...בריאותית, אלא עייפה מהחיים. היא על דעתה לוקחת חופשה, דבר שבא לידי ביטוי בירידה בשכר. כלומר, זו לא סיבה אישית בריאותית שהתקנות נותנות פיתרון.

מה קורה באמת אם חלה ירידה בשכר? שימו לב מה התיקון בחוק שבעצם מיטיב עם העובדת. התיקון 176 התקבל בנובמבר 16 והוא אומר את הדבר הבא: אז אמרנו שבעת חישוב גמלת אמהות לעובדת שכירה, אגב זה גם תקף לשמירת היריון, ייבחנו הכנסותיה בשלושת החודשים שקדמו ליום הקובע.

מישהו יודע מה זה יום קובע? לא יום שהיא ילדה ולא יום שהיא נכנסה להיריון, יום שבו היא הפסיקה לעבוד במהלך ההיריון שבגינו היא מגישה תביעה לדמי לידה. היא יכולה להפסיק היום לעבוד וללדת בראשון לספטמבר. מהו היום הקובע? היום.

כלומר, שלושה חודשים שקדמו ליום הקובע. במקרה שכזה הרי אתם מפרטים בתביעה לדמי לידה, אתם נותנים פירוט של שכר לכמה חודשים? עשרה בדרך כלל, נכון? כי תקופת האכשרה זה 10 מתוך 14 זה מזכה לתקופת דמי לידה מירבי.

חלק מהסיבות של הפירוט זה לא רק כדי לתת לך יותר אלא לראות אם לא היו קפיצות בשכר. כאשר הילד קופץ בחודש השביעי והשמיני, השכר גם קופץ בהתאמה. זה אצל היולדת הישראלית, הרבה מעסיקים מיטיבים. לפעמים זה אמיתי, בהעסקה של קרובי משפחה לא תמיד זה אמיתי. אני מדבר מתוך אחריות, יש לנו נורא רצון לפצות את בנות המשפחה במיוחד כשהאבא זה הבעל או הסבא זה המעסיק או המעסיק במקרה זה גם האבא של הילד שאף אחד לא יודע על זה, אוקי? זו הטבה ואנחנו מגדילים את השכר. נכון? זה קורה. מעתה ואילך כלומר, כל הלידות מחודש מרץ צפונה יבחנו את שני המסלולים.

א' ממוצע השכר בשלושת החודשים האחרונים. אם הם היו מצוינים, אין בעיה. אבל מה קורה באמת אם היא צמצמה את היקף העבודה? דבר שפגע בשכרה, השכר דווקא בשלושת החודשים ירד, יבחנו את ששת החודשים האחרונים. ואת הממוצע הטוב מבין השניים זה מה שהיא תקבל. אני חושב שהביטוח לאומי כמובן יידרש לבוא ולשאול אותה מה פשר הצמצום. אם זו סיבה בריאותית היא תצטרך להביא אישור והיא תקבל שלושה חודשים הכי גבוהים, אם חלה ירידה בשלושת החודשים דבר שפגע בממוצע, יבחנו את ששת החודשים האחרונים: פרמיות, שעות נוספות, אם היה לה מענקים וכולי, הכל ייבחן במסגרת הממוצע. העניין הזה יחול על דמי לידה לאם, תגמול מיוחד לבני זוג של יולדת נכה שנעמוד על זה בהמשך, וכן לידה בהליך פונדקאות. אוקי?

תגמול מיוחד ליולדת נכה, גם כאן נעשה אני חושב תיקון משמעותי כי כיום כדי שבני זוג יחלקו את חופשת הלידה נדרש שכל אחד מבני הזוג יצבור תקופת אכשרה מלאה. מה זאת אומרת? עבדתי 10 מתוך 14 חודש שקדמו להפסקת עבודה או 15 מתוך 22 שקדמו ליום הקובע. אם לא מתקיים אחד התנאים לאחד מבני הזוג, לא ניתן לחלוק את חופשת הלידה. מה דינה של יולדת או אישה שבעצם נכה והיא לא עובדת? מן הסתם, אף אחד לא קיבל כסף.

לא ניתן היה לחלוק את חופשת הלידה כמתחייב בחוק. ומה שקרה שימו לב, תיקון חוק משמעותי. אני לא חושב שהוא מיטיב עם הרבה נשים אבל אם הוא מיטיב עם כמה נשים או כמה משפחות דיינו. בשביעי ביולי שזה יום אחרי היום הולדת שלי, אני הזכרתי את זה פעמיים ואנשים יקחו את זה ברצינות ובמשובים בטח יכתבו "חיטמן נורא אוהב את היום הולדת שלו".

ובכן שימו לב, שיעור התגמול המיוחד לבן זוג של יולדת שנפטרה, כלומר, קורה לא עלינו ואנחנו שומעים לאחרונה יותר ויותר, נקווה שזה ייפסק, על נשים שנפטרו במהלך הלידה או כתוצאה מסיבוכים, אז בן הזוג יקבל כמובן במקרה הזה את דמי הלידה מהיום הראשון.

אגב, אני נתקלתי בהיותי עובד מוסד במקרה מאד קשה שאישה בחודשי היריון אחרונים מתקדמים ממש שמיני או תשיעי, גילו לה סרטן ומיד אחרי הלידה כמובן היא הוזעקה לטיפולים כימותרפיים והיא לא יכלה לטפל בילד כך שלא ניתן היה לבצע את החלוקה בין בני הזוג, במקרה שכזה ניתן אישור מהרופא כמובן, הרופא שלה, והביטוח הלאומי אישר באופן חריג שכל תקופת הזכאות של 98 יום ישולמו לבעל. כמובן כפוף לזה שהוא יושב בבית ולא יצא לעבוד, שלא ייקח מטפלת, כי זו מטרת החוק.

מה שקורה כרגע, לגבי נשים נכות, נכות לא ב-ח' אלא ב-כ', אישה נכה שמקבלת נכות כללית, מה שקרוי בעגה המקצועית "אבדן כושר עבודה" לא קצבת נכות מעבודה, נכות כללית, בדרגת אי כושר של 100% או 75% לפני אוגוסט 2009 שזה המועד שבו נכנס חוק לרון, אם היא לא עבדה, ניתן יהיה לראשונה לשלם דמי לידה לבעל החל מהיום הראשון חופשת הלידה.

שימו לב, אני חוזר על הפסקה השניה, יולדת נכה שנקבעה לה דרגת אי כושר השתכרות בשיעור 100%. אגב, מישהו יודע את ההבדל בין נכות 100% רפואית לדרגת אי כושר 100%? הציבור קצת מבלבל. דרגת אי כושר, יכול להיות שאדם יש לו נכות רפואית רק 60% אבל הוא איננו מסוגל לעבוד בכלל. כלומר, הוועדה הגיעה למסקנה שהוא איבד את כושרו לעבוד בדרגה של 100%. ישנם אנשים עם נכות רפואית של 100% ויש להם דרגת אי כושר של 0. למה? כי הם ממשיכים לעבוד, מנהלים עסקים, עובדים שכירים, מקבלים טיפולים אבל ממשיכים להשתכר ולכן המחוקק הגדיר את זה דרגת אי כושר של 100%, לא מסוגלת לעבוד בכלל, אינה מסוגלת לטפל בילדיה, ישולם תגמול מיוחד לבן הזוג בשיעור בתנאי התשלום של דמי לידה.

כלומר, הכללים של דמי לידה יחולו על הבעל למרות שהאישה לא עבדה בכלל, לא צברה תקופת אכשרה, יכול להיות שהיא עבדה חלק מהזמן אבל בשורה האחרונה, אין לה תקופת אכשרה. יולדת נכה שילדה והיא הורה עצמאי, כלומר, רק למען הסר ספק, הבעל שיגיש תביעה לדמי לידה חייב לעבוד 10 מתוך 14 חודש לפני היום הקובע או 15 מתוך 22 והוא יוכל לקבל דמי לידה מהיום הראשון במשך 105 ימים כמובן לפי השכר שלו, לפי ההכנסה שלו אם הוא עובד עצמאי. אם הוא עובד שכיר וגם עצמאי הוא יקבל דמי לידה על פי צירוף של שני מקורות ההכנסה.

יולדת נכה שהיא הורה עצמאי. הורה עצמאי זה פשוט חד הורי, תשולם קצבה, למרות שהיא לא עבדה, תשולם לה קצבה במשך שלושה חודשים בשיעור של 33% מהשכר הממוצע. השכר הממוצע למען הסר ספק היום ל-2017, מישהו יודע? 9,673 שקל, תעשו שליש מזה זה בערך 3,200 שקל לחודש. 9,673 זה השכר הממוצע ל-2017.

כלומר, היא תקבל משהו קרוב ל-10,000 שקל במשך שלושה חודשים למרות שבעצם היא לא עבדה ואין לה הכנסות והיא לא שילמה דמי ביטוח שמזכים אותה לדמי לידה. אוקי? זה לגבי יולדת נכה שהיא בעצם הורה עצמאי. בסיס החישוב של תגמול לבן הזוג של יולדת שנפטרה לא עלינו, השכר המלא של בן הזוג, במקום 75% יהיה 100%. התקרה שרשומה בסוגריים זו תקרת דמי הלידה שאישה יכולה לקבל לחודש, לא לתקופת חופשת הלידה. כדי לקבל את הסכום הזה אנחנו גם צריכות להרוויח את זה, שיהיה ברור, נכון? ורובנו מרוויחות את זה, בשנה, ב-106 זה מופיע, נכון? אמרו לי פה שמגיעות ומגיעים אנשים עם שכר מקסימום.

הם נמצאים על חוף הים עכשיו. ובכן, לגבי דמי לידה של גבר שהאישה נכה, מהם התנאים שצריכים להתקיים? שהמבוטחת זכאית למענק לידה. מי זכאית למענק לידה? או תושבת ישראל או מי שנשואה לתושב ישראל או בן הזוג שלה איננו תושב ישראל, תושב חוץ אבל עבד פה חצי שנה לפני הלידה. יולדת נכה שנקבעה לה דרגת אי כושר 100%, אי כושר אמרנו זה נכות מעבודה או נכות כללית? נכות כללית. ועוד מעט נדבר על נכות כללית, זה נושא שלא יורד מסדר היום ובצדק, צריך לעשות פעם אחת סדר בנושא הזה. בשל נכותה אינה מסוגלת לטפל בילד, כמובן כפוף לאישור רפואי. בן הזוג עבד כשכיר/כעצמאי, צבר עשרה מתוך 14 או 15 מתוך 22 לפני היום הקובע. כלומר, אם הוא עבד רק 6 מתוך 14, תקופה שמזכה לחופשת לידה יחסית קצרה, אין זכאות. אוקי? אני חוזר, חייב לעבוד תקופת אכשרה מלאה.

וזה הדבר בעצם הבשורה שלי הבוקר, הארכת חופשת הלידה.

עברתי פה בדרכי, ראיתי הרבה תלמידות להריון, שאלתי למה, אמרו לי: "אתה מרצה של ביטוח לאומי, נכון? הארכתם את זה בשבוע, אנחנו לקחנו את הטיפ הזה". והם מיישמות את זה. ובכן, מראשון לינואר 2017 הוארכה חופשת הלידה בשבוע נוסף וכמובן תיקון החוק הוא מינואר 17 זכאית אישה ל-15 שבועות. כמובן מי שילדה ובשעתו קיבלה רק 98 ימים, מידע מתוך הנוסף שההפרשים כבר שולמו להם במהלך יוני שולמו ההפרשים של עוד שבוע.

מי שזכאית לתקופת אכשרה חלקית, תקופת אכשרה חלקית זה 6 חודשי עבודה מתוך 14 חודש מתוך היום הקובע, תהיה זכאית במקום 7 שבועות ל-8 שבועות. כמובן אם יש תאומים, מה מקבלים? לזו שזכאית לתקופת אכשרה מלאה עוד 21 יום, מי שצברה תקופת אכשרה חלקית זכאית לעוד 14 יום. כלומר, עדיף כבר בודדת, זה לא שווה, סכום לא משמעותי. להארכת חופשת הלידה זכאים גם הורה מאמץ, ילד לצורך העניין, מה ההגדרה של ילד? איזה גיל זה? מה ההגדרה של ילד?

תשובה מהקהל: 18.

18 הוא מאמץ את האמא, גברתי. עד גיל 10. תארו לעצמכם הבאתם ילד מאומץ מברזיל, האבא הלך לעבודה והשאיר את הילד עם האמא. זה לא כל כך תחושה בטוחה. ההגדרה של אימוץ ילד או משפחת אומנה זה ילד שטרם מלאו לו 10 שנים.

אימצתי ילד, בעקבות האימוץ יצאתי לחופשת אימוץ, אני לא עובדת, אסור לעבוד, אני אקבל דמי חופשה לפי אותן אמות מידה של דמי לידה. כנ"ל גם הורה במשפחת אומנה, קיבלתי ילד במשרד הרווחה, הנה חופשת לידה אצלך קיבלת עוד שבוע? לא. אז תבואי אחרי זה נסדיר את זה פה. גם יש מישהו שבא לשמוע אותי בגיל חודש. הורה במשפחת אומנה וכמובן גם משפחות שהביאו ילדים בפונדקאות שמועד קבלת הילד היה ב-1 לינואר 17.

כלומר, תקופת הזכאות מתארכת. כמובן אנחנו עדיין לא יכולים להתמודד עם סקנדינביה, שמה שמעתי יוצאים לחופשה של שנה ותקופות ארוכות. אם היה כאן מצב שכזה, כמובן לא היו כל כך עובדות, נשים היו עובדות שנה, שנה לידה, שנה, ככה היו מעבירות את זה עד הפנסיה. חופשת הלידה המינימאלית היא שבעה ימים רצופים, וזה גם שינוי. עד כה הבעל, כדי לצאת לחופשת לידה יחד עם האישה היה חייב לצאת לפחות 21 יום, השינוי המיידי הוא שהבעל יוכל לצאת גם לפחות למשך שבעה ימים. וכמובן להיות גם עם האישה לפחות שבוע אחד מה שהיום חל איסור. אתה לא יכול להיות יחד עם האישה, להחליף אותה ולהיות איתה יחד. ואני לא רוצה להגיד מה הסיבה כי אתם וודאי תגידו: יהיה להם זמן חופשי יותר מידי והם יעברו לפרויקט הבא והביטוח הלאומי יישא בנזקים. יהיה לכם זמן לחשוב על זה בהפסקה.

שאלה מהקהל: השבעה ימים האלה, ביטוח לאומי משלם?

כן. אלא מי? ראית שמס הכנסה ישלם? ביטוח לאומי משלם.

שינוי החוק במסגרת אימהות. יש עוד שינוי, אני לא יודע אם הוספתי את זה אבל יש עוד שינוי של מענקי לידה, בעצם אתם יודעים שאישה שיולדת בבית ולדאבוננו שמענו על אסון שקרה לפני שבועיים, אישה שיולדת בבית לא היתה זכאית עד כה למענק לידה. סכום של 1,600-1,700 שקל. מעתה ואילך, אישה שתלד בבית, כמובן בנוכחות של רופא או מיילדת מקצועית שיחתמו על זה, תוכל לקבל את מענק הלידה, גם לידה בבית.

תראו, עד לפני מאות שנים כמובן רוב הלידות היו בבית עם מיילדות וכולי וכולי, כמובן שאני לא אגיד לכם אם זה טוב או לא טוב כמובן עם כל הפלוסים והמינוסים. אבל מי שקיבלה החלטה ללדת בבית היום, תקבל מענק לידה לפי הסכומים שמקבלת כל אישה בתנאי שבזמן הלידה יהיה נוכח רופא או מיילדת מקצועית.

