הרצאות בנושא  ביטוח לאומי

ביטוח לאומי - הטבות שכר : דוד בן הרויה - 16/12/15

חזור לרשימת הרצאות בנושא ביטוח לאומי

ביטוח לאומי - הטבות שכר

דוד בן הרויה - 16/12/15

יום עיון טסטמי מיום 16/12/15 - ביטוח לאומי עם דוד בן הרויה

בעקבות התיקון של מס הכנסה למענקי תחרות, המוסד לביטוח לאומי תיקן את סעיף 350א' ואמר: סכום מענק או טובת הנאה שהגיעו לעובד, אגב סיום יחסי עבודה, לרבות פרישה, אך למעט טובת הנאה שניתנה לעובד שלא יעסוק בתחומי הפעילות או יתחרה ולמעט פיצוי ששולם לו בשל אי מתן הודעה מוקדמת, אלה מרכיבים שיהיו חייבים בדמי ביטוח לאומי.

דרך אגב, הנושא של מתן הודעה מוקדמת כבר היה חי בביטוח לאומי, אבל זה היה מכורח פסק דין, זה לא היה קיים בחוק. אז מי ששילם הודעה מוקדמת היה חייב לחייב בביטוח לאומי את הרכיב הזה למרות שהעובד לא עבד בתקופה של הודעה מוקדמת היינו חייבים.
זה היה מן רכיב כזה חריג בקבוצת אותם רכיבי ניתוק יחסי עובד מעביד אבל הם היו מכורח פסיקה אבל לא מכורח חקיקה, עכשיו הוסיפו את זה לחוק שזה יהיה מסודר.

עכשיו, מה ההבדלים בין מס הכנסה לביטוח לאומי?
למרות שבמס הכנסה רואים הכנסה כל מענקי תחרות כהכנסה..., ביטוח לאומי פוטר מענקים כאלה כדי שלא ישמשו בסיס לגמלאות, רק טובות הנאה שקשורות לעיסוק או תחרות בתחומי הפעילות שרואים אותם כמחליפות שכר, הם ישמשו כבסיס לגמלאות כמובן ויחויבו בדמי ביטוח. זאת אומרת, פה ביטוח לאומי עושה הפרדה בין טובות הנאה שמקבל העובד לבין סכום פיקס שהוא מקבל וזה ההבדל ושמה זה יהיה עדיין פטור מביטוח לאומי.
כמובן שפה יש אלמנט של גמלאות, מה שאין היום במס הכנסה.

דו"ח המקוון שדיבר עליו עמי, העידן החדש של שידור, זה בעצם 126 חצי שנתי נקרא לזה, יכול להיות שבאיזשהו שלב אנחנו נקבל אישור להיות פטורים מלשדר 126, אני מקווה שנגיע לזה, זה כמובן יקרה כשמס הכנסה גם ייכנס לעניין הזה של שידור ה-102 עם כל הפרטים של העובדים מידי רבעון. היתה כוונה לעשות את זה, כבר היתה חקיקה וביטלו אותה. דחו אותה בינתיים. אם זה ייכנס זה יהיה מצוין ואז נהיה פטורים מלשדר 126.
דרך אגב, זה גם יהיה טוב לנו כי בעצם  את הבקרה נעשה יותר מהר. כי כשאתה משדר אז אתה כבר בודק את עצמך. אז תארו לכם כל רבעון תעשו 126 אז אתם כבר כל רבעון תבדקו את זה בעצם. אבל יש בעיות של תיקונים אחר כך, כי אז אתה צריך לתקן את הדו"חות יותר מהר. אז מעסיק יגיש דו"ח מקוון אחת לחצי שנה, באיזה חודשים אנחנו מגישים? 18 ביולי זו תהיה הפעם הראשונה שאתם תגישו דו"ח כזה השנה. 18 ביולי זה יהיה עבור ינואר עד יוני, ו-18 בינואר יהיה עבור החודשים יולי עד דצמבר. זה יהיה הדו"ח המקוון הזה.

