הרצאות בנושא  מס הכנסה

תוכנית נטו משפחה - רו"ח אייל מנדלאוי : מתוך יום עיון טסטמי 25/10/17

חזור לרשימת הרצאות בנושא מס הכנסה

תוכנית נטו משפחה - רו"ח אייל מנדלאוי

מתוך יום עיון טסטמי 25/10/17

בוקר טוב לכם, לי קוראים אייל, כמו שאני מניח מכירים. אנחנו יוצאים לדרך עם עדכונים של מיסוי שנת 2017. נדבר על מה שעבר בחוק ההסדרים, נדבר קצת על דברים שקשורים בפרישה וזהו, בואו נצא לדרך.

ראשי פרקים: חוק ההסדרים 2017 2018 – אנחנו נדבר על נושאי מיסוי מיוחדים וכמובן תמיד לקראת סוף שנה ניתן את ההמלצות להפקדות ודגשים של ניכוי וזיכוי, אז מתחילים בחוק ההסדרים.

קודם כל, בדבר שאתם מכירים, יודעים, רואים אותו כל יום בעבודה, הורדת המיסוי. מאוד רלוונטי לאור מה שכתוב עכשיו בעיתונים, מס חברות ירד לעשרים וארבע אחוז, שנה הבאה אמור לרדת לעשרים ושלוש אחוז ואנחנו יודעים שיש תכנית כלכלית שדנים בה כרגע על הורדת מס ואחת האפשרויות היא הורדה של מס חברות ומס שינוי במיסוי יחידים.

מדרגות המס ליחידים שהיו ב2016 הוחלפו למדרגות האלה ב2017 ואת זה אתם כמובן גם מכירים. כאשר המדרגה מעל חמישים ושלוש אלף שקל אנחנו כבר נמצאים בחמישים אחוז.

אני מזכיר לכם, מס יסף של שלושה אחוז הזה חל לא רק על משכורת, הוא חל על כל סוגי ההכנסות. שזה אומר גם רווחי הון וגם אנשים שיש להם נניח משכורת של חמישים ושלוש אלף שקל ויש להם שכר דירה למגורים והם משלמים עשרה אחוז, הם לא מבינים פתאום איך עשרה אחוז האלה עולים ויש להם חוב מס והסיבה היא שהעשרה אחוז נהפכים לשלוש עשרה אחוז. זאת אומרת יש לי מס יסף על כל ההכנסות.

אני רוצה לדבר על משהו שדיברתי עליו השנה בהרצאות מי שהיה, אבל הוא משהו שנהפך בזמן האחרון לממש מאין מגיפה, וצריך מאוד מאוד לשים לב כי מס הכנסה בהחלט שינס מותניים על הנושא הזה. אני מדבר על הנושא של חובת הגשת דיווח. חובת הגשת דיווח היום, כולם יודעים, העצמאים, החברות, בעלי הכנסות אחרות, הכל בסדר, שכירים. מהי חובת הגשת דיווח של שכירים? מאיזה נקודה? לא חייבים להגיש. עד אין סוף, לא חייבים להגיש.

מה אתם אומרים? האם שכיר חייב להגיש דו"ח למס הכנסה? תלוי מה המשכורת ומהי אותה משכורת שממנה הוא כן אולי חייב? שש מאות ארבעים אלף שקל. אותה מדרגה של החמישים ושלוש אלף שקל תכפילו אותה ב-12.

640,000 שקלים, זאת הנקודה שממנה שכיר חייב להגיש דו"ח שנתי למס הכנסה. עכשיו זה לא רק שכיר, זה מתייחס לא רק לשכירים, זה מתייחס לשכירים ולאנשים שיש להם גם פנסיות, זאת אומרת שיכול להיות מצב שיש בן אדם שפורש מהצבא ויש לו פנסיה של עשרים אלף שקל מהצבא והוא עכשיו עובד ומרוויח משכורת של שלושים וחמש אלף שקל, הוא בעצם נהפך אוטומטית לבן אדם שחייב להגיש דו"ח.

ועכשיו עולה השאלה, מה הביג דיל? מה זה משנה אם הוא חייב להגיש דו"ח? הרי אם הוא עובד אצלכם נניח והוא מקבל שבעים אלף שקל משכורת לחודש, המשמעות היא שהוא יקבל שמונה מאות ארבעים אלף שקל בשנה, הוא חייב להגיש דו"ח, לא הגיש את הדו"ח, האם זה אומר שלא עשיתם לו את השכר כמו שצריך ויש לו חוב? התשובה היא כמובן שלא, התוכנה עשתה את הכל בסדר, המס יסף מוזן בפנים והוא לא חייב אגורה למס הכנסה. אז איפה הבעיה? הבעיה היא כזאת, נניח שאין לו הכנסות אחרות, הבעיה היא כזאת רבותיי, שימו לב טוב, עד לפני שנתיים בערך, מס הכנסה שהיו מחליטים שהם רוצים שבן אדם כזה יפתח, יגיש דוחות, היו פותחים לו את התיק מאותה נקודה והלאה.

זאת אומרת היו אומרים לו, לא משנה גם, יכול היה להגיש שנים אחורה, אבל הם אומרים לו תקשיב, פתחנו לך את התיק נניח היום ב2017, אתה נדרש להגיש דוחות לשנים 2012 עד 2016, מועד פתיחת התיק אבל הוא 2017, יש לך 120 יום להגיש את כל הדוחות. סביר? הגיוני? כשהוא היה מגיש את הדוחות מה היה קורה? כלום, כי בעצם אין חוב מס כי הורדתם לו את הכל טוב.

בשנתיים האחרונות מס הכנסה שינה גישה, ומס הכנסה פותח את התיקים רטרואקטיבית, והוא מודיע לבן אדם במכתב ב2017 שבעצם הוא כבר היה חייב להגיש דוחות חמש שנים אחורה ולכן עליו להגיש דוחות מ2012, מועד פתיחת התיק 2012. לכאורה מכתב תמים, אותו דבר, אין שום בעיה. אני רץ להגיש את הדוחות וברגע שהדוח משודר למס הכנסה, מוגש, ברגע שיש קליטה שהדוח הוגש, אוטומטית מס הכנסה מעמיס עליי קנסות על אי הגשה של דוחות בזמן.

קנס היום הוא חמש מאות שקל לכל חודש פיגור. אתם יכולים להבין כמה כסף מדובר, כי אם מדובר על שש שנים עכשיו, אז יש לו 2012 פיגור, ויש לו 2013 פיגור, ויש לו 2014 פיגור, והנה יש לנו לקוח היום שיש לו מאה וארבעה עשרה אלף שקל חוב על אי הגשת דוחות, שהשומה היא אפס. השומה היא בסדר גמור. זה הכל קנסות ועכשיו צריך להתמודד מול אותו רכז חוליה או אותו גובה ראשי, או אותו ואותו ואותו, כדי לראות מה אפשר להקל ומה אפשר לעזור ומה ומה ומה, ובגדול זה כבר יצא מהידיים שלנו.

אז נשאלת השאלה, איפה אנחנו יכולים לעזור במקרה הזה? אז אנחנו יכולים לעזור במקום אחד, אם העובד הזה מרוויח אצלנו ארבעים אלף שקל ומרוויח עשרים אלף שקל בפנסיה צבאית, אין לנו מה לעשות, אנחנו לא יכולים לדעת את זה. אלא אם כן הוא באמת בא וסיפר והגדלנו ראש בצורה נהדרת. אבל בואו נדבר על העובדים האחרים.

אני כבר המון שנים, מעל עשרים שנה מרצה ולאורך כל השנים האלה אני תמיד חוזר ואומר, לחשב שכר יש תפקיד מאוד מאוד חשוב בארגון, בעיניים שלי, הרבה יותר ממה שהסביבה עד עכשיו התייחסה בשנים האחרונות, זה קצת לשמחתנו השתנה. ואני חושב שחשבי שכר צריכים פה במקום הזה ללכת צעד אחד קדימה ולהגדיל קצת את הראש, ולמה להגדיל את הראש, נשאלת השאלה, איפה הבן אדם הזה שמרוויח שבעים אלף שקל בחודש מאיפה הוא יודע שהוא חייב להגיש דוח? איך הוא יכול לדעת את זה, תגידו לי אתם, איך הוא יכול לדעת?

שימו לב טוב, אתם תסתכלו בטופס 106, אתם תראו למטה בצד שמאל, אלא אם כן הטופס כל כך עמוס שזה נמצא מאחורה, אתם תראו הודעה שאומרת, דע לך הנך חייב להגיש דוח לפי סעיף 131. ברוב הטפסים זה נמצא מצד שמאל, זה מקבל איזה מקום מכובד, אבל גם ראיתי בבתי תוכנה מסוימים, טפסי 106 שזה ממש בושה.

שורה באמצע שאי אפשר לראות אותה, עם מיקרוסקופ אי אפשר לראות אותה: דע לך שאתה חייב להגיש דוח.

עכשיו יש את ההודעה הזאתי, האם זה אומר שהבן אדם ראה את ההודעה הזאתי? למה? כי מה עושים רוב האנשים? לא קוראים. רוב האנשים ה106 או שהם מכניסים אותו, חלק מהם הם לא קוראים זה נשאר בתוך המעטפה, בוא נחלק את האנשים, יש שלושה סוגים: יש את אלה שזה בכלל במעטפה, הם בכלל לא קוראים, לא מעניין אותם.

יש את אלה שקוראים אז מה הוא עושה, מסתכל בעיניים למעלה, הוא רואה בשדה מאה חמישים ושמונה שמונה מאות אלף, הוא עושה ככה, אף על עצמו, ומאותו רגע הוא כבר לא רואה כלום בתלוש, זה הסוג השני, והסוג השלישי הוא הכי גרוע, זה זה שרואה וזה שיורד למטה, הוא קורא את ההוראה ואז יש לו מנגנון שכנוע עצמי שאומר אני שכיר זה לא קשור אליי, מזיז את זה הצידה ושוכח מזה אחרי דקה.

אז רבותיי, הם לא רואים, אין לנו מה לבנות עליהם שהם יראו. והקריאה שלי אליכם וכבר אמרתי את זה, אני חוזר על זה השנה בכל המקומות, הקריאה שלי אליכם היא אפשר בדקה הזאתי להגדיל את הראש וזה אומר שאתם יכולים בלחיצת כפתור, הנה השנה הזאתי הולכת להיגמר, מאותו בית תוכנה מעוקף או כל בית תוכנה אחר, להוציא את הנתונים של אלה שחייבים בהגשת דוח. זה לחיצה אחת. וכל מה שצריך לעשות זה לקחת את השישה שבעה אנשים, כל אחד תלוי בארגון שלו, אלא אם כן אתם אצל ביל גייטס, אז בהנחה שלא, אז תקחו את השישה שבעה אנשים האלה, ותשלחו להם גם מייל אישי שאומר ממכם, ממדור שכר, דע לך בדקנו ראינו, תעשה עם זה מה שאתה רוצה. זהו, מפה תם התפקיד שלכם.

אם את זה הוא ראה וגם את זה הוא לא התייחס אז בעיניים שלי זה באמת בעיה שלו. קחו את האנשים האלה וכמו שאני גם הרבה פעמים אומר, אם יש שם איזה מישהו שאתם ממש לא אוהבים אותו אז תשמיטו אותו מהרשימה, שלחו את הרשימה לאנשים האחרים כי אחר כך סתם מאה וארבע עשרה אלף שקל על כלום, באמת על כלום. זה הכל קנסות והצמדות וריביות וקנסות, ויורידו לנו את זה, יצמצמו לנו את זה, יבואו לקראתנו, זה יגמר בשלושים אלף, על מה? על שום דבר, ולכן, זה בעיני החלק שלכם כחשבי שכר. אז אין לכם את היכולת לדבר הזה, אם הוא מרוויח אצלכם ובעוד במקום זה קצת יותר מורכב, אבל אלה שמרוויחים אצלכם, לחיצת כפתור, שלחו להם מייל, הגדלת ראש ותחסכו להם הרבה מאוד כסף.

מהו הדבר בחוק ההסדרים? הגרלת הגדלת המס על מיסים בהגרלות, שלושים וחמישה אחוז. כמה זה היה בהתחלה אתם זוכרים? עשרים וחמש. וכמה זה היה בהצעת החוק המקורית? עשרים. זה היה עשרים, ברגע האחרון פתאום התחשק כזה בשניה לפני שהעבירו את החוק תיקנו את זה לעשרים וחמש, עלה לשלושים, עלה לשלושים וחמש וזה לא סוף פסוק לדעתי.

