הרצאות בנושא  מס הכנסה

שינויי חקיקה בעקבות חוק ההסדרים : דוד בן הרויה - 26/12/16

חזור לרשימת הרצאות בנושא מס הכנסה

שינויי חקיקה בעקבות חוק ההסדרים

דוד בן הרויה - 26/12/16

בוקר טוב לכולם. מי שלא מכיר אותי, שמי דוד בן הרויה, רואה חשבון יועץ מס, אוכל את המקצוע הזה 29 שנים וחי במלחמה תמידית ולא בשלום עם הנושא של חשבות שכר.

 אבל אנחנו מתפרנסים מזה כולם ואין מה להתלונן.

הרבה שינויים הולכים להיות שנה הבאה, גם בנושא הפיצויים, יתרות חובה בעלי מניות, אנחנו הולכים לדבר על זה בהרחבה היום. נדבר על נושאים נוספים, אין הפסקה, אני מרצה עד שתיים עשרה, רציתי עד שתיים ללא הפסקה, לא נתנו לי. אמרו לי עד שתיים עשרה, לדעתי יש לי חומר יותר מהזמן הנדרש אבל ננסה להעביר לכם כמה שיותר נתונים.

השינויים הצפויים בינואר שעמי דיבר עליהם, אין טעם לדבר עליהם, כבר דיברנו עליהם בהרצאה קודמת שלי. אלה לא דברים חדשים, בואו נדבר על הדברים החדשים שרבו עליהם בוועדת הכספים בחודש האחרון, כולל הלשכות המקצועיות, יועצי מס, רואי חשבון שנלחמו בוועדת הכספים קצת להמתיק את הגלולה המרה שאנחנו הולכים לחטוף כמידי שנה בחוק ההסדרים. וקצת המתיקו אבל עדיין יש פה כמה דברים שאתם צריכים לדעת אותם והם גם חשובים לתכנון מס לגבי שנה הבאה.

 ושאלה שאני תמיד שואל בתחילת כל הרצאה, כמה אנשים כבר ביקרו אצלם ביקורת משרד הכלכלה? זהו? מה זה? מעט. יגיעו אליכם אלה שלא הצביעו. אל תדאגו, זה יגיע. אל תחשבו שיפסחו עליכם, אבל מביקורות שאני עורך בממוצע 6-7 בחודש לפחות, כרגע משרדי מטפל באיזה 8 ביקורות בערך אז ברור לכם שתמיד יש ממצאים ואין מצב שלא מוצאים כלום. מי שיוצא בהתראות מנהליות יגיד ברוך השם, נתראה בביקורת הבאה. מי שיוצא בלי כלום יגיד: "אני רוצה בונוס" מהמעסיק שלו.

אבל תתארגנו לקראת הביקורות האלה, הם לא ביקורות קלות כי צריך להתמודד עם כל מה שצריך בתלושי השכר ולעשות את הכל כמו שצריך ולהעביר בזמן לקופות הגמל, להעביר את השכר בזמן, למסור תלושים בזמן לעובד, ואתם יודעים שחוקרים את העובדים ובודקים את זה. אז תהיו מוכנים לכך. בסדר?

אלה שביקרו אותם ויצאתם עם התראות מנהליות, הכל בסדר. אסור להגיד אז טוב, בסדר. אוקי.

אז בואו נתחיל בנושא הראשון, מי שלא ראה באינטרנט, לפני כשבוע פורסם טופס 101 חדש שהוא מיועד אך ורק לגמלאים. הורידו מהטופס את הנתונים הלא רלוונטיים לגמלאים והשחירו את זה כמו שאתם רואים על המסך והוא מיועד כדי שגמלאים לא יעשו טעות במילוי הטופס וימלאו רק את מה שרלוונטי לגביהם.

ולכן גם הכותרת שלו היא כך ורשות המיסים הודיעה באתר שיש להשתמש אך ורק בטופס הזה למי שמפיק שכר לגמלאים במקום העבודה. אז נא להתעדכן.

אישורי המס, כרגיל כמידי שנה רשות המיסים האריכה אותו עד למשכורת פברואר. כלומר, מותר לכם להשתמש באישורים הישנים של דצמבר עד משכורת פברואר כמידי שנה. לפני זה אין טעם לשלוח את האנשים לעשות תאומי מס כי המחשב שלהם לא מוציא אישורים. בסדר?

אתם מכירים את אלה שהולכים בינואר ישר למס הכנסה ואז שולחים אותם: "תבוא עוד שבוע, תבוא עוד שבוע". אין טעם לשלוח את האנשים, תשתמשו באישורים הישנים ואל תטרטרו את השכירים סתם בעניין הזה. אז עד 13 למרץ התוקף של האישורים עדיין קיים של 2016.

בנוסף, לפני כ-4 ימים ביום חמישי לקראת הערב, רשות המיסים פרסמה את חוברת הניכויים השנתית לשנת 2016 עם הסכומים השנתיים, אפשר להשתמש בה לכל מיני צרכים.

אתם יודעים שכבר כמה שנים תקציב המדינה לא מאפשר הדפסת חוברות ניכויים ואתם צריכים להדפיס את זה לעצמכם על חשבונכם בדיו של המדפסת, אז גם כשתפורסם חוברת הניכויים של 17 מן הסתם בחודש ינואר איפשהו, אז תצטרכו להדפיס את החוברת או לשמור אותה על שולחן העבודה.

דבר נוסף שעבר בחקיקה זה, אתם יודעים שנושא נקודות זיכוי למקבלי תארים, בואו נדבר ישר על הטבלה הזאת, ככה רואים את זה יותר טוב. נקודות זיכוי למקבלי תארים היו אמורים להחזיר אותם למצב הקודם לשלוש שנות מס, אבל אין תקציב למדינה לסטודנטים ולכן השאירו את זה רק שנה אחת.

הדבר הנוסף שתיקנו בחוק לאחרונה זה רק את האלה שהנקודה, נקודה ללומדי מקצוע בתחתית הטבלה, היתה חצי נקודה ללומדי מקצוע, הגדילו אותה לאחוז אחד כי טענו שאלה כמו תואר ראשון בערך לומדים שעות אקדמאיות משהו מקביל ולכן גם הם זכאים לנקודה והעבירו את זה בחוק.

אז מי שיש לו תעודת הנדסאים וטכנאים זה בדרך כלל הקורסים שעם ה-1,700 שעות אקדמאיות אז אלה זכאים לנקודה במקום חצי נקודה החל משנת המס הבאה. כמובן אלה שסיימו ב-2016. תמיד זה הולך שנה קדימה, אתם יודעים את זה.

אני בכל אופן, העמודה הזאת היא הישנה, בסדר? זה מה שקיבלנו בשנת 2014 והבטיחו שב-16 זה יחזור אבל ב-16 לא החזירו, בינואר 16 זה היה אמור לחזור לשלוש, למשך שלוש שנים. השארתי אותה כי אמרו שב-19 יחזירו את זה למצב הקודם אז אני מתעצל להוריד אותה כי אם אני ארצה בעזרת השם ב-19 שיהיה לי כבר את העמודה הזאת. או שאני אזכור אותה כדבר היסטורי. באיזשהו שלב נראה לי שאני אצטרך להיפרד מהעמודה הזאת ולא יחזירו את זה. אז זה כרגע המצב. בסדר?

דבר נוסף שלא קשור לחוק ההסדרים שאני חייב לדבר עליו זה הסאגה מסתובבת סביב הנקודות זיכוי לעובדים זרים. מי שיש לו פה עובדים זרים מכיר את הסיפור הזה והבעיה קיימת. יש פה פסק דין מלפני כשלושה חודשים שעוד פעם יצר איזה מערבולת בנושא נקודות זיכוי לעובדים זרים ולגבי, הרציתי על זה בעבר פה, לא ארחיב את היריעה, אבל לגבי עובדים שהיו זכאים לנקודות זיכוי לפי הדין הישן.

כלומר, מה שנקרא "תושב חו"ל זכאי". לפני שהוסיפו עוד פן לאופציית נקודות זיכוי לעובדים זרים והוסיפו את סוג הרישיון שנקרא ב'1 אם אתם מכירים, 2ב1 לפי חוק הכניסה לישראל אז רק הם זכאים לנקודות זיכוי. וכמובן שמי שיש לו רישיון 2א5 אז זה כל הפליטים למיניהם, הם לא נכנסו לכלל של הזכאות לנקודות זיכוי.

אבל לגבי תושב חו"ל זכאי, הנקודות זיכוי האלה בשנים 2012 ו-13 היה זכאי אדם שהיה לו אישור שהייה בישראל ואישור העסקה כדין ושמה לא הגדירו את סוג הרישיון. בפסק הדין הזה טענו פה חברה בשם קליניקה לפי השם היא התעסקה בניקיון, החברה הזאת טענה שהעובדים הזרים האלה הם תושבי ישראל לכל דבר ועניין, בכלל הם לא עובדים זרים. הם לא עונים להגדרת עובד זר, הם פטורים מהיטל ומגיע לה נקודות זיכוי כמו לכל תושב ישראלי אחר.

לגבי ההיטל, נפסק בפסק הדין שהם חייבים בהיטל, עדיין הם נכנסים להגדרת עובד זר. זה כבר כמה פסיקות בעניין הזה לגבי הזכאות להיטל. אף על פי שגם היתה פסיקה הפוכה ישרוטל באילת, אבל בוא נאמר שבנושא של ההיטל כבר קשה לצאת מזה, הם כן חייבים בהיטל.

אבל לעניין נקודות הזיכוי, בית המשפט פסק: נכון שאין להם אישור העסקה כדין, לעובדים הפליטים האלה כי הם מחזיקים בסוג רישיון 2א5, אבל יש החלטת ממשלה לא לאכוף מעסיקים שמעסיקים עובדים כאלה, ולמעשה החלטת הממשלה הזאת היא מתן רישיון להעסקת העובדים האלה בישראל.

ולכן מתן היתר כזה הוא בעצם מאפשר גם את מתן נקודות הזיכוי כשזה בעצם אישור העסקה כדין וזה מה שבית המשפט פסק ולכן הוא אפשר מתן נקודות זיכוי לשנים 2012-2013 ולכן כאשר יש לכם עכשיו ביקורת ניכויים ובטעות יש לכם נקודות זיכוי לעובדים זרים לשנים האלה והשנים האלה לא התיישנו עדיין מבחינת ביקורת הניכויים, אז כמובן שפה תוכלו לטעון שיש לכם פסק דין ביד שמאפשר מתן נקודות זיכוי לעובדים האלה האריתראים שהחזיקו ברישיון מסוג 2א5. ועוד פעם, בוא נאמר ככה, במרבית המקרים שאני מכיר, אני מרצה כבר הרבה שנים בנושאים האלה, מי שיוצא לו לעשות עבירות במס הכנסה, בדרך כלל הוא גם זוכה.

אתם יודעים, מי שהיה לו את האומץ לתת נקודות זיכוי למרות שלא היה אישור העסקה כדין, ואני עשיתי את זה דרך אגב, אפשרתי בייעוץ שנתתי ללקוחות, לקחתי את הסיכון הזה. אז פסק הדין הזה עוזר ומאפשר בעצם מתן נקודות זיכוי.

כי אני לא רואה מצב שמס הכנסה יוכל להתמודד עם פסק הדין הזה. עדיין זה במחוזי, יוכלו לערער על זה.

נקודות, מדרגות המס החדשות הצפויות ב-2017. יש לכם בטבלה את ההגדרות ב-2016, נמצאות בעמודה הזאת, והשנתיות לשנת 2017 נמצאות בעמודה הזאת. החלק הכחול מדבר על הכנסה מיגיעה אישית. אז מה אנחנו רואים? המדינה רוצה לעודד כמובן להפחית את המס לבעלי הכנסות נמוכות. והגדילה את היריעה לגבי המדרגה הראשונה מ-62,000 ל-72,000.

כלומר, הנחת מס למקבלי הכנסות נמוכות יותר. גם היריעה השניה 14%, המדרגה השניה הוגדלה ב-10,000 שקלים ל-72,000. מ-72 ל-115 במקום 107. זה קרוב לעשרת אלפים, זה שמונת אלפים ומשהו שקלים.

המדרגה השלישית הוגדלה ב-6,000 שקלים. כלומר, הפחתת המס לבעלי הכנסות נמוכות. דרך אגב, אתם יודעים למה המדינה הגדילה את הרף של המדרגה הראשונה למשל? כי אף אחד לא נהנה מזה. זה לא עולה כסף למדינה, מרבית האנשים לא משלמים מס ברמות האלה וגם אם היא היתה מגדילה ל-90,000 שקל, לדעתי לא היה הפסד בתקציב ולכן זה תיקון פוליטי יותר ופחות מעשי מבחינת המס.

המדרגות הצהובות, למה הם צהובות דרך אגב? מדובר פה על הכנסה שלא מיגיעה אישית. אוקי? הכנסה שלא מיגיעה אישית מתחילה ב-31%. גם שמה הגדילו את הרף של המדרגה מ-223 ל-238 בקירוב. והמדרגה האחרונה נותרה בעינה עד 496,000. אבל מכיוון שזו מדרגה של בעלי הכנסות גבוהות, אי אפשר היה להשאיר אותה עם אותו מס 34% ולכן הוסיפו חצי אחוז על המדרגה הזאת ל-34.5.

ופעם ראשונה שאני מכיר שאני מטפל במדרגות המס, שיש חצי אחוז באיזושהי מדרגה ולא אחוזים שלמים. אז יש לנו 34.5, מדרגה חדשה במדינת ישראל עד 496,000.

עכשיו, היה וויכוח שנערך כיומיים בוועדת הכספים, מה עושים עם מס היסף? אוקי? מצד אחד המדינה אמרה: אנחנו רוצים לגבות מס יסף מבעלי הכנסות שלא 810,000 כמו שנה קודמת. בואו נקטין את היריעה הזאת להכנסות יותר נמוכות ואכן הקטינו את זה לאזור ה-640,000. כלומר, כבר ב-640,000 האנשים ייפגשו עם מס היסף ומכיוון שהורידו את המס של המדרגה האחרונה מ-48 ל-47 אז לא רצו לתת מתנות לבעלי מס היסף והגדילו את מס היסף משני אחוז לשלושה אחוזים.

כלומר, מה שעשו פה בעצם, מצד אחד נתנו איזושהי הטבה לבעלי המדרגות של מעל 496 עד 640 מס היסף. אז נתנו הטבה של אחוז אחד, אבל מכיוון שהרבה מאד אנשים יגיעו עכשיו ל-640,000 אז ההטבה הזאת מסתיימת כי מס היסף עומד על 3% ולא על 2% כמו בשנה קודמת.

אתם יודעים שבמס היסף כלולים כל סוגי ההכנסות. כלומר, רווח הון, שכר דירה, מס שבח, דיבידנד, משכורת כמובן, הכנסה מעסק, כל סוגי ההכנסות נכללים במס היסף. כלומר, אם אדם מרוויח סתם דוגמא 400,000 שקל במשכורת ועוד 200 בשכר דירה או הכנסות אחרות מדיבידנד למשל, והשנה הרבה יגיעו למס היסף תכף תראו למה, אני אסביר את זה כשנגיע ליתרות חובה לבעלי מניות. אז כולם יגיעו לאזור החמישים אחוז בכל מקרה. ולכן ההטבה פה היא לא משמעותית, היא יותר להרע עם בעלי ההכנסות הגבוהות.

אז אלה הם מדרגות המס הצפויות בשנה הבאה. אתם לא תראו שינוי מהותי פה במס של העובדים, במיוחד במדרגות הנמוכות ששם יש נקודות זיכוי שהם בעצם מוחקות את המס. אלא תראו אולי הטבה מסוימת בנטו של העובד ברף של ה-21 אחוזים, אולי כאן במקרים מסוימים עובדים יקבלו טיפה יותר נטו כי העלו את היריעה למדרגת ה-21 אחוזים. ההשפעה היא תהיה מינורית.

מי שכן יושפע זה דווקא בעלי ההכנסות הגבוהות שלגביהם מס היסף יגיע הרבה יותר מהר משנים קודמות. זה לגבי המדרגות.

עכשיו אני רוצה לעשות לכם סדר בנושא של הפיצויים.

הנושא לא ברור, ברדקיסטי ואני מודע לזה. הרבה אנשים מערבבים בכלל בין דיני עבודה, סעיף 14 לחוקי המס סעיף 97א'. ערבוב מוחלט. תמיד כשאני רואה גם בפורומים, אנשים שואלים שאלה במס ומישהו עונה בדיני עבודה או שואלים בדיני עבודה, עונים במס.

קודם כל בואו נעשה סדר עם הדברים ועם החוקים ותנסו גם אתם להתנתק קצת מהחוקים עצמם. אתם אמורים לדעת את זה ולהפריד בין דיני עבודה לפקודת המיסים. אלה שני חוקים שונים שלא תמיד הולכים ביחד וצריך להבין את שניהם.

אז כדי ללמוד את הכל מהתחלה בואו נעשה סדר, בסדר? יש לנו במערכת שהיתה לנו לאורך השנים עד 31 בדצמבר 2007 לא היתה חובה למי שאין לו הסכם קיבוצי להפקיד בקופות הגמל. עד לזה אני מקווה שזה ברור.

כלומר, מי שלא היה לו איזושהי חובה חוקית, הסכם קיבוצי, הסדר אישי, הסדר קיבוצי או כל חובה אחרת, לא היה חייב להפקיד בקופות הגמל. ומכיוון שהיו מעסיקים שרצו לצ'פר את העובדים שלהם, החליטו לפתוח להם קופות גמל גם לפני תחילת החובה הזאת וקראו לזה, מישהו, באה איזה חברה שפשטה רגל, אולי בגלל זה היא פשטה רגל, אבל היא השאירה חותם יפה, היא החליטה שלקופה הזאת שאנחנו פותחים לעובדים שאנחנו לא חייבים, לקרוא לה בשם "ביטוח מנהלים".

זה היה שם יפה כזה, המילה "ביטוח מנהלים". כאילו מה זה מנהלים, אבל זה לא מנהלים, זה עובדים קיבלו איזושהי קופה מסוימת שהיא היתה במישור, בשלב מסוים היתה במישור ההוני. כלומר, עובד יכול היה ממש לקחת את כל הכסף אחרי חצי שנה ובשלב מסוים בשנת 2005 היא הפכה להיות קצבתית.

כלומר, הפירעון שלה יהיה עם קצבה חודשית במועד הפרישה. אבל החובה לא היתה קיימת בחוק. כלומר, מעסיקים הפקידו בהתנדבות עבור עובדיהם לביטוחי מנהלים והחליטו על סוגי הפרשות כמו בסעיף 14. לא היו חייבים בסעיף 14, אבל החליטו לפעמים כן להכניס את הקופה הזאת למסלול סעיף 14 ולעיתים החליטו לא להכניס את זה לסעיף 14.

ואז הם הפקידו את האחוזים הידועים: 8.33, 5, 5, תואם לסעיף 14 והכל היה בסדר. ב-1 לינואר 2008 נפתחה הקופה המחייבת. נקרא לזה "צו ההרחבה הפנסיוני החדש במשק" שאמר: זהו, לא עוד, כדוגמת העצמאים שהולך להיות בראשון לינואר 17 כי זה המגזר היחיד שבעצם לא מבוטח מכוח החובה בחוק.

