בוקר טוב לכולם, עודד ערמוני- עו"ד, עוסק בדיני עבודה, מרצה פה כבר לא בפעם הראשונה. על ההרצאה שלי להיום לכם בכמה מילים. אני מחלק את ההרצאה היום לשניים, חלק ראשון אני מניח שהוא יהיה העיקרי, זה איזשהו ניסיון לסקור לכם כל מיני סוגיות בתחום של משפט העבודה מהחצי שנה האחרונה. קצת חידושים בכל מיני היבטים. בחלק הנניח בשליש השני של הזמן הזה אני ארענן קצת את הכללים בכל מה שקשור להעסקה של בני נוער, הקיץ מתקרב, החופש הגדול, אני מקווה שאתם מגיעים ממקומות עבודה שפותחים את האפשרות הזו לבני נוער אז נדבר קצת על זה.

אני כבר עכשיו מתנצל, באחת עשרה ורבע שזה זמן ההרצאה שלי אני חייב לצאת מכאן במהירות, אז אני לא אוכל להישאר לענות לשאלות. אז כמה דברים בהקשר הזה, למי שיש שאלה שהוא ממש רוצה את ההתייחסות שלי, קחו ממירב בחוץ את המייל שלי, אתם מוזמנים לשלוח, אני אשתדל לענות כמה שיותר מהר, זה אחד.

שתיים, אני מעדיף שלא תשאלו שאלות במהלך ההרצאה. אני אשתדל מאד שברבע שעה האחרונה של ההרצאה, באחת עשרה, אני אפנה אותה לטובת שאלות. אם אני אראה שהקצב הוא יותר טוב ממה שציפיתי אז אני אאפשר גם שאלות במהלך ההרצאה אבל בשלב זה אל תשאלו שאלות. זה יאפשר לנו גם בסוף לעשות איזשהו סוג של דיון. אז זה היום ואני יוצא לדרך.

הסוגיות הם לאו דווקא לפי איזשהו סדר של חשיבות או איזשהו סדר כרונולוגי אבל כולן עדכונים מהתקופה האחרונה וחשוב להיות מודעים להם. אז הנושא הראשון שאני רוצה לדבר עליו, זה השינוי המאד דרמטי שנכנס לתוקף בתחילת החודש הזה בכל מה שקשור לעובדים זרים.

העסקה של עובדים זרים שהם מסתננים.

מי שלא מכיר את הנושא הזה בכלל, אז כמה מילים שהם ברקע ובמבוא, חבר'ה יש נכון להיום סדר גודל של 50,000, לפחות על פי הנתונים הרשמיים, של זרים, מסתננים. אנחנו מדברים בעיקר על אנשים שהגיעו מאפריקה. בעיקר נכון להיום מאריתראה ומסודן שבשנים אני חושב שהשנים הרלוונטיות הם בעיקר 2012-13, אלו השנים שהיו מאסות של מעבר על גבול מצרים לפני שהוקמה הגדר. הגיעו לכאן ומאז הם פה איתנו.

לימים, הגדר הושלמה אז נכון להיום הציר הזה די נחסם. עכשיו, קצת על הסטטוס של האנשים האלה. האנשים האלה מגיעים למדינת ישראל וטוענים שהם מגיעים ממקום שהוא מקום שנעשים בו פשעים נגד האנושות שהם קורבנות של רדיפות פוליטיות, של מלחמות, והם מבקשים מקלט מדיני.

מדינת ישראל חתומה על אמנות בינלאומיות שמחייבות אותה לבדוק את הבקשות האלה. זאת המעטפת המשפטית, והם אחרי שעוברים את הגדר או אחרי שהם עברו את הגדר ובדרך כלל נתפסו על ידי צה"ל מגיעים בסופו של דבר לפקיד של רשות האוכלוסין וההגירה והוא נותן להם דרכון שנושא, נותן להם אשרה או רישיון ישיבה בארץ שנושא את המספר 2א'5.

אז אם יש פה מי מכם שלמשל נותן שירותי חשבות או מועסק באיזשהו ארגון בענף המלונאות או במסעדות או בענפים אחרים עתירי עבודות כפיים, אתם תמצאו את העובדים האלה, בטח במרכז הם נמצאים די במסות והם נושאים אשרת 2א'5.

האשרה הזאת זה לא רישיון עבודה. זה לא רישיון עבודה. בשביל להיות זר שעובד בישראל כחוק אתה צריך רישיון עבודה. זאת אשרה שהסימון שלה הוא ב'1 וזה ניתן היום בעיקר למומחים, מאד במסורה, אולי עכשיו יאפשרו להכניס פועלי בניין וכן הלאה. הם לא נושאים ב'1 ולכן אין להם רישיון לעבוד.

אבל מה בכל זאת הבסיס החוקי להעסקה שלהם? האנשים האלה מצאו את עצמם, מדינת ישראל מצאה את עצמה עם עשרות אלפי אנשים שזה הסטטוס שלהם כאן ומצד אחד היא מנועה מלגרש אותם וחייבת לעבור איזושהי פרוצדורה על פי האמנות הבינלאומיות. מצד שני היא לא מאפשרת להם לעבוד.

זה יצר סיר לחץ וגם עתירות לבג"ץ של כל מיני גופים רלוונטיים ובסופו של דבר המדינה הבינה שהיא לא יכולה להחזיק את החבל משני הצדדים, גם להשאיר אותם כאן וגם לא לתת להם לעבוד, והיא הצהירה לבג"ץ שמי שנושא אשרה מהסוג הזה, זאת אומרת מי שהסטטוס שלו זה אדם שטוען שהוא זכאי לסטטוס של פליט והוא מבקש מקלט, אז כל זמן שבודקים את הבקשה, המדינה לא תאכוף את האיסור להעסיק אותו. וזה המצב, זה הבסיס המשפטי.

ההצהרה הזאת של המדינה שהיא לא תאכוף את איסור ההעסקה.

גם אתם אני מניח כאזרחים או חלק מכם מתוך מקומות העבודה מי ששומע תקשורת, יודע שזה בעיה שהמדינה מנסה להתמודד איתה מזה שנים, בשנים האחרונות אחד מהמהלכים הדרמטיים בעניין הזה היה פתיחת מתקן השהייה בחולות שאליו מפנים אנשים מתוך רצון לדרבן אותם לעזוב את ישראל, וזה גם כן אתם צריכים להיות ערים. כשמגיע אליכם למקום העבודה או אצלכם בשרשרת בטופס טיולים מגיע בחור או עובדת שהוא מבקש מקלט שהוא נושא את ה-2א'5, ראשית קחו את התעודה המקורית ליד, לעולם אל תסתפקו בצילומים.

יש הרבה מסמכים מזויפים כאלה בשוק ומשרד, ורשות ההגירה והאוכלוסין מחייבת בדיקה של המסמך המקורי. אם תגידו: "היה לנו צילום והתברר שהוא מזויף, זה לא יהיה מספיק" אז אחד, תבדקו שיש לו אשרה מקורית.

שתיים, תבדקו שהיא בתוקף. יש את התאריך expired עליה. יש תאריך פג תוקף, צריך לבדוק שהיא בתוקף. היא ניתנת כל פעם לשלושה חודשים.

ושלוש, אתם חייבים לבדוק שאין עליה חותמת שאותו עובד או עובדת הופנו למתקן חולות. אם יש חותמת כזאת אסור להעסיק.

וזה המצב עד נכון לראשון במאי, זה היה הכלי שבאמצעותו המדינה ניסתה לדרבן אנשים כאלה לעזוב את הארץ. ומהראשון למאי היתה אסקלציה, היה מהלך דרמטי של המדינה בשביל לנסות להגביר את קצב העזיבה, המדינה אמרה ככה, היא אמרה: מהיום, מהראשון למאי, צריך לקחת סכום בגובה 36% מהשכר של העובד ולהפקיד אותו בחשבון בבנק מזרחי, את הפרטים שלו אתם יכולים למצוא באינטרנט.

שזה חשבון שמנהלת רשות האוכלוסין וההגירה, ואת הכסף הזה העובד יקבל רק כשהוא יעזוב את הארץ והוא יקבל אותו במלואו רק אם הוא יעזוב במועד שרשות ההגירה תקבע לו. אם הוא יאחר בעזיבה הכסף הזה הולך ויורד.

ה-36% האלה מתחלקים בין חלק עובד וחלק מעביד. החלק מעביד הוא 16% כשהבסיס לזה זה בעצם הפקדות לפנסיה. אמרו למעסיקים, אתם לא צריכים להפקיד לעובדים האלה לפנסיה, לקרן פנסיה שזה נושא שלם שאפשר לדבר עליו על הפסיקה של בתי הדין לעבודה בקשר איתו. כי אנחנו מכירים, אנחנו לא מכירים, יש, העניין הזה כבר לובן בפסיקה, תביעות של עובדים זרים לקבל תשלומים לפנסיה, ובתי הדין לעבודה מכירים בחובה של המעסיקים להפקיד לפנסיה.

מכל מקום, אמר המחוקק, את הכספים האלה, את כספי הפנסיה פלוס עוד קצת, לא ניכנס כרגע למה זה העוד קצת האלה, סך הכל 16%, המעביד צריך להוציא מכיסו ולשים באותו פקדון ועשרים אחוז צריך לקחת מהשכר של העובד.

עכשיו זאת דרמה. מי שמעסיק עובדים זרים יודע שבימים אלה העסק בוער. כי זה לקחת חמישית מהשכר של העובדים, חמישית זה הרבה כסף ולשים אותו בפקדון. הבסיס אגב לכסף שצריך לקחת זה השכר הקובע לפיצויים. זאת אומרת, זה נגזרת של שכר יסוד.

זה לא נגזרת של נסיעות למשל, זה לא נגזרת של גמול עבודה בשעות נוספות. זה לא נגזרת של בונוסים, זה לא נגזרת של שום דבר שהוא לא שכר בסיס לפיצויים, השכר הקובע לפיצויים. אבל זה עדיין עשרים אחוז.

אז אם מישהו מרוויח שכר מינימום של 5,000 שקל, מדינת ישראל מצפה עכשיו שהמעביד ייקח לעובד 1,000 שקל בחודש ותשים בפיקדון. זה לא פשוט, זה לא פשוט גם מבחינה משפטית. יש שאלה האם חוק כזה הוא חוקי.

ויש גופים כמו קו לעובד ואגודה לזכויות האזרח שהגישו עתירה לבג"ץ נגד התוקף של החוק הזה. העתירות לבג"ץ האלה תלויות ועומדות. בקשות לצווי ביניים, לצווים דחופים, נדחו. אז נכון לכרגע ההוראה הזאת בתוקף. מה יקרה עוד חודשיים שלושה כשהעתירות יידונו לגופן? אנחנו לא יודעים. אבל זה המצב.

אז מי שמעסיק עובדים זרים צריך לדעת שהחל מתלוש שכר חודש מאי, דהיינו, זה שאתם מתחילים לערוך בתחילת יוני, צריכה להיפתח עוד שורה, צריך לטפל בנושא הזה של הפיקדון.

אגב, ההפקדה נעשית באופן מקוון, יש אתר של רשות ההגירה שמאפשר גם את ביצוע ההפקדה וגם את הדיווח על העובדים שבגינם אתה מפקיד. אני עשיתי ניסיון לפני שבועיים, נכון ללפני שבועיים הלינק שמה לא עבד אבל hopefully שיתקנו את זה עד תחילת חודש הבא.

חברים, מי שלא יעשה את זה חשוף לאכיפה די אגרסיבית, חייבים לומר. גם אכיפה פלילית וגם אכיפה מינהלית שזה גם עיצומים כספיים וגם קנסות פליליים וגם רישום פלילי למי שזה מטריד אותו בתאגידים שהם עובדים מול מכרזים וכן הלאה שחייבים גליון הרשעות נקי.

אז זה הסיפור של עובדים זרים, זה נושא אחד שהיה חשוב לי להביא אותו הבוקר לידיעתכם.

