הרצאות בנושא  מס הכנסה

התעמרות והתנכלות במקומות עבודה : עודד ערמוני - 22/6/16

חזור לרשימת הרצאות בנושא מס הכנסה

התעמרות והתנכלות במקומות עבודה

עודד ערמוני - 22/6/16

התעמרות והתנכלות במקומות עבודה

אני אדבר איתכם על דיני עבודה. אני אחלק את ההרצאה שלי לשני נושאים. אחד, נושא שגרתי יותר שכבר השמעתי אותו כמה פעמים בהרצאות כאן, וזה נושא של: חופשה, הבראה, העסקה של בני נוער, כל מה שקשור לתקופת הקיץ ומתעורר במקומות עבודה.

הנושא השני זה נושא שהוא פחות היה מדובר לאורך שנים, מבחינה משפטית הוא מאד מדובר בתקופה האחרונה גם מבחינה ציבורית וגם מבחינה משפטית, זה הנושא של התעמרות בעובדים במקומות עבודה. זה הולך להיות נושא מאד חם בעולם המשפט ביחסי עבודה, זה כבר נושא חם בכותרות, עיין ערך פרשת הגברת נתניהו, אני אדבר קצת על פסק הדין בעניין של מני נפתלי כי הוא באמת אבן דרך בנושא הזה.

הכוונה שלי היתה להתחיל את ההרצאה על החלק הזה בכתבה ששודרה במבט שני על נושא של התעמרות בעבודה, מישהו ראה את הכתבה הזאת? מצוין. אז זו כתבה מעניינת ובעצם אני יכול לעמוד פה שעה ולבלבל לכם את המוח אבל כמו שאומרים: "תמונה אחת שווה יותר מאלף מילים" ובטח שכתבה אחת. היא באמת מציגה את הדברים, מציגה את התופעה כמו שהיא באמת, כמו שהיא בפועל, כמו שהיא בחיים, כמו שהיא במקומות עבודה. אז אני מקווה שתכף נוכל לראות אותה.

בינתיים אני אדבר קצת על הנושא בהיבטים במשפטיים ובהיבטים במשפטיים אני רוצה לדבר קצת על מה זה מנקודת מבט משפטית "התעמרות בעובדים" או מה זה "התנכלות לעובדים במקומות עבודה" קצת לדבר על זה באופן כללי. אחרי זה אני אומר מילה או שתיים על הצעת חוק.

יש חוק שכבר עבר בכנסת בקריאה טרומית, זה עדיין ראשית של תהליך חקיקה, עדיין ארוכה הדרך עד שזה יהיה חוק בספר החוקים שלנו אבל היא כבר לא ארוכה מאד. החוק הזה מסדיר את הנושא של מניעת התנכלויות והתעמרות בעובדים במקומות עבודה, ואחר כך אני אדבר באמת על משהו, אבן דרך בעניין הזה וזה פסק הדין בעניין מני נפתלי, הפרשה של התביעות נגד סביבת העבודה במעון ראש הממשלה. בית הדין לעבודה, הנשיאה שמה, השופטת דינה פרוז'ימין הוציאה פסקי דין שהם מאד משמעותיים, ללא ספק יהוו בסיס לתביעות נוספות.

אלה מכם שמגיעים לכאן מארגונים, תדעו, תביעות מהסוג האלה צפויות עוד להגיע. אז אלה הנושאים, זה לחלק הזה, לו אני אייחד את החצי הראשון של ההרצאה שלי.

בואו נדבר קצת על מה זה התעמרות במקומות עבודה? מה זה התעמרות בעובד? מה זה התנכלות? אתם תראו את זה בכתבה, בכתבה מדברים גם אנשי אקדמיה וזה נחקר בשנים האחרונות. יש את הפסיכולוג איתן המאירי הוא כתב על זה ספר.

רבים מאיתנו שעוסקים בתחום מכירים את הספר הזה. זו תופעה שהיא כבר נמדדה אמפירית. המספרים די מבהילים. כשהשופטת פרוז'יני כתבה את פסק הדין בעניין מני נפתלי היא ציינה נתונים סטטיסטיים שחמישים אחוז מהעובדים במשק מתלוננים על איזשהו סוג של התעמרות או התנכלות במקומות עבודה.