אז החליטו שהשכירים יהיו מחויבים בהפקדות פנסיוניות והחליטו על איזשהו, כדי לא לתת אגרוף קשה למעסיקים ולתת את האחוזים המקובלים 8.33, 5, 5 אז אתם זוכרים שהצו הרחבה הפנסיוני התחיל עם סתירות קלות.

בסדר? כל שנה העלו באיזה סתירה קלה למעסיקים והעלו את זה ברף של 0.67, 1.34 בלבלבל... בסדר? הגענו ל-1 לינואר 2014. ב-1 לינואר 2014 קמה הבעיה הראשונה. למה? הגדירו בצו הרחבה פנסיוני ואמרו את הדבר הבא: "כאשר יש הסדר מטיב", כלומר, אם יש מישהו שיש לו כבר באיזה ביטוח מנהלים ישן, אוקי? והוא בא עם שמונה ושליש, חמש וחמש, יבוא מעסיק בראשון לינואר 2008 ויגיד לו: "תשמע, עכשיו יש חובת חוק להפקיד לקופה לפי אחוזים שאני רואה בצו שאני חייב זה 0.67 אז אני הולך להפחית לך את ה-8.33 ל-0.67. ואת ה-5% ל-0.67%. אז אמרו: לא לא.

 

רגע, מי שיש לו הסדר מיטיב וכבר בא עם הקופה של ה-17.5, סליחה, של מינימום 17.5, אז כולם היו ב-18.33, זה כבר היה מעבר ל-17.5. ולמה קבעו את ה-17.5? כי החוק ברף שלו עמד על 17.5 ב-2014 שזה 6, 6, ו-5.5 שזה ביחד 17.5.

כלומר, החוק כבר מראש בינואר 2008 אמר: מי שבא עם הסדר מטיב, הצו לא חל עליו. אז ביטוחי המנהלים שמחו ואמרו: "יופי, עכשיו לא יורידו לנו את האחוזים, הכל בסדר". הגיעו ל-1 לינואר 2014 וכשהגענו ל-1 לינואר 14, הראשונים שבכו היו אלה עם הביטוחי מנהלים.

הם באו ואמרו: רגע, אלה עם הצו הרחבה הפנסיוני שלא היו מחויבים בהפרשות ועכשיו מחויבים, התגברו עלינו. הם כבר יותר טובים. המעסיק מפקיד שישה אחוז ואני תקוע עם החמישה אחוז. אמרו לו: "אתה תסתום את הפה, אתה ביטוח מנהלים שב בצד, לא חל עליך הצו". בסדר? וככה זה היה.

ואז התחיל הבלבול במשק. האם כן להגדיל את החמישה אחוז לשישה אחוז? לא להגדיל? כן להגדיל? היתה בעיה. הבעיה הזאת היא היתה קיימת עד 2016, אפשר להגיד את האמת, היא היתה קיימת עד אוגוסט 2016. למה היא היתה קיימת עד אוגוסט 2016? כי פנו למפקחת על הביטוח, היום זו אישה, ואמרו לה: "תשמעי, לא יתכן שיש לנו אנשים עם ביטוחי מנהלים ישנים. עם 5, 5, 8.33 והם תקועים, ואתם מוציאים צו בראשון ליולי 2016 להעלות ל-6.25 ובצו הזה כתוב שבינואר 2017 זה יהיה 6.5, נכון? וחלק העובד גם יעלה".

כלומר, מה קורה פה עם אותם ביטוחי מנהלים? הם תקועים בחמישה אחוז, ובינואר 17, אלה עם הצו יהיו כבר 6.5%. כלומר, תהיה הפקדה של 1.5% נוספת ואנחנו תקועים עם ה"עליכם לא חל הצו". והחל מ-1 ליולי 2016 עדיין לא חל הצו על ביטוחי המנהלים. אוקי?

מה עשתה המפקחת על הביטוח? אמרה: "לא יתכן שיעשו פה סלט המטבוחה מהקופות גמל". זה עם הביטוחי מנהלים, יהיה עם החמש אחוז, זה עם הצו הרחבה, יהיה עם השש ורבע, שש וחצי. זה עם הותיקות אי אפשר לעדכן. ברדק עם אחוזי הפרשה. ולכן יצא תיקון מספר 12.

תיקון מספר 12 לחוק בעצם סידר את הבעיה הבאה: הוא יצר מצב שאמר: קודם כל הוא חוקק רק באוגוסט, התיקון הזה. התחולה שלו היא חצי שנה אחורה למעשה מחמישי לפברואר. והתיקון הזה יצר את הסדר בנושא אחוזי הפרשה. הוא אמר: "לא עוד אחוזים שונים". אוקי?

כלומר, לא משנה מה סוג הקופה שיש לעובד, ביטוח מנהלים, קרן פנסיה, קרן ותיקה, לא מעניין אותי. אנחנו מאחדים את אחוזי ההפרשה.

כלומר, כולם נצמדים לצו החדש. הצו החדש מראשון ליולי 16 זה הצו האחרון שלמעשה, דרך אגב, מה שמעצבן ומקומם ובלבל את כולם שהצו הזה הוא צו בפני עצמו. הוא לא בא לתקן את צו ההרחבה הפנסיוני. אוקי?

הוא יצא כצו בפני עצמו ולמעשה הוא רק תיקן את שורת אחוז ההפרשה בצו הרחבה פנסיוני משש, הפיצויים נשארו אותו דבר לשש ורבע ושש וחצי, וחלק העובד עלה בעוד רבע אחוז. ולמעשה הצו הזה הוא יצר את הבעיה הראשונה המקוממת שאותם ביטוחי מנהלים יישארו תקועים עם הצו, עם האחוזים הישנים ולכן בעצם תיקון מספר 12 אמר: "לא עוד. אנחנו מאחדים את האחוזים".

כלומר, החובה לאחד את האחוזים חלה כבר מחמישי לפברואר 16 ,כשלמעשה בוא נאמר מבחינה יישומית, מ-1 ליולי 2016, כל אלה שנמצאים בביטוחי מנהלים, אחוזים נמוכים יותר, אתם חייבים להצמיד את האחוז לאחוז החדש של הצו החדש שזה 6.25 ובינואר 17 כמובן זה יהיה 6.5. עדיין נוצרה בעיה, הרבה בעיות נוצרו עם התיקון הזה.

קודם כל מה שעשו, דבר נוסף בתיקון הזה, עשו את הדבר הבא: אתם עד ראשון ליולי 2016 למעשה, כאשר הגיע אליכם עובד עם ביטוח מנהלים, התחיל לעבוד אצלכם ב-2010, 2011, והוא בא עם פוליסה ישנה, עם 8.33, 5, 5 מה אמרתם לו? אדוני, אותי לא מעניין הפוליסה הישנה. אני צו הרחבה פנסיוני, אצלי זה שישה אחוזים ושישה אחוזים וחמש וחצי. זה מה שיש לי בחוק, זה מה שאני מפקיד.

כלומר, מה עשיתם? הפחתתם לו את אחוזי ההפרשה לפיצויים מ-8.33 לשישה אחוזים וטוב עשיתם. זה מה שהחוק חייב אותי, להפחית חזרה את האחוזים. לא היתה לי חובה להמשיך את הפוליסה הישנה שלו מראשון ליולי 16, גם הפינה הזאת נסגרה. ולא ניתן להפחית את אחוזי ההפרשה עם עובד שבא עם אחוזי הפרשה גבוהים יותר.

כלומר, אם מישהו בא אליכם עם פוליסה של 8.33 פיצויים, אתם חייבים להמשיך להפקיד לו את ה-8.33 למרות שפיצויים נשאר שישה אחוזים בצו הרחבה הפנסיוני. דבר נוסף שהגיע, בגלל שתיקון 12 לא הספיק, אז היינו צריכים להתעסק עם הקטע של האובדן כושר עבודה והגיע תיקון 16 שבא לפתור עוד בעיה שתיקון 12 לא פתר וזה לא הסתיים.

חבר'ה, יהיו עוד תיקונים ב-2017 כי יש המון בעיות יישומיות בכל הקשור לקופות הגמל. מה שעשה תיקון 16, עשה את הדבר הבא ומנסה למצוא את הבעיה. קודם כל שתדעו, שלעניין שילוב עם אובדן כושר עבודה, בקופה פנסיונית אין חובה להפקיד באובדן כושר עבודה.

מי שנמצא בקרן פנסיה, אין חובה. לא להיבהל. כולם אומרים: "רגע, עכשיו אני חייב להפקיד אובדן כושר עבודה". אז קודם כל לבדוק מה סוג הקופה.

חשבי השכר עכשיו פתאום נהיים גם סוכני ביטוח. הם חייבים לדעת בנושא קופות האם מדובר בקרן פנסיה, האם מדובר בקרן וותיקה, האם מדובר בביטוח מנהלים. אתם חייבים להכיר את זה. זה עוד בעיה שמייצרת, מייצר הקובץ האחיד.

כי גם כשאתם משדרים את הקובץ האחיד, אתם צריכים להבחין בין סוגי הקופות. כי אם אתם בכלל פנסיה, זה גם הכסף הולך לחשבון בנק אחר. אני לא יודע אם אתם מודעים. אם אתם בכלל ביטוח מנהלים זה כסף אחר. אם אתם, לכל חברת ביטוח יש היום בין 2 ל-3 חשבונות בנקים בגלל שכל חשבון בנק מיועד לסוג קופה אחר.

אוקי? אז לכן אתם צריכים להיזהר לא להעביר כסף של כלל פנסיה לביטוח מנהלים ולא ההפך. כלומר, וזה דרך אגב מאד, אני הייתי עד לזה, בעצמי עשיתי איזה טעות לגבי עובד אחד והעברתי בין הבנקים השונים, כאילו לחשבון לא נכון. אתם יודעים מה זה לקבל כסף חזרה או להגיד לכלל: "תעבירו מכלל פנסיה לכלל גמל את הכסף"? מסע ייסורים.

אני צריך לבוא רק עם איזה פטיש לשבור את החלונות של החברת ביטוח כדי שיעבירו את הכסף בין החשבונות שלהם. לא שלי, אני לא רוצה את הכסף חזרה. בסדר? מכלל לכלל. זה סיפור לא נורמאלי לעשות את זה.

אז בכלל, אני טוען, למה אנחנו צריכים באמת, רציתי לשאול את עמי, חבל שהוא הלך, אבל הוא לא אשם. למה אני צריך מנהל הסדרים? למה אני צריך מסלקה פנסיונית? רבאק, מי שצריך לטפל בכסף הזה זה חברת הביטוח. למה אני צריך לשלם בכלל כסף על כל עובד? למה אני צריך דבר כזה? חברת הביטוח צריכה לדאוג לי שאני אעביר את הכסף. היא מקבלת את הכסף, היא צריכה, היא צריכה לתת לי את השירות.

היא צריכה לשים לי פקיד מולי, מול כל מעסיק, שיתן לי את השירות כמו שיש לי בנקאי אישי, צריך להיות לי ביטוחאי אישי בכלל ובהראל ובמגדל שייקח את הכסף ויבדוק לי וישים את זה. הרי יש להם אינטרס שהכסף יהיה אצלם ויתנו את השירות, אז למה המדינה לא מכריחה את חברות הביטוח לעשות את העבודה? זה אני שואל, אין לי מענה לעניין הזה.

אז איזה בעיות יצר עכשיו התיקון החדש? שימו לב, אני הולך עכשיו לחברה, נגיד אני עכשיו בביטוח מנהלים והחוק מחייב אותי עכשיו להפקיד 6.25. החוק גם מחייב אותי להפקיד מינימום 5% לתגמולים לקצבה. עכשיו, אני הפקדתי תגמולים לקצבה ביטוח מנהלים 5%, אני פונה לחברת הביטוח, אני אומר להם: תשמעו, עכשיו בגלל שאני בביטוח מנהלים אמרנו ואני לא בקרן פנסיה אז כמה החובה שלי לבטח את העובדים באובדן כושר עבודה?

אז אני הולך לחברת הביטוח, אני אומר להם: אני רוצה אובדן כושר עבודה לעובד הזה. ממלאים שאלון בריאות, נכון? לאובדן כושר עבודה. ומגלים שהעובד הזה הוא עבריין בריאותי נקרא לזה במרכאות, הוא צונח כל יום מהגג, הוא עושה באנג'י, מעשן, שותה אלכוהול ויש לו מחלת לב תורשתית ויש לו גם בעיית מפרקים. וחברת הביטוח אומרת לי: "אם אתה רוצה לבטח אותו עם חריגויות זה יעלה לך 4.5% פרמיה".

אוקי? עכשיו, אני בא, אני שואל את עצמי: "רגע, יש לי 5%, נגיד בינואר 17.5% בסדר, אין בעיה. מה קורה עכשיו אם אני צריך לבטח אותו אובדן ב-4.5% פרמיה? מי משלם את הדלתא הזאת? את הפער הזה? האם זה יהיה על חשבון העובד? אין מענה כרגע בחוק לעניין הזה.

ברור שהעובד צריך לשלם את הדלתא הזאת. בעיה ראשונה. מה קורה כאשר אני בא לחברת הביטוח ואני נמצא בקרן פנסיה, אולי קרן פנסיה וותיקה ואני אומר להם: "נא לעדכן לי את האחוזים מ-6.25 ל-6.5 או מ-5 ל-6.25". חברת הביטוח אומרת לי: "הופה הופה, זה קרן וותיקה. אי אפשר לעדכן אותה. אתה חייב לפתוח קופה חדשה". אבל המחוקק לא רצה קופות חדשות. הוא רצה לעבות את הקופה לקצבה כדי שהעובד שיפרוש תהיה לו קצבה יותר גבוהה.

אם אני פותח קופה חדשה שאין לה מקדם והעובד בן חמישים, מה יישאר לו מההפרשות האלה? אז למה כל ההגדלה הזאת? אני לא יודע, אבל אין לי פתרון לזה. כלומר, אין ברירה אלא לפתוח קופה חדשה. אי אפשר לעדכן קרן וותיקה. החוק לא מאפשר והמפקחת על הביטוח לא נתנה את הדעת על העניין הזה.

מה קורה עם קופות וותיקות? למה לא לחוקק חוק שאפשר לעדכן את הקופות הוותיקות למשל? אני לא יודע אם אפשר לעשות את זה. אולי יש פה בעיה משפטית, אין לי מושג. אבל יש לנו בעיה עם העניין הזה.

בעיה נוספת שנוצרה, זה כאשר אני עשיתי ביטוח מנהלים לעובד בוורסיה הישנה, ואמרתי לו: "תשמע, אני מתנדב, אני לא חייב להפקיד לך. אני עושה לך ביטוח מנהלים 8.33, 5, 5". ובא העובד ואומר לי: "בחייך, תעשה לי גם אובדן כושר עבודה. אני רוצה להיות מבוטח". אני אומר לו: "אין, די, מספיק. אני נתתי לך הטבה פה, זה שנים שלא הייתי חייב להפקיד לקופה". אז אמר העובד: "בסדר. אתה יודע מה? תוריד את זה מהנטו שלי". הרבה עובדים היו מבוטחים באובדן כושר עבודה כאשר הם השתתפו בפרמיה הזאת. הורידו להם.

ואז הגענו לראשון ליולי וכבר יש אובדן כושר עבודה ביטוח מנהלים, הפוליסה קיימת. אז מה עושים? עכשיו מעבירים את זה לחלק המעביד? אז התשובה היא לא. מי שיש לו פוליסה עם אובדן כושר עבודה קיימת, אפילו שהיא היה על חשבון העובד, ככה זה ימשיך להיות. המעביד לא יישא בדלתא הזאת, אלא כמובן יתאים את ההפרשה לגמל באחוזים שנקבעו בצו החדש. כלומר, גם פה נשארה איזושהי בעיה שבאיזושהי פרשנות פתרו אותה.

 כלומר, יש פה איזושהי בעיה מסוימת שתיקון 12 יצר, ובעיות לא קטנות בתיקונים שהיו בעניין הזה של הצווים. ולא הכל נפתר. דבר נוסף שיכול להיות, שימו לב לדבר הבא: חובת ההפרשה הקיימת היום לקופות פנסיוניות היא 7.5%, נכון? זה ההפרשה המקסימאלית. זה גם בצו ההרחבה החדש. מה קורה כאשר ההפקדה עוברת עם האובדן כושר עבודה את ה-7.5%? מה שאמרנו קודם, גם פה נותרה בעיה שאנחנו לא יודעים מה צריך לעשות איתה.

יכול להיות שאני צריך לבטח את העובד לפי הפרמיה מול השכר. כלומר, אם אני נמצא עכשיו בביטוח מנהלים ואני צריך להפקיד 6.5% ואני מפקיד 5% לקצבה במינימום, נשאר לי 1.5%. וחברת הביטוח אומרת לי: בפרמיה כזאת של 1.5%, אתה יכול לבטח רק 30% משכרו של העובד. למה? בגלל שהוא יש לו בעיות בריאות. אז מה? עכשיו אני מבטח רק שלושים אחוז משכרו של העובד ולא 75% כמקובל באובדן כושר עבודה? כאילו על חלק של שכר כן יהיה לו ביטוח ועל החלק השני הוא יצטרך לבטח בעצמו? אז פה אנחנו בבעיה מאד חמורה בתיקונים האלה. בסדר? ואין לנו פתרונות לכל הדברים.

עכשיו, חוץ מהבעיות האלה של צו הרחבה ואחוזים וכולי, המדינה רוצה ומייעדת את כספי הפיצויים לקצבה, המדינה רוצה שהעובדים לא ימשכו את כספי הפיצויים. הרי ברגע שעובד מפוטר או התפטר, והוא מושך את כספי הפיצויים. מה קורה? הוא מקטין.

עשו סטטיסטיקה, הקטנת הקצבה בגיל הפרישה היא באזור בין 40 ל-50 אחוז מהקצבה החודשית כאשר עובד פודה את קופת הפיצויים שלו הפטורה ממס ולוקח את הכסף. המדינה מתה לבטל את חוק פיצויי הפיטורים.

המדינה רוצה מושג שלא קוראים לו בכלל פיצויי פיטורים והיא רוצה להעביר את כל מה שמופקד לפיצויי פיטורים לקצבה. כי ככה קו העוני ירד והקופות לקצבה יהיו מעובות יותר עם סכומי צבירה יותר גבוהים ומן הסתם גם הקצבה תעלה. תזכרו שהמדינה מאד משתמשת גם באותם כספי קצבאות בדלת האחורית. זה שהמדינה נותנת עידוד לעניין זה זה לא רק מכוח החוקים  והקצבה הגבוהה, אלא אם אתם יודעים למשל או שאתם לא יודעים, אז כאשר אתם הולכים לבקש משכנתא מהבנק, מאיפה הבנק מביא את הכסף? מקופות הגמל. 70-80 אחוז מהכספים שמגיעים למשכנתאות שלכם לבתים, מגיעים מהקופה שלכם.

בעצם יש איזה מתווך שמלווה כסף מהכסף שלכם במחיר זול ומעלה לכם את המחיר, הדלתא הזאת של הריבית זה הרווח של אותו בנק למשכנתאות. וחוץ מזה שגובים ממכם דמי ניהול כמובן ועל הצבירה אחוזים נוספים. כלומר, מה שנקרא אתם, סליחה על הביטוי, נדפקים פעמיים.