למה זה לא סוף פסוק? כי זה המס שהכי קל לגבות. הכי קל לקחת. למה הכי קל? כי הוא בדמיון שלך. אז את אומרת יאללה, תן לי רק לזכות, שיקחו ארבעים אחוז, יאללה שיקחו חמישים אחוז. תן לי רק לזכות, יאללה יאללה, אז משרד האוצר שומע יאללה יאללה ומעלה. זה הכל, זה נורא נורא פשוט. אז הנה עכשיו ביום שבת התחילה התכנית, אפשר לקרוא לה כבר המרוץ לשש מאות חמישים. מיליון אין שם. מיליון אין שם, הם יודעים את זה. כל מה שהם עושים שם, ואם זה מתחלק בין שני שותפים אז בכלל שלוש מאות עשרים וחמש אלף שקל לכל אחד, לא יודע, אם זה שווה את זה.

תיקון בחוק שהולך להשפיע עליכם לא בשנה הזאתי, אתם תיתקלו בזה רק בשנת 2018, בוא נראה מה כתוב כאן, מה שכתוב כאן זה משיכות של בעלי שליטה מהחברה בנכסים או בכסף יחשבו כמשכורת או דיבידנד או עסק בשנה שבה משכו את הכסף, כל עוד המשיכה לא הוחזרה עד תום שנת המס שלאחר השנה שבה הוציאו את הכסף. מכיוון שזה נכנס לתוקף ב2017, אז השנה אין שום דבר, אין לכם מה להתעסק עם זה. שנה הבאה יהיה מה לעשות.

למה? מה שמס הכנסה אומר, הוא אומר את השבר הבא: בעל מניות משך משיכה מהחברה של מאתיים אלף שקל. אם הוא לא מחזיר עד תום שנת המס שזה אומר שבין אם הוא משך את זה בראשון לינואר ובין אם הוא מושך את זה עכשיו, זה עדיין שלושים ואחד בדצמבר 2018, אם היתרה הזאתי לא מוחזרת לחברה, אז בעצם כל מה שאתם חייבתם כשלוש ט', צריך להחזיר אחורה, כי זה לא יהיה שלוש ט'. קובע החוק שיראו את זה כמשכורת. אז היום שאתם עושים, אתם מחייבים את הריבית שלוש ט', אפשר לחייב גם שלוש ט' וגם משכורת, המשמעות היא שבסוף שנה הבאה אתם תצטרכו לעשות תיקונים רטרואקטיביים לכל החישובי ריבית.

אז שנה אחורה זה כבר בידיים של הרואה חשבון, אבל בשנה השוטפת את תוכלי לבצע את זה בעצם בהנחיה של הרואה חשבון ולבצע תיקוני ריבית אחורה, כי מס הכנסה רואה במשיכה הזאת, הוא אומר בעצם, אדוני אתה לקחת כסף, תכל'ס אין לך שום כוונה להחזיר אותו, אז מבחינתי לקחת משכורת. אם לקחת משכורת בוא תשלם מס על משכורת ויש לזה השלכות אחרות גם. צריך להבין את זה. היה פסק דין לפני איזה שתים עשרה שנה על הדבר הזה, תבינו את ההשלכה. אם רואים את זה כמשכורת, אז מה שקורה, מכניסים את זה כהכנסה באיזה שנה בשנה שבא הוא משך את הכסף, אבל מתי מתירים את ההוצאה על החברה? בשנה שבא שולם המס, כי אלא התקנות של ניכוי במקור. ואז נוצר מצב שיש פה גם חוץ מכל החיוב במס, רווחים מאוד גדולים, ריבית והצמדה.

העלאת נקודות זיכוי בגין לימודי מקצוע בהדרגה לשנתיים.

איך היום נותנים נקודות זיכוי בגין לימודים? איך הם ניתנות היום? קודם כל, כמה זמן? שנה? לתואר ראשון נותנים נקודה, לתואר שני נותנים חצי נקודה. באיזה חוק זה נמצא בעצם, זה נמצא בפקודת מס הכנסה וזה נמצא תחת הוראת שעה, נכון? ומההרצאות שלנו פה לאורך השנים מה למדנו על צמד המילים הוראת שעה, שזה הדברים הכי קבועים, זהו, אז היה פעם שלוש שנים תואר ראשון, היה שנתיים תואר שני, נהיה מכל הסיפור הזה שנה, ונקודה לתואר ראשון, חצי נקודה לתואר שני, וחצי נקודה ללימודי מקצוע.

מה זה לימודי מקצוע? זה לימודים בהיקף של לפחות אלף שבעה מאות ומשהו שעות, במוסד ממשלתי, למשל לצורך העניין, לימודים של הנדסאי. מי שמסיים הנדסאי יכול לקבל את החצי נקודת זיכוי. תיקנו את החוק ומאפשרים בעצם, העלו את זה בהדרגה. משנת 2017 הוא יקבל שלושת רבעי נקודת זיכוי, ובשנת 2018 זה הופך להיות נקודת זיכוי כמו תתואר ראשון. זאת אומרת לימודי מקצוע, הופכים להיות לימודים לתואר ראשון. איזה דבר אתם צריכים לשים לב, לא לדבר הזה, בכלל לנקודות הלימודים ותואר בתור חשבי שכר במסגרת אותו מקום של הגדלת ראש? שניתן לדחות את הזיכוי שנה אחת לאחר מכן ולכן אם אתם רואים שיש לכם עובד שלא מנצל את הנקודות זה המקום שלכם לבוא ולהגיד לו, דע לך שאתה יכול להתגלגל עם זה שנה קדימה.

תכנית נטו משפחה.

רבותי, צריך להגיד משהו טוב. זה באמת תכנית שהעלתה את הנטו למשפחות כי זה בעצם היא יצרה את השוויון המוחלט בין גברים ונשים ונתנה סוף סוף גם לגברים נקודות זיכוי שהם מנוצלות מאשר בהרבה מאוד מהמקומות נקודות זיכוי לא מנוצלות אצל האישה.

על מה חל השינוי, שימו לב גם על בני זוג נשואים, גם על חד הורים, ... שלושה נקודות מעגלי זיכוי, יש לנו המעגל הרגיל, מעגל של ורד פרי ומעגל טרכטנברג. אלא המעגלים שהיו עד 2016.

 

האם אנחנו צריכים לשכוח את המעגלים האלה כי יש לנו את החוק החדש? אנחנו לא צריכים לשכוח משתי סיבות: א. אם אנחנו רוצים להגיש דוחות אחורה אז כמובן שצריך לדעת והדבר השני, התכנית נטו משפחה היא תכנית לשנתיים. ל2017 ו2018. אם לא יעבור חוק אחר מסוים התכנית הזאתי פוקעת מעצמה וב2019 אנחנו חוזרים חזרה לנקודות והמעגלים הקודמים. נטו משפחה זה רק שבעה עשרה שמונה עשרה. מה מעודד אותנו לקראת זה שזה יהיה אולי בכל זאת סיכוי מאוד גבוה שזה כן יוארך, חוץ מזה שזה הוראת שעה, בחירות, יפה מאוד.

ב2019 יש בחירות. אני מתקשה לראות מי לפני הבחירות בדיוק הולך להוריד את זה בעיקר ששר האוצר זאת תכנית שלו, אז הוא בוודאי יהיה האחרון שירצה להוריד, אבל בכל זאת אי אפשר לדעת מה יקרה, ואולי יקדימו את הבחירות לעכשיו, אי אפשר לדעת שום דבר, אז בואו נדבר רגע על המעגלים הקודמים, נדבר מיד על התיקון.

המעגלים הקודמים, המעגל הרגיל זה המעגל שהכרתם מימים ימימה, שזה אומר חצי נקודה לאישה, נקודה עד גיל שבע עשרה ובשנה שבה מלאו שמונה עשרה יורד לחצי. המעגל השני בעקבות פסק דין ורד פרי קבע בשנת הלידה לא מגיע כלום ואחר כך במשך חמש שנים מקבלים עוד נקודה רק האישה.

נכון, אני מדבר על תא משפחתי, אחר כך נדבר על האחרים, רק האישה, ובטרכטנברג נתנו נקודות בפעם הראשונה גם לגברים שהם בעצם נקודה בשנת הלידה, שתיים, שתיים, ונקודה בגיל שלוש. אלא המעגלים הרגילים.

באה תכנית הזאת וקובעת את הדבר הבא: בשנת הלידה גם גבר וגם אישה מקבלים נקודה וחצי בשנת הלידה. קודם כל, התכנית היא שוויון מוחלט בין גברים ונשים. לאורך כל הדרך.

גם גבר וגם אישה מקבלים נקודה וחצי בשנת הלידה, ובשנה שלאחר שנת הלידה הם מקבלים עד גיל חמש, שתיים וחצי נקודות זיכוי.

זאת אומרת הנקודה וחצי הופכת להיות שתיים נקודות זיכוי, ואתם ראיתם את זה בתלושים, וזה משמעותי מאוד, כי אם יש שלושה ילדים בגילאים או שני ילדים בגיל הזה, זה כבר חמש נקודות זיכוי גם לגבר וגם לאישה.

אנחנו מדברים על עשר נקודות זיכוי מכיוון שנשים עובדות היום אז זה ממש נטו העלאה משמעותית של הנטו המשפחתי. אז שתיים וחצי נקודות זיכוי, זה לא שינה את העניין הרגיל והוא השאלה מהו התאריך הכי טוב ללידה? שלושים ואחד בדצמבר זה התאריך הכי טוב ללידה מכיוון שאנחנו מקבלים את הכל רטרואקטיבי והפעם זה כבר נהיה ממש מתנה יפה כי זה שלוש נקודות, זה כבר גם בגבר וגם באישה, אנחנו מדברים על שבעת אלפים חמש מאות שקל כמעט על יום אחד.

 

עכשיו מה יגידו המתנגדים של מה שאני אומר כרגע, יגידו מה זה משנה, אבל אתה תקבל את הנקודות בסוף נכון? אבל בסוף זה נקודה לאישה, ואני לא יודע איך זה יגמר, ועוד שנתיים יורידו את ההוראת שעה ואנחנו חיים על בסיס מזומן ואנחנו רוצים את הכסף עכשיו כי אנחנו לא יודעים מה יהיה, אז אני עובד המון המון שנים, בערך עשרים שנה ומרצה ומסביר ששלושים ואחד בדצמבר זה תאריך הלידה הכי טוב וזה לא עזר לי שהילדה הבכורה שנולדה בשני לינואר.

 

כשהגענו לרופא באפריל אז הוא אמר לנו, הוא אמר שני לינואר, אז אמרתי לו מה שני לינואר, מה צריך לעשות? אז הוא אומר ספורט ועוד דברים שהם מצלמים פה אז לא נגיד אותם, וזהו, אז עשינו את כל מה שצריך וזה לא עזר, שני לינואר, אמרתי עוד לא נולדה עלתה לי אלפיים שקל.

אז בקיצור, אלא תאריכי הלידה, אבל אם כבר אנחנו מדברים על לידה אז בואו נגיד את זה: אישה יולדת היא יכולה לדחות בשנה את התחלת נקודות הזיכוי. זאת אומרת, אישה יולדת יכולה לדחות בשנה ל2019 וזה אומר שבשנה הראשונה היא תקבל חצי נקודה, ובשנה השניה היא תקבל שלוש וחצי ואז זה יסתדר, היא כאילו מזיזה את הנקודה הזאתי מהאחד וחצי לשתיים וחצי, אז בשנה הראשונה יהיה לה חצי נקודה קלאסי, כי המחשבה שמאחורי זה אומרת שכנראה היא לא תעבוד, היא תהיה בהיקף עבודה נמוך, שכר נמוך ולכן צריך, יש טופס למס הכנסה, הוציאו טופס מיוחד לזה, מאה ושש עשרה ד' לדעתי או משהו כזה, פשוט ממלאים את הטפסים אצלכם במדורי שכר.

תחפשו במס הכנסה טופס אני לא זוכר את המספר שלו, נדמה לי מאה ושש עשרה ד', אני לא בטוח, תחפשו שמה טופס לאישה שמבקשת לדחות את הלידה, היא מזיזה נקודה, אז יהיה לה חצי בשנה הראשונה, שלוש וחצי אחר כך.

שאלה: התוקף של החוק זה לאלפיים ושבע עשרה, שמונה עשרה, וכאן עולה השאלה מה קורה אם אישה יולדת, דוחה, אז בעצם ב2019 שהיא אמורה לקבל את השלוש וחצי החוק לא בתוקף. הנושא עלה לדיון ואמרו, תקבל, גמרנו, לא נתעסק עם זה כי אז ייווצר מצב שזאת שילדה ב2018 הפסידה, את החצי וכלום.

