מי שלא מכיר אותי, שמי דוד בן הרויה ונאלצתי להעביר לכם את החלק האחרון של יום העיון. זה הכי קשה. א' אתם עייפים, ב' לא מרוכזים. ו-ג' אתם תצאו לפני שאסיים. אבל זה טוב, אולי תשאלו פחות שאלות.

החלק שלי קשור לביטוח לאומי אבל אי אפשר להתחיל את יום העיון בלי לדבר על קיצור שעות עבודה איזה שתי מילים כי הרשתות גועשות ורועשות בעניין הזה, וזה מה שההסתדרות רצתה. כי בסך הכל מדובר פה בתיקון יותר פוליטי מאשר מעשי. כי מי שלא עובד יום שישי, התיקון בכלל לא ישפיע עליו. הרי אף אחד לא עובד יותר מ-42 שעות בשבוע במשק.

אם מישהו עובד מ-8 עד 5 חמישה ימים בשבוע זה 5 ימים ונוריד הפסקות, הגענו ל-41.25, אז אף אחד לא עובר 42 שעות. מי שעובד יום שישי, זאת אומרת עובד 6 ימים בשבוע, אז יכול להיות שאיזה שעה- שעתיים יגלשו לתוך ה, מעל ה-42 שעות ואז הם יהיו שעות נוספות. אז מה שיקרה למי שעובד 6 ימים בשבוע, זה שלמעסיק איזה שעה תעלה לו עוד 1.25 במקום שעה רגילה וזה מה שיקרה בסך הכל ולא יהיה שום שינוי.

הדבר הנוסף שמייצר שינוי אולי התעריף לשכר מינימום שגדל בחצי שקל בערך בגלל שצריך לחלק ל-182 במקום 186, שגם זה שינוי לא הייתי אומר מהותי. אבל אין בעיה למי שעובד 9 שעות ביום ואם נוריד הפסקות אז אף אחד לא גולש וזה עומד גם בתנאי הצו החדש וזה גם כתוב בפרסום שפורסם ברשומות כבר שאפשר להמשיך-

שאלה מהקהל: מתי...?

עכשיו, היום. אז אפשר להמשיך כרגיל ומעסיקים לא צריכים לעשות שום שינוי אלא אם אלה של יום שישי לא רוצים לשלם את השעה כשעה נוספת, אז יצטרכו לשחרר את העובד שעה אחת קודם או ביום שישי או ביום אחר, אולי יורידו חצי שעה משהו כזה, זה לא משנה.

כי הבדיקה בכל מקרה היא בדיקה שבועית ויומית, אז כך שבמונחים יומיים, אם אנחנו עובדים 9 שעות ונוריד הפסקה 45 דקות, אנחנו מגיעים ל-8.25 שעות כפול 5 זה לא מגיע ל-42 אפילו אז כך שאין בעיה. הבעיה לדעתי תהיה יותר גדולה בהמשך כאשר יורידו ל-40 שעות. פה זה כבר ישפיע יותר על המשק כי הפחתה ל-40 שעות זה אומר שכבר ה-9 שעות ביום 5 ימים בשבוע ונוריד הפסקות אז נכנס כבר לשעה ורבע בשבוע נוספת, פה זה כבר קצת יותר משמעותי. ומי שעובד יום שישי בכלל הכל יהיה שעות נוספות, אז פה תהיה בעיה למעסיקים איך לשנות. מ-1 לאפריל 18.

שאלה מהקהל: בבדיקה שבועית, זה נותן לגיטימציה שיום אחד יהיה פחות שעות לעובד ולמחרת עוד נוסף.

למה? אם אני עובד 5 ימים בשבוע, תורידי הפסקות, לא מגיע ל-42.

שאלה מהקהל: לא זה. אצלי עבדו 9 שעות כולל הפסקה, עכשיו יעבדו 12 דקות פחות.

סבבה.

שאלה מהקהל: לא. זה לא זה, אם אני נתתי קודם שזה היה גמיש מבחן או חודשי או שבועי.

אין מבחן חודשי. זה טעות נפוצה.

שאלה מהקהל: לא. אני יודעת.

מעולם לא בודקים שעות נוספות על בסיס חודשי.

שאלה מהקהל: אתה אמרת כרגע מבחן שבועי רק לגבי הסך הכל שעות.

זה תמיד היה ככה.

שאלה מהקהל: לא, ברור. אבל זה על בסיס, חייב להיות בבסיס יומי. יום אחד פחות, מורידים, יום השני לא מורידים.

בסיס יומי במקום 8.6 זה 8.4. נו, אבל אם את עובדת 9 שעות את עובדת פחות מ-8.4 כי צריך להוריד את ההפסקה, אז אין לכם בעיה. חבר'ה, אין לכם בעיה, הכל בסדר. על פי החוק מגיע 45 דקות למי שעובד במשרה מלאה. וההפסקה יכולה להתחלק לחצי שעה רצופה ורבע שעה. היא יכולה להתחלק והיא יכולה לא לחלק. ועכשיו, אם אנחנו, שימו לב לדבר נוסף שהוא יותר משמעותי מבחינתי וזו טעות נפוצה, כאשר אני משלם שכר מינימום, ופה הזהירות, וזה יותר חמור, וזה לא קשור לתיקון השעות.

כאשר אני משלם שכר מינימום לעובד 5,300 ובחודש ארוך יש יותר מ-182 שעות היום, מ-1 לאפריל זה יהיה 182, ואתם ממשיכים לשלם את ה-5,300, החמור פה זה שאתם לא משלמים את שכר המינימום ואז משרד הכלכלה כשיעשה לכם ביקורת, אתם תשלמו עיצום כספי 35,740 על כל עובד כזה כי לא עשיתם השלמה למינימום. וזו טעות נפוצה.

לכן המלצה שלי, כאשר את עובדת בשכר מינימום, כדי שלא תפספסו את החודשים הארוכים שיש מעל 182 שעות, לעבור לעובד שעתי כי ככה אין בעיה. אותם שעות שהוא עבד בפועל, אני מכפיל בתעריף שכר מינימום לשעה ואז אני לא חורג. אז בפברואר יהיה לו קצת פחות, במרץ יהיה יותר, באפריל, כל חודש השכר ישתנה אבל לפחות אני לא אחרוג מה-182 שעות. אם והרבה מעסיקים דרך אגב על לא עוול בכפם, וזה טעויות של חשבי השכר שלא מודעים לזה, שהמשיכו להריץ שכר מינימום וכשבאו משרד הכלכלה אמרו להם: "עיצום כספי". ויש חברה ששילמה מעל 200,000 שקל עיצום כספי על הדבר הזה. על זה ששילמו שכר מינימום אבל בחודשים ספציפיים הם לא עדכנו. אז מי שרוצה עדיין להתעקש ולהשאיר את ה-5,300 אין בעיה, אבל בחודשים שיהיה מ-1 לאפריל מעל 182 שעות כמו חודשים ארוכים, אז להוסיף את ה-4 שעות- 5 שעות להוסיף את זה ואז זה ייצר את התיקון להשלמה לשכר מינימום. זה יותר חשוב מהעדכון של השעות. לעבוד נכון עם הנושא של השכר מינימום. בואו נתקדם.

הנושא הראשון שלי שקשור לביטוח לאומי קשור לתיאומים. תיאום דמי ביטוח לאומי. מה זה מעסיק עיקרי? מה זה מעסיק משני? מתי שולחים את העובד לתיאום, מתי לא שולחים אותו? בסדר, עכשיו זה תחילת שנה, זה הזמן.

אז קודם כל כאשר אני מעסיק שני עובדים, כאשר יש עובד שעובד בשתי מקומות, כמובן הוא צריך לסמן לי בטופס 101 "יש לי הכנסה נוספת". ברגע שהוא סימן לי, ברירת המחדל אני מנכה לו 12% מהשקל הראשון, זו ברירת המחדל בדומה למס הכנסה שאנחנו מנכים את המס המירבי אם אין לי אישור. אז קודם כל אם אני מנכה את הדמי ביטוח המירביים אני כבר פוטר את עצמי מכל מיני בעיות עתידיות.

עכשיו, מתי אני שולח את העובד הזה לעשות לי תיאום? שאלה ראשונה שאני יכול לשאול אותו בעל פה: מה השכר שלך במקום העבודה הראשון? אם הוא עובר את ה-60% מופחת שעומד על 5,814 לא משנה, אם הוא עובר את הברוטו הזה במקום הראשון, אין טעם לשלוח אותו כי ברירת המחדל זה האישור שתקבלו. בסדר? אז לכן אין צורך לשלוח אותו, פשוט לנכות לו את ברירת המחדל והכל בסדר. אין בעיה.

אם העובד הזה מקבל במקום הראשון קרוב לתקרה 43,240 אז אם זו התקרה והוא קרוב לזה אז כן כדאי לשלוח אותו לעשות תיאום כדי שלא ננכה לו 12% על משהו שהוא פטור. זאת אומרת אם יש עובד שמקבל במקום הראשון פחות מה-5,800 ומשהו אז כדאי לשלוח אותו לעשות תיאום ואם הוא קרוב לתקרה כדאי לעשות תיאום. בין 5,800 ל-43 אין צורך לשלוח את העובד לעשות תיאום כי ממילא האישור שתקבלו יהיה לנכות את ברירת המחדל שזה 12%.

המעסיק המשני בדרך כלל זה אותו מעסיק שהעובד רשם בטופס 101 "יש לי עבודה נוספת". הטעויות הנפוצות אצל העובדים, זה הם מפחדים לשקר ובצדק, ואז הם רושמים בטופס 101 אצל שני המעסיקים "יש לי הכנסה נוספת". אז תמיד כשעובד רושם לכם "יש לי הכנסה נוספת" תשאלו אותו "אצל המעסיק הראשון מה רשמת ב-101?" אם הוא רשם גם "יש לי הכנסה נוספת" אז תגידו לו "תשמע, תחליט איפה אתה רוצה לרשום כי במקום אחד אתה צריך לרשום "אין לי הכנסות נוספות" למרות שאתה כאילו משקר, ובמקום השני אתה צריך לרשום "יש לי הכנסות נוספות". כי אם אתה רושם בשני המקומות "יש לי הכנסות נוספות" אז שניהם ינכו 12%, הוא לא יהנה ממופחת. לכן תבדקו גם את הנקודה הזאת, האם הוא סימן במקום הראשון "אין לי הכנסות נוספות".

אם הוא סימן שם אין, סבבה. אני המעסיק השני, ינכה לו ברירת המחדל או שיביא לי אישור תיאום. בסדר? אז זה נקודה נוספת שאתם לא בודקים מול העובדים כאשר יש טופס 101 אז יש לנו את כל הפרטים לגבי העובד בטופס 101. אתם צריכים להקפיד, עדיין העידן של ה-101 האלקטרוני לא נכנס לתוקף כזה מחייב וזה יכול לפתור לנו בעיות עתידיות, אבל כאשר אנחנו מסמנים, עובד מסמן לכם "זו עבודה שניה שלי" זה לא רק לסמן "יש לי הכנסות נוספות". הוא צריך לסמן: מה מקור ההכנסה, מפקידים לו לקופה- לא מפקידים, קרן השתלמות- לא מפקידים, גמל, אובדן כושר, כל מה שהטופס מחייב. אותם קוביות קטנות שהטופס מכיל אולי 10% מהשטח שלו, זה הקוביות הכי חשובות בטופס 101.

כי הנפילה היא, מי שעשה פה ביקורות ניכויים, הנפילה היא כשבאה ביקורת ניכויים. כאשר העובד לא סימן את כל השדות ולא שמתם לב, מי שישלם את הפרשי הביטוח לאומי והפרשי המס, זה אתם כמעסיקים. יגלמו לכם את זה והמעסיק יבוא אליכם בטענות בתור חשבי שכר "למה לא שמתם לב? לא הקפדתם שהוא יסמן את הכל".

לכן חשוב בטופס 101 שהעובד ימלא את כל השדות. נכון שלעיתים אתה בלחץ, המשכורות צריכות לצאת מחר והנה יש לי עובד חדש והוא לא סימן, תתחיל עכשיו לחפש אותו. ואולי אתה עובד בסניף חיפה והמשכורות בתל אביב ויש הרבה בעיות כאלה שאני מכיר אותם מהשטח, אבל אין מה לעשות. אתם צריכים להתגבר על זה ושטופס 101 יהיה מלא עם כל הפרטים, אחרת זו בעיה. דבר נוסף, כאשר אדם עובד במקום עבודה מסוים וההכנסה השניה שלו זה פנסיה מוקדמת, לפני שהוא הגיע לגיל הפרישה.

לעולם הפנסיה המוקדמת תיקרא כמעסיק משני במוסד לביטוח לאומי וכמובן על הפנסיה המוקדמת מנכים טיפה פחות דמי ביטוח לאומי בגלל ש, כשמשלמים דרך אגב פחות בביטוח לאומי זה לא מתנה, זה לא מבצע של ביטוח לאומי, זה פשוט אתה לא מבוטח באחד הענפים. למה בעל שליטה משלם פחות? כי הוא לא מבוטח בדמי אבטלה. אז אותו דבר פנסיה מוקדמת הוא לא מבוטח בענף נפגעי עבודה כי הוא לא עובד אז אין לו, אז לכן הדמי ביטוח מופחתים, זה לא הנחות שביטוח לאומי עושה. הטופס הזה שנקרא טופס בל/644 זה פוטר את המעסיק וגם את העובד מללכת לביטוח לאומי ולעשות תיאומי מס.

מה אומר הטופס הזה, שהעובד יכול לחתום עליו בפניו כמעסיק? הוא אומר לי: "תשמע, אני מצהיר שאני מקבל פנסיה פחות מ-60% מהשכר הממוצע". ברגע שאני מקבל את הטופס הזה חתום על ידי העובד אני לא צריך לשלוח אותו לעשות לי תיאום, זה פוטר אותי מבעיות של חישובים ואני אנכה לו לפי מה שצריך לנכות לפי המדרגות. טוב לי הטופס הזה עם חתימה שלו מאשר הוא אומר לי "יש לי עבודה שניה" ואני לא עושה עם זה כלום. אז עדיף למלא את הטופס הזה, זה יכסה אותי כאשר תהיה לי ביקורת ניכויים, הטופס הזה נקרא 644.