איתן מאירי, אתם תכף תראו את זה בכתבה, אומר נתון מבהיל: הוא אומר שעשרה אחוז מהמתאבדים בארץ, עשרה אחוז מהמתאבדים בארץ אלה התאבדויות שקשורות לסטרס, למצוקה נפשית, לדכאון שקשור באופן כזה או אחר להתנכלות במקומות עבודה. התופעה הזאת קיימת. אתם תראו, היא קיימת בגלל מרוץ החיים המודרני המטורף, היא קיימת בגלל התרבות שלנו שהיא רותחת ומבעבעת, היא קיימת כי לפעמים ככה מנהלים לומדים לנהל.

יש משפט מאד חזק שאומרת אחת מהמרואיינות בכתבה שעבדה בעיתון "מעריב", היא אומרת שאמנון דנקנר, כשהוא היה עורך של מעריב אמר לה את המשפט המאד חזק: "בשביל שעובדים יתפקדו, הם צריכים להרגיש כל הזמן שהקרקע בוערת להם מתחת לרגליים".

אז יש מנהלים שבהחלט חושבים ככה, אגב, יש מנהלים שמצליחים להשיג תוצאות לא רעות בכלל בזכות שיטת הניהול הזו. ואז שיטת הניהול מחלחלת לאקדמיה וסטודנטים למינהל עסקים שהם מנהלי העתיד לומדים את שיטת הניהול הזאת ואנחנו מוצאים אותה במקומות עבודה.

אני רק לא מזמן ליוויתי לשימוע עובדת ובאתי וטענתי בשמה, בשימוע העמידו אותה להליך פיטורים, עובדת שעובדת תשע שנים כבר בארגון ויש לה בעשרה חודשים האחרונים מנהלת חדשה. והמנהלת החדשה הזאת לא מסתדרת איתה וקיבלה העובדת הזמנה מאד מפורטת לשימוע על רקע מערכת יחסים עכורה בינה לבין המנהלת.

עכשיו, זה מנהלת שמנהלת אותה רק עשרה חודשים. במשך שנים היא עבדה בארגון והיתה עובדת מוערכת וכשהכנתי את עצמי לשימוע, אחד לאחד מצאתי את התופעות האלה שכתובות, שהאקדמיה כותבת עליהם, שהספרות, שהמחקר של התעמרות במקומות עבודה. ראיתי מיילים של אותה מנהלת של העובדת שבהם היא נוזפת בה. (הקרנת כתבה)

תראו, זה די מדהים אני חושב כי מה שהכתבה הזאת אומרת לנו זה שאם יש פה מאה אנשים, 25 מכם יודעים על מה מדובר. זה די מדהים. אז אמרה פה מישהי : "אני עבדתי עם מישהי שהתעמרה בי שלוש שנים" ואני התחלתי לפני שהקרנתי את הכתבה.

הערה מהקהל:     היא הלכה לשנה וחזרה. 12 שנה עבדתי, בלי שימוע בכלל. לא היה לו מה להגיד.

אז אני בטוח שיש פה עוד ועוד סיפורים כאלה ואני התחלתי לספר לכם לפני שהקרנתי את הכתבה על זה שבשבוע שעבר ליוויתי עובדת לשימוע שהיא זומנה אליו בעקבות מנהלת שעבדה מולה עשרה חודשים אחרונים וחברות וחברים. אחד לאחד הדברים היו שמה. היו שמה מיילים שאותה מנהלת שולחת לעובדת שייצגתי כשהיא מכתבת, נוזפת בה במיילים על התפקוד שלה ומכתבת את הכפופים לה. זאת התעמרות בעבודה.

יש שמה מקרים שהעובדת שאני ייצגתי עבדה קשה מאד על איזשהו פרויקט ואז אותה מנהלת נותנת לה הוראה שאת הפרויקט יציג מישהו אחר, שמישהו אחר ייקח את הקרדיט עליו. היו שמה מקרים שהיא נוזפת בה מול צדדים שלישיים. אלה תופעות, אלה ואחרות זה תופעות של התעמרות בעבודה, הם תופעות שקיימות.