 פעם אחת אתם משלמים את הדמי ניהול ואחוזים לקופה, ופעם שניה כשאתם הולכים לקבל משכנתא, מהכסף שלכם מרוויחים עליכם עוד פעם. אז זה העניין. וכאשר הכספים של הקופות גמל מושקעות, אז חובת ההשקעה של חברות הביטוח היא לפי המסלולים שקבע המחוקק. והמחוקק קבע שהכספים האלה צריכים להיות מושקעים באגרות ממשלתיות.

זאת אומרת, המדינה בעצם מלווה כסף בזול מהכספים שאתם מפקידים ולכן יש לה אינטרס שתפקידו כמה שיותר כסף לקופות הגמל.

לכן הולכים בעקבות הרוח של התיקון הזה לעשות עוד שני תיקונים. תיקון אחד בדיני עבודה, בסדר? ואני אמרתי את זה גם בהרצאות הקודמות שלי לא פעם אחת ולא פעמיים שכנראה באיזשהו שלב יבטלו את חוק פיצויי הפיטורים, עוד כמה שנים, כנראה אני לא אזכה להרצות על זה אבל באיזשהו שלב יתבטל חוק פיצויי הפיטורים. והכל יהיה שייך לעובד בכל מקרה. אנחנו מתקרבים לקראת העידן הזה.

בעצם הולכים לעשות את הדבר הבא: המדינה הבינה שיש שתי בעיות עם פיצויי פיטורים אמרנו: אחד, זה שאנשים מושכים את הכסף הפטור בכל מקרה שהם פורשים כי תמיד רוצים את זה לשימוש ודופקים את הקצבה החודשית שלה בעתיד. כמובן, בגיל הפרישה.

והבעיה השניה בפיצויי פיטורים, שישנם הרבה כספים שנמצאים בקופת הפיצויים שעובד לא יכול למשוך אותם והם פטורים. הוא לא יכול גם להעביר אותם לקצבה כי החוק מגביל בכל מיני הגבלות כאלה משונות שהם לא מאפשרות לעבות את הקצבה של העובד ויש הרבה אנשים שלא מודעים לכך, אלא אחרי כמה שנים הם מקבלים אישור שיש להם כסף בקופת הפיצויים, פונים למס הכנסה לקבל את הכסף בחזרה, אז מה מס הכנסה אומר לעובד? לך תביא 161. הולך למעביד שהוא עבד אצלו לפני 6 שנים 161, היו שם משרדים, היום הוא הולך לשם, רואה בית קפה ומועדון. אוקי? אין מעביד. נעלם המעביד. אין 161 ופתאום קורים שני דברים, או שהעובד מתעקש למשוך את הכסף בלי לדעת ומנכים ממנו מס במקור במובן את המקסימאלי, 48% גם על הפטור כי אין לו 161. או שבמרבית המקרים העובד משאיר את הכסף שם ואז הוא בא באיזשהו גיל לבקש רצף קצבה, אומרים לו: "עברת את הזמן. היית צריך לעשות את זה בזמן". או רצף פיצויים: "עברת את הזמן".

בקיצור, הוא תקוע עם היתרה הזאת ויש הרבה כספים שתקועים בחברות הביטוח ולכן המדינה רוצה שהחוק ישחרר את הכסף וחבר'ה, אנחנו נכנסים לעידן, זה לא יהיה אולי שנה הבאה, אולי ב-2018 שעובד לא יצטרך טופס 161 כי יש פה מצב של אוטומטית הכספים יהיו שייכים לעובד בתוך פרק זמן שקבע המחוקק.

אז מה הולך להיות התיקון בחוק פיצויי פיטורין גם מבחינת מיסוי ומה מבחינת דיני עבודה? אז קודם כל מבחינת דיני עבודה, התיקון יהיה כזה: "לא דרש מעסיק כספי פיצויים בשל יחסי עבודה שהסתיימו עד למועד תחילת החוק" כלומר, עד ראשון לינואר 2017. יש לי כספים שהצטברו בקופות הפיצויים ואני כמעסיק לא דרשתי אותם חזרה מכוח סעיפים 16 ו-17. תכף נראה איזה סעיפים מאפשרים לי למשוך את זה חזרה.

העובד לא עשה עם זה כלום, הכספים תקועים שם וחלפו שנתיים ממועד הניתוק אך לא פחות משנה ממועד תחילת החוק. כלומר, יש לנו עד סוף 17. יהיו הכספים שייכים לעובד.

כלומר, המדינה נתנה את הדעת לשני מקרים. מקרה אחד, כספי פיצויים שהצטברו בשנים קודמות ואף אחד לא נתן עליהם את הדעת, עד סוף 2017 המעסיקים צריכים להתייחס לעניין הזה ולהודיע מה עושים עם הכספי פיצויים. אתה רוצה אותם חזרה, תפנה לבית הדין לעבודה, תגיד למה אתה רוצה אותם חזרה, תראה אם חוקית אתה יכול למשוך חזרה. תלוי עד מתי הכספים היו, 17-18, צו הרחבה, לא צו הרחבה. תעשה פעולות, לא תעשה פעולות, אוטומטית שייך לעובד.

הדבר הבא זה לגבי כספי פיצויים שהצטברו אחרי מועד תחילת החוק. שימו לב, לא דרש מעסיק כספי פיצויים בשל יחסי עבודה שהסתיימו לאחר 1 לינואר 2017 וחלפו שלושה חודשים ממועד הניתוק אך לא פחות משנה ממועד תחילת הוותק, יהיו הכספים שייכים לעובד.

כלומר, כספי פיצויים שהצטברו בקופות הפיצויים החל מינואר 17, פיטרתי עובד, שלושה חודשים לא התייחסתי, לא הוצאתי 161, לא עשיתי כלום עם זה. העובד גם לא עשה כלום, אוטומטית הכספים שייכים לעובד. גם אם אתה לא ביצעת שום פעולה של שייכות לכסף כמעסיק, אוטומטית הכספים שייכים לעובד ולא תוכל לטעון אחרי שנה שאתה רוצה את הפיצויים האלה חזרה כי העובד מעל, גנב, סרך בתפקידו. אוטומטית הכספים יהיו שייכים לעובד בלי צורך לשחרר. נכון כשאתם באים היום לחברת הביטוח, ואתם רוצים לשחרר פוליסה, אז אומרים לכם: "תביא טופס שחרור". נכון? אומרים לכם: "שחרור הבעלות על הפוליסה". אתם מחויבים שאם מחר העובד, אתם גם חותמים על כתב שיפוי, לא יודע אם ראיתם את זה שאומר שאם אני משחרר את הפוליסה למעסיק או לעובד ומחר העובד טוען שהכספים האלה יהיו שלו, אז הכספים יהיו שייכים לעובד באופן אוטומטי אחרי שלושה חודשים וזה בלי צורך שחרור בעלות של הפוליסה כי זה יהיה כתוב כבר בחוק. כלומר, חברת הביטוח לא צריכה עכשיו ממני טופס שחרור כדי להעביר את זה לעובד, כי החוק יחייב אותם להעביר את הכספים לעובד.

שאלה מהקהל: באיזה מקרים המעסיק יכול לבקש את הכסף חזרה?

באיזה מקרים המעסיק יכול לבקש את הכספים חזרה? אלה המקרים:

בבקשה גברת בשבילך השקף. ישנם שני סעיפים שמאפשרים למעסיק לבקש את הכסף, ראשון לינואר 17, זה בחוק ההסדרים. החוק עוד לא עבר, הוא יעבור בחוק ההסדרים ולא תיקנו את הניסוח עד היום. יכול להיות שיתקנו עוד יומיים. דרך אגב, כל מה שאני אומר בחוק ההסדרים, יכולים להיות שינויים בדקה ה-90 ב-31 לדצמבר, ויכולים להיות גם תיקונים ב-17, זה משנים קודמות אנחנו יודעים. אבל זה כרגע הניסוח של החוק.

מה שהבאתי, הסעיף הזה הוא בחוק ההסדרים. מתי מעסיק יכול לבקש את הכסף חזרה? שני מקרים חבר'ה, שני סעיפים שמאפשרים למעסיק. סעיף 16 ו-17 לחוק פיצויי פיטורים, אלה סעיפים ישנים שהיו קיימים תמיד. וגם מתוך הפסיקה ישנם מאפיינים מסוימים.

סעיף 16 אומר שכאשר יש הסכם קיבוצי ובהסכם הקיבוצי ישנם כללים, כללי משמעת בדרך כלל שבגינם העובד לא יכול לקבל את כספי הפיצויים, אז זה עדיין תקף. בדרך כלל כללי משמעת: עובד סרח, גנב, מעל, הטרדה מינית, שחיתות, אלה מקרים שההסכם הקיבוצי לא מאפשר לקבל פיצויי פיטורים, אז מה שכתוב בהסכם הוא הכלל וזה עדיין מחייב.

סעיף 17 זה מצב שאין הסכם קיבוצי והמעסיק פונה לבית הדין לעבודה וטוען שהוא לא רוצה לשחרר כספי פיצויים כי העובד עשה כך וכך עבירות. בית הדין קובע האם באמת הוא יקבל את כל הפיצויים חזרה המעסיק או חלקית, או בכלל לא, או הכל. או המעסיק לא צודק. בסדר? זה כבר נקבע בפסיקה בבית הדין.

מאפיינים של מצבים שבהם בית הדין קבע ששוללים לגמרי את פיצויי הפיטורין, יש לכם את זה בשקפים קודמים שלי בהרצאות קודמות. הרציתי על זה בהרחבה, לא נדבר על זה עכשיו. בסדר? אז זה המקרים הבודדים שמעסיק יכול לקבל את כספי הפיצויים. אבל, ישנם, עוד מעט תראו פסק דין של דברים שתזכרו, עד 31 לדצמבר 2007 עדיין כספי הפיצויים שייכים למעסיק כאשר העובד מתפטר. כי עדיין לא היה צו הרחבה פנסיוני. היו ביטוחי מנהלים, תכף נדבר על זה. אוקי? כלומר, מה המטרות של כל התיקונים האלה מבחינת דיני עבודה? שימו לב, אנחנו עדיין לא במס הכנסה. אנחנו בדיני עבודה. המטרה היא שלעשות סדר בנושא השייכות של כספי הפיצויים. שייכות, למי שייך הכסף? האם למעסיק או האם לעובד.

אז עד ראשון לינואר 2008 כספי הפיצויים שייכים לעובד לפי חוק פיצויי פיטורים רק אם פיטרתי אותו. אם העובד התפטר, כספי הפיצויים שייכים למעסיק. תמיד מעסיק יכול לבקש את כספי הפיצויים חזרה שהצטברו עד דצמבר 2007.

תזכרו, הנושא הזה לא השתנה. אוקי? לא לבלבל. מי שעכשיו התחיל לעבוד אצלי בשנת 2000, אם הצטברו לו כספי פיצויים, כל עוד וגם פסק הדין הבא שתראו מאושש את זה. כספי הפיצויים שייכים למעסיק אם עובד התפטר. פיטרתי אותו, אין ברירה. היה סעיף 14, הולך עם השש בקופה. לא היה סעיף 14, השלמות. זה אתם מכירים. בסדר?

 עכשיו, ברור שגם צו הרחבה פנסיוני וגם התיקונים שהיו לאחרונה בנושא הפרשות כספי פיצויים, אין מניעה שמעסיק יעשה הסדר מיטיב עם העובדים. כלומר, אם אני מפקיד עכשיו שישה אחוזים ואני רוצה עכשיו להפקיד שמונה ושליש, אני לא רוצה להפקיד רק את השישה אחוזים כי אני רוצה להגן על עצמי כמעסיק להשלמות. אין לי מניעה לעשות את זה.

 והרציתי בהרצאות קודמות שלי על צו הרחבה פנסיוני, הבאתי לכם בהרחבה עם מצגת מסודרת מהם האופציות העומדות בפני המעסיק. שימו לב שיש פה בעיה עדיין שנותרה מבחינת ההפרשה לפיצויים לאלה שעוברים את השכר הממוצע במשק.

כי גם הצו הרחבה החדש וגם התיקונים לא שינו את הכלל שאני מפקיד לקופות לפי צו הרחבה פנסיוני עד השכר הממוצע במשק.

כלומר, אם יש לי עובד שהמשכורת שלו היא 14,000 שקל, אז שימו לב כמה אני לא מגובה בפיצויים. אחד, אני לא מגובה בשתיים ושליש עד השכר הממוצע במשק, שזה באזור ה-9,500 ועל השכר שמעבר לסכום הזה אין לי בכלל הפקדות. כלומר, אם יש לי עובד שהשכר שלו יותר גבוה, אם פיטרתי אותו, אצטרך להשלים לא מעט כסף לפיצויים כי לא גיביתי את עצמי. האם יש לי בחוק אופציה לגבות את עצמי? ברור. יש לי אופציה, זה סעיפים 7, 8 ו-9 לצו הרחבה פנסיוני. הסעיפים האלה מסבירים את הדבר הבא: אתה יכול להפקיד על כל השכר. תפקיד על הכל. אתה רוצה על הכל שמונה ושליש סעיף 14? לך על זה. אין בעיה. תפקיד 8.33 סעיף 14, אבל פה יש חובת הודעה לעובד. העתק, העובד לא צריך להסכים או לא, לא מעניין אותי. אני כמעסיק מחליט.

תפקיד הכל סעיף 14, תודיע לעובד, תודיע לחברת הביטוח. חייב להודיע לחברת הביטוח סעיף 14. אתה לא רוצה להפקיד סעיף 14? אתה רוצה לשמור את השוט אצלך ולהפקיד סעיף 14 רק מה שהחוק מחייב אותך? כלומר, שישה אחוזים עד לשכר הממוצע? בבקשה, גם זו אופציה.

תפקיד 8.33 ע כל המשכורת, אל תחיל את סעיף 14. העובד התפטר? יכול לקחת את הכסף חזרה. אבל פה תצטרך לעשות השלמות ברגע שפיטרת אותו על כל השכר כפול הוותק, זה אנחנו יודעים. כלומר, יש לך אופציות בחוק להפקיד הכל סעיף 14, להפקיד חלקית סעיף 14. אתה יכול להפקיד בכלל, תפקיד מה שהמחוקק אומר לך. הכל פתוח בפניך. אבל הדברים צריכים להיות ברורים גם לעובד וגם לחברת הביטוח איפה אתה עומד ולא משאירים דברים פתוחים.

הטעות הנפוצה דרך אגב היא שאנשים מפקידים 8.33. כלומר, במקום שישה אחוזים אומרים: בואו נפקיד 8.33 וכשהעובד מתפטר, או מפטרים אותו יותר נכון, ונגיד שהוא לא הגיע לשכר הממוצע במשק, אז אומרים לו: "תשמע, אני הפקדתי בקרן פנסיה, אתה נמצא בסעיף 14, אתה לוקח מה שיש בקופה. לא צריך לעשות לך השלמה".

בא העובד החכם, הוא לא חכם, אחרי שהוא הלך לעו"ד והתייעץ. הוא בא אומר לו: "לא לא לא מותק, אתה נכון הפקדת לי 8.33, אבל רק שישה אחוזים נמצאים בסעיף 14, על השתיים ושליש אתה צריך לעשות לי השלמה 28%." 2.33 כפול 12, 28% כפול שנות הוותק פחות מה הצטבר בקופה. כי חברת הביטוח חייבת לצבוע את הכסף של ההשלמה מעבר לשישה אחוז אחרת. היא צריכה להביא אישור אחר. כלומר, כשאני הולך לחברת הביטוח, אני צריך לקבל שני אישורים של הצבירה. אחד על השישה אחוזים לפי סעיף 14 ואחד על ההשלמה שאני ביקשתי 2.33 נוספים. ואז על זה אני צריך לפי שכר אחרון אם אני לא בסעיף 14.

כלומר, זה לא החישוב, חבר'ה, חשב שכר, אתם צריכים להיות כלכלנים היום.

לחשב פיצויי פיטורים צריכים שבוע חופש לכל עובד. זה טקס. זה לא פשוט. זה לא עכשיו אתם הולכים לתוכנה, איזה יופי משכורת אחרונה כפול הוותק יוצא לכם אוטומטית, אישור מחברת הביטוח כמה הצטבר, אומרים למעסיק: "תשלים". נגמר, איזה, מה זה החישוב הזה? צריך לבדוק הרבה דברים.

כן סעיף 14 לא סעיף 14, ממתי התחיל לעבוד העובד? אחרי ראשון לינואר 2008 או לפני ראשון לינואר 2008? האם הפקדתי לו את ההשלמה עם סעיף 14 או בלי סעיף 14? מה קורה לעובד הזה בכל שנות הוותק שלו? האם היתה שנה שהוא לא עבד? האם היתה אישה בחופשת לידה שהיא לא קיבלה דמי לידה? אז היא לא זכאית לפיצויי פיטורין על הזמן הזה. האם היה עובד שהיה בתאונת עבודה, כמה זמן הוא היה בתאונת עבודה? 4 פעמים? כמה זה, שנה סך הכל? על הזמן הזה לא מגיע לו פיצויי פיטורים או מגיע לו חלקית. צריך לבדוק, תקופות היעדרות, תקופות שאחוזים, חבר'ה, לחשב פיצויי פיטורים אתם צריכים עובד לידכם. אוקי? כמו שיש סו-שף, אתם צריכים סו-חשב שכר שיעזור לכם לחשב. אין, אל תעשו את הראש הקטן הזה, זמן אחרון, וותק, פחות הצבירה, צריך להשלים. נגמר העידן הזה, חבר'ה, אוקי? כל חישוב פיצויים הוא חישוב. אוקי?

הלאה. מה עשו במס הכנסה עכשיו? מס הכנסה החליט שנשבר לו מזה שיש איזושהי פינה בהפרשות סוציאליות שלא מגובה במיסים. אתם מפקידים ל, יש עוד פינה אחת שנותר ואני לא אגלה את זה פה כי מצלמים אותי, שמס הכנסה לא השתלט עליה גם, אבל עוד פינה אחת נותרה ללא מס, אני מקווה שלא ישימו עליה את היד ופה סגרנו את העידן.

עכשיו, כשאתם מפקידים לקרן השתלמות יש תקרה, נכון? יופי.

מפקידים לקופת גמל סעיף 47, יש תקרה. מפקידים לקופת גמל סעיף 45 יש תקרה, בכל דבר יש תקרה שמצד אחד מס הכנסה נותן לך הטבות מס אבל הוא מגביל אותך עד תקרה מסוימת. הוא לא נותן לך פורוור. נכון? התקרה הזאת נועדה שמי שיש לו הכנסות גבוהות לא יהנה מהטבות מס כאשר הוא מפקיד הפקדות סוציאליות. הפן, המקום היחיד שנותר ללא תקרה זה הפקדה לפיצויים. כלומר, אם היה עכשיו, אם יש לי עובד שמקבל 60,000 שקל לחודש ואני מפקיד לו 8.33 מה-60,000, אז זה ההוצאה המוכרת למעסיק ואין מס על זה בעת ההפקדה. נכון שברגע שהעובד ירצה למשוך את הכסף אז יש, אז מתחשבנים איתו, אומרים לו: "יש לך פטור, יש לך חייב".

עם החייב הוא יכול לעשות פריסות, קצבה, רצף פיצויים לא משנה.