שאלה מהקהל: מה התשלום של הביטוח הלאומי עבורם?

אין שינוי. בדיוק מה שהיה קודם. מהבחינה הזאת זה לא משפיע. ותזכורת ראשונה, בלי שאלות. זה בסדר שזה נפלט מידי פעם אבל אני רק מתזכר. אין שינוי בעניין של הביטוח הלאומי.

דרמה אחרת בכלל בנושא אחר מכיוון אחר, ממקור משפטי אחר, שמה המחוקק עשה לנו את הדרמה, בעצם הרשות המבצעת אבל המחוקק עשה לנו את הדרמה. אגב, החוק ההוא, אפילו היועץ המשפטי של הכנסת הביע לעניין העובדים זרים, אפילו היועץ המשפטי של הכנסת הביע ספקות לגבי החוקיות של זה.

הליך החקיקה היה די מהיר, די מתחת לרדאר של כולם, אז באמת שאלה גדולה של החוקיות של זה, זה ייבחן על ידי בג"ץ. דרמה אחרת מבית מדרשו של בית הדין הארצי לעבודה.

בין הדין הארצי לעבודה ישב בדיון בפרשה שמתגלגלת כבר כמה שנים שהשורשים שלה זה סכסוך עבודה בין עיריית קלאנסאווה לעובדים שלה. והרקע לסכסוך העבודה הזה היתה הוראה של העירייה לכל עובדי העירייה להתחיל לדווח נוכחות עם שעון ביומטרי. אוקי? שעון שמבוסס על טביעת אצבע שלוקחים מעובד.

ההסתדרות בשם העובדים אמרה: "לא מוכנה" וזה הגיע לבתי משפט. זה הגיע בהתחלה לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב ובית הדין האזורי לעבודה בתל אביב אמר שאין בעיה עם זה. הוא אמר: "זאת זכותו" לדווח על שעות נוכחות חייבים.

זה לא רק זכות של המעביד לדרוש, זה חובה של העובד לדווח. ובית הדין בדק את הכלי הזה של הביומטריה ואמר: "זה בסדר". כשכמובן על הפרק היתה שאלת הפרטיות. בית הדין בערכאה הראשונה, בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב אמר, בדק את הטכנולוגיה, זה גם כן דוגמא למשהו שאנחנו מוצאים יותר ויותר ויותר בעולם המשפטי שלנו זה המפגשים האלה בין טכנולוגיה למציאות העבודה.

בית הדין בדק את הטכנולוגיה ואמר: "ממה שאני מבין" כך אמר בית הדין "זה שבעצם המערכת לא רושמת את טביעת האצבע של העובד.

היא לוקחת את טביעת האצבע, מתרגמת אותה באיזשהו אופן לאיזשהו מבנה מתמטי שמי שמגיע למבנה המתמטי הזה בכלל לא יכול לשחזר את טביעת האצבע של העובד ואותו היא מאחסנת ואיתו היא בודקת נוכחות".

על רקע זה בית הדין לעבודה החליט שהתהליך הזה נראה לו מידתי, סביר, מאזן באופן הגיוני בין הצורך של המעביד והזכות שלו לוודא שהעובדים אכן עובדים, מדווחים כדין, לא מדווחים אחד בשביל השני וכן הלאה, לבין מצד שני הזכות של העובדים לפרטיות וכן הלאה.

בדילוג לנושא אחר ושונה לחלוטין, אם הייתם מתקשרים אלי למשרד ושואלים אותי שאלה על עובדים זרים, הייתי עונה לכם מיד בטלפון. אם הייתם שואלים אותי שאלה על ביומטריה הייתי עונה לכם, הייתם מדברים איתי על חופשה או על הבראה או על נסיעות, אני מוכן להשתתף בטריוויה, אבל אם הייתם שואלים אותי על חוק עבודת נשים, הייתי אומר לכם: "אני אחזור אליכם אחר כך" אוקי?

והסיבה לזה היא שאנחנו נמצאים כרגע בתיקון הרביעי בערך או החמישי של חוק דמי מחלה. מאז שחוק דמי מחלה נחקק היו ארבעה או חמישה תיקונים. מאז שחוק עבודת נשים נחקק אנחנו כבר היום לדעתי מתקרבים לתיקון השבעים. אוקי? החוק הזה כל הזמן מתעדכן, כל הזמן משתנה, חבר'ה, נוער שאני, זה נושא שאני אגע בהמשך, זה נושא שיש לו רגישות יתרה בכל מה שקשור לאכיפה, נשים זה בדיוק באותו מקום, אפילו יותר.

כל מה שקשור בעבודת נשים אנחנו מלא תביעות של בתי הדין לעבודה, אכיפה אגרסיבית של משרד הכלכלה ואינסוף בורות שמעביד יכול ליפול עליהם.

אז אחד מהעדכונים, אני מתאר פה, בשקפים הקרובים אני אתאר קצת עדכונים מהתקופה האחרונה אבל אני בטח לא רוצה שתהיו במקום של מנהלת משאבי אנוש שהתקשרה אלי ואמרה לי: "תגיד לי, ממתי זה הסיפור הזה של חצי שנה בהריון שאסור לפטר?" ו/או אלה שעדיין תקועים בזה שאסור לפגוע בעובדת שחוזרת מחופשת לידה במשך 45 ימים כשזה כבר מזמן חודשיים.

כשאתם, כשיש לכם בחיי היומיום שלכם עובדת שהיא בהריון, עובד שהוא בטיפולי פוריות, מישהו שמאמץ ילד, פונדקאות, אומנה, כל הסיטואציות האלה, תהיו זהירים, תוודאו שמה שאתם יודעים הוא אכן נכון.

זה איזה דגל כללי שאני מרים מעל העניין וקצת לתיקונים מהתקופה האחרונה. אז קודם כל, תיקון אחד נחמד שהוא כבר איתנו לא מעט חודשים זה תיקון שאמר לנו: קחו את המונח הזה "חופשת לידה" ותזרקו אותו לפח. זה לא חופשה ולא נעליים, הן סובלות בדרך כלל ואתם הגברים לא לוקחים את זה בגלל שזה סבל.

זה לא חופשה ולכן להפסיק לקרוא לזה חופשה. החוק מדבר מהיום על תקופת הורות ולידה. אוקי? בואו נכניס את זה, אז ראשית, הרעיון זה כל מיני שינויים סמנטיים מתוך אמונה של מישהו ששפה יוצרת מציאות ושאולי גם גברים ישאו בנטל, אז אין שעת הנקה, יש שעת הורות ולידה. ואין חופשת לידה, יש תקופת הורות ולידה. ועוד כמה תיקונים קצת יותר מהותיים שבוצעו בשביל לעודד את השיוויון הזה.

כי יש, אתן וודאי כולכן יודעות שבני זוג יכולים לצאת להשתתף בחופשה. בחלק החופשה שמעל שישה שבועות שאותם היולדת מחויבת לקחת, ניתן כבר לשתף את בן הזוג, הוא יכול לצאת לחופשת לידה, היא תחזור לעבודה ויחולו עליו כל הכללים שאנחנו מכירים מחוק עבודת נשים.

למשל באמת החובה של מעסיק להחזיר את העובד לשישים יום לפחות. אז האקט השוויוני הזה בוצע על ידי המחוקק לפני כמה וכמה שנים. המציאות האמפירית היא שמעט מאד גברים מנצלים את זה.

אז ואיפה אנחנו כן רואים? אנחנו רואים קצת ניצול שהוא ניצול. אז הבחור שמרגיש כבר שמחפשים אותו ואוטוטו הולכים לפטר אותו, פתאום הוא רץ ונהיה פמיניסט גדול ומצליב עם אשתו ואז הוא מוגן מפני פיטורים וגם הוא מחויב לחזור לשישים יום.

זה אנחנו רואים, ואנחנו כן רואים פה ושם ניצנים יפים של באמת גברים שיוצאים לשאת בנטל. בשביל לעודד את זה, עשו קצת תיקונים. תיקון ראשון זה התיקון הזה שבאמת קיצר את החובה לחלוק. שפעם היתה לפחות שלושה שבועות.

אמרו לבני זוג: כשאתם רוצים להצליב, אז לפחות לשלושה שבועות, לפחות שהגבר לא ייקח תקופה של היעדרות שהיא פחותה מ-21 יום. הבינו באיזשהו שלב שזה חסם, שזה מונע מגברים שרוצים לתרום אבל לתרום מעט לתת את תרומתם, וקיצרו את התקופה הזאת לשבעה ימים. אחד.

שתיים, אפשרו לבני הזוג לחפוף את התקופה של חופשת לידה, שבעה ימים שהם חופפים אחת את השניה. אם הוא משקשק עוד לרחוץ את התינוקת הקטנה, והוא צריך שהיא תחזיק לו את היד, אז היה היא תהיה איתך שבעה ימים איתך בבית בחופשת לידה ותעביר לך את המשימה בצורה מסודרת.

במסגרת הצעדים של המחוקק בנושא הזה בכל הקשור להגברת השוויון, זה אתם וודאי כולכם יודעים, תקופת חופשת הלידה שבגינה משולמים דמי לידה הוארכה מ-14 שבועות ל-15 שבועות, זה וודאי שינוי משמעותי וגדול. והדיבור הוא שעל הפרק יש הארכה נוספת צפויה ל-16 שבועות.

אני רוצה להזכיר, שימו לב, זה התקופה שמזכה לדמי לידה מהביטוח הלאומי. חופשת לידה כמשמעות המונח הזה בחוק עבודת נשים היא בדרך כלל ארוכה יותר. תקופת לידה של אישה שעבדה במקום העבודה למעלה משנה היא בת 26 שבועות.

היום, נכון להיום 15 שבועות מתוכם היא מקבלת כסף מהמוסד לביטוח לאומי וביתרת השבועות, 11 שבועות היא לא מקבלת אבל זאת חופשת לידה לכל דבר ועניין. לרבות האיסור לפטר אותה בשום סיבה שהיא. לרבות האיסור שבסעיף 6ט' אם אני זוכר נכון בחוק עבודת נשים מפגיעה בכל זכות שהיא נגזרת מוותק. התקופה הזאת צריכה לבוא בחשבון.

אז זה חופשת לידה לכל דבר ועניין. דיברנו כבר קודם כל שעת הורות, על השעה המוכרת לכולכם כשעת הנקה. אז גם פה בוצע תיקון, תיקון מספר 55 לחוק.

בשעה הזאת יכול, הרי מזמן השעה הזאת לא באמת מיועדת להנקה. זה לא שהעולל בא עם העובדת לעבודה והיא יוצאת שעה הצידה בשביל להיניק אותו. היא מקצרת את יום העבודה וזה ערך ראוי.

היא מקצרת את יום העבודה מבלי לפגוע בשכר של העובדת ונכון להיום זה זכות שבני הזוג יכולים או להחליף, זאת אומרת שמהזכות יהנה הבעל, הם יכולים להצליב ביניהם. חלק מהזמן הוא וחלק מהזמן היא.

אני לא נכנס לכללים אבל יש כללים בחוק ובתקנות לגבי איך שומרים על הגינות מול המעסיק. זה לא שהמעסיק צריך לא לישון טוב בלילה בגלל, כי הוא לא יודע מחר בבוקר מי בא לעבודה הוא או היא. יש חובה לתת בגדול הודעה של 21 ימים מראש מי לוקח את השעה הזאת ומתי. אבל מה שחשוב לדעת זה שהזכות הזאת קיימת והיום היא תעמוד גם לבן הזוג. כמו שהיא עמדה לזכות האישה לאורך השנים. זה מתום תקופת חופשת הלידה. גם אם זה 26 שבועות, במשך 4 חודשים אם עבדו משרה מלאה.

זה מאד מצער אבל ישראל זו מדינה שנאלצה למשל להוסיף סעיף בחוק שכתוב בו, שאומר במפורש שמותר לעובד ללכת לשירותים. אוקי?

