת לדווח על עצמה.

שאלה מהקהל: לפעמים זה יותר גבוה ממה שהיא אמורה לשלם בכל חודש.

כי יש לה אלמנט ביטוחי גם בתוך החל"ת הזה. בתוך החודשיים יש אלמנט ביטוחי, זה נחשב כתקופת אכשרה ולכן זה יותר גבוה, אבל זה לא רלוונטי כרגע. אבל נקודה מאד חשובה כשאת אומרת, כשהיא משלמת באופן אישי היא משלמת גם לביטוח בריאות. אוקי? עכשיו, בואו נמשיך, כשהעובדת נמצאת בחל"ת היא צריכה לשלם את דמי הביטוח בעצמה, היא לא נחשבת עקרת בית שפטורה מתשלום דמי ביטוח והאחריות היא עליה.

אתם יוצאים מהתמונה. עכשיו, מה זה חודש מלא? חודש מלא מהבחינה הזאת זה חודש שהיא לא קיבלה בו דמי לידה אפילו יום אחד ושהיא לא קיבלה משכורת אפילו יום אחד. כלומר, החודשים צריכים להיות ממש ממש מלאים ואז אתם נכנסים לתמונה. הדיווח הזה של הרבעוני, החל"ת הרבעוני, אתם מדווחים עליו 4 פעמים בשנה, זה לא ב-102 הרגיל. אני בטוחה שכולם יודעים אבל אני מזכירה את זה. אתם לוקחים את הטופס המיוחד, אפשר כמובן לשדר את זה דרך המערכת, של חל"ת, בסדר? זה לא עובר דרך ה-102 הרגיל שאתם רגילים אליו. אותו דבר.

שאלה מהקהל: איך מדווחים?

פעם ברבעון לפי שמי.

שאלה מהקהל: איפה?

יש. את יכולה דרך עוקץ, דרך התוכנה. יש 4 סוגים. תכף אני אחזור לאתר הביטוח הלאומי אני אראה לכם, חבל לי על הזמן. יש בעצם ארבעה סוגים, יש תושבי חוץ, יש חל"ת, יש פנסיה מוקדמת ויש צו סיווג מבוטחים, אוקי? כל ה-4 האלה הם מה שקוראים "פנקסים", אבל זה לא פנקסים. הם נוספים על ה-102 הרגיל. ואותם צריך לדווח רבעוני. אוקי? את לא יכולה לדווח ב-102 הרגיל את החל"ת על אותה עובדת. בסדר? ברור? עכשיו, יש לכם פירוט באתר הביטוח הלאומי בדיוק איך עושים את זה. חבל לי לבזבז על זה את הזמן כרגע.

שאלה מהקהל: החודשיים האלה שאנחנו משלמים.

החודשיים האלה של החל"ת הם לא נכנסים ב-102 הרגיל, הם נכנסים בטופס מיוחד רבעוני לצורך העניין, יחד עם כמו שיש פנסיה מוקדמת, כמו שיש תושבי חוץ וכמו שיש צו סיווג מבוטחים. בסדר? כל אלה מדווחים בנפרד באופן רבעוני עם כל השמות.

שאלה מהקהל: את יכולה לומר באיזה טופס מדובר?

ארבעה, היום זה כבר לא טופס, היום את כבר לא הולכת עם זה לדואר. את נכנסת לתוכנה אבל צריך להודיע לביטוח הלאומי ולפתוח את החוזה דיווח הזה. אוקי? בואו נמשיך.

הפרשי גמל דיברנו. בואו נדבר קצת על קבלנים. יש כאן קבלנים? הקבלן כמעסיקם של עובדי קבלן משנה בעבודות בניה. יש כאן קבלני בניה? יש כאן קבלני משנה של קבלני בניה? יש, אוקי. אז נושא חשוב מאד שאתם צריכים להכיר. בשנת 57 קבע הביטוח הלאומי תקנות בנושא קבלני בניה. האמת היא שהוא יכול היה לקבוע תקנות בנושא כל קבלן שהוא אבל הוא קבע את התקנות אך ורק לנושא קבלני בניה ועבודות תשתית למיניהם כמו סלילה, חפירה וכולי. קובעות התקנות כדלקמן: ברגע שאותו קבלן בניה קובע וחותם הסכם עם קבלן משנה שלו, עליו לעשות אחד משניים, או לקחת טופס שקוראים לו 648 שזה טופס מאד מאד ישן עוד מ-57 שקבוע בתקנות, לקחת את הטופס הזה ולמלא אותו ולהחתים את קבלן המשנה, לצרף את ההסכם עם קבלן המשנה ולהעביר אותו לביטוח הלאומי.

מרגע שמילאו את כל הנתונים והעבירו אותו לביטוח הלאומי, האחריות של אותו קבלן בניה מולאה. האופציה השניה, אותו קבלן משנה יביא לקבלן הבניה אישור שהוא מסודר והוא מדווח לכל העובדים שלו. אוקי? זה הזמן שהוא הולך לביטוח הלאומי, שם שואלים אותו, בודקים שיש לו באמת תיק. תיק באופן אישי ותיק כמעסיק, עושים עליו את כל הבדיקות ונותנים לו אישור. אז אותו קבלן בניה שלא עשה לא את זה ולא את זה, לא הגיש את ה-648 או לא מחזיק את האישור הזה מהביטוח הלאומי, בעצם קורה לו דבר מאד מאד מסוכן. ברגע שעובד של קבלן המשנה נפגע ומגיש תביעה לביטוח הלאומי, הביטוח הלאומי יכול לבוא לאותו קבלן בניה ולהגיד: אותו עובד הוא עובד שלך. וכאן קורים אחד משניים כי התקנות מדברות על שני ההיבטים, גם על דמי הביטוח, מותר לביטוח הלאומי לבוא ולגבות את כל דמי הביטוח מאותו קבלן בניה, אפילו שזה בכלל לא היה העובד שלו באופן אישי.