בעצם אתם קצת אדישים לעניין הזה כי מי שצריך להכין לכם את הקבצים זה בתי התוכנה, הם אמורים להיערך לעניין הזה, אבל יהיו אני מאמין תקלות בשידורים, זה לא יעבוד חלק בהתחלה עד שנתרגל לעניין הזה. המטרה של העניין הזה היא מטרה ברוכה, כי אחת המטרות הברוכות שהיו במוסד לביטוח לאומי זה שאדם למשל קיבל קצבת נכות ופתאום אחרי שנה הוא קיבל הודעה, שנה וחצי שנתיים, להחזיר את הכסף. או אנשים שקיבלו קצבת זקנה ופתאום אמרו להם "תחזירו".
למה אני צריך להחזיר?
קיבלו מידע מ-126 שהשכר עובר את הגובה המגיע. עכשיו, בביטוח לאומי אם אתם יודעים, נניח שיש פה חדר שמטפל בקצבת נכות ואני בחדר שמטפל בדיווחים של הגל"ש מה שנקרא "מערכת הניכויים". עכשיו אם אני הולך לקצבת נכות, אני אומר להם "תשמעי, אם היית הולכת לחדר ליד היית מקבלת את הנתון של ההכנסה שלי ואז לא הייתם משלמים לי קצבת נכות". לא היה קשר, היא לא תקום ותשאל אותה, אין קשר בין המחלקות. מה שאתם מדווחים כל חודש כ-102 עם נתוני העובדים מגיעים רק למחלקת הניכויים, זה לא מגיע למחלקות האחרות של ביטוח לאומי, זה נשאר במחלקת הניכויים, רק שם. אין להם את הנתונים לא באבטלה, לא בנכות, לא בשום מחלקה אחרת והעידן הזה אמור לפתור את הבעיה הזאת שהנתונים יגיעו מידי חצי שנה בכל המערכת. כל מערכת ביטוח לאומי תקבל את הפרטים ואת הנתונים של אותו עובד ספציפית והיא תוכל להשתמש בזה לתשלום גמלאות ואולי נגיע לעידן שלמשל עובד מובטל לא יצטרך להגיש תביעה כי יהיו את הנתונים בביטוח לאומי או עובדת שתובעת דמי לידה היא לא תצטרך להגיש את התביעה. נגיד כמו במילואים של עצמאי, בית החולים ישלח אישור לביטוח לאומי שנולד ילד ואוטומטית ישלחו את הדמי לידה, יש להם הרי את כל הנתונים. אולי נגיע לזה פעם ואז לא ישללו לי את התביעה כי לא חתמתי והחתימה היא בעט אדום וצריך להיות בכחול ולמה עשיתי טיפקס, מכירים את ה?

שאלה מהקהל:    
סליחה, אבל אם משלמים עד סוף מרץ תשלומים שפטורים לשנה הקודמת.

מה זה קשור למה שאמרתי?

שאלה מהקהל:    
בגלל שאם ישלחו דו"ח מקוון אז זה כבר לא משנה.

מה קשור הדו"ח מקוון? על מענק מנהלים את מדברת? אז תגידי מענק מנהלים נכנס בעצם לדצמבר. ה-102ג', נו, אז את צריכה להגיש את הדו"ח זה רק ב-18 לינואר. את מענק המנהלים אל תדאגי, אחר כך מדווחים על זה.