צריכים למלא טופס, דו"ח, להעביר את זה לביטוח הלאומי. עוד דבר שעדיין לא סגור עליו כי גם ביטוח לאומי לא סגורים. יש מצבים שבזמן שלושת החודשים האחרונים, הרבע שנה הקובע, אישה יצאה פתאום לחופשה ללא תשלום, סתם ככה, ובעצם אין לה הכנסות. ובעצם הכנסה של רבע שנה נפגעת. כמובן יש היום את הממוצע של חצי שנה אבל אותו חודש היה לה הכנסה אפס. יש היום שינוי בחוק שיאפשר לראות בחודש הזה כ, אני לא יודע, אם זה נדמה לי מעל חודש, ניתן יהיה לראות בשכר כאילו קיבלה שכר מינימום במשק, שזה 5,000 שקל. כלומר, במקום 0, 5,000. כך שממוצע השכר לדמי לידה כמובן יהיה יותר גבוה.

כלומר, מה שאנחנו ראינו פה, סדרה של חקיקה בתחום האמהות שבאה להיטיב. היא לא עושה מהפכה אבל בהחלט מיטיבה עם היולדת במצבים מסוימים, כשיש לה בעיות בריאות, כשיש לה צמצום בהכנסות, לגבי עצמאיות שעד היום נפגעו והיה לחץ של לשכת רואי חשבון ונציגות העצמאים בישראל. הדברים האלה איכשהו מתיישרים כמובן עם כל הבעייתיות. אני יכול רק לספר לכם על פסק דין מאד חשוב שתשימו לב, יש לכם וודאי, רובכן שכירות אבל לפעמים גם אישה עובדת עצמאית. אתם יודעים שעובדת עצמאית שיולדת לא צריכה להגיש תביעה?

תגובה מהקהל: כן.

כן מה? כן המפקד. מה זה כן? אישה עצמאית לא צריכה להגיש תביעה משום שהמערכת יודעת כמה זמן היא עבדה, נכון? היא יודעת מה ההכנסה שלה כי הרי היא משלמת מקדמות על פי הצהרה, על פי בסיס זמני, וגם יודעת מתי היא ילדה. היא יודעת גם אם היא שילמה או לא שילמה. כי אם היא פיגרה בתשלומים, עלולה התביעה להידחות על הסף.

המידע מועבר לביטוח הלאומי על הלידות ואוטומטית המערכת מוצלבת, מבצעת הפקדה לבנק בזמן מאד קצר. עכשיו, מה קורה כשהיא גם עובדת שכירה? ופה ה-catch פה. במשך מספר שנים הביטוח לאומי פספס מספר שכירות. איך זה קרה? כי עצמאית שנכנס לה שבועיים- שלוש כסף אחרי הלידה הניחה כשהיא רשמה "אני גם שכירה" שחישבו לה את דמי הלידה על פי צירוף של שני מקורות ההכנסה. וזה לא היה מדויק במאה אחוז.

עורכת דין כהן היתה כזו בעלת חברה שכירה וגם עצמאית. היא קיבלה דמי לידה כעצמאית, וכשכירה היא צריכה היתה להגיש בנפרד, ככה היה כתוב באותיות מאד קטנות בתביעה. תשימו לב, והיא לא הגישה, היא הגישה את זה מעבר לשנה.

חוק השיהוי מה שקרוי "חוק ההתיישנות" קובע בסעיף 296 שאתה יכול להגיש רוב תביעות לביטוח לאומי ניתן להגיש תוך שנה. ואם הילד כבר יש לו בר מצווה ואתה מגיש היום תביעה לדמי לידה כשכירה, כמובן התביעה נדחתה על הסף. היא הגיעה לבית הדין האזורי ועד בית הדין הארצי, ובית הדין נתן פסיקה שבעצם המידע לביטוח לאומי היה קיים, היא הצהירה על כך שהיא שכירה, יכל פה ושם לדרוש ממנה את התלושים, דבר שהוא לא עשה.

אני מניח שהביטוח לאומי נערך לשינוי הזה כי זו פסיקה של בית הדין הארצי שזו הלכה, אני לא יודע מה ילד יום אבל יצטרכו לתת את הדעת לחוק. אני מציע שכל אישה שהיא גם שכירה וגם עצמאית, שתגיש מעבר לתשלום של העצמאית מיד את התביעה לדמי לידה על המשכורות שלה.

מישהו שאל אותי: "אבל המשכורות לא ידועות לביטוח הלאומי?" אתם כחשבי שכר וודאי יודעים שטופס 126 מוגש כמה פעמים בשנה? היום שלוש פעמים, נכון? אבל עדיין לא ניתן לגזור מטופס 106 את השכר המדויק פר חודש.

ב-106 אין פירוט חודשי, בטפסי 100 יש פירוט. ולכן טוב תעשו אם תגישו את התביעה להשלמה מיידית בסמוך ללידה. לא למשוך את זה. קיבלתם כסף? אל תאמינו שקיבלתם גם את המשכורת. וזו טעות, לא טעות, אני חושבת שזו גם טעות של המוסד לביטוח לאומי שהוא לא כתב את זה בצורה ברורה. האם הביטוח הלאומי יודע את המשכורת? התשובה היא לא. ובכל זאת, אם את בעלת שליטה, וזה מה שקרה במקרה של גברת כהן עורכת דין, וזה לא נכתב בפסק הדין, אבל אם אני הייתי מייצג אותה ואני לא עו"ד הייתי כותב שבטופס 102 בגב הטופס ביטלו את החובה של פירוט של עד תשעה עובדים, מה שהיה נהוג במשך שנים, אתם זוכרים? מ-2006.

אבל לא ביטלו את חובת הדיווח של בעלי שליטה. ומשום שהיא היתה בעלת שליטה, המידע הזה היה זמין כי מידי חודש בחדשו כאשר אתם ממלאים טופס 102 ומדובר בבעלי שליטה או בעלות שליטה, אתם מחויבים לרשום את פירוט השכר של בעלי השליטה כך שהמידע הזה היה זמין ויכלו בהחלט לעשות את ההצלבה. אבל כנראה המערכות לא מדברות אחת עם השניה וזו התוצאה של הפגיעה. אני מאד מקווה שבא הסוף לייסורים של שכירה וגם עצמאית כאשר היא לא היתה ערה מספיק, היא הפסידה כסף. אחרי שנתיים, כשאתה מגיש את התביעה להשלמה, התביעה כמובן נדחית על הסף. נדמה לי שמיצינו את הנושא של לידות, שמירות הריון ואם עכשיו יש שאלות אני אשמח לשמוע.

שאלה מהקהל: אם אפשר עוד הפעם לחזור לגבי גבר. זאת אומרת שאם אני משלמת שכר במלואו והוא שבעה ימים לא היה בעבודה עקב לידה של התינוק/ תינוקת לא משנה. אז מה אני עושה לו? זה כמו מילואים צריך לעשות?

לא. תקופה שבן אדם מקבל דמי לידה, לא מדווחים לביטוח לאומי.

שאלה מהקהל: אז אני הייתי צריכה להוריד ממנו פשוט את השכר?

אחרי זה הוא מקבל פעמיים. הוא מקבל גם דמי לידה בעד אותם.

שאלה מהקהל: הוא אוטומטית מקבל את זה או שהוא צריך להגיש תביעה?

לא. צריך להגיש. אין אוטומט, הכל עובד על גיר רגיל. אין אוטומט. כדי לחלוק את חופשת הלידה נדרש שבן הזוג יבוא ויגיש: "מעתה ואילך אני רוצה לקבל כסף". בוחנים קודם כל אם יש לו תקופת אכשרה, כלומר, אם עבד מספיק. אם הוא לא עצמאי, לא יודעים בדיוק נכון לעכשיו כמה חודשים הוא עבד, כי יכול להיות שהוא לא זכאי בכלל.

שאלה מהקהל: לא, הוא זכאי.

הוא זכאי, יגיש אפילו על שבוע בלבד, כי עד היום נדרש היה לעבוד לגבר 21 ימים רצופים כתנאי, אחד התנאים לקבלת דמי הלידה.

שאלה מהקהל: אז אני יכולה לקזז את זה מהתשלום.

בהחלט, הרווחת את היום עיון.

בבקשה, מה השם? ורד, מסוכנות ביטוח, כן.

שאלה מהקהל: רציתי לשאול, כשיש יולדת שהיא (לא ברור), הגיעה לעבודה ביום האחרון שלה, היא הגיעה ב-18 במאי, היא ילדה במהלך יוני אבל הגישה חופשה- מחלה או היעדרות אם לא היה לה ימים של מחלה או חופשה. במהלך מאי ויולי. היא הגישה גם אישורי מחלה בשביל לא להגיע לעבודה.

והיה לה צמצום בשכר מן הסתם.

שאלה מהקהל: השאלה, בטופס, מאיזה תאריך רושמים? היום שהיא הגיעה בפועל לעבודה או אחרי החופשה?

היום הקובע הוא היום שבו הפסיקה המבוטחת לעבוד עקב ההיריון שבגינו מוגשת תביעה לדמי לידה. אם היא הפסיקה לעבוד בתאריך, איזשהו יום במאי ובאותו יום היא מפסיקה לעבוד עד הלידה. אותו יום שהיא הפסיקה זה היום הקובע שממנו ימדדו עשרה חודשים ושלושת החודשים האחרונים המלאים. כי יש נשים אומרות: אני ילדתי בשלושים לחודש. אבל יכול להיות שתקופת המחלה מורידה לה חלק מהשכר גם, חשבת על זה? היא לא אולי קיבלה מאה אחוז שכר מלא כי יש חישוב שונה לימי מחלה. ולכן אם היה לה מחלה, יכול להיות שעדיף לקחת את שלושת החודשים המלאים לפני כן שהיא עבדה שעות נוספות ופרמיות ולהביא אישור שהיא היתה בעצם במחלה.

שאלה מהקהל: היום הקובע זה היום האחרון שהיא הגיעה לעבודה?

היום האחרון שהיא הגיעה לעבודה. היום הקובע הוא היום האחרון שהגיע. אגב, יש נשים שעובדות ואחרי זה יוצאות לאבטלה ואחרי זה יולדות ולא מקבלות דמי לידה כי היא היתה חצי שנה או שלושה חודשים בחופשת אבטלה, חופשת אבטלה זה לא יום קובע. זה לא עבודה גם. אוקי? זה עבודה בעיניים לפחות. אוקי. בבקשה.

שאלה מהקהל: בעל של עקרת בית יכול להגיש תביעה?

הוא יכול אבל לא יקבל. כי התנאי לקבלת דמי לידה אמרנו לבני זוג כשכל אחד עבד וצבר תקופת אכשרה מלאה עם הסייגים. התנאי השני, או האפשרות השניה, כאשר האישה לא עובדת אבל היא נכה, נכה שאיבדה את כושרה לעבוד במאה אחוז. אם היא רק עקרת בית אני מניח שהוא יביא לה עציץ נהדר כשי לחג.

שאלה מהקהל: עובדת עצמאית שעבדה בתחילת 2017 (לא ברור) דמי לידה (לא ברור), נניח היא עשתה (לא ברור) של מאה אלף שקל, האם הוא מחלק את זה לשלושה חודשים כדי לדעת (לא ברור)?

הוא מחלק את זה לתשעה חודשים. כי חודשים בהם היא לא עבדה כתוצאה מחופשת הלידה לא מוגדרים כחודשי עבודה למרות שמדמי הלידה מנכים דמי ביטוח. אבל בפועל היא עבדה תשעה חודשים לדוגמא.

שאלה מהקהל: אז יוצא מצב שההכנסה שלה יכולה להיות יותר גבוהה.

לפעמים כן. הביטוח הלאומי משלם את הטוב מבין השתיים, או בשנה השוטפת או שנה קודמת.

שאלה מהקהל: שולי מחדרה. מה לגבי חל"ת?

חל"ת, חופשה ללא תשלום. כי את יודעת שיש חל"ד ב-ד' ויש חל"ת ב-ת', חל"ד ב-ד מהשורש חלודה, שהילד יוצא ג'ינג'י. חל"ת ב-ת' זה חופשה ללא תשלום.

לפי תקנה 6 הוראות מיוחדות נקבע שחופשה ללא תשלום זו חופשה לעובד שכיר או עובדת שכירה באישור המעסיק, בהסכמת המעסיק לפחות חודש קלנדרי אחד. התקנה אומרת שבעד שני החודשים הראשונים לחופשה ללא תשלום המעסיק חייב לשלם דמי ביטוח 6.57% משכר המינימום בדיווח נפרד שזה מעל 300 שקלים. הוא חייב בעד שני החודשים הראשונים, והחל מהחודש השלישי, גם אם היא נשואה ואתם עלולים לקבל תשובות לא מדויקות מהמוקד שהיא עקרת בית או לא עקרת בית, כי היא מוגדרת כעובדת בחל"ת, היא משלמת לבד לביטוח לאומי בתשלומים שחלים על לאל"א. אתם יודעים מה זה לאל"א? לא עובד לא עצמאי, 170 שקל. את החודשיים האלה שהמעסיק שילם, המעסיק ואת כחשבת שכר יכולים לדרוש חזרה על פי לשון התקנה מהעובדת כאשר היא חוזרת לעבודה.

שאלה מהקהל: (לא ברור) מהשכר שלה.

א' זה יכול להיות יותר גבוה אבל זה לא משנה. יכול להיות אדם שהרוויח שלושים אלף, יכול להיות אדם שהרוויח אלף שקלים, שיעור התשלום הוא אחיד והוא נגזרת של שכר ממוצע במשק. כלומר, שכר מינימום 5,000 שקל כפול 6.57. ויש לזה עוד היבט, אני לא יודע עד כמה יודעים, הסכום הוא יחסית גבוה מול לאל"א, ומה הוא נותן בעצם?

הוא משמש חודשי ביטוח לתקופת ימי אכשרה. יכול להיות שהיא עובדת בצורה של הוראת קבע ועוד כמה חודשים היא תלד שוב ולא יהיו לה מספיק חודשים שתקבל דמי לידה מלאים, אותם חודשיים ניתן לצרף לחודשי עבודה, אותם חודשיים ניתן לצרף לחודשים לצורך שמירת היריון, אותם חודשיים ניתן לראות בהם כחודשי עבודה לצורך דמי אבטלה.

זאת אומרת, אם היא תעבוד אחרי החל"ת רק עשרה חודשים ואחרי זה תפוטר, על פניו היא לא תהיה זכאית לדמי אבטלה, אבל אם אנחנו מצרפים את שני החודשים האלה כאילו ועבדה היא צוברת 12 חודשים ולא משנה אם עבדה יום אחד או לא עבדה בכלל. באותם חודשים הפרישו לה גם לענף ביטוח אבטלה כך שתהיה זכאית לדמי אבטלה. כלומר, הביטוח הזה של חודשים באמת מעניק לה כיסוי ביטוחי מלא. אוקי? בואו נתקדם כי יש לנו ערב הווי די ארוך.

אני אעבור ממש במהירות על תוכן העניינים, תיקון דמי ביטוח לעובדים עצמאיים במיוחד, עצמאים עם הכנסות נמוכות. אימוץ המלצת וועדת גורן שזה נושא מאד חשוב, הוא היה אמור להיות מאומץ ומיושם מחודש אפריל 17, מה שקורה, אנשי הקבע, אנשי מערכת הביטחון שחלו במחלות או נפצעו בתאונות שאינן קשורות לפעילות שלהם, הולכים להעביר את הוועדות לביטוח לאומי.

לא שאתם כל כך מבסוטים אבל אם יש פה מישהי שנשואה לאיש ביטחון או מי שנשוי לאיש מערכת הביטחון, אנחנו מדברים על צבא קבע, משטרה, שירות בתי הסוהר, אני מקווה אלא שבחוץ לא מבפנים.

שירות בתי הסוהר, שב"כ, מוסד וכדומה, אז יש כללים חדשים שנניח אדם יצא לחו"ל לטיול ונפצע קשה, הוא לא ייבחן יותר במסגרת וועדות של משרד הביטחון. רפורמה, מיסוי קיבוצי, הזכיר את זה עמי, הקיבוץ המתחדש, המופרט.