כלומר, מה ההבדל בין הפקדה לגמל? זה אם אני בגיל 30, הפקדתי לגמל מעל התקרה שירדה עכשיו. אני מקווה שאתם יודעים שהתקרה גם לגמל ירדה שנה קודמת. אז אם אני מפקיד, יש לי מה שנקרא שווי גמל. נכון?

עכשיו, לפעמים אצלכם גם יוצא שווי גמל כי לא הזנתם נכון את ההכנסה המבוטחת או כל מיני דברים כאלה, זה תבדקו. לא תמיד צריך להיות שווי גמל, זה בדרך כלל טעויות של חשבי שכר. ואז, ברגע שיש שווי גמל, למעשה מה קורה לאותו עובד בן שלושים? הוא משלם את המס בעת ההפקדה. כלומר, עכשיו הוא צריך לחכות 37 שנה. נכון?

שהוא יגיע לגיל הפרישה שלו כדי להתחשבן עם מס הכנסה על מה שהפקידו לו בעת ההפקדה. ודרך אגב, יש הרבה אנשים שלא יודעים ששילמו כבר מס על חלק מהקופות. וכשהם באים להוציא אישור מחברת הביטוח כמה קצבה מגיע להם, הם שוכחים בכלל ששילמו מס ובעצם הם מקבלים אישור כמה יש קצבה חודשית, הולכים למס הכנסה, מקבלים אישור, ואז בעצם הם משלמים מס פעמיים. כי על החלק שכבר שילמתי את המס בעת ההפקדה קוראים "קצבה מוכרת", זה מה שיש בהגדרה, שלמעשה שילמתי את המס, אני לא משלם עוד פעם כשאני הולך לקבל קצבה חודשית. זה סכום פטור שחברת הביטוח צריכה לצבוע לי אותו גם בנפרד ולהגיד לי: "זה, שילמת את המס. זה קצבה פטורה. לא מתחשבנים איתך, רק מה שלא שילמת את המס, זה חייב במס". גם פה הולך להיות אותו הדין לגבי קופה לפיצויים. ופה, יש פה איזה פגיעה במקבלי הכנסות גבוהות. קבעו תקרה חדשה, 32,000 שקל. לגבי התקרה גם היו דיונים בוועדת הכספים. התקרה היתה נמוכה יותר. הגדילו אותה ל-32,000.

התקרה היא בעצם, אם אני מפקיד לעובד 8.33, אוקי? מ-32,000 עד לפה מראשון לינואר 17, אין מס, הכל בסדר. אם אני מפקיד 8.33 ממשכורת של 40,000, על הדלתא בין 32 ל-40, 8.33 מזה זה יהיה חייב במס בידי העובד, ירד לו מהנטו כמו שווי גמל. אז נא להתרגל לרכיב שכר חדש שיהיה בתלושי השכר: "שווי קופת פיצויים". שווי קופת פיצויים, כלומר, אני משלם מס בעת ההפקדה. אבל יש עם זה המון בעיות, תכף אני אראה.

עכשיו, השווי הזה בעצם, התקרה זה בערך 2,600 שקל, עשיתי חשבון. אם אתם ממשיכים להפקיד שישה אחוזים לפי צו הרחבה פנסיוני, כי אתם לא חייבים להפקיד 8.33, התקרה עומדת על 44,444. בסדר? עשיתי את החשבון.

פשוט חילקתי את סכום ההפרשה 8.33, יצא לי איזשהו מספר, חילקתי אותו בשישה אחוזים, יצא לי משכורת 44,444. כלומר, אם אני מפקיד 6% מ-44 עדיין לא יהיה חיוב במס. אם המשכורת היא 50,000 והפקדתי 6% כבר יש לי חיוב במס בצורת שווי אצל העובד בעת ההפקדה. בסדר? עכשיו, שימו לב כמה בעיות יהיו בהמשך עם הנושא הזה.

לפני שאני נכנס לבעיות, שתדעו שמס הכנסה רוצה שלא יהיה, אין לו זמן לקלוט אתכם, לקלוט את אלה שבאים עם 161 נכון, ולבקש אישורים פטור- חייב, הם רוצים את הכל לעשות אוטומטית וגם יש פה עניין של מה שאמרנו קודם: "אני רוצה לעבות את הקצבה שלי".

מס הכנסה אומר: "אני לא רוצה שעובד שפרש יהיה אירוע מס כמו היום" בסדר? זה לא יהיה אירוע מס, אוטומטית זה רצף קצבה. כלומר, עובד שפרש, לא אמר כלום, לא עשה כלום עם קופת הפיצויים, אוטומטית הוא נכנס לרצף קצבה.

כלומר, ברירת המחדל זה: כספי הפיצויים יתחברו עם הפוליסה לקצבה ויעברו לשם. אלא אם העובד הודיע אחרת. אם העובד יודיע אחרת, אז כמובן הוא יכול לקבל את הפטור שלו ומה שיש היום בחוק, אין בעיה. אבל אוטומטית, ברירת המחדל תהיה כזאת שקופת הפיצויים תהיה בקופת הגמל.

עכשיו, אם יש הפקדות שהוכרו כהוצאה על ידי המעביד, ועכשיו הם הוחזרו לפי סעיפים 16 ו-17, פה אנחנו בצרה גדולה. מה יקרה אם עובד, תחשבו, בגיל שלושים, שילם מס על קופת הפיצויים כי הוא עבר את התקרה, הוא בגיל 40 לא משנה מתי. הוא שילם את המס. אחרי שלושים שנה, פרש העובד, הגיע לגיל 65, תפסו אותו מועל, גונב, עניינים. הלך המעסיק לבית הדין לעבודה והחליטו בבית הדין לעבודה להחזיר את כל כספי הפיצויים חזרה למעסיק. תזכרו שהעובד הזה שילם מס על חלק מהכספים האלה. אז המדינה קבעה בחקיקה, בחוק ההסדרים שהמס הזה יוחזר. איך יחזירו מס לעובד שלקחו לו את המס לפני עשרים שנה?

מה, הוא יגיש דו"ח שנתי עשרים שנה אחורה? אי אפשר להגיש במכשירי מס הכנסה. האם יהיה ריבית והצמדה לכסף הזה כי כבר הוא שילם את זה מהנטו שלו? האם יתנו לו איזושהי ריבית והצמדה לכסף הזה? למס הכנסה אין תשובות לעניין הזה כרגע.

אבל בכל מקרה, חברת הביטוח מחויבת על פי החוק לצבוע את הכספים האלה שהופקדו מעבר לתקרה ככספי פיצויים שחויבו במס. בנוסף, היא צריכה לצבוע את הרווחים על הכספים האלה. כי תשימו לב, מה שאמר המחוקק שברגע שעובד הפקיד לקופת פיצויים מעבר לתקרה וחויב במס, הוא חויב במס על הקרן.

מה קורה כאשר הכספים האלה צברו רווחים? האם יהיה לו פטור ממס על הרווחים האלה? מה פתאום, איזה פטור ממס? הוא יצטרך לשלם מס 15% על הרווחים שהצטברו מעבר לתקרה. כלומר, כשחברת הביטוח צריכה לגייס לי, לתת לי אישור כמה כספי פיצויים הצטברו לעובד כזה, היא צריכה לתת לי עד התקרה ומעבר לתקרה.

כל אישור כזה הוא שונה כי גם הרווחים יהיו ממוסים בהתאם. מה יקרה אם יוחלט בבית הדין לעבודה למשל שהעובד זכאי לחמישים אחוז מכספי הפיצויים? ויש כאלה פסיקות. לא חייב להיות הכל. בגלל שהעובד עשה כל מיני שטויות, אז מה קורה במקרה כזה עם הרווחים? איך הם ימוסו? קבע המחוקק שזה ימוסה לפי החלק היחסי של הפיצויים ששוחררו.

כלומר, אם שוחררו חמישים אחוז אז הרווחים ימוסו 50%. 20%-20% בהתאם לחלק היחסי. גם פה יש בעיה. בנוסף אתם יודעים שקיים בחוק סעיף שנקרא 97א'ז' שנותן אפשרות לייעד כספי פיצויים לקצבה עד תקרה מסוימת. החוק הזה כבר קיים. עכשיו, איך זה הולך עם החוק החדש? הרי פה יש כבר מספר חדש שמעליו יש מס?

אז תיקנו גם את הסעיף הזה ואמרו את הדבר הבא: "התקרה היא 360,000, היא היתה. או 32,000 שקל כפול שנות הוותק, הגבוה מביניהם. אז יש לנו תקרה חדשה לייעוד כספי פיצויים שזה 32,000 כפול הוותק. דבר נוסף שנאלצו לתקן, זה סעיף 9א' לפקודה. 9א' לפקודה, התשלומים הפטורים, קצבה מוכרת, הוסיפו בסעיף הזה שהסכומים של מרכיב הפיצויים שבגינם שולם מס בעבר, יהיו פטורים אם העובד ייעד אותם לקצבה.

הכספים האלו יהיו פטורים מתשלום מס כשהעובד הגיע לגיל הפרישה ורוצה לקבל קצבה חודשית, אוטומטית יהיו פטורים. כלומר, שימו לב לדבר הבא: עד מי שיש לכם משכורות מעבר ל-32,000 והוא לא נמצא בסעיף 14, עד 31 לדצמבר 2016 יש לכם שלושה ימים בלבד, 4 ימים, אפשר לעשות השלמת פיצויי פיטורים עד המשכורת של העובד ללא מס.

וזה התכנון מס היחיד שאני יכול להגיד לכם מהסיפור הזה. כלומר, אם יש לי עובד עם משכורת של 50,000 ואין לו סעיף 14. נגיד איזה מנכ"ל, מנהל, בעל שליטה וכולי. ואין לו סעיף 14 והוא עבד 10 שנים, אז מגיע לו חצי מיליון שקל פיצויים.

בקופה יש רק 410. אתם תוכלו להשלים עד סוף השנה 90,000 ללא מס. אם תרצו לעשות השלמת פיצויים בינואר 17 על המשכורת שלו, אתם תשלמו מס מעבר ל-32,000. כלומר, אם העובד הזה צריך לקבל חצי מיליון, אז 32,000 כפול 10 שנים שהוא עבד זה 320. תרצו להשלים 180, על ה-180 האלה תשלמו מס, העובד, לא אתם, תשלמו מס בעת ההפקדה.

אז כלומר, תכנון המס הנכון הוא לעשות השלמות פיצויים לעובדים כאלה עד יום חמישי. לא עשיתם את ההשלמה, ביום ראשון יהיה מס על ההשלמה הזאת. אז לכן כל אחד ילך עם המידע הזה למי שצריך ויעשה מה שצריך.

שאלה מהקהל: שכר של דצמבר גם?

לא לא לא. צריך שהכסף יהיה בחשבון. אוקי, בואו נמשיך.

בעצם כל המטרה של התיקונים במס הכנסה היתה לייצר ברירת מחדל אוטומטית של רצף קצבה על כספי הפיצויים ולא לעשות אירוע מס מכל פרישה של עובד, זה המטרה הראשונה. וכמובן לחייב במס את בעלי ההכנסות הגבוהות כבר בעת ההפקדה. אלה שני הסעיפים שעליהם נתן הדעת המחוקק ותיקן אותם, אין ספק שיהיו לעניין הזה עוד תיקונים בפקודה.

עכשיו, שימו לב, יש עוד סעיף. קודם כל, דרך אגב, הרבה דברים עוד לא תוקנו והם באים בסתירה עם התיקונים. למשל, קחו את סעיף 14. סעיף 14, האישור הכללי מחייב הפקדה של 14.33 או 8.33, 5 ו-5 שזה 18.33. והסעיף 14 הוא נשאר עם האחוזים הישנים. כאשר אמרנו, הצו החדש כבר מחייב הפקדה של אחוזים חדשים מראשון ליולי אמרנו, ותיקון 12 מאשש את זה.

כלומר, את סעיף 14 חייבים לתקן. חייבים להתאים את אחוזי ההפרשה לאחוזים שהמחוקק קבע ודיברו על זה, יתקנו אותו במהלך 2017. אבל מה שבעצם אם מישהו נמצא בסעיף 14, אתם לא יכולים להגיד לו: "אתה בסעיף 14, הנה האישור, כרגע זה 18.33, תישאר עם האחוזים האלה". אי אפשר. למה? כי בתיקון 12 לחוק קופות הגמל, חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים זה נקרא החוק. אמרו שגם אם יש חוקים ישנים שעדיין לא תוקנו והאחוזים שמה הם אחוזים ישנים, חייבים להתאים את זה לאחוזים החדשים עד לתיקון החוק.

כלומר, הטענה הזאת לא תתקבל כי בתיקון 12 קבעו שהכל צריך להיות מאוחד עם אחוזים כללים במשק ולא משנה גם מה סוג הקופה שהעובד מחזיק ולכן אתם לא יכולים לשחק עם האחוזים, האחוזים כבר נקבעו. עכשיו, בסעיף 26 לחוק פיצויי פיטורים, שזה גם סעיף שאמורים לתקן אותו. זה סעיף מ-1951 שהוא לא עומד ברזי התיקונים האחרונים. אבל בינתיים הוא עובד. בסעיף 26, אולי חלקכם מכירים כי זה סעיף מאד ישן, היה כתוב גם מי שאין לו סעיף 14 שאני לא יכול, אני כמעסיק לא יכול לקבל את הכסף חזרה כאשר העובד מבקש לייעד את כספי הפיצויים לקצבה, אוטומטית הכסף יהיה שייך לעובד גם אם אין סעיף 14, אלא אם יש איזה הסכם ביני לבין העובד אחרת.

כלומר, אם אין הסכם ביני לבין העובד והעובד אוטומטית ביקש לייעד את כספי הפיצויים לקצבה, אז אני חייב לשחרר את הכספים האלה לעובד.

 ומה שקרה בעקבות הסעיף הזה, פסק דין מעניין שנקרא "יאיר אהרון חברה לביטוח" העובד הזה, קודם כל היה וויכוח אם הוא התפטר או פוטר, בסוף מבחינת בית הדין נקבע שהעובד התפטר.

אז זה קודם כל חשוב לדעת. העובד הזה אמר: "אוקי. אני רוצה את כספי הפיצויים שלי לייעד אותם לקצבה ולנצל את סעיף 26 כדי שהמעסיק לא ייקח את הכספים האלה חזרה". בא בית הדין לעבודה וקבע שאת סעיף 26 צריכים להיות שני תנאים מצטברים.

אחד, שהכספים מיועדים לקצבה, עם התנאי הזה לא היתה בעיה כי זה מה שהעובד ביקש. והתנאי השני היה, אין הסכם המאפשר את השבת הכספים למעסיק. במקרה כזה זה עמד לו לרועץ כי היה הסכם כזה שבמקרים מסוימים חברת הביטוח, הכשרה, חברה לביטוח, יכולה לקבל את כספי הפיצויים חזרה. ולכן בפסק הדין הזה נקבע הדבר הבא: כל כספי הפיצויים עד 31 לדצמבר 2007 יוחזרו למעסיק, דהיינו, חברת הכשרה, כי לא היה עדיין צו הרחבה פנסיוני ולא היה את החובה.

החל מינואר 2008, כספי הפיצויים אוטומטית נכנסים לסעיף 14 תרצה או לא תרצה, והם מיועדים לעובד בכל מקרה גם אם הוא מתפטר, ובמקרה הזה הוא התפטר ואז בית הדין קבע שמכיוון שהכספים מופקדים לקרן פנסיה ולא לביטוח מנהלים. שימו לב, אם הכספים היו בביטוח מנהלים העובד הזה לא היה מקבל שקל מכספי הפיצויים כי ביטוח מנהלים הוא הסדר מטיב ואז הוא לא היה נכנס לצו הרחבה פנסיוני. מכיוון שהוא נכנס לצו הרחבה פנסיוני כי היתה לו קרן פנסיה, אמר בית הדין: מינואר 2008 כספי הפיצויים יוחזרו לעובד בגלל שהם נמצאים בסעיף 14 אוטומטית ואז סעיף 26 לא חל.

סעיף 26 חל אם אין סעיף 14. אם יש סעיף 14 אז הכספים מיועדים לעובד. בסדר? אז לכן, שימו לב שכספי הפיצויים זה תורה בפני עצמה ואין כללים כוללים על כל הכספים, על כל השנים. צריך להיכנס פה לעומק. בסדר? אז גם פסק הדין הזה מאשש את זה.

דבר נוסף שנכנס למשק, בטח שמעתם עליו, וזה החל מראשון לנובמבר 16, זה קופות ברירות מחדל. זה כבר בחוק, כבר עבר וזה לא בחוק ההסדרים. זה עבר.

קופות ברירות המחדל האלה למעשה זה מצב שבו עובד לא מודיע למעסיק באיזה קופה להפקיד את הכסף ואז מה שקורה, המעסיק, יש לו אינטרס שזה יהיה בכלל/ הראל/ מגדל כי יש לו קשרים עם הסוכן או קשרים אם חברת הביטוח לא יודע מה.

ואז יש לו אינטרס להסית את הכסף לקופה שהוא רוצה. ואז הוא אומר לעובד: "אני אפקיד לך את זה בהראל, אל תדאג, זה אחלה קופה". אז לא עוד העניין הזה. כי ברגע שהעובד לא הודיע לי לאיזה קופה הוא רוצה אז אני חייב להפקיד לשתי קופות שהמחוקק קבע. אחת משתי הקופות. או מיטב דש או אלמן אלדובי. אחוזי הדמי ניהול נקבעו במכרז על ידי המדינה.

הקופות האלה נתנו את האחוזים הכי נמוכים. 1.31 ו-1.49 ו-0.01% מהצבירה. לשם השוואה, הבאתי לכם איזשהו ממוצע שעשיתי מאתר האינטרנט של משרד האוצר שיש שם את הדמי ניהול של כל חברות הביטוח, עשיתי איזשהו ממוצע, הממוצע היום עומד על 3.17% דמי ניהול ו-0.28% מהצבירה, מהכסף שהצטבר בקופה. שימו לב שהאחוזים האלה הם מאד מאד נמוכים ביחסית לממוצע.

כלומר, יש פה כדאיות מאד גדולה להעביר את הכסף לקופות האלה. דרך אגב, כל אחד יכול להעביר את הכסף לקופות האלה. גם הכספים שלכם יכולים לעבור, אבל תכף תראו בשקף הבא שאני מצאתי כמה יתרונות וחסרונות. אתם, כל אחד יחליט מה הוא עושה עם זה. האחוזים יישמרו 10 שנים בתנאי שבעוד שנתיים עושים מכרז חדש. אם ייערך מכרז חדש והחברות האלה יזכו שוב במכרז החדש, אז הם ישמרו, יש חובה בחוק לשמור על דמי הניהול האלה במשך 10 השנים הבאות.

אם הם לא ייבחרו, אז הם פתוחים לשוק החופשי, הם יוכלו להעלות את דמי הניהול. ואמרנו שכל אחד רשאי להצטרף. אני מצאתי יתרונות וחסרונות. כל השקף הזה הוא דעתי האישית ואפילו אני חושב, לא מתבייש להגיד, התייעצתי בשקף הזה בשאלת רב. למה?

זה צורן את העתיד. שאלתי מישהו איש באמת שאני אוהב אותו: "מה אתה חושב שיהיה עם הקופות?" אז התייעצתי איתו, כל זה השערות שלי. אז מה היתרונות? דמי ניהול מאד נמוכים בשוק כרגע, זה יתרון מאד בולט.