שאלה מהקהל: למה?

כי זה מה שכתוב בתקנות מ-1957. אני עכשיו ציטוט, אני לא ממציאה כלום, אני פשוט מצטטת, אוקי? והאופציה השניה, מעבר ללקבל את הכסף, אומרות התקנות: 369. אתם זוכרים את 369 המקורי? מותר לביטוח הלאומי, והיום זה בנוהל מקוצר לפי פקודת המיסים- גביה, לבוא לאותו קבלן בניה ולהגיד: בבקשה, תחזיר לי גם את הגמלה. אוקי? היום כמובן זה עד המגבלה של ה-193,000 שקל ולא יותר, אבל לכל עובד. ואם נהרגו באותה תאונת עבודה באתר הבניה שלושה עובדים, אנחנו מדברים על עד 600,000 שקל. כל אחד 193,000 כפול 3. מדובר בהרבה מאד כסף אבל עדיין פחות מהנזק שהיה קודם.

שאלה מהקהל: זה רק אם הקבלן משנה לא מדווח.

זה אחד משניים. או שהטופס לא הועבר לביטוח הלאומי ואז האחריות ירדה, או שהקבלן בניה לא מחזיק את האישור מהביטוח הלאומי. אוקי? עכשיו, היו כמה בעיות לאחרונה, הסניפים לא כל כך רצו לתת אישורים לקבלן המשנה. הבעיות נפתרו. יש עכשיו הוראות בביטוח הלאומי ופשוט, כל מי שמתעסק עם קבלן בניה בבקשה תבקשו מהביטוח הלאומי את האישור הזה ותשנו בשקט. מאד מאד ממליצה.

שאלה מהקהל: ... שמעסיק קבלן משנה, מתייחס גם אליו?

ההוראות יצאו לקבלן בניה. זה ההוראות. אתה תקרא את החומר שכתבתי, אתה תקרא באתר הביטוח הלאומי, אתה תראה מהטופס, מדובר על קבלן בניה אבל כל מה שקשור: סלילה, חפירה וכולי וקבלן משנה שלו. כל יתר הקבלנים זה עדיין לא חל. הביטוח הלאומי עוד לא הרחיב את זה. באופן אישי אני מעדיפה שאתה תבדוק באופן כללי אם אתה מעסיק קבלן משנה שהוא מסודר. מפני שברור לך שברגע שעובד שלו נפגע, הוא יתבע את כל העולם ואשתו. אז כדאי מאד להעסיק אנשים מסודרים. זאת עמדתי מאז ומתמיד. הלאה.

חובת דיווח חודשית. בעיקרון, מבחינת ביטוח לאומי, אני אגיד דבר שבטח כולם יודעים, אבל סעיף 344 לחוק הביטוח הלאומי מדבר על כך שאתם חייבים לדווח על חודש העבודה שבו העובד עבד. אתם לא רשאים לחבר חודשים. הוא התחיל ב-25 לאוקטובר, אתם מתחילים לדווח עליו מנובמבר. אין את זה. בביטוח לאומי זה לא קיים.

למה? בגלל שאנחנו מדברים על גמלאות. ואם אותו אדם ירצה לבקש דמי אבטלה והוא צריך 12 חודשים מתוך 18, יהיה חסר לו חודש, אוקי? אז אל תעשו בבקשה קיצורי הליכים שאתם רגילים לעשות מהעבר. לא מתאים לביטוח הלאומי בגלל הרעיון שאותו הביטוח הלאומי מייצג. אז אומר 344: "צריך לשלם בעד החודש". גם אם אתם שילמתם לו את הכסף בעוד חודשיים, עשיתם הלנת שכר, לביטוח הלאומי יש לדווח במועד לפי העבודה. ושוב אני מסבירה למה, בגלל הגמלאות. כי כשאנחנו בודקים את הגמלאות לעובד שלנו אנחנו בודקים את החודשים שבהם העובד עובד ולפי זה הוא יקבל את הגמלה. לא לפי איזשהו חודש שבו הוא קיבל את הכסף. ברור? הלאה.

קצת על בעלי שליטה ובני משפחה. רק בהיבט העבודה השוטפת. הרבה מאד בעלי שליטה ובני משפחה בעצם עושים מה שבא להם. יום אחד הם רוצים משכורת יותר גבוהה ויום אחד הם רוצים משכורת יותר נמוכה ויום אחד הם בכלל רוצים לשים את המשכורת על האמא שלא עובדת או על האבא שסיעודי.

אוקי? מבחינת הביטוח הלאומי, משכורת אפשר לשלם כשיש יחסי עבודה. כלומר, אבא סיעודי שלא עובד לא יכול לקבל משכורת במילה "משכורת" עם כל הביטוח שהביטוח הלאומי מייצג אותו. בסדר? עכשיו, כשאותה גברת פתאום התברר לה שהיא בהריון, אוקי? קורה פתאום דבר מאד מעניין, היא מתחילה לעבוד אצל אבא שלה וקורה דבר עוד יותר מעניין, בשלושה חודשים האחרונים לפני שהיא צריכה ללדת, היא מתחילה לעבוד כמות שעות מטורפת.

תקשיבו, אני לא זוכרת את האופציה הזאת אבל היא מתחילה לעבוד כמות שעות מטורפת ובעצם מכפילה את המשכורת. עכשיו, לביטוח הלאומי אין בעיה עם זה, בסדר? אבל אם אתם רואים שזה קורה אצלכם, בבקשה תשאירו עדויות לכמות שעות המטורפת הזאת. כלומר, אם היא הכפילה את המשכורת כי היא עבדה כפול שעות, בבקשה תשאירו עדות שהמשכורת גדלה כי היא עבדה כמות שעות מסוימת, ממש הרי אתם חייבים לעשות דו"ח שעות, נכון?