אם אתה עצמאי, עובד עצמאי, אתה כבר לא תהיה מסווג כחבר קיבוץ אלא כעצמאי. נדבר על זה. ביטול וועדות שומה. מישהו פעם עבר ביקורת ניכויים של הביטוח הלאומי? כן, לא קיבלת, עשו לך פה שווי רכב, שווי ארוחות, סוף שבוע, לא קיבלת, הגשת השגה, אלה שעשו לך את הביקורת הם אלו שהיו גם מטפלים בערעור שלכם. הקימו על פי חוק, יישמו את וועדות השומה ואמרו: לא יעלה שהביטוח הלאומי יתקן את זה. וגם את זה ביטלו. ומשנת 17 יש פקיד השגות. משהו כמו מס הכנסה, אם תגיעו מה שנקרא לגשר, אתם תדעו איך לפעול.

הרמת מסך, המון בעלי שליחה או עצמאי לדוגמא שהקים חברה מתוך כוונה לברוח מאחריות של חשיפה לכל מיני פעולות אכיפה, אז הביטוח הלאומי ינהיג את התופעה הזאת של הרמת מסך. גם זה סיפור לא פשוט. ערבות בעלי חברה להסדרי, את השיקים, אני לא יודע אם אתם אלה שעושים את ההסדרים מול הביטוח הלאומי. עיקולי רכב, אלה הדברים הלא נעימים שאני מדבר עליהם ממש בקיצור אני אדבר פה בהרחבה על כמה נושאים יותר משמעותיים.

סעיף 369 זה הסעיף הכי דקרוני בחוק הביטוח הלאומי ומי שפעם העסיק עוזרת בית? מטפלת? כולם הבית נקי, מנקות? אני לא מקליט אתכם ולא רושם, לא מעביר את הרשימה לביטוח לאומי אבל אנחנו נגיע לזה.

שינוי תוספת הוותק, משמעותי. שינוי מאד משמעותי. דחיית העלאת גיל הפרישה לנשים, אני רושם ליד זה כוכבית כי זה כבר פעם שלישית שכנראה עומדים לשנות למרות שזה עבר שינוי חוק. עוד חודש ושבוע היו אמורים לשנות בהדרגה את גיל הפרישה של נשים. יש לזה כל מיני השלכות. השלכות טובות למערכת שחוסכת כסף, לא השלכות טובות לאישה שבעצם הפסיקה לעבוד, אין לה הכנסות, אולי יש לה נכס בית, תצטרך לשלם על זה ביטוח לאומי. שיפור למקבלי קצבת נכות כללית, השיפור ממש ממש מינורי.

אני חושב שהשינוי המשמעותי למקבלי קצבאות נכות כללית צריך לבוא כמובן עם שינוי חוק לעלות להם. אני לא יודע אם לשלוש- ארבע או לחמש, חייבים למצוא לזה פיתרון. כי אני חייב להגיד לכם, אני שומע סיפורים של נכים, לא תמיד הם צודקים אבל באים לביטוח לאומי, שופכים על עצמם נפט, חותכים וורידים וזה קרה בחודש האחרון בשני סניפים. אני די מחובר לביטוח הלאומי כי עבדתי שמה ושמעתי סיפורים. גם אם הם צודקים, בסופו של יום תחשבו על הפקיד שהיה מעורב בתהליך הטיפול, הוא מרגיש איזושהי אשמה למרות שהוא פועל על פי חוק. וזה הכל מגיע מנקודה שפתאום מורידים להם את הקצבה, הוא עבד קצת, מורידים לו את השירותים המיוחדים. הורידו לו אלף שקל, הוא בא היום הביתה עם 3,000 במקום 4,000 שקל, בעצם הוא איבד את הכבוד שלו במשפחה והאישה לא רוצה לראות אותו, כבר עייפה ממנו. מה שנשאר לו זה לשפוך על עצמו ג'ריקן דלק ולהצית את עצמו. והיה מקרה לפני כמה שנים של נכה בסניף תל אביב אם אתם זוכרים. אנשים אומרים תמיד: "מה אתה, ביטוח לאומי, ספר רק על הצרות". אז זה המצב. אני לא מדבר על הכנסות, לא על חברות ארנק שזה בספירה של מס הכנסה, דברים הרבה יותר בעלי כסף, אבל פה אנחנו מדברים על החיים שלנו אחד לאחד.

לגבי עובד עצמאי, עובד עצמאי עד היום שילם עד 60% שכר ממוצע הוא שילם כמעט עשרה אחוז, 9.82%. הרבה עצמאים, הנציגות שלהם של העצמאים פנו לביטוח לאומי לא פעם אחת ואמרו: "זה לא ייתכן שעצמאים בעלי הכנסות נמוכות ישלמו עד 5,804 שקלים היום 10%". זה המון כסף. כמה זה 5,804, אתה משלם עשרה אחוז, כמה זה? 580 שקל, 600 שקל, על מה? תאונת עבודה? אני פקיד, אני מנהל חשבונות, לא הסיכוי שאני אפגע, ודמי לידה, בסדר. אבל עדיין מדובר פה בסכומים גבוהים.

כאשר השווינו את זה לשכיר, למרות שיש פה חלק מעביד, השכיר משלם במדרגה הנמוכה הוא משלם כמה? 3.5% שזה כבר כולל מס בריאות 3.1. כלומר: 0.4% דמי ביטוח משלם שכיר עם אותה רמת הכנסה מינימאלית של 5,804. בשיעור המלא, כלומר, מעל 60% עצמאי עד 16 היה משלם 16.23% ובואו נחשוב רגע לרגע, עצמאי אין לו כיסוי ביטוח למה? ביטוח אבטלה.

ואם הוא פושט רגל, מה נשאר לו לעשות? לפשוט יד. מינואר 17 שימו לב לשינוי הבא, השיעור המופחת במדרגה הנמוכה יורד ל-5.97% שזה משמעותי. זה כולל 3.1 בריאות, השאר זה ביטוח לאומי. ובשיעור המלא לבעלי הכנסות גבוהות, פה העלו להם באופן משמעותי. כבר אומרים: אתה מרוויח טוב, אתה תשלם יותר. אתה מרוויח פחות, תשלם פחות. 17.33% כולל 5% מס בריאות. אגב, כמה מעסיק משלם עבורנו בשיעור המלא עובד מעביד? 19.5%, פער הולך ומצטמצם. קחו בחשבון שעצמאי, מה אין לו? עדיין את הכיסוי של אבטלה. אם מחר הוא ללא הכנסה יש לו בעיה, אם הוא פושט רגל שום מערכת משפטית לא תתן לו סעד בעניין הזה. מי שחדל לעבוד כעצמאי במשלח ידו, סגר את העסק שלו או שהגיע לגיל הפרישה ואין לו הכנסה חייבת, אין לו הכנסה, הוא בעצם חייב בהפקדת קופת גמל.

הכוונה היתה שהמערכת תפחית דמי ביטוח, מצד שני ימשוך תשלום מתוך הכספים שצבר בקופת גמל לקצבה. אבל שוב פעם, מפנים את כל העצמאים לכל מיני מחוזות שזה לא מכוח חוק ביטוח לאומי. מה שיצרו איזשהו מצג מטעה שבעצם, וזה היה לפני הבחירות על גבי לוחות המודעות כשהלכנו. אנחנו דיברנו אליהם, עכשיו הם מדברים אלינו. אין אבטלה, כולם, כל הפוליטיקאים הבטיחו, אין דמי אבטלה לעצמאים. זאת אומרת, שכיר מפוטר, אחרי שנה יכול לקבל תלוי בגילו, מצבו המשפחתי, עד 175 יום. עצמאי, אם אין לו בצד כסף, נגזר עליו ללכת לשירות התעסוקה, להיות רשום כמקבל הבטחת הכנסה ואם יש לו רכב או אשתו עובדת, הוא יידחה כמובן על הסף.

המלצת וועדת גורן: הזכרתי קודם את אנשי מערכת הביטחון. ובכן, במשרד הביטחון, אולי אתם עדיין לא ערים אבל סביר להניח שחלק מהנוכחות, הנוכחים כאן קשור בצורה זו או אחרת לאדם שמשרת בשב"ס, במשטרה, בצבא קבע, מוסד, לא המוסד לביטוח לאומי, המוסד, וגופי ביטחון אחרים. חלק מהפגיעות שבעצם אנחנו עוברי אנשי הביטחון: מחלות, תאונות דרכים וכדומה, יזכו בפיצוי כמו נפגעי עבודה.

כלומר: הם ייבחנו על פי אותם קריטריונים שנבחן כל אדם שכיר או עצמאי במסגרת תאונות עבודה. למה אמרתי שכיר ועצמאי? כי אדם שלא עובד לא מבוטח בתאונות עבודה. ואם אתה מתנדב במשמר האזרחי אתה כן מבוטח? מה אתם אומרים? דווקא כן. תזכור תמיד שיום שני התשובה היא כן. יום שני היום? אם אדם לא עובד ומתנדב או, אנחנו קרובים לים פה, נכון? יש פסק ידוע בעליון של עוזי כהן ז"ל שקפץ לים להציל שלושה ילדים קטנים, הוא בעצמו טבע והציל שני ילדים.

אלמנתו מקבלת קצבת תלויים כאילו עסקינן בתאונות עבודה משום שהוא עשה פעולה להצלת חיים. כלומר, לא רק אנשים שעובדים מקבלים תאונות עבודה, גם אנשים אגב, אסירים בעבודות שיקום, יש לנו הרבה דוגמאות של נבחרי ציבור היום. זה התחיל נשיא, ראש ממשלה, השר זה, השר זה, יש הרבה ידיים לפוקר שמה, לדאבוננו, עצוב מאד. אבל גם חברי כנסת, כולנו לא מבוטחים בביטוח תאונות עבודה.

כשאתה בא לוועדה רפואית בוחנים אותך על דרגת הנכות הרפואית ולא התפקודית. כאשר בנכות כללית בודקים אותך במידת התפקוד או ההגבלה התפקודית, כשאתה בא לוועדה רפואית של תאונות עבודה אומרים: "המכה הזאת שווה עשרה אחוז, המכה הזאת שווה 15". אתה תקבל רק כאשר יש לך 20%. ואם אדם לא מסוגל לעבוד בכלל ויש לו 40% נכות, הוא מקבל נכות כללית.

אז מעתה ואילך, חלק מהפגיעות, מחלות מסוימות, תאונות דרכים יזכו בפיצוי כמו נפגעי עבודה. על פי הצעה שכבר בעצם הוגשה, פגיעה שאינה מוגדרת כפגיעה מזכה לפי חוקי השיקום, זאת אומרת: אדם נפגע במהלך השירות, בעת אימונים, בעת פעילות, כמובן הוא עובר את המסלול של וועדות רפואיות של משרד הביטחון, או שהוא נחשף לכל מיני חומרים וחלה במחלה שקשורה במישרין לשירות שלו, היה נהוג לעבור וועדות רפואיות של משרד הביטחון.

השינויים יחולו לא רק על אנשי צבא, אלא גם אנשי שב"ס, שב"כ, משטרה, משמר הכנסת, החוק יחול בעצם על כל אירוע מינואר 17. כלומר, אדם שנפגע בפעילות פרטית לדוגמא. נסע לקולנוע, הלך לסוף שבוע, נסע למסעדה לחגוג, איש צבא קבע והיתה לו תאונה שמזכה אותו בתשלום. כי אתם יודעים, עד 8% נכות לא מזכה בתשלום, מ-9% עד 19% מזכה במענק חד פעמי ומ-20% נכות ומעלה מזכה בקצבת נכות כל חייו על פי המשכורת שלו. שלושה חודשים אחרונים כפול 75% כפול אחוזי הנכות, זו קצבת הנכות שהוא יקבל לפי אותם קריטריונים שפועל המוסד לביטוח לאומי על כל קהל המבוטחים שלו.

שוב, הביצוע יהיה על ביטוח לאומי כי המערכת משומנת כבר, הרופאים יודעים לקרוא את הספרים ומזכירי הוועדות יודעים את הכללים. כמובן בשל בעיות של בירוקרטיה הייתי קורא לזה. כי באופן טבעי, ברגע שמוסיפים לך אלפי נכים זה יוצר עומס על המערכת, אנשים כנראה אנשי הוועד רוצים היום תוספות וכולי אז העניין הזה קצת מתעכב, אני מאמין שבתקופה הקרובה יימצא פיתרון, וכל מי שנפגע והופנה לביטוח הלאומי יוכל לעבור את הוועדות כמובן עם כל המשתמע. אתה צריך להמתין לרופא וכולי וכולי וועדות, ויהיה פרנסה גם לפורן ולזכותי ולעוד כמה עורכי דין וכולי. אולי גם כמה יבואו אלי, אבל אני מעדיף שיבואו אלי רק הבריאות.

רפורמה במיסוי הקיבוצים, בעצם הרפורמה הזאת היא תוצאה של שינוי של רשות המיסים שבעצם עושה אבחנה בין קיבוץ שיתופי, מה שנקרא הקיבוץ המסורתי לבין הקיבוץ המופרט, המתחדש, על פי הגדרות של רשם האגודות. בעניין ביטוח לאומי, התיקון אינו משנה את מעמדם של חברי קיבוץ שיתופי. מעמד של חבר קיבוץ שיתופי הוא מעמד של עובד שכיר.

אם היית חברת קיבוץ שלושים שנה ויצאת, עזבת את הקיבוץ, כאשר תבואי לביטוח לאומי ויבדקו במחשב יראו ששלושים שנה היית רשומה כעובדת שכירה בביטוח לאומי ולא תהיה לך בעיה של תקופת אכשרה ללידה או לזקנה, יחי ההבדל הקטן נכון? למרות שלפני שנתיים אישה בת 67 בבני ברק ילדה, שמעתם על זה, קראתם? 7 שנים היא קיבלה זקנה ואחרי זה עברה ללידה, שינתה את הכיוון. הכל באמת.

אמרתי לכם, יום שני הוא יום האמת שלי, שלישי הוא פחות. יש פה השוואה של בעצם חברי הקיבוץ המתחדש ייחשבו כמבוטחים בהתאם למעמדם. אם הוא שכיר, הוא יהיה זכאי לכל הגמלאות שנגזרות לעובד שכיר. האחריות תהיה על מי שמעסיק אותו. האחריות לתשלום בביטוח מכוח סעיף 642 על המעסיק.

עצמאי, משהו יודע מה זה עצמאי? אם אני עובד 10 שעות בשבוע ואני מרוויח 2,000-3,000 שקל בחודש אני עצמאי? לא. בפרק א' בחוק יש הגדרה של שלוש חלופות. בין השאר אני צריך להשתכר חצי שכר הממוצע במשק, בין השאר לעבוד 20 שעות בשבוע, בין השאר לעבוד 12 שעות בשבוע עם הכנסה של 15%. כלומר, אם אותו חבר קיבוץ יענה על אחת משלושת התנאים, לא צריכים להתקיים כולם בעת ובעונה אחת אלא אחד מתוך השלוש, שזה חלופה אחת הוא ייחשב כעצמאי, הוא יידרש כחבר קיבוץ להגיש דין וחשבון למס הכנסה.

מס הכנסה יעביר את השומה לבן דוד שלו שקוראים לו איך? ביטוח לאומי. יש להם יחסי קרבה מאד טובים. וכאשר הביטוח הלאומי יקבל את הדו"ח, יענה להגדרת עובד עצמאי. לא תמיד מס הכנסה, הנתון זה בהגדרתו לביטוח לאומי. הוא יחייב אותו בדמי ביטוח על פי השיעורים שציינו קודם.

אלא מה? זה עצה, אם יש פה אנשים שקשורים לקיבוץ המתחדש, ברגע שמתמלא התנאי, הוא כבר מראש רואה שהוא יעבוד 20 שעות בשבוע לפחות, כבר שיירשם מיד לביטוח הלאומי כעצמאי. וזאת למה? כי נניח הוא הרוויח בשנת 2017 100,000 שקל רווח. היה לו מחזור 150, 50 הוצאות, רווח 100,000 שקל. האם ההכנסה של 100,000 שקל מכניסה אותו להגדרה של עובד עצמאי? כן. 100,000 שקל בשנה רווח, כמה זה בערך לחודש? 8 פלוס. כדי להיות עצמאי מספיק שתהיה לך הכנסה של 50% שכר ממוצע.