כרגע זה דמי ניהול נמוכים, אין מה להתווכח עם זה. יש פה איזושהי התחייבות לתשואה מינימאלית של חברות הביטוח האלה, למדינה. אמנם התשואות הם לא גבוהות, בדקתי את זה. לא ניכנס לזה. אבל ההתחייבות הזאת היא יוצרת איזשהו עוגן של "לא יהיו לי הפסדים" בוא נאמר בקופות האלה. אולי הקופות האלה בגלל שהצטרפו הרבה אנשים כי זה הדמי ניהול נמוכים. אתם יודעים, מחיר זול זה כמו רמי לוי כזה, אז כל העדר ילך לקופות האלה אז אולי נקבל שירות טוב יותר. לא יודע להגיד את זה, אולי זה יהיה כך. מה החסרונות? החיסרון הראשון, שאין הבטחה לקצבה חודשית (תקלה בהקלטה).

לא היתה חובה לחברת הביטוח להפקיד את הכסף באיזה שהם תכניות מסוימות. והמדינה הבינה שאף אחד בינינו לא בודק איפה הכסף שלכם מושקע. אתם מקבלים אישור מחברת הביטוח כל רבעון, ואתם מקבלים שמה 28% באג"ח 40%... מישהו בודק את זה? מישהו הולך ל, הרי אם אתם מקבלים את האישור של כמה כסף יש לכם בניירות הערך בבורסה, לפני שאתם הולכים לעבודה כל בוקר, נכנסים לאינטרנט לבדוק מה קרה למניות שלכם, נכון?

ושמה יש לכם אולי 100,000 שקל ואתם בודקים את זה. בקופת הגמל, צברתם 400,000 ו-500,000, אתם לא בודקים איפה הכסף שלכם מושקע. המדינה הבינה שאף אחד לא בודק את זה ואין יכולת אולי לאנשים לבדוק את זה וגם לא מעניין אותם בעצם.

אז הם אמרו: "אנחנו נחליט במקום החוסכים ואנחנו נגביל". הם בחרו עשרה מסלולי השקעה של כספים. כלומר, מינון של כמה באג"ח, כמה במניות וכולי. את הסדרת מסלולי ההשקעה האלה קבעו לפי רמות סיכון מסוימות. כמובן שככל שהכס, מושקע במניות רמת הסיכון עולה, וקבעו את זה לפי קבוצות גיל.

כלומר, ככל שאני מתקרב לגיל הפרישה שלי, וזה בני שישים, יש חמישים עד שישים ובני שישים ומעלה. רמת הסיכון הולכת ויורדת בהשקעה. וחובה על חברת הביטוח להתאים את מסלול ההשקעה לפי גיל החוסך. כלומר, מי שעשה את העבודה בשבילנו זה המדינה, חייבה את חברת הביטוח להתאים את מסלולי ההשקעה בהתאם לגיל.

נכון שנתנו אופציה בחוק לחוסך להחליט בשביל עצמו מה הוא רוצה. אם הוא רוצה לקחת סיכונים אחרי גיל שישים ולקחת מסלול השקעה של בחורים צעירים יותר או בחורות צעירות יותר, בבקשה. המחוקק אומר: תעשה את זה, אין בעיה.

אם לא בחרת, ברירת המחדל היא שחברת הביטוח חייבת להתאים את הכספים המושקעים בהתאם לגיל החוסך וזה טוב שכך, זה מבורך. ואנחנו לא צריכים להתעסק עם זה. בקרנות השתלמות ישנם שני מסלולי השקעה בלבד.

שני מסלולי השקעה שנקבעו והחוסך יכול לבחור בין שני המסלולים האלה. כלומר, מה שקבעו פה בעצם זה שחברת הביטוח אין לה יד חופשית בכסף שלנו. אלא מי שקבע זו המדינה בשבילכם את מסלולי ההשקעה. דרך אגב, גנבו את זה במרכאות מצ'ילה, עשו את זה, ומצאו ששם הפנסיה החודשית של החוסכים עלתה בממוצע בין 20 ל-30 אחוז בגלל שהתאימו את כספי ההשקעה בהתאם לגיל. אוקי? המודל הזה הצליח שם ובעצם ישראל לקחה אותו משם.

הגענו לנושא הבא: מיסוי יתרות חובה בעלי מניות. הנושא הכאוב והידוע. בוא נאמר ככה, שלרשות המיסים נמאס להתעסק עם בעלי מניות שתלוש המשכורת שלהם עומד על 5,000 שקל או 6,000 פטור ממס והם מושכים הביתה יחד עם כרטיסי האשראי והאישה שיושבת לו על הווריד לבעל המניות 30,000 שקל, ואז הוא חייב כל פעם 20,000 שקל לחברה בכל חודש. בסוף שנה 240. ואז הוא בא לרואה חשבון ואומר לו: "מה עושים?" אז הרואה חשבון אומר לו: "בוא נעשה כאילו לקחת הלוואה מהחברה 250,000 ונפרוש את זה לעשר שנים" ועושים מעין לוח סילוקין כזה ואותו מנהל מתחיל להחזיר את הכסף או לא מחזיר.

 או ששנה הבאה הוא עוד איזה 200,000 שקל. הוא אומר: מה נעשה? אשתי רוצה יותר כסף. ואז עוד פעם יתרת חובה ובקיצור, בעלי מניות מגיעים ליתרות חובה של מיליוני שקלים שהם חייבים כסף לחברה.

עזבו שאתם עושים ריבית רעיונית, שווי ריבית, והרואה חשבון, זה הכסף הקטן, כולה 4% בשנה. שווה לבעל מניות להלוות כסף מהחברה שלו כי את הריבית הזאת הוא לא ישלם בבנק, הוא ישלם יותר. ולכן המצב הזה הוא נושא כאוב וכמובן כשמס הכנסה מתלבש על התיקים האלה אז ממני גבו 300,000 שקל בשיחת טלפון של שלוש דקות.

התקשרו אלי מפקיד שומה באר שבע. אמרו לי: "יש לך חברה פה. בעל המניות חייב מיליון שקל. אנחנו לא רוצים לבדוק את החברה, ראינו הכל בסדר. אנחנו שולחים לך הסכם, תן לנו 300,000 שקל, 30% דיבידנד על המיליון". סגרנו את התיק בשיחת טלפון ובעל המניות שילם 300,000 שקל, אין מה לעשות. בסדר? זה חמש דקות.

אז מנהל רשות המיסים כבר הנחה את פקידי השומה להתלבש על כל אלה שנמצאים ביתרות חובה ולגבות את המס והמדינה גבתה לא מעט כסף מהעניין הזה. אבל נמאס לה להתחיל להתחקות ולרדוף אחרי כולם ולכן מיסוי יתרות חובה בעלי מניות נכנס לחוק. כלומר, אין יותר מצב שבעל מניות יהיה חייב כסף לחברה החל משנת 2017.

כלומר, עד סוף 2017 חובה לסגור את יתרת החובה אחורה. כלומר, כל היתרות שהצטברו עד דצמבר 16 יש תנאים וכללים, תכף נדבר עליהם. קודם כל, במאזנים של 2017 כנראה לא נראה, אם לא יהיו תיקונים, לא יהיה יותר יתרת חובה של בעלי המניות כי את המס על היתרת חובה, חובה לשלם ולסגור עד 2017. עד סוף 2017.

ההכנסה של משיכה של בעל המניות תחשב לא רק משיכת כספים. אוקי? היא תחשב גם צורה של ניירות ערך, פקדונות, ערובות, בטחונות, כלי שייט, כלי טייס, דירת מגורים או מחסן או טרקטורון או כל נכס אחר שקנה בעל המניות לשימושו הפרטי ועוד דברים שיקבע שר האוצר בעתיד. אפילו השאירו את זה בתקנות כי מחפשים לראות איזה קומבינות יהיו ואז יכניסו גם אותם.

יש בעלי מניות שקנו דירת מגורים בחברה וגרים בה. בסדר? במקום למשוך את הכסף, אמרו: "למה נמשוך שיהיה עליהם מס? בואו נקנה את הדירה בחברה ונגור בה". גם דירת מגורים היא תחשב כמשיכה, חייבים על פי החוק למכור אותה עד סוף 2018 והשימוש בדירה ייחשב כמשיכה, עצם השימוש, יקבעו כללים לעניין הזה.

 כלומר, כל משיכה תחשב כמשיכה. גם הלוואות בק טו בק תחשבנה כמשיכות. למה? כי הגדירו בחוק שמשיכה זה גם בטחונות שנתנה החברה לטובת בעל המניות. הרי מה זה בק טו בק? יש פיקדון שיושב בחברה שהוא ערב להלוואה שבעל המניות לקח כדי להחזיר את הכסף. זה הלוואת בק וטו בק. הערבות הזאת, כלומר, אם אני עכשיו, החברה נתנה לי, יש לי עכשיו תכנית חסכון בחברה, ניירות ערך נגיד בחברה, והניירות ערך האלה שימשו כערובה, כבטחון לקניית דירת המגורים שלי נניח. אוקי?

הלכתי לבנק והם שעבדו לי את ניירות הערך לטובת קניית טרקטורון או רכב פרטי של אשתי, הביטחון הזה, זה לא משיכת כספים, עצם זה שהחברה נתנה לי ביטחון, גובה הביטחון ייחשב כאילו שמשכתי את הכסף ואני אהיה חייב לשלם מס.

כלומר, כל הפינות האפשריות של שימוש דברים פרטיים, שימוש פרטי בכספי חברה, הם תחשבנה למשיכות. הלוואות כספים, התשעים יום פה לא נכון דרך אגב, זה תוקן לאחרונה. אני לא הספקתי לתקן את השקף. המשיכה תהיה שוטף פלוס שנה.

כלומר, לא תשעים יום, זה היה בהתחלה הצעת החוק, אבל זה הדברים שהמתיקו לנו את הגלולה. כלומר, כספים שנמשכו עד סוף 16, המס בגינם חייב להיות משולם עד סוף 17. כספים שיימשכו, נגיד עכשיו בעל המניות לא בחובה, כספים שיימשכו ב-2017, המס בגינם חייב להיות משולם ב-2018.

כלומר, נתנו שוטף פלוס שנה נקרא לזה לסגירת היתרה. כי לא תמיד אתה עוקב אחרי כל התנועות הכספיות של בעל המניות, יש בעלי מניות שיש להם כרטיס בהנהלת חשבונות יותר מחשבון הבנק. מכירים את זה? הוא 18 עמודים.

אתה הולך לעו"ש הבנק, יש רק 14. כל הדברים הפרטיים מתנהלים מול החברה. אז לכן נתנו את העניין הזה, נתנו את הדעת לכל סוגי המשיכות כולל העמדת נכס לעניין. עוד תנאים נוספים והקלות שנקבעו, משיכות של עד 100,000 שקלים לא תחשב כמשיכה, כלומר, נתנו משחק שבעל המניות יכול להיות חייב מאה אלך שקלים, זה לא ייחשב עדיין בחוק. נכסים, ערובות כבר דיברנו. המשיכה הזאת תחויב לפי שלוש אמות מידה.

אופציה ראשונה למשיכה, היא דיבידנד שזה הכי זול, בוא נאמר שנתנו את הדעת לעניין הזה. תכף נדבר, בגלל דרך אגב יתרות חובה בעלי מניות הורידו את הדיבידנד בשנה הבאה כמבצע חד פעמי. תכף נדבר על זה, שניה. עוד שניה נדבר על זה. אז דיבידנד תהיה האופציה הראשונה.

נגיד שהמנהל משך שני מיליון שקל אבל בעודפים יש מיליון וחצי, אז אין לי מה לחלק לו רווחים. אין מספיק למשיכה שלו. אז זה יקפוץ, המדרגה הבאה תקפוץ לשכר עבודה. כלומר, זה ימוסה במס השולי של העובד פלוס, זה ימוסה במס השולי, שימו לב שהוא יכול להגיע למס יסף בגלל זה. עוד שלושה אחוזים, פלוס ביטוח לאומי אם הוא לא עבר את התקרה.

כלומר, זה ימוסה בשכר עבודה ואם אין אופציה למסות את העובד בשכר עבודה, למשל במקרים שהמשיכה הזאת היא לבעל מניות שלא מתקיימים יחסי עובד-מעביד.

יש כאלה שבעל המניות לא עובד בעצם בחברה והוא מקבל שכר או משיכה כתוצאה מזה שהוא בעל מניות. אם המצב הזה יהיה כזה אז זה ייחשב כהכנסה מעסק או משלח יד שגם שמה זה מס שולי, מס יסף וכולי. בסדר? כלומר, הנושא הזה של יתרות חובה בעלי מניות חייב להיסגר עד סוף 2017.

עכשיו, כדי לעודד את האנשים לסגור את זה לא רק מבחינת החוק, גם כדי לעזור לאותם בעלי מניות לסגור את יתרות החובה בלחץ של לשכת רואי חשבון על רשות המיסים הוחלט לעשות מבצע חד פעמי בשנה הבאה עד שלושים בספטמבר 17 ולהוריד את המס על הדיבידנד מ-30% ל-25%. כלומר, המס ירד אבל בתנאים מסוימים. מה יהיו התנאים לגבי ירידת המס הזה? אחד, שהמנהל לא ישחק עם המשכורות בשנים 2017 עד 2019. כלומר, ממוצע השכר שהיה לו ב-15-16 יישמר גם בשנים 17-19.

בדומה לפעם קודמת, היה מבצע כזה של 12.5% דיבידנד לפני מספר שנים, גם שמה פחדו שבעל מניות עכשיו ימשוך דיבידנד ב-25% ואז הוא יוריד את המשכורת שלו ל-6,000 שקל ואז בעצם הוא יהנה מהטבת מס פה ולא ממה שהמחוקק רצה.

ולכן ממוצע השכר חייב להישמר. לא ניתן לקזז הפסדי הון מהדיבידנד המוטב. כלומר, שאם בעל המניות הפסיד בניירות ערך, הוא לא יכול לקזז את זה מהדיבידנד. לא יחול מס יסף על הדיבידנד הזה. כלומר, הדיבידנד המוטב הזה לא ייכלל בהכנסות מעל ה-640 שחייב שלושה אחוז מס יסף.

עכשיו עוד דבר, היה ממש דיון עמוק וארוך טווח לגבי אלו יתרות חובה ימוסו בדין החדש? והוחלט על הדבר הבא: כל יתרות החובה שנוצרו עד 31 לדצמבר 2012 שבעצם הם התיישנו, יחול הדין הישן, וליתרות חובה מינואר 13 יחול הדין החדש. כלומר, ניתן דוגמא, נניח שמנהל היה ביתרת חובה 800,000 שקל בסוף 2012, היום בסוף 16 הוא ב-400. אם הוא ירד מ-800 ל-400,

כלומר יתרת החובה הזאת החלה עוד לפני ינואר 2012 ולכן יחול על היתרת חובה הזו הדין הישן. הדין הישן, כלומר, אין חובה לתשלום מס כרגע עד סוף 17 אלא אם מס הכנסה יבוא אליך ויבקש את זה כמס על הדיבידנד אז יחול הדין הישן ואז תצטרך לשלם את המס.

כלומר, אם בעל המניות היה ביתרת חובה 400,000 בסוף 12 ועכשיו בסוף 16 הוא מיליון, כלומר, הוא גדל ב-600,000. על ה-600,000 יחול הדין החדש, כלומר, הוא חייב לסגור את המס עד סוף 17, ועל 400,000 יחול הדין הישן. מי שב-12 לא היה ביתרת חובה, אז כל מה שהוא בחובה בסוף 16 יחול הדין החדש.

במהלך ינואר-פברואר רשות המיסים תפרסם הודעה עם הסברים איך זה הולך להיות מבחינה יישומית הסיפור הזה. מה שצריך להתכונן, קודם כל אני ממליץ, המלצות של תכנוני מס: לא לשלם דיבידנד בדצמבר, אם יש מישהו שמתכנן לשלם דיבידנד בדצמבר אין טעם, עדין לו לחכות לינואר כי המס הולך לרדת משלושים ל-25%. זה הפרש. מס החברות הולך לרדת מ-25 ל-24 ומ-24 ל-23 ב-2018. לא לבלבל. זה מס החברות.

הדיבידנד הולך לרדת ל-25% במבצע חד פעמי. עדיף בינואר כי אז המס יהיה נמוך יותר וכמובן הדיבידנד המוטב הזה יהיה עד סוף ספטמבר. כלומר, 15 לאוקטובר, את המס על דיבידנד משלמים ב-15 לחודש שאחריו.

כלומר, 15 לאוקטובר זה יהיה המועד האחרון שנוכל לשלם מס 25% על דיבידנד. מי שלא יעשה תכנון נכון ליתרות החובה שלו, יצטרך לשלם מס שלושים אחוז אחרי זה עד סוף דצמבר 2017 כדי לסגור את יתרת החובה. ולכן פה צריך לעשות תכנון מס נכון, מדויק.

כל אחד צריך להתייעץ עם הרואה חשבון שלו, לסגור את היתרות האלה. אין ברירה, זה בחוק ואי אפשר להתחמק מזה יותר כולל הלוואות בק טו בק תזכרו. כולל שעבודים, נכסים, הכל נכלל בגדר משיכה. לא רק משיכת כסף פיזית. בסדר?

שאלה מהקהל: (לא ברור).

אמרתי, הנה זה בשקף.

הערה מהקהל: לא, שאסור לו לפגוע בשכר.

שאלה מהקהל: למה שהוא ימשוך דיבידנד ב-25% אם הוא יכול...

זה כבר פרטני. כל אחד צריך לבדוק מה יהיה הממוצע שלו, אולי השכר שלך היה גבוה בשנים האחרות? אולי ב-2015 משכת דיבידנד מיליון וחצי שקל, שני מיליון. עזוב, זה בדיקה פרטנית. כל אחד צריך לבדוק עם עצמו איפה הוא נמצא מבחינת הממוצעים. זה לא, זו לא נוסחה פה לעניין הזה. בסדר?

הנושא הבא זה חברות ארנק. שמעתם על זה. אני נותן לכם את הרקע לעניין הזה, בקצרה, כי זה לא תמיד חשב שכר נוגע בזה אבל כדאי שתדעו אם יש דבר כזה.

חברות ארנק זה בעצם הסיטואציה הבאה: שבא מנכ"ל לערוך הסכם עם חברה והוא צריך לקבל משכורת 40,000 שקל לחודש פלוס הטבות סוציאליות. אז הוא אומר לחברה: תשמעו, אני עולה לכם חמישים אלף שקל עם השווי רכב והכל. בואו, אני אוציא לכם חשבונית מס חמישים פלוס מע"מ, נרשום בהסכם שבכל החמישים אלף כלולים כל ההטבות הסוציאליות שלי אם אי פעם יגיעו לי ואני אתבע אתכם בבית דין לעבודה, וסגרנו את הסיפור ולא צריך יותר להתעסק עם זה.

החברה עושה שיקול דעת ואומרת: וואלה, שווה לי עם חשבונית. מה אני צריכה להעסיק אותו כשכיר? מחר יעלו לי את אחוזי ההפרשה או כל מיני דברים. נסגור את זה. ואז אותו מנכ"ל מוציא חשבונית לחברה שהוא נותן שירות, חמישים אלף פלוס מע"מ.