אז תשאירו את כל העדויות האלה ליד התביעה שאתם מגישים לדמי הלידה. מפני שברגע שאתם תגישו את הנתונים לטופס של דמי הלידה שלה, נכון? פתאום אתם תראו קפיצות. מה יעשה הביטוח הלאומי באופן אוטומטי? ישאל. אוקי? היום הטפסים של הביטוח הלאומי בנויים על בעלי שליטה ובני משפחה. והטפסים מבקשים מכם מידע ראשוני. בסדר? עכשיו, מה עושה הביטוח הלאומי? ברגע שהוא רואה שמשהו לא מסתדר לו או שהוא רואה שהאישה בדיוק התחילה לעבוד לפני שהיא נכנסה להריון או שהוא רואה שהאישה עובדת תקופה קצרה והיא תכננה או כל מיני מצבים כאלה, הוא מתחיל לשאול שאלות.

אז ככל שהתיקים האלה יהיו יותר מסודרים וככל שהבנות האלה יעבדו לזמן יותר ארוך וככל שהמשכורות שלהם יהיו יותר דומות למשכורות של עובד רגיל: חוזה עבודה. תשמעו, אני יודעת שפה רובכם עושים את הכל כמו שצריך, אבל בשביל האחד שיש קצת התנדנדות אני אזכיר את זה. חוזה עבודה, דו"ח שעות, הבראה, חופשה, ימי מחלה. נכון? כל הדברים האלה כמו כל עובד אחר. לא לוותר. אחד הדברים הכי חשובים, את המשכורת לבנק או בשיק או לבנק. לא לעבוד במקרים האלה עם מזומן מפני שהרבה פעמים נכון, אפשר להוכיח אבל למה להיכנס למשהו שאחר כך יהיה קשה להסביר אותו? אז כשאנחנו יודעים שמדובר בבעלי שליטה או בבני משפחה, נעביר את המשכורת במס"ב או ניתן שיק ונפקיד אותו בבנק ככה שאם אותו פקיד מבקש את ההוכחות להעברת המשכורת, בקלי קלות מוציאים דף בנק או מוציאים את העתקי השיקים ומעבירים לפקיד שהוא יהיה מרוצה. בסדר? כך אני חושבת הדברים יהיו הרבה יותר קלים. בכל טופס יש גם כמה שאלות בסיסיות של בחינת יחסי עבודה, תענו עליהם ותקלו על החיים שלכם.

לגבי בעלי שליטה שלוקחים משכורות פעם גבוהות ופעם נמוכות. הביטוח הלאומי הוציא הוראה שכל דו"ח שהוא לא סביר נבדק, ומבקשים הסברים. אותו דבר כמו שאמרתי לכם קודם בתביעה לגמלאות. ברגע שאתם מגישים את המשכורות האחרונות הם מבקשים הסברים.

אז לכן כשאתם מגישים את החומר בסוף שנה תבדקו אם יש לכם מצבים של קפיצות. אם הביטוח הלאומי פנה אליכם וביקש הסברים, אז בבקשה תסבירו את זה כי אחר כך זה נשאר בתור קביעה וחבל, יוצר בעיה. אותו הדבר נחזור רגע לתביעה לגמלאות. ביקשו ממני מהביטוח הלאומי לעמוד ולהזכיר, ברגע שאתם רושמים את המשכורות שלכם בתביעות לגמלאות, כל פעם שיש משהו חריג, תסבירו. אוקי? תתנו הסבר כמה שיותר מפורט שאפשר יהיה לפי זה להכין את הגמלה ולא יהיה צורך לחזור אליכם ולבקש מכם עוד מידע. הלאה.

עובדים זרים. זאת רק תזכורת לגבי עובדים זרים. יש 4 אפשרויות להעסיק עובדים זרים. אחד, דרך לשכת התעסוקה. משק בית דרך הביטוח הלאומי ועוד שתי אופציות, אחד, בשטחים שזה לפי 378(א) דרך הביטוח הלאומי. והאופציה האחרונה זה עובדים זרים שבאים ממדינות אמנה: אנגליה, צרפת וכולי.

ברגע שעובד זר, עובד פה שהוא בא ממדינת אמנה, אומר הביטוח הלאומי, דמי הביטוח יהיו כמו עובד ישראלי רגיל ללא קופת חולים. אוקי? היום רוסיה היא כבר גם מדינות אמנה. החל מאוקטובר אם אני זוכרת נכון עם רוסיה יש כבר אמנה לביטוח לאומי. אני אעשה רגע הפסקה. לאמנה הזאת יש שני היבטים. זאת אמנה רגילה לכל דבר ועניין, לגמלאות ולדמי ביטוח. אלא מה? ההיבט המיוחד של האמנה הזאת, אם יש כאן חבר'ה שיש להם קרובים מרוסיה, היא מאפשרת להעביר מידע לרוסים כדי לקבל גמלה, אלא שבאו מרוסיה המקורית ובגלל שנאלצו לוותר על אזרחות, לא יכולים לקבל קצבה מרוסיה. והביטוח הלאומי נערך לעזור לאותם אנשים, אוסף את כל המידע ומעביר את זה במרוכז לרוסים והם מקבלים 100$-200$ סכומים כאלה כל חודש כקצבה. אז כל מי שלא מכיר את זה כדאי מאד להיכנס לאתר הלאומי, יש הסברים מאד מפורטים לעניין הזה. מעבר לזה זאת אמנה רגילה לכל דבר ועניין. אז נחזור למעסיקים זרים.

שאלה מהקהל: זה משנה כמה זמן הם בארץ?