תיקון לתקופת הכשרה לעניין דמי אבטלה. דמי אבטלה היו משולמים לאדם שעמד בתקופת הכשרה 12 מתוך 18 חודשים שקדמו לחודש שבו התחילו דמי אבטלה. זאת אומרת, אם יש אדם שעבד יום, שעה בחודש וקיבל 50 שקלים במשך שנה, ככה הוא עבד, הוא קיבל כל חודש חמישים שקלים, הוא זכאי לדמי אבטלה. זה היה קודם, בודקים שנה וחצי אחורה, האדם עבד 12 חודשים יום בחודש שעה בחודש, הוא זכאי לדמי אבטלה. נכון שהסכום שלו יהיה מצחיק כי זה סכום נמוך אבל מבחינת הזכאות לתקופת הכשרה הוא עמד. עכשיו, על מנת לא לעודד אבטלה לכולם או לעודד צעירים לצאת לשוק העבודה ולא לקבל דמי אבטלה, החמירו בנושא תקופת ההכשרה לצעירים. אז מה ההחמרה? מי שטרם מלאו  לו 30 שנה, הם לא יצטרכו, כדי להיות זכאי לדמי אבטלה זה לא 12 מתוך 18 אלא הוא צריך לעבוד 24 חודשים מתוך 30 שקדמו לחודש של האבטלה. פה יש החמרה, רוצים לראות שהוא עבד לפחות שנתיים ואז אם הוא לא עמד בזה אז הוא לא עמד בתקופת ההכשרה, הוא לא יהיה זכאי לדמי אבטלה ומי שמלאו לו 30 שנה וטרם מלאו לו 35 הוא יצטרך לעבוד 18 חודשים מתוך 24 חודשים שקדמו. פה זה נמוך יותר ומי שאינו נמנה עם הנ"ל או שיש עימו שלושה תלויים, זאת אומרת אם יש עובד שמלאו לו 29 ויש לו אבל שלושה ילדים למשל, עדיין תקופת ההכשרה לגביו תהיה 12 מתוך 18, לא יחמירו איתו כי יש לו שלושה תלויים. תלויים זה ילדים ובת זוג שאינה עובדת, יש שם הגדרה. זה מ-2016. אז תקופת ההכשרה לעניין דמי אבטלה הוחמרה כדי לעודד צעירים לצאת לעבודה או גם כדי לצמצם את ההוצאות של המדינה בנושא של תשלום דמי אבטלה. אז זה שינוי בחוק. דבר נוסף שאני רואה כלוקה בחסר אצל חשבי שכר, זה הנושא של תאומים בביטוח לאומי לאנשים שעובדים בשתי מקומות עבודה. אם יש עובד שאומר לכם: "אני עובד במקום עבודה שני" והמשכורת שלו הראשונה, אתה שואל אותו: "כמה אתה מרוויח?" הוא אומר:"ששת אלפים, שבעת אלפים" מעל 6,000 לא צריך לשלוח אותו לעשות תיאום, אתם צריכים לנכות לו את המירבי. הרי מעל הסכום המופחת שזה 5,453 נגיד, באזור 5,500 אלף שקל, עד לשמה זה המופחת, מעבר לזה זה המלא. לכן לא צריך לשלוח עובד כזה לעשות תיאום מס אלא לנכות לו את המירבי. תזכרו שחלק המעביד לא מושפע מתאומי מס, המעביד תמיד משלם כל אחד לפי כאילו זה מקום עבודה יחיד, מי שמושפע זה הניכוי מהעובד.
אז אם יש עובד כזה, לא צריך לשלוח אותו לביטוח לאומי וחבל ששולחים אותו. אז מי זכאי לעשות תיאומי ביטוח לאומי כאשר יש שתי הכנסות? אם יש אדם שהוא מקבל פנסיה מוקדמת והוא גם עובד אצלכם כשכיר, או אם הוא מקבל פנסיה מוקדמת משתי חברות ביטוח אז הוא יכול לעשות תיאום מס וכמובן הבדיקה היא שהוא לא עובר את הסכום המופחת ואז באמת יש לו חלק שהוא משלם את המופחת. לזכור נקודה נוספת, שאם יש אדם שעובר את התקרה עם המקום עבודה השני, גם לא כדאי לעשות תיאומים כדי שלא ינכו לו מעבר לתקרה. אז איך, יש גם בלבול בהגדרה מי זה מעסיק עיקרי או משני. במס הכנסה לא מעניין אותנו מי זה מעסיק עיקרי/משני כי כשעובד עובד בשני מקומות עבודה, במקום אחד הוא אומר "אין לי הכנסות אחרות". הוא חייב לומר את זה למרות שיש לו כי זה מבלבל. אבל הוא צריך להגיד "אין לי הכנסות אחרות". במקום השני, הוא אומר "יש לי הכנסה נוספת" ואז זה הופך את המעסיק הזה למעסיק משני. בביטוח לאומי זה אותו דבר למעשה, העיקרי זה מי שהצהיר בטופס 101 משכורת חודש והמשני זה מי שמצהיר שיש לו משכורת נוספת. אם יש יותר משני מעסיקים, העובד יכול לבחור מי העיקרי ואז שני המעסיקים הנוספים יהיו מעסיקים משניים. יש מצב בביטוח לאומי שלא צריך 101, מה שנקרא בל103 זה אותם עובדים שנכנסים מכוח צו סיווג מבוטחים, זה אותם אנשים שביטוח לאומי רוצה לתפוס אותם ברשת גם, אנשים שלא רשומים כעצמאים וגם הם חייבים בדמי ביטוח לאומי ושם יש הנחיות בדיוק מה סוג העבודה, מי צריך לשלם וכולי. כאשר שכיר מקבל פנסיה מוקדמת, הפנסיה היא תהיה מעסיק משני והמעסיק העיקרי יהיה אותו אדם שעובד אצל אותו מעסיק הפועל ולא פנסיה. מי שעובד אצל שני מעסיקים כולל פנסיה מוקדמת ממקור אחד או יותר, אם ההכנסה היא נמוכה משישים אחוז, הוא מגיש טופס שנקרא בל644, זה הטופס. הצהרת עובד, הוא מקבל פנסיה למעסיק משני או למשלם פנסיה כאשר הכנסתו אצל המעסיק העיקרי נמוכה משישים אחוז. ברגע שהוא מצהיר למעסיק המשני את ההצהרה הזאת, אני נותן לו את הסכום המופחת. יש טופס בל103, זה הטופס שמצהירים כאשר העובד נכנס לעניין צו סיווג מבוטחים ולאו דווקא כעובד שכיר לכל דבר ועניין. אם יש דמי ביטוח שנוכו ביתר ועובד גילה את זה באיחור, הוא לא גילה את זה עכשיו, הוא גילה אחרי שהסתיימה שנה או אחרי שנתיים, האם הוא יכול לקבל החזר ביטוח לאומי כמו החזרי מס במס הכנסה? התשובה היא כן, שמה החיים אפילו קלים יותר. יש חוזר של ביטוח לאומי שמספרו 311, חוזר שמפרט בדיוק איך עושים את זה דרך אתר האינטרנט.
התנאי לקבלת החזר דרך אתרי האינטרנט, שהמעסיקים שידרו את ה-126 למערכת כי בלי זה אין להם את האופציה לאמת את זה. אם לא שידרו, הוא צריך לבוא עם אישורים ידניים לביטוח לאומי ולבקש את ההחזר. אפשר לקבל שבע שנים רטוראקטיבית את ההחזר הזה. החישוב מבוצע מיידית, מוצג בפני העובד, הוא רואה את ההחזר המגיע לו מיידית ושולחים לו אחר כך הודעה בדואר. לצורך העניין אפשר גם למלא טופס שנקרא "בקשה להחזר דמי ביטוח" למי שעבר את התקרה וניכו לו יותר מידי, מעבר לתקרה אם הוא מחבר את שני מקומות העבודה, זה הטופס שנקרא בל752 שבאמצעותו הוא יכול להגיש בקשה להחזרי מס. אם יש מעסיק שטעה, למשל עובד הגיע לגיל הפרישה או מקבל קצבת נכות ולא אמר לכם או שהוא אמר לכם ולא עשיתם כלום עם זה, אוקי? והמשכתם לנכות לו מס בריאות למרות שלא הייתם צריכים לנכות כי הוא הגיע לקצבת זקנה, זו טעות שלכם. אז האופציה הזאת גם קיימת בביטוח לאומי ופשוט ממלאים טופס שנקרא טופס בל659 שנקרא "בקשה להחזר דמי ביטוח או דמי בריאות" זה דומה לטופס 100, ממלאים אותו כאשר יש פה 12 שורות, ממלאים את כל השכר במשך השנה שהיתה הרלוונטית כי ביטוח לאומי, אתם יודעים מתחשבן חודשית ולא שנתית ולכן חובה למלא את כל החודשים ואז הביטוח הלאומי יחזיר את הכסף, את ההפרש הזה שנוכה ביתר, יחזיר למעסיק ואז המעסיק צריך להחזיר את זה לעובד. לא העובד מגיש את הבקשה, בסדר? ואם יש מצב שבעקבות החישוב המוטעה הזה העובד קיבל גמלאות והגמלאות הם ביתר, תזכרו שעכשיו הוא יצטרך להחזיר את אותם גמלאות כי יש לזה גם אלמנט של גמלאות, על ההפחתה הזאת.