השכר הממוצע מי שרשם 9,673. חצי מזה זה בערך 4,800. אם אני מרוויח/ה 8 ממילא אני נחשב עצמאי וכדאי להירשם מיד. כי אם אני ארשם אחרי חצי שנה ובחצי שנה היו לי תאונה אחת או שתיים, הלך כל עולמי. ואני אספר לכם פסק דין בבית הדין הארצי: רונן הורוויץ עבד פעם בחברת data-fax. אולי חלק מהנוכחים שמעו על החברה הזאת שנותנת תמיכה למעסיקים בנושאים של יחסי עובד-מעביד. הוא עזב בפברואר 05 את החברה ובאותו יום הקים עסק לשיווק. הוא באותו יום הלך למס הכנסה ומע"מ ופתח תיק. בהתייעצות עם רואה החשבון החליטו לדחות את מועד פתיחת התיק של ביטוח לאומי משום שההכנסה טרם התגבשה.

עכשיו, אין חוק שאומר שאתה חייב מיד לפתוח תיק. אבל מה קרה? חודשיים אחרי זה הוא חזר מעבודתו רכוב על אופנוע הביתה מהעבודה. בדרך קרתה לו תאונת דרכים קשה מאד ולדאבוננו חזר עם רגל אחת במקום שתיים. גילוי נאות, הוא יצא עם שתי רגליים לעבודה. קטיעת רגל, תאונת עבודה קטלנית. מגיש תביעה, האם התביעה נחשבת כתאונת עבודה? כן, הוא חזר מהעבודה הביתה. אבל התביעה נדחתה בגלל מגבלה של סעיף 77 לחוק שאומר: "תנאי לכך שעצמאי מבוטח בביטוח תאונות עבודה שבזמן התאונה היה רשום כעצמאי בביטוח הלאומי". לא במס הכנסה. היה רשום. ואם לא היית רשום, אתה נדחה על הסף. כולל דמי פגיעה, כולל נכות מהעבודה, כולל שיקום מקצועי. כל השירותים שנלווים לביטוח נפגעי עבודה לפי פרק ה'.

שאלה מהקהל: אין חוק שאומר שצריך לפתוח תיק בביטוח לאומי?

יש תקנה שאומרת שצריך להירשם תוך 90 יום. so what? זה לא תקנה דרקונית. אבל במקרה הזה, סעיף החוק הוא מעל הכל. הוא אומר: "תנאי לכך" ואני חוזר על זה, "שעצמאי יהיה מבוטח בתאונות עבודה, שבזמן האירוע שהוא נפגע, היה רשום במוסד". תיאורטית הוא יכול להירשם גם אחרי שנתיים, לא קרה שום דבר. אם לא קרה לו כלום אין בעיה. הוא יבוא אחרי שנתיים ישלם קנסות, קצת הצמדה, יבכה קצת כמה דמעות, יורידו לו קנס. יתן כרטיס אשראי יעשה פריסה והכל בא על עולמו. אבל אם קרה לו משהו באמצע, כמובן דמי לידה מילא, לא קיבלה דמי לידה, אבל תאונת עבודה שמסתיימת בנכות או חס וחלילה במוות, עלולה לגרום לשלילה מוחלטת של כל זכויותיו במשך כל חייו.

שאלה מהקהל: אפרופו המקרה הזה שדיברת עליו, האם הוא לא יכול לקבל שיפוי מרואה החשבון?

השאלה שנשאלה פה, האם הוא לא יכול היה לקבל שיפוי בגין הרשלנות? חד משמעי, מה שאני מצטט את הסייפא של בית הדין הארצי, לפסיקה בית הדין הארצי, המחדל, אני קורא לזה, הפשלה של המייצג רואה החשבון לא תועיל לך. בין השאר הוא כותב: "אתה בהחלט יכול לתבוע אותו על רשלנות מקצועית". שהוא הוביל אותך בעצם לתהום הזו.

שאלה מהקהל: (לא ברור) זה אלף שקל, באמת, מה הוא היה מקבל (לא ברור).

את מדברת כבר על סכומים. זה לא רלוונטי בכלל. ואיפה השיקום מקצועי? ויכול להיות שהיו מגדילים לו את זה. יש תקנות שאני לא אדבר עליהם עכשיו, תקנה 15 שמאפשרת הגדלת הנכות בעוד 50% אז כך שלא רלוונטי כרגע. אם הוא היה מרוויח אלף. אולי הוא היה מרוויח יותר? אולי הוא היה מרוויח 10,000? לא יודע.

שאלה מהקהל: מה ההגדרה (לא ברור)?

עובד עצמאי זה 12 שעות עם הכנסה של 50%.

שאלה מהקהל: הכנסה או רווח?

הכנסה הכוונה תמיד רווח. כשאומרים הכנסה, הכנסה זה מחזור פחות הוצאות. עשרים שעות עבודה גם אם יש לו הפסדים, ו/או הכנסה של מחצית השכר הממוצע גם אם הוא עובד חצי שעה בחודש.

שאלה מהקהל: לי היה מקרה, אני התבקשתי, אני עצמאי, אני מידי פעם התבקשתי (לא ברור) למילואים (לא ברור) ונמסר לי שאם אני נפגע בצבא בזמן שירות מילואים אני (לא ברור) אני נפצע, לא זכאי לקבל ביטוח.

דמי פגיעה לא. כי הפגיעה היתה במהלך שירות בטחוני ואתה מסונף למערכת הביטחון. כלומר, הכללים ייבחנו על פי אמות המידה בוועדות הרפואיות של משרד הביטחון.

שאלה מהקהל: משרד הביטחון אני לא זכאי. רק אם אני נהרג, אני זכאי.

אתה אומר, הולכים עד הסוף.

שאלה מהקהל: אז אני זכאי ללוויה צבאית.

אתה מוותר על התענוג הזה, דחית את זה בכמה שנים.

שאלה מהקהל: אז פניתי לכתבת הצבאית, היא אומרת: "אני לא מתערבת בזה".

בסדר, גם זה תשובה.

שאלה מהקהל: אז אחרי שישים וכמה שנים ששירתי אז קיבלתי תמורה יפה.

אין דבר, העיקר אתה מרגיש טוב היום? נהנית מהקראוסון? אוקי. זה צריך לראות תמיד את החצי כוס מלאה.

נעבור באמת על כמה נושאים שהם יותר טכניים, אם עושים לכם ביקורת ניכויים ואתם רוצים להגיש השגה, מה שהביטוח הלאומי הפעיל את וועדות השומה שזה בעצם היה, הוא בדק את עצמו גם, הוא גם היה בוועדה יחד עם שופט בדימוס ואז החליטו לשנות את החוק ובעצם התהליך יהיה כזה, נקבע תהליך של השגות עם עובדים מוסמכים בביטוח לאומי וניתן יהיה לערער בפני בית דין לעבודה.

לגבי עצמאיים לא ניתן לערער משום שמה שקובע בסוף התהליך זה בעצם השומה של מס הכנסה. לביטוח לאומי עם כל הכבוד, אין את המיומנות לבדוק הכנסות של עצמאים יחידים, נכון? אתה צריך לדעת חשבונאות והביטוח הלאומי, הפקידים היום דנים ברומו של עולם, נניח בחברות משפחתיות היום יש עשר תביעות, המשרד שלנו אגב מייצג שניים, בבית הדין לעבודה בשל תהליך מסוים שמחייבים חברות משפחתיות.

מה הם אומרים הפקידים? פקידים בכירים: "רוצים להפוך אותנו לרואי חשבון. אנחנו אין לנו את המיומנות, לא למדנו. לא למדנו משפטים, לא חשבונאות, לא כלום" ולכן מה שמס הכנסה קובע כעצמאי או כיחיד, ביטוח לאומי לא יכול לערער אלא אם כן רואים שיש איזשהו תהליך פגום. מה שאני רוצה להגיד לכם שאם מישהו יעבור בוועדה או בביקורת ניכויים ובדרך כלל מי שעושה את זה זה ביטוח לאומי של החברה על שווי ארוחות על שימוש ברכב לדוגמא. כאשר אדם משתמש ברכב של החברה ופה יש בעיה, אני כבר הייתי בדיון אחד כזה ופשוט אי אפשר לפצח אותם כי הם די צמודים לתקנות מס הכנסה. טענתי שתשעים אחוז מהזמן אתה משתמש ברכב לצרכי עבודה ועשרה אחוז אתה מביא את זה הביתה. לא מוכנים, כל עוד לא שמת את זה בחניון של החברה מחשבים לך את השווי רכב ובעצם זה חייב במס וחייב בביטוח לאומי.

הרמת מסך, זה מקרה של כל מיני אנשים שהסתתרו סביב חברה. אתה מקים חברה מתוך כל מיני שיקולים, בין השאר ליצור איזושהי מערכת הגנה עליך כבעל השליטה, אתה חייב, לא יבואו אליך.

אז גם עכשיו המל"ל. מי זה המל"ל? המוסד לביטוח לאומי או המוסד לביטחון לאומי גם, נכון? יהיה רשאי לגבות חוב לפי פקודת המיסים גביה עד שווי נכסים או פעולות שהועברו ללא תמורה. אתה מעביר נכס למישהו אחר כדי לא לחשוף את עצמך לפעולות הוצאה לפועל, זה לא יעבור לך. המל"ל יהיה רשאי לגבות את החוב ממי שקיבל את הנכס.

שוב, אני דיברתי לפני שעתיים עם אחד הבכירים באגף הגביה של הביטוח הלאומי, אז כולם יש להם המון כוונות, עדיין אין הוראות יישום. מה שנאמר לי, שכנראה בחודש יולי- אוגוסט המוסד לביטוח לאומי עומד להוציא חוזר הנחיות ביצוע כי יש חוק לחוד, כאשר אתה פורט את זה לכסף קטן אתה רואה שהרבה דברים מתמסמסים בשטח. כלומר, יש המון כוונות טובות לא לוותר לאוכלוסייה. ומי ששם לב, מערכת הגביה של הביטוח הלאומי היא מאד יעילה. אתה פותח תיק כמעסיק, לא דיווחת חודשיים, אתה מיד מקבל הודעות והוצאה לפועל ועיקולי בנקים ובאים לחברה לעקל וכולי וכולי, גם כאן ירימו מסך, כלומר, בעל החברה שחייב כסף, יבואו, יהפכו אותו לעצמאי, יגלגלו את כל החוב של החברה עליו ויוכלו לחשוף אותו בפני פעולות אכיפה שזה עיקולים ולהוציא לו טלוויזיה, רדיו, חשבונות בנק וכדומה.

שוב, עוד איזשהו הליך טכני, ערבות בעלי חברה, המל"ל, המוסד לביטוח לאומי נוהג להחתים את החייב בתשלום על ערבות צד ג' כדי להבטיח שהחוב ישולם.

בחוק ההסדרים נקבע כדלקמן: המל"ל יפעל לאכוף על בעל השליטה את מילוי הערבות שניתנת כהבטחת תשלום. שוב, אם יש פה בעלי שליטה אז צריך לקחת בחשבון להקפיד לשלם את התשלומים. אם אתם לא מעורבים אז רק לידיעה, הסעיף חוקק לשלוש שנים עם אפשרות של ארכה של עוד שלוש שנים.

עיקולי רכב, המוסד לביטוח לאומי בעצם מוסיף סעיף בחוק שאומר, כאילו שלא ידענו את זה, מותר לעקל רכב אשר חונה ברשות הרבים. השאלה מה זה רשות הרבים. ודיברתי עם אחד הגובים הראשיים של מס הכנסה, הוא אומר: "זה בחניון. יצאת מחניון ויודעים שאתה שמה, יחכו לך שמה ויעקלו לך את הרכב".

מה שמס הכנסה נהג לעשות בהרבה מקומות בארץ, הוא היה עומד בצמתים עם רשימות של חייבים ועוצר את הרכב ואומר: "אדוני, אתה חייב כסף, לא שילמת את החוב, תצא. אנחנו מעקלים לך את הרכב עד שתשלם במזומן או בהעברה בנקאית את כל החוב".

הביטוח הלאומי גם היה לו תיאבון גדול, לטעמי הוא יצטרך קצת לרדת עם כל התיאבון שלו. מתי הוא לא יעשה רכב? אם הרכב הוא לא רשום כמובן כרכב נכה, רכב נכים לא מעקלים, לעיקול קדם פעולה במשרד הרישוי, חייבים להודיע למשרד הרישוי בצורה מסודרת, נמסרה הודעה בכתב, הרכב אינו רשום כרכב של נכה, כלומר, הרכב חייב לעשות מאמץ, אתה חייב לבצע כל מיני פעולות קודמות לעיקול הרכב.

טיפלתי עכשיו בישראלי שהוא כבר עשרים שנה לא בארץ, כבר לא תושב ישראל והיה לו חוב, השאיר המון חוב. בין השאר הוא אומר: "תשמע, עשו לי עיקול רכב לפני עשרים שנה". בכלל הרכב הזה עוד נוסע? והוא חי בלוס אנג'לס היום. אז יש רכבים שנמחקים ממשרד הרישוי גם, אין לך מה לבטל את העיקול רכב כי הרכב בעצם כנראה כבר פירקו אותו לגורמים פה ואין על מה לעשות. אבל אין ספק, מי שחווה את זה, חווה את זה פעם אחת, זה לא נעים. אתה קם בבוקר, יוצא החוצה, הולך לעבודה, אין לך רכב.

השינוי הבא הוא באמת יותר פרקטי ונוגע לכל אחד מאיתנו גם בהיבט האזרחי האישי וגם בהיבט של חשב שכר או היבט של מעסיק. מה אומר סעיף 369 לחוק? הסעיף הזה הוא אחד הסעיפים הדרקוניים ביותר של חוק הביטוח הלאומי.

נניח אתה מתחיל להעסיק עובדים, אתה מתחיל להעסיק עובד במשק בית או מטפלת. זה פעם ראשונה. תוך כמה זמן אתה צריך לפתוח תיק בביטוח הלאומי? מיד? שבוע? שבועיים? חודש? ובכן, פעם אחת שנדע, בביטוח הלאומי יש תקנות בדבר רישום. תקנות בדבר רישום לרישום עובדים שכירים. התקנה הזאת עתיקת יומין והיא אומרת את הדבר הבא: "אדם שלראשונה החל להעסיק עובדים, גם במגזר העסקי וגם בהיבט הפרט" שזה יכול להיות מטפלת, מנקה, מבשלת וכדומה, "חייב לרשום את עובדיו תוך 14 ימים" שימו לב, "תוך 14 ימים מהיום שלראשונה התחלתי להעסיק עובדים". מהיום הראשון שהתחלתי להעסיק עובדים.

אם החל לעבוד ב-1 ביולי 17 וב-5 ביולי 17 נפגע בעבודה וב-10 ביולי 17, כמה ימים לאחר מכן פתח תיק, אגב, איפה אני פותח תיק? במגזר העסקי פתיחת התיק נעשית במדור הניכויים של מס הכנסה.

פתיחת תיק של משק בית ניתן להתבצע באתר האינטרנט של ביטוח לאומי, שתי דקות פחד ויש לכם תיק. אם לא פתחת תיק תוך שבועיים ובמהלך התקופה העובד נפגע בעבודה וכתוצאה מכך נניח הופך להיות נכה כל חייו, השאלה אם לא דיווחת, העובד יהיה זכאי לגמלאות? אם רשמתי אותו תוך שבועיים או לאחר שבועיים, העובד תמיד יהיה זכאי.

כי האחריות מכוח החוק סעיף 342, החוק מטיל חובה קטגורית על כל מעסיק באשר הוא כולל צו, אם זה אומר לכם משהו, סיווג מבוטחים, כל מיני נותני שירותים פרילנסרים, מקרים חריגים, לדוגמא: מרצה. שמעתם על המקצוע מרצה שעובד כנגד חשבוניות? בתנאים מסוימים הוא נחשב שכיר, המעסיק חייב לרשום אותו תוך שבועיים מיום שהחל להעסיק עובדים.