דבר נוסף שאתם צריכים לדעת שתיאום ביטוח לאומי היום אפשר לעשות באינטרנט קודם כל. כלומר, גם כמו במס הכנסה. זה עובד לא רע. לא תמיד זה טוב, יש מצבים שזה לא עובד כל כך טוב, אבל אפשר לעשות תיאום גם באינטרנט כאשר ההכנסה כמובן של אחד ממקורות העבודה היא נמוכה מ-60% מהשכר הממוצע. כי אמרנו רק במקרה כזה כדאי לעשות תיאום, אם אין מקרה כזה אין צורך לעשות תיאום. מנכים את המקסימום שזה 12%.

תזכרו נקודה חשובה, שחלק המעסיק אינו מושפע מתאומים לעולם. זאת אומרת, יכול להיות מצב שאני מקבל משכורת 40,000 במקום א', 40,000 במקום ב'. חלק המעסיק, כל אחד משלם לפי המדרגות. אין השפעה על חלק המעסיק. והסיבה ההגיונית שעומדת מאחורי זה, זה שאם אני המעסיק השני אני אגיד לביטוח לאומי "למה אני לא הראשון?" מי יהנה מהתקרות? אז אין תקרות.

כל מעסיק משלם את דמי הביטוח לפי המדרגות גם אם מדובר כמובן משתי מקומות עבודה, אז נזכור גם את הנקודה הזאת. כאשר מנכים דמי ביטוח ביתר פה אנחנו נתקלים קצת בקשיים. למה? יש לנו שני מצבים. יש מצב שהעובד פרש מהעבודה וגילה אחר כך שניכו לו יותר מידי ביטוח לאומי. מתי זה קורה? מתי מנכים דמי ביטוח לאומי בטעות יותר מידי? מצב אחד, זה שעובד מקבל נגיד אחרי גיל הפרישה קצבת זקנה ולא אמר לי או שהוא מקבל קצבת נכות והוא התבייש להגיד לי ואני מנכה לו דמי ביטוח לאומי, לא יודע שהוא מקבל קצבת זקנה או נכות, ואחר כך מנכים לו כמובן גם מהקצבה שהוא מקבל ויש פה כפל ניכוי ועובד כזה פטור.

עכשיו שימו לב, הבעיה הטכנית שקיימת, אם העובד עדיין עובד אצלי, הוא לא יכול לגשת בעצמו לביטוח לאומי לקבל את הכסף הזה חזרה, אין אופציה כזאת. אם הוא ילך, יגידו לו: "לך למעסיק". המעסיק צריך להגיש את הבקשה במקום העובד, לבקש חזרה את דמי הביטוח הלאומי שנוכו ביתר, הן חלק העובד והן חלק המעסיק. רק אחרי שהביטוח הלאומי יחזירו לו את הכסף הוא מחזיר את החלק של העובד לעובד חזרה. אין לו אופציה לגשת לבד. זה יוצא איזושהי בעיה טכנית מסוימת כי לפעמים העובד רוצה להתחשבן לבד והוא לא רוצה אפילו ללכת למעסיק להגיד לו שהוא עשה את זה, אבל אין מה לעשות, זו הדרך בביטוח לאומי.

אם העובד מביא אישור מביטוח לאומי שהוא פוטר וכבר לא עובד אצל המעסיק, פה אנחנו נתקלים במספר פקידים שעושים את עבודתם נאמנה ואכן דואגים לעובד הזה לקבל את ההחזר בעצמו, אבל עדיין ישנם סניפים ואני נלחם בכל מיני פקידים כאלה לפעמים שאומרים לעובד "לך למעסיק". הוא אומר "אבל אין מעסיק". הוא אומר: "תגיש את הבקשה דרכו, ימלא את הטפסים, נחזיר לו הוא יחזיר לך". זו בעיה טכנית שאנחנו נתקלים בה בסניפי המוסד לביטוח לאומי אבל אין מה לעשות וזה עובד ככה. עכשיו, כמובן שההחזרים של ביטוח לאומי ניתן לקבל אותם גם דרך שידור באינטרנט.

כלומר, אני לא חייב ללכת פיזית לסניף הביטוח הלאומי כדי לקבל החזר. אם הנתונים של ה-126 נמצאים במחשבי המוסד לביטוח לאומי, מגישים בקשה דרך האתר שלהם, נקרא החזר דמי ביטוח לאומי והבקשה רצה באתר. בנוסף יש למלא טופס שנקרא "בקשה להחזר דמי ביטוח" ולשלוח את זה גם בדואר. כמובן שחובה לצרף את טופס ה-100 הידוע לשמצה עם כל הפירוט של החודשים.

שאלה מהקהל: כמה שנים אפשר לקבל החזר?

שבע שנים.

מי שההחזר שלו נובע מזה שהוא עבר את התקרה, לא כמו שאמרתי קצבת זקנה, אלא עבר את התקרה וניכו לו יותר מידי, לזה נועד טופס 752, טופס 752 זה הטופס לקבלת החזר דמי ביטוח מעבר לתקרה שאותו שולחים לביטוח לאומי לסניף מגורים שאליו אתה שייך. הם יעשו את הבדיקות דרך ה-126, יחזירו ישירות לבנק של העובד עצמו. אפשר כמובן שלצרף, אבל לא חובה, כי היום הביטוח הלאומי יודע את חשבונות הבנקים, לצרף המחאה מבוטלת או אישור בנק של המבקש כדי שידעו לאן להחזיר את הכסף. זה לא חובה היום כי המוסד לביטוח לאומי עם הקשת תעודות הזהות יש לו כבר את הנתונים. פעם לא היה להם בכלל את הנתון הזה, היום יש להם את זה. יש להם את זה כדי שהם יוכלו לעקל אם אתה חייב, לא בשביל להחזיר לך. אוקי? אז זה מצב נוסף.

כאשר אני רוצה לקבל את ההחזר כתוצאה מטעות מעסיק, הוא ניכה יותר מידי, את זה צריך לעשות בטופס אחר, בדומה לטופס 100, זה נקרא 659, זה הטופס, ככה הוא נראה. הוא דומה לטופס 100. זה נקרא "בקשה להחזר דמי ביטוח על ידי המעסיק". המעסיק פה חותם, לא העובד, לגבי עובד ספציפי. ממלא פה כמובן יש לכם 12 שורות כי צריך למלא כל חודש.

אתם יודעים שדמי ביטוח לאומי מחושבים במונחים חודשיים. עושה את החישוב, עושה לביטוח לאומי את החישוב ואומר לו כמה, זה עמודת הכסף, כמה כסף מגיע לי ועושה סיכום, סך הכל, המספר שיופיע בסך הכל זה המספר שאמורים להחזיר לך, לאותו מעסיק את הכסף כתוצאה מטעות מעסיק. ואז כמובן המעסיק אחרי שהוא קיבל את הכסף, החלק שלו הוא צריך, של העובד הוא צריך להחזיר אותו ישירות לעובד כי זה לא שייך אליו. זה עבור דמי ביטוח על שנה שוטפת. ושימו לב מה כתוב בתחתית הטופס: "יש לצרף טופסי 106 או תלושי שכר". למה צריך את זה, אלוהים יודע. 3 פעמים שלחתי לכם 126, ב-18 לינואר, ב-18 ליולי, ב-31 למאי, עדיין אתם רוצים את התלושים. בסדר, מה לעשות, תצרפו גם את התלושים. הרי יש את כל הנתונים במחשב של ביטוח לאומי, מה אתם רוצים יותר? תצרף תלושים.

בכלל אני אומר שגמלאות היום צריך לשלם אוטומטית, דמי לידה. למה צריך להגיש תביעה לדמי לידה? למה? למה? הנתונים אצלכם במחשב, יש לכם 126, תעשו את הרבעון האחרון, תחלקו 90 תשלמו. מה, במילואים אתם עושים את זה לעצמאים, אז למה לשכירים לא? מתי לא נצטרך להגיש טפסים? אלוהים יודע. דמי אבטלה, למה צריך טופס? יש לכם את הנתונים, תעודת זהות, שידרתי לכם קבצים, תקלטו את זה כבר. טוב, אולי זה יגיע. אחר כך יצטרכו לפטר איזה 20% מהפקידים שם. נכון, אז לא יהיה מי שיתייק. מי יפתח את הדואר? טוב.

עכשיו שימו לב לנקודה הבאה, נקודה חשובה. כאשר היה איזשהו מנגנון של וויתור של הביטוח הלאומי לגבי חודשים שהעובד לא היה מבוטח אם זה היה עד חודשיים בשנה כי התפיסה של ביטוח לאומי היתה שאם עובד עבד 10 חודשים, אז חודשיים הוא היה בחל"ת ואז המעביד משלם עבור החודשיים האלה ולכן כאילו הוא מכוסה על כל השנה. החל משנת 2017 המוסד לביטוח לאומי אמר "הייתם מתים" אני לא עושה ככה עכשיו יותר, אני בודק.

כאשר עובד, ובמיוחד אנחנו מדברים על גבר, כן? למה? כי אם יש אישה נשואה, אתם מכירים את העיוות בחוק שעדיין לא תיקנו אותו, כן? אישה נשואה שאין לה הכנסות לא משלמת דמי ביטוח לאומי. מהיום שהיא השתחררה מהצבא עד גיל הפרישה אם היא לא התגרשה אז היא לא משלמת דמי ביטוח לאומי. אם היא התחתנה עם עשיר היא לא צריכה לשלם בכלל, לא לעבוד גם. ואז היא מקבלת טיפולים רפואיים, נכון? בתי חולים, לידות, הכל על חשבון המדינה, והיא לא שילמה שקל. ומי משלם עבורה את הטיפול? החייל שהשתחרר. נכון? החייל שהשתחרר, הסטודנט, נכון? הוא משלם מס בריאות.

אז הוא משלם את הטיפול של אותה אישה מיליונרית שהתחתנה עם העשיר והיא לא צריכה לעבוד. עיוות גרוע בחוק שאני מקווה בעזרת השם שיתקנו אותו באיזשהו שלב. אז החודשיים האלה, ביטוח לאומי אומר, על החודשיים האלה אני גם הולך לבדוק. אם אתה גבר ועבדת רק עשרה חודשים, אז אתם תראו שבחודשים הבאים פתאום אנשים יקבלו, היתה גם טעות במחשב על 16 לא יודע אם שמתם לב, 2016.

יש לי עובד שעובד אצלי 9 שנים, קיבל הודעה שהוא לל"א, לא עובד, הוא עובד עצמאי, ואחר כך קיבלתי עוד מכל הלקוחות שלי, אנשים פתאום נעלמו להם מהמחשב ב-16 וביקשו דמי ביטוח לאומי, זה רק גברים כי נשים נשואות אין בעיה. ואז היו רשומים אצלהם כלל"א. בסדר, אז היינו צריכים לתקן את זה. היתה להם איזה תקלה ארצית. אז עכשיו התקלה עובדת הפוך, לחובת האנשים שאם יש דיווח שהוא עבד רק 10 חודשים בשנת המס, אז ישלחו לו הודעה עכשיו "חודשיים תבוא תשלם".

אז אם תקבלו הודעות כאלה של אנשים שלא עבדו, אל תתפלאו, זה המנגנון החדש. ואז העובד צריך לבדוק. מה הוא צריך לבדוק? אם החודשיים האלה זה החל"ת שהמעביד שילם, אז הוא שולח אישור. כי מה קורה, בחל"ת יש בעיה, הם לא קולטים את זה. לא יודע למה. אז שולחים, יש לך פנקס יופי, אני גם שילמתי על העובד שלי ולא קלטו את זה. ואז צריך להוכיח לביטוח לאומי שזה היה חל"ת 6.57 משכר המינימום זה תשלום בגין החל"ת.

תזכרו לגבי, ואז מוכיחים לביטוח לאומי ואז פתרנו את הבעיה. אם העובד הזה באמת לא עבד, הוא עבד 10 חודשים אבל הוא לא עבד אחר כך לא חל"ת ולא, כי פיטרו אותו, פיטרו את העובד, אז הוא היה חודשיים בבית. לא קיבל עדיין דמי אבטלה. אז בחודשיים האלה הוא לל"א ואז הוא צריך לשלם מה לעשות? מאה שישים ומשהו שקל לחודש.

חודשיים שהתפספסו לביטוח לאומי כי הנחת העבודה שלהם היתה שהחודשיים האלה משולמים אוטומטית על ידי המעסיק. אז לא. עכשיו ההוראות אבל המיוחדות של ביטוח לאומי אומרות דבר אחר, לא אחר, זה מקביל לזה, מבוטח שלא עבד מחמת מחלה, תאונה, שביתה. מחלה הכוונה היתה שהוא לא קיבל דמי מחלה, כי אם הוא קיבל אז הוא שכיר, אין בעיה.

מחלה, תאונה, שביתה, השבתה או אבל במשפחה, ולא קיבל ממעבידו כלום, כל תשלום בעד התקופה, יהיה פטור מתשלום דמי ביטוח שלא יעלה על שני חודשי עבודה. כלומר, זה גם לא החל"ת. זה לא ייחשב לחל"ת. הוא לא צריך לשלם המעסיק עבור החודשיים האלה, פשוט יהיה פטור, אבל זה הסיבות. ולכן אם עובד מקבל הודעה על החודשיים האלה, אז תעזרו לעובדים האלה. תגידו לו: "רגע, למה לא עבדת חודשיים?" "הייתי חולה. נגמרו לי דמי מחלה". סבבה, אישור מהמעסיק. "אין דמי מחלה לעובד, היה חולה".

האישור הזה יפטור אותו מהחודשיים האלה. כי ההוראות המיוחדות מאפשרות לפטור עובד על חודשיים, כאשר הסיבות היו אחת מאלה הנקובות בסעיף. זה סעיף 11א להוראות המיוחדות, אבל המקסימום זה חודשיים. לאחר תום התקופה האמורה, ישלם המבוטח לפי לל"א כבר, כן? גם אם הוא לא נמצא בחל"ת אז אין מה לעשות, הוא לל"א ואז הוא צריך להתחיל לשלם, בסדר? עכשיו, המעביד שחייב להפריש חודשיים 6.57% זה החל"ת כמובן, ואחר כך כמובן העובד הוא לל"א ואז הוא צריך לשלם בעד עצמו. אבל מה הנקודה שאתם תמיד שוכחים, שמתי אותה באדום, מותר לקזז. אחרי שהעובד חזר מהחל"ת, מותר לי לקזז מהעובד את כל ה-6.57, את כל הסכום הזה ששילמתי עבורו אני מקזז לו את זה מהמשכורת הקרובה ואפשר לקבל את הכסף הזה חזרה דרך העובד. זה לא צריך ליפול על המעסיק.