אני ישבתי מול המנהלת הזאת, אני לא יכול לומר שהרגשתי שיושב שמה מישהו מרושע. לא ישב שמה מישהו מרושע. ישבה שמה מישהי שלא מבינה ששיטת הניהול שלה רעה. והיא עושה את זה אולי מטעות. אתם יודעים מה? היא עושה את זה בתום לב. היא חושבת שככה.

שאלה מהקהל:     היא עושה את זה להרבה עובדים שלה או רק לעובדת הספציפית הזאת?

זו שאלה טובה.

הערה מהקהל:     בדרך כלל אלה הם סיטואציות מאד מדויקות למישהי שיש לה חולשה.

אז או חולשה, נכון, יכול להיות. אני מסכים, בסדר. אבל אני נותן לה את הקרדיט שזה תום לב ונכון שזה העובדת הספציפית הזאת ונכון שיש עובדים אחרים שאוהבים נורא את המנהלת הזאת. ואמר אגב איתן המאירי: "הרבה פעמים הקורבנות של זה זה דווקא עובדים מוכשרים, דווקא עובדים שאותו מנהל מרגיש מאויים מהם". אז התופעה הזאת קיימת, המציאות היום מציפה את המודעות וחשוב שהיא תוצף וחשוב שאתם תהיו מודעים לה וחשוב שהמעסיקים שלכם והכפופים לכם יהיו מודעים לה.

ובואו נפשט קצת את הדברים, אז מה זה התעמרות בעבודה?

 שימו לב, השקפים הבאים בעצם הם מתוך ההגדרה של התעמרות במקום העבודה כמו שהיא נמצאת בהצעת החוק. והמרכיב הראשון שיש להתנהגות שאנחנו מזהים אותה כהתעמרות זה מרכיב של חזרתיות.

לכל אחד מותר לאבד את הראש, גם לעובד מותר לצרוח וגם למנהל מותר לצעוק ולנזוף. ואם זה אירוע חד פעמי זאת לא התעמרות.

אמר איתן המאירי: "זאת כן התעמרות. זאת התעמרות על הקצה, על הצד היותר מתון של הסקאלה". אבל מנקודת מבט של החוק לקחו את זה צעד קדימה ואמרו שכשזה אירוע חד פעמי, זאת לא התעמרות.

אבל משעה שיש לנו התנהגות שחוזרת על עצמה, אז לתוך המטרייה הזאת יכולים להיכנס כל מיני סיטואציות, כל מיני התנהגויות, כל מיני תופעות שהן תחשבנה להתעמרות.

שימו לב שההגדרה היא הגדרה, אנחנו קוראים לזה בשפה המשפטית "של ריבוי". אוקי? לרבות אחת או יותר מההתנהגויות האלה. זאת אומרת שהרשימה שהחוק מפרט למה זה התעמרות, היא לא רשימה סגורה. הן רק דוגמאות, רק דוגמאות למה זו התעמרות.

אז התייחסות מבזה או משפילה או מזיקה כלפי אדם לרבות באמצעות צעקות, קללות, האשמות שווא או הפצת שמועות מזיקות, זה ברור.

האינטואיציה של כולנו אומרת: כשאתה פעם אחר פעם במקום לדבר עם כפוף, צורח עליו, אז אתה מתעמר בו. אוקי?

אגב, החוק הוציא החוצה את כל מה שהוא התנכלות פיזית. זה ברור, זה מטופל באמצעות חוקים אחרים. מחוק העונשין שאוסר על תקיפה ועד החוק למניעת הטרדה מינית וחוק עונשין שאוסר מגע שיש בו כדי לבזות או להשפיל מבחינה מינית. אז אנחנו מדברים על התנהגויות מילוליות או אחרות אבל שהם לא פיזיות.

שימו לב להגדרה הזאת: שיבוש של אדם לבצע את תפקידו. ופה יש הרבה מאד היבטים. גם אצל העובדת שליוויתי בשימוע מצאנו את זה. מצאנו את זה שפתאום כל הזמן מנטרים אותה. אתם מכירים את זה, ראיתם את זה במקומות העבודה שלכם, שפתאום יושבים למישהו על הראש באופן בלתי סביר. פתאום אומרים לו: "כל שבוע אני רוצה שתגיש לי תכנית עבודה" אחרי חמש שנים שהוא מעולם לא עשה את זה.