חוק שעות עבודה ומנוחה כתוב: "מעביד יקר, אם לא הבנת את זה עד היום. אתה לא יכול לא לתת לעובד שלך ללכת לעשות פיפי". אז זה כתוב, זה מצער אבל זה המצב, גם מצער שהיה צריך תהליך ארוך של מאבק שבסופו של דבר לא הותיר ברירה למחוקק אלא לעגן בחוק את הזכות של עובד או עובדת לשבת.

אם יש עבודה שאפשר לבצע אותה בישיבה, המעביד חייב לתת לעובד או לעובדת לשבת. זה התחיל על רקע זה, אתם בטח מכירים שקופאיות בסופרים מתוך איזושהי תפיסה שזה מגביר את קצב העבודה או מתוך איזושהי תפיסה של נראות שירותית, חייבו אותם לבצע את העבודה בעמידה. לא התירו להם לשבת.

ונכנס חוק וחברים וחברות, בשנים האחרונות, החוק הזה ראשית קובע שזאת עבירה, זאת עבירה פלילית, יש קנס עליה. והוא גם מאפשר מהעובד או העובדת שמונעים מהם לשבת לתבוע פיצויים על עצם זה שמנעו מהם לשבת. אם אני זוכר נכון סכום הפיצויים הוא 15,000 שקל וחבר'ה, בתי הדין לעבודה פוסקים את זה.

אנחנו רואים יותר ויותר פסקי דין שפוסקים סכומים לטובת אותם עובדים שהם מנעו מהם לשבת ואנחנו רואים אפילו תביעות ייצוגיות על הנושא הזה. אז יש לנו את החוק הזה, חוק זכות לעבודה בישיבה והוא תוקן לאחרונה תיקון מספר שלוש שבא להגן על סקטור מסוים של עובדים ששייכים לאותם קבוצות של עובדים מוחלשים שזה שומרים, מאבטחים, החוקים האלה צומחים מתוך מציאות. מתוך מציאות שמקומות עבודה ששמים מאבטח בשער ולא נותנים לו, לא שמים לו סככה ולא ברז של מים בצד ולא מאוורר בקיץ או קירות סגורים בחורף, למרות שאפשר ולמרות שלא ייגרע שום דבר מהתפקידים של המאבטח או השומר.

בעקבות זה תוקן החוק, כיום יש חובה כזאת, החוק מאזן בין החובה לבין הצורך המשימתי שלשמו השומר שומר או המאבטח מאבטח. אם מאבטח צריך לצאת לבדוק את האוטו, המעביד לא צריך ללכת אחריו עם מטריה גם ביום גשם.

אבל אם בזמן שהשער סגור, אין בעיה עם זה שהוא ישב במקום מקורה, מוגן עם חימום, כך צריך להיות. מי שלא יעשה את זה, שוב פעם, עבירה פלילית, אפשרות לפיצויים.

התחילה של התיקון של החוק היא באוקטובר, אז מי שצריך לבנות בכניסה למפעל את העמדה המקורה המוגנת, יש לו את הזמן לעשות את זה. ויש אחריות חברים וחברות גם לעובדי קבלן בהקשר הזה. כיוון שבדרך כלל מי שמבצע עבודה של אבטחה ושמירה זה לא העובד של המעסיק, אלא בדרך כלל אנחנו מתקשרים עם חברת שמירה או חברת ניקיון או חברת כוח אדם, עדיין החוק מטיל אחריות על המשתמש, על המעסיק, על זה ששכר את שירותי חברת השמירה או הניקיון כלפי אותם עובדים. בסדר? תיקון נוסף

אני מדלג בין פסיקות לתיקונים בחוק. עכשיו פסק דין, פסק דין שבהתחלה נראה קטן ולא מאד חשוב אבל אני בחיים המקצועיים שלי מגלה שהוא עשה איזה גל מעניין. ופסק הדין הזה מתכתב קצת עם תיקון לחוק מהשנה שעברה, אתם בטח זוכרים ומי שלא זוכר אני ארענן את זכרונו.

בשנה שעברה תוקן קצת חוק דמי מחלה באופן שהוא הבהיר את מה שכבר היה ברור לנו עורכי הדין, והיה גם ברור בשטח, זה שמעביד לא יכול לחפור בפרטיות הרפואית של העובד. זאת אומרת, אם אני העובד ואני מביא אישור מהרופא שלי שאני חולה, ולכן הוא קבע לי מנוחה מיום עד ליום אז המעביד לא יכול לשאול אותי: "מה היה לך?" הוא לא יכול לבקש ממני: "תביא את הפרטים על השפעת שהיתה לך או התקף האפילפסיה שסבלת ממנו". אסור, זאת פגיעה בפרטיות.

 זה היה ברור מכוח הדין הכללי, מכוח פסיקה של בתי משפט, וזה הפך להיות ברור עוד יותר בשנה שעבר הכי המחוקק קבע את זה. שמה שצריך להיות באישור הרפואי שהעובד מוסר למעביד זה רק את העובדה שרופא מאשר את ההיעדרות ושהאנמנזה והדיאגנוזה הכל בתיק הרפואי.

זה הפך למעסיקים את החיים לעוד יותר קשים כי חבר'ה, בדיוק אמרתי את זה למישהו בטלפון שדיבר איתי אתמול. אני מייצג, במשרד שלי עובד בעיקר עם מעסיקים, אבל גם יש לי בין לקוחותי יש גם עוד עובדים. יש גם עובדים. בגס, 70-80 אחוז הם מעסיקים והשאר זה עובדים.

ואמרתי למישהו אתמול בטלפון: "תשמע, הדבר היחיד שאני למדתי מזה זה שהנבזות מתחלקת באופן אחיד" יש עובדים נבזים ויש עובדים בסדר, ויש מעסיקים נבזים ויש מעסיקים בסדר. זה מתחלק הרמוני ואחיד לחלוטין, וכמו שיש מעסיקים שעושים את המעשה הלא בסדר של לחפור בפרטיות של העובד או לחשוד בו כל הזמן או לדרוש ממנו דרישות לא סבירות, יש עובדים שלמרבה הצער, ואני מניח שאתם מכירים את זה, מנצלים את העניין הזה של אישורי מחלה.

הוא מקבל הזמנה לשימוע אז הוא נהיה חולה. לא אישרו לה את החופשה אז היא נהיית חולה, היא מתקשרת גוססת בבוקר אבל בפייסבוק שלה מעלה תמונות מחוף הים וכן הלאה כן הלאה סיפורים שאתם מכירים.

ועכשיו כשבאו ואמרו למעסיק: "אסור לך גם לראות את התיק הרפואי ואסור לך לשאול שאלות" אז זה הפך ליותר קשה ופתאום הגיע אלינו פסק הדין הזה.

פסק הדין הזה שניתן בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב דן בעניין של עובדת בידיעות אחרונות שאישרו לה לצאת ללימודים. יום בשבוע להיעדר מהעבודה לטובת לימודים. ואישרו לה גם לנצל ימי חופשה בהיעדרויות האלה. כך היה במשך תקופה ממושכת עד שנגמרו לה ימי החופשה ובתחכום לא מבוטל חייבים להודות, היא התחילה להביא אישורי מחלה.

אז הצרפתים אומרים שטיפשות יותר גרוע מרשעות, אבל היא עשתה את זה ובאיזשהו שלב המעביד הבין שזה מה שעושים לו, מביאים אישורי מחלה פיקטיביים והיה ואתרע המקרה שהמעביד הגיע לו אינפורמציה, לא יודע איך, לא זוכר איך בדיוק זה קרה, אבל שיום מסוים במסגרת אותם לימודים זה היה מן יום פרקטיקום כזה, היא היתה צריכה להיות איזה 12 שעות והיא הלכה את אותם 12 שעות ומסרה למעביד אישור מחלה.

על רקע זה זימנו אותה לשימוע ופיטרו אותה. אוקי, ואז אתה וואו, יש אישור מחלה ורופא אמר שהיא חולה, ויש סעיף 4א' לחוק דמי מחלה שקובע איסור קטגורי לפטר עובד בתקופת מחלה ואיך זה מסתדר עם החוק? ואיך זה מסתדר עם זה? וזה הגיע לשופט טננבוים בבית הדין האזורי לעבודה והוא שמע את המקרה ואמר: "עד כאן".

ואם זה המצב אז אני לא מאמין לאישור המחלה הזה, ואני לא צריך לחקור את הרופא בשביל העניין הזה, זה אישור מחלה פיקטיבי וזה בסדר גמור שפיטרו אותה. ואני מוציא מסר מכאן לכל העובדים, אל תעשו את זה.

אז פסק הדין הזה טיפה שחרר את האזיקים שמעסיקים הרגישו ששמו להם את הידיים בהקשר הזה. אני רוצה לומר לכם, זה אזור שהוא תמיד קשה למעסיק. אני פה מדבר אליכם כנציגים של ארגונים, זה אזור שהוא תמיד קשה למעסיק.

קשה לפצח מתי עובד באמת משתמש, מתי הוא באמת חולה, מתי הוא באמת עושה את זה מסיבות אחרות. גם כשהוא עושה את זה מסיבות אחרות, יש לנו קושי ישר לתלות אותו על זה בכיכר העיר.

מה שאני אומר למעסיקים: בדרך כלל, בדרך כלל אין שום טעם לריב במרכאות עם אישורי מחלה. העובד חולה כי הוא קיבל הזמנה לשימוע, תחיו עם זה בשלום, בסדר? כשזה הופך לבלתי נסבל, תדעו שאתם צריכים להשקיע משאבים. אתם צריכים או לשים חוקר, או לחפש באמת איזשהו אקדח מעשן, אחרת לא תצליחו להתקדם עם זה לבית הדין לעבודה אם תגיעו לשם.

היום קצת יותר קל לי לומר את זה על רקע פסק הדין הזה שטיפה שחרר את הכבלים שעל הידיים של מעסיקים. עוד סוג של פסיקה שאנחנו רואים בתקופה האחרונה שהולכת ומתגברת זה כל מה שקשור לתחרות לא לגיטימית. לחוסר תום לב של עובדים.

עכשיו אני בטוח שפה אם אני אעשה איזשהו סקר באולם, או אני אשאל שאלה, אז כולם יגידו לי: "כן, אנחנו מכירים את הסעיפים האלה בהסכמים שאומרים שאסור לעובד להתחרות". ואני מניח שכולם פה, או לפחות הרוב הגדול, אם אני אשאל אותם מה הם חושבים על הסעיפים האלה, אז הם יגידו לנו: "אנחנו יודעים שהסעיפים האלה לא חוקיים".

פעם היו מוציאים סעיף כזה בכל הסכם, היום קצת פחות אבל עדיין רובנו יודעים להגיד: "הסעיפים האלה לא חוקיים" וזה נכון. זאת נקודת המוצא. יש לנו חוק שנקרא "חוק יסוד חופש העיסוק" והחוק הזה אומר: "הזכות של עובד לחופש עיסוק יותר חזקה מהזכות של המעביד שלא יהיו לו מתחרים" הרבה יותר חזקה.

למעשה, התפיסה היא שתחרות זה דבר מצוין. אבל בשנים האחרונות יש הפנמה שזה מוביל לפעמים לכאוס. לפעמים עובד מתנהג בחוסר תום לב שגם מערכת המשפט לא יכולה להשלים איתו, לא יכולה להסכים איתו, ואנחנו רואים פסקי דין מהסוג הזה שאתם רואים פה על השקף. מדובר היה שמה בעובדת שעבדה בחברה שמייבאת אסלות, מוצרים מהסוג הזה, מוצרים סניטריים מסין. יש לה ספק שלקח לה זמן למצוא אותו, מביאה אותו, ויש לה פול של לקוחות שלקח לה זמן לאתר אותם ולבנות אותם. והעובדת המדוברת באיזשהו שלב עברה למתחרה והקימה את אותה פעילות.