אם אתה פיטרת את העובד אחרי החל"ת, נגיד לא חזרת לעבודה, אז תנסה להוריד לו את זה מהפיצויים, לא יודע, אולי עשית לו התחשבנות סופית, הבראה, דמי פדיון חופשה, תוריד לו את זה משמה אבל תזכרו שמותר, הסעיף הזה מאפשר, זה 6ג בתקנות, מאפשר להוריד את זה מהעובד את החודשיים חל"ת. לא לשכוח למה הדבר קצת דומה? למה הדבר קצת דומה? איפה הבעיה הקיימת תמיד להוריד? איפה איפה?... נכון.

ומה הטעות הנפוצה של חשבי השכר? אני אסביר לכם משהו שאולי אתם לא יודעים, אבל מי שהיה בהרצאות הקודמות שלי שמע את זה כבר ממני. קיימות תקנות, ניכוי קופות גמל בחוק עבודת נשים שמאפשרות לנכות מהעובדת בחודש שבו היא ילדה, בחודש שבו היא יצאה לחופשת לידה, חודשיים מראש בנוסף לחודש השוטף. כלומר, אישה ילדה ב-18 למרץ בשלום, הכל בסדר. אני מפיק לה תלוש שכר מרץ עד היום שהיא עבדה ויצאה לחופשת הלידה שלה, בחודש הזה אני מנכה לה את החלק היחסי עד ה-18 למרץ מה שצריך לנכות ועוד חודשיים קדימה על חשבון החודשים שאני אמור להפריש לה. ואז כשהיא תחזור מחופשת הלידה אני אנכה לה את היתר. ואז לא נשאר לי הרבה. ואז אין לי את הבעיה של "בוא נחלק לתשלומים, זה יוצא יותר מידי".

עם העידן הזה של שידור קבצים אחידים, זה קשה כל ההתחשבנות הזאת של לחלק לתשלומים. פעם זה היה קל, איך עכשיו תחלק לתשלומים, איך עכשיו תדווח את הקובץ האחיד, זה לא מסתדר עם השידור. זה יוצר בעיות הדבר הזה. אז האחוזים צריכים להיות תמיד תואמים. חלק עובד- מעסיק. זה יוצר איזושהי בעיה. כמובן שאפשר לקמבן את זה, אני מצאתי שיטה איך לקמבן את זה, בסדר, אבל אני אומר, אתם צריכים להקפיד להוריד פשוט חודשיים מראש, אז הבעיה נפתרה, אז אתם יודעים שזה.

עוד דבר, אם אני כבר בקטע של הדמי לידה, לא קשור לביטוח לאומי אבל עוד דבר שתדעו, שכאשר אני עובדת יוצאת לחופשת לידה ויש לכם ספק אם היא תקבל דמי לידה בגלל תקופת אכשרה, אז אל תמהרו להפקיד לקופת הגמל כי אם כי יש בעיה עכשיו של זמנים וקובץ אחיד, למה? כי אם אישה לא זכאית לדמי לידה אז אתם לא חייבים להפקיד לקופה, זה החוק חבר'ה. אין מה לעשות. היא לא תקבל בגין החודשים שהיא היתה בחופשת לידה. כי התנאי הראשוני זה, אחד, יש לה וותק 6 חודשים אז נגיד יש לה, והתנאי השני זה שהיא זכאית לדמי לידה. אם היא לא זכאית לדמי לידה, היא גם לא זכאית להפקדה לקופות ולא לקרן השתלמות ולא לגמל ולא לכלום. אז אל תמהרו להפקיד מעבר למותר לפי החוק כי אתם בכל זאת צריכים לשמור גם על ההוצאות של המעסיק, אחרת אתם בעצמכם תקבלו שימוע אז לא כדאי לכם. בואו נמשיך.

הנושא הבא שלי קשור לקצבת זקנה. עכשיו יכול להיות שחלקכם יגידו: "מה אני צריך את זה? לא מעניין אותי, אנשים הגיעו לגיל הפרישה שיסתדרו". אני חושב שאנחנו כחשבי שכר לא אמורים להיות יועצי פרישה אבל אמורים לדעת איזשהם היבטים בסיסיים בפרישה מה כדאי לעובד לעשות.

עכשיו, אתם יודעים, כשאדם מגיע לגיל הפרישה הוא כבר מן הסתם בגיל שלו אז החלק המיסויי והחלק ההתלבטותי בגיל הפרישה הוא מאד מאד רחב, במיוחד בחוק הביטוח הלאומי כי אולי לביטוח לאומי יש אינטרס שאותו אדם שהגיע לגיל הפרישה מרוב שהוא יסתבך עם החוק אולי יהיה לו אירוע מוחי ואז הם לא יצטרכו לשלם קצבת זקנה.

החוק מאד מאד רחב ומפותל אז צריך להכיר. עכשיו, אם תשאלו שני שכנים שיושבים על הספסל אחרי שהגיעו לגיל הפרישה וכל היום הם מעיינים במכתב מביטוח לאומי איך לחשב את קצבת הזקנה, שניהם אותו גיל, פרשו באותו יום ויש להם מספרים שונים והם מתלבטים למה ביטוח לאומי נתן לך 20 שקל פחות, אני 20 שקל יותר. כל היום הם ינסו לחשב את זה, לא יגיעו לתוצאה. אתם אחרי ההרצאה הזאת אמורים לדעת את הדברים, יהיו לכם את הכלים להבחין, לעשות חישוב של קצבת הזקנה לפני שבכלל אתה מגיש את התביעה. רק לפני זה תזכרו דבר אחד, שקצבת הזקנה קשורה לגיל הפרישה. ואי אפשר להתחיל עם זה בלי לדבר על גיל הפרישה. יש גיל במדינת ישראל על פי בג"ץ אחיד. זה לא כולם יודעים, לפרישה, גבר ואישה, והוא 67 זה כתוב בחוק. זה לא שני גילאים. יש גיל אחד במדינת ישראל, 67, זה גיל פרישת החובה לאישה וגבר. זה גיל שבו המעסיק יכול לחייב את העובד ללכת הביתה, והוא גיל הפרישה שבו העובד יכול ללכת הביתה והמעסיק חייב לקבל את זה. מתי אנחנו נמצאים בהתלבטות? רק לגבי נשים.

כל הזמן ההתלבטות שלנו גם בדיני עבודה היא נשים וגם כל החיים אז ההתלבטות שלנו בגיל 62 היא נשים. למה? כי אם אישה הגיעה לגיל 62 והיא אומרת לי: "אני רוצה להמשיך לעבוד" אני בבעיה. אני המעסיק בבעיה מאד מאד קשה. כי ברגע שהיא רוצה להמשיך לעבוד אני לא יכול להכריח אותה לעזוב.

שני פסקי דין רצו בשנים האחרונות בעניין הזה. אישה שפיטרו אותה בגיל 64, היא המשיכה לעבוד עוד איזה שנתיים, פרשה בגיל 64 ולא רצתה לפרוש, פיטרו אותה. הלכה לבית הדין לעבודה. בית הדין לעבודה פיצה את העובדת הזאת בכל המשכורות העתידיות שלה עד גיל 67, זה מה שהטילו על המעסיק. כלומר, ברגע שאתה מפטר אישה שלא על דעת רצונה ואין לך סיבות מוצדקות מגיל 62 עד גיל 67, בית הדין לעבודה מתייחס לזה כאילו פיטרת אותה בניגוד לחוק ובעצם מגיע לה לעבוד על גיל 67. אז תזכרו את הנקודה הזאת, שגיל פרישת החובה במדינת ישראל הוא 67.

נכון, שביטוח לאומי הולך עם חוק גיל הפרישה, ופרישה מוקדמת, אני קורא לה, של אישה בגיל 62 יכולה, עלולה לזכות אותה בקצבת זקנה ולכן הוא נחשב לגיל המותנה. אותו כנ"ל לגבי גבר. עכשיו, יש כוונה למדינה להרחיק את גיל הפרישה לנשים לגיל 64. זה היה אמור להיעשות כבר באמצע 17, דחו את זה ל-18. בינתיים דחו את זה עד יולי 18. ביולי עכשיו לא יודע אם יהיה בחירות אז מי יתעסק בכלל עם גיל הפרישה, מי יתעסק עם נשים. מי יעשה החמרה. זה יוריד קולות. אנחנו בפוליטיקה, פוליטיקה על הכיפאק, אין חקיקה, אין ימי עיון בפוליטיקה. ואז אולי ישאירו את זה 62 אבל מן הסתם אין ספק שבאיזשהו שלב ירחיקו את גיל הפרישה לגיל 64 ולדעתי מי שיזכה לראות את זה, אני אולי לא, נראה לי שבסופו של יום יאחדו את גיל הפרישה לנשים וגברים ל-67 כמו גיל פרישת חובה. ואז יהיה שוויון זכויות וכולם יפרשו בגיל 67, זה הרעיון שכנראה נרקם במדינה וחבר'ה, הסיבה להרחקת גיל הפרישה ידועה לכם, מה לעשות? נשים לא מתות, אין כסף לקופות הפנסיה לשלם ויש גירעונות. כמובן שהגיל הראשון לגבר הוא 67, מי שנולד בשנים האלה, אם יש עוד כאלה שיהיו בריאים שנותרו בחיים, אז גיל הפרישה טיפה לפני, אבל גיל הפרישה הוא 67.

וכאשר אנחנו מדברים על נשים, גיל הפרישה 62 ואלה שנולדו קצת לפני פה, אם יש עוד כאלה שיהיו בריאות, אז הגיל הוא לפני. אבל גיל הפרישה הוא 62. כמובן שגיל הפרישה ההמשך של הטבלה הזאת שנמצא בחוק הוא לא כרגע בתוקף. גיל הפרישה הוא זה. אמור להיות בתוקף כאשר הכנסת תחוקק את החוק. זה רשום בחוק גיל הפרישה שכל הטבלה ההמשכית הזאת שקיימת היא לא בתוקף עדיין.

גם לא ביטוח לאומי לא מתייחס אליה וגם לא כמובן בדיני עבודה אנחנו לא מתייחסים אליה עד שיוחלט אחרת. יכול להיות שההחלטה תיפול ב-2018 ואז יהיה פה מרווח של 4 חודשים במנות, הרי לא יגידו למישהו שעוד חודש, למישהי שהגיעה ל-62, יגידו לה: "עכשיו תחכי שנתיים". אז יהיה מרווח של מנות, מתי שיחליטו על זה, ונראה מה יהיה עם הגיל של הנשים. גיל הפרישה הסופי של נשים, גיל פרישת החובה הוא 67.

המשמעות של זה מבחינת קצבת זקנה שבגיל הזה לנשים לא עושים מבחן הכנסות. כלומר, בגיל 62 עד 67 שזה 5 שנים, יש מבחן הכנסות לאישה, ומגיל 67 עד 70 מבחן הכנסות לגבר. כלומר, בשנים האלה הם שנים מותנות. והשנים האלה הם גם בעייתיות כי אני מכיר הרבה אנשים שמקבלים קצבת זקנה, אחר כך נאלצים להחזיר את הכסף. אז לכן מאד חשוב לעקוב אחרי השנים האלה כי אחרת זה יכול לסבך את האנשים. אז בואו נתקדם ונראה שהנושא, זה דרך אגב גיל הפרישה ללא מבחן הכנסות, בואו ניכנס. קודם כל על מנת לקבל קצבת זקנה צריך לעמוד כמו בגמלאות מסוימות, בתקופת אכשרה.

תקופת אכשרה לגבר, ברוב המקרים הגברים עומדים בזה, כי צריך 12 שנים 144 חודש, אלא אם עלית לארץ לפני, לא משנה, לא ניכנס לכל הפרטים. אבל בעיקרון צריך 12 שנים ואני לא מכיר גבר שמגיל הצבא עד גיל 67 לא עבד לפחות 12 שנים או היה עצמאי כמובן או היה שכיר. אז בואו נאמר שמרבית הגברים עומדים במטלה הזאת של תקופת אכשרה.

כאשר אנחנו מדברים על תקופת אכשרה לאישה, זה יותר מסובך כרגיל, נשים זה מסובך. למה זה יותר מסובך? כי לנשים אמרנו אישה בהגדרתה "עקרת בית" אז אם אין לה הכנסות, היא לא משלמת דמי ביטוח לאומי. אז אם ניקח את האישה הזאת העשירה שהתחתנה עם המיליונר, לא שילמה דמי ביטוח לאומי אף פעם, וגם נדיר, לא התגרשה ממנו עד גיל הפרישה, אז היא לא שילמה דמי ביטוח לאומי אז היא גם לא תקבל קצבת זקנה בגיל הזה. היא לא תקבל בגיל 62 כי היא לא תמלא תקופת אכשרה.

זאת אומרת, היא תקבל בגיל 67 כי אז אין את המבחן. בסדר? המבחן הצטמצם. אבל אם היא נאלצה או שמחה להתאלמן בגיל 50 נניח ואז בגיל 50 היא שילמה, ברגע שהיא מתאלמנת או מתגרשת דרך אגב, אז היא הופכת להיות לא אישה נשואה ואז היא כן חייבת בדמי ביטוח לאומי כמו לל"א הגבר, כן? כי אישה שהיא גרושה או אלמנה היא צריכה לשלם, אם היא לא עובדת, אם אין לה הכנסות, ואז היא משלמת 12 שנים עד גיל, אז היא תיכנס למסלול של העמידה בתקופת האכשרה ואז לא תהיה בעיה. בסדר? עם האישה.

עכשיו, אישה כדי להיכנס לתקופת אכשרה היא כמובן צריכה לעמוד באחד משני התנאים: נשואה למבוטח בביטוח זקנה, שהוא כמובן תושב ישראל, מקבלת קצבת שארים תלויים בנפגעי עבודה ואינה שכירה או עצמאית. עכשיו, תזכרו כשאני שואל מישהי "למה את לא משלמת ביטוח לאומי?" אז היא אומרת: "בעלי משלם עבורי".

אין בביטוח לאומי, אף אחד לא משלם עבור אף אחד. יש לפעמים תלות בהכנסות, במקרים מסוימים. אבל אין, כל אחד מסווג בביטוח לאומי בעד עצמו. אישה לא משלמת דמי ביטוח לאומי כי היא מוגדרת כעקרת בית, אישה נשואה ללא הכנסות, אז היא פטורה מתשלום דמי ביטוח לאומי. זה לא קשור עכשיו אם בעלה עובד או לא עובד. זה גם לא קשור אם הוא משלם או לא משלם. אין קשר. כל אחד מסתווג עבור עצמו. אז אישה כזאת אם היא כמובן בעלה מקבל קצבת זקנה והוא זכאי זה לא אומר שלא יבדקו לה את תקופת האכשרה שלה כאשר היא תהיה זכאית. זאת אומרת, אין קשר אם הבעל זכאי, פתאום האישה גם זכאית, זה לא קשור. אוקי?