לא רשם אותו תוך שבועיים והעובד נפגע, העובד יהא זכאי משום שהאחריות חלה על מי? על המעסיק. שוב אני חוזר על התקנה הזאת, היא תקנה מאד חשובה כי בטוח שאתם מידי פעם יולדות, בטוח מידי פעם אתם מעסיקות מטפלות, בטוח שאנחנו גם לוקחים עזרה בבית. בטוח שאתם עובדים בעסק חדש שלראשונה מתחיל להעסיק עובדים. אז אם לא קרה שום דבר, דיינו. אבל אם קרה משהו ולא נרשמת במועד, אתה כמעסיק צפוי לנזק ועוד מעט תראו שזה יורד לרמת הפרט, לא יצטרכו פה לערב מערכת משפטית.

פקיד גביה שזה בדרך כלל מנהל תחום הביטוח והגביה, יש לו את הסמכות היום והלאה לעשות פעולות של גביה, לשתול לכם פשוט בחשבון חוב וזה עשוי להגיע עד עשרים פעם השכר הממוצע, כמעט 200,000 שקל דרישת תשלום. אני רק אספר לכם קצת סיפורים. יש לי יתרון, אני לא יודע אם זה יתרון, שעבדתי במערכת הזאת. ולפני 15-20 שנה, סניף רמת גן שהיה אמון על הגביה והביטוח בגוש דן היה אחראי גם על אוכלוסיית בני ברק. לימים הסניף הזה בעצם התפרק, לא התפרק אבל נפרד והפך להיות סניף נפרד.

הגיע אלינו סיפור מאד מעניין. גננת בבני ברק העסיקה עוזרת לגננת בחצי משרה במשך שלוש שנים. הכל היה טוב ויפה, משכורת חצי משרה בוא נגיד לצורך העניין 3,000 שקל. אחרי שלוש שנים העוזרת לגננת בשעה טובה ילדה, אבל לדאבוננו שבועיים אחרי הלידה עקב סיבוכי הלידה היא נפטרה, העוזרת לגננת. וכאן מתחילה הבעיה, הסיפור רק מתחיל עכשיו, העוזרת לגננת נפטרת, הבעל אלמן, יש לו עוד שני ילדים קטנים, איזה תביעות הוא מגיש לביטוח לאומי? קודם כל הגננת חייבת לשלם עבור שלוש שנים זה פינטס, זה הכסף הקטן.

היא לא שילמה, לא שילמה. שימו לב איזו נאיביות, לריסה, "היא מאד נאיבית, היא העסיקה עובדת, איך היא לא שילמה?" אני יכול להביא לכם לפחות על כך יד אחת כמה מעסיקים בארץ שמעסיקים ולא משלמים. וכמה וועדי בתים יש פה שמעסיקים מנקה? בדקתם מישהו פה בוועד שהם מקפידים לשלם כל שלושה חודשים ביטוח לאומי? פתאום אתם מגלגלים את זה על החברות. חביבי, זה ששירת את המולדת זה לא יעזור לך פה.

שאלה מהקהל: אבל וועד הבית צריך לשלם?

וועד הבית הוא מעסיק לצורך הפרט, גם אם הוא בא עם חשבונית ובא עם החומרים, עם ריצפז, סנו, איך אני שולט כי אני עושה את הקניות, אקונומיקה והכל, נותן חשבונית על אלף שקל בסוף החודש, הוא נחשב שכיר בביטוח הלאומי. שמעתם על דבר כזה? אז תמיד יש פעם ראשונה.

שאלה מהקהל: בן אדם עצמאי.

שימו לב, אתם חוזרים על אותה טענה. הוא עצמאי, יש לו חשבונית, יש לו הוצאות, מגיש דין וחשבון. הוא שכיר, למה? כי אין לנו מספיק זמן אבל יש תקנה שנקראת "צו סיווג מבוטחים".

מי שלמד את זה בצורה מוסדרת, צו סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים זו תקנה חדשה, רק מ-1972 אבל 40 שנה בארכיאולוגיה זה עובר צ'יק צ'ק. תקנה שאומרת בין השאר: אדם שעוסק בעבודות ניקיון ואין לו עובדים, שימו לב, אין לו עובדים. הוא נחשב שכיר של מי? של מי שמעסיק אותו, במקרה הזה וועד הבית וכל חמישים הדיירים, וכולם ירוצו לבית הדין מחר.

בואו נסיים את הסיפור של העוזרת לגננת.

הבעל קיבל דמי לידה, את זה גלגלו על המעסיקה. לא הוציאו תלושים, ושוב, הוצאת תלושים לא אומר ששילמתי. אני מוציא תלושים על אשתי, לא היתה יום אחד בעסק, היא שכירה? כן או לא? כן, הוצאתי תלושים. שוב, אני חושב שאתם צריכים לעבור השתלמות מה זה עובד ומה זה מעסיק. הפקת תלוש זה עדיין לא הופך אותי לשכיר. נכון?

צריכים להתקיים יחסי עובד- מעסיק, בואו נסיים את הסיפור הטראגי של העוזרת לגננת שנפטרה, הבעל קיבל מביטוח לאומי דמי לידה, על מי גלגלו את זה מכוח סעיף 369? על המעסיק. קצבאות ילדים זה משהו אחר. דמי ביטוח שלוש שנים, פינטס. איפה הכסף הגדול פה? קצבת שארים, קצבת שארים משולמת לגבר אלמן, ופה אני לא יודע אם להיות ציני או לא, אבל 93% לפי בדיקה של מחלקת המחקר של ביטוח לאומי של מקבלי קצבאות שארים זה נשים. שלוש נקודות... ומישהו אמר לי שאלמנים זה רק במשרד הפנים. הסיבה היא מאד פשוטה, כי גבר שמתאלמן התנאי לכך שהוא יהיה זכאי לקצבת שארים, שיש לו ילדים קטנים כולל ילדים בצבא או שהכנסותיו לא מגיעות בערך עד 7,000 שקל. אם הוא מרוויח 8? הוא נדחה.

כי לוקחים גם קצבת זקנה, גם את הפנסיה ועוד 2,000 שקל שהוא עובד, הוא עבר את ה-7. אישה יכולה להרוויח המון כסף, הוא עצם עיניים היא פותחת עיניים. דוגמא, היו לו נכסים שהוא השכיר ושילם על זה כהכנסה פסיבית 12%, שילם כל חודש 5,000 שקל. כשהיא יורשת את זה, חס וחלילה, אני לא ממליץ לכם לקבל החלטות בבית, כשהיא יורשת את זה, היא לא משלמת אגורה ביטוח לאומי על הנכסים מכוח היותה אלמנה, זה סטטוס, ולמעשה היא תמשיך לקבל קצבת שארים בדרך כלל עד גיל הפרישה, אחרי זה יתווסף לה קצבת זקנה.

כלומר, מה ראינו פה? שאלמנה מקבלת קצבת שארים ללא מבחן הכנסה והגבר צריך לעמוד במבחן הכנסה. מה שקורה, בעצם סעיף 369 אומר את הדברים הבאים: מעסיק שלא נרשם במועד, אנחנו יודעים מה זה, זה תוך 14 יום, אבל אם המעסיק קיים כבר שנה שנתיים מדווח, הוא שחרר שני עובדים הביתה וקלט עובד, האם גם כאן נדרשת הפעולה של רישום תוך שבועיים? לא. עסקינן רק במעסיקים קיימים ברשת. אלה שקיימים אז הם לא צריכים להודיע, מספיק פתחת לו כרטיס עובד שנקרא 101, רשמת אותו, בחודש הבא אתה תדווח עבורו. אבל אם לראשונה התחלת להעסיק עובדים, אני מדבר על וועדי בתים ששמה בעצם הקרימינולוגיה משתוללת שמה כי הרבה אנשים לוקחים על עצמם החלטה: "הוא עובד בעוד כמה וכמה מקומות, הם בטח מבטחים אותו". זה הטעות הקלאסית של הרבה מעסיקים בניקיון או במשק בית משום שעובד במשק בית הוא עובד שכיר לכל דבר ועניין. ואני לא רוצה לספר לכם. אני חושב שפעם אם אני אפרוש, אחד השותפים בחברה אמר: "אני מאמין שעוד 10-20 שנה אתה תפרוש לפנסיה עם אשתך". אמרתי: "למה אתה מקלל אותי? אולי עוד שלושים שנה, מה זה?" לפני כמה שנים הגיע אלי סיפור, מתקשר אלי רואה חשבון של אחד הלקוחות, הוא אומר לי: "תשמע" נוקב בשם, קצת לא שאני מתרגש, אני נולדתי במשפחה של סלב אז אני לא, הוא אומר: "שמע, יש מישהו או מישהי, היא בדרך אליך". אמרתי: "מה קרה?" הוא אומר: "יש לה מנקה עובדת חוץ, שילמה עבורה כמה שנים ובמשך השנה האחרונה היא לא שילמה. ואותה מנקה מתקשרת אליה בבוקר ואומרת לה: 'היתה לי תאונת דרכים באוטובוס בדרך אליך'".

תאונה בדרך לעבודה או מהעבודה הביתה ובלבד שלא סטיתי מהדרך המקובלת מוגדרת לפי סעיף 79 כתאונת עבודה, והיא הולכת להגיש תביעה לתאונת עבודה. היא קיבלה חום הגברת הסלב הזאת משום שכבר כמעט שנה התיק שלה מוקפא, היא לא שילמה ביטוח לאומי. היא הגיעה אלי ממש כמובן בלי איפור וכולי אז זה נראה הכל אחרת גם, באמת האומללות השתקפה שמה במשרד ואיכשהו הצלחתי להוציא אותה, דיברתי עם אחראי, אמרתי: "חבר'ה, אני מבקש לטפל בזה ברמה אישית כי כולם יעשו מטעמים או ילכו עם הדף הזה" אבל יש פה חשיפה לכל אחד מאיתנו להגיע לסעיף הזה של 369 שאומר: לא שילמת עבור עובד, פיגרת בתשלומים גם, זה לא רק שלא נרשמת בזמן, אתה לא משלם.

יש לך עובד, שילמת שנה- שנתיים ניקיון או בעסק או מזכירה ואתה יודע שהוא עובד במקום אחר. אני אתן לכם דוגמא. אתם יודעים שכל עובד שכיר בעצם משלם דמי ביטוח עד תקרת הביטוח הלאומי. אתם יודעים מה היא התקרה? 43,240 לחודש. נניח יש רופא שמנהל מחלקה ומרוויח 50,000 שקל בבית חולים מסוים, הוא עובד בקופת חולים ומרוויח עוד 10,000 שקל. האם במקום השני, קופת חולים שבו אתם חשבי שכר, אתם מפרישים עבורו לביטוח לאומי?

שאלה מהקהל: השאלה אם הוא עשה תיאום מס.

הוא עשה תיאום לביטוח והביטוח הלאומי נתן לכם אישור למעסיק המשני לא לנכות ביטוח לאומי משום שבמקום העיקרי הוא הגיע לתקרה. בסדר גמור. השאלה אם המעסיק חייב גם להפריש.

הערה מהקהל: המעסיק אבל (לא ברור).

תודה על התשובה שלך, התשובה שלך נכונה. הוא אומר: "המעסיק לא פטור". כי מה קורה? המעסיק חייב את חלקו חלק המעסיק לשלם, גם אם אני מרוויח בשני מקומות 200,000 שקל, אין פטור למעסיק. בכל מקום שאני עובד ואם המעסיק לא שילם גם את החלק הקטן למרות שהעובד הגיע לתקרה והוא נפגע במקום הזה, המעסיק פה צפוי לסנקציה מכוח סעיף 369.

שאלה מהקהל: לכמה זה מגיע אם קורה משהו?

מה זאת אומרת מגיע?

שאלה מהקהל: כמה הסכום?

כמה צריך לשלם או כמה היא צריכה לקבל?

שאלה מהקהל: כמה לשלם לה?

השאלה אם היא עובדת זרה זה 2%, אם זה עובד ישראלי 7.25%.

שאלה מהקהל: 2% ממה?

מההכנסה שלה, לא ממה שהיא אוכלת כל יום. יש כאלה עוזרות בית שוב, יותר זול להלביש אותם מאשר להאכיל אותם. אתה ממלא מקרר אז.

שימו לב מה תיקון החוק אומר: הביטוח הלאומי ברמה של העובדים לא צריכים להעביר את זה לאקטואר המוסד שעושה שיערוך של הגמלאות העתידיות עם לשכה משפטית.

ברמה הסניפית, רשאי לגבות כסף על הנזק שנגרם לעובד, מה שנקרא "תביעת שיפוי".

הביטוח הלאומי דורש את הנזק שנגרם בזה שאתה לא הפרשת עבורי ביטוח לאומי והוא יהיה לפי סכום הגמלה המהוון. הוא אומר: נניח מדובר באדם בן ככה וככה, הקצבה של 1,000 שקל תאונת עבודה הוא יקבל עוד 5 שנים, הוא עושה חישוב: שווה 120,000 שקל, הוא שולח לו דרישת תשלום. לא משלם, הוא שותל את זה ביתרת החוב. ואתה תתחיל לקבל הודעות חוב כאילו ולא שילמת ביטוח לאומי עבור עובדים. ואז אם לא שילמת את זה, הוא מכניס את זה לתהליך של ביצוע פעולות אכיפה והוצאה לפועל שזה עיקולים, בנקים וכולי וכולי ואחרי יום אתה בעצם נסתם ולא יכול לעשות שום דבר. כלומר, זה בעצם הדליק נורה אדומה לגבי מעסיקים שלוקחים את הדין לעצמם.

אני לא הייתי אומר שבחברות גדולות הם לוקחים את זה, אבל לפעמים אנחנו יכולים בתום לב לטעות. כאשר דיברתי פה על מנקה עם חשבונית, מה כולם צעקו? עצמאי. מרצה שעובד כנגד חשבונית ומנהל תיק במס הכנסה דו"ח, רווח והפסד, הצהרת הון וכולי, מה הוא נחשב במס הכנסה? עצמאי.

מה הוא נחשב בביטוח לאומי? מה הוא נחשב? אם יש לו הסכם לשלושה חודשים או למתן סדרה של 7 הרצאות, אפילו אם זה נעשה הסכם בעל פה, הוא נחשב עובד שכיר לעניין חוק הביטוח הלאומי בלבד. כאשר הוא עובד שכיר לעניין חוק הביטוח הלאומי, אתה כחייב בתשלום גמול עבודה חייב להפריש עבורו ולשלם עבורו דמי ביטוח. זה לא משנה אם הוא רוצה או לא רוצה, שימו לב.

הצו הזה הוא בעייתי. הוא חל על מרצים, אמצעי תקשורת, מורי דרך, חברות כוח אדם, ספורטאים, אומנים ועוד שורה ארוכה. יש סך הכל נדמה לי 15 סוגים של נותני שירותים שלדעתי מדובר במאות אלפי עוסקים שבחלק אחד, צד אחד הם נחשבים עצמאים מול מס הכנסה ואז חשב השכר אומר בעצם: אם הוא עצמאי ואני משלם לו כנגד חשבונית, אני פטור מדיווח עבורו ובדיעבד יסתבר שמעולם לא היה לו תיק, הוא לא פתח תיק עצמאי כי הוא בנה עליכם שאתם אלו שתדווחו. לא דיווחתם, קרה לו משהו, הביטוח הלאומי יכול לדרוש ממכם בקלות פה 193,000 שקל על הנזק שנגרם.

שאלה מהקהל: זאת אומרת שצריך ממש להכניס אותו למערכת שכר?

יפה, אותו מרצה, אותו נותן שירות שכללי הצו, תנאי הצו מתקיימים, הוא מדווח בטופס 102 כמקובל ליתר העובדים. מישהו פה מעסיק מרצים/ מורים/ מדריכים? מישהו פה מעסיק מאמן בחדר כושר/ קאוצ'ינג?

שאלה מהקהל: מה עם יועץ? זה יועץ.