בחברה של עצמו מה שהוא עושה, הוא מוציא לעצמו תלוש שכר 20,000-30,000 ובעצם הוא משאיר את הדלתא הזאת בין המשכורת לבין החמישים אלף כממוסה במס חברות 24%-25% ובעצם הוא לא מגיע למס היסף אם הוא היה מקבל את זה בתלוש משכורת, כמובן הוא היה מגיע לחמישים אחוז. בעצם הוא חוסך לעצמו מס ותוקע את הרווחים האלה בחברה ושומר אותם בעודפים

זה נקרא "רווחים כלואים" דרך אגב למושג הזה. זה איזשהו רווח שכלוא בחברה עם מס מופחת ועדיין המנהל לא עושה עם זה כלום. בעצם זה פיקציה מול רשות המיסים לדחות את תשלום המס כשהוא ימשוך אותו, ומתי שהוא יחליט למשוך אותו. המצב הזה לא מקובל על רשות המיסים ולכן קבעו כללים חדשים על העניין הזה. שאם אחד נותן את השירותים וזה רק זה, ולא מעסיק עובדים.

דרך אגב, מ-4 עובדים ומעלה, אז הוא ימוסה בהתאם למס השולי שלו. כלומר, גם הרווחים בחברה ימוסו במס השולי. האמת שהלשכות הורידו קצת את הרוח מהמפרשים לרשות המיסים כי קבעו רף. הרף הוא עודפים שרק מעל חמישה מיליון הם ייקבעו כעודפים שחייבים במס. זה רווחים לא מעטים ורשות המיסים לא תוריד את העודפים של החברה מתחת לשלושה מיליון. ובנוסף קבעו שכאשר יש חברה כזאת שהגיעה לעודפים של חמישה מיליון, כדי לקבוע אם בעל המניות הזה חייב במס מלא, יש וועדה חיצונית שבשיתוף רשות המיסים תחליט אם למסות את האדם הזה כי כל אחד והשיקולים שלו. אולי הוא שומר את הכסף להשקעה בנכסים אחרים ולכן גם בעניין הזה הורידו את הרף. בסדר? יש לכם שאלות על חוק ההסדרים? חמש דקות לשאלות, אם לא, אני ממשיך ביטוח לאומי.

שאלה מהקהל: (לא ברור)?

לאן? לקופות הגמל? איפה שמה? בישראל? לא לא, אין בחוק ההסדרים. לא ביטלו את התקרה. יש וועדה שיושבת ורוצה לבטל בכלל את הנושא של סעיף 47, לבטל את הניכוי ויהיה רק זיכוי, להעלות את התקרה ולתת זיכוי 35% במקום ניכוי, כדי לפשט את זה. עוד לא קבעו את זה.

שאלה מהקהל: (לא ברור).

כן, אני לא רוצה כל כך להיכנס לזה כי זה לא קשור לחשבי שכר. זה יותר יועצי מס ורואי חשבון. יש תקרה אבל אני לא רוצה להיכנס לזה, ברשותך, כי זה לא  מעניין את חשבי השכר. התלבטתי והחלטתי שאני לא מכניס את זה ליום עיון הזה. בסדר? אוקי.

שאלה מהקהל: (לא ברור).

לא, אם אתה מעסיק מעל ארבע עובדים, לא משנה כמה לקוחות, אוטומטית אתה לא חברת ארנק. וארבעה עובדים במשרה מלאה. אם אתה מעסיק עכשיו ארבעה עובדים בחצי משרה, זה כמו שהעסקת שני עובדים. אוקי?

שאלה מהקהל: (לא ברור).

זה לא משנה. יכולים להיות גם שניים או שלושה לקוחות, אם זה חברת ארנק שכל המטרה, היא נותנת שירותים למישהו ובעצם כל ההכנסות שלה זה מתן שירותים וההוצאה היחידה שיש לה זה משכורת למנהל ואולי את הפלאפון שלו,זה נקרא חברת ארנק. וגם יש כל מיני שותפויות. אני לא רוצה להיכנס לכל האופציות אבל בהחלט צריך להיזהר עם חברות ארנק.

שאלה מהקהל: (לא ברור)

והיא תהיה חברת ארנק, כן, יכול להיות.

שאלה מהקהל: (לא ברור)

לא. לא יודע מי אמר לך את זה. את מפרישה עד השכר הממוצע במשק. זה מה שיש בצו הרחבה הפנסיוני.

בואו נמשיך, ביטוח לאומי פגיעה בעבודה. יש איזה חוזר של ביטוח לאומי בנושא פגיעה בעבודה. אחת הבעיות שהגיעו לפסיקה הרבה פעמים זה פגיעה בעבודה בדרך לעבודה ומהעבודה בדרך הביתה. אלה מקרים שנדונו בפסיקה. ובסעיף 79 הרי כתוב שההגדרה של פגיעה בעבודה זה כל מאורע שארע תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו.

ויש כל מיני כללים בסעיף 80 שאומרים: גם בדרכו מעבודתו אל מעונו חזרה, בין עבודות, בהצלת גוף, בשעת עבודתו כאשר צד ג' פגע בו, בהפסקה, וועד עובדים, שכיר, מילוי תפקידו, כל המקרים, תקיפה מינית, כל זה נחשב לתאונות עבודה. אז הכל בסדר. אבל הבעיה היא כאשר יש לנו תאונת עבודה בדרך.

כלומר, ממקום העבודה חזרה או מהבית למקום העבודה ועל זה קיימות הרבה פסיקות. אז החוזר שביטוח לאומי הוציא זה הדבר הבא, מספרו 64-15. ההגדרה של הדרך לעבודה זה המקום בו שהה העובד ונמצא המבוטח במשך הלילה ומשם התכוון לנסוע לעבודה.

כלומר, אם אני עכשיו בנופש, יוצא ממלון באילת ונוסע לעבודה. אז אין בעיה, זה יתפוס. כי זה מהמקום שאני הייתי בלילה. לא משנה איפה הייתי, לא משנה איפה לנתי ואיפה ישנתי ואיפה שהיתי. כל עוד הכוונה שלי היתה לנסוע לעבודה והייתי בדרך לעבודה מהמקום שבו הייתי, אז זה ייחשב כתאונת עבודה.

לא אותו הדין כשאני חוזר. וזו הנקודה. כאשר אני חוזר מהעבודה הביתה אז אני צריך לחזור למקום המגורים שלי. כלומר, אם בדרך כלל אשתי שולחת אותי לקניות אחרי יום עבודה והיא אומרת לי: "לך לסופר". זה לא ייחשב כתאונת עבודה.

נכון שיצאתי מהעבודה אבל לא הייתי בדרך הביתה. עשיתי דברים נוספים. כלומר, כל מקרה שבו יש יציאה ממקום העבודה למקום אחר ולא למקום שבו אני גר או גר בחיי היומיום או משכיר דירה וזה המקום שאני בדרך כלל ישן בו, אז כמובן זה לא ייחשב כתאונת עבודה.

אז פה לשים לב לפינה הזאת כדי לפתור את הבעיה הזאת בעתיד. דבר נוסף, בביטוח לאומי סוף סוף, תמיד טענתי את הבעיה הזאת, מי שמכיר אותי בהרצאות הקודמות, תמיד טענתי שמעצבן אותי דווקא דמי לידה וגם מקרים אחרים שהמוסד לביטוח לאומי מתייחס לרבעון האחרון כקודש הקודשים וזה מה שקובע לעניין דמי לידה, ודווקא ברבעון האחרון אישה שיולדת היא אולי נעדרת מהעבודה ויש לה היעדרויות וזה וההיריון קשה וכולי, ושכרה יורד ואין לה שעות נוספות ובונוסים ועמלות וכולי.

וכשהולכים על הרבעון האחרון אז זה לא הממוצע האמיתי של אותה עובדת לפני שהיא נכנסה להיריון. וזה בעצם מוריד לה את הדמי לידה. ולכן קבעו רף פה של שישה חודשים.

תזכרו דבר נוסף, גם שישה חודשים זו בעיה, כן? אבל תזכרו שיש תקנות אמהות. וזה חשוב, סעיף 1 לתקנות אמהות שמאפשרות ללכת אחורה כאשר אתה מוכיח שהאישה נעדרה ברבעון האחרון כתוצאה ממחלה, שמירת היריון, אפילו כתוב שם נסיבות אחרות שלא היתה שליטה עליהם לאותה אישה, כל היעדרות כזאת היא מאפשרת ללכת עוד רבעון אחד אחורה ולקבוע את הרף לפי רבעון קודם.

במיוחד זה תקף לגבי עצמאיות שלפעמים הם מדלגות על שנת מס אחורה ושם זה הולך לפי הכנסה שנתית. אז יש אופציה כזאת בתקנות אמהות לדלג על הרבעון האחרון. ואם לא תפנו למוסד לביטוח לאומי ותעשו את זה, כמובן תמיד ישלמו לפי הרבעון האחרון. אבל פה כבר יש איזושהי הקלה מסוימת שאפשר ללכת ולעשות ממוצע של חצי שנה במקום שלושה חודשים והחוק הזה נכנס לתוקף בראשון למרץ 2017.

שישה חודשים אחורה, לא הכי גבוהים, ממוצע. במקום לחלק ל-90 אתה מחלק ל-180. בסדר? גם החלוקה של התשעים יום זה מקומם. למה לחלק בתשעים יום ולא בימי עבודה בפועל? זה היה מגדיל את הרף של התעריף ליום.

אבל כרגע, עד שלא תהיה פסיקה בנושא הזה, אנחנו הולכים לפי התשעים יום.

פגיעה בעבודה ונכות מעבודה. גם נושא של פגיעה בעבודה הגיע לפתחו של בית המשפט. כי כאשר יש לנו עובד עונתי שעובד לפי עונות והוא עכשיו קוטף בחקלאות והוא נפצע בעבודה כי הוא נפל מהעץ, הולכים לממוצע של הרבעון האחרון ורואים שההכנסות שלו היו נמוכות, שלא היה לו הכנסות בכלל. למה? כי הוא לא עבד.

כי הוא עובד עונתי. הוא עובד רק בעונות מסוימות. ואז בעצם יש בעיה איך לחשב לעובד הזה את תאונת העבודה. הסיפור הזה הגיע לבית המשפט ולצערי בית המשפט קבע את הדבר הבא: כאשר עובד נפגע בעבודה והוא עובד עונתי, החישוב של דמי הפגיעה, אין מה לעשות, ילך לפי הרבעון האחרון.

אבל, אם העובד הזה יש לו נכות מהעבודה, כלומר, יש לו אחוזי נכות אחרי תאונת העבודה ואז הוא יכול לתבוע נכות והנכות היא קשורה לאחוזי הנכות ולהכנסה שהיתה לו ברבעון האחרון, כאן אפשר ללכת ל-12 חודשים.

יש תקנה 9 גם לעניין הזה, ללכת 12 חודשים אחורה לעובד העונתי הזה, לעשות לו ממוצע והממוצע הזה יקבע את הזכאות לנכות מעבודה. כלומר, פה הרף עלה לשנה והלוואי שהיו עושים את זה בדמי לידה דרך אגב והיה אפשר לעשות את הגבוה מביניהם כמו שאתה אומר ולאו דווקא ממוצע. אבל כרגע אין את האופציה הזאת.

דבר נוסף שאני רוצה לדבר עליו זה ביטוח נפגעי תאונות שזה קשור לנפגעי עבודה. למה זה קשור? קודם כל זה קשור כי בדרך כלל בסניפים שבביטוח לאומי, אותם פקידים מטפלים בשתי המחלקות האלה שנקראות "נפגעי תאונות" ו-"תאונות עבודה".

עכשיו, למה זה חשוב? ביטוח נפגעי תאונות למעשה מבוטח, אני לא יודע אם אתם יודעים, כל סוגי הסיווגים למיניהם, כל עוד אתה תושב ישראל. הרי יש לנו בביטוח לאומי ארבעה סיווגים. אחד עובד, שתיים עובד עצמאי, שלוש לא לא, זה לא עובד ולא עובד עצמאי, וההגדרה האחרונה, עקרת בית שאמורים לבטל אותה בעזרת השם שנה הבאה. אני מקווה מאד שיבטלו את ההגדרה הזאת ואז נשאר עם שלושה סיווגים.

אז אלה ארבעת הסיווגים שקיימים בביטוח לאומי ועקרת בית, אתם יודעים, זה הסיווג הכי טוב לאלה שנשואות ולא עובדות, הם פטורות מתשלום דמי ביטוח לאומי ומס בריאות. הסיווג נועד רק לזה. אוקי? זה אישה נשואה שאין לה הכנסות אז היא פטורה וזה לא תקין לטעמי בעליל.

שאלה מהקהל: למה?

למה? כי לא יתכן שאישה נשואה תתחתן עם מיליונר, לא תצטרך לעבוד מעולם עד גיל הפרישה ולא תשלם מס בריאות ותקבל שירותים מהמדינה, והסטודנט שלומד באוניברסיטה ישלם כל חודש מס בריאות. והמובטל ישלם. כל אלה, הגבר שאין לו הכנסות משלם מס בריאות והאישה שהתחתנה עם המיליונר היא לא צריכה לשלם והיא מקבלת אשפוז, בתי חולים, קופות חולים, על חשבון מישהו אחר. אז זה לא ייתכן.

אז שיפטרו את הסטודנטים ואת המובטלים אין לי בעיה. אבל אין מצב שאישה לא תשלם מס בריאות. בואו נמשיך, אז שיקבעו שאישה פטורה רק אם יש לה הכנסות מהבעל מתחת לשכר מינימום. לא יודע, שיקבעו רף. אבל לא יתכן שאישה שגרה בסביון או בכפר שמריהו והיא לא עובדת כי היא התחתנה עם עשיר ונדיר, לא התגרשה עד גיל הפרישה, לא תשלם מס בריאות. לא תשלם 100 שקלים בחודש, בסדר? 120.

בואו נמשיך, אז למה זה חשוב לדעת נפגעי תאונות?

כאשר אני מגיש תאונת עבודה לביטוח הלאומי ואני בספק בדרך מהעבודה, מהמעון, לא מעון, כל הסיפורים האלה. ואני בספק אם זו תאונת עבודה. מומלץ להגיש באותו יום גם לביטוח נפגעי תאונות. מה הסיבה חבר'ה? לעיתים קורה מצב שהתאונה לא הוכרה כתאונת עבודה, להגיש תביעה לביטוח נפגעי תאונות, יש לי 90 יום בלבד.

כלומר, אם הגשתי עכשיו תביעה לנפגעי תאונות ואני עכשיו במשא ומתן עם ביטוח לאומי, חסר האישור הרפואי, העובד לא חתם על הסודיות הרפואית, הטופס שהרופא חתם הוא לא חתם בעט שנחתם הטופס. וכל מיני התכתבויות עם ביטוח לאומי. יכול להיות שיחלפו תשעים היום, זה לא יוכר כתאונת עבודה ואז אני יגיע ביום ה-92  להגיש נפגעי תאונות כדי שיכירו לי את זה לפחות לנפגעי תאונות, אז יגידו לי: "הזמן חלף".

לכן מומלץ להגיש את שתי התביעות במקביל כאשר יש ספק, לרשום בטופס התביעה של דמי התאונות שהוגשה תביעה לנפגעי תאונות במקביל, לנפגעי עבודה סליחה, במקביל, ואנחנו ממתינים להחלטה של המוסד לביטוח לאומי. ברגע שיש לי נתקבל על הטופס שהגשתי לנפגעי תאונות, אז לא תהיה לי בעיה של התשעים יום ואני אעמוד ברף הזמן שאני נדרש.

לכן חובה, לא חובה, מומלץ, סליחה, להגיש את שתי התביעות במקביל, הרי לא תקבלו את שניהם, תקבלו או זה או זה. עכשיו, איך מקבלים עובדים רגילים? עובד שכיר מקבל נפגעי תאונות בדיוק כמו נפגעי עבודה. הוא מקבל תשעים יום, כמובן בתנאי שיש יותר מ-12 יום כמו בנפגעי תאונות, אז הוא מקבל את הדמי פגיעה שלו מתאונה בדיוק כמו נפגעי תאונות עבודה על בסיס של 75% מהשכר שקדם לרבעון. אם מדובר על לאל"א, לא עובד לא עובד עצמאי, ואשתו עקרת בית שלא משלמת ביטוח לאומי מעולם ואם נמשיך עם אותה עשירה, היא לא יודעת אפילו לחתוך סלט כי יש לה משרתת בבית אבל המשרתת היתה חולה והיא חתכה סלט, חתכה את האצבע, היא לא שילמה ביטוח לאומי, היא רשאית ללכת לביטוח לאומי ולבקש שיפצו אותה על החודש שהיא לא יכולה לבצע את עבודות הבית.

כי ההגדרה בדמי תאונה זה אי יכולת לבצע את עבודות הבית, אוטומטית מזכה אותה בכסף. כמה היא מקבלת? 8,757 שזה הסכום הבסיסי כפול 25%, 2,189 לחודש עבודה מלא. זה מה שיכול לקבל לאל"א, לא עובד לא עובד עצמאי וגם עקרת בית, זו הגמלה היחידה חוץ מקצבת ילדים ועוד כמה דברים שבעצם אדם שלא משלם כסף לביטוח לאומי, רק על עצם היותו תושב הוא זכאי לאיזושהי גמלה.

ואנחנו מדברים דרך אגב גם על אותם מקרים של עובד נסע עכשיו לסקי בשווייץ, שבר את הרגל, הוא מגובס, חוזר באמבולנס אווירי הביתה, לא יכול לעבוד חודשיים, המעביד אין לו זכאות לדמי מחלה או שיש לו רק שלושים יום. כמובן את השלושים יום הבאים הוא יכול לקבל מביטוח לאומי כאובדן כושר עבודה.

זאת אומרת, זה טוב גם לאנשים שאין להם ימי מחלה צבורים, שהמעביד לא משלם כי החוק הזה מאפשר רק למצב שאין לו זכאות מכוח חיקוק אחר. כלומר, אם יש לעובד זכאות מזה שהוא החליק על בננה בקניון והקניון מפצה אותו, הביטוח מפצה אותו על אובדן ימי עבודה, אז הוא יקבל משם. אם יש מעביד שיכול לשלם דמי מחלה, הוא יקבל משם. אבל אם אין אופציות אחרות לאותו אחד שיושב בבית, המפלט האחרון שלו זה ביטוח נפגעי תאונות, בהחלט אפשר להשתמש בזה. גם עובד שכיר, גם עובד עצמאי מקבל בדיוק כמו נפגעי תאונות בדיוק. יש תנאים שהוא צריך להוכיח שהוא ניגש לטיפול רפואי תוך 72 שעות מקרות האירוע וכמובן שהוא לא יושב באיזה מוסד סיעודי ומטופל על ידיו וכולי. בסדר?

שאלה מהקהל: אין תקופת הכשרה של העובד?

בכלל לא. אין תקופת הכשרה לעניין הזה. כמו נפגעי תאונות וכמו נפגעי עבודה שאין תקופת הכשרה, אז גם נפגעי תאונות, אין תקופת הכשרה בכלל. קרה לך משהו, אתה זכאי באופן אוטומטי כל עוד אתה תושב ישראל ולא משנה באיזה סיווג אתה נמצא.

שאלה מהקהל: אבל בנפגעי תאונת המעסיק לא צריך לשלם את השתיים עשרה יום הראשונים.