עכשיו היא עשתה שני דברים שמאד לא מצאו חן בעיני בית משפט. אחד, היא ישר התחילה לעבוד עם אותו ספק שהמעסיק הקודם השקיע בו הרבה מאד אנרגיה בלאתר אותו. ושתיים, היא התחילה, היא נכנסה לעסקאות שהיא התחילה את הטיפול בהם אצל המעסיק שהיא עזבה. אוקי?

היא הלכה ללקוחות שהיו עסקאות פתוחות למעסיק הקודם, ובעצם הסיתה את הלקוחות האלה למעסיק החדש שלה. וזה יצר איזשהו מסה קריטית אצל בית הדין. בית הדין אמר: "תשמעו, זה לא תמיד. זה בדרך כלל יהיה בסדר. אז עבדת מול הספק הסיני פה, לך תעבוד מול הספק הסיני שם. עבדת מול הלקוחות X פה, תעבוד מול הלקוחות שם" זה נורא חשוב התחרות.

אבל פה, נוצרה כבר איזה מסה קריטית, איזשהו צפצוף על חובות תום הלב שמתחייבים לא רק עם מעביד כלפי עובד, אלא גם מעובד כלפי מעביד שבית הדין אמר: זאת הפרה של חובות תום הלב של הנאמנות שחלה ביחסים שבין עובד למעביד, וחייב אותה לפצות את המעסיק במאתיים אלף שקל, סליחה, במאה אלף שקל. אני אומר 200 אלף כי קפץ לי לראש פסק דין אחר.

חבר'ה כמה חודשים לפני כן פסק דין אחר, על בחורה, ותבינו לאיזה עולמות זה נכנס. אנחנו תמיד בהקשרים האלה חושבים היי-טק, סודות. חבר'ה, בחורה גננת, עזבה גן ילדים, פתחה גן מתחרה ליד. את זה אנחנו מכירים כולנו מהחיים הפרטיים שלנו.

הלכה בין ההורים, הם שלפו את הילדים שלהם מאותו גן ועברו לגן החדש. בשנת הלימודים החריבו את הגן הקודם, הגברת הזאת נאלצה לשלם מעל 200,000 שקל. אוקי? מעל 200,000 שקל. כי יש קווים אדומים גם לבית משפט שאומר "חופש עיסוק חשוב יותר מכל דבר אחר" אוקי?

בסוף זה תלוי מאד בנסיבות הספציפיות של כל מקרה, מה המחזור של הגן, מה הנזק האמיתי, מה הנזק שהוכח, מה הנזק שלא הוכח. אני רק מכניס אתכם לפרופורציות. תקשיבו, לבית משפט.

דוברת מהקהל: יש איזה מספר.

אני לא נכנס לפרטים הקטנים. זה באמת קשור לנסיבות של כל מקרה, מה היה, מה לא היה. אני רק מדבר, מנסה לשתף אתכם בהלך הרוח המשפטי. אוקי? באיך בית משפט מצפה, בית הדין לעבודה מצפה שתהיה מערכת היחסים שבין עובד למעביד גם בהקשרים כאלה שלכאורה היה נראה לכולנו שזה מאד ברור מזה שנים.

חבר'ה, דיברתי על תיקונים/שינויים שהם כבר בתוקף. יש לנו עדכון דרמטי שעוד לא נכנס לתוקף, תיאורטית אמור להיכנס לתוקף ביולי. אני לא בטוח שזה יקרה, אני לא בטוח שזה יקרה אבל זה המסלול כרגע שאנחנו צועדים בו שזה קיצור שבוע העבודה.

שבוע העבודה, מדינת ישראל, אם תפתחו את חוק שעות עבודה ומנוחה שזה חוק משנת 1951, שחתומה עליו אחת בשם גולדה מאירסון, שבוע העבודה לפי החוק הוא 45 שעות.

במהלך השנים, שבוע העבודה במדינת ישראל קוצר בהסכמים קיבוציים שקיבלו צווי הרחבה ל-43 שעות. וזה המצב נכון להיום.

עדיין שבוע העבודה במדינת ישראל הוא יותר ארוך ממה שמקובל במערב המתוקן. יש מדינות כמו צרפת ששבוע עבודה שם הוא שלושים ומשהו שעות ובהרבה מדינות באירופה אנחנו פוגשים שבוע עבודה של 40 שעות, שלושים ומשהו וכן הלאה.

שבוע העבודה שלנו ארוך, הפריון שלנו הוא נמוך. אנחנו עם פריון נמוך מאד בגלל טכנולוגיות, בגלל אלף ואחת סיבות שקשורות לשוק העבודה שלנו, ואת זה מנסים לתקן. בין השאר מנסים לקצר את שבוע העבודה.

יש הבנה גם של מעסיקים וגם של עובדים, של ארגוני עובדים, שזה הדבר הנכון לעשות. סוף סוף זה תורגם לפעולה. ב-29 למרץ השנה נחתם הסכם קיבוצי כללי. אוקי? בין מצד אחד ניסנקורן מההסתדרות לבין מהצד השני יושב ראש התאחדות התעשיינים וארגוני המעסיקים האחרים על קיצור שבוע העבודה בשעה אחת. מ-43 שעות בשבוע ל-42.

שאלה מהקהל: מה זה יעזור? עשר דקות ביום.

אני עוד לא סיימתי לדבר על השקף, אתם כבר שואלים שאלות. הסכם קיבוצי כללי. קודם כל, למי שלא יודע, הסכם קיבוצי כללי זה הסכם שנחתם בין ארגון מעבידים, לא בין מעביד, לא בין תדיראן להסתדרות, בזק להסתדרות, תנובה להסתדרות. אלא בין ארגון של מעסיקים, התאחדות התעשיינים, לשכת הארגונים הכלכליים, לבין ארגון עובדים, במקרה הזה ההסתדרות. אז הוא חל ומחייב קודם כל לכל מי שהם צדדים למערכת החוזית הזאת. הוא מקצר את שבוע העבודה בשעה אחת, מ-43 שעות ל-42 שעות.

הקיצור ייעשה על ידי זה שיהיה יום אחד בשבוע שהמעסיק והעובד יסכמו עליו, או אני אנסח את זה אחרת, המעסיק יקבע אותו ככל שניתן בהתחשב בצרכים של העובד, שבו העובד ילך הביתה שעה אחת יותר מוקדם והשכר שלו לא ייפגע. ואם המעסיק ידרוש ממנו לא ללכת הביתה אלא לעבוד, הוא יצטרך לשלם לו על זה שעה נוספת. אוקי?

כתוצאה מזה, חודש העבודה, חודש העבודה הבסיסי שאנחנו מכירים אותו בעיקר לצורך חישוב ערך שעה התקצר מ-186 שעות בחודש ל-182 שעות. זה ישפיע כמובן על ערך השעה של העובדים. זה תקף לכל מי שעובד במשרה מלאה, 43 שעות, זה יהיה תקף גם למי שעובד בין 42 ל-43 שעות, שזה בסיס המשרה שלו, בין 42, 42.5 או 42 שעות בשבוע, גם שם זה יהיה תקף. זה לא יהיה תקף, לא תהיה שום השפעה על מי שעובד פחות מ-42 שעות בשבוע. עוד פעם, היום המקוצר ייקבע על ידי המעביד.

ככל שניתן בהתחשבות בעובד, ותבוצע כמובן התאמה של הזכויות הצבורות למיניהם, חופשה, הבראה וכן הלאה. על מי זה חל ומתי זה חל? כרגע זה לא חל על אף אחד. על אף אחד זה לא חל כי בהסכם הזה נקבע במפורש שהוא ייכנס לתוקף רק ברגע שיינתן לו צו הרחבה.

שזה אומר שגם המדינה מאשרת ומחילה אותו על כל המשק, וזה עדיין לא קרה. זה לא קרה בין השאר משום שיש התלבטות האם לעשות את זה או לעשות משהו אחר שעליו דובר מלכתחילה, ואני מניח ששמעתם. שזה סופי שבוע ארוכים.

שישה סופי שבוע ארוכים שבהם לא נעבוד בימי ראשון. ועדיין אין החלטה ברורה וסופית בעניין הזה. אז אנחנו מחכים לשאלה האם יינתן או אנחנו מחכים להכרעה האם יינתן פה צו הרחבה שירחיב את ההסכם הזה או האם יהיה מודל אחד, למשל של שישה סופי שבוע ארוכים. ההסכם הזה דיבר על יולי ככניסה לתוקף, אני לא בטוח שזה יקרה אבל צריך לדעת שזה הולך לקראת.

עוד שינויים שעוגנו באותו הסכם חוץ מקיצור שבוע העבודה, שינויים לא פחות חשובים, אולי אפילו יותר חשובים מהקיצור של השבוע עבודה. אגב, זה מאד משמעותי הקיצור הזה של שעה אחת בהיבטים של המשק ואגב גם בהיבטים של עובד שיש לו פתאום עוד שעה בשבוע שהוא יכול ללכת יותר מוקדם. זה צעד קטן אבל צעד בכיוון הנכון לאיזון של כולנו בין פנאי לבין עבודה.

אז השינויים הנוספים, הלא פחות חשובים, אולי יותר חשובים קשורים להסדרי עבודת לילה. חוק שעות עבודה ומנוחה מסדיר את הנושאים האלה ואחד מהדברים שאני מכיר איתו לא מעט בעיות אצל לא מעט מפעלים קשור לסעיף אם אני זוכר נכון 23 או 22 לחוק שעות עבודה ומנוחה שאומר שבמפעל שמעסיקים בו במשמרות ולצורך העניין גם מסעדה שפתוחה 24/7 או 24 שעות, או אפילו לא 24 שעות אבל פתוחה עד השעות הקטנות של הלילה, היא מפעל שמועסקים בו במשמרות כי יש מלצרים שבאים בבוקר, יש מלצרים שבאים בצהריים ויש מלצרים שבאים בלילה.

וחברות נסיעות, יש נהגים שנוסעים בבוקר ויש נהגים שנוסעים בצהריים ויש כאלה שנוסעים בלילה. ובכל המקומות האחרים וודאי שעובדים על מכונות, יש משמרות. אז החוק קובע שבמקום שבו מועסקים במשמרות לא ניתן להעסיק עובד בלילות ולילה זה עבודה שלפחות שעתיים ממנה נמצאות בטווח של בין 10 בלילה לשש בבוקר למחרת.

אז אם עובד מסיים בחצות ודקה, זה כבר עבודת לילה. אסור להעסיק, ואני חוזר לכלל, יותר מאחד לשתיים. אחד לילה שניים יום, אחד לילה שניים יום. שבוע לילה שבועיים יום. זה התמהיל נכון להיום. אם יש אצלכם, אם אתם, נכון להיום המצב המשפטי זה שאם אתם מקום עבודה שעובדים בו במשמרות, אתם לא יכולים למשל להעסיק רק עובדים בלילה למרות שיש עובדים שזה נורא נורא מתאים להם, אוקי? נורא מתאים להם לעבוד רק בלילה.

יש לי לקוח שהיא חברת הסעות גדולה, ויש נהגים שרוצים לעבוד רק בלילה. הם משתגעים מהנחירות של האישה, אוקי? או לא יודע מה הסיבה. אבל עובדים רק בלילה וזה לא חוקי. הלקוח שלי עבר ביקורת של משרד הכלכלה ומצא את עצמו מתמודד עכשיו עם תלונה.

אז זה המצב המשפטי, זה מצב משפטי ארכאי, ישן מלפני שבעים שנה שלא מותאם למשק היום. ופה יש שינוי כשהרעיון הוא לעבור למצב של אחד על אחד. שבוע יום שבוע לילה, שבוע יום ושבוע לילה. עכשיו היה פה מישהו שהיה לו מאד דחוף לשאול משהו אז אני אאפשר.

שאלה מהקהל: אני לא הבנתי את זה את הסירוגין.