עזבו יועצים. ההגדרה בתקנות: מורה, מדריך, מרצה. לא אחת פונים אלי מחדרי כושר, מאמנים, ואומרים לי: "שמע, אני פרילנסר". מה זה פרילנסר? תוציאו את המושג הזה מהלקסיקון שלכם. אתה מדריך.

גם אם לא חתמת על הסכם אבל מראש סגרת על שלושה חודשי עבודה או לחילופין לשבעה שיעורים וזה וודאי הרבה יותר, באותו רגע נגזר שאתה נחשב עובד של החדר כושר והחדר כושר הופך להיות מעסיק לצורך ביטוח לאומי על כל המתחייב.

הוא חייב לדווח עבורך בטופס 102. אין טופס 126 כי הרי במס הכנסה הוא עצמאי. אז מה עושים? איך יודעים שהוא מדווח בביטוח הלאומי? יש פה בעיה טכנית. ובכן, הביטוח הלאומי, אם תכנסו לאתר האינטרנט אפילו עכשיו בגוגל, באתר טפסים, מעסיקים, יש טופס שנקרא 652. הטופס הזה בנוי, הוא תואם טופס 126. והוא מיועד במיוחד רק לנותני שירותים שנחשבים שכירים לעניין צו סיווג מבוטחים: מורים, ספורטאים, מרצים וכדו'. כי ברגע שאין לו טופס 126 מס הכנסה, המידע אודות תקופת העבודה לא ישודר לביטוח הלאומי ולכן נדרש שיהיה רישום מסודר כדי שמחר ביטוח לאומי לא יבוא וידרוש ממנו על אותם תקופות דמי ביטוח.

שאלה מהקהל: ומורים פרטיים?

מורה פרטי שלוקח אליך הביתה, ביתי הוא מבצרי ולכן הוא נחשב עצמאי. גם מורה פרטי שמגיע אליך הביתה, בשעתו הביטוח הלאומי היה מאפשר רישומו כעובד שכיר במסגרת משק בית. היו כל מיני קומבינות כי אתם יודעים באולימפיאדה האחרונה הישראלים קטפו את מירב המדליות בקומבינות ולכן הביטוח הלאומי הוציא הנחיה חד משמעית שגם מורה פרטי שמגיע אליך הביתה, שלכאורה הוא שכיר שלך, הוא עדיין יחשב עצמאי. הוא יפתח תיק כעצמאי, כמובן אם הוא עולה על התנאים וישלם מקדמות. מישהו רצה לשאול בהקשר הזה לפני שאני מתקדם?

שאלה מהקהל: מה ההיגיון של המחוקק לקחת קבוצה של אנשים שהם עצמאים ולהפוך אותם לשכירים לצורכי ביטוח לאומי?

שאלה מצוינת. אתה נורא מוכר לי, אתה היית אצלי לפחות פעם אחת בביטוח לאומי. לא? אתה לא רמת-גני?

תגובה מהקהל: אני רמת-גני.

בסדר נו, אני חייתי עם הבבלים 35 שנה. מה שם אדוני?

תגובה מהקהל: יוסף מטלון.

אני הייתי מנהל תחום הביטוח והגביה, וודאי קיבלת כל מיני הודעות חתומות. יוסף מטלון בעצם מעלה פה שאלה באמת עניינית, עוד מעט אני אתן לך את התשובה. בואו נראה, מה ההיגיון לקחת אוכלוסייה שרשומה ברשות המיסים כעצמאי, משלמת מס הכנסה ולהפוך אותם שכירים לביטוח הלאומי? אז כפי ששמתם לב התקנה הזאת הותקנה ב-1972 והמחוקק ביקש בעצם לתת פיתרון לאוכלוסיות מסוימות שנפלו בין הכיסאות. מה הכוונה? אותו מנקה אין לו כל כך מיומנות בניהול ספרים. אותו מנקה. היום זה כבר: בא לחדר מדרגות פה ושמה.

יש כאלה שנגזר, התקנה נגזרה מכוח בג"צים. שמעת על בג"ץ ספורטאים?

ב-1995 דומני, שלושה שחקני כדורגל, האחים מכנס שבוודאי אתה ואני מכירים, האחים מכנס מנתניה והשלישי אבי כהן עליו השלום שחקן ליברפול נבחרת ישראל שנהרג בתאונת קטנוע לפני 5-6 שנים, עתרו לבג"ץ משום שכל הספורטאים לרבות שחקני כדורגל היו רשומים במוסד כלאל"א.

מה זה לאל"א? המערכת לא מצאה פיתרון לרשום אותם לא שכירים לא עצמאים. כי אמרו: אנחנו כל שני וחמישי נפגעים, גם לא מתאמנים, אנחנו לא פעילים, חודש חודשיים פצוע, לא מקבל על זה שום כסף. כי לאל"א לא מכוסה בתאונות עבודה. ואז בג"ץ הורה לביטוח לאומי: "תוסיפו אותו בצו סיווג מבוטחים לפי תנאים מסוימים" זה החל עם שחקני כדורגל בליגה הבכירה, אז היה לאומית וארצית, היום יש ליגת על המשכורות עלו הרמה ירדה, ובעצם כל ספורטאי היום זה הורחב לכל הספורטאים במדינת ישראל שאם בעצם יש לך חוזה בכתב. אם אתה ספורטאי דרך אגודת ספורט ואתה מקבל תמורה כספית, אתה נחשב שכיר לביטוח לאומי על כל המתחייב. זה לא אומר שרשות המיסים תראה אותו עין בעין.

כלומר, אנחנו רואים פה שורה לא קטנה של נותני שירותים שלעניין מס הכנסה הם עצמאיים ואגב, בעניין הזה, לפני שלוש שנים הביטוח הלאומי רצה ליישר קו עם רשות המיסים. נפגשו עם השר חיים כץ שהוא שר הרווחה ואמרו דבר כזה: "בואו נשנה את התקנה שמי שרשום במס הכנסה כעצמאי, ניישר קו, גם בביטוח הלאומי, הגיוני". כי זה יוצר בלשון בעברית מדוקדקת, סמבטוחה שלימה אצל כל אנשי הכספים. הם אומרים, נורמאלי, אני פותח תיק עצמאי בביטוח לאומי אני צריך לדווח עבורו כשכיר. איך אני עושה את ההתאמה? לא תמיד.

הערה מהקהל: תקופה מסוימת אתה נחשב שכיר, אתה עובר את השבעה הרצאות אתה כבר עצמאי.

לא.

הערה מהקהל: כי אתה לא עומד בתקנות.

נהפוך הוא. התנאי לכך שאתה כמרצה/מורה, נניח אתה מרצה להנהלת חשבונות, אתה תלך תסגור עם מכללה, תגיד: "אני הלך לעבוד חודש ארבע הרצאות". אין מחויבות של המכללה לדווח. אבל ברגע שסגרת על שלושה חודשי עבודה או לחילופין 7 הרצאות, באותו רגע מטלון הפך להיות שכיר למרות שהוא מנהל תיק עצמאי במס הכנסה. ההתחשבנות היא מאד מורכבת, היא לא, בלשון המעטה, מנהלי הכספים, יועצי מס, רואי חשבון לא אוהבים את הסיפור הזה. לא אוהבים את הסיפור בלשון המעטה. הצו הזה הוא בעייתי.

שאלה מהקהל: אבל עדיין מה ההיגיון הבריא?

הכוונה היתה לתת פיתרון לכל מיני אנשים שנפלו בין הכיסאות. לדוגמא: מנקה. נניח הוא נותן חשבונית והוא עובד 10 שעות בשבוע עם 2,000 שקל הכנסה לחודש. האם הוא עצמאי? אני בודק, בוחן פתע, הוא מצהיר שהוא עובד 10 שעות בשבוע. כל העבודה שלו היא עבודה פיזית, נכון? יש לו חשיפה אולי יותר גדולה לתאונות עבודה מאשר אנחנו. ברגע שיש לו חשיפה כזו לתאונות עבודה והוא לא עונה להגדרה, יוצא אפוא שהוא נופל בין הכיסאות תרתי משמע.

בא המחוקק ואומר: בואו נכניס את אותם מנקים גם אם הוא עובד שעתיים בשבוע, מתקיים תנאי שהוא עובד בימים קבועים בשעות קבועות, זה שחייב לשלם לו גמול בעד העבודה יהיה המעסיק. זה תפס ספורטאים שזה גם צודק, גובים בחברות גביה, אני לא מדבר על פירון וכאלה ששמה הגביה אם אתה לא משלם, הגביה ב-ב' באמת הופך להיות גביה ב-ו' אחרי שבוע. וסדרה ארוחה. חברות manpower, חברת manpower שולחת לך שני עובדים, נכון? מי נותן לו את ההוראות איך לעבוד, מה לעבוד?

תגובה מהקהל: אני.

את נותנת, לכאורה את המעסיק. בא ההתקנה ואומרת: לא, manpower היא היחידה שרשאית לפטר אותו. היא זו שמשלמת לו תמורה. אלו מקרים מיוחדים, זה לא חל פתאום על יועץ ארגוני מישהו שאל. עדיין למעלה יש את המבחן של יחסי עובד- מעביד שהוא המבחן העיקרי.

הנה לדוגמא בצו סיווג מבוטחים יש עכשיו סיפור של טיפים למלצרים. שמעתם על העניין הזה? האם טיפ שאני מקבל לכיס מבלי שאף אחד ידע זה הכנסה שחייבת או המעביד חייב לדווח? אף אחד לא יודע פה. אבל היה פסק דין, שני פסקי דין של בג"צים שקבעו שהטיפ זה שכר עבודה. בג"ץ ראשון הטיל את החובה לדווח על המעסיק למרות שהוא לא יודע על שקל אחד שנכנס לכיס שלי. בא בג"ץ שני אחרי שלוש שנים קבע: אתה כמלצר, כמורה דרך רוצה לדווח את עצמך, לך תצהיר לביטוח הלאומי על הטיפים האלה. התוהו בביטוח הלאומי של מלצרים, מורי דרך, ממשיכים לעשות טיולים. מכל ניסיון חיי, האדם היחידי שהצהיר על הטיפים היה מורה דרך במקרה הוא נולד בגרמניה.

שאלה מהקהל: שאלה, הרבה פעמים יש לי את הזה (לא ברור).

למה אגב העליתי את הנושא של הצו? זה קשור במישרין לסעיף 369 כי אנחנו לא יודעים. הוא בא ומראה לנו חשבונית ומסתבר בדיעבד שאין לו תיק עצמאי בביטוח לאומי כי הכניסו לו לראש שאם מתקיימים 1-2-3 הוא שכיר שלך. והיה פסק דין על זה אגב, כי ברגע שאת משלמת עבורו כשכיר, את משלמת יותר אם הוא שילם לבד. מישהו יודע למה? משום שברגע שאני משלם לבד אני מגיש דין וחשבון ואני מכניס שם הוצאות וההכנסה- רווח לצורך תשלום ביטוח לאומי קטנה יותר. לגבי המעסיק, כל ההכנסה שהוא נותן לו חייבת בביטוח לאומי, אין הוצאות לעובד השכיר.

שאלה מהקהל: מה שקורה ש(לא ברור) טוענים שהרואה חשבון שלהם משלם את הביטוח לאומי ואני בעצם משלמת גם ואחר כך ביטוח לאומי לא מוכן להחזיר להם את הכסף. מה שאני אומרת להם: "תגיד לרואה חשבון שלך שלא ידווח על החשבונית שלי כי אני משלמת". האם זה נכון להגיד לו דבר כזה? כי הוא משלם כפול.

עוד פעם תחזרי. זה מזכיר לי את המבחנים של חשבי שכר בלשכת רואי חשבון. הסיפורים איזה 17 שורות, בסוף: "כמה דמי ביטוח אתה צריך לשלם עבורו?" ראיתם בחינות לאחרונה? סיפורים מעניינים, אני פשוט מרותק. השמות מחזירים את זה, אבל אתה מגיע לסוף אתה לא יודע מה הוא רצה, תמשיכי.

שאלה מהקהל: הוא מגיש חשבונית.

מי מגיש? מי זה העובד הזה?

שאלה מהקהל: העובד.

במה הוא עובד?

שאלה מהקהל: מורה דרך, מאמן כדורסל.

מה, הוא גם מורה דרך וגם מאמן?

שאלה מהקהל: לא, לא משנה. יש לי הרבה כאלה.

מי מפעיל אותו? מי מעסיק אותו?

שאלה מהקהל: אני.

מי זה את?

שאלה מהקהל: חינוך בלתי פורמאלי.

חינוך בלתי פורמאלי, אוקי.

שאלה מהקהל: הוא מגיש לי חשבונית ומשלם עליה דרך הרואה חשבון שלו ביטוח לאומי.

כעצמאי?

שאלה מהקהל: כן.

ממתי משלמים ביטוח לאומי לרואה חשבון?

שאלה מהקהל: לא, הרואה חשבון משלם.

משלם עבורו ישירות?

שאלה מהקהל: כן.

בסדר. זה בעצם המצב השכיח. שרואה החשבון בדרכו הולך, משלם מס הכנסה, משלם ביטוח לאומי.

שאלה מהקהל: בסדר, אבל אני מקזזת לו ביטוח לאומי לפי הסיווג (לא ברור).

את לא מקזזת, את מנכה לו דמי ביטוח על פי התקנות. יפה, הבנתי את השאלה.

שאלה מהקהל: הוא טוען שהוא משלם פעמיים וביטוח לאומי לא מוכן להחזיר לו.

א' זה לא מדויק. נכון, הדבר היחידי שנכון שהוא משלם פעמיים. כי אותו נותן שירות ששילם דרך הרואה חשבון מקדמות ומצד שני את כמעסיקה כי את מקפידה לקיים את התקנות, את מדווחת עבורו כעובד שכיר לביטוח לאומי.

לכאורה נוצר כפל תשלום. ולמעשה סוג העבודה אם אנחנו פורטים לכסף קטן זו עבודה שכירה לביטוח הלאומי משום שהתקיימו תנאי הצו ולכן הוא לא היה צריך לשלם מקדמות. מה הוא עושה? עם האישור שאת מציידת אותו של ניכוי דמי הביטוח הוא פונה לביטוח הלאומי ואומר: "על ההכנסה הזאת של ההרצאות כבר שילמתי ביטוח לאומי". הם חייבים להחזיר לו.

אני אישית הייתי מטפל בכאלה המון המון פעמים. מי שלא רוצה להחזיר הוא פשוט לא יודע. השאלה למי פנו, באיזה סניף? נתניה? תשמעי, יש שמה מנהל תחום מקסים, יגאל, אני לא יודע אם את מכירה אותו, שהוא איש מקצוע מעולה בשורה הראשונה. בסניף הוא מקצוען. יכול להיות שפנו לקבלת קהל, יכול להיות מישהו חדש, יש תחלופה היום ולא כל כך הבין את המהות. אבל ברמת העיקרון, שילמת מקדמות, הוכחת שעל אותה הכנסה כבר הופרשו דמי ביטוח דרך המוסד שלך, ובעצם מה שגובר על מה זה תמיד מערכת התשלום דרך המעסיק. הוא יקבל חזרה את כל דמי הביטוח או חלק יחסי. יכול להיות שיש לו עוד הכנסות כעצמאי. אוקי? הדברים האלה ידועים ואפשר להגיע להתחשבנות או קיזוז, לא תמיד זה מאה אחוז אבל ברמת העיקרון אפשר לקבל את כל הכסף 7 שנים עם הפרשי הצמדה.

שאלה מהקהל: עוד שאלה אחת, (לא ברור) המון בפח הזה של (לא ברור) אם זה מורי דרך ומדריכים ומורי ספורט.

ואתם בטח חשופים לביקורת ניכויים של ביטוח לאומי מן הסתם. אם לא, אפשר להיות בקשר איתם להסדיר משהו.

שאלה מהקהל: יש לנו גם פיזיותרפיסטים וקלינאיות תקשורת שאף פעם אנחנו לא יודעים אם הם נכנסות לצו סיווג מעסיקים או לא.