לתת למישהו לבצע תפקידים שאף פעם לא היו במסגרת התפקיד שלו. לקחת ממישהו סמכויות שבמשך שנים היו שלו. כל אלה הן תופעות שתיחשבנה להתעמרות, היטפלות קנטרנית.

אז שימו לב, שליטה הדוקה, הצרה בפועל או בכוח של סמכויות. דוגמא נוספת, תופעה בולטת שהחוק מתאר כהתעמרות בעבודה: הטלת משימות על אדם שמטרתן מילוי צרכיו האישיים של אחר שאינן נוגעות לתחומי תפקידו, הכפפתו של אדם לאווירה של פחד ואיומים.

ייחוס, הקרדיט, דיברתי על זה קודם. ייחוס עבדתו, השגותיו והצלחותיו של אדם לאדם אחר או ייחוס לאדם כשלונות לא לו.

מנהל שמנסה להפיל את כל תחלואי החברה או המחלקה או היחידה על עובד מסוים, מנהל אחר שלא נותן קרדיט, שלא נותן לעובדים לצמוח תחתיו, שדורש מעובדים לבצע מטלות מאד מורכבות ולוקח את הקרדיט, הוא מנהל מתעמר, הוא מנהל מתנכל. הוא מנהל כזה בעולם המוסרי של כולנו והוא מנהל כזה גם בעולם המשפטי שעומד בפתח.

נקיטת פעולות שיש בהם כדי להוביל לבידוד מקצועי או חברתי של אדם. אחת מהטענות, אחד מהדברים הראשונים שהעובדת הזאת שליוויתי אותה ביום חמישי לשימוע אמרה לי כשישבנו אצלי במשרד ולמדתי ממנה את הפרטים, זה שנוצר מצב שכבר אין לה עם מי ללכת לאכול צהריים. פתאום היא כבר אין לה עם מי לשתות קפה. אז התעמרות בעבודה, בסוף תבוא לידי ביטוי בבידוד.

שמעתם מה אמרה המרואיינת, היא אמרה שזה קצת כמו להקה מה שקורה במקומות עבודה, המנהל מתעמר ואז פתאום כולם מזהים את החלש וכולם מרשים לעצמם להיטפל אליו. וחשוב שנבין את זה כולנו לא רק כמי שעלולים להיות קורבנות להתעמרות ולא רק כמי שעלולים להתעמר באחרים כי יש לנו כפופים.

חשוב שנבין את זה כי כולנו במקום העבודה, אנחנו חלק מהעדר וכמה מאיתנו אני בטוח, זה כולנו אני בטוח, אין פה אף אחד בקהל שלא יוכל לצייר, כולנו אנשים שעובדים כמה שנים בשוק העבודה, אני בטוח שכולכם יכולים לתאר בראש סיטואציה של מישהו שסומן על ידי המנהלים כחלש. והמישהו הזה מצא את עצמו או מבודד או פתאום גם אנחנו התחלנו לראות בו פגמים. וגם אנחנו פתאום התחלנו לחשוב שבאמת אולי הוא לא בסדר. וגם אנחנו פתאום התחלנו פחות לקרוא לו כשאנחנו הולכים לשתות קפה או יורדים לקנות את הסנדוויץ'.

אז חברים, אלה תופעות. תופעות פסיכולוגיות, תופעות חברתיות שקורות במקומות עבודה והם חלק מהתופעה הקשה הזאת שנקראת התעמרות.

נקיטת פעולות שיש בהם כדי לפגוע באופן בלתי סביר בפרטיותו של אדם. הרבה מאד קרבנות להתעמרות מספרים על זה שפתאום לקחו להם את החדר. ופתאום הם מוצאים את עצמם ב- open space או יושבים על מישהו אחר בחדר משותף ואני לא מדבר על מקרים יותר קיצוניים שמושיבים אותם בשולחן מול הבוס או מצלמות או פתאום שמים לך מכשיר באוטו, איטורן או בטלפון מכשיר איקון או יומיים שלושה לפני שישבתי עם אותה עובדת ישבו אצלי במשרד עובדים שאחד מהם סיפר לי שכשהבן שלו עבר בערב בבית ליד הלפטופ שלו, הוא פתאום קרא לו, הוא אמר לו: "אבא תראה, הלפטופ זז לבד".