הסירוגין הוא מאד פשוט, המצב נכון להיום זה שאם את מעסיקה עובד במשך שבוע במשמרות לילה, את חייבת לתת לו אחרי זה שבועיים משמרות יום.

שאלה מהקהל: שבוע ושבועיים.

נכון. עכשיו, את לא יכולה להגיד לי: "אז אני לא אעסיק אותו שבוע, אני אעסיק אותו רק שלושה ימים ואז" אז אני אגיד לך, התמהיל בכל מקרה צריך להיות של שליש לילה אל מול שני שליש יום. ואם תנסי לעשות מניפולציות שלא יסתדרו עם זה, זה לא יעבור את הביקורת של משרד הכלכלה.

שאלה מהקהל: אז זאת אומרת, סליחה, שבוע שלם מותר בתנאי שיתנו שבועיים יום.

מצוין. אז זה המצב, את זה תיקנו לאחד על אחד, שבוע יום שבוע לילה, יום יום לילה לילה, גם זה עדיין לא בתוקף עד שזה לא יקבל, עד שהממשלה לא תתן את הגושפנקא שלה עם צו הרחבה.

עוד תיקון משמעותי זה במקומות עבודה שעובדים בהם שישה ימים, יום עבודה אתם יודעים וודאי, זמני עבודה לצורך חישוב שעות נוספות, לצורך חישוב אורך של יום עבודה המותר, נמדדים בשתי רמות, יומי ושבועי. לא ברמה החודשית בכלל.

ברמה היומית, אם עובדים אצלי 5 ימים בשבוע אז יום העבודה הרגיל הוא של 9 שעות. אם עובדים אצלי 6 ימים בשבוע אז יום העבודה הרגיל שלי הוא של 8 שעות. עכשיו, על יום העבודה הרגיל יש אפשרות בכל המשק להוסיף שעות נוספות.

מכוח מה? מכוח מה? הרי אם תפתחו את חוק שעות עבודה ומנוחה תראו שמה 8 שעות בלבד. אז מכוח מה יש אפשרות לעבוד בשעות נוספות?

מכוח היתר כללי שחל על כל המשק שמאפשר עד 4 שעות ביום. 4 שעות נוספות ביום. אוקי? עד 4 שעות נוספות ביום. העניין הוא שכשעבודה הופכת להיות עבודת לילה, יום 4 שעות, 8 ועוד 4 מביא אותנו ל-12. העניין הוא שכשעבודה הופכת להיות עבודת לילה, אז יש עוד אנשים שאני צריך להסביר להם שכשמישהו עובד בלילה הוא לא מקבל על זה שום תשלום מיוחד.

נניח שאתם מעסיקים עובד רק בלילות. על זה שהוא עובד בלילה, הוא לא מקבל, לא אמור לקבל שום תוספת מיוחדת. אין דבר כזה שנקרא "תוספת לילה", בטח לא מכוח החוק. אפשר ברמה ההסכמית להסכים על זה, אבל אין חובה לשלם.

מה כן קורה? זה שיום העבודה הרגיל שלו מתקצר לשבע שעות. בסדר? ואז שעות נוספות הוא מקבל מהשעה השמינית ואילך. ואז הוא עלול להיות במצב שהוא עובד רק 11 שעות וזה מקשה על מעבידים אז פתחו קצת את האפשרות הזאת להעסיק בכל מקרה, בכל מקרה עד 12 שעות.

הרחיבו קצת את היקף העבודה בשעות נוספות, זה עוד לא מגובש כי זה בהסכם קיבוצי כללי שאמור להינתן לו צו הרחבה ועדיין לא ניתן. כשזה יינתן, אני מניח שתקבלו עדכונים והדברים יתבהרו קצת. אבל צריך להיות ערוכים, אתם רואים פה, מותנה בצו הרחבה וכפוף להמשך משא ומתן. אז רגע לפני שאני עובר לדבר על נוער, כיוון שהתקדמנו בקצב טוב, אם יש כמה שאלות אני אשמח לענות, אם לא נעבור לבני נוער. כן בבקשה.

שאלה מהקהל: זה יהיה תקף גם בהסכם הקיבוצי או שזה יישאר?

השאלה אם זה יהיה תקף בהסכם הקיבוצי. כרגע יש הסכם קיבוצי חתום, אבל ההסכם הקיבוצי יש לו, אנחנו קוראים לזה "תנאי מתלה" זה אומר שהוא עוד לא נכנס לתוקף, הוא ייכנס לתוקף רק אם יהיה צו הרחבה. אז כרגע זה לא חל לא על מי שבהסכם הקיבוצי ולא על מי שמחוץ להסכם הקיבוצי.

שאלה מהקהל: השאלה פה האם זה דיברת נכון שהשבוע הנוסף ישולם על ידי ביטוח לאומי ליולדת שילדה לדוגמא לצורך העניין באפריל?

נכון, הביטוח הלאומי.

שאלה מהקהל: זה שאלה שאני צריכה להחזיר למנכ"לית שלי.

כן. אם אני זוכר נכון, אפשר לרוץ תכף, מהעשרים לאפריל זה מועד התחילה. כל מי שילדה מהעשרים לאפריל תקבל את זה. אם תרצו אני אחזור למצגת, אתם יכולים לראות את זה אצלכם בדפים. אני לא זוכר את המועד המדויק אבל קבעו מועד חיתוך שמי שילדה עד אליו לא תקבל את השבוע ה-15, מי שילדה ממנו צפונה כן תקבל. יש מועד חיתוך. מהרגע שהחוק פורסם. מי שזכאית לזה לא תקבל את זה כרגע, תקבל כשביטוח לאומי יסיים את ההתארגנות. ההתארגנות הזאת אמורה להסתיים ביוני או ביולי, אני לא זוכר, גם זה כתוב בשקף.

שאלה מהקהל: בקשר לשעות לילה ושעות עבודה, קודם כל כשאנחנו אומרים 8.6 זה 48 דקות, ואפשר להגיד על 4 שעות נוספות זה משמונה עד תשע בערב, זה לא שעות לילה.

אני לא הבנתי את החצי השני של השאלה. אנחנו נעשה דיאלוג, לא פינג-פונג. זה קודם כל לא 8 שעות ו-48 דקות, זה 8 שעות ו-36 דקות. מה זה השמונה שעות ו-36 דקות? שבוע עבודה אמרנו הוא 43 שעות. עכשיו, אם עובדים אצלי 5 ימים בשבוע, אני יכול להעסיק עובד וההיתר הכללי אומר: יום העבודה הרגיל אצלך הוא 9.

עכשיו, אם אני אעסיק את העובדים שלי כל יום 9 שעות, ברמה היומית אף אחד מהם לא יעשה שעות נוספות, 9, 9, 9, כמו שמותר. אבל ברמה השבועית אני כבר ב-45. 9*5 זה 45. שזה שעתיים יותר ממה שאפשר להעסיק בשבוע עבודה רגיל. ואז אני יכול לעשות את הדברים הבאים. אפשרות אחת: לשלם שעתיים נוספות. אפשרות שניה: לתת להם כל יום חצי שעה הפסקה בלי לשלם עליה. אפשרות שלישית: זה להעסיק אותם בדיוק שמונה שעות ו-36 דקות כל יום. 8 שעות ו-36 דקות כפול 5 זה בדיוק 43 שעות. בסדר? אז עכשיו מה החלק השני של השאלה?

שאלה מהקהל: אם אני אומרת 4 שעות נוספות זה 13 שעות כמעט.

אז בכל מקרה, ברמה היומית בכל מקרה לא יותר משתיים עשרה שעות. אז ברמה היומית בשבוע עבודה של חמישה ימים, אתה לא יכול להגיע ברמה היומית ליותר, זה עד 4 שעות נוספות. ובכל מקרה לא יותר מ-12.

שאלה מהקהל: מגיעים במשך השבוע ל-15 שעות נוספות.

נכון.

שאלה מהקהל: מקסימום.

נכון.

שאלה מהקהל: אם אנחנו עובדים עד 4 שעות זה כבר עשרים.

אז את לא יכולה כל יום להעסיק אותם 12 שעות.

שאלה מהקהל: ועוד שאלה בקשר לשעות הערב. שאם בן אדם עובד יום לילה יום אחד הוא יושן הוא בא זה אותו יום ואחר כך יומיים הוא צריך לעבוד רק בוקר. ואם יש שעות ערב, ערב לילה בוקר, נכון?

ערב זה מושג שאת, שקיים אולי אצלך במקום העבודה. אין בחוק דבר שנקרא ערב. החוק, חוק שעות עבודה ומנוחה מחלק ללילה ויום. אין ערב. לילה זה עבודה שלפחות שעתיים ממנה הם בין 10 ל-6. יום זה מה שלא. עכשיו, במקומות עבודה, בתי חולים, בבתי חולים יש אחים, יש רופאים, פיזיותרפיסטים, מרפאים בעיסוק, לכולם יש הסכמים קיבוציים ושמה יש חלוקה באמת לשלוש משמרות. צריך לפתוח את ההסכם הקיבוצי ולראות את התשובה.

שאלה מהקהל: לגבי עובד זר, עובד זר שיש לו תעודת זהות (לא ברור) אי אפשר לתת לו נקודות זיכוי?

אז אני אחזור על השאלה ואני אחזור על השאלה ואני אגיד שאני לא יודע לענות לך, היא לא רלוונטית לדיני עבודה. השאלה היתה עובד זר שיש לו תעודת, איזושהי אשרה או דרכון או אני לא יודע מה בצבע כתום, נכון? ויש לו אישור עבודה והאם הוא זכאי לתעודת זיהוי. זה לא קשור, זה לא  מעניין אותך כמעסיק.

זה מעניין אולי אותך כאזרח או אותו כאדם שרוצה להיות תושב ישראל. אם יש לו רישיון, השאלה אם הוא זכאי לתעודת זהות, אם יש רישיון עבודה.

שאלה מהקהל: נקודות זיכוי.

נקודות זיכוי? אז מה השאלה על נקודות זיכוי?

שאלה מהקהל: מגיע לו נקודות זיכוי כי הוא עובד זר? זה השאלה.

רגע, קודם כל זה לא בתחום הידע שלי כי זה שאלה שבין המעסיק לבין רשויות המס. אני מטפל ביחסים שבין מעסיק לעובד. כן, היה לנו בלאגן גדול בעניין הזה, אני מכיר את זה מהרבה מעסיקים שאני עובד איתם על רקע החלטה של ממשלת ישראל לבטל נקודות זיכוי שניתנו לעובדים זרים בעבר. וזה יצר בלאגן גדול להרבה מעסיקים שסיכמו עם העובדים שלהם בסכומי נטו. ופתאום מצאו את עצמם משלמים הרבה יותר כסף, זה עשה רעש גדול. אין לי פתרון, אני לא מצאתי פתרון וגם אנשים שליוו מעסיקים כאלה שלי ברמה החשבונאית לא מצאו פתרונות קלים לאיך לפתור את זה, אוקי? נקודות זיכוי, זה מה שאני יכול לכרגע להוסיף לך.

שאלה מהקהל: הצפי שיקצרו מ- 43 ל-42, יש לזה נגיעה, ישנו גם את הנושא של שעות נוספות חשבוניות או שהחוק לעניין השעות הנוספות יישאר אותו דבר?

לא, אם מקצרים לך את השבוע מ-43 ל-42 זה אומר שכל שעה נוספת מעבר ל-42 תזכה בשעה נוספת.

שאלה מהקהל: (לא ברור)

תבינו, אתם צריכים להבחין בין שני דברים. קודם כל בין החובה לשלם לבין האיסור להעסיק יותר. אם אתם מעסיקים מישהו 13 שעות ביום אז אתם הפרתם את החוק, אין דרך לתקן את זה. בשביל לא להפר אותו עוד פעם אתם צריכים לשלם על כל ה-13 שעות. אוקי? עכשיו אם מקצרים את השבוע בדיוק בשביל זה, בשביל שמעסיקים שמעסיקים יותר, ישלמו יותר.