עד עכשיו בזבזתי זמן במצב המאוד מאוד לא רגיל, ההולך ונכחד לו אט אט מעולמנו שמדבר על משפחה שיש בה בעל, אישה ילדים. עכשיו, נדבר על כל ההרכבים האחרים, שזה אומר, חד הוריים, גרושים, ילד מחוץ לנישואין, כל הדברים, ואחר כך נרחיב את זה לחד מיניים, ונרחיב לכל הכיוונים.

אצל אלמן תיקנו את החוק ונותנים לו נקודה על האישה, אתם זוכרים את זה משנה שעברה? בואו נעשה רגע סדר, איך מתקבלות נקודות זיכוי אצל בני זוג גרושים? קודם כל לפי התיקון החדש אין שום בעיה. זאת אומרת, בעצם יש שוויון מלא.

כל אחד נכנס לעמדה שלו, לצורך הגבר, האישה, זה שמקבל מהביטוח הלאומי הוא לצורך העניין האישה, הגרושה, זאת שהילדים בחזקתה, היא כאילו האישה, הגבר משלם את המזונות הכל בסדר, זאת אומרת אותו סיפור בדיוק, לא משתנה שום דבר.

אז מה כן מעניין אצל גרושים, דיברתי על זה, אני אעלה את השאלה ונראה אם אתם זוכרים, כאשר התגרשתי, הילדים בחזקת הגרושה, היא תקבל את הנקודות זיכוי, אני מקבל את הנקודות זיכוי של הבעל בסדר, הכל מאה אחוז.

מה קורה כשהמצב הפוך, כשהילדים בחזקתי? הילדים בחזקתי והאישה שמה, מה קורה? אז אני מקבל את הנקודות זיכוי של האישה והיא באופן עקרוני לא מקבלת שום דבר. זאת אומרת, נניח לצורך העניין ניקח ילדים בני שמונה, אז אין לנו את כל הנטו משפחה נכון? אז במקרה הזה הילדים, אני מקבל אותה, והיא לא מקבלת.

מה קורה אם אנחנו גרושים, הילדים אצלי, ואני מתחתן? לא מקבל כלום. ומה קורה הפוך אם היא מתחתנת? היא מקבלת. היא מקבלת, שימו לב. אם אנחנו התגרשנו, הילדים אצלי, והם בחזקתי, ויש לי ילדים בני שמונה ומעלה, אז אין פה נטו משפחה אין פה כלום, אני מקבל נקודה על עצם היותי חד הורי, ואני מקבל נקודה על הילדים שבחזקתי, היא לא מקבלת כלום.

עכשיו, אם אני התחתנתי אז בעצם מה שקורה אף אחד לא מקבל, כי הילדים לא בחזקתה, היא לא מקבלת ואני כבר לא בתוך המקום של גרוש אני בתא משפחתי, האישה החדשה שלי לא מקבלת כלום כי זה לא הילדים שלה. נחזיר אותי חזרה, הבנתי, לא כדאי להתחתן תישארי שם,  עכשיו, היא מתחתנת, על פניו אין שום קשר, מה הקשר, הילדים אצליף אז דיברנו על זה פעם קודמת אני חושב, כאשר האישה הגרושה מתחתנת הסעיף במס הכנסה, הסעיף שישים ושש מה הוא קובע? הוא קובע שאישה נשואה תקבל נקודות זיכוי בגין ילדיה, לא כתוב שם בחזקתה, אז היא נשואה, גמרנו, ואז יוצא מצב שאני מקבל כי הילדים בחזקתי, והיא מקבל כי היא התחתנה. זה המצב רבותיי, זה המצב.

עכשיו, אני חוזר רגע למצב הראשון, אני לבד, אני נשוי, התעקשתי ואמרתי, לא מעניין אותי מס הכנסה והנקודות זיכוי שלו, אני רוצה למסד את הקשר עם האישה החדשה שלי, התחתנתי איתה, אמרתי אז בעצם אף אחד לא מקבל נכון? יופי.

תיקנו בחוק שנה שעברה שאם באותה סיטואציה אני אלמן ואני מתחתן עם מישהי, אז היא נהפכת לאמא והיא מקבלת, ואם אני גרוש אז לא.

בקיצור, אני צריך להרוג את האישה לפני הגירושין, זה התכנון המלא. ככה זה. אז אם אני אלמן ומתחתן עוד הפעם היא נכנסת לנעליים של אישה והיא תקבל את הנקודות זיכוי של אישה, ואם אני גרוש אז כלום. זה החוק היום, זה המצב היום, זה מה יש רבותיי.

אם אני כבר פה בגרושים, אני אעדכן בו עוד משהו אחד, בואו נדבר על המצב שכרגע אין לו תשובה, והיא משמורת משותפת.

משמורת משותפת המצב מחלקים את הילדים, מחלקים את המשמרות, מחלקים את הכל, הכל בסדר, מס הכנסה הוציא הוראת ביצוע והוציאו אחר כך הודעה שמבטלת את ההוראה הזאתי, ההוראה שמס הכנסה, איך היא הציעה לחלק את הנקודות? מתחלקים חצי חצי.

זאת אומרת שאם יש שלושה ילדים נניח בני ארבע, אז מגיע שתיים וחצי, שתיים וחצי, שתיים וחצי לכל אחד, נכון, אז בעצם יש לנו בסך הכל חמש עשרה נקודות, ויש עוד ארבעה ילדים בני עשר, אז יש ארבע עשרה נקודות משפחתיות, מחלקים אותם, שבע לפה, שבע לפה, נקודת זיכוי לכל אחד על עצם היותו חד הורי.

זאת בעצם היתה הוראת הביצוע של מס הכנסה שנראית מאוד מאוד הגיונית נכון? חוץ מההוראה עצמה שהיתה מאוד מאוד לא הגיונית. ההוראה אמרה שאת הדבר הזה לא ניתן לבצע אצלכם במדורי שכר, למה? כי מס הכנסה אומר אני רוצה לראות שלא עובדים עליי, אני רוצה לראות שלא הוא יצהיר שזה משותפת והיא שם תצהיר שהילדים בחזקתה כי היא רשומה בביטוח לאומי, עד עכשיו זה גם הגיוני, אז מה צריך היה לעשות, לשלוח לתאום מס, למס הכנסה, אבל בהוראה קבעו שגם תאום מס לא יכול לתת את זה, אלא רק על ידי הגשת דוח שנתי למס הכנסה, שני בני הזוג.

 

אז איפה, מי עכשיו ילך להגיש ולא, היא לא רוצה להגיש, לא רוצה להיכנס למס הכנסה, גם ככה בינינו היא לא רוצה ממש לוותר לו על הנקודות זיכוי למרות שהיא לא עובדת, זה לא משנה. אבל נניח שעברנו את זה, היא לא רוצה להגיש. הוא לא רוצה להגיש, גמרנו. הסיפור נגמר. אחרי שנה שהוציאו את ההוראה הבינו שאף אחד לא יישם אותה, ולכן אמרו בואו נבטל אותה, נקים וועדה ועד היום הוועדה יושבת, אז כרגע אין לי עדכונים לעדכן אתכם עם זה.

הורה יחיד מקבל את הכל. שימו לב, את כל המעגלים. הורה יחיד למשל, יש ילד מתרומת זרע, אז האמא תקבל גם את הנקודות הזיכוי של הגבר, גם את הנקודות הזיכוי של האישה, אותו דבר אלמנים למיניהם, מקבלים את כל הסט.

חד מיניים, שלוש שנים אני עומד פה על במות כאלה ואחרות ומספר שיש פסק דין שעוד מעט נראה מה יהיה אותו, אז הפסק הדין הזה יצא, הוא יצא לפני שלושה חודשים, ויש פסיקה של בית המשפט בנוגע לחד מיניים, אז בואו רגע נעשה סדר.

בשלושים ואחד בדצמבר 2013 מס הכנסה הוציאו הנחיה שקובעת שיש לראות בבני זוג חד מיניים כבני זוג לכל דבר וענין. זאת אומרת, אחד יוגדר לצורך העניין האישה, השני יוגדר כגבר לצורך נקודות הזיכוי, ומבחינתם הכל בסדר.

על פניו בסדר גמור, מתקדם עם הזמן, זה מה שצריך היה לעשות. אך ברם מולם, מה קרה בדרך, קרה בדרך מצב שבו הוגשה עתירה למס הכנסה לבטל את ההנחיות האלה ולקבוע כללים אחרים כי בעצם באה הטענה ואמרה, יש הפליה של זוגות של גבר ואישה עכשיו. הפכתם את הפקודה מקצה לקצה. למה?

כי אם יש גבר היום ויש אישה, והם מגישים את הדוח למס הכנסה, או גם בלי קשר לדוח, האישה תקבל את הנקודות זיכוי שמוגדרות לה בגין הילדים. בואו ניקח, נעלים כרגע את הילדים עד חמש, וניקח את הילדים האחרים, אז היא רק מקבלת את הנקודות נכון? הוא לא מקבל.

ובעצם אם מאפשרים לבני זוג חד מיניים, מה מאפשרים להם בעצם? מאפשרים להם בחירה. זאת אומרת שיכולים שני גברים היום לקבל החלטה שאחד מהם הוא זה שיהיה בביטוח לאומי, הוא לצורך העניין יוגדר האישה, ויקבל את הנקודות, שלפי איזה קריטריונים החליטו? מן הסתם, לפי רמת ההכנסה.

זאת אומרת, מה שיכולים שני גברים או שתי נשים לעשות, לא יכול הגבר והאישה, למה? כי בפקודה כתובה המילה אישה. למה כתובה המילה אישה? אני מזכיר לכם שעד 1993 קצת היסטוריה, עד 1993 היה נוסח בפקודה שדיבר על בעל ועל אישה. בעל ואישה.

בשנת 93 תיקנו את החוק, כי אמרו שזה לא צודק, ומאותה נקודה בכל מקום שבו נרשם בעל, רשמו בן זוג רשום. ובכל מקום שבו היתה רשומה המילה אישה, רשמו בן זוג שאינו בן זוג רשום, מתוך מטרה שהם בעצם יוכלו להחליט נכון? אבל שבאו עם הטיפקס למחוק אישה בכל מקום, בסעיף 66 הם נעצרו, של הנקודות זיכוי, והם לא כתבו שמה בן זוג לא רשום יקבל נקודות זיכוי, הם השאירו שם את המילה אישה, למה הם השאירו? כי הנשים עם משכורות נמוכות, רוב הסיכויים שהנקודות האלה ילכו לאיבוד, אז זה שוויון. שוויון עד גבול הכיס.

אז הוגשה עתירה והוגשה עתירה ושלוש שנים של דיונים, והנה לפני שלושה חודשים פוסק בית המשפט שבעצם הוא דוחה את העתירה, הוא לא מאפשר, יש אפליה, שתישאר אפליה.

זה מה שקובע בית המשפט, והווי אומר שההנחיה של מס הכנסה היא בתוקף. אחת הסיבות שבית המשפט פוסל את העתירה הזאת דרך אגב הוגש על זה ערעור לעליון, אז אנחנו עוד נחכה. אחת הסיבות שבית המשפט דחה היא, הסיבה הכלכלית. התובנה שבעצם החלטה כזאתי תביא פה מבול של בקשות להחזרי מס אחורה ולתיקונים שיעלו המון כסף למדינה.

זה השורה התחתונה רבותיי, השורה התחתונה היא- אין יכולת לבני זוג גבר ואישה לקבל החלטה מי מחלק את הנקודות, יש את היכולת הזאת לבני זוג חד מיניים. זהו, זה גומר את כל הסגה. כמובן שבתוך הסיפור הזה יש המון דברים, לא סתם אמרתי משפחה נכחדת בעל אישה ילדים, יש המון דברים מורכבים שעולים בשטח ולא תמיד יש תשובות עליהם.

לדוגמא, בוא ניקח דוגמא אחת שאני אומר לכם כבר אין תשובה חד משמעית ממס הכנסה על השאלה הזאתי, מהי אותה שאלה? מה קורה כשיש שתי בחורות שהם ביחד שבעצם אחת מהם יולדת ילד של השכן, הידיד הטוב, ביחד הם החליטו לעשות ילד משותף, אבל הילד הזה הוא עושה אותו בשבילם, הוא ילד שלהם, הוא רשום אצלם. ונשאלת השאלה, מי זכאי לקבל את הנקודות זיכוי בתור האבא? מצד אחד, הוא האבא, הוא יבוא יגיד, אני האבא לא יעזור כלום, אני חי, אני לא איזה זרע שנתרם אי שם, מצד שני זה תא משפחתי, ויש שמה בתוך ההגדרה של התא המשפחתי הזה אמא ואבא ולכן להגיד לכם שיש תשובה מוחלטת, התשובה היא לא.