לא לא. ברגע שהם תושבי ישראל. תשלחי אותם לביטוח הלאומי ויעזרו להם. יש הרבה מאד מתנדבים כרגע למצות את הזכויות מהרוסים. אז בואו נדבר רגע על אותם עובדים, אתם מעסיקים עובד זר שמגיע מאנגליה. הוא בוודאות לא תושב ישראל ולכן מה אתם עושים? ככלל, עובד זר זה השיעור הנמוך, נכון? אם הוא לא עובד דרך לשכת התעסוקה, זה השיעור הנמוך של דמי הביטוח.

אבל ברגע שהוא בא נניח מאנגליה או מצרפת או מדנמרק, כל המדינות עם האמנה, רומניה, בולגריה. אתם לוקחים בטור מיוחד של דמי ביטוח, בטור 3 כמו עובד ישראלי לכל דבר כי יש כאן אלמנט ביטוחי, אוקי? בגלל שהוא לא משלם במדינה שלו, הוא משלם כאן על פי האמנה. כל ההסברים האלה יש לכם גם באתר הביטוח הלאומי וגם בחומר שנתתי לכם. כמובן, העסקת עובדים זרים שלא כדין, לא מומלץ, לא לעשות, קנסות בשפע. אבל בכל זאת, עושים דבר כזה, צריך לדווח לביטוח הלאומי בגלל האחריות לעניין פגיעה בעבודה.

שאלה מהקהל: מי שעובדים דרך לשכת התעסוקה, זה בסדר?

כן. מי שצריך דרך לשכת התעסוקה, כן. יש שם השלמה, הם לוקחים יותר כסף שזה יהיה בערך בגובה שמשלם עובד ישראלי.

תשלומים לאחר ניתוק יחסי עבודה. נושא מאד מאד חשוב שכדאי להכיר אותו. כשמשלמים אחרי ניתוק יחסי עובד- מעביד יש שני מצבים. מצב אחד שבו התשלומים הם תוך כדי ועקב ניתוק יחסי עובד ומעביד. מה זה אומר? פיצויים, פדיון חופשה, נכון?

הערה מהקהל: הפרשי שכר.

לא. לא לצעוק הפרשי שכר. אני מדברת כרגע על תשלומים תוך כדי ועקב ניתוק יחסי עבודה. מה משלמים? הודעה מוקדמת, יותר נכון פיצוי חלף הודעה מוקדמת. פיצויים, פדיון חופשה וכולי, נכון? כל התשלומים האלה הם בגלל הפיטורים או ההתפטרות, נכון? קובע הביטוח הלאומי שככלל תשלומים כאלה פטורים מדמי ביטוח, אלא מה? החריג לזה זה הודעה מוקדמת. הודעה מוקדמת חוקית היא חריגה. בגין הודעה מוקדמת, בגלל פסקי דין מ-2008, בגין הודעה מוקדמת צריך לשלם את דמי הביטוח.

אבל מה קורה עם הודעה מוקדמת חוזית מעבר לחוקית? נניח בחוזה התחייבתם לשלם חלף הודעה מוקדמת, לא הודעה מוקדמת. מה ההבדל בין הודעה מוקדמת לחלף הודעה מוקדמת? אחד נעשה תוך כדי קיום יחסי עובד ומעביד ואחד משולם אחר כך כשהאיש כבר ניתקו ממנו את יחסי העבודה. אז חלף הודעה מוקדמת חוזית מעל אותו חודש שמגיע לאותו אחד, שוב פעם, פטור מתשלום דמי ביטוח.

לא צריך לשלם עליו ביטוח לאומי ולכן תקפידו להפריד בין חוקי לבין הסכמי. אחרת סתם תנכו דמי ביטוח שלא לצורך. אז זאת קבוצה אחת שיש לה הוראות ברורות בביטוח הלאומי. אבל כאן מגיעה קבוצה אחרת של ניתוק יחסי עובד ומעביד. כל מיני משכורות והפרשים ודמי הבראה שלא שולמו וצריך לשלם אותם בעד התקופה שלפני ניתוק יחסי עובד ומעביד, אוקי? וזאת הנקודה, וזה הדברים שיוצרים בלבול שלם במערכת. כי אם אני משלמת דמי הבראה, הייתי צריכה לשלם את דמי ההבראה, נכון? על פי חוק. אז אם אני משלמת את דמי ההבראה אחרי ניתוק יחסי עובד ומעביד, זה פריסת שכר רגילה כאילו הייתי משלמת אותה תוך כדי העבודה. ולכן מה שאני עושה במקרה כזה, אני לוקחת את אותם דמי הבראה ולוקחת אותם לחודש האחרון שבו נותקו יחסי העבודה.

אוקי? ואז בודקת לפרוס או לא לפרוס בדיוק לפי ההוראות. אותו אחד היו לו אופציות, בסדר? מימש את האופציות אחרי ניתוק יחסי עובד- מעביד, שזה בדרך כלל מה שקורה. המעסיק לוקח, ברגע שזה אופציות לא כרווח הון אלא אופציות כהכנסת עבודה. לוקח לחודש העבודה האחרון ואז עושה את כל הפריסות כמו שצריך.

ולכן כשאנחנו, ואני ראיתי הרבה מאד טעויות של מעסיקים כאלה. שאנחנו משלמים למישהו אחורה, אנחנו נכון, משלמים את זה באותו חודש שבו הוא קיבל את הכסף. אבל האם בתלוש הזה הוא ייחשב כעובד? לא. שימו לב, הוא לא נחשב עובד אלא לוקחים אותו אחורנית לחודש שבו נותקו יחסי עובד- מעביד.