שאלה מהקהל: לגבי עובדים זרים, הבעיה של הפקדון.

השאלה היתה האם זה רק מסתננים מאפריקה, זאת שאלה טובה. זה בעקרון 2א'5, עכשיו תקשיבו, אני לא יודע כמה מכם מכירים את התופעה אבל בחצי שנה האחרונה, בשנה האחרונה יש סוג חדש של 2א'5, הרבה אנשים בעיקר מאוקראינה ומגרוזיה, גיאורגיה, מגיעים לכאן לנתב"ג עם ויזה של תיירים. וזה קורה למשל הרבה מגרוזיה כי ויתרו על הצורך בויזה. אתה אוטומטית יכול להיכנס אם אתה נושא דרכון גיאורגי. אתה נכנס, הם מגיעים לישראל דרך נתב"ג, נכנסים ולא נוסעים לטיול בירושלים אלא נוסעים ישר למשרד הפנים ושמה הם אומרים: "אנחנו מבקשים מקלט מדיני" כי מכריחים אותנו להתגייס לצבא או כי אנחנו קורבנות. ומהבקשה למקלט מדיני הם נוסעים למאכער שהביא אותם לישראל ומתחילים לעבוד בניקיון. אז השאלה באמת אם חלה חובה על כאלה? התשובה שלי ושל רוב החברים שלי שאני דיברתי איתם על העניין הזה. היא לא, לעובדים כאלה אין חובה כי הם נכנסו דרך מעבר גבול, דרך מעבר גבול חוקי. והנוהל אומר שהכוונה היא רק במסתננים שהם 2א'5 ושלא נכנסו דרך מעבר גבול. זה נכון להיום על כל אלה שדילגו מעל הגדר או חצו את הגבול בעיקר מאפריקה.

שאלה מהקהל: עובד זר עם רישיון עבודה והכל אין צורך להפריש.

תקשיבו, יש פה חבר'ה, הנושא של עובדים זרים, עובד זר שיש לו רישיון עבודה לא צריך פיקדון, עובד זר שיש לו רישיון עבודה, אם זה ב'1 אז סביר להניח שאתם דאגתם לו, ואם יש ב'1 שלא אתם דאגתם לו אז כנראה שאסור לכם להתעסק איתו כי הוא מסתובב עם ב'1 מזויף. אוקי? אם זה מישהו שהוא אני לא יודע מה, מפרויקט תגלית או איזה תייר, מישהו שלקראת עליה לישראל, חלק מהם או סטודנט, חלק מהם מקבלים פה היתרי עבודה.

אתם תראו את זה באשרה, אין בעיה. זה לא חל הפיקדון. הפיקדון חל רק על מסתננים, על כאלה שהגיעו לא דרך תחנת גבול למדינת ישראל.

שאלה מהקהל: גם דרך כוח אדם?

כוח אדם זה מי שגוזר את הקופון. זה לא קשור לשאלה איך האיש נכנס לישראל. אם כוח האדם לקח אותו מנתב"ג, לא צריך פיקדון. אם כוח האדם לקח אותו מערבות הנגב.

שאלה מהקהל: אני כמעסיק צריך לשלם.

לא לא, אם אתה כמעסיק משלם לכוח אדם והכוח האדם יעסיק מי שאסור לו להעסיק או לא יפקיד מי שזה, אתה בבעיה.

שאלה מהקהל: עובד זר שהוא היה (לא ברור), אפשר להעסיק אותו?

לא. התשובה היא לא אבל התשובה החד משמעית לעניין הזה תהיה באשרה שלו. תסתכלי על הרישיון ישיבה ותראי שיש שם חותמת שאסור להעסיק אותו בניגוד לחותמת שהיתה לו פעם שאמרה: "זה לא רישיון עבודה", עכשיו יש לו חותמת: "אסור להעסיק אותו" אל תעסיק אותו, זה סנקציות מאד מאד קשות.

נוער, קודם כל אני קורא לכם באמת גם כאבא לבני נוער וגם כאזרח, תעסיקו בני נוער, זה דבר נכון לעשות, זה דבר חשוב לעשות. תאפשרו להם את זה, הילדים שלנו צומחים לשוק עבודה מאד מאד מורכב, הרבה יותר מורכב ממה שהיה לנו ושיתרגלו, שילמדו, שיכירו את זה. זה ערך מאד ראוי ואני רוצה לדבר קצת על הכללים.

אני יודע שהרבה מעסיקים לא רוצים להיכנס לכאב ראש הזה אבל מי שיכול זה לא רק דבר חוקי לעשות אותו, זה גם הדבר הנכון לעשות אותו. אחרי שאמרתי את הנאום הציוני הזה, קצת על הכללים.

כל מה שקשור להעסקת בני נוער, אנחנו בעצם צריכים לחלק את השנה לתקופת הלימודים ולתקופת החופשים. בואו נדבר קודם כל על תקופת הלימודים, בתקופת הלימודים אי אפשר להעסיק מי, עוד לפני זה, אני מעודד אתכם להעסיק בני נוער אבל תעסיקו אותם מדויק. כי משרד הכלכלה אוכף את הכללים בעניין הזה באופן אינטנסיבי וגם אגרסיבי למדי.

במובן זה שעל רוב הפרות החוק כשאתם תתאפסו עליהם, אתם תקבלו הזהרה, "נו נו נו, פעם הבאה שנתפוס אתכם תקבלו עיצום כספי".

מה שקשור לנוער כמו מה שקשור לנשים כמו מה שקשור לשכר מינימום כמו מה שקשור לניכויים מהשכר, אתם יודעים שאתם מורידים לעובדים שלכם פנסיה, כל הדברים האלה אין הזהרה, ישר עיצום כספי. אוקי? ועם נוער זה גם יכול להיות אכיפה פלילית. אז צריך להעסיק נוער כמו שצריך. לא מסובך אבל פשוט להקפיד על הכללים הנכונים.

אז כלל ראשון, בתקופת הלימודים לא מעסיקים מי שהם למטה מגיל 15. מי שהוא מעל לגיל 15, ונוער חברים זה כל מי שהוא 18 ומטה. כל מי שהוא קטין, מעל גיל 15 אתם יכולים להעסיק בשעות הלימודים רק את מי שנשר, מי שמביא לכם אישור של משרד החינוך שהוא נשר ממערכת החינוך, אתם יכולים להעסיק אותו גם בעשר בבוקר. מי שלא מביא לכם אישור כזה, מי שהוא תיכוניסט או תלמיד באיזושהי מסגרת אחרת, אתם שולחים אותו לבית הספר: "תביא לנו אישור רשמי מהם שעות המערכת שלך".

שאלה מהקהל: שהוא מתחת לגיל 16?

לא, כל מי שהוא מתחת ל-15, אתה לא יכול.

כל מי שהוא בין 15 ל-18 ולא נשר ממערכת הלימודים, אתם יכולים להעסיק רק אם יש לכם את מערכת השעות שלו ואתם רואים שאתם מעסיקים אותו לא בזמן הלימודים. בסדר? ומה זה מערכת שעות? לשלוח אותו לבית הספר, שיגש למזכירות, יביא אישור עם חותמת "זאת מערכת השעות שלו". בסדר. אז זה בתקופת הלימודים, כל נער שמגיע אליכם אתם פעם היה את העניין הזה של פנקס עבודה, כבר לא צריך פנקס עבודה, מה כן צריך? צילום של תעודת הזהות, אישור רפואי, לשלוח אותו לרופא להגיד לו שהוא יכול לעבוד, אישור שהוא יכול לעבוד.

ואני ממליץ לכם, אני גם אחזור על זה בהמשך, אף נער לא מתחיל לעבוד אצלכם בלי שהוא מקבל הודעה על תנאי עבודה. אוקי? מסמך של עמוד אחד, אתם יכולים למצוא את זה באינטרנט בקלות רבה, שמפרט מה התנאים שלו. "אתה מועסק ככה וככה, כפוף ככה וככה, אלה השעות שלך, זה השכר שלך, תודה רבה שלום ולהתראות". שיחתום שהוא קיבל כי זה מסמך שאצל עובד בגיר אנחנו צריכים לתת תוך שלושים יום, הוא לא חייב לחתום על זה אבל אני ממליץ שהוא יחתום על זה כי אתם כשיבוא הפקח של משרד הכלכלה, הוא ישאל אתכם: "האם מסרתם?" אתם תגידו: "כן". הוא ישאל את הנער האם מסרו. הוא יגיד או "לא" או "לא זוכר". זה מה שהוא יגיד. אז שתהיה לכם החתימה שלו. ואצל נער אנחנו צריכים למסור את זה תוך שבעה ימים. ובגלל שאני לא סומך עליכם שתעשו את זה תוך שבעה ימים אז ההמלצה שלי לכם זה לא לאפשר עבודה בלי שהנער מקבל הודעה על תנאי עבודה. זאת המסמכולוגיה, היא פשוטה אבל תקפידו עליה.

תקפידו שיהיה לכם קלסר מסודר במקום העבודה. שאם מגיע לשם מפקח של משרד הכלכלה הוא יכול לראות את המסמכים האלה מיד.

מה קורה בחופשים? בחופשים אפשר להעסיק גם חבר'ה קצת יותר צעירים. אפשר להעסיק בני נוער מגיל 14. זאת אומרת גם בטווח הגילאים שבין 14 ל-15 בעבודות שהן עבודות קלות או לא עבודות שעלולות לסכן את הבריאות שלו. אין לנו הגדרה בחוק מה זה.

אל תתנו להם להעמיס, אל תכניסו אותם למכרות, החוקים האלו נחקקו לפני שישים שנה כשחששו מהדברים האלה. לרוב, לשים אותם מול הדלפק במקדונלד או לסדר לעזור לסדר במחסן, אין בעיה, אפשר לעשות את זה. מגיל 15 ומעלה אפשר להעסיק בתקופת החופש, אפשר להעסיק בכל שעה. במגבלות שאני מיד אעמוד עליהם. בסדר? אז ההבחנה הראשונה היא בין תקופת הלימודים לתקופת החופש. יש לנו איזושהי הקלה שמעוגנת בחוק ובנהלים של משרד הכלכלה, שזה בני ה-17.5. פורמאלית, בני ה-17.5 הם עדיין קטינים, הם עדיין נוער. כל הכללים האלה שדיברתי עליהם עד עכשיו חלים גם עליהם. אבל יש הבנה מזמן כבר, לפני 10 שנים כמעט של הרשויות שה-17.5 האלה זה כבר חבר'ה שהם או לפני צבא או אחרי תיכון או בסוף של תקופת הנעורים שלהם ואין שום סיבה שהם לא יצאו לשוק העבודה ויעבדו כמו בגירים ולכן אפשר להעסיק אותם כמו בגירים, אבל באופן מסודר.

מה זה אומר? זה אומר שאם תפרו חוקי עבודה, אז האכיפה תהיה כאילו זה נוער. תקיימו את החוקי עבודה שלהם כבגירים ולא תהיה שום בעיה. אז זה על החבר'ה שהם בין 17.5 ל-18. זה השפיל היחיד שיש בו איזושהי הקלה, איזשהו שחרור. תדעו אותו.

שכר עבודה של נוער, לא הבאתי לפה את המספרים, הבאתי לפה את הנוסחה. ושכר עבודה של נוער הוא נגזרת של שכר המינימום במשק. זה מחולק לפי גילאים, אתם רואים את הטבלה, היא מאד מאד ברורה. יש לנו את שכר המינימום במשק שמתעדכן מעת לעת. לפי זה אנחנו יכולים למצוא את שכר המינימום החודשי של נער בגיל מסוים לפי הטבלה.