שאלה מהקהל:     אם זה חייל ש...

אותו דבר, כל טעות אפשר לקבל חזרה. אם החייל הזה כבר לא עובד במקום העבודה, הוא יכול להגיש בעצמו את הטופס, מה שראינו קודם, להגיש ולקבל בחזרה. או ידני או דרך האינטרנט.

הערה מהקהל:     ...תכנת השכר... האחרון והקדמתי לשנה של העובד... לא צריך להגיש טפסים.

אז את מסכימה איתי. טפסים דרך התוכנה, אבל לא כל התוכנות מאפשרות. זה מתאים לחוזר שהם פרסמו, יש תוכנות שמתממשקות עם האתר של ביטוח לאומי ועושות לך את כל העבודה, אבל לא כל התוכנות עושות את זה. אבל אם אין תוכנה אז עושים את זה דרך האתר, זה לא משנה.
אוקי, תראו, יש עוד נקודה חשובה אם יש לכם מקרה כזה והזמן הוא עד  31 לדצמבר 15, היתה טעות למוסד לביטוח לאומי שכאשר אדם קיבל פגיעה בעבודה, אחרי שהוא קיבל פגיעה בעבודה הוא הלך למקבלי קצבאות נפגעי עבודה, זאת אומרת, נקבעו לו אחוזי נכות והוא התחיל לקבל קצבת נפגעי עבודה אבל חזר לעבוד. בסדר? יש לו איזה אחוזי נכות, מקבל קצבה, חזר לעבוד. מה שקרה שבעצם ניכו לו ביטוח לאומי פעמיים, פעם מהקצבה ופעם בעבודה כשהוא עבד בפועל וזו היתה טעות. המוסד לביטוח לאומי עלה על הטעות הזאת והוא הבטיח להחזיר רטוראקטיבית מ-1.1.2007 עד 31.12.13 שזו היתה הטעות, מינואר 14 כבר תיקנו את זה. אין יותר כפל כזה. אז על הזמן הזה שמדובר 6-7 שנים הם מבטיחים להחזיר רטוראקטיבית אוטומטית במהלך שהם ביצעו. אני אומר, אין לסמוך על המהלך האוטומטי הזה. אם יש עובד אצלכם שבשנים האלה קיבל קצבת נפגעי עבודה וגם הוא עבד אצלכם כשכיר, נא להגיש טפסים לקבלת החזר דמי הבריאות מקצבאות נפגעי עבודה.

שאלה מהקהל:     יש לנו מקרה של נפגעי עבודה שברגע... על תקנה 22 וברגע ששלחנו את את התביעה, ואתם שילמתם לעובד בינתיים, מה השאלה?

שאלה מהקהל:     ביטוח לאומי, אם עשינו לו פריסה, זאת אומרת אם הוא קיבל איזה מענק בחודשים האלה שהיה... הם לא לקחו לו...

בית הדין לעבודה, חייב. חייבים לשלם. בית הדין לעבודה, קדימה, יאלה רחוב שוקן 25 להיכנס לתור.