לא המעסיק לא צריך לשלם, מחייבים את המעסיק בשניים עשר ימים ראשונים וגם פה, בתאונות מורידים, תסתכלי, ללאל"א, עקרת בית ומי שיש לו הכנסות פאסיביות, לא ישולמו בעד 14 ימים הראשונים שלאחר התאונה. ובנפגעי תאונות, העובד מקבל את השכר האחרון כפול 75% כפול הימים שהוא נפגע והמעסיק משלם לביטוח לאומי. כאן זה תאונה שלו, אין מעסיק. ברור, זה לא כמו נפגעי עבודה. אוקי, נמשיך הלאה.

חסכון ארוך טווח לילדים.

הרציתי על זה פעם קודמת אבל יש פה שינויים קלים שנוספו בעקבות החוזר של ביטוח לאומי, מי שהיה בהרצאות שלי הקודמות כבר מכיר את זה, זה לא חדש לו, הנושא של חסכון ארוך טווח. כבר הבאתי את זה כל השנה, החוק הזה חוקק כבר במאי 15, הוא ישן מאד רק הוא מיושם רק מינואר 17 ואמרתי את זה כבר בהרצאות הקודמות, הוא מיושם כי המדינה עוד לא קבעה מי ינהל לנו את הכסף הזה.

אז קודם כל שתדעו שהחמישים שקלים האלה כבר מופקדים למעשה ווירטואלית אצלנו בחשבונות הבנק כבר ממאי 15. עכשיו, מה יקרה? איפה יופקד הכסף הזה? למעשה ממאי 15 עד דצמבר 16 המדינה הולכת לפרוס את זה למשך שלוש שנים, את הכסף הזה.

היא עשתה  לנו שוטף פלוס שלוש שנים. הם הולכים לפרוס את זה עד דצמבר 19. כלומר, לאנשים, לילדים שיש להם תקופת זכאות של קצבת ילדים ממאי 15, בגין אותם ילדים, ההורים לא ירגישו את זה, הם ירגישו את זה כשיקבלו את האישור יתרה.

למעשה יפקידו להם את החמישים שקלים השוטף, בנוסף כ- 133 שקלים מידי חודש. זה כדי להדביק את הפער של ממאי 15 עד סוף 16. ברור? כלומר, כל חודש המדינה צריכה להפקיד 183 שקלים למעשה. אוקי? וזה עד סוף דצמבר 19. וזה בגלל שהחוק התחיל כבר ממאי 15. זה נקודה ראשונה שתדעו, לא אמרו את זה בתקשורת אבל זה מה שיש, זה החוק.

עכשיו, מי שכמובן הוא בן 17 או 17.5 בלפני שנה, לא יפקידו לו מראשון למאי, כי יפקידו רק לפי הזכאות לקצבת הילדים. כלומר, אם יש מישהו שבדצמבר 16 הגיע כבר לגיל 18 והוא היה רק בטווח של חצי שנה אז כמובן שישלימו לו רק חצי שנה, רק בגין אותה תקופה שיש את הזכאות לקצבת הילדים. עכשיו, נכון שיש חלקכם, אם הילדים גדולים שהסכום יהיה מגוחך כי הוא הגיע מהר לגיל 18.

עכשיו, הדבר הנוסף, כשהילד יגיע לגיל 18 המדינה תוסיף 500 שקלים, זה היה בחוק הישן וזה נשאר בחוזר. אם הילד לא מושך את הכסף בגיל 18, הוא יחכה לגיל 21. המדינה תוסיף עוד 500 שקלים. כמובן שבין 18 ל-21 לא תהיינה הפקדות כי אין זכאות לקצבת הילדים.

עכשיו, התיקון שהיה בחוזר שבחוק עצמו לא היה, בחוק עצמו המקורי היה אפשר להפקיד את כל קצבת הילדים המשולמת לכם מידי חודש לתוך החיסכון ארוך הטווח הזה. בחוזר הוחלט להפקיד 50 שקלים בלבד מתוך קצבת הילדים, אתם לא יכולים להפקיד את כל קצבת הילדים אלא לנגוס חמישים שקלים ולהוסיף על מה שהמדינה מוסיפה.

עכשיו, אפשר יהיה להפקיד את זה לשתי אופציות, או בפיקדון בנקאי, או אחת מקופות הגמל. אני ממליץ להפקיד בקופות הגמל, הסיבה היחידה, לא בגלל שיש לי משהו איתם, הסיבה היא ששם אני יכול לנייד.

אני יכול לנייד גם בין קופות הגמל וגם אני יכול לנייד בתוך קופות הגמל במסלולי ההשקעה, זה אופציית הניוד הזאת. לא להתלהב, זה לא כסף גדול, אתם לא מתעסקים עם הכספי צבירה שלכם אז מן הסתם לא תתעסקו גם עם זה. זה כסף קטן. בקיצור, זה כמו בתור לסופר. איפה שהחלטתם אל תזוזו. תעברו קופה שמה תתקעו. אז כמו קופת גמל זה הקופה בסופר אז אל תתעסקו עם זה, תחליטו ותסגרו.

אופציית ההחלטה קיימת עד ראשון ליוני 17 דרך אגב, אתם לא חייבים להחליט היום, יש לכם זמן. ראיתי כבר אנשים שהחליטו, נכנסו לאינטרנט, עשו פיקדון בנקאי, פתאום הרציתי שבפיקדון בנקאי אי אפשר להתחרט. אמרו: "איזה טעות עשינו". לא עשיתם טעות, הכל בסדר. יכול להיות שדווקא הפיקדון הבנקאי יתן לכם את התשואות הגבוהות. תעזבו, איפה שהייתם, שמה תישארו, זה לא כסף גדול.

המדינה אומרת שאם מישהו בראשון לינואר 17 היה בן 15, אם אתם לא תבחרו אז הביטוח הלאומי יבחר במקומכם, ברירת המחדל יהיה פיקדון בנקאי כדי לא לסכן את הכסף כי זה מתקרב, ומי שמתחת לגיל 15, יופקד הכסף באחת מחברות הביטוח. עד ראשון ליוני 17 אתם יכולים לנייד את הכסף איפה שאתם רוצים. אם לא תחליטו אז יחליטו בשבילכם ואולי זה יהיה טוב שיחליטו בשבילכם. הותאמו בחלק מקופות הגמל מסלולים למגזר החרדי והמוסלמי.

מבחינת דמי ניהול ועמלות, אין עמלות בפיקדון הבנקאי ודמי הניהול בחברות הביטוח ישולמו על ידי המדינה. ברגע שמשתחרר הכסף ונוצרו רווחים על הכסף הזה בפיקדון הבנקאי או בחברות הביטוח, יש פטור ממס על הרווח הריאלי. כלומר, על ההצמדה למדד של הכסף יהיה פטור ממס, אם יהיו רווחים מעבר לזה, אולי יהיו, המס יהיה 25% על הרווחים מעבר לעליית הרווח הריאלי על עליית הכספים האלה. ואז הכספים האלה יוכלו להימשך כמובן עם ניכוי במקור של המס הזה מחברת הביטוח או מהפיקדון הבנקאי.

בפיקדון הבנקאי אמרנו, אין חרטה. בחרת פיקדון, אתה תקוע איתו עד גיל 18. אי אפשר לזוז ממנו אף על פי שיש תשואות מובטחות משמה לא רעות. עד לפה חיסרון ארוך טווח לילדים. שאלה אחת או שתיים, כן.

שאלה מהקהל: במצב שאין קצבת ילדים מסיבה.

במצב שאין קצבת ילדים אז אין זכאות. קצבת ילדים הולכת עם זה ביחד. הכל חופף. יש זכאות, יש את זה.

שאלה מהקהל: אם אני בחרתי להוסיף עוד חמישים, על כל המאה שקל אני משלמת דמי ניהול?

אין דמי ניהול. אין דמי ניהול. המדינה משלמת את דמי הניהול ואין עמלות בפיקדון הבנקאי.

הנושא הבא, אתם עומדים עכשיו בפני ינואר 17, יש עובדים שמודים לכם שהם עובדים בשתי מקומות עבודה. איך אתם מתייחסים אליהם? למי שעוד לא יודע, הנושא של תיאום דמי ביטוח לאומי.

אז קודם כל שימו לב לטעות הנפוצה הבאה: כאשר עובד עובד בשתי מקומות עבודה, הוא לא רוצה לשקר. מה הוא עושה? הוא ממלא בטופס 101 "יש לי הכנסות נוספות". הוא הולך למעסיק השני ורושם גם: "יש לי הכנסות נוספות". אז מה קורה עכשיו? כל מעסיק הופך להיות משני ואין מעסיק עיקרי. אז זאת טעות נפוצה של עובדים ובצדק. הם לא מבינים את החוק.

הם אומרים: אני לא רציתי לשקר אז כתבתי שיש לי הכנסות נוספות. אז קודם כל תשאלו את העובד: "מה מילאת במקום הראשון?" זאת אומרת, כשעובד בא אליכם ואומר: "יש לי הכנסות נוספות", תשאלו מה הוא עשה שם. למה? כי אם שמה הוא רשם: "יש לי הכנסה", תגידו לו: "אוקי, תכתוב לי שאין לך הכנסות נוספות" ואז אני הופך להיות המעסיק העיקרי ושמה הופך להיות המעסיק המשני.

אחרת שנינו, גם אני וגם המעסיק השני ינכו לו 12% כאשר יש פה איזה חלק שהוא צריך לשלם מופחת. לכן אני צריך לשאול את העובד מי זה המעסיק העיקרי ומי זה המשני, במס הכנסה זה לא כל כך משנה כי ממילא הוא הולך לעשות תיאומים.

יגידו לו למעסיק אחד אומרים לו: "תנכה לפי הטבלה", השני עושים לו את התיאום. אבל בביטוח לאומי זה חשוב. מעסיק משני אוטומטית הופך להיות פנסיה מוקדמת.

מי שיש לו הכנסה מפנסיה מוקדמת אוטומטית זה מעסיק משני ואיפה שהוא עובד ולא משנה מה גובה השכר הוא יהיה מעסיק עיקרי. אם יש לכם עובדים שמסווגים תחת צו סיווג מבוטחים שזה הרצאות או הופעות, יש לזה קריטריונים. כאן אתם צריכים למלא טופס ביטוח לאומי ב"ל 103 תכף תראו אותו על המסך.

שימו לב לנקודה הבאה, כאשר עובד אומר לכם: אני עובד אצלכם מקום שני, ואתם יודעים שהשכר אצלכם זה 2,000 שקלים. שואלים אותו: תגיד לי, כמה אתה מקבל במקום הראשון? הוא אומר, אני שומר בגן ילדים, מקבל 3,000 שקלים. כלומר, אני והוא ביחד עם המעסיק הראשון לא מגיע לרף של המופחת.

השנה קל לזכור את זה זה 5678. אתם יודעים? המופחת זה 5678. אז אם הוא לא מגיע ל-5678 אין טעם בעצם לנכות לו דמי בטוח לאומי. ואז אתם אומרים, בדרך כלל מה שאתם עושים, שולחים אותו לביטוח לאומי ואומרים לו: "לך תביא אישור תיאום", נכון? לא חובה, חבר'ה, תזכרו שיש לכם טופס. זה הטופס. שימו לב, נקרא ב"ל 644, העובד חותם לכם על הטופס הזה שיש לו הכנסה או מקבל פנסיה או הכנסה אחרת שהיא נמוכה מהחמישים אחוז מהשכר הממוצע שזה ה-5678.

אם זה מתחת לזה, הוא חותם לי על הטופס הזה אז אני לא צריך לשלוח אותו אוטומטית. רק אני מזהיר אותו שאם הוא יעבור את ה-5678 הוא חייב להביא תיאום, אחרת תהיה לו בעיה. אבל אם הוא חתם לי על הטופס הזה, זה פוטר אותי מלשלוח אותו להביא תיאום כי הוא מצהיר בפני שהוא לא מגיע לרף של הסכום המופחת. במקום לשלוח אותו. הטופס הזה קוראים לו ב"ל 644.

עכשיו, אם יש אדם שעדיין עובד בשתי מקומות עבודה ועבר את הרף של 5678 אז ברור שהוא צריך להביא לי אישור תיאום אף על פי שעל פי החוק אתם יכולים להתעסק עם זה וכל חודש לבקש ממנו את התלוש וזה יוצר איזושהי מערבולת ולעשות לו את החישוב החודשי כי בביטוח לאומי החישוב הוא חודשי ולא שנתי אז זה מחייב את המציאות שאני אקבל תלוש של המקום הראשון שלו.

אם אני רוצה להתעסק עם זה, סבבה. אם לא, אני שולח אותו להביא לי אישור תיאום. היום אישור התיאום יוצא אוטומטית מאתר האינטרנט של ביטוח לאומי. אין חובה של העובד ללכת ולחכות שם בתור ולהוציא את האישור. הוא יכול להוציא אותו ישר מהאתר ויש חוזר 3/11 באתר הביטוח הלאומי שמסביר איך עושים את זה. התקרה 43,240 אותו סיפור, אדם שרוצה לעשות תיאום בגלל שהוא עבר את התקרה, גם יכול לעשות את זה דרך אתר האינטרנט של המוסד לביטוח לאומי ולעשות את זה בבית בכיף ולהוציא את האישור לעצמו. אין חובה ללכת לשם.

בנוסף, פורסם בחוזר שאם יש אדם שניכו לו דמי ביטוח לאומי ביתר, כלומר, הוא עבר את ההכנסה המירבית למשל וניכו לו משתי מקומות או שהוא היה זכאי למופחת וניכו לו דמי ביטוח לאומי מלאים 12% והוא רוצה לקבל את הכסף הזה חזרה, אז הוא יכול לעשות את זה גם באתר האינטרנט של המוסד לביטוח לאומי בתנאי שהנתונים נמצאים באתר והמעסיק דיווח את ה-126.

הוא יכול לשלוח בדואר, בפקס את הטופס 100 שאתם מכירים אותו מידי חודש, הוא דומה לטופס הזה 659 שבו מפורטים 12 החודשים, כל חודש, כמה הייתי צריך לנכות וההפרש שמגיע לו. מכל מעסיק הוא ממלא את הטופס הזה והוא יכול לקבל את הכסף בחזרה. אם יש אדם שעבר את ההכנסה המרבית והוא רוצה לקבל את הכסף, כי ניכו לו יותר מידי, כמובן שהוא יכול למלא את הטופס הזה, בקשה להחזר דמי ביטוח לבעלי הכנסות גבוהות.

זה נקרא ב"ל 752 ולקבל את הכסף חזרה. אם יש מצב, זה יותר פופולארי אצלכם, שעובד עכשיו עובד אצלכם, עדיין לא הגיע לגיל הפרישה, מקבל קצבת נכות או שהגיע לגיל הפרישה ממשיך לעבוד אצלכם, מקבל קצבת זקנה והוא לא מודיע לכם שהוא קיבל קצבת זקנה, אתם ממשיכים להוריד לו דמי בטוח לאומי, מס בריאות, מורידים לו גם מקצבת הזקנה.

ביום בהיר אחד הוא מתעורר, הוא אומר: "אני מקבל כבר קצבת זקנה חצי שנה". מן הסתם, אתם צריכים להחזיר לו את הכסף שניכיתם לו. כי ברגע שהוא מקבל קצבת זקנה, הוא פטור מתשלום אצלכם. ואז מה שקורה, אם הוא ממשיך לעבוד אצלכם, אתם פונים לביטוח לאומי עם טופס 100, מבקשים את הכסף הזה חזרה, מוכיחים שניכיתם לו.

המוסד לביטוח לאומי בודק במחלקת קצבת זקנה שאכן הוא קיבל ומחזירים את הכסף למעסיק, לא לעובד. ואז המעסיק מחזיר את הכסף לעובד. יש אופציה כזאת לעשות את ההחזר דרך המעסיק. שתזכרו את העניין הזה.

אין השפעה על חלק המעסיק כאשר מדובר בתיאום דמי ביטוח לאומי ואין השפעה על חלק המעסיק כאשר מדובר בקצבת זקנה או נכות כי המעסיק משלם רק עבור פגיעה בעבודה. הוא מבטח את העובד וזה פגיעה בעבודה, אין מה לעשות עם זה כי עדיין הוא עובד.

כלומר, השפעת החלק של המעסיק על הביטוח הלאומי היא לא קיימת אז לכן זה לא קשור למעסיק אלא רק הניכוי מהעובד. כולל אדם שעובד בשתי מקומות עבודה, גם אין השפעה למעסיק. כל מעסיק משלם את האחוזים לפי השכר הנקוב אצלו. אין לו תקרה. התקרה היא 43,240 אבל הוא לא משלב את התקרה של המעסיק השני להבדיל מחלק העובד שזה כן מקבל ביטוי. כלומר, חלק המעסיק לא שותף לעניין.

מה התיקונים הצפויים בחוק ההסדרים בנושא ביטוח לאומי? אין הרבה. התיקונים קשורים יותר לגביית הכספים.

כן, שאלה בנושא ביטוח לאומי, אם מעסיק משלם על השכרת חנות, זה לא המעסיק משלם, יש לו הכנסה פאסיבית. הוא משלם 12% דמי ביטוח לאומי. הוא צריך לשלם אם הוא לא עבר את התקרה. אם הוא עבר, לא.

שאלה מהקהל: בשניהם אם הוא לא עבר את התקרה?

מחברים את זה. אבל התקרה שונה. בפאסיבי זה תקרה אחרת.

שאלה מהקהל: כמה?

חמש פעמים. זה משהו אחר.

אז התיקונים הצפויים מחוק ההסדרים לעניין הביטוח הלאומי, אתם יודעים, כשאתם הולכים לשלם הסדר במע"מ למשל אז ואתה חברה בע"מ, מחתימים את בעל המניות על ערבות אישית, על ההסדר, כדי שהוא לא יחזיר את השיקים של החברה ולא ישלם. בניכויים, גם נהוג לעשות את זה במס הכנסה, לא תמיד אבל נהוג.

ביטוח לאומי לא עושים את זה. כלומר, אם יש עכשיו חברה שקיימת. לא עושים את זה עד היום. אם יש חברה שחייבת, עושים לה הסדר בשיקים, ואם החברה פשטה את הרגל, מתחילים לרדוף אחרי הכסף. ולכן החל מראשון לינואר 17, כאשר תבקשו לעשות הסדר בביטוח לאומי על חוב בניכויים, אתם תאולצו ותחויבו להחתים את בעל המניות על ערבות אישית על הכסף הזה וזה כדי למנוע מצב של בריחת התשלום הזה.

אז יוכלו לאכוף את החוב הזה ישירות מבעל המניות. גם בנושא חברות ארנק, הביטוח הלאומי נכנס לעניין, הוא יוכל לחייב בדמי ביטוח לאומי את אותה הכנסה שהשאיר אותו בעל מניות כלואה בתוך החברה. כיום אין יכולת לעקל רכב של חייב שנמצא ברשות הרבים.

כלומר, אם יש בעל מניות, סליחה חברה, שחייבת כסף לביטוח לאומי ולחברה הזאת יש רכבים, לא ניתן לעקל אותם אלא אם הם נמצאים בכתובת של אותה חברה. כלומר, אם יש, אתם יודעים שאחת השיטות של מע"מ לעקל רכבים זה מתקשרים לבן אדם שחייב, אומרים לו: "תשמע, אתה חייב. בוא נעשה לך תשלומים. תבוא, נפרוס לך את זה ונעזור לך לשלם את החוב".