מה שאני מציע כדי לא לערב את החברים פה, תהיי איתי בקשר. אנחנו כבר נתנו חוות דעת לחברות מאד גדולות, חברות תקשורת שמן הסתם גם עסוקים בצו הזה כולל גם צו אומנים, והשאלה מה קורה עם כל אנשי המקצוע מסביב: צלמים, מקליטים, מאפרים, אנשי במה, האם כל אחד הוא אומן? זה סיפור לא פשוט, יכול להיות שאתם תחסכו כסף אבל אין ספק שהנושא של הצו הוא לא הרמטי. גם אני מידי פעם מדבר עם מנהל אגף הביטוח לגבי התנאים ואתה פשוט לפעמים המום מהקלות הבלתי נסבלת של המערכת שאומרת באופן גורף. לדוגמא: סגרת עם מרצה על 3 הרצאות, האם את צריכה לנכות עבורו ביטוח לאומי? מה דעתכם?

תגובה מהקהל: לא.

לא. אחרי חצי שנה הוא בא לעוד שלוש הרצאות ואחרי שבעה חודשים או עשרה חודשים הוא בא לעוד שתי הרצאות. כלומר, בתקנה כתוב: "נערך מראש הסכם למתן סדרה של 7 הרצאות", היה הסכם מראש? לא. הפרשנות של המוסד לביטוח לאומי במצטבר היה 7 הרצאות. עכשיו לך תחיל את חובת הניכוי מינואר ואילך. כמה שניסית להסביר להם שזה לא כך, זה עדיין אגב לא עמד במבחן משפטי. הפרשנות הזאת של כמה הרצאות או כמה שיעורים. זו הפרשנות של הביטוח לאומי. כרגע אנחנו ננהג בהתאם. בואו נתקדם.

שאלה מהקהל: יש לי שאלה, לגבי 369, כיום יש תיקון שאתה מחויב לפתוח תיק במס הכנסה ביום הראשון שהוא מתחיל לעבוד. פעם זה היה שיכלת לדווח למס הכנסה עד שלושים יום, היום יש תיקון שאתה חייב מיד. כלומר, הנושא של ה-14 יום כבר לא רלוונטי. כי אם אני חייב לפתוח תיק במס הכנסה באותו יום, אני כבר פטור מהנושא.

נכון. הנושא הזה של דיווח מיידי, מה שמטלון אומר מתייתרת, משום שבעצם תקנות מס הכנסה או החוק שלהם אומר היום שהתחלת להעסיק עובד אתה מיד חייב להודיע. ואם לא הודעת מיד והוא נפגע? ומה קורה עם משק בית? אתה חייב להודיע למס הכנסה? לא.

כלומר, עדיין יש אוכלוסיות לא מעטות שחשופות לעניין הזה של פתיחת רישום. אתה צודק, באותם מקרים שמעסיק פותח תיק היום, המידע של המעסיק באותו יום או כמה ימים אחרי זה מועבר לביטוח לאומי למחלקת ניכויים ואותו יום שהודעת לרשות המיסים מדור ניכויים שהתחלת להעסיק עובדים בתאריך X הוא התאריך שמשמש גם רישום לביטוח לאומי. כלומר, גם אם זה הגיע בדיעבד אחרי חודש חודשיים אבל אתה הודעת בראשון ביולי שיש לך עובדים, מבחינת ביטוח לאומי כמובן אם רשמת שם המעסיק, סוג העבודה, ענף כלכלי וכולי, זה מגיע לביטוח הלאומי אחרי שבוע או שבועיים, העובד יהיה מכוסה משום שבמגזר העסקי פתיחת התיק, הודעה על העסקת עובדים נעשית רק באמצעות רשות המיסים.

תם ונשלם הנושא הזה של חשיפה, אנחנו עוברים לשינוי תוספת הוותק. מישהו שמע את המונח הזה וותק? ובכן, קצבת זקנה זו אחת הקצבאות הגבוהות ביותר מבחינת הסכום שאנחנו צפויים לקבל בישורת האחרונה. בל נזלזל בקצבת הזקנה. קצבת הזקנה היא קצבה בעצם מבטיחת קיום וזה ציני לעמוד על הבמה הזו ולדבר על קצבה מבטיחת קיום. מה במקסימום אנחנו יכולים לקבל? עבדנו 35-40 שנה, הגענו לגיל הפרישה שמה הוא?

גיל הפרישה נכון להיום עכשיו לרגע זה לגברים 67, נשים 62. עוד מעט נדבר על דחיית גיל הפרישה לנשים שעוד לא יודעים מה הוא. לא, זה לא יקפוץ בבת אחת אלא בהדרגה. לא יקפוץ ל-64. כל כמה חודשים יתווספו עוד 4 חודשים.

הערה מהקהל: וזה צודק. תוחלת החיים שלהם יותר זה אז צריך להחליף.

אהבת את מה שאמרתי בהתחלה.

הערה מהקהל: יש לו משהו נגדנו.

יש לו משהו? אני רק בעדכם, את יודעת. ולכן רוב הציבור פה זה נשים. אני רוצה לדבר על הרכב של קצבת זקנה. אדם שהגיע לגיל הפרישה, מה התנאי הראשון שצריך להתקיים? שביום הגעתו לגיל הפרישה, ביום שהוא מגיש את התביעה לזקנה, מה הוא צריך להיות? תושב ישראל.

כולם אומרים: זה ברור. מה, חיטמן הפך להיות סנילי? לא. כי לפעמים אתה פורש כמה שנים קודם, יש לך ילדים בחו"ל ובהחלט לגיטימי להצטרף לילדים במקום להצטרף לאבותיך, זה מותר, נכון? ואתה רוצה להצטרף אליו בלוס אנג'לס. יש לך נכדים מקסימים וכאשר אתה מגיע לגיל הפרישה, אתה יכול היום באימייל לשלוח באינטרנט, פקסים, תביעה לקצבת זקנה.

ואז הביטוח לאומי אומר: "אדוני, אתה כבר כמה שנים שמה. תמלא לי שאלון תושבות. אני לא בטוח בכלל שאתה תושב ישראל".

אני ממליץ לכם אגב להיכנס לאתר שלנו, יש לנו אתר של מבזקי מארש שאנחנו כותבים מידי שבוע, ואחד המאמרים שכתבתי שהקצבת זקנה בחו"ל איננה מובטחת. זה לא דבר מובן מאליו. נסעת לארצות הברית, זו לא מדינת אמנה. ונסעת בגיל 63 והיום 67 אתה רוצה לקבל זקנה, עלול הביטוח לאומי לבוא ולהגיד לך: "אתה לא תושב, אתה לא זכאי לקצבה". ודוחה לך על הסף.

מה ששילמת 40, 40 שנה פלוס, ירד לטמיון. אותו הכלל יחול גם לאישה. זאת אומרת, הטיפ שאני נותן לכם: תסעו לארה"ב יום אחרי שהתחלתם לקבל קצבת זקנה. כי פה המערכת לא יכולה לשלול מכם את הזכאות. מה שתצטרך לעשות, כל שנה לפנות לקונסוליה המקומית, להוכיח שאתה בחיים, לשלוח את זה לביטוח הלאומי וימשיכו לשלם לך את הקצבה עד 120 גם אם אתה תושב, גם אם אתה לא תושב.

אם אתה לא תושב, לא תהיה מבוטח בביטוח בריאות, לא ינכו לך גם את מס בריאות מהקצבה. זה התנאי הראשון. תנאי שני, צברת תקופת אכשרה, לא אשכרה. בהעסקת קרובי משפחה זה הופך להיות אשכרה. בהעסקה רגילה, שילמת מגיל 18 עד גיל הפרישה לפחות 12 שנות ביטוח. גם יום אחד לעניין זה הוא חודש מלא. 12 שנה זה תקופת הביטוח הבסיסית שבה אתה זכאי לקצבה.

אם לדוגמא אישה, רוב חייה היתה עקרת בית ובעשר שנים האחרונות בין 52-62 עבדה 5 שנים בתפזורת. אפילו יום בחודש, בתנאי שזה אמיתי, היא תצבור ותהיה זכאית לקצבת זקנה גם כן. אבל איפה עקב אכילס? כאשר תקופת הביטוח היא קצרה כמובן קצבת הזקנה תהיה בהתאם. ואז בעצם עלה על סדר היום הנושא של עולים חדשים שהגיעו בגיל 40-45 ואוטוטו עומדים לקבל קצבה והם עובדים ברצף.

יש להם 12-15-17 שנה, כשהם באים לקבל קצבת זקנה יש להם כמה מאות שקלים פחות מאשר אדם שצבר פה את תקופת האכשרה המירבית שזה 35 שנות ביטוח. אני חוזר שוב, 35 שנות ביטוח זו תקופת האכשרה המירבית בחוק הביטוח הלאומי כאשר תקופות הביטוח לוקחות בחשבון גם תקופות שירות צבאי.

הייתי שנתיים או שלוש שנים בצבא, זו תקופה שנלקחת בחשבון. לנשים נשואות, אל תתחתנו לפני גיל 30, נשים בכלל. למה להתחתן רק אחרי 30? איך מישהו אמר פה: "תגיד את זה לבת שלך". כי מ-18 עד 30 כמה שנים יש לנו? 12 שנה, בגיל 30 היא יכולה להינשא, להיות עקרת בית ולקבל קצבת זקנה מבלי שעבדה שעה אחת בחייה. כי ברגע שאישה היא רווקה או גרושה או עגונה, חלה עליה חובת תשלום דמי ביטוח מכוח היותה לא נשואה.

כי אישה נשואה שאיננה עובדת היא עקרת בית ובתקופה הזאת לא צוברת תקופות ביטוח שיזכו אותה בוותק לזקנה או בכלל אם היא תהיה זכאית. אז אנא זכרו, אני מניח שפה כל הציבור/רוב הציבור עובד, אבל הנחת הייסוד שאישה שלא יוצאת לעבוד עלולה למצוא את עצמה בפני שוקת שבורה כאשר היא מגיעה לגיל הפרישה, פתאום מסתבר שיש לה רק 9 שנים או 10 שנים. ואז היא צריכה לחכות עד גיל 70. למה גיל 70? יש גיל שנקרא "גיל פרישה לעקרת הבית" בתנאים מסוימים היא תוכל לקבל את הקצבה הבסיסית של 1,531 דומני ללא שום תוספות וותק.

שימו לב, עקרת בית שמעולם לא עבדה או לא עבדה מספיק, רק בגיל 70, כלומר יש לה המתנה של 8 שנים שזה הרבה כסף, זה יכול לנוע 20*8, 150-160 אלף שקל פחות בכיס שלה. אז בואו נראה מה קרה עם תוספת הוותק.

כאשר אנחנו כתושבי ישראל, כאשר אנחנו תושבי ישראל עובדים, שילמנו כרווקים, כלאל"א, גם בתקופות שנסענו לגואה אחרי צבא וחזרנו לגהה, כי הפטריות היו חזקות, נכון? אנחנו מחויבים לשלם ביטוח לאומי כל עוד המערכת מכירה בנו כתושבי ישראל. וזו שאלה פה, הנושא של תושבות הוא נושא מאד מורכב, הוא נותן פרנסה להרבה משרדי רואי חשבון ועורכי דין.

תושבות למס הכנסה היא תושבות שונה לביטוח הלאומי. אבל אם הכירו בך כתושב ישראל, בוא תבדוק מה מגיעה לך קצבה. הקצבה הבסיסית היא 1,531 שקל ואז לשון החוק היתה כזו שהחל מהשנה ה-11 כל שנה הוסיפה לך לקצבה עוד 2% על הקצבה הבסיסית. כלומר, אם הקצבה הבסיסית 1,531 והיית רשום 15 שנה ושילמת ביטוח לאומי, מה היא תוספת הוותק שאני זכאי? 15 שנה הפחתתי את 10 שנים הראשונות וקיבלתי 5 שנים. 5 שנים כפול 2% זה עשרה אחוז. כלומר: 1,531 הייתי מוסיף לך עוד 10% וותק בלבד.

שאלה מהקהל: מה עם אלמנה שמקבלת קצבה מביטוח לאומי?

אלמנה שמקבלת קצבת תלויים? שארים?

שאלה מהקהל: תלויים.

תלויים או שארים?

שאלה מהקהל: תלויים.

תלויים זה קצבה למי שלא יודע זה קצבה שמשולמת לאלמנה עקב מות בעלה בתאונת עבודה. היא יכולה לקבל תלויים ועוד חצי זקנה או זקנה פלוס חצי תלויים לפי הגבוה מבין השניים. בדרך כלל התלויים היא גמלה גבוהה יותר משום שהיא פונקציה של ההכנסה או השכר של המנוח.

שאלה מהקהל: אז היא תקבל רק חצי זקנה?

חצי זקנה. אין כפל גמלאות. גם אלמן או אלמנה שמגיעים לגיל הפרישה והם זכאים גם זקנה וגם שארים, אין כפל גמלה. אתה יכול לקבל זקנה פלוס מחצית השארים כאשר כל גמלה מחושבת לפי הוותק.

מה הכוונה? אם זה זקנה, כמה אתה צברת וותק עד הגיעך לגיל הפרישה, וותק על קצבת השארים שזה אותו מנגנון של חישוב, כמה וותק צבר המנוח בזמן פטירתו? רצוי כמובן תמיד שהוא ילך לעולמו לא לפני גיל 53. למה? כי מ-18 עד 53 כמה? 35 שנה זה התקופה המירבית. אבל גברים מתחילים להשתנות מינואר 17. אז אני חוזר שוב, כל אחד מאיתנו שהגיש תביעה לעצמו, לעובד, הורה וכולי, קיבלנו תשובה מביטוח לאומי: "על פי רישומנו היית רשום במערכת, 27 שנים צברת תקופת ביטוח". כמה וותק אנחנו זכאים? 27-10 זה 17 שנה, כפול שני אחוזים, 34%. תקופת הוותק המירבי זה 50% מ-1,731.

כך שהיום הקצבה המירבית נכון ל-2017 היא 2,297. בגדול 2,300 שקל. זה מה שאנחנו נקבל בגיל הפרישה. ולפעמים קיבלתי 1,700-1,800, זה פער של 500-600 שקלים, זה משמעותי לאנשים שפרשו ממעגל העבודה. אנחנו מקבלים אולי פנסיה קטנה, קצת קצבה, כל שקל אנחנו מודדים. ולדאבוננו, ב-4 שנים האחרונות רוב הקשישים שהולכים לבנק הדואר או לבנק לראות האם חלה תוספת, שקל אחד מ-2014. הקצבה לא גדלה. מדוע? כי אין מדד.

המדד היה במינוס. רוב קצבאות הביטוח הלאומי הוצמדו למדד לדאבוננו, זו החלטת האוצר לפני כמה שנים כך שיש פה הקפאה של קצבאות הזקנה, של קצבאות הנכות, של דמי פגיעה וכולי. התקרה הוקפאה. לכן אדם יכול לקבל קצבת זקנה מלאה עם מקסימום וותק 35 שנה. ואז באו ואמרו: אותם עולים חדשים שהגיעו בגיל מבוגר יחסית, גיל 40-45 מחר יפרשו בגיל 62 לקצבה, כמה יהיה להם? 17 שנים.

כאשר אדם עלה בגיל 50 יהיה לו נניח 17 שנה תקופת ביטוח. והם באו אמרו: בואו בהדרגה נשנה את אופן חישוב הוותק, ושימו לב לשינויים הבאים שנכנסו מינואר 17: תוספת הוותק אמרנו שעד כה חושבה החל מהשנה ה-11. מ-2017 יתחילו לחשב את הוותק מהשנה העשירית. כלומר, כמה אחוזים מוסיפים לי? 2%. כי כל שנה אמרנו מגדילה את תוספת הוותק בשני אחוזים. במקום מהשנה ה-11, מהשנה העשירית. בשנה הבאה בעזרת השם הוותק יתחיל להיחשב מהשנה התשיעית. כלומר, יש לנו כבר שנתיים אקסטרה, זה 4% תוספת וותק. משנת 2019 מהשנה החמישית.