הטבות שכר בתקופת החל"ת. המוסד לביטוח לאומי פרסם חוזר ביוני 15 של הטבות שכר בתקופת חל"ת. יש מצבים שעובד יוצא לחופשה ללא תשלום, יש מצבים שעובדת מנצלת חל"ת לאחר חופשת לידה, מכירים את זה? לא חוזרת לעבודה, היא מנצלת את החל"ת המגיע לה על פי החוק וזה דרך אגב החל"ת היחיד במדינת ישראל שחובה לתת אותו גם אם אתה לא רוצה כמעסיק. יתר החל"תים למיניהם צריכים את הסכמת שני הצדדים. אבל יש חל"ת שהחוק מחייב. זו דוגמא אחת של חל"ת.
בחוק עבודת נשים זה חל"ת שמחייב ואז האישה מנצלת את תקופת החל"ת ונניח שבזמן הזה שהיא נמצאת בחל"ת חילקנו מתנות לעובדים, אז מן הסתם חילקנו גם מתנה לעובדת הזאת כי לא נותקו יחסי עובד מעביד. או בואו נאמר משהו אחר, נניח שהגיע דצמבר והיא נמצאת בחל"ת ומגיע לה בונוס לפי הסכם על כל המכירות שהיא ביצעה לפני שהיא יצאה לחל"ת, מגיע לה איזשהו בונוס ואני צריך לשלם לה את זה. אז השאלה קודם כל האם אני יכול להפיק תלוש שכר בתקופת החל"ת? התשובה היא בוודאות כן, כי אני תחשבן על משהו שלא קשור לעבודה בפועל, על משהו שאני צריך לשלם לה. דרך אגב, אני יכול גם לעשות שווי, תלוש שכר רק עם שווי. תארו לכם שאישה נמצאת בחופשת לידה ויש לה רכב צמוד, האם אני חייב לעשות שווי רכב כל חודש? התשובה היא: "אני חייב". כאילו, תלוש השכר יהיה רק שווי רכב. אין ברירה, למה? כי ההתחשבנות עם ביטוח לאומי היא חודשית, אני לא יכול לעשות את זה במונחים שנתיים. לכן אם יש הטבה שהיא קשורה לתקופת העבודה אז היא תיוחס לחודש שקדם ליציאתו של העובד לחל"ת. זאת אןמרת, אם הוא יצא לחל"ת בנובמבר ואני עכשיו צריך לשלם לו בדצמבר בונוס, אני מייחס את זה לחודש נובמבר כי זה החודש שהוא יצא, זה החודש האחרון שהיה לו תלוש שכר.
עכשיו, ההטבה הזאת כמובן היא נכנסת לתקנות פטור מתשלום דמי ביטוח שזה אומר הטבה שחייבת פריסה. והיא כמובן תחשב כבסיס לחישוב גמלאות, מה שאת אמרת פריסה זה מחויב בתשלום גמלאות והם חייבים לשלם את זה, את ההפרשים. הדיווח בטופס 102 זה נקרא, אתם מכירים את הפריסה, קוד 3 או 6. עכשיו, אם ההטבה הזאת חרגה משנה, נניח שאני נותן עכשיו הטבה על איזו עמלת מכירות ששכחתי לתת לה מלפני שנתיים. אם זה מעבר לשנה, כאן נדרשת, כי אתה לא יכול לייחס אותה לחודש ספציפי כי עברה שנה, פה צריך להוציא בקשה לביטוח לאומי, יגידו לכם מה לעשות עם הסיפור הזה. הטבות שכר בתקופת חופשת לידה, אישה או גבר יצאו לחופשת לידה, בתקופה הזאת אני נותן איזושהי הטבה. ההטבה הזאת כמובן חייבת בדמי ביטוח ומס בריאות, אין וויכוח, ההטבה תשויך לחודש עבורו ניתנה ההטבה. גם אם זה חודש שהיא לא עבדה בו, אם זו הטבה ספציפית כמו שווי וינוכו דמי ביטוח לאומי ומס בריאות, ההטבה הזאת מדווחת בקוד חדש, הטבה שניתנת בחל"ד היא מדווחת בקוד חדש שנקרא 55, אין לכם קוד כזה, עכשיו תדעו, נא להכיר אותו. ואם אתם רוצים לתקן את הקוד הזה כי טעיתם, זה 56. כמובן, צריך לציין את פרטי העובדים. חודשי החל"ד אינם נחשבים לחודשי עבודה לעניין פריסת שכר נוסף. הפרשים לחיוב הטבה שניתנו בתקופת חל"ד ידווחו בעוד קוד: "הפרשים בגין הטבה". כן, נתתי הטבה אבל שכחתי לתת עוד איזשהו סכום על ההטבה הזאת, זה נקרא "הפרשים" זה קוד חדש שנקרא 35, הפרשים על הטבה שנתתי בתקופת חופשת לידה ואם אני רוצה לתקן את זה, זה 36. אם אני רוצה לתת זיכוי עבור אותה הטבה, טעיתי ונתתי יותר מידי, לא הפרשים, הפוך מינוס, אני רוצה להפחית. כאן זה נקרא "קובץ זיכויים" יש לכם לא לכולם יש את האופציה לעשות מינוס דרך אגב, אם סיבת ההפרש שמונה, זה הפרשי עבודה בחל"ד, אלה הקודים החדשים שנכנסו למערכת, צריך לדווח עליהם בנפרד. לא יחד עם כל השוטף. דבר נוסף שביטוח