הוא בא לפרוס את התשלומים, יורד לחניון, הרכב מעוקל. פשוט אתם מביאים את הרכב למע"מ ישר כדי שיעקלו לכם אותו רק אתם לא יודעים. וזה מה שהמוסד לביטוח לאומי בעצם יוכל לעקל רכב בכל מקום, במחסומים, רכב של חייב כמובן לא כל רכב. אז גם הסיפור הזה ייסגר.

נקודה נוספת שאני רוצה לדבר, יש סעיף 369 לביטוח לאומי שלא מיושם הרבה אבל עכשיו יתחילו ליישם אותו וכבר קבעו לו תקרה. מה זה הסעיף הזה? נניח שאני עכשיו רושם עובד, לא רושם, מעסיק עובד בשחור. נכון? אתם ידועים מה זה להעסיק עובד בשחור. אפשר להעסיק אותו בלבן ואפשר להעסיק אותו בשחור. זה לא קשור לסוג העבודה שהוא מבצע, אלא פשוט לא מוציאים לו תלוש שכר או שמוציאים לו תלוש שכר על 7,000 ולמעשה משלמים לו 10,000.

ועובד כזה, נגיד שלא דיווחנו עליו, נמצא בתאונת עבודה, הוא הולך לביטוח לאומי ומבקש דמי פגיעה. כמובן שהוא יקבל החל מהשקל הראשון אם הוא יוכיח שהוא אכן עבד וזה היה קשור לעבודה שהוא ביצע.

ואז סעיף 369 בביטוח לאומי אומר שאם יש עובד כזה שהעסקת ולא דיווחת עליו בכלל או שדיווחת עליו חלקית, אתה המעסיק, אדון מעסיק, תשלם את כל מה שאני אמור לשלם לו על פי החוק לעובד הזה. כלומר, קצבת נכות, נכות מעבודה, אולי לנצח, אולי לצמיתות.

זה מאפשר לביטוח לאומי אופציות פתוחות לגבות מהמעסיק את כל מה שהעובד הזה קיבל מהמוסד לביטוח לאומי בעקבות תביעה שהוא הגיש. הסעיף הזה הולך להיות מיושם עכשיו יותר לעומק והולכים לפנות למעסיקים בעניין הזה וקבעו תקרה של 20 פעמים השכר הממוצע במשק שזה יהיה כ-191,000 שקלים, זה המקסימום שהביטוח לאומי יוכל לגבות מהמעסיק שלא דיווח.

ההחלטה כמובן כפופה לזמן ביצוע וסכום וכולי. יהיו כללים בעניין הזה, אבל צריכים להיזהר פה, לדווח על כל העובדים מהיום הראשון ולא לשחק עם זה. ודבר נוסף, חבר'ה, עוד נקודה קריטית שיש טעויות אצל חשבי שכר, נניח יש לי עובד שהתחיל לעבודה לא ב-31 לדצמבר זה שבת, לא יכול להיות.

התחיל לעבוד ב-29 בדצמבר יום חמישי. עבד 4 שעות. זה היום שהוא התחיל לעבוד. ואז אני אומר כחשב שכר: למה עכשיו לפתוח אותו בתלוש 126 ולדווח אותו, בוא נכניס את ה-4 שעות של ה-29 לדצמבר לחודש ינואר. לא לעשות את זה, חבר'ה, זו טעות חמורה.

אתם גם יכולים להיכנס ל-369 פה בעניין הזה. למה? כי תזכרו שהסיווג של כל עובד הוא חודשי. כלומר, אם דיווחתם לעובד הזה את ה-4 שעות בדצמבר, באותו חודש הוא הפך להיות עובד. אם לא דיווחתם אותו בדצמבר, הוא לאל"א באותו חודש.

כלומר, כשהוא יבקש דמי אבטלה, או היא תבקש דמי לידה או קצבת זקנה, יכול להיות שהחודש הזה יחסר לתקופת האכשרה. ואם העובד הזה יוכיח שהחודש הזה הוא החודש שאיתו הוא יכול לתבוע אבטלה או דמי לידה וזה בעצם מה שחסר לו, המוסד לביטוח לאומי יתבע אתכם בתשלום הגמלה של אותו עובד בגלל אותן 4 שעות שלא דיווחתם. לכן חשוב לדווח כל חודש בדיוק את אותו חודש ולא לשחק בין החודשים. זה לעניין הביטוח הלאומי. לא להעביר עובד מחודש לחודש לא כשמפטרים אותו ולא כשמעסיקים אותו.

דבר נוסף אני מזכיר, חשבי שכר עוד לא מאמינים שצריכים לעשות את זה ואני עדיין בימי עיון שומע את זה, אם פיטרתי עובד היום והוא קיבל הודעה מוקדמת של שלושים יום ופיטרתי אותו לאלתר, לאלתר זה אומר: "לך קיבינימט, לא רוצה לראות אותך יותר" ואני צריך לשלם לו שלושים יום. אז אני עורך תלוש שכר עד סוף דצמבר, משלם את ה-5-6 ימים שנותרו, ועורך תלוש שכר נוסף בינואר על ההודעה המוקדמת שנותרה.

כלומר, תלושי השכר חייבים להמשיך עד סוף תקופת ההודעה המוקדמת למרות שהעובד לא עובד אצלי יותר. אני חייב להמשיך וזה רק לצורך תקופת ההכשרה. ותיקנו את החוק, זה היה פעם פסק דין והמוסד לביטוח לאומי כבר תיקן, שם את זה בחוק. הודעה מוקדמת חייבת להיות מדווחת לכל אורך הזמן ולא משנה את פיטרתי את העובד לאלתר או שהוא ממשיך לעבוד בתקופת ההודעה המוקדמת. זה ברור שאני צריך להמשיך.

דבר נוסף לגבי עובדים זרים, אתם יודעים שיש בעיה בנושא של עובדים זרים עם ההפרשות הסוציאליות. המדינה עוד לא פתחה קופה לעובדים זרים. למעשה אמרו לנו: "תשים את הכסף בצד, באיזה חשבון שיצבור איזה שהם רווחים".

אז החל מראשון לאוגוסט 16, סוף סוף אחרי הרבה שנים המדינה פתחה חשבון שאני חייב להפקיד את ההוצאות הסוציאליות בחשבון הזה. החשבון נבחר בבנק המזרחי סניף ראשי. שם אני חייב להפקיד את הפיקדון הזה. הפיקדון הזה כרגע מחויב בהפקדה רק בענפי הבניין, סיעוד ועבודה טכנולוגית ייחודית. הפיקדון צריך להיות מופקד עד 15 לחודש בגין החודש הקודם.

הפיקדון עובר במס"ב בלבד לחשבון הבנק המזרחי הזה והסכום הוא 710 שקלים לחודש. והוא יעודכן מידי פעם בהתאם לשינוי שכר המינימום או אם יש שינוי בהפקדות לקופת הגמל. ה-710 שקלים האלה כוללים את חלק המעסיק, הכל ואין פה צורך לעשות אחוזים. קבעו רף של סכום ולא משנה מה השכר של העובד. זה הרף שצריך להפקיד. אם עובד נעדר מהעבודה בחודש מסוים אז היא תזכה אותו בפיקדון יחסי לפי חודשי עבודה, 710 זה לחודש מלא.

מי שעובד בסיעוד, חובת ההפקדה היא לא 710, אלא בהתאם לצווי ההרחבה החייבים. אם זה צו הרחבה פנסיוני וכולי. ברגע שעובד זר יוצא בזמן החוקי שלו מהארץ, הוא מקבל אישור מהמעסיק שהוא עזב, מנכים לו דמי ניהול מהחשבון ומס במקור 15% שיש את זה בחוק כבר שנים בסעיף 3י"א בחוק עובדים זרים, ניכוי מס 15% רק אם הוא יצא בזמן. כלומר, את הכסף הוא מקבל רק בשדה התעופה, אחרי שהוא עבר את ביקורת הדרכונים והצטייד באישור לשחרור הכסף מהמעסיק, לא משחררים לו את הכסף כל עוד הוא שוהה בארץ. כל הרעיון הוא שהוא יעזוב.

אם העובד הזה איחר ביציאה שלו, כלומר, הוא לא עזב בזמן. נקבע מנגנון בתקנות של הפחתת הסכום, הפיקדון הזה מעובד הזר לפי חודשי האיחור שלו עד אם אני לא טועה חצי שנה.

אם הוא עזב חצי שנה אחרי המועד החוקי, הוא לא יקבל כלום מהפיקדון הזה. לא קבעו בחוק ולא ראיתי מה קורה עם הכסף שצברתי, האם זה יחזור למעסיק בניכוי מס כן או לא, אני מאמין שזה צריך להיות כי זה לא יכול להישאר בפיקדון או חלקית. אם הוא יצא לפני. חובת המעסיק לשחרר את כספי הפיקדון באמצעות טופס שמצוי באתר רשות ההגירה והאוכלוסין.

זה הטופס שאני ממלא כמעסיק וחותם עליו כדי לאפשר לו לשחרר את הכסף בשדה התעופה כאשר הוא עובר את ביקורת הדרכונים. ורק אחרי שלעובד הזה יהיה את האישור הזה, הוא יוכל לשחרר את הכסף. אם העובד עזב והוא שכח למשוך את הכסף הזה או מכל סיבה שהיא וויתר על זה, והוא מתעורר אחר כך, אפשר יהיה להעביר את הכסף הזה לבנק שלו בחו"ל, כמובן בכפוף לזמן שהוא עזב.

אם הוא עזב במועד, הוא יקבל הכל. ואם לא במועד, הוא לא יקבל הכל. על נושא של הפקדת כספי הפיקדון האלה בענף הסיעוד, זה מראשון בנובמבר 16 וביתר האנשים זה מראשון לאוגוסט 16, ענף הבניין ועבודה טכנולוגית. כלומר, יש כבר חובת הפקדה למי שלא עשה את זה רטוראקטיבית צריך להפקיד את הכספים האלה לפיקדון, אחרת זה הפרה של דיני עבודה.

שאלה מהקהל: חקלאים.

זה חובה שקיימת בחוק. הפיקדון זה לא משהו חדש. החידוש והשינוי הוא פה שאני צריך להפקיד לחשבון ייעודי שפתחו לנו בבנק המזרחי. מי שלא נמצא בענפים האלה גם חובתו להפקיד 710 שקל לפי חוק עובדים זרים לחשבון בנק המיועד לכך שאתם פותחים לעצמכם שצריך לצבור רווחים. חובת הניכוי מס חייבת במקור, חובת המשיכה, השחרור של הכספים קיימת. כל מה שיש פה בפיקדון קיים בחוק, אין שינוי. השינוי הוא שנפתח חשבון ייעודי לעניין הזה, לענפים האלה. אני מאמין שבעתיד הענפים האחרים גם ייכנסו לאותו חשבון אבל זה לא אומר שאתם לא צריכים להפקיד לאף חשבון נכון להיום כי מאז שחוקק חוק עובדים זרים, קיימת חובת ההפקדה. זה לא משהו חדש.

שאלה מהקהל: כל הנושא הזה חל גם על מי שעובדים בשטחים?

לא לא. מה פתאום. זה שאלה לא טובה. נשאלה שאלה אם זה חל על עובדי שטחים. בעובדי שטחים, כשאתם מדווחים לשירות התעסוקה, יש כבר הכל בפנים. אתם מפקידים הכל. גם מפקידים לפנסיה.

שאלה מהקהל: אתה מבדיל בין עובדי שטחים שמדווחים ללשכת התעסוקה ואכן משולם. אבל יש גם (לא ברור) שזה עובדי שטחים.

באזור קוראים לזה. אז קיימת חובת הפקדה לפי צו הרחבה פנסיוני, בדיוק.

שאלה מהקהל: לאן?

לחשבון בנק נפרד שאת חייבת לשחרר לעובד כאשר הוא מפסיק לעבוד אצלך. אותו דבר כמו עובדים אחרים.

שאלה מהקהל: אתה יכול להגדיר אם זה כולל גם פליטים?

כן, כולל כולם. פליטים, אריתראים, סודאנים, כל מי שמוגדר כעובד זר שעובד אצלכם.

שאלה מהקהל: ואם העובד הזר עזב את הארץ. אז מה? אני מעכבת אותו?

אם העובד הזר, היא שואלת: מה אני עושה עם הכסף? העובד הזר הזה יכול להתעורר יום אחד, לחזור לתאילנד, להתחבר שם עם משרד עורכי דין שמחובר עם משרד ישראלי ולתבוע שעות נוספות, הפרשות לקופות ולהגיש תביעה בית דין לעבודה, אז את צריכה לשמור את הכסף הזה כי אחרת הוא יעשה את זה בקרוב מאד. יש עכשיו תיקון לחוק שבמגבלת זמן מסוימת הוא יוכלו לתבוע. יוכלו לתבוע, אבל יש להם מגבלה. ואם הם יעברו את המגבלה הזאת אז אי אפשר יהיה לתבוע, את צודקת.

שאלה מהקהל: אתה אמרת שלהודעה מוקדמת צריך להוציא עוד תלושים.

כן.

שאלה מהקהל: מתי אני מחשבת את הפיצויים? עכשיו או בתלוש הבא?

אין קשר. עוד פעם. עוד פעם, יש ערבוב בין החוקים. עכשיו היא ערבבה בין החוק לביטוח לאומי לדיני עבודה.

בדיני עבודה, חישוב הפיצויים מסתיים ביום הניתוק. מתי נותקו יחסי עובד מעביד? היום אמרתי לעובד: "לך קיבינימט, לא רוצה לראות אותך", חישוב הפיצויים מסתיים היום כי זה יום הניתוק. לעניין ביטוח לאומי, אני חייב להמשיך את תלוש השכר עד תום תקופת ההודעה המוקדמת. זה שני חוקים שונים. לא לערבב.

שאלה מהקהל: ומה קורה אם באותו זמן שאמרתי לו "לך הביתה, לא צריכה אותך", ובאותו זמן של החודש הזה קרה לו משהו. לא יודעת. חלה, תאונת עבודה או מה.

אם העובד פוטר לאלתר אז הוא פוטר לאלתר. מצידי שילך לעבוד במקום אחר. את תאחלי לו מה שאת רוצה, לא מעניין אותי מה שהעובד הזה יעשה, אני חייב לשלם לו את ההודעה המוקדמת. כי חוק הודעה מוקדמת מצוי בדיני עבודה ואני חייב לשלם לו. זה מקרה שפיטרתי אותו לאלתר. מה מעניין אותי אחרי יום הניתוק מה הוא עושה? לא מעניין אותי. אם אני מעסיק עובד בתקופת ההודעה המוקדמת והעובד חלה, אז אני חייב לשלם לו את דמי המחלה עד תום תקופת ההודעה המוקדמת.

שאלה מהקהל: ואם לא?

ואם העובד חלה לפני ואני רוצה לפטר אותו, אז תלוי מה קודם למה. אם הוא הביא לי דמי מחלה לפני שאני פיטרתי אותו, אז אני חייב לסיים את כל תקופת הזכאות למחלתו ורק אחרי זה הודעה מוקדמת. וכתוב בחוק הודעה מוקדמת וחבל שאתם לא יודעים את זה, שאם אני מעסיק עובד בהודעה מוקדמת ואין לו אפשרות לעבוד כי הוא חולה, נכה עבודה וכל דבר אחר, אז אני חייב לשלם לו תקופת ההודעה המוקדמת. אני לא יכול להכריח את העובד להעסיק אותו בתקופת ההודעה המוקדמת אם הוא צמח בבית חולים כתוצאה מתאונת עבודה.

דרך אגב, אני יכול לפטר עובד כאילו עכשיו עובד נפצע בעבודה, יש לו גבס בבית חולים רגל מורמת, אני הולך לבקר אותו, מביא לו פרחים שוקולד ומכתב פיטורים. מותר לעשות את זה חוקית. זה לא יפה, זה לא נשמע יפה ואתי, אבל מותר. מותר לפטר עובד בתאונת עבודה באמצע. אסור לי לפטר כשהוא במחלה. תאונת עבודה זה משהו ומחלה זה משהו אחר.

שאלה מהקהל: (לא ברור) האם אני חייבת לשלם ביטוח לאומי?

ברור, צו סיווג מבוטחים.  הוא משלם פעמיים. יש הגדרה בצו מה זה, תכנסי לצו ותראי ותלמדי את זה ותשאלי את מי שצריך. אבל לעיתים ביטוח לאומי משולם פעמיים. פעם על ידי ניכוי ביטוח לאומי שאת חייבת כמעסיק ופעם שניה אם הוא עצמאי הוא משלם. את נותנת לו אישור כמו במס הכנסה, הוא מתקזז על זה. בסדר? מי שנכנס לצו.

שאלה מהקהל: מתוך (לא ברור) 710 שקל, מה (לא ברור)?

לא מנכים מהעובד.

שאלה מהקהל: אדם שקיבל אירוע בדרך לעבודה, זה לא (לא ברור), אפשר לפטר אותו?

לא יודע. היא שאלה אם אירוע בדרך לעבודה נחשב כתאונת עבודה. לא יודע. אם נניח שהאירוע הזה נוצר לו כתוצאה מזה שהזמינו אותו לשימוע והוא בלחץ.

דרך אגב היה פסק דין כזה של עובדת שהוזמנה לשימוע והיה לה אירוע לב והיא טענה שזה תאונת עבודה וזה הוכר כתאונת עבודה. אז אני לא יודע, כל מקרה לגופו של עניין. אז אולי זה יוכר כתאונת עבודה או לא, לא יודע. מותר לפטר עובד תמיד, כל עוד אתה לא נמצא בתקופת המחלה שלו. כל עוד אתה לא נמצא בתקופת המחלה, מותר לפטר עובד תמיד.

אבל תזכרו שלפיטורין יש טקס עם כמה מערכות. אתם לא יכולים להגיד: "שלום עובד, לך הביתה". שימוע, הזמנה לשימוע. אחרי השימוע עוד יום יומיים, לא באותו יום, זה מערכה שניה ואחרי זה מקבלים החלטה. ואחרי זה, יש לכם כמה מכתבים להוציא. מכתב ראשון זה הזמנה לשימוע, מכתב שני אתם מוציאים לו שהוא נכנס לתקופת ההודעה המוקדמת ומכתב שלישי אתם מוציאים לו בתום תקופת ההודעה המוקדמת על תקופת העבודה שלו.

החוק מחייב אתכם להוציא, החוק מחייב שניים והנוהג בעקבות שימוע זה השלישי. כל עובד שמפוטר צריך להוציא לו 3 פעמים מכתב. פעם אחת הזמנה לשימוע, פעם שניה על ההחלטה הסופית לפטר אותו או לא ולהודיע לו מה קורה בתקופת ההודעה המוקדמת, האם הוא יעבוד או לא יעבוד ומהו יום הניתוק. ובסוף, כשאתם מסיימים את כל הסיפור איתו, מוציאים לו עוד מכתב ומודיעים לו מתי הוא התחיל לעבוד ומתי הוא סיים לעבוד. וזה לפי חוק הודעה מוקדמת לפיטורים וגם חוק הגנת השכר. כל מכתב כזה נמצא בחוק אחר. אז שלושה מכתבים חייב לקבל כל עובד.

תודה רבה, חג חנוכה שמח לכם.