זאת אומרת שיש לנו 6 שנים נוספות שזה יגדיל את הוותק בעוד כמה? בעוד 12 אחוזים. משנת 2020 אם ירצה השם, כל אחד מאיתנו, לא משנה תאריך הלידה שלו, וזה כולל גם אוכלוסייה שכבר מקבלת שנים קצבת זקנה לפי הפורמט הקודם, זה כולל גם אלמנות שמקבלות קצבאות שארים עם וותק קטן יכול להיות, המערכת בצורה סיסטמטית מידי שנה תעדכן ותגדיל את הקצבות לפי תוספת הוותק.

בואו נשאל אתכם שאלה: אדם שמקבל היום קצבת זקנה לפי וותק של 25 שנה, שזה 30% וותק, מה יקרה לו ב-2020? בשנת 2020 בעצם תוספת הוותק תתחיל להשתלם מהשנה הראשונה. כלומר 25 שנה לא ינכו את ה-10 שנים הראשונות אלא יכפילו את זה ב-2%. זאת אומרת אם צברת רק 25 שנות עבודה או ביטוח, תקבל 50% לעומת כאלה שעד היום היו צריכים לעבוד 35 שנה. כלומר מ-2020 כולנו ללא יוצא מן הכלל יקבלו תקופה מרבית של 50% וותק. שוב לגבי אלמנות או אלמנים, קצבאות זקנה, אלה שמקבלים פחות, המערכת באופן אוטומטי עושה חישוב, לא קיבלת את ה-50 אנחנו בהדרגה נגדיל לך את תוספת הוותק. שוב, אנחנו לא מדברים בסכומים גבוהים פה.

שאלה מהקהל: וכסף זה אותו כסף?

כן. בואו נראה על ה-1,500 אמרנו יש לי עוד כמה? 10 שנים כפול 2 זה 20%. מעלה 300 שקל. לנשים זה נטו, לגברים זה ברוטו. למה? כי הגבר מממן את מס הבריאות של אשתו. יורד לו בערך 280 שקל מהקצבה שלו, הקצבה שלה היא נטו. זה עד גיל הפרישה. מה קורה אחרי גיל הפרישה? אם אנחנו ממשיכים לעבוד ויש לנו הכנסות עבודה שעולות על 57% שכר ממוצע, בערך 5,500 שקל, אנחנו יכולים לבחור באחד משני המסלולים הבאים: יכולים לוותר על קצבה ובכל שנה אנחנו מגדילים את הקצבה בעוד 5%.

כלומר, אם יש לנו בערך 2,300 שצברנו ואישה יכולה לדחות היום מגיל 62 עד 70 אם היא עובדת. אבל מקומות עבודה לא יחזיקו אתכם יותר מ-67 ככלל. אבל אם את עצמאית או בעלת עסק וכולי, את יכולה לעבוד עד גיל 70. דחית את הקצבה בכמה שנים? 8 שנים, כל שנה של דחיה מעניקה לנו עוד 5% בדחיית הפרישה. זאת אומרת עוד 40% על ה-2,300. רצית לדחות ב-5 שנים, 5 כפול 5% זה 25%. כך שדחייה של עד גיל 70 יכולה להעניק לאישה תוספת של כ-1,000 שקל נטו בקצבה שלה.

הנחת היסוד שתוחלת החיים שלנו התארכה ואנחנו היום גיל 70 זה כמו 50 של פעם, חרטה ברטה, אנחנו מתחילים לחרוג, כל הסיפורים האלה. אבל בהחלט אנשים ממשיכים לעבוד, לא תולים את המפתחות בגיל הפרישה.

עוד מעט נראה מה קורה לגבי גיל הפרישה של אישה. אבל מי שממשיך לעבוד עד גיל 70 היום לשני המינים, בודקים להם את ההכנסות. וההכנסות אגב יכולים גם להיבחן ברמה של הכנסות פאסיביות. אם חדלתי לעבוד ויש לי רק הכנסות משכירות למגורים או ריבית של הכנסות פטורות ביטוח לאומי, עדיין הביטוח הלאומי בוחן אותם כהכנסות שלא מעבודה ואני יכול להגיע לסכום של בערך 16,000 שקל שכירות מ-3 דירות ועדיין לקבל קצבת זקנה.

אתם יודעים, אני לא יודע אם זה ציני, כשמקבלים טופס תביעה לקצבת זקנה בגיל הפרישה, הרבה אנשים מקבלים פרקינסון. הם מתחילים לרעוד כי פתאום הם צריכים להצהיר על ריבית, על שכר דירה למגורים. שנים ביטוח לאומי לא דרש ממך לדווח על זה, פתאום הוא דורש. אתה חושב שמא הוא הולך לחייב אותך. לא, הוא בסך הכל רוצה לראות אם ההכנסות האלה יזכו אותך בקצבה. אז קחו בחשבון שיקחו לכם בחשבון את כל ההכנסות. אם זה משכורת הכנסה מעסק, הכנסות פאסיביות. לא נלקחות בחשבון הכנסות מפנסיה ככל שיהיו הסכומים, גם עם פנסיות גבוהות. זה לגבי תוספת דחיית פרישה, תוספת וותק. בגיל 70 זה גיל הזכאות, אין יותר מבחן הכנסות בשעה טובה. אוקי? בואו נתקדם ואחרי זה נראה.

דחיית גיל הפרישה לנשים, בחוק בעצם בינואר היו צריכים לשנות את גיל הפרישה לאישה ל-62 וארבעה חודשים. קמה וועדה ציבורית וגם חברי כנסת וועדת כספים בעצם אמרו: אנחנו עושים את זה. כי יש כל מיני השלכות לא חיוביות לגבי נשים שתפרושנה אולי ללא פנסיה, ללא הכנסות, יצטרכו גם לשלם חלקן דמי ביטוח ואז תיקנו את החוק ואמרו שהחל ב-1 לאוגוסט 2017, מתי זה? אוטוטו, האוטו נוסע מאד מהר.

אוטוטו גיל הפרישה של מי שתגיע לגיל 60 יידחה ב-4 חודשים. כלומר, 62 וארבעה חודשים. וכל 8 חודשים הגיל יעלה בהדרגה בעוד 4 חודשים כך שבעוד כמה שנים, גיל הפרישה של נשים יהיה 64 שנים.

כרגע ממקורות וגורמים ויודעי דבר בתוך המוסד, גם במחלקות הזקנה עדיין לא נערכו בסניפים. אגב, שינו את השם, המונח כבר אל תגיד "קצבת זקנה", אמור "קצבת אזרח וותיק" זה משנה את התחושה. כל הבעיות הרפואיות נעלמות כהוא זה.

כלומר, מחודש אוגוסט היו אמורים בעצם כל נשות ישראל שהן תושבות ישראל, הקצבה היתה אמורה להידחות. אם לא יחול שום שינוי בעצם אז גם אישה שתגיע בגיל 62 בחודש אוגוסט בשלב זה, מאד צפוי שתהיה זכאית לקצבת זקנה.

המשמעות היא של דחיית גיל הפרישה אומר שאם דחו לך את גיל הפרישה ויש לך הכנסות פאסיביות ולדוגמא את אישה לא נשואה, ככה מגיל הפרישה היא צריכה לשלם אפס על הכנסות פאסיביות, עכשיו תמשיכי לשלם על ההכנסות האלה 12%, סכומים לא מבוטלים.

אז לא נדבר על כל ההשלכות אבל תדעו שעל פי חוק, בחודש הבא, חודש פלוס עומד להסתיים גיל הפרישה וכרגע על פי המסר שנמסר לי, לא יחול שום שינוי. שיפור למקבלי קצבת נכות, והמשפט הזה, הכותרת לא מתחברת לי.

אבל זה מה שהביטוח הלאומי פרסם, זה מה שהכנסת פרסמה בחוק ההסדרים. ובעצם כפי שאמרתי הנושא הזה של נכים לא ירד מסדר היום ובצדק. נכה היום בדרגת אי כושר מאה אחוז מקבל 2,342. לא צריך להיות גאון הדור כדי לזכור. זה כמה פעמים עולה בחדשות, בדיונים בכנסת ואם יש לך נכות רפואית גבוהה אתה עשוי להגיע ל-2,800 שקל, קוראים לתוספת הזאת קח"נ, קצבה חודשית נוספת לבעלי נכות רפואית מ-50% ומעלה.

ב-2,800 שקל, אתמול הוא הרוויח 20,000 נטו כעצמאי או כשכיר, אין לו פנסיה, אין לו כלום. יש לו רק צרות. 2,800 הוא צריך להתקיים. כדי להיכנס לוועדה לנכות הביטוח הלאומי הבחין לפי חוק לרון בשתי אוכלוסיות. אוכלוסייה שיש לה 45% נכות רפואית עד 69% ואז היית צריך להשתכר, סליחה 40 עד 69 ולהשתכר עד 45% מהשכר הממוצע. למי שהיה לו 70% כולל נכות נפשית היה רשאי להשתכר עד 60% מהשכר הממוצע.

באו ואמרו: "חבר'ה, מספיק עם החרת'ה הזאת 40% אתה יוכל להרוויח ככה" קבעו רף עליון, כל אחד שיש לו נכות רפואית מ-40% ומעלה ומשתכר עד 60% מהשכר הממוצע יכול להגיע לוועדה. זה לא אומר שעדיין הוא זכאי לקצבה ויוגדר כנכה, אבל פה ביטלו את ההבחנה בין הכנסות כאלה לנכים כאלה.

שוב עוד דבר, כדי לקבל קצבת נכות מלאה היית צריך להשתכר עד 21 שכר ממוצע, בינואר 17 הגדילו את המרווח הזה ל-29% ואם אתה מרוויח יותר הפגיעה בקצבה היא באמת מינורית. מי שרוצה לדעת לגבי מקרה ספציפי נכנס לאתר האינטרנט, וטוב שתדעו שקיים אתר כזה, באתר האינטרנט כתוב: "מחשבון לחישוב גמלאות" כל גמלאות הביטוח הלאומי.

ואז מה אתם עושים? נכנסים לקצבת נכות לפי חוק לרון. אתם מקודדים את גיל הנכה, דרגת אי כושר, נכות רפואית, מצב תלויים, הכנסות והוא קובע לך מיד את דרגת אי הכושר שבו אתה תהיה זכאי. כמובן לפי ההכנסות. ואם אתה מרוויח יותר הוא יתן לך את ההפחתה בצורה די מינורית, אין פגיעה ישר בקצבה.

קח"ן, קצבה חודשית נוספת עד כה שילם הביטוח הלאומי כתוספת לבעלי נכות רפואית מ-50% ומעלה. כדי להיות זכאי לקצבת נכות אתה צריך לאבד דרגת כושר. אבל אם היה לך 40% נכות רפואית גם תקבל קצבה. אבל לא קיבלת זה קח"ן, מעתה והלאה קבעו שגם בעלי נכות רפואית מ-40 עד 49 אחוזים יהיו זכאים.

בואו רק נראה: 450 שקלים מקבלים קח"ן, קצבה חודשית נוספת, הגדילו את זה קצת לבעלי נכות רפואית גבוהה. מי שיש לו דרגת נכות בינונית יקבל עכשיו 350 בנוסף ל-2,342 וקצבה נוספת של 150 שקלים וזה נשמע מאד מרשים אבל בסך הכל כולנו בתוך תוכנו יודעים שזה פינטס. אמנם חלק מהנכים הם אנשים שתלויים בעזרת הזולת ויכולים בתנאים מסוימים לקבל שירותים מיוחדים. שירותים מיוחדים זה משהו תחליף לסיעוד.

אתה מקבל כסף כדי לקחת לעצמך עזרה. וזה עלול לקרות לאנשים שעוברים דיאליזה 3 פעמים בשבוע, אנשים שעוברים לא עלינו טיפולים כימותרפיים, אנשים שיש להם אוטיזם קשה.

רק לאחרונה הגיע אבא עם הבן שלו, הוא עבר מגיל 17 ל-18, הוא היה חייב לעבור וועדה רפואית. הוועדה קבעה לו 188% שירותים מיוחדים חוץ מה-100% אי כושר, מעל 5,000 שקל שירותים מיוחדים. כי הילד הזה אם לא יתנו לו לאכול ולא ירחצו אותו הוא לא יהיה נקי והוא גם לא יאכל. ופה מחייבים כמובן לתת לו עזרה משמעותית.

שוב, אני מדבר על אנשים שתלויים בעזרת הזולת בביצוע פעולות אלמנטריות של להתלבש, לאכול, להתרחץ וכדו'. מי שהגיש בעברו או מי שיודע על זה כחשב שכר, נתבקש תמיד לציין האם עומדים לרשותו ימי מחלה.

הביטוח הלאומי במיוחד לעובדים בשירות הציבורי שיש להם צבירה של ימי מחלה, הביטוח הלאומי היה דוחה על הסף אדם שעומדים לרשותו ימי מחלה גם אם לא קיבלת 100% שכר.

מעתה ואילך מינואר 17 מה שקורה, ימי מחלה ייבחנו כשכר ולא ישללו על הסף. מה הכוונה? אם אתה מקבל 5,500 שקל ימי מחלה או 5,000 שקל, יראו בזה כשכר שלא שולל את הזכאות באופן מוחלט, תוכל להגיש תביעה גם אם עומדים לרשותך 100 ימי מחלה, ובלבד שהסכומים לא יגיעו ל-5,500 פלוס או 6,000 או 7,000. זה באופן מוחלט.

לדעתי שינוי די מרענן כי יש דברים שהביטוח הלאומי לקח לו שנים כדי לשנות את זה, זה לא הוא זה הכנסת. אבל בכל אופן, ימי מחלה שעומדים לרשותו של אדם לא שוללים על הסף את הזכאות. חבר'ה, צר לי שסיימתי בנושא הזה של נכות אבל הנושא הזה בטח אתם תשמעו אותו עוד הרבה זמן. אם היה לי זמן הייתי מספר לכם כמה פסקי דין אבל דבר אחד כטיפ.

אני מתאר לי שאתם יוצאים חלקכם גם לחו"ל לחופשה, נכון? חופשת הקיץ והיציאה לחו"ל תבדקו טוב, תעשו בדק בית מה סוג החופשה. אם אתם יוצאים מטעם מעביד, האם אתם הולכים לעבוד, האם אתם הולכים לנוח, האם יש לכם ימי מחלה. אם אתה עצמאי ונפגעת שמה, האם מגיע לך כסף? אז ככלל, הביטוח הלאומי מרחיב את הזרועות שלו ואני לא בא פה כתשדיר שירות, יש ביטוח שנקרא לפי פרק ו' "ביטוח נפגעי תאונות" שזה אומר: חבלה פיזית, גם אם אירעה לך בחו"ל ובתנאים מסוימים, אתה יכול לקבל 75% מההכנסה במשך 90 יום.

אלא מה היא? זמן הגשת התביעה פה חייב להיות מהיר. עד 90 יום. וככל שתעשה את הדרך חזרה לישראל כן ייטב. רק לאחרונה פרסמנו פסק דין של מאבטחת מטוסים של אל-על שגרה בניו-יורק במנהטן שמה באחת הדירות.

היא בילתה ערב ובסוף הערב הגיעה הביתה, נפגעה קשה עם קביים ולא עמדו לרשותה ימי מחלה. אחד התנאים של שכיר שהוא צריך לנצל את ימי המחלה. היא הגישה תביעה לביטוח הלאומי, הכירו באירוע אבל דחו לה את התביעה, אמרו: "את צריכה לחזור ארצה". היא אמרה: "אתם נפלתם על הראש? אתם הזויים. לקחת את הקביים, לעלות לטיסה, להיות חודשיים בישראל כדי לקבל כסף?" לא עזר לה שום דבר, היא ערערה בפני בית הדין לעבודה ובית הדין חיזק את הדברים שלה. הוא אמר: "זה הזוי לחלוטין" אבל בסופו של יום הוא אמר: "זו לשון החוק, זה מטרת החוק. כאשר אתה נפגעת בחו"ל, אתה רוצה לקבל כסף, תדאג לקחת טיסה ראשונה ולהגיע לישראל" שיהיה לכם חופשה נעימה והרבה בריאות.