אני אגיד עוד מילה, כל הפסק דין הזה שאנחנו מדברים עליו הבחירה בין בני זוג, אם תחשבו על זה, אם החוק של כחלון ממשיך הלאה, של נטו משפחה, אז אין לזה הרבה משמעות. כי בעצם ממילא יישבו את הנקודות זיכוי של גבר ואישה, אז זה כבר לא ממש משמעותי לשנים הבאות, זה משמעותי לילדים מגיל שש ומעלה, אבל המשחק פה והערעור לבית המשפט הוא לא רק על מה שיהיה בעתיד אלא בעיקר על מה קורה בעבר. זהו.

חוק ההסדרים - רצף קצבה.

חוק ההסדרים נכנס לתוקף, הנושא של רצף קצבה רבותיי, אחד הנושאים הכי חשובים. קודם כל, קצת לעשות לכם סדר. על מה אני יכול לקבל רצף קצבה?

בפיצויים, כשאתם משלמים פיצויים, אתם מכינים טפסי 161 ואתם רושמים כל סכום עם קודים, איזה קוד אני יכול להפעיל עליו רצף קצבה? קוד 6. רצף קצבה אפשר לעשות רק על קוד 5 וקוד 6. אני מזכיר לכם, רענון קל, קוד 1 – זה מעביד, זה מזומן. קוד 3 – זה קופה מרכזית, זה מזומן.

קוד 4 – זה קופות הוניות, זה מזומן. קוד 5 – זה קרנות פנסיה ותיקות וקוד 6 – זה ביטוחי מנהלים, קרנות פנסיה חדשות וכו'.

ניתן לבצע רצף קצבה רק על כסף שיושב במקור בתכנית קצבתית. אני לא יכול לעשות רצף קצבה על ההפקדה של המעביד. זאת אומרת רק על חמש ושש. עכשיו, לאורך כל השנים על קוד חמש היה רצף אוטומטי, גם היום, מאז ומעולם היה רצף אוטומטי.

מה זה אומר? זה אומר שאם אני הייתי בקרן פנסיה ותיקה מבטחים, עזבתי מקום עבודה, אני בעצם לא צריך לעשות כלום, הכסף נשמר לי לטובת קצבה. אבל על הכספים האחרים לא היה רצף אוטומטי. למה היה רצף אוטומטי רק על הכספים בקרנות הוותיקות? מכיוון שהקרנות הוותיקות, כמה שהן מצוינות וטובות וכולם יודעים את זה היום מבחינת הפנסיה שאת המקבל, יש להם רק מגרעת אחת, אבל המגרעת הזאת אומרת את הדבר הבא: נגעת בשקל, הרסת את כל הפנסיה.

אוקי, מה שאני יכול היום בביטוחי מנהלים למשוך רק את החלק של הפיצויים ולקבל פנסיה ממה שנשאר, בקרן הוותיקה אי אפשר. אם אני מחליט שאני מוציא את הפיצויים, איבדתי את הזכות שלי לקבל מהקרן פנסיה ולכן המדינה הבינה שלא טוב להביא את האנשים למקום הזה ולכן הוחלט מראש שזה יהיה רצף אוטומטי. לעומת זאת, בקרנות החדשות ובביטוחי המנהלים אין רצף אוטומטי, ובקופות הגמל אין רצף אוטומטי.

וזה אומר שאם ן אדם עוזב מקום עבודה, הוא צריך להודיע למס הכנסה שהוא רוצה את הכסף הזה לרצף קצבה. ונשאלת השאלה, עליו להודיע את ההודעה הזאת? מה אתם אומרים? שימו לב, החוק קובע במועד פרישתו. זה הניסוח, במועד פרישתו צריך להודיע. מס הכנסה תירגמו את המועד פרישתו הזה שנה מיום הפרישה. אז נוצרו הרבה מאוד מצבים שבהם, בואו ניקח את המצב הטריוויאלי, עובד עבד אצלכם במקום עבודה, הופרשו לו מאתיים אלף שקל פיצויים במגדל, ואתם שילמתם לו כמעבידים עוד עשרים אלף.

מה הוא עשה, לקח את העשרים אלף פטורים והמשיך לדרכו, הוא יודע שהביטוח האלה מסדרים את זה שמה כל אלה, מסתבר שכל אלה לא מסדרים את זה שם. ומה שקורה זה שהוא צריך לקבל אישור ביד ממס הכנסה שיש לו רצף קצבה. זה מה שהיה.

וכשאין לו את האישור הזה והוא ניגש למס הכנסה, אז מס הכנסה אומר לו אדוני, מצטער, זה מה שהיה קורה, אין לך אישור, לא באת אליי בזמן ולכן אני מכה אותך פעמיים עכשיו. פעם אחת, אני מכריח אותך למשוך את הפיצויים האלה שזה בעצם מקטין לך את הפנסיה, אתה רצית שזה יהיה לפנסיה, פעם שניה אתה תשלם על זה מס לפי השנה שבה פרשת, אז אם אני בחמישים אחוז מס שולי, אז אני אשלם מזה חמישים אחוז במקום שהייתי משלם על זה בפנסיה עשרים אחוז.

זה מצב שהוא קצת לא סביר, כי רוב האנשים נופלים פה על מה, על אי ידיעה. הוא לא ידע בכלל שהוא צריך לעשות את הפעולה הזאתי, ולכן תיקנו את החוק. באופן עקרוני, היה צריך כל אחד ללכת ולקבל אישור. על מה ניתן רצף דיברתי, מה היה המצב, בוא נראה מה אומר החוק החדש מינואר 2017.

הוא אומר, רצף קצבה אוטומטי הוא על כספי פיצויים קצבתיים. עד סכום של שלוש מאות שישים אלף שקל או משכורת העובד עד תיקרה של שלושים ושתיים כפול מספר שנות העבודה, לפי הגבוה מביניהם. זאת אומר, החל מהפרישות של ינואר 2017 לא חייב לרוץ למס הכנסה אם הוא עומד בתנאי הזה.

והתנאי הזה בעצם בא לפתור את הבעיה המאוד נוראית הזאת שהיתה. בואו ניקח שתי דוגמאות. נניח שיש עובד שעובד ארבעים שנה עם משכורת של עשרים אלף שקל. ארבעים שנה המשכורת שלו עשרים אלף.

בקופת הפנסיה הקוד 6, הפיצויים שלו עומדים על שמונה מאות אלף שקל. ארבעים שנה, עשרים אלף, שמונה מאות אלף יש לו. האם יש לו רצף אוטומטי או לא? זה נכון שצריך לשפשף את העיניים כי אנחנו לא רגילים, במס הכנסה לראות את המונח "הגבוה מביניהם", אנחנו תמיד רגילים "הנמוך", אם אני מפקיד לקופת גמל אני מקבל ניכוי - הנמוך מביניהם, אם אני זה - הנמוך מביניהם, תרומות – הנמוך מביניהם. הנה יש לי פה סעיף שך הגבוה.

הגבוה מביניהם מה הוא אומר? הוא אומר קח את השכר של העובד עד תיקרה של שלושים ושתיים, אמרתי בדוגמא פה עשרים אלף, אז עשרים אלף, תכפול שנות העבודה, זה כפול ארבעים, זה שמונה מאות, או שלוש מאות שישים לפי הגבוה, לכן אין בעיה. אז כל הכסף עובר ברצף אוטומטי לא צריכים לעשות שום דבר. דוגמא שניה, מה קורה אם יש לי שכר של חמישים אלף שקל, עבדתי עשר שנים, ויש לי שם חמש מאות אלף, יש לי את מה שצריך בקופה. כמה רצף אוטומטי יכול להיות לי? שלוש מאות שישים, למה? השוויתי שלוש מאות שישים למה? הגבוה מביניהם בין שלוש מאות שישים לשלוש מאות עשרים, שימו לב מה אמרו לי, משכורת העובד עד שלושים ושתיים אלף, אז היית צריכה לקחת שלושים ושתיים אלף כפול עשר זה שלוש מאות עשרים, להשוות לשלוש מאות שישים, הגבוה מביניהם זה שלוש מאות שישים. אז מה דינם של המאה ארבעים אלף הנותרים? צריך לשלם עליהם מס.

וזה מביא אותי לשאלה, אני עובד חמישים אלף שקל משכורת, עשר שנים, יש חמש מאות אלף ואני רוצה באמת שהכל יהיה פנסיה, למה אתם מחייבים אותי לשלם מס על המאה ארבעים, והתשובה היא, לא מחייבים אותך, פשוט אל תלך למסלול של רצף אוטומטי.

אם אתה רוצה את כל החמש מאות אז תיגש למס הכנסה ותביא אישור רצף קיצה על החמש מאות, שלא תבלבלו. רצף אוטומטי זה אומר שאתה לא צריך לגשת למס הכנסה, זה לא אומר שאתה לא זכאי לקבל רצף על הכל. אז אותו בן אדם, אם הוא לא עומד בתנאי של רצף אוטומטי, תמיד עומדת לו האפשרות לגשת למס הכנסה ולקבל אישור רצף כמו שצריך.

ואז יהיה לו רצף של חמש מאות אלף. מה שמעלה את השאלה אז למה? למה בצם מס הכנסה רוצה את הסכומים האלה, בעצם מה קורה כאן? מס הכנסה אומר אני רוצה לראות, ולמה, אני אגיד לכם למה, כי מה שקרה בשנים האחרונות, נפוץ מאוד ועכשיו הוא נחסם גם בעקבות החקיקה הבאה שנדבר עליה, זה הפקדות חד פעמיות של מעביד לפני פרישה.

נניח שיש עובד עם משכורת של שלושים אלף שקל שעובד שלושים שנה. מה החבות הפיצויים שצריכה להיות לו? תשעה מאות אלף. אם יש לו שש מאות אלף שקל בקופה והמעביד משלים לו עוד שלוש מאות, זה בסדר. אבל מה קורה הרבה פעמים? המעביד מסכם איתו שהוא הולך לתת לו מענק מיוחד של מיליון שקל.

עכשיו אם הוא ישלם לו את המיליון שקלים האלה, כמו שהוא צריך לשלם תחת קוד 1, אז מה יקרה? יהיה תשלום מס שולי, מקסימום פריסה כמה שלא יהיה. אז מה עושים? לוקחים את הסכום הזה, מפקידים אותו דקה לפני הפרישה לקופה ביטוח ואז בטופס מאה שישים ואחד זה כבר מופיע תחת קוד 6 כי הכסף יושב כבר במגדל, ואז הוא בא לוקח את הכסף ומייעד אותו לקצבה ובעתיד בתור פנסיה, במקום לשלם חמישים אחוז הוא ישלם עליו עשרים אחוז.

אז מס הכנסה אומר, לא מקובל עליי. כל ההפרשות שלך, כל הסכומים שלך שהם מעל המאה אחוז פיצויים שצריכים להיות, אני לא מוכן לתת לך על זה רצף קצבה. מבחינתי זה קוד אחד. זאת הסיבה שמס הכנסה רוצה לבדוק, הוא אומר ברמות סכומים גבוהים אני רוצה לראות שלא באת לי פה עם הפקדות חד פעמיות כאלה ואז אני לא אתיר לך אותם. זאת הסיבה.

לכן כל העובדים הרגילים, אנשים שאין להם את כל התכניות האלה, ואת כל הקומבינות האלה, ואת כל השכר הגבוה, אין להם בעיה, הם ברצף אוטומטי. בעלי ההכנסות הגבוהות שמנסים לחסוך מס, מס הכנסה רוצה לראות את זה תחת הביקורת שלו. האם זה ברור רבותיי?

הרצף הוא מ2017 ואילך, כאשר את צריכה לקחת בחשבון שהיום הגישה של מס הכנסה היא הרבה יותר ידידותית מאיך שהיתה קודם, לפני שהחוק הזה עבר. זאת אומרת יש איזה שהם כללים כאלו ואחרים שנמצאים בתוך משרדי השומה עצמם, שמאפשרים להם בתנאים כאלו ואחרים גם אחורה, מה שקודם לא היה עם מי לדבר בכלל, היום זה קצת יותר מתקדם.

אז בואו נדבר על התיקון המאוד מאוד משמעותי הזה, אני אדבר איתכם על הנספח החדש, אני לא יודע אם אתם מכירים אותו בכלל, ואם אתם מטפלים בו בכלל במסגרת הטפסי ה-161 שאתם מוציאים. השווי פיצויים. אנחנו מדברים על שווי פיצויים.

נכנס לתוקף בינואר 2017. איזה שוויים אנחנו מכירים בכל הנושא של גמל והשתלמות וכו'? יש לנו את השווי לפנסיה עד איזה גובה? פעמיים וחצי השכר הממוצע במשק כשהסכום עומד על עשרים וארבע מאה שמונים ושלוש, זה השווי פיצויים. יש לנו את השווי לקרן השתלמות נכון? שמהיום שנולדתי זה חמש עשרה שבע מאות ושתיים עשרה.