לכן תיזהרו למה שאתם מקלידים לתוכנה, זה מה שאתם תקבלו. ואם יוצא לו חודש עבודה זה לא נכון, כי הוא לא עבד באותו חודש. אם תסתכלו על הויים למטה, לא צריך לצאת באותו חודש כחודש עבודה. ברור? לא ברור? אני אחזור. אותו חודש, הרי הוא קיבל נניח ביוני ועזב במרץ. נכון? יוני זה לא חודש עבודה. כלומר, כל מה שקשור לביטוח לאומי, כל מה שהוא קיבל ביוני יחזור אחורנית למרץ ואז המחשב יחשב את הפריסה או לא יחשב את הפריסה לפי מה שאתם תגידו לו לעשות. ברור? את יודעת אם להגדיר. אם זה 100 שקל בדרך כלל לא כי זה פחות מרבע השכר הרגיל, אבל אם זה כמה זה רבע משכר מינימום? 3,000 שקל כן צריך לפרוס. מאד מאד פשוט, לפי כללי הפריסה הרגילים.

שאלה מהקהל: ... דמי הסתגלות?

את אותם דמי הסתגלות אפשר לשלם אחרי שהוא עוזב ולהגיד לו: אתה תסתגל אחרי שפיטרתי אותך. נכון? אנחנו מדברים כאן על משהו אחר לגמרי. אנחנו מדברים על משהו שהוא קיבל בגלל שפיטרו אותו או בגלל שהוא התפטר בגלל הסכם העבודה. עכשיו אנחנו מבינים את ההבדל התהומי בין שני הדברים. אבל מה שקרה, שקמה קבוצת אנשים פורשי צה"ל ואמרו: רגע. אנחנו בעצם לא מבינים את זה בצורה הזאת.

אנחנו אומרים שברגע שאותם דמי הסתגלות קיבלנו אותם לפני ניתוק יחסי עובד מעביד, אנחנו גם רוצים אותם כפטורים. למה? כי זה בגלל הפרישה שלנו. נכון? מצה"ל. הסוגיה הזאת התגלגלה והיו הרבה בעיתונות והרבה הרבה רעש בעניין עד שביולי 2017 פסק בין הדין האזורי וסגר את הסיפור: תשלומים המשולמים למשרתי קבע במהלך חופשת הפרישה שלהם חייבים בתשלום דמי ביטוח. כלומר, כל מה שדיברנו עד עכשיו בדיוק ללא שינוי. מה שהיה הוא שיהיה. קיבלו את זה אחרי ניתוק יחסי עובד- מעביד דבר אחד. קיבלו את זה תוך כדי שהם עובדי קבע, זה דבר אחר.

שאלה מהקהל: אחר כך זה לא מדווח לביטוח לאומי?

לא צריך. רק שימו לב, נקודה אחת חשובה במה שאת שאלת. כשאדם כזה מקבל דמי אבטלה, ופה אני רגע עושה הפסקה. בואו נדבר מילה אחת על דמי אבטלה. אתם יודעים, קודם כל לדמי אבטלה יש תקרה, צריך תקופות אכשרה, כל הדברים האלה, הכל רשום באינטרנט. אלא מה? אתם צריכים לדעת שכשאדם מבקש דמי אבטלה מורידים ממנו את ההכנסות שלו, אוקי? אז יש כמה דברים שמורידים מדמי אבטלה.

אחד מהם זה אם הוא מתחיל לעבוד כעצמאי. לא משנה עונה להגדרה או לא עונה להגדרה, ההכנסות שלו יורדות באופן שנתי לפי השומה. אז כשהחבר'ה שלכם יוצאים ופותחים עסקים, תזכירו להם שבעצם לא כל דמי האבטלה שייך להם. אם הם מתחילים לעבוד במקום אחר, אחרי שהתחילו לקבל דמי אבטלה מתחילים לעבוד, גם ההכנסות האלה ירדו. המשכורת הזאת תרד מדמי אבטלה. ופה אנחנו נפצל את זה לשני מצבים.

אם העבודה היא חודשית, כל החודש ירד מדמי אבטלה, שקל מול שקל. אבל אם האיש עובד יומית הוא יכול לבקש לא לקבל את דמי האבטלה באותו יום עבודה. אוקי? הוא יכול לקבל את זה אחר כך בהמשך, ואז יורידו לו ימים, לא יורידו לו הכנסות. ברור? אז כשאתם מנחים את העובדים שלכם, אתם יכולים להסביר להם את הסוגיה הזו. עוד דבר שמורידים, זה קצבאות פרישה. גם, ברגע שעובד יוצא, רוצה לקבל דמי אבטלה, יש לו קצבת פרישה, מורידים את זה שקל מול שקל מדמי האבטלה. נחזור לעניינינו.

נושא משרה. מיהו נושא משרה? נושא משרה בתאגיד הוא מנהל, אני אקריא את זה בגלל החשיבות. הוא מנהל פעיל בתאגיד, שותף, למעט שותף מוגבל או בעל תפקיד אחר האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו בוצעה העבירה. כלומר, אם אתם אחראים על תחום מסוים שהוא תחום השכר, אתם נקראים "נושא משרה". ולכן אחר כך אם יהיו חס וחלילה תקלות: שכר מינימום, אי דיווח וכולי וכולי, אתם בחוד החנית.

ולכן אני מזכירה לכם ובכל הרצאה אני אזכיר לכם, בבקשה, לא לעשות תעלולים, לא לשתף פעולה עם המעסיקים שלכם לדברים שהם לא חוקיים או למצבים של השגת גמלה במרמה. כי אני לא אומרת שבסופו של דבר יקרה משהו אבל התהליך הזה של הבדיקות והחקירות הוא ממש ממש לא נעים, ולכן לא לשתף פעולה.