לאומי הוציא חוזר חשוב מאד על פגיעה בעבודה. חוזר על תאונות עבודה, שימו לב, היתה בעיה בפסיקה בנושא תאונות עבודה של הביתה וחזרה, מכירים את זה? לא ידענו. כל פעם משהו אחר. בא המוסד לביטוח לאומי ולא נתן לאישה שנפגעה בפתח ביתה כי עדיין היא לא יצאה לחניה, כל מיני קטנות כאלה. יש פסק דין של אישה שיצאה לפני הזמן להוציא את הילד מהגן כי אמרו לה שיש מסיבת ט"ו בשבט, ואז היא יצאה לפני הזמן למרות שהיא הלכה לגן שזה גם נחשב לחלק מהדרך. בית המשפט פסק שלא מגיע לה בגלל שזה היה לפני הזמן ואז היא ערערה לבית הדין הארצי וגם בית הדין הארצי לא קיבל, כל מיני קטנות כאלה מעצבנות שבעצם לא ידענו אם הדרך חזרה, מתי זה כן מתי זה לא תאונות עבודה. פה בחוזר הזה ניסו לתקן את העניין הזה ולעשות איזשהו סדר למרות שזה לא סופי, יש מקרים שהם לא מסודרים עדיין. אבל איפה ההבדל פה בחוזר הזה? מאד חשוב, החוזר הזה עושה הבחנה מובהקת וברורה בין מצב של "נסעתי לעבודה" לבין מצב "חזרתי". החוזר הזה אומר בוודאות: ברגע שחזרת, רק אם חזרת למקום הלינה שלך או לאיפה שאתה גר בשכירות או לא משנה איך, רק במקרה כזה זה יחושב לתאונת עבודה, כל חזרה אחרת לא תתקבל. זאת אומרת, אם הלכת עכשיו לקניות לסופר למשל, כשחזרת ובדרך נסעת לסופר לקניות, זה לא יהיה תאונת עבודה. אם חזרת, בדרך הלכת לבנק להפקיד כסף, זה לא יהיה תאונת עבודה אבל הפוך זה כן, שימו לב, אני מקריא לכם את ההגדרה החדשה, לא הגדרה, את החוזר. סעיף 79 אומר: "תאונה שאירעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעבידו, או בעובד עצמאי תוך כדי עיסוקו ייחשב כתאונת עבודה". מה אומר הסעיף? "בדרכו ממעונו או מהמקום בו הוא לן אל העבודה חזרה וגם אם הוא נוסע בין עבודות" אם הוא עובד בשתי מקומות עבודה, והוא נוסע בין עבודות, אין בעיה. עכשיו, "בעבודתו בהצלת גוף או רכוש או מניעת נזק" זה מתקבל. "בשעת עבודתו כאשר צד ג' פוגע בו" גם מתקבל. מישהו פגע בו אם הוא עשה עבודה. לשכיר, אם הוא יוצא להפסקה, קופץ, עובר את הכביש לאכול במסעדה, זה תאונת עבודה. לשכיר במילוי תפקידו כחבר וועד עובדים, נסע לפגישה עכשיו בירושלים כחבר וועד עובדים, זאת תאונת עבודה. דרך אגב, גם אם יש יום ספורט, יום גיבוש מאורגן ייחשב כתאונת עבודה, תלוי במידת מעורבותו של המעסיק. אם המעסיק מעורב ביום הזה, זאת אומרת, הוא מימן את רובו, הוא החליט על התכנים שיהיו ביום עיון הזה או ביום ספורט או ביום גיבוש, הפסיקה אומרת: זה כן. אם וועד העובדים מארגן את היום הזה אז זה לא. בסדר? גם פה יש נקודה. בתקיפה, כולל תקיפה מינית, גם זה תאונת עבודה. עכשיו, החוזר אומר ככה, המספר קודם כל זה 64-15 זה החוזר. הדרך לעבודה זה המקום בו שהה העובד ונמצא מבוטח במשך הלילה ומשם התכוון לנסוע לעבודה. הכוונה שלו היתה לנסוע לעבודה, עכשיו לא עושים לו מבחן איפה הוא ישן. שישן איפה שהוא רוצה, זאת אומרת, זה לא חייב להיות מאותו מקום שהוא ישן בדרך כלל. תבינו את הרעיון. עכשיו, בדרך חזרה, פה זה משהו אחר. המבוטח יהיה מכוסה רק בדרך למעון ולא למקום שעתיד הוא ללון בו. מעון הוגדר בחוזר: מקום מגוריו של אדם, מקום בו הוא מצוי בחיי היומיום, מקום ממנו בדרך כלל הוא יוצא לעבודתו וחוזר עם גמר העבודה כולל דירה שכורה חלופית. זאת אומרת, מסקנה סופית, שאם אני בדרך לעבודה לא משנה מאיפה יצאתי, העיקר שהכוונה שלי היתה ללכת לעבודה, אבל כשאני חוזר, אני חוזר לאותו מקום שבו לנתי. הסיבה ההגיונית של ביטוח לאומי שלא כל תביעה בדרך חזרה תתקבל כתאונת עבודה. כי אני יכול להגיד תמיד: "הייתי בדרך אבל קפצתי לקניות, קפצתי לעשות ככה וככה דברים" הקפצתי הזה יכול לגרום לשלילת תאונות עבודה.