יש לנו את השווי של אובדן כושר עבודה מעל שלוש וחצי ועכשיו הצטרף חבר חדש למשפחה – שווי פיצויים. אבל קודם כל, כדי שנבין אותו בוא נגיד מילה אחת על השווי לפנסיה. השווי הקיים לפי החוק, עשרים וארבע מאה שמונים ושלוש, השווי מחושב לפי שיטת הסכומים, אני מזכיר לכם מה זה אומר, אם המשכורת שלי היא היום שלושים אלף שקל, והמעביד מפריש לי על כל השלושים אלף שישה אחוז לפנסיה, והתקרה היא עשרים וארבע מאה שמונים ושלוש, מה השווי שאני יחויב בו? השיטה היא שיטת הסכומים ולא שיטת התקרות.

אני לא בודק בכמה עליתי מעל התקרה, אני בודק בכמה כסף הופקד. החוק אומר כך: המקסימום שאפשר להפקיד זה עשרים וארבע מאה שמונים ושלוש כפול שבע וחצי אחוז. יוצא אלף שמונה מאות ומשהו שקלים. כל עוד ההפרשה שלך בפועל לא עולה על הסכום הזה, אין שווי. אז קחי את אותו עובד שדבירנו מקודם עם שלושים אלף שקל, שהמעביד מפריש לו שישה אחוז, אז כמה המעביד מפריש לו בפועל? אלף שמונה מאות שקל, זה נמוך מהאלף שמונה מאות ומשהו ולכן אין שווי.

זאת אומרת, למרות שהשכר המבוטח הוא מעל התקרה זה לא אומר שיש שווי. השווי הולך לפי כסף, לפי כמה כסף הופקד. אז זה ככה לרענן וטוב שרעננתי. אז אני מזכיר לכם שווי לפיצויים יופיע כשההפרשה בפועל עולה על התקרה המקסימלית.

מה דין הסכומים שמחויבים בשווי פנסיה? נניח, משכורת שלושים אלף, יש לי משכורת שלושים אלף, הפרישו לי שבע וחצי אחוז. התקרה היא עשרים וארבע מאה שמונים ושבע וחצי אז כאן כן יהיה לי שווי נכון? השווי הזה הוא בעצם מס שאני משלם במועד הקבלה של הכסף, אני אקבל עליו בעתיד פטור ממס. הכסף הזה נקרא קצבה מוכרת ואני מקבל עליו בעתיד פטור ממס.

הוא נצבר ככסף שאני אוכל לקבל כי ההיגיון של המדינה אומר בצדק, אנחנו לא נטיל עליך מס פעמיים. אז אם יהיה לך מהסיפור הזה בעתיד פנסיה כמובן, אתה תוכל על חלק מהפנסיה הזאת לקבל פטור ממס. אני ארחיב קצת את הדיבור על קצבה מוכרת אחרי המיני הפסקה שנעשה פה. אוקי, האם זה ברור? הגיוני וברור, טוב.

אז על מה חל חיוב השווי החדש? בוא ניתן את הראשי פרקים ואז נעשה איזה הפסקונת. על מה חל חיוב השווי החדש? סכומים ששולמו כל מעבידיו של עובד בעבורו, לקופת גמל לקצבה, על חשבון מרכיב הפיצויים העולים על משכורת העובד או שלושים ושתיים אלף לפי הנמוך, יחויבו בשווי בעת ההפקדה. ואתם רואים את זה כבר בתלושים.

אתם רואים את זקיפת הפיצויים הזאתי, כאשר יש כאן הגדרה של משכורת. זאת אומרת שבכל מקום שבו ההפרשות עולות או על משכורת העובד או על שלושים ושתיים לפי הנמוך, יהיה חיוב שווי. האם יכול להיות שיהיה לי חיוב שווי בגין עובד שמרוויח משכורת של עשרת אלפים שקל? כן יכול להיות, איך? אבל הפרישו לי על עשר אין לי בעיה.

זאת אומרת זה יכול לקרות בכמה מקרים למשל זה שיש לי שעות היעדרות. אבל ההפרשה היא עדיין מהסכום למעלה. אני מרוויח עשרת אלפים, יש לי היעדרות אלף שקל, אבל ממשיכים להפריש לי לפי עשר אז זה אוטומטית ייווצר פה שווי למרות שהשכר שלי הוא לא מעל שלושים ושתיים אלף.

אוקי, זה שתדעו פתאום יהיה לכם תלוש כזה, מאיפה זה הגיע. האופציה השניה, הדוגמא השניה למשל, שיש לי הפרשים משנים קודמות. בדיוק כמו בפנסיה אותו דבר פה. אם אני עכשיו מקבל הפרשי משכורת נניח משנים קודמות, זה כבר נכנס השנה הזאת ואז זה כבר נהפך לחלק הפרשה מעל לשכר ולכן ייזקף לי על זה בגין השנים הקודמות ייזקף לי שווי. האופציה השלישית היא אם אני עובד בשתי מקומות עבודה, ובתאום מס שמה לא הצלחתי להבחין את הסיפור הזה של השווי, אז תיזקף לי שווי מלא על העבודה השניה, אז צריכים לשים לב לדברים האלה.

אבל בבסיס, הרעיון המרכזי היה כמובן למסות את אלה שמרוויחים מעל שלושים ושתיים אלף שקל, לעשות להם חיוב של שווי וכאן נעבור על העקרונות.

העיקרון הראשון שימו לב טוב, אין חיוב שווי בגין קרן פנסיה ותיקה. אם אני עובד במקום עבודה והוא מפריש לי למבטחים הוותיקה ארבעים אלף שקל, אין חיוב שווי. למה אין חיוב שווי בוותיקה ויש בכל האחרים? מה אתם אומרים? שימו לב, הסיבה היא כזאת, קרנות הפנסיה הוותיקות והפנסיה התקציבית מחשבות את הפנסיה שלהם לפי צבירה של זכויות.

זאת אומרת אין קשר אם יש כסף בקרן או לא. אתה צובר כל שנה שתי אחוז ואתה בסוף תקבל פנסיה. החדשות וביטוחי המנהלים הפנסיה היא פונקציה של כמה כסף יש בקופה. קצבה מוכרת זה פטור שאני יכול לתת אותו רק על מי שעובד על הבסיס הזה. אני לא יכול לתת פטור על קצבה מוכרת לקרן פנסיה וותיקה. אז לפי אותו הגיון, מה אמרנו הרי, שאם אני מחייב במס אתה תקבל על זה פטור בעתיד נכון? אבל אם אני לא יכול לתת את הפטור בעתיד אז אני גם לא יכול לחייב במקור. לכן על קרנות פנסיה וותיקות אין זקיפת שווי. הלאה.

חיוב שווי שלפי שיטת הסכומים, בדיוק כמו שהסברתי לכם קודם, בגלל זה התעכבתי קודם על שיטת הסכומים. חיוב השווי הוא לפי שיטת הסכומים, כל עוד ההפרשה בפועל לא עולה על שמונה ושליש מהתקרה, אין חיוב שווי. אני בודק את זה בכסף, ובגדול משווה את זה בעצם למה? לשלושים ושתיים אלף כפול שמונה ושליש. הפרישו יותר? יהיה שווי, הפרישו פחות? לא יהיה שווי.

ההפרשה משלימה של שתיים ושליש לקופה נוספת נלקחת כמובן בחשבון. נניח שיש לי קרן פנסיה והמעביד מפריש את הפיצויים בקרן פנסיה שישה אחוז נכון? אתם יודעים. עכשיו הוא פותח קופה נוספת ולשמה הוא זורק את השתיים ושליש. בעצם אני מחבר כדי לדעת אם יש שווי, אני צריך לחבר גם את ההפקדה הזאת וגם את ההפקדה הזאת.

תשלום מזומן של שתיים ושליש בעת הפרישה לא יחויב בשווי. זאת אומרת, אם אני עושה את ההשלמה כל חודש לקופה, זה כסף שאני מפריש, אני צריך לספור אותו. אבל אם אני רק בסוף מחשב לו את השתיים ושליש ונותן לו את זה כשיק תחת קוד אחד מהמעביד, אז אין שווי כי אני אשלם על זה עכשיו מס בפרישה, אוקי? כן יהיה שווי על ההפרשה השוטפת, לא יהיה שווי על השלמת מזומן.

באופן עקרוני, זה אמור לדרבן אותי לשלם במזומן. לרצות שהמעביד ישלם במזומן אבל כמובן שהתשובה היא לא. כי עדיף שהכסף ישב בקופה בטוח, מאשר אני לא יודע מה יהיה עם המעביד הזה בעוד שלושים שנה. ושימו לב, בלי ששמתם לב, בדלת האחורית, ביטוח לאומי נכנס והתגנב לו אט אט. ביטוח לאומי לא ממסה מענקי פרישה נכון? אבל אם זה שווי, ותלוש המשכורת? אז יש עליו ביטוח לאומי.

אף אחד לא פתר את החלק הזה מביטוח לאומי, והנה בדלת האחורית מצא את עצמו ביטוח לאומי על חלק השכר שבין שלושים ושתיים לארבעים ושתיים, ממילא מעבר לזה אין ביטוח לאומי. אז על זקיפת השווי יש לי ביטוח לאומי.

עקרונות חיוב השווי.

מה עקרונות חיוב השווי? קודם כל, מה דין הכספים שחויבו במשיכה? זאת אומרת, כשאני אמשוך את הכספים, מה צריך להיות איתם? זה אמור להיות פטור כי הרי מה אמרנו לפי אותו הגיון, אבל כאן יש לי שני מסלולים. יש לי מסלול אחד שבמסגרתו מה קורה, אני מושך את הכסף.

אני החלטתי שאני לא רוצה את זה כפנסיה. יש לי משכורת של ארבעים אלף, הפרישו הכל בסדר, הכל טוב, הכל יפה. חייבו אותי שווי, שווי, שווי כל הזמן. הגעתי לגיל פרישה. אופציה ראשונה, אני רוצה את הכסף פיצויים למשוך לכיס.

זה מופיע לי הרי בטופס מאה שישים ואחד. זאת אומרת, אופציה אחת היא משיכה. אופציה שניה היא להגיד תהפכו לי את זה לפנסיה. עכשיו גם פה וגם פה מישהו אמור להחזיר לי את המס ששילמתי נכון? אוקי, אז איך מחזירים? אז לגבי האופציה השניה של להפוך את זה לפנסיה, בואו נלך דווקא על ב' קודם, זה בדיוק כמו שדיברנו קודם, זה קצבה מוכרת. הכסף הזה קצבה מוכרת ומתוך הפנסיה יהיה פטור. בעיקרון זה מ2012 ואילך.

לפני זה, זה לא רלוונטי. ומ2012 אם תשימי לב, מ2015 בדוחות השנתיים של ביטוחי המנהלים והקופות גמל, באישור השנתי בסוף יש לך הפקדה. אישור ההפקדה. שימי לב שכתוב לך הפקדה לקצבה מזכה, הפקדה לקצה מוכרת. תשימו לב לזה. חברת הביטוח כבר צובאת לכם בשנתיים האחרונות את הכסף הזה ועכשיו אתם עם כל הדיווחים הממוכנים שלכם אתם למעשה צובאים את הקצבה המוכרת הזאתי, אם תרצו או לא.

בלי קשר אני באופן אישי, תמיד ממליץ לאגור ניירות בקטע הזה כדי בבוא היום לבוא ולהציג חישובים ואני אדבר על זה בהמשך. אז האופציה הזאתי היא אמורה להיות רשומה ומסודרת בחברת הביטוח. הבעיה היא האופציה הראשונה.

מהו המס? מה קורה אם אני מחליט שאני מושך את הכסף במזומן? עכשיו שימו לב למצב הבא: פורש מעבודה, יש לו משכורת של ארבעים אלף והוא פורש היום אוקטובר 2017. אתם מגישים למעשה דוח, אתם מקבלים את הטופס המכין לטופס מאה שישים ואחד נכון? ובטופס הזה כתוב לכם קוד 6 מאה אלף. אז מה אתם רושמים במאה שישים ואחד? קוד שש מאה אלף. הכל נחמד ויפה אבל הוא רוצה את כל הכסף, ובמשך עשרה חודשים הוא חויב בנניח עשרת אלפים שקל שווי. אז מי מחזיר לו את הכסף הזה? איך הכסף הזה חוזר אליו? איך זה צריך להיות בעתיד? אתם מכירים את הטופס המכין למאה שישים ואחד שבו כתוב לכם: יתרת הפיצויים מאה אלף.