רוצים, אמרתי קודם שאתם תעשו תלוש משכורת על האבא, על האח, על הבן, בבקשה, לא לשתף פעולה. אחר כך זה מגיע למחלקת חקירות ונוצרים מצבים מאד מאד לא נעימים. בחומר שלי נתתי לכם כמה דוגמאות של מנהלי חשבונות שנקלעו באמת לא באשמתם למצבים טראגיים ולא רוצה שתיכנסו אתם לתוך הסיפור הזה. כמובן, חשיבות הרישום המדויק, קפיצות בשכר, כל הדברים האלה דיברנו. אני מזכירה את זה פה בחומר.

שאלה מהקהל: עד מתי הדיווח? עד ה-19 או עד ה-15?

הדיווח בעיקרון הוא עד ה-15 לחודש. אבל אם את משדרת בצורה מסוימת על סכום מסוים, משהו כמו חמישים ומשהו אלף, אם את מגישה את זה עד ה-12 את יכולה לקבל את התשלום יותר מאוחר ולכן זה, כל מי שמשדר בצורה הזאת יודע את זה. בסדר? זה כתוב בתקנות, עכשיו מאריכים גם את התקנות כי זה בהחלט מצליח, וזה יהפוך להיות כנראה חוק סופי. אוקי, על 126 דיברנו, ב"ל 100 דיברנו, תיאום דמי ביטוח והחזר דמי ביטוח דיברנו. 644 דיברנו.

אני עוברת פה לפי הסדר, אתם שמים לב? דמי אבטלה דיברנו קצת, דיברנו על החוק החדש. משק בית, אני מזכירה לכם, לא להעסיק מישהי במשק בית או חצרן בית משותף בלי לדווח לביטוח הלאומי, בסדר? מזכירה ואני אמשיך להזכיר.

שאלה מהקהל: ואם הוא פנסיונר?

לא רלוונטי. הקטע של הפנסיונר לא רלוונטי בעליל. ברגע שמישהו נכנס בפתח הבית שלכם ומתחיל לעבוד, בבקשה לדווח עליו. יש מצב אחד שקוראים לו "עובד לשעה". אני לא אכנס אליו כי אני לא אוהבת אותו. אני בעד שתדווחו. אבל אם נכנסה אליכם מישהי לפסח הביתה לנקות, ועבדה עד שבוע ימים, זכותכם לא לדווח עליה. אוקי? אבל אם הבאתם אותה אחר כך עוד פעם אחת שבוע הבא לשעה, היא כבר לא נחשבת עובדת לשעה ולכן אל תסתבכו עם הדברים האלה, פשוט תדווחו כמו שצריך.

שאלה מהקהל: ואם מגיעה פעם בשבוע?

פעם בשבוע. צו סיווג מבוטחים. בואו נחזור רגע לאותו צו סיווג מבוטחים, בסדר? ברגע שמישהי עובדת אצלכם בניקיון, אומר הצו, ברגע שאת קובעת לאותה גברת או לאותו גבר את תחום הפעולה שלה ואת זמני העבודה, שזה מה שאנחנו עושים ברוב המקרים, נכון? באותה שניה היא עובדת שלך.

לא משנה יש יחסי, הרי מה קורה? מי נותן את ההוראות בבית לעוזרת? מי מעיז לתת הוראות לעוזרת בינינו? אז לכן זה לא רלוונטי. כל מבחני יחסי עובד ומעביד אינם רלוונטיים בנושא משק בית וחצרן בבית משותף. לא רלוונטי. צו הביטוח הלאומי הראשון, הסעיף הראשון בצו מדבר על משק בית וחצרן בבית משותף וקובע באופן חד משמעי, ברגע שאת קובעת או אתה קובעים את המקום המוגדר שבו צריך לנקות ואת זמן הפעולה, מי שמשלם הופך להיות מעסיק.

על כל ההיבטים וכל ההשלכות כולל היוון גמלאות וכל מה שאתם רוצים, בסדר? לא לעשות טעויות, כולל וועד בית.

קבלן דיברנו. ברור לכם שאני עושה היום במהירות הבזק את המעבר שלא נפספס שום דבר. התיישנות דיברנו ונדבר עכשיו, בואו נעבור כמה מילים על חו"ל.

העולם הופך להיות גלובאלי ולכן אחד הדברים שאני רוצה לעבור עליכם במגבלת הזמן זה אם אתם שולחים עובדים לחו"ל. דיברנו קצת על עובדים זרים, נתתי לכם הרבה חומר בחומר שצירפתי. בואו נדבר על מצבים שבהם אתם שולחים עובדים לחו"ל, אוקי? או שאנחנו מייצגים והלקוחות שלנו שולחים את העובדים לחו"ל.

מה קורה במקרה כזה? יש בעצם מבחינתנו כמעסיקים שתי אופציות. אופציה אחת, להשאיר אותו בחל"ת ואופציה אחת, לנתק יחסי עבודה. אוקי? יש חברות שעושות ככה ויש חברות שעושות ככה. אבל יש אופציה שלישית, והאופציה השלישית אומרת להשאיר אותו עובד שכיר שלנו. מה זה אומר? זה אומר שחלים עליו כל הכללים של עובד שכיר ישראלי. הסעיף בחוק הביטוח הלאומי הוא סעיף 76. בפקודת מס הכנסה כמו שאתם יודעים זה הכללים לפי 67(א). עכשיו, אותו עובד שכיר כזה יש לו שתי יתרונות.