מסלול שני, היא צריכה לעמוד באחד מששת התנאים הבאים: עובדת, רווקה/ גרושה עובדת או לא עובדת, נשואה שבעלה אינו מבוטח בביטוח זקנה, אלמנה שאינה מקבלת קצבת שארים, עגונה, נשואה חלפו שנתיים להיעלמות בעלה ולא קיבלה מזונות או נכה כמובן שהיא מקבלת קצבת נכות.

אלה מקרים הומניטריים אני קורא להם של נשים שלא עמדו בתקופת האכשרה אבל הם נמצאים במצב המשפחתי המסוים הזה, נגיד אישה עגונה או כמובן אחת שמקבלת קצבת נכות ועכשיו היא הגיעה לגיל הפרישה, לא עכשיו יבדקו לה יש תקופת אכשרה/ אין תקופת אכשרה, כמובן ישלמו לה רק את אחד מהגמלאות. אז זה עניין, אפשר לסכם מה שכתבתי למטה, שמה שקובע לעניין תקופת האכשרה זה המצב המשפחתי וכמובן או המצב התעסוקתי שזה מסלול אחר, שאם היא עומדת באחד מהתנאים האלה זה גם מאפשר לה לקבל ללא תקופת אכשרה. עכשיו, אם בודקים תקופת אכשרה של אישה בכל זאת כדי שהיא תהיה זכאית לקצבת זקנה, אז גם פה היא צריכה לעבוד 12 שנים מהיום שהיא השתחררה מהצבא עד היום שהיא הגיעה לגיל הפרישה, מי שנולד בארץ אני מאמין שהתנאי הזה הוא חלק ואין בעיה עם זה, או 60 חודשים שזה 5 שנים בתוך 10 שנים שקדמו לתחילת הזכאות שלה. זה נאמר עולים חדשים שעלו 10 שנים לפני הגיל או שלא היתה תקופת אכשרה ועבדו לקראת הסוף, אם כי זה בדרך כלל הפוך. בכל מקרה זה עובד.

מסלול שני, כמובן אמרנו זה תקופת אכשרה בדומה למסלול הראשון רק פה יש תוספת של עולים חדשים. אז מה שקובע פה זה גם מצב משפחתי ומצב תעסוקתי. כל זה נבדק לתקופת אכשרה. רק אחרי שעמדנו במבחן של תקופת האכשרה, יש על מה לדבר על קצבת זקנה. כי המבחן הנוסף אחרי מבחן תקופת האכשרה, רק אני רוצה להגיד משהו על תקופת אכשרה, אני סוטה מהנושא כי זה חשוב שתדעו ואנשים מבלבלים. כאשר ביטוח לאומי בודק איך לשלם דמי לידה, איך לשלם פגיעה בעבודה, איך לשלם גמלאות מחליפות שכר, תמיד הוא הולך על הרבעון שקדם, או בדמי לידה היום למי שלא מעודכן בודקים את החצי שנה אחורה, מחלקים ל-6 רואים מה יצא ליום יותר גבוה. עכשיו, זה לעניין החישוב הכספי.

כאשר הביטוח הלאומי בודק תקופת אכשרה, איך הוא בודק? הוא לא בודק את הרבעון שקדם. אישה כדי שתהיה זכאית לדמי לידה היא צריכה לעבוד 15 מתוך 22 ו-10 מתוך 14. אם היא עומדת בתנאי הזה היא מקבלת דמי לידה. אבל איך הביטוח הלאומי בודק? תזכרו, הוא בודק גם את חודש העזיבה שלה. זאת אומרת, אם אישה ילדה בחודש מרץ והיא עבדה 15 חודשים כולל מרץ אחורה היא תהיה זכאית.

להבדיל מהחישוב של הכסף שתמיד לוקחים מהרבעון שקדם. הבנו את הנקודה? תקופת אכשרה היא כוללת בתוכה גם את חודש העזיבה. בתיקון לדמי אבטלה שתראו בהמשך, אני אסביר עליו בהרחבה, בדמי אבטלה יש היום אופציה שחישוב הכסף למצוא את הממוצע היומי כדי לשלם אבטלה, יכול לכלול את חודש העבודה, וזה שינוי מהותי בביטוח לאומי. למה הם כללו את זה? האנשים עוזבים טענו שדווקא חודש העזיבה זה החודש הכבד מבחינה כספית, כי אז אני מקבל הבראה, חופשה פפפ, נכון? ואז יש לי יותר בשר במשכורת.

אז עדיף לי שיקחו את החודש הזה גם בחשבון כי אז אני מגדיל לי את הממוצע היומי. ויצא תיקון לחוק מינואר 18 ביטוח לאומי, אפשר לעשות את זה. וזו הגמלה היחידה שאפשר לכלול אתה חודש השוטף. מה התנאי לכלול בחודש השוטף באבטלה? שהעובד לא נרשם כמובטל בשירות התעסוקה.

כלומר, תמליצו לעובדים שרוצים לדמי אבטלה, שלא ירוצו מהר לשירות התעסוקה בחודש שפיטרנו. שיעשו את הבדיקה אם כדאי להם לכלול את החודש השוטף, אם כן, שילכו חודש אחרי. כי אם הם יירשמו כמובטלים בחודש שהם עזבו, כי אז הרי אנשים, למה הם הולכים? אומרים שאם אני ארשם יותר מהר אני אקבל יותר מהר את הכסף. בולשית, מה קשור? אבל ככה אנשים חושבים. אז זה לא קשור. אז לכן חשוב שתגידו להם "רגע, תעצרו. תבדקו אם החודש השוטף הוא חודש עם הרבה משכורת, עדיף לכלול אותו ולהתחיל להירשם ברשות התעסוקה חודש אחרי ולא באותו חודש". זה רק באבטלה יש את זה, לא בגמלאות אחרות.

שאלה מהקהל: הטופס שאנחנו ממלאים לדמי אבטלה, זה כולל את החודש האחרון?

במקרה הזה צריך לכלול אותו, כן. בסדר? כי בדרך כלל אנחנו תמיד רושמים אחורה, אבל זה תיקון לחוק. לא כולם יודעים אותו, בסדר? אוקי. מה המבחן שעושים? אמרנו עמדנו בתקופת אכשרה, עכשיו הגענו לגיל המזכה אותי. אישה אמרנו 62, גבר 67.

דבר ראשון אני צריך שהמשכורת, אם אני ממשיך לעבוד, שלא קשור לפנסיה חבר'ה, פנסיה אני יכול לקבל גם 100,000 בחודש. אין דבר כזה, אבל אני יכול. זה לא יפגע לי בקצבת הזקנה אם אני אמשיך לעבוד, אסור לי לעבור 5,394 בחודש. שימו לב עכשיו איזה קטע יכול להיות. נניח עכשיו אני אומר: אוקי, אני הולך להיות שומר בגן. בסדר? ואני מקבל משכורת 5,300, שכר מינימום, נכון? מקבל 5,300. אני אומר "יופי, עמדתי בתנאי".

אני מתחיל לקבל קצבת זקנה. פתאום בחודש אחד היה לי שעות נוספות, היה לי איזה הבראה שקיבלתי פעם בשנה עם פריסה ופתאום הסתבר שההבראה הזאת הביאה אותי למצב שהמשכורת שלי היא 5,500 בממוצע ואז ביטוח לאומי יבוא אלי שנה אחרי זה יגיד לי: "אדוני. תחזיר את כל ה" לא את כל הכסף, כי תכף נלמד למה לא את הכל, אבל פתאום חרגתי. והבעיה עם ביטוח לאומי, איפה הבעיה? היא חודשית. החישוב הוא חודשי.

הוא לא איזשהו ממוצע שנתי. אז יכול להיות בהחלט שייווצר מצב שאקבל קצבת זקנה לאורך כל השנה כל חודש, וכשביטוח לאומי יקבל את ה-126 מהמעסיק והנתון ישכב אצלו במחשב. מעניין תמיד כשאנחנו חייבים לביטוח לאומי, פתאום יש להם את הנתונים, אבל כשאנחנו צריכים גמלאות הם צריכים שנצרף תלושים. זה לא ברור לי. אז פתאום אתה מקבל מכתב מביטוח לאומי: "נא להחזיר קצבת זקנה עבור חודשים אפריל, ספטמבר, דצמבר".

איך הגיעו לזה? איך דווקא החודשים האלה? כי פשוט בחודשים האלה כשעושים פריסה ולוקחים הכל בחשבון, יוצא שחרגתי. ולכן מאד חשוב שאם יש אדם כזה שתבע קצבת זקנה ונמצא בתפר, להסביר לו את הדבר הזה ולהיות ערניים לגבי זה. ויכול להיות גם מצב שאדם אומר: "טוב. אני לא רוצה לעבוד. אין לי הכנסות, אני הולך לקבל קצבת זקנה". סבבה, יקבל קצבת זקנה. בגיל 64 האישה תחליט, פתאום הציעו לה איזה עבודה, היא תחליט שהיא מתחילה לעבוד, היא תקבל משכורת, אז היא צריכה מיד להודיע לביטוח לאומי "תפסיקו לי את הקצבת זקנה", אחרת היא תצטרך להחזיר. הרי לא יתכן שיפספסו אותה. אין מצב. יגיעו אליה והיא תחזיר את הכסף.

המזל שמחזירים לביטוח לאומי זה רק הצמדה, זה לא נורא, אין ריבית אין קנסות, זה רק הצמדה אז בסדר. זה רק זה, אבל למה להחזיר? בתקופה הזאת בין 62 ל-67 אצל אישה, 67-70 גברים, צריך להיות ערניים לגבי קצבת הזקנה כדי לא לעבור את ה...

עכשיו, מה זה ללא תלויים? כאשר אדם מגיע לגיל קצבת הזקנה בודקים גם מצב האישה. אם מצב האישה, לא מצב בריאותי, הכוונה הכנסות. אם היא לא הגיעה עדיין לגיל הפרישה, הוא יכול לקבל בגינה תוספת. התנאי שלקבל בגינה, תראו כמה זה מסובך. התנאי כדי לקבל בגינה תוספת, קודם כל היא צריכה לענות להגדרת תלוי. מה זה תלוי? אז יש סעיף לזה שאומר, זה אישה, הרי לא רצו שאדם שמגיע לגיל הפרישה ימצא איזה מישהי ברחוב ויגיד לה: "תשמעי, עוד חודש אני הולך לקבל קצבת זקנה, יהיה לי תוספת עבורך, בואי נתחתן. ואז הוא יקבל תוספת.

אז כדי למנוע את המצב הזה שלא יהיה איזה קומבינה עם ביטוח לאומי, אז זה אומרים ככה: כדי לקבל את התוספת אתה צריך להיות לפחות שנה נשוי או שיש לך ילד ממנה, זאת אומרת, בגיל הזה אי אפשר לעשות ילד אבל מי שרוצה, אולי כן, לא, אולי כן, זה סליחה, אני לא יודע. אני לא בתחום הרפואי. אז בסדר? אז תלוי זה אחת ששימו לב כמה תנאים: היא צריכה להיות שנה לפחות נשואה או שיש לה ילד וגם התנאי הנוסף, שלאישה עצמה אין הכנסות יותר מ-5,394. עכשיו, כאשר רוצים לקבל את התוספת תלויים הזאת מה בודקים? שההכנסות א' שלה לא יותר  מ-5,394 ושל שניהם ביחד לא יותר מ-7,193. גם שניהם ביחד אסור שיעברו 7,193. אם עוברים את ההכנסה הזאת, אנחנו נראה שקף אחר שאפשר עדיין לקבל קצבת זקנה חלקית, יש איזה קיצוץ בקצבת הזקנה, אני אראה לכם את המנגנון של החישוב איך מחשבים אבל עדיין אפשר לקבל. זה לא אומר שאתה לא מקבל כלום.

יש לזה יתרון ויש לזה גם חיסרון שתכף נדבר עליו בהמשך כי זה עוד משהו מסובך. עכשיו, אפשר לקבל תוספת נוספת של עוד 7% מהשכר הממוצע במשק שזה עוד 662 שקלים, אפשר לקבל אם יש לך ילד. עכשיו, ילד בגיל הפרישה מוגדר לא עד גיל 18, אפילו יותר, אם הוא עתודאי והוא משרת בצבא, עד הסוף. זאת אומרת גם אם הוא היה עתודאי, שירת, עד סוף השירות הצבאי חובה שלו עדיין זה נחשב בהגדרת ילד לצורך הזכאות לקצבת זקנה. אם יש לבן אדם-

שאלה מהקהל: אם הוא עתודאי, אתה יכול לחזור?

עד הסוף. כאילו עד סוף השירות הצבאי. גם אם הוא הגיע לגיל 24 כי הוא היה עתודאי והוא לא התגייס בגיל 18. עכשיו, שימו לב לנקודה הבאה: נניח שאדם יש לו איזה חנות שהוא משכיר באיזה בית. בכל זאת הוא הגיע לגיל 67, צבר קצת איזה הון, הון ב-ה' לא ב-א', ואז נוצר לו מצב שיש לו הכנסות גם משכר דירה וגם ממשכורת. אז אומרים לו: רגע, בוא נבדוק. כמה יש לך? פה הוא יכול להגיע ל-16,182.

כלומר, אם יש לו הכנסות ממשכורת פלוס שכר דירה עד 16,000 אין בעיה. אם המשכורת שלו עלתה על 5,300 יש בעיה. אבל אם יש לו הכנסות משכר דירה בלבד, לא עובד, אם הוא עבר את ה-16,000 לחודש יש בעיה. קצבת הזקנה שלו תתבטל או תחושב חלקית. בסדר? זאת אומרת צריך גם לבדוק את ההכנסות הפסיביות שלו.