שאלה מהקהל:     אם עוברים דרך הגן באופן קבוע?
דרך הגן כתוב בחוק שזה עדיין נחשב לתאונת עבודה.

שאלה מקהל:       ואם באופן קבוע אני עוברת דרך הבנק מטעם העבודה?
כל יום את נוסעת לבנק?

תגובה מהקהל:    כן. אני כל יום מפקידה.

בשליחות מהמעביד, זה לדעתי יתקבל כי זה עדיין נכנס בגדר עבודה. כן כן זה בסדר. חשבתי שסתם את נוסעת להנאתך כל יום לבנק. אם המעביד שולח זה בגדר משימות שביצע. יש פסק דין על זה דרך אגב, ששלחו איזה עובד, לא עובד, שלחו בן של הבעלים ללכת להביא סנדוויצ'ים לעובדים, והוא לא עובד. אותו אחד שנשלח להביא את הסנדוויצ'ים עבר תאונת דרכים ואז תבעו תאונת עבודה על עובד שלא עובד, תראו איזה מעניין זה. כי הוא היה במשימה של מקום עבודה. בית הדין פסק שזה נחשב לתאונת עבודה, כי מה ציפו ממנו? שהוא יגיד לא? שלחו אותו לאיזושהי משימה שהיא קשורה לעובדים, הוא לא הלך למשימה פרטית. למרות שהוא לא עובד זה הוכר כתאונת עבודה, זה פסק דין מעניין אבל ברור שכל מקרה פה ייבדק, זה לא איזה משהו מנחה.

שאלה מהקהל:     עובד גבר שהוא בחופשת לידה והוא רוצה להצטרף ליום גיבוש, מותר לו?תלוי מי מארגן את היום גיבוש. אם זה יעמוד בקריטריונים. לא נותקו יחסי עובד ומעביד איתו. אולי הוא ניתק את היחסים עם אשתו כי הוא בחופשת לידה אבל לא עם העבודה.

נפגעי עבודה באינטרנט, אפשר להגיש באינטרנט נפגעי עבודה. עידן חדש. לא חייבים להגיש את הטופס וזה כל הסיפור. נכנסתי לאתר, מצוין כמו הטופס הישן, גם תקנה 22 אפשר למלא באינטרנט, הגברת שיש לה תקנה 22 אין בעיה, כמובן שצריך לצרף את כל הטפסים שם, לסרוק אותם. אפשר לצרף את כל האישורים הרפואיים. מסמכי חובה זה לחתום על וויתור סודיות רפואית, מה שיש לנו בטופס תביעה ידני הרגיל. מעסיק שהוא נמצא בתקנה 22 צריך לצרף הצהרת מבוטח חתומה. מאחר ולא ניתן לחתום, הרי זה טופס שאתה שולח באינטרנט, אז החתימה הדיגיטאלית זה רישום תאריך הנפקת תעודת הזהות של העובד. זה מהווה מעין חתימה לטופס במקום. זה לא פותר אותך מלשלוח את הטפסים, אבל זה מזרז לך את התביעה כי אתה שולח את זה באינטרנט.

שאלה מהקהל:     לא צריך לצלם את התעודת זהות?