יתרון אחד, שהוא ממשיך להיות עובד שכיר רגיל, התושבות שלו נשמרת, הכל ממשיך עד 5 שנים. אוקי? מה קורה אחרי 5 שנים? דרך אגב, גם הגמלאות ממשיכות עד 5 שנים רק שאתם מדברים על גמלאות, אתם צריכים לפנות לביטוח הלאומי ולהודיע. למשל על קצבת ילדים כל שנתיים לעדכן את הביטוח הלאומי שאנשים ממשיכים להיות בחו"ל. זאת האופציה הראשונה. אחרי 5 שנים הסידור הזה מפסיק ואז צריך לפנות לביטוח הלאומי ולבקש הארכה. אם אנחנו לא פונים לבקש הארכה, הסידור הזה יפסיק והאיש לא יהיה זכאי לגמלאות והתושבות שלו עלולה להישלל. אוקי? זאת האופציה הראשונה.

האופציה השניה, היא לנתק איתו את היחסי עובד ומעביד או להוציא אותו לחל"ת ולשלוח אותו שיהיה עובד של מעסיק זר בחו"ל. ברגע שהוא עובר לפריוד של המעסיק הזר, עדיין למעסיק קיימת אפשרות לבוא לביטוח לאומי ולהגיד "אני רוצה להשאיר אותו כעובד שכיר שלי". יש לו את האופציה הזאת, אבל היא כבר מחייבת תיאום עם הביטוח הלאומי, מילוי טפסים שיש אותם באינטרנט ותיאום מראש. אחרת אי אפשר לקבל את הזכות הזאת. אלו מקרים מאד מאד בודדים.

שאלה מהקהל: למה שיעסיק אותו?

כי הוא שומר על כל הזכויות של העובד. מבחינת המעסיק זה יקר אבל זה נוח. האופציה הרגילה במקרים האלה, כמו שאת אומרת, למה לא לעשות את זה? האופציה הרגילה היא לשלוח אותו לחו"ל לעבוד על הפריוד של העובד הזר.

 ברגע הזה העובד אחראי על עצמו. אוקי? וברגע שהעובד אחראי על עצמו זה המקום לתת לו הדרכה. כי לפי מה שאני ראיתי, רוב העובדים האלה שיוצאים לרילוקיישן לא מקבלים את ההדרכה הנאותה מבחינת השילום של המס והביטוח הלאומי ונמצאים במצבים שנעלמת להם הקופת חולים והם לא יודעים למה, והם באים בטרוניות למי ששלח אותם בדרך כלל. ההוראות הם כאלה: במשך 5 שנים ראשונות, אם אותו עובד שמר על הזכויות שלו בביטוח הלאומי, שילם את דמי הביטוח כחוק, אותו עובד ממשיך לקבל את הזכויות בביטוח הלאומי מבחינת קופת חולים ומבחינת רציפות.

מה קורה עם קצבת הילדים שלו? מפסיקה אחרי שלושה חודשים. ככלל, אחרי שלושה חודשים לא מקבלים יותר גמלאות למי שנמצא בחו"ל אלא אם כן יש מצבים מיוחדים כמו אותו עובד שכיר שנשלח על ידי המעסיק הישראלי. עכשיו, ברגע שהוא ממשיך לשלם, בדרך כלל הוא משלם את ה-170 שקל, אתם צריכים לדעת: אם ההכנסה של אותו אדם תגיע לשומה של מס הכנסה ומהשומה של מס הכנסה תגיע לביטוח הלאומי, אותו אדם יחויב בדמי ביטוח על ההכנסות שלו מחו"ל. ברור? אתם מכירים את זה, נכון? ואז הוא יצטרך לשלם את דמי הביטוח. קובע הביטוח הלאומי שדמי הביטוח האלה יהיו כהכנסה שאינה מעבודה. למה? כי ביטוח לאומי לא מבטח לפגיעה בעבודה הכנסות אצל מעסיק זר.

ואז יוצא שהוא ישלם דמי ביטוח גם במדינה הראשונה וגם אצלנו כהכנסות פסיביות בלי בעצם שהוא מבוטח לא לפגיעה בעבודה, לא לדמי לידה וכולי וכולי. מתי הוא לא יצטרך לשלם פעמיים? רק אם זו מדינת אמנה. כאשר אנחנו נמצאים באנגליה או העובד נמצא בגרמניה, דנמרק וכולי, לא צריך לשלם פעמיים, משלמים רק את ה-5% ביטוח בריאות. עכשיו, למה שישללו ממנו את קופת החולים? מפני שיש שני מצבים, אחד, אם הוא עבר את ה-5 שנים והתושבות שלו נשללה, ברור לכם שהתושבות שוללת את קופת החולים, נכון? לא תושב, לא מגיע קופת חולים. אבל מה קורה אם הוא לא משלם את דמי הביטוח? וכאן יש מצב מאד מאד מעניין. ככלל, כל תושב ישראל זכאי לקבל קופת חולים בכל מצב.

לא משנה אם הוא שילם לביטוח הלאומי או לא. אבל סעיף 58 לחוק ביטוח בריאות קבע שאם אותו אדם יצא לחו"ל והיה במשך שנתיים פעמיים מעל חצי שנה בחו"ל והוא חייב לביטוח הלאומי שנה אחת כסף, הקופת חולים באותו רגע תיעלם. הוא יגיע לקופת חולים ולא יוכל לקבל שירות. יגידו לו: מצטערים, תקופת המתנה. מה זה אומר תקופת המתנה? זה אומר שאותו אדם צריך להיות פה על כל שנה שהוא היה בחו"ל להיות כאן 25 ימים רצופים בארץ, דבר שבדרך כלל לא אפשרי, כשהמקסימום הוא 6 פעמים כאלה. או שהוא משלם מעבר להחזרת כל החובות שלו, הוא משלם חד פעמי כ-11,000 שקל.