עכשיו, זה יכול להיות ריבית בבנק על ניירות ערך, דיבידנד, תמלוגים, זיכיון, פטנטים, זכויות יוצרים, זכויות על ספר שהוא כתב, זכויות על שיר שהוא שר. לא משנה מה, שכירות, כל זה נכנס לחישוב של ה-16,182. ודרך אגב, אם יש תלוי, תוספת אישה, אז הסכום עולה ל-21,576. כלומר, כאשר אנחנו ממלאים, למה אני מספר את כל זה? כאשר ממלאים טופס לקצבת זקנה פתאום אתם רואים שואלים כמה כסף יש לך בבנק? תביא לנו אישור ניירות ערך, אתה מקבל ריבית בבנק? יש לך ריבית על הפקדונות? ואז אנשים שואלים: מה מעניין את ביטוח לאומי עכשיו הריבית שלי על המאה שקל שאני מקבל על הפקדון? כן מעניין כי הבדיקה היא בדיקה כוללת על כל סוגי ההכנסות כדי לדעת אם מגיע לך קצבת זקנה או לא, וזו הסיבה שמבקשים הכל. כולל בת הזוג כי לראות אם מגיע. זה לטובה, לראות אם מגיע תוספת תלויים על קצבת הזקנה ולכן שואלים גם פרטים על בת הזוג.

שאלה מהקהל: יש גיל שמקבלים בכל מקרה?

אמרתי, גיל 67 אצל אישה, תרוויח מיליון שקל בחודש היא תקבל קצבת זקנה, וגיל 70 אצל גבר, תרוויח 200 שקל לדקה, תרוויח קצבת זקנה. אלה גילאים מוחלטים של זכאות, אין מבחן הכנסות. אם נלמד בהמשך עוד דקה, אם יווצר לי מצב שאני לא קיבלתי קצבת זקנה כי אני לא עמדתי במבחן הכנסות בגיל 67 גבר, 62 אישה, כאשר אגיע לגיל המוחלט שביטוח לאומי חייב לשלם לי, במקרה כזה אני מקבל תוספת כי מה קרה לביטוח לאומי? הם לא שילמו לי 5 שנים, או אישה, 3 שנים, 5 שנים אצל אישה, 3 שנים אצל גבר לא שילמו לי. אז אומרים לך: "אדוני זכית. אתה מקבל תוספת בגלל שלא לקחת מאיתנו את הכסף".

כמובן שביטוח לאומי מתפלל שבשנים האלה תלך לעולמך כי לא יצטרכו לשלם לך את התוספת הזו, זה ברור. דרך אגב, הנתון הראשון שמגיע למחשבי הביטוח הלאומי, פטירה, עשר דקות זה מגיע לביטוח לאומי, לידה זה מגיע יום אחד, פטירה עשר דקות. בסדר? עכשיו, למה זה מגיע. כדי לעצור את קצבת הזקנה. דרך אגב, זה לא המבחן האחרון בביטוח לאומי, מבחן הכנסות בגיל הפרישה. יש עוד מבחן שקוראים לו "מבחן מענק קבורה" בסדר? בביטוח לאומי. כשמשפחה מקבלת קבורה, אבל זה גם תלוי בהכנסות. זה עוד מבחן. לא מקבלים בכל מקרה.

עכשיו, איך המנגנון עובד? שימו לב איזה חישוב מסובך. זה אחוז אחד מהסכום הבסיסי. בסדר? אם זה יחיד שהוא מקבל לבד כי אין לו תלוי. אין לו תלוי זה אומר או שהוא לא נשוי, הוא אלמן, או שהאישה לא עמדה בתנאים, יש לה הכנסות גבוהות משהו כזה, הוא מקבל 1,535 שקל בבסיס. חכו יש עוד. אם הוא מקבל תלוי, הוא מקבל בגין בת הזוג, הוא מקבל 2,307 שקל שזה 25.5% מהסכום הבסיסי. ואם יש לו ילד חלילה בגיל הזה אז הוא מקבל 2,793. עכשיו תתעלמו רגע, עד לפה תעצרו, אני עובר לשקף הבא כי אני צריך כדי להסביר את התוספות האלה אני צריך את השקף הבא.

השקף הבא והכסף הגדול נמצא פה, קוראים לו תוספת ותק, כאשר המדינה שיפרה את מצבנו בעניין הזה באמת, היא הלכה לקראת התוספות האלו וזה משמעותי. אולי אתם לא מכירים את זה, בעבר זה היה פחות, עכשיו זה יותר. תוספת הוותק אומרת שכאשר אדם עובד X שנים, אוקי? אז יש הפחתה, זה היה בעבר של 10 שנים מהוותק. ואז נגיד עבדת 30 שנה, אז מורידים לך 10 השתתפות עצמית, נשארנו 20 שנה, 20 כפול 2% לכל שנה, זה 40% תוספת. 40% היא תוספת על הסכום הבסיסי שמגיע. לא על הסכום, על האחוז הבסיסי שקבעו לך בהתחלה. כלומר, אם קבעו לך 25.5% אז זה בתוספת.

דוגמא, בלי דוגמא מספרית אי אפשר להבין את הסיבוך הזה. אז אדם עבד 34 שנה מיום שחרורו מהצבא ועד גיל הפרישה נניח. אז מגיע לו 34 עכשיו אנחנו מורידים 8 כי עכשיו הורידו את זה ל-8, מינואר 19 זה יורד ל-4. ומינואר 20 אין הפחתה בכלל, לא יפחיתו את ההשתתפות העצמית. זה הטבה שנחקקה בחוק על ידי כחלון בשנת 2017. אז מ-10 שנים הורידו ל-17, אז עכשיו 34 פחות 8 זה 26. בכוונה עשיתי את זה כי 26 כפול 2 זה 52. אי אפשר 52 המקסימום זה 50% ולכן כאשר נניח יש לנו יחיד עם תלוי, נניח שהוא קיבל תלוי 25.5. בבסיס הוא מקבל 2,301 שזה 25.5. בגלל התוספת וותק מכפילים לו את זה ב-1.5, זה עובר ל-38.25% כפול הסכום הבסיסי. זה הסכום הבסיסי היום. הוא יקבל 3,463 שקל בגלל התוספת וותק. בסדר? זו התוספת המשמעותית. כי בעצם ככל שאתה עובד יותר שנים עד שהגעת לגיל הפרישה, ככה הסיכוי שתקבל תוספת בקצבת הזקנה היא משמעותית. כמובן שמה שהכי גרוע בקצבת זקנה ואני לא מבין למה זה, שלא בודקים מה?

תשובה מהקהל: כמה הרווחת.

בדיוק. יכול להיות שהאדם הזה עבד 34 שנים בשכר מינימום ושילם ביטוח לאומי 100 שקל ואותו אדם שהיתה לו תקרה 20 שנה ושילם ביטוח לאומי לפי התקרה, יקבל בדיוק כמו זה עם השכר מינימום כי לא בודקים על מה שילמת. בסדר?

אז בואו נחזור עכשיו לשקף הקודם. עכשיו, אז התוספת וותק שלנו מעל 8 שנים אמרנו מביא אותנו ל-3,460. בסדר? עכשיו, מה קורה לגבי אישה? אישה אותו דבר. כאילו התוספת וותק שלה היא נבדקת בדיוק כמו הגבר 2% כל שנה פחות כמובן שנת ה-8 שנים הראשונות, אחר כך זה ירד וזה יהיה אפס. עכשיו, מה שתזכרו, עוד נקודה לגבי אישה, וזה חשוב שנשים שלא עברו תקופת אכשרה יעשו בדק בית. אצל גבר אין את הבעיה הזו.

נניח שיש אישה שמתקרבת עכשיו לגיל הפרישה, היא בת 55 והיא יודעת שהיא לא עבדה הרבה שנים, הולכת בודקת במחשבי הביטוח לאומי, יש טעויות שם, צריך לבדוק את זה. שהיא עבדה רק 10 שנים, אז אין לה מספיק תקופת אכשרה. אז יש מה שנקרא ביטוח לאומי, ביטוח ברשות, היא יכולה להגיד לביטוח לאומי: אני רוצה לשלם עוד 4 שנים, זה גרושים מאה ומשהו שקל לחודש, היא משלמת, היא מרביצה לה תקופת אכשרה, היא משלימה לה תקופת אכשרה. תקופת האכשרה הזאת יכולה גם לזכות אותה אחר כך בתוספת וותק כי היא נחשבת לה וותק, כאילו היא עבדה. לכן חשוב שאישה כזאת תלך ותבדוק את עצמה.

אצל גבר אין את הבעיה הזו כי גבר משלם כל ימי חייו. עכשיו, בואו נתקדם עוד משהו, זה תוספת ראשונה תוספת וותק, לא נגמר הסיפור, כי אם אתה דחית את קצבתך ולא קיבלת אותה בגיל הפרישה יש עוד תוספת שנקראת "תוספת דחיית קצבה". אם אתה באת לגיל הפרישה שלך גיל 62 או 67 ולא קיבלת קצבת זקנה כי לא עמדת במבחן ההכנסות, נניח אישה, היא היתה מנכ"לית חברה, לא רוצה קצבת זקנה ממשיכה לעבוד.

הגיעה לגיל 70, 3 שנים היא לא קיבלה קצבת זקנה, על כל שנה שדחית, ומספיק 9 חודשי דחיה, דרך אגב לביטוח לאומי זה שנה. זה מזכה ב-5% נוספים על כל שנה, אותו דבר הגבר. גבר שדחה את קצבת הזקנה שלו במשך 3 שנים או אישה שדחתה 5 שנים, אז 5 כפול 5% זה 25%, זה תוספת וותק. תכף אני אעשה לכם דוגמא כוללת על הכל ואז תבינו איך ההתחשבנות, היא תוספת כי דחית את קצבתך.

זה נקרא תוספת וותק. בנוסף, אדם שלצער הביטוח הלאומי הגיע לגיל 80 ועדיין לא הלך לעולמו, מקבל תוספת של עוד אחוז מהסכום הבסיסי, 1,617, אנחנו מדברים על עוד משהו כמו 80 שקלים בערך. 90 שקלים, קרוב ל-90 שקלים תוספת לקצבת הזקנה בגיל 80 זה אוטומטי מתווסף על הכל. על הבסיס, על התוספת וותק. זה מגלגל את זה הלאה.

אוקי? עכשיו בואו נעשה את השקף הזה כדי להבין עוד מנגנון של קיזוז כי זה גם החלטה שאפשר לקחת אותה בגיל הפרישה אם כדאי לנו או לא כדאי לנו, שימו לב מה קורה. נניח שאדם משתכר 6,278 ממשכורת. אז מה קרה לאדם הזה המסכן? עבר בכמה גרושים את הזכאות שלו. אז איך המנגנון עובד? רואים כמה הוא עבר, עשיתי פה בכוונה שיצא לי אלף שקל, בסדר? רואים בכמה הוא עבר את הסכום שמעליו אסור לו לקבל קצבת זקנה, מכפילים ב-60%. עושים לו את החישוב של הקצבת זקנה.

מה שיצא 60% מפחיתים לו. כלומר, אם מגיע לו 1,531 יורידו לו 600 שקל, יתנו לו 931. כלומר, כל סכום שעברת מעבר לסכום שמותר לך להשתכר, 60% מזה מופחת מקצבת הזקנה. עד איפה אתה יכול לרדת איתם עם ביטוח לאומי? עד שתגיע ל-10% המקצבה הבסיסית שמגיעה לך. עד לשם אתה יכול לרדת. כלומר, אם היה לי פה 1,531 אני יכול שיהיה לי פה 153 שקל. הממה, תעשה לך בדיקה שאם אתה תתבע את זה, את ה-153 שקלים אתה לא תקבל תוספת דחיית קצבה. כלומר, תעשה לך את החשבון, יש לך נתון שיש לך בעיה איתו, שאתה לא יודע מתי תלך לעולמך. אתה לא יודע מה כדאי לך.

אבל לפעמים כדאי לוותר על הקצבת זקנה היחסית הזאת כדי לקבל את התוספת קצבת זקנה בהנחה שתהיה בחיים ואז כן תקבל. אם לא אז לא תקבל לא את זה ולא את זה. אז לכן חשוב פה לדעת שיש מנגנון שעדיין אפשר לקבל את קצבת הזקנה למרות שחרגתי מההכנסה, אבל בפחות כסף. זה לא ששוללים אותה לגמרי. כמובן שאם ההכנסה שלך היא כזאת גבוהה שה-60% מנכה לך אותה לגמרי פחות מ-10% אז אין לך מה לעשות, לא תקבל קצבת זקנה ותמתין או שתעזוב. גם דבר כזה יכול לקרות אדם מגיע לגיל 67, המשיך לעבוד, ב-68 הוא עזב. אז מ-68 עד 70 מגיע לו. שנה הוא לא יקבל אבל אחרי זה הוא כן יקבל.

בואו נעשה דוגמא כוללת, גבר הגיע לגיל הפרישה אך בשל הכנסותיו דחה את קצבתו לגיל 70, בסדר? לא קיבל. עכשיו, לגבר יש בת זוג בת 60 והיא מקבלת משכורת 4,000. בנוסף לבני הזוג יש בן בן 19 משרת בצבא ובת בת 25. הגבר עבד בבזק, בזק זה לא טוב עכשיו לא משנה, 35 שנה. הכנסותיו היו כאלה: משכורת 10,000, קצבה 5,000, שכר דירה 15,000 חשב את קצבת הזקנה המגיעה לו אם בכלל.

מגיעה לו קצבת זקנה? בטח, הוא בן 70. בן 70 הוא יכול להיות פה גם מיליון וחצי שכר דירה, לא בודקים מבחן הכנסות, הבן אדם בן 70. הבדיקה נעשית בגיל 67. ולכן הנה הפתרון של התרגיל הזה. אחרי 70 אין מבחן הכנסות. אז קודם כל מגיע לו בסיסי 17.7. בת הזוג הוא יקבל 8.9 היא עונה להגדרת, יש לה הכנסה נמוכה ונניח שהיא נשואה לו שנה וכל המנגנון עובד, מגיע לו. וגם על הילד בגלל שהוא משרת בצבא הוא יקבל.