על הציר שבין 60% ל-83%. ואם אנחנו רוצים את השכר השעתי אז לוקחים את שכר המינימום החודשי למשרה מלאה שאצל נוער היא 40 שעות, אצל בגירים אנחנו כאמור דיברנו על זה 43, אצל נוער רק 40 שעות, מחלקים ב-173 והחלק ה-173 זה השכר השעתי של בן הנוער הרלוונטי. אוקי? ואת השכר הזה צריך לשלם לכל שעת עבודה.

עכשיו, כמה כללים לגבי כמה אפשר להעסיק אותם, מתי אפשר להעסיק אותם וכן הלאה. כאמור, עבודה במשרה מלאה של בן נוער זה 40 שעות. יום עבודה זה 8 שעות או 9 שעות אם עובדים במקום 5 ימים בשבוע ומדובר בבני 16 ומעלה.

זאת אומרת, אם אני מעסיק בקיץ אצלי בני 15, אז גם אם עובדים אצלי רק 5 ימים בשבוע, אני מעסיק אותם רק 8 שעות ביום. השקף הוא ברור ופשוט, מה שחשוב, המספרים קל להבין אותם, מה שחשוב עוד לשנן זה שאין שעות נוספות אצל נוער.

אין לחרוג מ-40 שעות בחודש, אין לחרוג מ-8 שעות או 9 שעות ביום על פי הכללים האלה. בשום מקרה. גם אם אתם משלמים גמול שעות נוספות, זה לא יתקן את ההפרה, תקפידו, זאת הפרה שהחבר'ה ממשרד הכלכלה בודקים אותה בצורה יסודית. כמו שאין שעות נוספות, אין עבודה בשבת לבני נוער. אסור, ומי שלא מאמין שאסור, שישאל את עומרי פדן, זה המנכ"ל המיתולוגי, מנכ"ל הבעלים של מקדונלד שנלחם מלחמות אינספור מול משרד הכלכלה והמדינה עד בג"ץ ולא הצליח לשנות את זה. אין להעסיק בני נוער ביום המנוחה השבועי.

זה אומר בני נוער יהודים בשבת, זה אומר בני נוער שאינם יהודים ביום שהם בחרו שזה או שישי או שבת או ראשון. הפסקות, בן נוער או בת נוער שעובדים יותר משש שעות, חייבים לתת להם 45 דקות הפסקה שלפחות חצי שעה ממנה היא רצף.

חבר'ה, זה שונה מאצל בגירים. בגירים שזה לצורך העניין כל הקהל שיושב פה, כולל עבדכם הנאמן שלא עובדים בעבודת כפיים, וכולנו פקידים עובדים במשרדים. אותנו אפשר להעסיק עד תשע שעות ביום בלי הפסקה. מי שעובד עבודת כפיים אז חל עליו בכלל הזה של 6 שעות ביום, אם יש לנו פועלי בניין, אם יש לנו טבחים, כל מי שעובד עבודת כפיים, 6 שעות ומעלה, 3/4 הפסקה חצי שעה ברצף. אצל נוער זה לא משנה איזה עבודה הם עושים, חל הכלל הזה, יותר משש שעות, 3/4 שעה הפסקה.

שאלה מהקהל: (לא ברור) שתיים עשרה שעות.

השאלה היא בתוך השתיים עשרה שעות מקסימום ביום, קודם כל לנוער לא רלוונטי 12 שעות. נוער הוא רק 8 שעות. בעיקרון האבחנה על פי החוק לעניין השאלה האם אני צריך, האם אני סופר את השעות כשעות עבודה או לא סופר את השעות כשעות עבודה, אז היא בשני שלבים. לגבי האיסור, זמן הפסקה הוא לא זמן עבודה. זמן הפסקה הוא לא זמן עבודה. אבל אנחנו מבחינים בין שני סוגים של הפסקות פוטנציאליות, אוקי? הפסקה אחת שבה אני אומר לעובד: "תעשה מה שאתה רוצה. אתה יכול לצאת, אתה יכול, אתה לא צריך להיות כאן. אתה יכול בהפסקה לשבת פה, אתה יכול ללכת, אתה יכול להתעסק בעניינים שלך" אז אני לא סופר את הזמן הזה לא לטובת מספר השעות, זה יכול להיות מעבר ל-12 לצורך העניין אם זה בגיר וגם לא לצורך תשלום גמול שעות נוספות. הפסקה אחרת זה הפסקה שאני אומר לעובד: "אני מבקש שתהיה זמין בהפסקה" ואז זה בוודאי אני צריך לשלם עליה וזה גם שאלה פרשנית שתלויה בנסיבות האם אני סופר את זה לטובת ה-12 או לא סופר את זה לטובת ה-12. בדרך כלל התשובה תהיה: "אתה צריך לספור את זה".

כי חוק שעות עבודה ומנוחה מגדיר את זמן העבודה כזמן שהעובד עומד לרשות המעסיק. ואם אני אומר לעובד: גם בזמן ההפסקה שלך, כשאתה אוכל את הסנדוויץ' או כשאתה יושב בחדר אוכל אתה צריך להיות זמין, אז הוא עומד לרשותי. בסדר? ואז אני לא יכול לחרוג מה-12.

עבודת לילה, מי שהוא מתחת לגיל 16 לא מעסיקים אותו מעל שעה שמונה. בגיל 16 ומעלה אפשר להעסיק את מי שמשרד החינוך אישר שהם נשרו בתקופת הלימודים עד השעה 10 בלילה, למעשה אפשר להעסיק את כל מי שהוא מגיל 16 ומעלה עד השעה עשר בלילה. אפשר גם לפנות למשרד הכלכלה ומשרד הכלכלה נותן היתרים כאלה. אוקי?

אני מלווה את אחת מרשתות המזון המהיר ופנינו ואנחנו יש לנו כבר שנים אחורה היתר להעסיק בני נוער עד השעה חצות גם בתקופת הלימודים. יש כללים בעניין הזה. קובעים לכם כללים ואפשר להעסיק בני נוער שמעל גיל 16 גם מעבר לעשר, על פי היתרים ספציפיים. יש כן היתר, מה שיש מעבר להיתרים הספציפיים זה היתר כללי.

בתקופת החופש, כבר מזמן הבינו שבמקום שהם יעשו לנו רעש כשהם מעשנים נרגילות בגינה הציבורית, עדיף שהם יעבדו מי שיכול למצוא עבודה. ולכן בחופש אפשר להעסיק בני 16 ומעלה עד חצות בתנאי שהמעסיק דואג להם להסעה הביתה ולתת להם את ה-5.9 שיחזרו באוטובוס זה לא לדאוג להסעה. זה או מוניות או הסעה הביתה. אז אפשר להעסיק אחרי השעה עשר.

דיברנו על הטופסולוגיה שבתחילת הקשר, תלושי שכר לעובדים קטינים זה כמו תלושי שכר לבגירים. צריך לתת להם, הם זכאים לכל הזכויות בניואנסים. הם זכאים לקצת יותר ימי חופשה מבגירים בתחילת התקופה שלהם.

הם לא זכאים למשל לפנסיה, פנסיה כמו שאתם יודעים, החובה הכללית במשק היא 20 לנשים 21 לגברים, חגים זה כמו, אם אתם מעסיקים בתקופת הלימודים אז חגים זה כמו לבגירים. רוב הכללים הם בדיוק כמו על בגירים. אז זאת המעטפת של העסקת בני נוער. תפעילו אותה נכון ותעסיקו בני נוער. יש לנו רבע שעה לשאלות, אז אני אתחיל פה.

שאלה מהקהל: לגיל 17.5 איזה כללים יש?

השאלה פה היתה מהם הכללים לבני 17.5? איזה כללים? אז בני 17.5 אתה יכול להעסיק בדיוק כמו שאתה מעסיק בגיר. בשעות נוספות, ואם יש לך היתר להעסיק בשבת, גם בשבת. וכן הלאה. אבל תקפיד על העסקה מסודרת. כי אם ימצאו שלא העסקת אותם כמו בגירים כחוק, יאכפו כאילו זה נוער.

שאלה מהקהל: והתעריף?

התעריף אתה תוכל לשלם לו, שאלה טובה. אני לא יודע לענות לך עליה בשלוף. האם אני מחויב לשכר מינימום של קטין או של בגיר. אני נוטה לומר לך שכקטין השכר מינימום כקטין. אבל שאלה טובה. אם אתה רוצה, שלח אלי מייל ואני אעשה בדיקה נוספת.

שאלה מהקהל: אם (לא ברור) בני נוער חלים עליהם כל (לא ברור)?

שאלה טובה. השאלה היתה, אני אחזור, מה קורה אם אני קיבוץ ואני שולח את הנוער של הקיבוץ לעבוד אצלנו במפעל הקיבוצי?

אז התשובה היא שאין יחסי עובד- מעביד. ובעיקרו של דבר לא חלים הכללים האלה ולא תבוצע אכיפה. אני שיש לי בן הלקוחות בין השאר מפעלים קיבוציים, אני ממליץ לגבש, כמו שמגבשים גם לגבי חברי קיבוץ בגירים, אנחנו עושים להם בטח היום בקיבוצים המתחדשים כל מיני תלושי סימולציה, ומקפידים על כללים דומים, לעשות את זה גם ביחס לבני נוער, אבל התשובה היא "לא, אין אכיפה".

שאלה מהקהל: האם המעסיק אחראי למרות שהעובד הוא מכוח אדם, איך הוא יכול לבדוק אם צריך לתת פיקדון לתת פיקדון, שהוא שילם פנסיה לעובד?

אז אני אומר ככה: תראו, אנחנו מבחינים פה בין שני סוגים של מתקשרים איתנו. מתקשר אחד זה חברת כוח אדם ומתקשר אחר זה חברת שירות.

אני יכול את העבודת ניקיון שלי לעשות עם שני סוגים של גופים. אני יכול לעשות עם א.א. כוח אדם ששמה לי עובד ניקיון או עם א.א. ניקיון בע"מ שהיא שמה לי את עובד הניקיון והיא מנקה לי לכאורה. בפועל זה נראה בדיוק אותו דבר במשולש הזה.

עם א.א.כוח אדם אני בעיקרון החיים שלי קצת יותר קלים כי אני באמת, רמת הפיקוח הנדרשת ממני היא לא מאד גבוהה. אני כן נדרש לראות רישיון שלהם כקבלן כוח אדם, ואני נדרש, לפחות פורמאלית אין חובת פיקוח. אני לא צריך לצלול לתוך התלושים והאישורים למיניהם. אני צריך לדעת שאני לא יכול להעסיק עובדים כאלה דקה אחת יותר מתשעה חודשים. אחרי תשעה חודשים זה כבר אשמה שלי מהתחלה ועד הסוף. ולכן אנחנו רואים הרבה פעמים העסקות לא עם קבלני כוח אדם אלא עם שירותים.

שירותי ניקיון, שירותי שמירה וכן הלאה. יש חוק שאומר: "אתה חייב לפקח". אתה צריך להסתכל בתלושים, ואתה צריך לקבל אישור של רואה החשבון, בודק שכר שיהיה וכן הלאה. זה מה שצריך לעשות.

שאלה מהקהל: צריך לעשות את זה?

כן.

שאלה מהקהל: והחברות שירות יודעות את זה?

הם יודעים. הם הרבה פעמים משתדלים להתעלם ולכן זה אחריות שלך כמעסיק לוודא שזה מתקיים.

שאלה מהקהל: חופשת לידה של 15 שבועות לגבר. אפשר קצת להרחיב לגבי גבר אם הוא לוקח נגיד את השבוע, אז מה קרה לה? מה הוא מקבל מזה? אי אפשר לפטר אותו או מה?

התשובה היא: גבר יכול לקחת חופשת לידה רק אחרי ש. גבר יכול לקחת חופשת לידה רק אחרי שרעייתו ניצלה לפחות שישה שבועות. היולדת חייבת להיות שישה שבועות לפחות בחופשה. זה היה מאז ומעולם, זה לא חדש.

שאלה מהקהל: לא, השבוע החופף.