בסדר? הנתונים על המסך זזו כי באותם רגעים ממש, איש מחשבים של המנהל התקין מה שנקרא "רוגלה", תוכנה שעוקבת על כל פעולה שאותו עובד עושה במחשב שלו. כל התופעות האלה הם מנקודת מבט של החוק, זאת רשימת הסעיפים, זאת רשימת הדוגמאות שהחוק נותן למה זה התעמרות במקומות עבודה.

עכשיו אני אמרתי את זה בפתח הדברים ונתנה לזה, וזה ציטוט מתוך פסק הדין של השופטת פרוז'ינין. השופטת פרוז'ינין בעניין של מני נפתלי מסבירה את מה שכבר נחקר ומתואר בספרות ובדיאלוג, בשיח על הנושא של התעמרות.

חברים, מקום עבודה זה מקום שיש בו הרבה חיכוכים, זה מקום שיש בו גם עימותים, זה סיטואציה חברתית. כשיש קבוצה של אנשים אז תמיד יהיו בריתות וחברויות וויכוחים וכל מה שאתם רוצים, וזה קיים במקומות עבודה. וצריך לזהות איזשהו קו שמפריד בין משהו לגיטימי למשהו פסול, בין חיכוך שהוא חלק ממקום העבודה לבין מה שהוא התעמרות

ואמרה השופטת: זה בסדר שמעביד או מנהל מעיר לעובד על ההתנהגות שלו, זה בסדר שהוא נותן לו הערכות לא חיובית כשמגיע לו. זה אפילו בסדר שהוא נוזף בו וגם אם הוא צועק עליו, לא קרה עוד שום דבר. זה לגיטימי כל זמן שזה נעשה בתום לב, כל זמן שהשיקולים הם שיקולים ענייניים, כל זמן שזה נעשה באופן ראוי תוך שמירה על הכבוד של העובד.

בסופו של דבר, תראו, בתי משפט, בתי הדין לעבודה יצטרכו לגבש מבחנים והמבחנים יהיו מבחנים אובייקטיביים. זאת אומרת, השופטים יגידו: אנחנו צריכים לשאול את עצמנו מה היה אומר מתבונן אובייקטיבי על הסיטואציה? אנחנו נשים בצד את התחושות הקשות של העובד ואנחנו נשים בצד את הכעס של המנהל או של המעביד ואנחנו נשאל את עצמנו מה צופה אובייקטיבי היה אומר על הסיטואציה.

ודוגמא להתבוננות אובייקטיבית על סיטואציה במקום עבודה, זה הדוגמא של פסק הדין בעניין מני נפתלי. אנחנו תכף נדבר על זה קצת, אני יסקור את זה בלי לצלול יותר מידי לרכילות שכולכם, לא לרכילות, לפרטים הצהובים או לא צהובים, השחורים שכולכם קראתם בעיתון.

אבל סובייקטיבית, הגברת נתניהו עמדה בבית הדין לעבודה והעידה בלהט שמעון ראש הממשלה הוא מקום נהדר לעבוד בו, והיא טענה את זה בתוקף והיא נימקה את טענותיה. ומר נפתלי עלה על דוכן העדין כמו מר אליהו בפסק הדין הנוסף, שניהם טענו שזה גיהינום עלי אדמות והשופטת בסופו של דבר נטרלה את האמירות המאד סובייקטיביות האלה והתבוננה בעובדות.

היא התבוננה בעובדות או לפחות התימרה להתבונן בעובדות כמתבונן אובייקטיבי, תכף נציג את זה. מכל מקום, כמו שאמרתי, יש כבר הצעת חוק, יש מספר חברי כנסת, בולטת ביניהם מירב מיכאלי, שדוחפים את החקיקה הזאת לחוק למניעת התעמרות.

הוא בנוי והוא דומה במתכונת שלו לחוק למניעת הטרדה מינית, בסדר? אותם עקרונות, אותו מנגנון, אני מניח שתוך כמה שנים אולי אפילו חודשים, לצד התקנון למניעת הטרדה מינית שכולכם מכירים שתלוי במקום העבודה, יהיה תקנון נוסף, תקנון למניעת התעמרות במקום העבודה.