על הבת בת 25 הוא לא יקבל כי היא בת 25. על זה שמשרת בצבא הגענו ל-33.6. עבד בזק שכיר, עבר 35 שנה, נוריד את ה-8 שנים זה כפול 2% מגיעה לו תוספת וותק מקסימאלית 1.5 הגענו ל-50.4. על ה-50.4 התווסף עוד 15%. למה? הוא דחה את קצבתו 3 שנים מ-67 עד 70 הוא לא קיבל, לא עבר מבחן הכנסות, עוד 15%. 57.96 ואז 57.96 כפול זה לא 8648 זה נשאר לי משנה קודמת, זה תשעת אלפים ומשהו היום, קצת יותר, זאת תהיה קצבת הזקנה שלו בניכוי מס בריאות. בסדר? כלומר, שימו לב כמה השפעות יש לקצבת הזקנה. לכן אם אני אתחיל את הסיפור של הספסל ששני המבוגרים יושבים ולא מצליחים לפצח את החידה למה זה לא אותו סכום. בטח שלא, כמה יש לך תוספת תלוי, אין תוספת תלוי, תוספת וותק, תוספת דחיית קצבה, הכל משחק חבר'ה, ולכן מאד חשוב כאשר... להכנסה חלקית, לעבוד חצי משרה, להיות שומר בגן, לעבוד רק 4 שעות ביום. כל הדברים האלה צריכים לקחת אותם בחשבון.

מה מנכים מקצבת זקנה חבר'ה? מנכים מס בריאות ליחיד 196. אם קיבלתי תוספת תלויים 283. אני חייב להגיד לכם שברגע שהאישה הגיעה בעצמה לגיל הפרישה של ה-62 ואני כגבר קיבלתי את התוספת תלויים, עושים לה מבחן הכנסות כמובן, עמדה בתנאי, מורידים לי את התוספת תלויים ואז היא מקבלת 17.7. ואז בתא המשפחתי יש יותר, נכון? כי אני קיבלתי 17.7 פלוס 8.9 על תוספת תלויים. אז ה-8.9 הולך לי אבל היא מקבלת 17.7 זה כפול.

כלומר, ברגע שהאישה מגיעה לגיל הפרישה, הקצבת זקנה מתפצלת בין בן הזוג לבין בת הזוג וכל אחד מהם יקבל תוספת וותק, תוספת דחיית קצבה אם היה וכולי. וזה כמובן עדיף מאשר מצב של תוספת תלויים כי זה יותר. עכשיו, ליחיד זה 196 לזוג 283.

שימו לב, לשכיר עם זכאות לקצבה אין לנכות מס בריאות. וזה נקודה חשובה, הרי אתם יודעים את זה בתכנת השכר שברגע שאתם שותלים לאדם "מקבל קצבת זקנה" לא יורד לו כלום. ואם אתה לא שותל יורד לו, וזה הטעות הנפוצה כולל קצבת נכות דרך אגב, אם אדם מקבל קצבת נכות. כי למה? מורידים לו בצד השני. עכשיו, אם יש תוספת בת הזוג והיא שכירה, אז קודם כל לי מנכים 283 אבל לאישה ימשיכו לנכות דמי ביטוח לאומי רגיל.

זה שאני מקבל תוספת בגין האישה זה לא אומר שהיא לא תשלם. להבדיל מהמצב שכאשר אני מקבל קצבת זקנה ואני עובד, לא מנכים לי. הבנו? כלומר, יש פה כפל תשלום. גם מקצבת הזקנה וגם המשכורת שיורדת. אוקי? אם אין תוספת כי היא מקבלת קצבה, מנכים מבן הזוג דמי ביטוח לזוג. אם אין תוספת כמובן השלמת הכנסה אז מנכים מבן הזוג דמי ביטוח כאילו זה זוג, 283. לאישה נשואה לא מנכים דמי ביטוח מקצבת הזקנה שלה. אוקי? בכלל. אוקי. יש שאלות על קצבת הזקנה?

שאלה מהקהל: כמה בן אדם יכול לעבוד ואחר כך...? בן אדם עובד 40 שנה.

40 אין בעיה, אז הוא יקבל 50.

שאלה מהקהל: כן. ה-50 האלה מה המינימאלי, 30 שנה?

לא משנה. אז לא הבנת את התוספת. אדם עבד 20 שנה סתם דוגמא, מורידים לו 8 היום זה 12, הוא יקבל 12 כפול 2% 24%. עבד 30 שנה, מנכים לו 8, 22 כפול 2% 44% הכל בסדר. אדם עבד 40 שנה, מנכים 8, זה 32 כפול 2 זה 64. אז הוא לא יקבל.

שאלה מהקהל: המקסימום זה 50%.

כן. המקסימום זה 50% תוספת. מבחינת שנים זה 33 פחות 8 כי זה 25 ועוד 8.

שאלה מהקהל:  סליחה, אתה יודע למה קבעו את ה-5%?

תוספת דחייה? למה קבעו? יש לך תשובות ללמה בביטוח לאומי? אני יודע למה לא עונים לטלפון, זה הדבר היחיד.

שאלה מהקהל: קצבת האיזון של ה-5%...

אה, 30 פחות 10 זה 20.

שאלה מהקהל: ...

אה, הבנתי. זאת אומרת הביטוח הלאומי עושה חישוב מתי אני אמות לו, הבנתי.

שאלה מהקהל: סליחה, מבחינת מבחן ההכנסות כשיש פריסה של פיצויים...?

בטח, זה הכנסה מיגיעה אישית.

שאלה מהקהל: אבל זה פריסה משנים קודמות.

זה לא משנה.

שאלה מהקהל: עכשיו, אם בן אדם מקבל תשלום חד פעמי פעם אחת באמצע השנה, נגיד הוא עובד באיזה מקום, האם מחשבים את זה שנתי או חודשי?

זה כבר הגדרת תשלום נוסף. בביטוח לאומי תשלום חד פעמי נפרס.

שאלה מהקהל: בן אדם בגיל המותנה והוא קיבל, התחיל לעבוד רק חודש אחד, קיבל 10,000 שקל האם אתה בכלל מסתכל.

מה הוא קיבל? 20,000 משכורת?

שאלה מהקהל: משכורת.

אז לא פורסים. זה רק אותו חודש. על החודש הזה הוא לא זכאי לקצבת זקנה. רק על החודש הזה.

שאלה מהקהל: אני חושב שפריסה של פיצויים לא...

בסדר, בהצלחה. נתקלת בזה? ולא לקחו בחשבון? יופי. הרווחת. כי פריסת פיצויים.

שאלה מהקהל: למה אני אומר את זה? כי זה מקרה מאד מאד שכיח. שבן אדם הגיע לגיל ודווקא פיצויים.

כן. אבל פריסת פיצויים בקוד של השומה במס הכנסה הוא נכנס כהכנסה ממשכורת.

שאלה מהקהל: הוא גם לא מופיע ב-158.

לא לא. לא 158 אבל-

שאלה מהקהל: הם גם לא לוקחים את זה בחשבון.

סבבה.

שאלה מהקהל: שני אנשים שגרים יחד...

בחוק הביטוח הלאומי בסעיף אחד כתוב "אשתו"- לרבות ידועה בציבור. מי שמנהל משק בית משותף מבחינת ביטוח לאומי זה כמו ידועה בציבור שמבחינתם זה כמו אשתו. לכל החוק.

שאלה מהקהל: גם אם אין הסכם.

גם אם אין הסכם. הם נחשבים לנשואים לאורך כל החוק.

בואו נתקדם, ב-19 ליולי 17 המוסד לביטוח לאומי החמיר את הנושא של גביית חובות ממעסיקים. הרבה מעסיקים כמו חברות ברחו להם בעלי המניות ברחו, סגרו את התיקים, נשארו עם חובות ואז הם היו ערים למצב שמעסיקים לא משלמים וניסו להשית את החוב על בעל המניות עצמו.

תיקנו את החוק והוסיפו את הסעיף הבא: חבר בני אדם, חברה שהתפרקה או העביר נכסיו בלא תמורה או תמורה חלקית, ניתן להטיל עיקול על הנכסים שהועברו למרות שאינם רשומים על שם החברה החייבת, עד לגובה הנכסים שהועברו או עד התמורה החלקית.

כלומר, אם אני עכשיו רוצה לברוח מחוב של ביטוח לאומי, פותח חברה לבן שלי, לסבתא שלי, לאשתי, לוקח את כל הנכסים מעביר אותם על החברה ההיא כדי שלא יגעו לי בנכסים, מבחינת ביטוח לאומי הם יכולים לגבות את החוב מהחברה החדשה למרות שעשית העברת נכסים. 2. העברת הפעילות לחברה שיש בה במישרין או בעקיפין אותם בעלי שליטה או קרוביהם בלא תמורה או תמורה חלקית, העברת החוב הנותר לחברה החדשה עד לשווי הנכסים שהועברו או מן ההפרש בין השווי לתמורה החלקית.

גם זה ביטוח לאומי יכול לגעת בחלק הזה. כלומר, העברת את הפעילות מחברה א' לחברה ב' שאתה עדיין שולט שם או הקרוב זה אישה, בן, אח, לא משנה על שם מי, זה פינות שביטוח לאומי לא היה חזק בהם, אז אנשים היו בורחים עם החובות. חבר בני אדם התפרק או הפסיק לפעול, יראו את הנכסים שהיו לחברה כאילו הועברו לבעלי השליטה ללא תמורה ואז ניתן לגבות מבעלי השליטה עצמם את שווי הנכסים. כלומר, ירדו עד לבן אדם הפרטי.

גביית דמי ביטוח ממעסיק שאינו חברה, או עובד עצמאי. העברת נכסים לקרוב שהוא בעל שליטה ללא תמורה או תמורה חלקית מבלי שנותרו אמצעים לסילוק החוב, ניתן להעביר את החוב למי שקיבל את הנכסים מהחברה עד 3 שנים מתום שנת המס. כלומר, גם פה, אם העברת את הנכסים, אתה תיק עצמאי, העברת לדוד שלך, לסבתא שלך, לשכן לא משנה למי, הביטוח הלאומי יכול לגבות את החוב מלאיפה שהעברת את הנכסים.

אם יש פסק דין סופי וחלוט המרשיע את המנהל שהוא בעל שליטה בשל אי העברת הניכויים. כלומר, הביטוח הלאומי הלך ותבע פלילית את המנהל על החוב, ניתן לגבות ממנו באופן אישי את דמי הביטוח שניכה ולא העביר. לחייב יש זכות להשיג על החוב 21 יום. אם דחה המל"ל את ההשגה, יש לחייב זכות לערער בבית דין לעבודה תוך 30 יום אבל בסופו של יום בית הדין לעבודה יראה שהחייב התרשל פה ולא העביר את הסכומים שמגיעים לביטוח לאומי, כמובן ירדו לחייו של בעל השליטה או בעל העסק שהיה קודם.

חוזר נוסף שהביטוח הלאומי פרסם בחודש מרץ 17. החוזר פורסם במרץ 17 ודיבר התייחסות לביגוד והבראה, אתם יודעים שביגוד והבראה זה סכום שצריך לפרוס אותו. עכשיו, ברגע שאתה פורס אותו, מצד אחד הביטוח הלאומי לפעמים נהנה מזה כי אתה משלם דמי ביטוח לאומי נגיד למרות שהגעת לתקרה.

אבל מצד שני זה יותר חשוב, הפריסה הזאת יותר חשובה לגמלאות. כי ברגע שפרסת אז א' אתה יכול לקבל על חודשים מסוימים עוד כסף לגמלאות, ויותר חשוב לדעתי הפריסה היא מייצרת תקופת אכשרה. כי יכול להיות מצב שאדם קיבל איזשהו סכום חד פעמי ובחודש מסוים הוא לא עבד כתוצאה מחל"ת או כתוצאה מחודש שהוא נעדר מהעבודה ולא קיבל משכורת, אז עצם זה שיש לך עכשיו איזה סכום שאתה צריך לפרוס אותו 12 חודשים אחורה ממלא לך את החודש החסר בתקופת אכשרה וזה מאד חשוב לעשות את הפריסה.

דרך אגב, שוואים, שווי מתנות, שווי חד פעמי כזה הוא גם רכיב לפריסה. תקפידו כי תכנות השכר לא שמו את זה בברירות המחדל שלהם כתשלום פרוס. במרבית המקרים כאשר יש שווי זה לא מגיע ל-25% משכר המינימום, אבל אם בחודש מסוים היה לך סתם הבראה וגם שווי מתנה 200 שקל אז זה כן, כי אז מחברים. אתם יודעים אם יש בחודש מסוים שני סכומים שצריך לפרוס אז מחברים אותם כדי לבדוק אם עברת את ה-25% שכר מינימום. לא כל סכום צריך לעבור, זה סך הרכיבים. אז לפעמים יוצא ששווי מתנה כן צריך לפרוס. לשים לב שבתכנות השכר הוא מוגדר כפרוס.

שאלה מהקהל: איך נדע אם צריך לפרוס?

אני אומר לך שצריך לפרוס.

שאלה מהקהל: אז מה אמרת תשימו לב?

תשימו לב שהגדרת אותו בתוכנה כרכיב פרוס. בסדר? אם לא הגדרת אותו אז לא יעזור לך, לא ייפרס.

שאלה מהקהל: גם בונוסים.

בונוסים על אחת כמה וכמה שהוא רכיב פרוס. בונוס בכלל אין בעיה איתו. טוב, אז מה בסיס ההכנסה של שכיר אשר תבע גמלה ומקבל דמי הבראה או ביגוד שלא בתשלום חד פעמי או בתשלום חודשי קבוע. אתם יודעים שאני יכול לחלק את ההבראה ל-12 תשלומים לעובד ואותו דבר ביגוד.

אז מדובר בתשלום קבוע מחושב על בסיס שנתי וזאת גם אם המעסיק בחר לשלמו מספר פעמים בשנה. ככל, מה אומר החוזר שלהם? ככל שמדובר בתשלום קבוע בהפרשי זמן קובעים. כלומר, רבעוני, דו חודשי וכולי, יש לראותו כחלק מתשלום שנתי ולחלקו באופן שנתי על פני תקופת התשלום אליו הוא מתייחס.

כלומר, אם אני מחלק, במילים אחרות אומר הביטוח לאומי, אם אתה פורס הבראה כל חודש, זה רכיב רגיל. כאילו זה נכנס לשכר. אם אתה החלטת לפרוס עכשיו הבראה כל חודשיים, אז הסכום הזה יתחלק לשתיים, אם רבעוני יתחלק ל-3. אם זה בונוס רבעוני, זאת אומר לפי התקופה שאליה הוא מתייחס. במקרים בהם התקופה לא שווה, כך שתיתכן תוצאה שונה בין חודשי השנה, יש לי מקרים כאלה, להפנות לביטוח הלאומי כדי שהם יחליטו איך לעשות את הפריסה. כי יכול להיות שבשנה אחת אתה משלם בונוס על רבעון ואחרי חצי שנה החלטת לחלק בונוס על 7 חודשים.