יתרת שווי לפיצויים ולצורך זה מאה ושתיים עשרה ואז מה אתם רושמים, את המאה ושתים עשרה לפי הקוד. אתם בעצם בדוגמא שאני אמרתי עכשיו, אתם אמורים לקבל בעתיד, דף מחברת הביטוח שיגיד לכם ככה: יתרת הפיצויים היא מאה אלף, יתרת הפיצויים למס קוד שש תשעים אלף.

כי בעצם היא אמורה להוריד את העשרת אלפים שקל האלה שאני חויבתי. זה מה שאתם אמורים לראות. אתם לא רואים את זה היום. אתם אמורים לראות מערכת שתדע בעצם להוריד מהקוד שש את הכסף הזה, כדי שבעצם הוא יצבה כסכום שיהיה פטור ואז מה את תרשמי, בדיוק כמו שהיום, כתוב לך קוד שש תשעים זה מה שאת כותבת. זאת אומרת שנתת לו את הפטור. זה בדיוק העניין. המאה בפועל, התשעים הזה לצורכי מס. יש לך סכום שהוא רק לצורך חישוב המס. זה מה שכתוב לך. כתוב לך קוד שש תשעים כדי שפקיד השומה כשהוא מוציא את השומה, עכשיו הכסף ... הוא יותר כדי לעשות את ההשלמות שלך. אבל איפה הבעיה הגדולה? הבעיה הגדולה היא שחברות הביטוח פנו למס הכנסה בתחילת השנה ואמרו: אין לנו שמץ של מושג איך לעשות את זה כרגע, תתנו לנו אורכה. אנחנו לא יודעים איך לעשות את הדבר הזה, תנו לנו שנה לפחות אורכה.

נתנו שנה אורכה, אני לא יודע אם יאריכו את זה. ואז עולה השאלה, בהנחה שבאלפיים שמונה עשרה תשע עשרה זה יהיה בסדר, אז יהיה כמו שאמרנו נכון, קוד שש תשעים על סכום מאה. אבל מה קורה בינתיים אם העובד שפורש עכשיו באוקטובר, הקוד שש מופיע על איזה סכום? על מאה אלף נכון? לכן הוציאו את הנספח. הוציאו את הנספח.

אני לא יודע אם אתם קיבלתם אותו, יש בתי תוכנה שמוציאים אותו אוטומטית ויש כאלה שאתם צריכים לעשות את זה באקסל אם בית התוכנה לא עושה אוטומטית. יוצא גיליון כזה מבית התוכנה שכתוב: משכורת חודש ינואר, פברואר, מרץ, אפריל וכמה השווי, השכר שלו, כמה הופרש כמה השווי. ואז יש חיוב של השווי שנניח ייתן לנו את העשרת אלפים שקלים האלה. האם ראיתם את הנספח הזה רבותיי? או, תודה רבה.

אתה רושם במאה שישים ואחד את מה שרשום בטופס. זה לא בזה נגמר. אתה רושם את מה שכתוב, זה בסדר, אבל אתה גם מצייד אותו בנספח. ואז כשהוא ילך למס הכנסה הם יראו מאה פחות עשר והם יחייבו אותו על תשעים. זה בדיוק העניין. רבותי אני לא יודע באיזה בתי תוכנה יש ובאיזה לא.

יש בתי תוכנה, ראיתי את זה יוצא אוטומטית כמו שהם לוחצים על כפתור והוא מוציא את המאה שישים ואחד, אז הוא מוציא שלושה תלושים אז הוא מוציא גם את הנספח הזה, לכל עובד. ויש כאלה שראיתי שלא מוציאים, ואז חשב השכר הוא הוציא גיליון אקסל אותו הדבר, והוא כותב. עכשיו לא שאין פה בעיות, תיכף אני אגיד איזה בעיות יש פה, אבל לצורך העניין, כל עוד מדובר נניח בקופה אחת אין עם זה שום בעיה.

כשיש כמה זה מתחיל בלאגן כי מאיפה אני יודע מאיזה מהקופות אני מזקף את השווי הזה וזה קצת מורכב אז בטח שאני לא אכנס לזה עכשיו. אבל אני רוצה שתבינו את הרעיון, כשאתם מוציאים טופס מאה שישים ואחד היום ב2017, עובדים שיש להם את השכר הזה של שלושים ושתיים ומעלה או כאלה שחויבו משווי מסיבות אחרות, אתם צריכים לצייד אותם בנספח שבעצם איתו הם ילכו למס הכנסה.

יופיע להם בקוד שש מאה אלף, הקופה לא מעניין אותה השווי, היא לא יודעת כלום כרגע. היא לכאורה תדע בשנה הבאה. אני עוד לא יודע. כרגע היא לא יודעת כלום. אז אם העובד רוצה לייעד לקצבה אז פחות קריטי כי זה יסתדר, אבל אם העובד ירצה למשוך את הפיצויים, הוא חייב את הנספח הזה כדי שפקיד השומה יראה, יש מאה אלף פה, יש עשרת אלפים שווי ואז פקיד השומה יחשב לו לפי תשעים, האם זה ברור רבותיי?

שאלו אותי בהפסקה ואמרתי את זה גם, אתם יכולים בכל הנושא של פרישה כתבתי מדריך. המדריך הזה כדאי מאוד לחלק אותו גם לעובדים שלכם אם אתם רוצים. אתם יכולים להוריד אותו. זה כתוב בשפה פשוטה.

יש פה אנשים אצלי במאגר נכון? יופי, כל מי שיוריד את המדריך נכנס אוטומטית למאגר דיוור שמקבלים ממני אחת לכמה זמן כתבות ומאמרים וכל מני דברים כאלה. אז מה שאת צריכה לעשות זה לשלוח SMS עכשיו ל03-6161888. בתוכן אתם כותבות מס – MAS, מס, רווח וכתובת המייל שלכם.

אתם אמורות לקבל תודה שהצטרפת בלה בלה בלה, אתם תקבלו את המדריך כמובן ללא תשלום אליכם למייל, אתן יכולות לקרוא אותו, אתן קצת אמורות לדעת, אבל נניח שלא, וכמובן לתת לעובדים שלכם שפורשים אם הם רוצים ואוטומטית אתם נכנסים אצלי למאגר דיוור שהיום מונה אחד עשרה אלף אנשים, שבעצם מקבלים ממני כתבות ומאמרים, וכל מני עדכונים, ועדכוני חקיקה וכל מני כאלה, וסתם מאמרים על כל מני דברים.

אנחנו ממשיכים בשווי פיצויים. כאשר דיברנו על הנספח החדש, תתעניינו מול בית התוכנה שלכם, בקיצור אתם אמורים להוציא את זה. ובוא נדבר על נושא של השלמת פיצויים בגין שנים קודמות. מה קורה עם השלמה בגין שנים קודמות?

אז שימו לב טוב, כל עוד ההשלמה עומדת במסגרת מאה אחוז השכר עד גובה שלושים ושתיים אלף שקל אין בעיה. למשל, נניח שהשכר שלי הוא שלושים אלף, עבדתי עשרים שנה, אני אמור לקבל שש מאות, יש בקופה ארבע מאות, אני משלים מאתיים, הכל בסדר.

אם אני משלים מעל מאה אחוז או לחלופין מעל שלושים ושתיים אלף שקל, ההשלמה כולה צריכה להיות מחויבת בשווי.

לדוגמא, המשכורת שלי היא ארבעים אלף שקל, אני עובד עשרים שנה, צריך להיות שם שמונה מאות אלף, יש בקופה שבעה מאות אלף, המעביד עכשיו במכה משלים מאה אלף, כל המאה הוא צריך לחייב את העובד בשווי. אתם חייבים לדעת את זה.

כי אני נתקל בעבודה היומיומית שלי בבעיות כי סוכני הביטוח/מנהלי ההסדרים לא תמיד מעניין אותם החלק הזה. שימי לב, יש לך היום בקופה שבעה מאות אלף שקל, העובד עבד עשרים שנה יש לו שכר של ארבעים אלף, את צריכה שמונה מאות אלף שיהיו בקופה? אם את היום עושה הפקדה לקופה שמשלימה את הכסף הזה כל ההפקדה הזאתי עוברת את הגזרה של השלושים ושתיים אלף כפול עשרים שנה.

של שש מאות, ברגע שעלית מעל השש מאות ארבעים, כל המאה אלף שהפקדת חייבים בשווי. עכשיו אני מלווה כמה גופים עכשיו, אני שומע את ההתדיינויות, ואני שומע את ההנחיות, של אותם מנהלי הסדרים או סוכני ביטוח שאומרים להם תפקיד, תפקיד תפקיד, אין בעיה. רבותי, תהיה בעיה אתם תשלמו על זה ביוקר.

אתם, זאת אומרת שהמעביד שלכם משלם ביוקר. אם אתם תבצעו את ההפקדה הזאת אז מה אכפת לסוכן ביטוח, הכסף הופקד הכל טוב. הכל יפה. אבל כשתהיה ביקורת ניכויים וישאלו, רגע, מה קרה פה עכשיו, היה צריך להיות שווי, אז את הכסף יקחו ממכם, מהמעביד בדיוק כמו כל ביקורת ניכויים אחרת.

לכן תשימו לה טוב, אם השכר עולה על שלושים ושתיים אלף שקל, על חלק השכר מעל שלושים ושתיים הפקדות חד פעמיות שמשלימות חייבות זקיפה מלאה בשווי.

בעשרים ושלוש בדצמבר החוק הזה נכנס. והתוקף של החוק, מתי בעצם בפועל? בראשון לינואר. שזה נכנס בעשרים ושלוש בדצמבר אבל בראשון לינואר זה נכנס לתוקף. ואז נוצר שבוע שזה היה חלון הזדמנויות מטורף כי כל מי שהפריש הפריש בלי שווי, כל מי שהשלים למאה אחוז עשה את זה בלי שווי, כל אלה שידעו רצו ומיהרו לעשות הפקדות כי זה החוק לא נכנס אבל עדיין אפשר להשלים. מינואר שבע עשרה אי אפשר.

העובד עוד עשרים שנה פורש, אני היום רוצה להשלים את התמונה, זה חייב בשווי. בוא נראה דוגמאות רבותי. שימו לב, עובד מרוויח שישים אלף שקל לחודש. בוא נראה דרך הדוגמאות זה יובן יותר. עובד מרוויח שישים אלף שקל לחודש, המעביד מפריש לפנסיה שישה אחוז לקרן חדשה. את היתרה המעביד משלם במזומן בעת הפרישה ואנחנו רוצים לדעת מה השווי. מה חיוב השווי? אז תשימו לב, ההפרשה בפועל היא שישים אלף כפול שישה אחוז, זה שלושת אלפים שש מאות, אמרנו שלוקחים על בסיס מזומן.

התקרה היא שלושים ושתיים אלף כפול שמונה ושליש זה אלפיים שש מאות שישים ושש, ולכן זקיפת השווי תהיה תשע מאות שלושים וארבע. בדוגמא הזאת למשל, אם הבן אדם הזה עובד כל השנה, תכפילו את זה בשתים עשרה חודשים, זה כמעט שתים עשרה אלף שקל, שמגיע לו פטור אם הוא היה מחליט שהוא כמובן רוצה את הכסף. אני לוקח את הכסף שהופקד בפועל, אני לא בודק מאיזה משכורת, אני אומר פיזית, כמה כסף שמו על הפיצויים? שלוש שש מאות, התקרה היא אלפיים שש מאות על ההפרש יש לי תשע מאות שלושים וארבע. אוקי? זה יהיה מה שיופיע לי בתלוש ועל זה יהיה מס הכנסה ועל זה יהיה גם ביטוח לאומי. דוגמא שתיים, עובד מרוויח ארבעים אלף לחודש, המעביד מפריש שישה אחוז לקרן פנסיה חדשה, את היתרה ישלם בעת הפרישה במזומן.

אז מה קורה כאן? ארבעים אלף כפול שישה אחוז נותן אלפיים ארבע מאות, התקרה היא אלפיים שש מאות, לכן אין שווי. האם עד לפה זה בסדר? דוגמא שלוש, עובד מרוויח ארבעים וחמש אלף, המעביד מפריש שישה אחוז לקרן פנסיה ותיקה. את היתרה הוא ישלם בעת הפרישה במזומן.

אין שווי, כיוון שמדובר בקרן ותיקה ואני לא יכול לתת את הפטור בעתיד, אני גם לא אחייב אותו במס בהווה. דוגמא רביעית, עובד מרוויח שישים אלף שקל לחודש. המעביד מפריש שישה אחוז לקרן פנסיה ותיקה עד גובה של ארבעים וחמש אלף, אבל בנוסף לזה הוא מפריש לו לביטוח על החמש עשרה שמונה ושליש.