לא, תאריך הנפקה. זה כמו שעושים תיאומי מס באינטרנט למס הכנסה, זה אחד השאלות שתישאלי כדי שלא יהיה מצב שכל אחד יוכל לעשות מה שהוא רוצה. בסדר? כמובן שאחר כך גם אפשר לשלוח דרך האתר את הטפסים, אפשר לשלוח אחר כך בדואר, בפקס, בכל אופציה. אבל כדאי לעבור לשיטה הזאת, זה מזרז את התביעה, זה יעיל יותר, זה יש אישור קבלה דרך אגב. כשאתה שולח אתה מקבל אישור מביטוח לאומי שהתביעה התקבלה. עשיתי את זה, קיבלתי אישור וזה היה מצוין. אולי נגיע לעידן שלא נצטרך להגיש יותר בכלל טפסים במוסדות וזה סבבה. אוקי, המוסד לביטוח לאומי פרסם עוד דבר, הוא פרסם תרשים זרימה לעיכוב מגמלאות. זה חשוב. הרי תראו, יכול להיות שעובד מגיש תביעה עכשיו לדמי אבטלה, בסדר? והמעסיק מקבל מכתב והעובד הזה כבר פוטר. לא בראש שלי לטפל בו. המעסיק מקבל מכתב, לשם זירוז התביעה של אותו עובד, נא להביא לי תלושי שכר 106 או מכתב נסיבות הפיטורים. נכון, בדמי אבטלה רוצים לדעת את הסיבות שהעובד פוטר. מה ההבדל בין תקופת ההמתנה? חמישה ימים או 90 יום. אישה שהתפטרה לצורך טיפול בילדה, היא זכאית לפיצויי פיטורים. האם היא זכאית לדמי אבטלה? לא. היא זכאית לתשעים יום.
לא כל מי שמקבל פיצויי פיטורים הוא אוטומטית זכאי לדמי אבטלה.
מתי התפטרות מזכה בדמי אבטלה? קודם כל פיטורים מזכה, מתי התפטרות מזכה בדמי אבטלה? אחד זה מצב רפואי, התפטרות עקב מצב בריאותי, דרך אגב שלי או של בן הזוג, שניהם תופסים. המצב השני, לפי תקנות דמי אבטלה, הרעה מוחשית. שני המצבים הם הרעה מוחשית ומצב בריאות לקוי, אלה שני מצבי התפטרות שמזכים בדמי אבטלה. כל יתר המצבים שנמצאים בחוק פיצויי פיטורים שמזכים לפיצויים הם לא מזכים בדמי אבטלה.

יש חוזר של ביטוח לאומי שאומר שאישה שילדה זכאית לדמי אבטלה אחרי חמישה ימים בתנאי שהיא תוכיח שהמצב הבריאותי של הילד לא מאפשר לה לחזור לעבודה, שנגרמו אחוזי נכות, נגרם איזה שהם נסיבות שלא קשורות אליה כאלה חמורות שבגללם היא לא חזרה לעבודה, אז אולי אפשר לשכנע את ביטוח לאומי לשלם את דמי האבטלה כמו אדם שפוטר. כי ההבדל אמרנו זה או 5 או 90 יום. זה מהותי. אוקי, נתקדם. אז הגיש תביעה, לא צורפו כל המסמכים. נניח שאדם הגיש תביעה, לא צירף את כל המסמכים, הביטוח לאומי מבקש מהנ"ל, מאותו אדם להציג מסמכים תוך 21 יום. נניח שהאדם לא התייחס, מוציאים לו תזכורת ואז אומרים לו: "תביא תוך 15 יום" זה באחריותו של המבוטח. לא הביא את כל המסמכים, נתנו לו את כל הזמן הזה, כל הזמן הזה מרגע שהוא הגיש עד לרגע שהוא דוחים את תביעתו זה 90 יום. אחרי מכתב אחד פלוס תזכורת, לא הגיש, הלכה לו התביעה. לא יקבל את התביעה ואז יש לו אפשרות לערער לבית הדין לעבודה אבל הסיכויים שלו קלושים כי הטענה תהיה: "לא הבאת את כל המסמכים". זה מצב אחד. אם המצב הוא לא באחריותו של המבוטח, האדם הגיש את התביעה ואז פונה הביטוח הלאומי למעסיק, הוא אומר לו: "תן לי את סיבת הפיטורים" נניח בדמי אבטלה. עכשיו תראו איזה קטע פה, אם המעסיק לא עונה כי הוא נגיד הוא יגיד: "יופי, אם זה תלוי בי, העובד הזה דפק אותי. אני לא רוצה לענות לביטוח לאומי שלא יקבל דמי אבטלה". אז הוא לא עונה, עכשיו המבוטח הזה נשאר בין הפטיש לסדן. מצד אחד הוא לא מקבל את מה שהוא תבע, מצד שני הוא תלוי במעסיק. אז פה העניין הוא כזה, פונים למעביד, אם המעביד נתן מסמכים, 54 יום יש זמן, אם המעביד נתן מסמכים אז יש החלטה על פי המסמכים כן לאשר את התביעה או לא. אם המעביד לא נתן את המסמכים, קיימת אופציה בביטוח לאומי בכל זאת לנסות לאשר את התביעה גם ללא המסמכים שנתן המעביד עם בדיקות נוספות שהמוסד יכול לעשות שלא קשורות למה שהוא ביקש מהמעביד. אם המעביד לא נתן מסמכים והביטוח הלאומי לא מצליח בלי המסמכים האלה לאשר את התביעה, אז הוא מודיע לעובד: "אנחנו מצטערים להגיד לך שאנחנו כרגע לא מקבלים את תביעתך כי המסמכים האלה והאלה לא הגיעו מהמעביד". פה יש זכות ערעור לבית הדין על ידי אותו עובד ולנסות להוציא דרך בית הדין אולי את המסמכים או להוציא את התביעה מביט