זאת אומרת שינית פה את החלוקה, היא לא סיסטמטית קבועה, במקרים כאלה צריך לפנות לביטוח לאומי איך לעשות את הפריסה, כי הפריסה הזאת יש לה משמעות לעניינים אחרים אמרנו כמו תשלום גמלאות וכולי. זה החוזר שביטוח לאומי הוציא על העניין הזה שהוא די הגיוני גם למה שעשינו בשטח. בוא נאמר את האמת, בסדר? זה מה שדיברתי אתכם תיקון 198 זה תקופת אכשרה לדמי אבטלה. זה התחיל מ-1 לדצמבר 17. התיקון הזה הוא משמעותי, הוא חשוב לאנשים שרוצים לתבוע דמי אבטלה. התנאי לזכאות דמי אבטלה היא 12 מתוך 18 חודשים מהתאריך הקובע. לכן מאד חשוב הנושא הזה של תקופת האכשרה. אל תתעצלו, אם יש עובד שהתחיל לעבוד ב-31 במרץ, עבד שעתיים ואחרי זה המשיך לעבוד, אל תקחו את השעתיים האלה ותעבירו לאפריל.

כי ברגע שאתם מפיקים תלוש במרץ על השעה הזאת שהוא עבד 30 שקלים הפכתם אותו לעובד באותו חודש, מילאתם לו את החודש הזה כתקופת אכשרה. אחרת בחודש הזה הוא יהיה לל"א. לל"א יצטרך לשלם 160 שקל. אז אל תעשו את זה, אל תשחקו בין החודשים.

בביטוח לאומי זה חשוב. בכל חודש לדווח בדיוק את השעות של העובד. זה ממלא תקופת אכשרה וזה גם לא נכון מבחינה ביטוחית. אז לכן ותזכרו שגם פה תקופת האכשרה תיספר כולל החודש שהוא עזב. 12 מתוך 18 והתיקון מאפשר למובטל לחפש עבודה במשך 3 חודשים ללא רישום ברשות התעסוקה, ומבלי לפגוע בזכאותו לדמי אבטלה. שימו לב.

כאשר עוד תיקון מאד חשוב, כאשר היו סופרים את ה-12 מתוך 18, היו סופרים מהחודש שהוא עזב כולל אחורה. עכשיו התיקון הזה אומר "אל תבוא אלינו, תחפש עבודה. אל תיבהל, יש לך עוד 3 חודשים זמן". כלומר, מה יספרו? 12 מתוך 21. כלומר, החודשים הנוספים 3 חודשים אחרי אבטלה לא יילקחו בחשבון לצורך הזכאות לתקופת אכשרה. תמיד יבדקו לו מהיום שהוא עזב. למה ההקלה הזאת? כדי שאדם לא ילך ויזדרז להירשם ברשות התעסוקה מחמת זה שתקופת האכשרה תתחיל מהיום שהוא נרשם ברשות התעסוקה ולא מהיום שהוא עזב את העבודה. אז נתנו, וזה מבורך. נתנו 3 חודשים זמן ללא רישום.

כמובן אחרי 3 חודשים יספרו לו את תקופת האכשרה הזאת גם ואז יכול להיות שהוא לא יקבל. לכן 3 החודשים תאריך את תקופת ההתייחסות לצבירת תקופת אכשרה והיא תנטרל את תקופת חיפוש העבודה. אם חלפו 3 חודשים מהיום שהוא הפסיק לעבודה להתייצבות הראשונה ברשות התעסוקה, התיקון לא מתקיים. כלומר, לא מצאת עבודה, לך תרשם. כי אחרת הספירה תתחיל מהיום שנרשמת ואז יש לך 4 חודשים נניח. הלכת אחרי 5 חודשים? אז יש לך 5 חודשים שיש לך אפס עבודה ואז יספרו עוד 13 חודש כדי לראות שעבדת 12 מתוך 18 אז יכול להיות שתיפול בתקופת האכשרה. לכן חשוב ללכת בזמן פה ולא להתלהב מזה. ולא ניתן להאריך את תקופת ההתייחסות בגין עילה זו.

המשמעות, אם למובטל חסרים עוד 3 חודשים לתקופת אכשרה הוא יוכל להשלימם בעבודה אחרת ואז ייספר לו לתביעה עתידית. תחשבו שאדם אין לו תקופת אכשרה, נכון? פוטר מהעבודה, אין לו 12מתוך 18. מצא עבודה. אחרי 3 חודשים אפילו, מצא עבודה אחרי 3 חודשים, עבד עוד 4 חודשים במקום העבודה החדש ופוטר, ואז יגידו לו: 4 ועוד קודם היה לך 9, יופי, עכשיו אתה זכאי. כלומר, יעשו לו מעין תקופת הקפאה כזאת של 3 חודשים ולא יספרו את הזמן הזה ואז הוא כן יוכל לקבל בפעם הבאה ולעמוד בתקופת האכשרה.

אז זה תיקון מבורך לעניין הזכאות לדמי אבטלה. וכמובן שיקחו בחשבון את הכסף מה שאמרתי של חודש העבודה. פסק דין שקשור לדמי אבטלה מפברואר 18, חודש שעבר. בית הדין נדרש לפסוק, שימו לב, מעניין, האם פרישה של אישה מעל גיל 62 מזכה בדמי אבטלה ללא המתנה של 90 יום כי זה מהווה פיטורים. הרי מה אמרנו קודם? אמרנו שגיל פרישת החובה הוא גיל 67. אז באה אישה בגיל 64 אומרת לביטוח לאומי: "תשלמו לי דמי אבטלה. אני עזבתי את מקום העבודה אחרי גיל 62- 64. תשלמו לי דמי אבטלה". האם מותר לקבל דמי אבטלה אחרי גיל 62? התשובה היא כן. דמי אבטלה מקבלים עד גיל פרישת החובה. לא גיל הפרישה של זכאות לקצבת זקנה. עד גיל-

שאלה מהקהל:67 לא 70?

פרישת החובה 67 אמרנו קודם. זאת אומרת שאישה מגיל 62 יכולה לקבל דמי אבטלה. השאלה שנשאלה בבית המשפט הזה לא אם היא זכאית לדמי אבטלה, זה כתוב בחוק. השאלה אם זה מהווה פיטורים או התפטרות? כי אם זה מהווה פיטורים אז אחרי 5 ימי המתנה היא צריכה לקבל כמו כל אדם. ואם זה התפטרות אז היא צריכה להמתין את ה-90 יום ורק אחר כך לקבל. וזו השאלה.

המבוטחת עורכת דין במקצועה פרשה בגיל 65 ו-8 חודשים. הגישה תביעה, והתייצבה בשירות התעסוקה. המוסד לביטוח לאומי קיבל את תביעתה לדמי אבטלה, אין ברירה. זה החוק. אבל אמר לה: אנחנו נשלם לך אחרי 90 ימי המתנה הואיל והפסקת את העבודה מרצונך ומבלי שהוכח שהיתה הצדקה לכך. בית הדין קבע שאכן המבוטחת פרשה לאחר גיל הפרישה הראשוני והיא זכאית לפיצויי פיטורין. אין ברירה, זה חוק פיצויי פיטורין. אבל לא כל פיטורין שזכאים לפיצויי פיטורין לפי דיני עבודה דינם לפיטורים שמזכים לדמי אבטלה עם 5 ימים. אלו שני מקרים אתם יודעים שהתפטרות מזכה כמו פיטורים בדמי אבטלה? אתם יודעים? מתוך כל הסל שיש בחוק.

תשובה מהקהל: הרעה מוחשית.

יפה. הרעה מוחשית זה מקרה אחד ו?

תשובה מהקהל: ואחרי לידה.

חס וחלילה. לא חס וחלילה שהיא ילדה. זה טעות נפוצה, היא אמרה אישה אחרי לידה, אישה שהתפטרה על מנת לטפל בילדה, יופי היא זכאית לפיצויי פיטורים. אבל אם היא תתבע דמי אבטלה היא תמתין 90 יום. זה לא התפטרות שמזכה בדמי אבטלה מיידיים.

שאלה מהקהל: היא חייבת 90 יום?

כמו כל בן אדם שמתפטר שלא מרצונו. עוד מקרה, אמרתם הרעה מוחשית, זה מקרה אחד, עוד מקרה?

תשובה מהקהל: העברת מקום מגורים.

חס וחלילה. יופי, אני מוצא את כל הטעויות שלכם. העברת מקום מגורים זה מזכה בפיצויי פיטורין אבל לא בדמי אבטלה. עוד מקרה אחד.

תשובה מהקהל: מצב בריאות לקוי.

יפה. הוא היה בכל ההרצאות שלי. הרעה מוחשית סעיף 9 בחוק פיצויי פיטורין וסעיף 6 בחוק פיצויי פיטורים מצב בריאות לקוי של העובד או של בן הזוג דרך אגב או של בת הזוג. הסיבות האלה שהן סיבות שההתפטרות מזכה בפיצויי פיטורין, הן סיבות שנחשבות בדמי אבטלה לפיטורים.

חוץ משתי אלה, כל יתר הסיבות שמזכות בפיצויי פיטורין אינן מזכות בדמי אבטלה מיידיים, רק שתדעו את זה. אז פה המל"ל קיבל אמרנו את תביעתה, אמר "אחרי 90 יום". בית הדין קבע שאכן מגיע לה פיצויי פיטורין אך אין להקיש על כך לזכאותה לדמי אבטלה מהיום הראשון.

התובעת לא היתה מחויבת לסיים את עבודתה לפני גיל 67 כי זה לא גיל פרישת חובה. מי אמר לך לעזוב? והיא לא הצביעה על נסיבות המחייבות הפסקת עבודה. מה זה הנסיבות? היתה אומרת: "המצב הבריאותי שלי לקוי, הגעתי לגיל 65 לא יכולה לעבוד". תביאי אישורים רפואיים, סבבה. ביטוח לאומי היה מקבל את זה. אוקי? עצם התייצבותה בשירות התעסוקה אומר בית הדין מעיד על רצונה להמשיך לעבוד. כלומר, היא רוצה להמשיך. למה היא התייצבה בשירות התעסוקה? היא רצתה לחפש עבודה. היא התייצבה כדי לקבל את הדמי אבטלה. אבל השופט לא רואה את זה ככה. אז הוא מעיד על רצונה להמשיך לעבוד ואין הפרישה קשורה ליציאה לגמלאות, ולכן תמתיני מותק 90 יום. דרך אגב, מה ששאלתי קודם היה כתוב פה רק לא הספקתם לקרוא. אז לכן אני אומר שגם אישה ש, קודם כל אולי חידשתי לכם משהו שלא ידעתם, שאישה שפרשה בגיל 62 זכאית לדמי אבטלה. לא כולם יודעים את זה, היא זכאית לדמי אבטלה עד 67. גבר שפורש בגיל 67 לא יקבל. בסדר? אז לכן יש את ה-5 שנים האלה שנשים עדיין יכולות לקבל דמי אבטלה. אבל אם היא תפרוש מרצונה היא תמתין 90 יום. לא נורא אתה אומר.

שאלה מהקהל: אם יש עובדים שחודשיים בשנה לא עובדים כי אין להם עבודה. הם מדריכים ב-

זה עובד עונתי. לא משנה.

שאלה מהקהל: האם הם יכולים לתבוע דמי אבטלה?

על החודשיים האלה? למה לא? כן. אבל צריך לפטר אותם.

שאלה מהקהל: לא, מה זה לפטר?

אז לא פיטרו אותם. לא לא.

שאלה מהקהל: מה התנאי?

אז אני אומר, מי שלא יודע, הזכאות לדמי אבטלה זה פיטורים. זאת אומרת, צריך מעסיק שיפטר את העובד ויעשה את כל הטקס של כמה מערכות, נכון? פיטורים לגמרי מוחלטים. בסדר? ואם החזרת את העובד חזרה אחרי חודשיים זה גם לא פיטורים אפילו לפי דיני עבודה, יש פה רצף בוותק ויש רצף גם מס הכנסה לא יקבל את זה. אף אחד לא יקבל את זה. זה לא הפסקת עבודה.

אם אנחנו מדברים על הפסקת עבודה אז אני מזכיר לכם איך אני מפטר עובד. הטקס, כל הנוהל של פיטורי עובד, זה טקס ארוך, הוא כמה מערכות. תעשו חזרות בבית, תעשו נגיד אתם רוצים לפטר את הבעל אז תעשו, תעשו לו טקס כדי שתתרגלו בזמן אמת.

או שתפטרו את הבעל זה גם טוב. שלב ראשון, מכתב הזמנה לשימוע. שימו לב שבמכתב הזמנה לשימוע אתם אפילו לא מצייצים שיש לכם כוונות לפטר את העובד. אתם מנמקים מדוע הוא הוזמן לשימוע. מה הסיבה, לא אומרים לו "תבוא מחר בתשע". זה לא מספיק. צריך לנמק מה הסיבה שהוא הוזמן לשימוע. זה שלב ראשון. אחרי שהוא הוזמן לשימוע לא אומרים לו בסוף השימוע, לשימוע יש גם את הדרך, יש לי שקף מי שרוצה באתר של עוקץ מערכות מה צריך להיות בשימוע, בכתב, זה פרוטוקול. אסור להתעסק עם דברים אחרים. היו פסיקות בנושא הזה. בגלל שאין חוק זה בעיה, אנחנו רק ניזונים מפסיקה. אין חוק שימוע. אז יפה, סיימנו את השימוע.

לא אומרים בסוף השימוע: טוב שמעתי אותך אתה מפוטר. אין דבר כזה. אתם אחרי יום- יומיים זה המערכה השניה של הטקס אחרי השימוע, מוציאים לו מכתב. מכתב, לא בעל פה. במכתב הזה אתם כותבים לו "לאחר השימוע שנערך בתאריך זה וזה, החלטנו להפסיק את עבודתך ותקופת ההודעה המוקדמת תסתיים בתאריך X" זה מערכה שניה. אם פיטרתם אותו לאלתר אז אתם אומרים לו "יום ניתוק יחסי עובד- מעביד זה וזה" אם לא, הוא צריך לעבוד בתקופת ההודעה המוקדמת שהיא יכולה להיות חלקית או מלאה.