קוראים לזה "פדיון תקופת המתנה". לכן אם אדם מחליט לא לשלם את ה-170 שקל לחודש והוא יודע שאחר כך תגיע שומה והוא יחויב בדמי ביטוח, כדאי מאד להגיע לביטוח הלאומי ולהסדיר את דמי הביטוח האלה מראש. אוקי? אם לא, כדאי לרוץ ולשלם אותם בשביל לא להיות חייבים כסף. ברגע שעוברת שנה של חוב, הביטוח הלאומי פשוט מודיע לקופת החולים ואין לאותו בן אדם אפשרות להחזיר את זה אלא להיות בארץ או לשלם את הפדיון.

עכשיו, מה קורה אחרי שהאיש חוזר לארץ? בשביל להחזיר את הביטוח הלאומי הוא צריך להיות בחזרה תושב ישראל. כלומר, אם הוא הפסיק להיות תושב וחזר לארץ, אפשר להחזיר את הקופת חולים רק למי שתושב ישראל. אי אפשר להחזיר את הקופת חולים בלי להחזיר את התושבות.

שאלה מהקהל: ברגע שהוא משלם הוא מקבל בחזרה?

אם הוא היה תושב, אני אחזור על השאלה, אם הוא היה תושב והבעיה רק חובות. אין בעיה. ברגע שהוא משלם את הפדיון מחזירים לו את הקופת חולים. אבל אם ביטלו לו את התושבות, בשביל להחזיר לו את הקופת חולים הוא חייב לחזור ולהיות תושב.

עכשיו, איך חוזרים ונהיים תושבים? יש כמה אופציות. אפשר ללכת ולהיות תושב חוזר דרך משרד הקליטה. יש שיטה נחמדה, אפשר היום להיכנס לאתר הביטוח הלאומי ולמלא טופס "שאלון תושבות לחוזר מחו"ל".

לכל החבר'ה שלכם שחוזרים מרילוקיישן של הרבה שנים. ולמלא אותו דרך האתר בטופס מקוצר. זה לא מתאים לכולם, זה מתאים לחלק. אבל מי שזה מתאים לו זה נפלא, בדוק. עכשיו, ברגע שזה מגיע לביטוח הלאומי אפשר למלא את הטופס הזה אך ורק ב-30 יום שלפני החזרה, הפקיד בדרך כלל עושה את העבודה אוטומטית ותוך כמה ימים, מקסימום שבוע- שבועיים, תלוי בתקלות הטכניות, קופת החולים חוזרת.

אבל זה לא טוב לכולם. העניין של משרד הקליטה כן  מתאים לכולם. מי שלא יכול לחזור לא דרך הביטוח הלאומי, דרך הטופס המקוון ולא דרך משרד הקליטה מכל מיני סיבות, מתבקש להגיע לביטוח הלאומי למלא את השאלונים, להביא אסמכתאות שחזר לארץ למגורי קבע ואז הוא יקבל את התושבות בחזרה.

שאלה מהקהל: מי שלא תושב לא צריך לשלם את ה?

מי שלא תושב, השאלה שלך טובה. מי שביטלו לו את התושבות. זה יכול לקרות בשני מצבים, או שהוא פנה לביטוח הלאומי וביקש מהם לשלול את התושבות שזה קורה הרבה פעמים כשאנשים רוצים להיות לא תושבים לדברים אחרים כמו מס הכנסה למשל. והאופציה השניה, שהביטוח הלאומי בדרך כלל אחרי 5 שנים שלל לו את התושבות.

במקרה כזה, על כל התקופה שהוא לא תושב הוא לא צריך לשלם שום דבר. אין דמי ביטוח על מי שהוא לא תושב. דרך אגב, זה שונה מהמיסים. כי במס הכנסה אם יש הכנסות בישראל צריך לשלם מס הכנסה. בביטוח הלאומי לא. מי שלא תושב, לא משלם שום דבר למעט אם הוא עובד בארץ שאז הוא משלם כעובד זר.

שאלה מהקהל: ...

מי שלומד, אני ארחיב בסדר? למרות שזה לא קשור לנושא שלנו כחשבי שכר אני אדבר רגע על הלומדים בחו"ל. אדם יוצא לחו"ל. הרבה מהילדים שלנו יוצאים לטייל וכולי. הבחור או הבחורה שיוצאים ללמוד בחו"ל בדרך כלל יוצאים על ויזת סטודנט אוקי? גם יש להם אישור לימודים וגם ויזת סטודנט. הרבה פעמים הלימודים מתארכים מעבר ל-5 שנים אז הדבר הראשון שהם יעשו זה קודם כל יוודאו שהם משלמים את דמי הביטוח כחוק.

את אותם 170 שקל כל חודש בבקשה לשלם כדי שלא תהיה הסיטואציה של שלילת הקופת חולים. עכשיו, אחרי שירות צבאי השלילה נדחית. יש כמה מצבים שבהם לא שוללים מיד, לוקח שנתיים. אבל זה לא משנה כרגע. אותו סטודנט שימשיך לשלם כמו שצריך את ה-170 שקל. אחרי 5 שנים הוא יקבל הודעה כמו כולם שבעצם לכאורה התושבות בוטלה. מה שהוא צריך לעשות זה להביא את אישור הלימודים שלו, להביא את הויזה שלו שהיא ויזת סטודנט והביטוח הלאומי יעשה בחינה של התושבות נכון, אבל הוא יגלה שמרכז החיים נשאר בישראל וימשיך עד סיום הלימודים את התושבות. ככה שלא צריכה להיות בעיה.

מתי מתעוררת הבעיה? אם אותו אחד, נכון שהוא לומד בחו"ל אבל בעצם השתקע בחו"ל. זה מסוג המקרים שבהם לא בהכרח פקיד הביטוח הלאומי ימשיך את התושבות וכדאי להיערך לזה מראש עם ביטוחים פרטיים וכל מיני דרכים אחרות כדי להיות רגועים.

אני מודה לכם, שיהיה לכם המשך הרצאה נעימה.