ולצד תפקיד שלממונה על מניעת הטרדה מינית ולצד תפקיד של אחראי על שוויון הזדמנויות לאנשים עם מוגבלות במקום העבודה, שגם זה צריך להיות במקום עבודה, יהיה כנראה תפקיד נוסף של מי שאחראי למניעת התעמרות.

מכל מקום, בקריאה טרומית זה עבר ביולי , החוק הזה קובע שהתעמרות היא עוולה אזרחית. עוולה אזרחית זאת אומרת שעובד שהתעמרו בו יכול לתבוע כסף. החוק לא קובע שמדובר בעבירה פלילית. אוקי? החוק למניעת הטרדה מינית, כשמטרידים מינית עובד או עובדת, זאת גם עבירת פלילית, אפשר לשבת על זה בכלא. החוק הזה לא עושה את זה, הוא אומר: "זאת רק עוולה אזרחית". בהצעת חוק כתוב שאולי בהמשך זה יהפוך גם לעבירה פלילית, אבל הכנסת נכנסת כרגע למהלך, החקיקה נכנסת למהלך שלתקן את שוק העבודה, שלגרום למקומות העבודה להפנים סטנדרטים חדשים, אז בשלב ראשון זו רק עוולה אזרחית.

כמה כסף יוכל לתבוע עובד? הוא יוכל לתבוע שני רכיבים. רכיב אחד, זה את הנזק שנגרם לו. אם עובד, כתוצאה מהתעמרות שהוא סבל אותה נניח בגיל 60, עכשיו מצא את עצמו 7 שנים בבית, עד גיל הפנסיה, הוא תיאורטית יוכל לתבוע שבע שנות אי העבודה שלו. הוא יוכל לתבוע המון כסף, אבל חוץ מהנזק הממוני, הוא יוכל גם לתבוע ללא הוכחת נזק פיצוי בסכום של עד 120,000 שקל.

זה כרגע הסכום שקבוע בחוק, עד 120,000 שקל ללא הוכחת נזק.

החוק מטיל חובות על המעביד, הוא מטיל עליו חובה למנוע התעמרות, לבצע פעולות שתמנענה התעמרות במקומות עבודה.

אני מניח שעוד יהיו ליד החוק תקנות ובתקנות יהיו כללים דומים מאד לאלה שיש בחוק למניעת הטרדה מינית. תקנון ופעולות שצריך לבצע וממונה שצריך למנות, זה עוד. זה עוד לא נכנס לתוקף, אבל זה בתהליך חקיקה. זה כבר עבר את השלב של הצעת חוק וזה עבר בקריאה ראשונה. זה חוזר לוועדת הכנסת לדיונים ואחרי זה זה יחזור לקריאה ראשונה, שניה ושלישית. ובסופו של תהליך... קשה לומר, זה יכול, זה לא צפוי בחודש חודשיים שלושה הקרובים, גם הכנסת יוצאת לפגרת קיץ, זה יהיה בטח רק בצד השני של הפגרה. זה תלוי בפוליטיקה, תלוי בתן לי פה ואני אתן לך שם. אני נוטה להאמין שאיפשהו בשנה הבאה אנחנו צפויים לקבל את החוק הזה במסגרת ספר החוקים שלנו. זה לא ירחק הרבה מעבר לזה.

שאלה מהקהל:     זה פטור ממס?

הסכום? שאלה טובה. אני מעריך שכן. זו שאלה טובה. אנחנו קודם כל נצוד את הדוב ואחר כך נתפור את החליפות. אבל אני מניח שהפיצוי ללא הוכחת נזק, ואני לא איש מס אז אל תקחו את מה שאני אומר כאן כייעוץ מיסויי, אני מניח שהפיצוי ללא הוכחת נזק יהיה פטור כי זה כמו פיצוי נזיקין ואני מניח שפיצוי ממוני יהיה לא פטור, ימוסה כמו הנזק.

שאלה מהקהל:     זו תהיה הוצאה מוכרת?

אל תשאלו אותי, אלה הם שאלות שתצטרכו לשאול את המרצים הבאים אבל אנחנו עוד לא שמה, ברגע שהחוק ייכנס לתוקף הוא גם ייעטף במעטפת מיסויית וחשבונאית מתאימה.