אחרי שהוא סיים את תקופת ההודעה המוקדמת מגיעה מערכה שלישית, מכתב נוסף. המכתב השלישי אתם כותבים לו את תקופת העבודה. עבדת מתאריך זה עד תאריך זה, יום הניתוק. תקופת ההודעה בצורה מסודרת, זה סעיף 8 לחוק הגנת השכר מחייב אתכם לעשות את זה. דרך אגב, אם אתם לא עושים את זה יש על זה עיצום כספי גם. וזה המכתב השלישי הסופי של העובד וכמובן בסוף בברכה חתימות ענייניים ודרך צלחה. בסדר? זה הסדר. צריכים לצאת שני מכתבים לעובד. סליחה, שלושה מכתבים לעובד. הזמנה לשימוע, תקופת ההודעה המוקדמת ובסוף תקופת העבודה שלו.

שאלה מהקהל: בוואטס-אפ?

לא. הכל בכתב.

עוד נקודה שאני רוצה לדבר עליה, טעויות נפוצות בנושא דיני עבודה. היה לכם הרצאה בדיני עבודה היום? זה חשוב. עוד טעויות נפוצות בנושא חישובים של חופשה שנתית, מחלה ושעות עבודה. בסדר? קודם כל אתם צריכים לדאוג ועל זה יש עיצום, דרך אגב אני מציע לכם להיכנס לאתר שנקרא "עיצומים כספיים- משרד הכלכלה" ולהתרשם מהסכומים שמשולמים שם על ידי מעסיקים. ולא תתפלאו שפתאום אתם מוצאים שם מעסיקים מוכרים. תראו כמה מעסיקים משלמים על עבירות בדיני עבודה. אז קודם כל דבר חשוב ביותר היום, יותר חשוב מטופס 101 זה חוק הודעה לעובד.

הרבה כסף משולם על ידי מעסיקים שלא ממלאים את השני דפים המסריחים האלה שאין שם כלום. חוק הודעה לעובד. פרטים אישיים של העובד, כמה שעות הוא עובד, נגמר הסיפור. ואפילו לא צריך להחתים את העובד. המעסיק צריך לחתום. חוק הודעה לעובד, טופס אחד. זה אם אין הסכם. אם יש הסכם אין בעיה.

אני אומר, עובד שאין לו הסכם, טופס אחד, חוק הודעה לעובד. צריך להישמר הכלל של ההסכם, תלוש השכר צריך להיות תואם להסכם, ויומן הנוכחות. יומן הנוכחות צריך להיות תואם להסכם שנחתם עם העובד. כלומר, אם התקן שלו זה לעבוד 8 שעות אז מעבר לזה שעות נוספות וכולי וכולי. כלומר, זה צריך להסתדר הקטע של ההסכם, התלוש עם היומן נוכחות שלו. זה דבר ראשון, אז כלומר ההודעה לעובד יותר חשוב מ-101 כי אם אין 101 אין עיצום כספי, רק לא תוכל לעשות את התלוש. אם אין הודעה לעובד, ואתה לא צריך את ההודעה לעובד כדי להפיק את התלוש. אתה לא צריך אותו, זה סתם מסמך שאתה שומר אותו בצד.

אבל אם אין לך אותו, ביקורת משרד הכלכלה הסכום שאתה משלם הוא אדיר. לכן מאד חשוב הנושא הזה של חוק הודעה לעובד. אחרי זה, בואו נעשה איזשהו טסט לחוק חופשה שנתית. כאשר עובד מתחיל לעבוד ב-1 למרץ 2018, אנחנו מתחילים לצבור לו חופשה שנתית, היום זה קל 16 ימים 5 שנים זה רץ, יופי. מה קורה בסוף שנת 2018? יש תוכנות שכר כמו עוקץ אני יודע שעושות את החישוב המדויק של חופשה שנתית.

אני לא יודע כמה חופשה שנתית מגיע לעובד בסוף השנה. כאשר בשנתיים אני לא יודע. בשנה שבה העובד התחיל לעבוד ובשנה שבה הוא סיים לעבוד. אלה שנים בעייתיות לחישוב חופשה שנתית. למה? כי אם העובד התחיל לעבוד אצלי באמצע שנת 2018, כדי לחשב לו את החופשה האמיתית שלו אני צריך לדעת כמה ימי עבודה בפועל הוא עבד ב-18. אין לי את הנתון הזה עד שהשנה לא תסתיים. זה כמו שאני לא יודע כמה מס הכנסה ישלם העובד עד שתסתיים השנה. אותו דבר הנתון הזה של חופשה שנתית.

לכן בדצמבר אם המערכת הממוחשבת שלכם לא עושה את זה אוטומטית, עליכם לתקן את החופשה שנתית. לעשות בפועל ימי עבודה חלקי 240 או 200, תלוי אם יחסי עבודה התקיימו כל השנה או לא כל השנה, מחלקים את זה ב-240 מכפילים ב-16 וזו הצבירה הנכונה. ולא 16, זה נוסחה. מי שלא מכיר ייכנס לחוק חופשה שנתית. ולכן בשנה הראשונה בה העובד התחיל לעבוד, הצבירה הזאת של 16 חלקי 12 היא לא נכונה. היא נכונה זמנית עד שתסתיים השנה. כשתסתיים השנה אני עושה את החישוב הסופי.

הוא הדין שכאשר אני מפטר את העובד באמצע השנה, השנה הספציפית הזאת שפיטרתי אותו זה לא יהיה 16 חלקי 12 או 21 תלוי בשנת הוותק שלו, אלא היא תהיה כפול ימי עבודה בפועל. ואז יכול להיות שמגיע פחות ימי חופשה. וחשב שכר שלא עושה את החישוב הזה הוא בצרה עצמו של שימוע, שיכין לעצמו את השימוע כי צריך לדעת לעשות את זה נכון.

הדבר הנוסף, כאשר אני מחשב ימי מחלה לעובד. כאשר אני מחשב ימי מחלה לעובד אני צובר יום וחצי הכל בסדר. אבל כאשר הוא יוצא למחלה יש פה בעייתיות שנוצרה. יש הרבה בעיות בחוק דמי מחלה אבל זה אחד מהם. אחד מהם זה אם העובד שעתי או יומי זה לא בעיה, כתוב בחוק "אל תתייחס לשישי- שבת אני כאילו מתעלם משישי- שבת". כאשר מדובר בעובד חודשי אני כן מתייחס לשישי- שבת ומבחינתי זה ימי מחלה.

עכשיו, אם התחלתי, העובד יצא ביום חמישי וחזר ביום שני. מבחינתי חמישי אני לא משלם לו, שישי שבת אני משלם לו 50% אם הוא עובד חודשי, וראשון 100%. עכשיו יצא הפסדו בשכרו העובד הזה. למה? כי אם הוא לא היה חולה אני משלם לו שכר מלא על שבת ושישי כי הוא מקבל 10,000 שקל בחודש. וברגע שאני מוריד לו בהיעדרות את הימים האלה ואחר כך משלם לו את הדמי מחלה כי ככה צריך לשקף את זה בתלוש, יוצא שהוא מקבל פחות. וזו בעיה שקיימת בדיני עבודה בחוק דמי מחלה שאין לה פתרון.

כלומר, עובד שחולה, לא כדאי לו להיות חולה לא בחג, לא בשישי ולא בשבת. תהיה חולה מיום ראשון ומעלה. דבר נוסף שקשור לחוק דמי מחלה, ולכן דרך אגב הבעיה הנוספת שיש, האם אני מנכה מהצבירה גם את היום שלא שילמתי לו, הדבר הזה עבר איזושהי חקיקה ראשונה. היתה שמועה במשק שהולכים לפתור את הבעיה הזאת. כרגע אין את זה, אין את התיקון הזה אז מי שמוריד צודק, מי שלא מוריד גם צודק. מותר לעשות מה שרוצים עם היום הזה. עם היום הראשון או עם היום השני והשלישי שזה גם להוריד 50% או לא להוריד, אין תשובה לשאלה הזאת עדיין בחוק דמי מחלה.

דבר נוסף שקשור לדמי מחלה זה הנקודה הבאה. כאשר עובד יוצא למחלה אז אני צריך לדעת מה הסיבה של המחלה ולא בכל התוכנות יש את החישוב הזה. כלומר, אם העובד יצא מחלת בן זוג, צריך לנהל את זה בנפרד, אם זה מחלת ילד, בנפרד, מחלת ילד עם מוגבלות, לנפרד. כי מחלת ילד עם מוגבלות זה כבר 18 יום זה על חשבון החופשה שנתית. כל סוג של מחלה צריך לנהל בנפרד ולא כל תוכנות השכר נותנות מענה לזה. אוקי? אז יש במכפל אני יודע יש מחלת ילד והעובד עצמו נגיד. אבל אין מחלת ילד עם מוגבלות. למה צריך לנהל? כי לכל מקרה כזה התקופה המקסימאלית היא שונה.

דבר נוסף שצריך לנהל בתוכנת השכר, שאין את זה בהרבה תוכנות זה ההיעדרות של האישה בתקופת ההריון. מותר לה להיעדר 40 שעות לבדיקות, חלבון עוברי, חלבון זה חלבון זה, אז כל החישוב הזה צריך לעשות אותו בנפרד כדי שלא תחרוג מ-40 שעות. כי אם היא חורגת זה כבר נחשב להיעדרות. דבר נוסף, תזכרו, שאם לא תש... תלוש השכר את הנושא של מתן חופשה ומתן מחלה, אז תקבלו עיצום כספי.

כאשר עובד יוצא לחופשה שנתית בחודש מסוים, מנכים לו את הימים במינוס ומוסיפים לו את זה כתמורת חופשה. עובד יצא מחלה, מנכים לעובד במינוס ומשלמים לו את המחלה. צריך לשקף בתלוש השכר ולא לעשות חישובי נטו בשכר הבסיס כדי שזה יהיה יותר קל. צריך לשקף בתלוש השכר את העניין הזה של המחלה והחופשה וכמובן צריך לחשוב ולהגדיר את אותם רכבים של היעדרות מינוס ומחלה ולא לשכוח את זה, כחייבים חייבי הפרשה לקופה. גם כשאני משלם חופשה שנתית, לא פידיון, תמורה בשוטף אז הרכיב הזה חייב להפריש בגינו לקופת גמל. אם אני משלם לעובדים יומיים עבור חגים, אז אני צריך להפריש את זה לקופות. לדאוג שהרכיב יהיה מדויק. בכלל כשאתם עושים תלוש ראשון, תעשו אותו גם ידנית. תבדוק שה-6% עובד וה-6.5 עובד, והכל עובד. כי אחר כך זה יעשה טעויות בהמשכים.

הדבר האחרון שאיתו אני מסיים זה חישוב פיצויים. אני אומר את זה בכל יום עיון ולצערי לא כולם מפנימים את זה. נכון שהכי קל לחשב פיצויים לעובד שפיטרנו משכורת אחרונה כפול וותק פחות מה הצטבר בקופה ולשלם לו את ההפרש. מי שעושה עדיין את החישוב הזה צריך לקבל ממני מכתב שימוע ברגע זה. זה לא החישוב הנכון כבר הרבה שנים. מי שממשיך לעשות את זה שלא יהיה במקצוע.

אנחנו עובדים על השלמות עכשיו, נגמר העידן הזה. מה זה השלמות? עובד התחיל לעבוד אצלי מ-1 לינואר 2010. פיטרתי אותו היום, אני לא עושה משכורת אחרונה כפול וותק פחות מה הצטבר בקופה. אני הולך כל שנה, רואה מה האחוז שהפרשתי לו על פי צו הרחבה פנסיוני. אם הפקדתי לו 6% אני משלים 2.33 כפול משכורת אחרונה כפול הזמן.

אם הפקדתי 5% כי היו שנים שהפקדתי פחות, אני עושה השלמה. כל שנה אני עושה חישוב של השלמה. תבנו לכם אקסל קבוע כזה כי הצו הרחבה הפנסיוני ידוע, לכו למישהו שיעשה לכם את זה נוסחתי. לי יש את זה על השולחן עבודה, לוחץ על מספר הנוסחה יוצאת ואני עושה השלמה על בסיס השלמות. כי אם אתם לא עושים את זה, דפקתם את המעסיק, שילמתם יותר מידי כי המשכורת שלו לפני 5 שנים היא לא היתה המשכורת האחרונה, אז הפקדתי אחוזים מהמשכורת הקודמת. אז משכורת אחרונה כפול וותק פחות מה יש בקופה, אתם משלמים יותר מידי לעובד בהנחה שהמשכורת, אם המשכורת היתה קבועה יצא לכם אותו דבר אבל אם המשכורת עלתה, וסביר להניח שעלתה, אתם משלמים לעובד יותר מידי. ולכן אז הכסף משוחרר לעובד, מה שיש בקופה בנוסף ההשלמה שעשיתי ואתם שומרים כמובן את החישוב.

אם עכשיו עוד טיפ אחרון, כאשר מתקבל עובד לעבודה, לכו למעסיק תגידו לו: תשמע, אני ממליצה לך, אתה לא חייב. היום אנחנו נמצאים בעידן ה-6% לפיצויים, אוקי? בוא תשלים עוד 2.33, ראיתי בחוזה שאתה כל שנה צריך לעלות לעובד 10% המשכורת שלו תעלה, אז בוא תשלים עוד 2.33, נודיע לחברת הביטוח עם העתק לעובד שגם ה-2.33 בסעיף 14, מותר לעשות את זה אבל צריך להודיע. כי אם לא תודיע ברירת המחדל זה לא בסעיף 14 ואז כן תצטרך להשלים. אז נודיע לחברת הביטוח ולעובד שזה סעיף 14, לעובד אין שליטה על זה, המעביד מחליט. ואז הוא נמצא בסעיף 14. עובד פוטר- התפטר, מקבל את כל הכסף שמגיע לו. זו המלצה, לא חייב. המעסיק יכול להגיד: "לא. לא רוצה. אני מפקיד מה שהחוק מחייב". סבבה. אז הוא יפקיד 6% אבל הוא צריך להבין שכאשר הוא יפטר את העובד בעוד 4 שנים הוא יצטרך לשלם לו את ההשלמה של ה-2.33 על המשכורת האחרונה ואז יהיה לו עוד פיצויים לשלם אז זה הוא ייקח בחשבון.

אבל תמליצו בכל זאת שיש אופציה כזאת להחיל את כל סעיף 14 על הכל. ותזכרו במיוחד למשכורות שעוברות את תקרת השכר הממוצע במשק. כי החובה בצו הרחבה הפנסיוני זה להפקיד עד התקרה. ומה קורה כשהעובד מקבל 15,000? יש לי דלתא כזאת שלא מגובה בפיצויי פיטורים ופה צריך לתת את הדעת למעסיק להגיד לו את כל האופציות הקיימות. תודה רבה לכם.