זאת אומרת, יש לי גם קרן ותיקה וגם ביטוח מנהלים. עכשיו, אנחנו יודעים שעל הקרן ותיקה אין שווי, אבל זה לא אומר שהיא לא תופסת לי מקום. זה לא שאני מתעלם ממנה לגמרי.

עליה אין שווי, אבל היא תופסת לי מקום. ולכן זה הולך ככה: מס הכנסה אומר, השלבים הם כאלה, קודם כל תחשב את הכל, זה אומר, כמה כסף הופקד פיזית? ארבעים וחמש כפול שישה אחוז, נכון? ועוד חמש עשרה אלף כפול שמונה ושליש, זה הופקד בפועל.

הופקד שלושת אלפים תשע מאות חמישים. עכשיו במצב רגיל הייתי משווה את זה לכמה? לאלפיים שש מאות שישים ושש, אבל רגע, יש פה את הקרן הוותיקה, לכן אני צריך להוריד מזה, שימו לב, את הגבוה מבין מה שהופקד בוותיקה לבין התקרה. אני לא עושה זה פחות אלפיים שש מאות שישים ושש, כי כל הארבעים וחמש אלף כפול שש הם מוגנים. לכן אני משווה כמה שולם אלפיים שבע מאות, מול אלפיים שש מאות שישים ושש הגבוה מבניהם, זה אלפיים שבע מאות. ולכן, זקיפת השווי תהיה מול אלפיים שבע מאות.

האם זה ברור רבותיי? עשרים וארבע מאה עשרים ושלוש זה תקרת השווי לפנסיה, לא לפיצויים. זה פעמיים וחצי השכר הממוצע במשק. אוקי, רבותיי האם הדוגמא הזאת ברורה? אלפיים שבע מאות זה ארבעים אלף כפול שישה אחוז. כמה הוא שילם לוותיקה? אלפיים שבע מאות זה מוגן. אי אפשר לחייב בשווי את משהו של הוותיקה אז אני מחייב רק מה שהוא שילם מעל השווי, מעל הוותיקה. ולכן במקרה הזה הוא ישלם מס על כל החמש עשרה אלף כי הפנסיה וותיקה כבר בלעה את כל הזה, והוא משלם מס על הכל. בסדר?

הפנסיה הוותיקה היא מחשבת פנסיה לפי שיטה לש זכויות. היא צוברת כל שנה שני אחוז כפול איזה שהיא משכורת מחושבת, ואז בעצם נוצר מצב שבו אין שום קשר בין הכסף שיש בקרן עצמה לבין מה שתקבלי פנסיה.

יכול להיות שמה חצי מיליון שקל ותקבלי בכלל סכומים הרבה יותר גבוהים כי צברת משכורות אחרונות או כל מני שיטות כאלה ואחרות. לכן אין קצבה מוכרת על זה. אין את הפטור המיוחד הזה, אז גם לא מחייבים. והדוגמא האחרונה, עובד עבד עשר שנים, שכר אחרון שלו שלושים ושמונה אלף, הסכום העומד בקופה נכון ליום הפרישה, עומד על שלוש מאות אלף.

המעביד רוצה להשלים את הסכום ומפקיד בקופה, לא במזומן, מפקיד בקופה לפני שמונים אלף שקל, כמובן שזה טעות אם הוא עושה את זה בממש בפרישה שלו, אבל בוא לא משנה, נניח שהוא לא פורש היום, עוד עשרים שנה, המעביד מפריש שמונים אלף, מה קורה כאן? כמה שווי יחויב העובד? שישים אלף.

ההשלמה של עשרים אלף עד שלוש מאות עשרים היא בעצם בגבול המותר, בגבול השלושים ושתיים אלף כפול עשר וההשלמה מעבר יש לה מה שחייבת בשווי מס, אוקי?

חוק פנסיה חובה לעצמאים זה לא נוגע כל כך אלינו. לחשבי שכר. אני רק אגיד משהו אחד על החוק הזה בכל זאת כי יש לו קו דמיון אחד לחשבי שכר, לתחום של שכר. החוק בעצם מאפשר לעצמאי לסגור את העסק שלו ובמשך החיים שלו פעמיים ולקבל כסף ממה שהוא מפקיד.

הוא מחויב להפקיד כל חודש כעצמאי, מי שרוצה יהיה לכם במצגת, יש כאן את האחוזים, ארבעה אחוז על חצי ושתים עשרה, זה יוצא משהו כמו שמונה מאות לחודש, מה שהוא חייב אם יש לו הכנסה גבוהה, נורמלית, אז הוא צריך להגיע לשמונה מאות שקל בחודש, משהו כמו עשרת אלפים שקל בשנה.

עכשיו נניח שהוא מפקיד, מפקיד, מפקיד, ועכשיו הוא צריך לסגור את העסק. אז החוק רואה את סגירת העסק כמו בעצם פרישה מעבודה, והוא מאפשר לו שליש מהכסף שהוא שם למשוך את זה כסכום פטור, אבל השליש הזה מוגבל, תראו במה, בעת סגירת העסק יוכל למשוך את הסכום הנמוך מבין הסכום הייעודי לאבטלה שזה שליש כמו שאמרתי לבין מה שנות העבודה כעצמאי כפול ההכנסה אבל לא יותר משתים עשרה מאתיים, מוכר לכם מאיזה שהוא מקום, זה הפיצויים. זה בעצם מעין פיצויים לעצמאי.

אפשרות לעצמאי להוציא את הכסף, כל שאר הדברים זה לא רלוונטי אליכם, אולי בכל זאת משהו אחד, מה קורה כשיש מישהו שהוא גם שכיר וגם עצמאי? האם הוא חייב לעשות הפקדה? התשובה היא הוא חייב.

אבל השאלה כמה. אז תשימי לב, מה שעושים זה דבר כזה, אם הוא חייב כעצמאי לשלם שמונה מאות שקל לחודש, אני לוקח את ההפרשה החודשית כשכיר גם עובד, גם מעביד וגם פיצויים ביחד, ורק את ההפרש הוא ישלם. זאת אומרת אם הוא נניח שכיר שמניח חמשת אלפים שקל וההפרשה היום היא שתים עשרה וחצי ושש נכון? שמונה עשרה וחצי אחוז. אז אם אני לוקח שמונה עשרה וחצי אחוז מחמשת אלפים שקל זה נותן לי תשע מאות שקל לחודש, אז הוא לא חייב להפריש כעצמאי. אם הוא שכיר ועצמאי הוא ישלם כעצמאי רק את ההפרש, אם הוא רוצה כמובן שהוא יכול להפריש יותר, כל היתר לא רלוונטי אליכם. ואני רוצה לעבור לדבר במילה על קופת גמל להשקעה.

קופת גמל להשקעה זאת אותה קופה שכל מי שיש לו ילדים עד גיל שמונה עשרה הוא קיבל מביטוח לאומי את האפשרות לבחור בין תכנית בבנק ובין קופת הגמל. אבל אני דווקא רוצה לדבר על הקופה הזאתי בהיבט שלכם.

אתם, לא העובדים שלכם, אולי גם העובדים שלכם, ברור, אבל זה פחות קשור לענייני עבודה, זה יותר טיפ בשבילכם. מה שקורה בעצם, זה שהמדינה הבינה בשנה שעברה שהיא קברה את החיסכון לטווח הקצר לטווח הביניים. יש חיסכון לטווח ארוך, כולנו יודעים את זה, שלושים וחמש אחוז, אם אני מוציא את הכסף, משלם קנס שבירה שלושים וחמש אחוז. ומה היה קודם כמו שאתם הוותיקים זוכרים, היו קופות של החמש עשרה שנה, ובעצם הקופות האלה כבר לא קיימות יותר, הכל הולך לפנסיה.

והאנשים לא מפחדים לשים את הכסף אז בעצם משקיעים את זה, או בפקדונות או בבורסה או בכל מני דברים כאלה. והמטרה היתה לעודד את האנשים לבוא וליצור לעצמם איזה שהיא אלטרנטיבה, ואז יצרו את הדבר הזה שאומר כך, ניתן לבצע הפקדה לכל שנה עד שבעים אלף שקל לפי תעודת זהות.

זאת אומרת, אם אנחנו חמישה במשפחה, משפחה יכולה לשים שלוש מאות חמישים אלף אוקי? זה הגבלה לבם אדם. הקופה היא לבן אדם. לא משנה מה הגיל. אין הטבה של ניכוי וזיכוי. אתם כשאתם היום מפקידים לגמל יש לכם ניכוי וזיכוי נכון? אתם מקבלים הטבת מס.

בקופה הזאת אין הפקדה. מנגד, משיכה לפני גיל שישים ניתנת בכל רגע נתון תוך חיוב מס של עשרים וחמישה אחוז על הרווחים הראליים שזה בעצם בדיוק כמו כל תכנית חיסכון צמודה בבנק. אני לא מקבל הטבת מס, אני משלם עשרים וחמש והכסף לידי כל הזמן, נזיל.

אז נשאלת השאלה, אז מה הסיפור הגדול? הסיפור הוא אחר. הסיפור הוא בא לומר, בוא תנסה ליצור לעצמך איזה שהוא פנסיה נוספת ולכן שימו לב לסעיף חמש, השארת הכסף לגיל פרישה ומשיכה כקצבה חודשית תהיה פטורה ממס כולל כל הרווחים, זאת אומרת זה אפיק יחידי שנותן מס על כל הרווחים.

אם אני היום שם כל חודש אלף שקל באיזה שהוא חסכון כזה, יצברו לי בעתיד שלוש מאות אלף שקל שאני הפקדתי ועוד איזה שישים אלף שקל רווחים בקופה, אם יהיו רווחים, כל הסכום הזה, אם אני ארצה למשוך אותו אני אשלם עשרים וחמש אחוז, אבל אם אני ארצה להפוך אותו לפנסיה חודשית, אז כל הסכום הזה כולל הרווחים, זה יהיה לי פנסיה פטורה ממס שלא נכנסת בכלל למדרגות המס, לא קשורה בכלל להכנסות שלי. זה עוד איזה שהוא אפיק חסכון שאני יכול להגדיל.

עכשיו תראו, בוא נסתכל על חשב שכר, נסתכל עליכם לצורך העניין וניקח סתם איזה שהיא משכורת אוקי, ממוצעת כזו או אחרת שתים עשרה אלף שקל אוקי? ונניח שהמעביד מפריש לכם על השכר על כל השתים עשרה אלף שקל.

אז אם אתם עכשיו תחליטו שאתם פותחים קופת גמל לבד הרגילה שאתם מכירים, אתם לא תקבלו לא ניכוי ולא זיכוי כי המשכורת מבוטחת כולה, נכון אתם זוכרים, אי שם למדתם ניכוי זיכוי, אפשר לקבל על החלק הלא מבוטח, אבל אם כל המשכורת מבוטחת אז אין לי ניכוי וזיכוי, אז מה יצא לי מההפקדה הזאתי? אז איך אני אקבל את הטבת המס? אני אקבל אותה בעתיד כקצבה מוכרת ועכשיו לך תוכיח למס הכנסה ולך תריב איתו. אז יש לי אפיק יותר קל, פותח את הקופה הזאת, לא תלוי באף אחד, מפקיד לשם כסף כי אני מגיע למסקנה שאם אני עם משכורת של שתים עשרה אלף אז הפנסיה שלי תהיה כנראה איזה שבעת אלפים שקל, לא יותר מזה.

ואני כבר חושב מראש שהכסף הזה לא יספיק לי לעתיד, אז מה שאני מנסה להגיד זה כמובן הכל זה השקעה וזה בורסה וזה יכול להפסיד, זה ברור זה השקעה, אבל צריך להבין זה האפיק היחידי שיכול לתת לי פטור ממס על הרווחים שנוצרים לאורך השנים. ואם אני רוצה ליצור איזה שהוא אפיק זה יכול להיות דבר נחמד.

מי שזה מעניין אותו סבבה, מי שלא לא. זה נועד בעיקר לחבר'ה צעירים, אנשים בני שלושים שבעצם הפנסיה רחוקה להם. הם יודעים, הכסף פה, הם יכולים להשקיע את זה פה, אבל צריך כמובן לדעת שאם אתה מרוויח אתה משלם מס, אבל אם אתה מצליח להתאפק עד גיל שישים אז אתה לא משלם מס על הרווחים.

עדכוני פסיקה.