רגע, אבל את ביקשת להרחיב, אז אני אומר כמה מילים יותר רחב ואז, אז קודם כל היולדת חייבת לנצל שישה שבועות לפחות. בסדר? שישה שבועות לפחות. ומאותו שלב, הגבר יכול לקחת או את כל היתרה של התשעה שבועות שנותרים או פעם אמרו לו: "תיקח לפחות שלושה שבועות, אחרת לא נאפשר את זה". היום אומרים לו: "תיקח לפחות שבוע". עכשיו, השבוע הזה הוא יכול לקחת אותו לבד, הוא יכול לקחת אותו יחד עם אשתו. הם יכולים להחליט שהוא לוקח שבועיים, מתוכם שבוע חפיפה ושבוע לבד. זה המצב. זה כבר לשיקול דעתם.

יש טופסולוגיה מול הביטוח לאומי וגם הצהרה שצריך למסור למעביד. מול הביטוח לאומי, תבררו את זה מול הביטוח לאומי, היום כבר הכל נגיש באינטרנט. מול המעסיק, יש תקנות שמסדירות בדיוק מה אתה צריך להודיע למעסיק שלך. אין לי פה את ה.

שאלה מהקהל: אבל (לא ברור)?

כן בוודאי. אנחנו מדברים על האפשרות. קודם כל תבחינו פה בין שני דברים. גבר כזה שיוצא לחופשת לידה, חלים עליו כל הכללים שחלים בחוק עבודת נשים על אישה. אי אפשר לפטר אותו בתקופה הזו, הוא יהיה מוגן במשך שישים יום מהרגע שהוא חוזר לעבודה, הוא יכול לצאת לחלק חופשה שלא מקבלים כסף מביטוח לאומי. הוא יכול להאריך אחרי זה ולהיות בחל"ת, בדיוק כמו אישה. בסדר?

שאלה מהקהל: בני נוער, אם אני מבינה נכון מותר להעסיק בני נוער מעל לגיל (לא ברור) במידה ומביאים אישור (לא ברור)?

נכון. השאלה היא אם מותר לי להעסיק בתקופת הלימודים בני נוער מעל גיל 16? התשובה היא: "כן". בתקופת הלימודים, רק שיביאו אישור מה המערכת שלהם בשביל שלא תעסיקי אותם בשעות הלימודים. בסדר?

שאלה מהקהל: גיל של בני נוער זה לפי שנת מס או גיל מדויק?

מדויק, ביום שאת מעסיקה אותם אז ייבדק הגיל שלהם.

שאלה מהקהל: לגבי חופשת לידה, אם זה מאותו המין, הרי זה לא?

שאלה טובה. שאלה טובה, אני לא יודע לענות לך על זה בשלוף. באופן כללי ככה, קודם כל יש הרחבה גורפת של חוקי העבודה, הרחבה גורפת של חוקי העבודה ל. השאלה היתה: מה קורה כשבני הזוג הם מאותו מין? האם אז גם אז יש את האפשרות הזאת להתחלק בתקופת חופשת הלידה? אני לא יודע לענות לך על זה כאן. אני מניח שזה קל לבדוק את זה. צריך לראות מה הטרמינולוגיה של החוק.

קודם כל, יכול להיות שהחוק מדבר על בן או בת הזוג ואז זה וודאי גם מאותו מין. אני לא זוכר אם זה החוק או שהחוק מדבר "רעייתו", "אשתו" או "בעלה", צריך לבדוק, או "האב", נכון. אז צריך לבדוק. אני לא זוכר את הטרמינולוגיה של החוק, צריך להסתכל ולבדוק את השאלה הזאת. קודם כל, החוק מרחיב על כל ההוראות האלטרנטיביות האחרות. פונדקאות, אומנה ואימוץ, זה חל, הכללים האלה חלים. לגבי בני הזוג, הפרשנויות בדרך כלל כשזה מגיע לבתי דין לעבודה, הם עושים את ההרחבה הזאת גם לבני זוג מאותו מין. זאת הנטייה של הפסיקה בשנים האחרונות. אבל צריך לבדוק את העניין הזה באופן ספציפי.

שאלה מהקהל: יולדת, היא הביאה לי (לא ברור) ובדקתי את זה, מגיע לה שבעה ימי מחלה על חשבון זה ש(לא ברור).

בדקת בפסיקה, שוב, זה בני זוג מאותו מין. אז את לוקחת אותי צעד קדימה בשאלה שאני לא יודע לענות עליה כמו שצריך. בעיקרון, אם חלים הכללים אז הם חלים עד הסוף.

שאלה מהקהל: השאלה לגבי שעות נוספות, אמרת שאפשר עד 12 שעות.

נכון, בכל מקרה, אי אפשר להעסיק עובד במדינת ישראל מעל 12 שעות ביום.

שאלה מהקהל: מה קורה אם (לא ברור)? עברו כמה ימים?

אני כמי שיועץ למעסיק מציע להתריע, שיהיה לך, סלח לי על הביטוי, כיסוי תחת. תתריע בעובדים כאלה, תוציא להם אם צריך נייר בכתב, אם יש מישהו שבאופן רצוף מצפצף על ההוראה שלך, אז תפעיל את הכלים המשמעתיים שיש לך עד פיטורים. תסביר לו שהוא מסכן, הוא גורם לך להיכשל, להפר את החוק. בסדר? אבל לפחות שיהיה לך את הכיסוי, בארגונים גדולים אני אומר, אחת ל, לבדקו דו"חות נוכחות, תוציאו הוראות למנהלי המחלקות, תוציאו הוראות לעובדים, תזמינו לשיחות בירור, תביאו אותי שאני אתן הרצאה, ככה מהדקים את העניין.

שאלה מהקהל: (לא ברור)?

זה שאלה, יכול להיות ששאלו את זה אבל אני לא עניתי. שאלה טובה. השאלה האם בן הזוג יכול לבחור לחפוף את התקופה עם רעייתו בשבוע הראשון? נכון? בשבוע הראשון של הלידה. אני לא יודע, צריך לדייק לך תשובה לעניין הזה, את יכולה לשלוח אלי מייל. אינטואטיבית אני חושב שכן, אני חושב שאין סיבה שזה לא יקרה. זה משהו אחר, אישה חייבת להיות שישה שבועות בבית. שישה שבועות לפחות בחופשת לידה, רצופים. מה שאומרת הגברת שם: תראו, יש בחור נורא נחמד. הוא לא רוצה להיות בחופשה לבד, הוא רוצה פשוט להיות את השבוע הראשון עם רעייתו, שניהם ביחד. האמת היא זה עושה שכל, זה שבוע הכי קשה, נכון. ויקבל את הדמי לידה. אינטואטיבית נראה לי שכן, צריך לבדוק את זה בהשוואה לסעיפי החוק.

שאלה מהקהל: יש משהו חדש, שחלק זה על חשבון ימי מחלה.

בסדר, אבל נניח שאין לי ימי מחלה, ניצלתי את כולם. אני רוצה לנצל את זכאותי לחופשת לידה. נכון שיש.

שאלה מהקהל: יש את זה, זה נכון?

נכון.

שאלה מהקהל: העסקת בני נוער, מעסיקים ב(לא ברור) פסח ימי חופש אם הם עבדו שבוע אחרי סוכות ושבוע אחרי פסח?

השאלה היתה מה קורה עם בני נוער שמעסיקים אותם בסוכות ומעסיקים אותם בפסח, האם הם זכאים לחופשה? אם אתם עושים את זה אז אתם מעסיקים בני נוער אני מבין לאורך תקופות ממושכות או בכל החופשים.

הם צוברים זכויות לחופשה בדיוק כמו שצובר זכות לחופשה עובד בגיר. המכסה השנתית שלהם היא יותר גבוהה, היא 18 ימים קלנדריים. עכשיו, צריך לבדוק כמה הם עבדו בתקופות האלה והאם הם צברו. החוק חופשה שנתית אומר שאם, הרי איך הנוסחה של חוק חופשה שנתית? היא אומרת לך כזה דבר: תבדוק מה הוותק של העובד במקום העבודה, האם זה השנה הראשונה או השנה השניה. אז פה, כמה ימים הוא עבד באותה שנה ותגידי אם זה שנה שהוא עבד בה מלא מינואר עד דצמבר, ואם כן אז תחלק את מספר הימים חלקי 200 או 240 כפול המכסה שקבועה בחוק. שאצלם היא 18 ימים. ותתעלם מחלק מיום. אוקי? אם יצא לך שהוא עבד שלושה ימים לחלק למאתיים כפול שמונה עשרה זה רק 0.8 או 0.5 מתעלמים, מקבלים אפס. מפעילים את הנוסחה הזו, בודקים אם יצא שמגיעים לחופש. אם כן, כן. אם לא, לא.

שאלה מהקהל: (לא ברור) עד עשר בבוקר, אתה אומר משתיים עד שש?

אם עובדים משתיים עד עשר בבוקר, את עובדת בדיוק 12 שעות שמתוכם 5 הן שעות נוספות ו.

שאלה מהקהל: אתה אומר עד שש בבוקר, הוא עובד שש שעות?

לא, כיוון שהעבודה היא עבודת לילה. יום רגיל שלו מתקצר לשבע שעות. עכשיו תקשיבי, עד לתיקון הזה את לא יכולת לעשות את מה שאת עושה כי ההיתר הכללי מאפשר לך לעבוד רק 4 שעות נוספות, 7 ועוד 4 זה 11. בא התיקון הזה ואומר: "תוכלי להעסיק אותו 12 אבל יש לך 5 שעות נוספות. אז תשלמי לו על 5 שעות נוספות". על 7 שעות הראשונות את משלמת לו 100 אחוז שכר, אחרי זה 125 ואחרי זה עוד שלוש 150.

שאלה מהקהל: עובד שעתי, הצבירה של (לא ברור)? יש להם חלק יום מהצבירה?

יום קלנדרי או יום עבודה? קודם כל תקשיבו, בעיקרון, אני מציע לכם לא לשבור את הראש על שברירי ימים. כי יש גם תמיד פער. חוק חופשה שנתית הוא חוק משנת 57, הוא לא העלה על דעתו שיום אחד כולכם תשתמשו בתוכנות שכר שבאמת שוק העבודה יגיעו לזה. והוא לא עמד בקצב של השינויים. לפי החוק הזה, נקודת הזמן היחידה שאני יכול לדעת כמה ימים באמת מגיעים לעובד על שנה מסוימת זה בסוף השנה.

שאלה מהקהל: אנחנו במהלך השנה.

החוק לא מטפל בזה. אבל מה שאתם עושים, עובד עבד אצלי חודש, אני כבר זוקף לו יום חופשה. נכון? עבד אצלי עוד חודש, אני זוקף לו עוד יום אחד. אז כי אתם מחשבים את זה באונגואינג. אין הבדל מבחינת החישוב של מספר ימי החופשה בין עובד שעתי לבין עובד חודשי. אין שום הבדל. מחשבים לפי החוק באותה שיטה בדיוק כמו שאמרתי מקודם.

שאלה מהקהל: אבל לבני נוער זה אותו שיטה אמרת.

כן.

שאלה מהקהל: רק מחלקים ב-240.

לא לא לא. ה-240 חבר'ה, אתם צריכים לבוא ליום עיון על חופשה שנתית. ה-200 ו-240 לא קשור לבני נוער או לא בני נוער. בבני נוער ההבדל זה המכסה הבסיסית שלהם היא יותר גבוהה משל בגיר. בגיר המכסה הבסיסית נכון להיום אני כבר לא זוכר אם זה 15 או 16, 16 ימים. 11 ימי עבודה. אוקי? אצל קטין זה 18 ימים קלנדריים מתחילת השנה.

חבר'ה מי שרוצה לרדת לזה, אני מעביר פה מעת לעת גם השתלמויות על ימי חופשה. תבואו, חוק חופשה שנתית אפשר לדבר עליו מלא. זה ברוטו, ימים קלנדריים. חברים, תודה רבה. שיהיה לכם המשך יום מהנה.