פסק דין שיצא בעליון סוף סוף, דיברתי עליו בשנתיים האחרונות במחוזי, עכשיו הוא יצא בעליון, רבותיי פסק דין ברנע, מענק איטה חרות, קובע בית המשפט בבית המשפט העליון סופית שמענק איטה חרות הוא מענק פירותי. שדיברתי עליו בשנתיים האחרונות במחוזי, עכשיו הוא יצא בעליון, רבותיי פסק דין ברנע, מענק איטה חרות, קובע בית המשפט בבית המשפט העליון סופית שמענק איטה חרות הוא מענק פירותי.

זה אומר שזה לא רווח הון. זה אומר שזה יכול להיכנס בטופס מאה שישים ואחד כמענק פרישה, זה לא סכום הוני שמשלמים עליו מס נמוך, פסיקה סופית בעליון שסגרה את הדיון הזה. היו הרבה אנשים שבמקום לשלם מענק פרישה מה שהם עשו, הם העבירו את זה דרך איטה חרות כזו או אחרת ושילמו מס נמוך יותר, אז זה נגמר.

פסק דין יעקב שץ דיברתי עליו, האם ניתן לתת לבני זוג שהם בעל ואישה לבחור חלוקת ילדים? בית המשפט קובע שהבחירה של בני זוג חד מיניים לא נובעת משיקולי מס אלא מתפיסת עולם דמוקרטית, ליברלית ונאורה, ולכן אין כל שינוי במצב. זה מה שאומר השופט. דיברנו על זה מקודם. אמרת אגב, תיקון החוק ב2017 מוחק חלק משמעותי גם על זה דיברנו.

אני רוצה את החלק האחרון לדבר קצת על כמה דברים של טופס 161.

כל מני הדגשים, אני עובד כמו שאתם יודעים, נותן ייעוץ לפורשים, עובד המון מול משרדים ומול חשבי שכר ומול גופים, ונתקל בהמון המון בעיות. גם הוצאתי איזה שהוא קורס בנושא הזה, מישהו פה מהאנשים ראה את הקורס הזה? יש פה כמה. וכל הזמן צצים עוד דברים ועוד דברים שנובעים מחוסר ידע של חשבי שכר שיכול להיות מאוד מאוד משמעותי. אז קודם כל, מי שרוצה פרטים על הקורס שיבוא אליי אחר כך.

בוא נדבר כמה מילים על דברים ואני רוצה לדבר על הנושא הזה שהוא למעשה טופס 161 מול דוח יתרות. הרבה פעמים אני נתקל בטפסי מאה שישים ואחד שממלאים חשבי השכר, שבמסגרתם לעובד יש כסף במנורה נניח  יש לו כסף במנורה. הוא מביא להם את הדוח העדכני העדכני העדכני של השלושים ואחד למרץ, יש שם יתרה של פיצויים, יתרה של תגמולים, הם לוקחים את יתרת הפיצויים הזאתי ורושמים אותה במאה שישים ואחד והכל בסדר.

האם זה בסדר או לא? לא. למה זה לא בסדר? נניח שהוא הביא את זה ביום האחרון וזהו. רבותיי, תעבדו רק עם דבר אחד, תעבדו רק עם טופס עזר, עם טופס מכין למאה שישים ואחד. רק איתו. זה שמחלק את הקודים בין ארבע לשש וזה, רק איתו תעבדו ואני אגיד לכם למה, א' היתרה פה לא בהכרח מתאימה ליתרה כאן, כי היתרה בקוד טופס המכין היא כוללת את הפיצויים לצרכי מס. אם אני רק חוזר לדוגמא שדיברתי עכשיו על השווי, אז הנה מה דיברנו עכשיו? שבעצם יש פיצויים לצרכי מס ויש את היתרה עצמה. וזה הטעות הראשונה.

אבל הטעות הנוראית יותר פה שימו לב וזה ראיתי פעמיים בתקופה האחרונה, לוקחים לי את היתרה משם, רושמים לי מאתיים אלף הכל בסדר, חשב השכר סיים את ענייניו.

שימו לב, הדוח יתרות הזה כלל במקרים האלה עבודות קודמות. החשב שכר, הבן אדם עבד חמש שנים באיזה שהיא חברה, עבר אליכם, עובד עשר שנים. הכסף כולו נשאר במנורה, אז הדוח פיצויים שיש לכם כולל גם את הפיצויים של המעביד הקודם. במקרה הזה טופס העזר יצא למעביד א' מאה אלף, למעביד ב' חמישים אלף. אבל הבן אדם שהוא מביא לי את הדוח השנתי, שמה זה לא מפריד, הוא לקח משמה את היתרה והוא שם לי אותה ב 161. רבותיי, את עושה ככה, תקשיבי, אני כל היום מול חשבי שכר, אני יודע בדיוק מה אני אומר.

אז אני אומר, יש חברה ממש טובים ויש חברה שלא שמים לב. לא להוציא 161 בלי טופס עזר. בלי טופס המכין. כי הוא עושה את ההפרדה, והוא רושם לי את הסכומים הנכונים. זה דגש ראשון. דגש שני זה אי הכללת פיצויים בטופס 161.

אי הכללה של פיצויים, זה משהו שאני מדבר עליו הרבה, גם בקורס עצמו נתתי דוגמאות למי שראה את הקורס. (זה קורס אינטרנטי ארבעה מפגשים אינטרנטיים שאת רואה את כל השיעורים. הקורס הזה את יכולה לראות את השיעורים כמה וכמה פעמים שאת רוצה, גם היום שנתיים אחרי הקורס, ויש מפגש חמישי איתי ביחד שהוא בעצם שאלות תשובות וכל מני דברים, זה סרטונים סרטונים, במסגרת הדברים האלה אני מסביר איך ממלאים ומראה טעויות שעושים) אז בקורס הזה למשל דיברתי על אחת הטעויות הנוראיות: טופס 161, אין את כל הפיצויים של הבן אדם, איך זה יכול לקרות? למשל, עובד מדינה, מקבל טופס 161, מה כתוב בטופס, קוד אחד זה המחלה וכל זה מאתיים אלף.

עכשיו מה מסתבר, שיש לו שכר בסיס ומעל השכר בסיס יש הפרשות לקופות נוספות. ויש שמה מרכיב של פיצויים. חשב השכר לא טרח להכניס את זה פנימה, וזה נשאר בקופות.

עכשיו תגידו אוקי, אז מה יכול להיות? כמו שאתם זוכרים, יש פעולה שנקראת קיבוע. אתם זוכרים אותה? אני מדבר עליה פה אחת לשנה, הנה היא פה, זוכרים את הטופס הזה קיבוע זכויות? זה טופס 161 ד', זה הטופס שלמעשה מקבע את כל הפטורים של אותו עובד.

אם בעבר היה אותו אחד מכניס את הטופס 161, אם הוא היה מכניס רק את המאתיים אלף מחלה, והעובד היה מגלה בעוד עשר שנים, פתאום הוא מפשפש בניירות והוא מגלה שבקופת גמל כלנית יש לו שמונים אלף שקל פיצויים.  אז מה הוא היה עושה? הוא היה הולך למס הכנסה, מקבל אישור של פטור כי עדיין הוא לא ניצל את מלוא הפטור.

מה קורה היום? מה שקורה היום הוא, שברגע שיש קיבוע הוא לא יכול לקבל יותר פטור. כי יתרת הפטור בעצם כבר הלכה למקום אחר. ואז כשהוא יבוא אחרי עשר שנים עם השמונים אלף שהוא היה יכול לקבל אותם פטורים, מס הכנסה יימסה אותו ואז הוא יחזיר אותי לסעיף אחד.

איך מס הכנסה ממסה פרישות ישנות? איך אתם יודעים? הכי גרוע שיכול להיות. הוא מחזיר אותי ליום הפרישה, ממסה אותי במס מלא, ועל כל הרווחים מכה אותי בשנה שבא הוצאתי ואני גומר את הסיפור בדרך כלל בחמישים אחוז מס.

זאת אומרת שבן אדם שאם חשב השכר היה ערני ושם לב, ומכניס את כל הפיצויים שלו מכל המקומות, לא היתה בעיה. אז עכשיו בוא נעבור גם לאחריות של העובד. שהעובד הזה, אם יש לו אחריות, גם הוא, שיוציא מסלקה פנסיונית לפני הפרישה. שיסתכל ויראה איזה פיצויים יש לו באיזה מקומות ומה רלוונטי כדי שיוכל בעצם לבוא ולהגיד רגע, הפרשתם לי גם למגדל ולא רשמתם לי את זה ב161.

רבותיי, הטעויות האלה עולות המון כסף וחבל, חבל, חבל. קיבוע זה בגיל פרישה, המשמעות של הקיבוע היא כזאת רבותיי, יש לך סל של פטור, ואתה צריך בסל הזה להגיד מה מתוכו אתה רוצה לפיצויים, מה מתוכו אתה רוצה לפנסיה, ומה מתוכו אתה רוצה לעוד משהו שנקרא היוונים, אוקי?

בקיבוע את צריכה להגיד, אני רוצה שלוש מאות לפיצויים, מאתיים לפנסיה ומאתיים לזה, מהרגע שעשית קיבוע כמשמעותו במילה "קיבוע", לא ניתן יותר לעשות כלום, זאת אומרת, אם פתאום מתגלים פיצויים אחר כך, אי אפשר, כבר גמרנו. בלעתי את הפטור. ולכן הפיצויים נהפכים לחייבים במס.

ככל שאני מתרחק התקופה, אני הולך ואוכל אותה במיסוי גבוה בריביות ובהפרשי הצמדה, וזה מביא לחמישים אחוז מס, זה מה שקורה בדרך כלל. קיבוע עושים בהגעה לגיל פרישה. מי שרוצה לקבל פטורים מסוימים על הפנסיה, מי שרוצה אני חושב שנה הבאה אני אתן קצת יותר דגש על זה. מי שרוצה לקבל פטורים מסוימים על הפנסיה, צריך לעשות פעולה בשביל זה, וזה נקרא קיבוע, צריך לבוא להתייעץ בשביל זה, לא למלא את זה סתם, זה משהו מורכב והוא לא פשוט.

 

מה זה אירוע משלים? אירוע משלים זה מצב שבו שילמתי פיצויים לבן אדם, ועכשיו אני צריך לשלם לו עוד פיצויים, למה? כי פתאום יש הסכמי שכר רטרואקטיביים ועכשיו עשו חישובים של דרגות וותק והסתבר שצריך לשלם לו עוד חמישים אלף שק פיצויים.

עכשיו מה קורה, בוא נלך רגע לתהליך הרגיל. אני מדבר על גיל פרישה, הוצאת לעובד מאה שישים ואחד, הוא חתם לך על מאה שישים ואחד אלף אצלך, נתת לו את המאה אלף שקל פטור ממס, בסדר? מגיע לו פטור של ארבע מאות אלף, נניח, אז אין בעיה. נתת לו, הוא חתם, את מכוסה, הכל בסדר. אחרי חודשיים, אחרי חצי שנה, בעקבות הסכמי שכר את מוציאה לו עוד טופס עם החמישים אלף נכון, את יכולה להוציא טופס מתקן עם הכל או להוציא טופס משלים, זה לא משנה. עכשיו יבוא אליך העובד, יחתום על מאה שישים ואחד אלף ותתני לו גם את החמישים אלף פטורים ממס. עד פה זה בסדר? אז זהו שלא.

למה זה לא בסדר? כי בפעם הראשונה שאת הוצאת לו את 161, את ידעת שזאת הפעם הראשונה. אז אין שום בעיה שהוא יחתום לך על 161 א', כי את יודעת שאף אחד אחר לא נתן לו כלום. אבל בפעם השניה, יכול להיות מצב שבין הזמן של הפרישה הראשונה הוא בא אליי, מילאתי לו 161, עשיתי לו קיבוע, ומה המשמעות אז? שהתוספת שאת מוסיפה מה איתה עכשיו? היא חייבת במס, אז את לא יכולה לתת לו את הפטור עוד הפעם.

אם יש מי שהגיע לגיל פרישה, ויש לך פרישה שניה, את אומרת לו לך תביא אישור ממס הכנסה. זה מה שאת צריכה לעשות. לא לתת לו פעמיים לחתום לך על מאה שישים ואחד א' כי את יכולה לתת לו פטור שלא מגיע לו. את בכלל לא יודעת שהוא עשה קיבוע. העובד ממלא לך. את לא ממלאה, את מוציאה 161, כותבת חמישים אלף, העובד רוצה את כל הסכום פטור, את לא יכולה לקבל את זה בפעם השניה.

את אומרת לו, על הפעם השניה, גש תביא אישור ממס הכנסה. אתם חייבים לשלוח לייעוץ את אלה שנמצאות פה. נשים שמגיעות לגיל שישים ושתיים, מתחילות לקבל עבודה, מתחילות לקבל פנסיה ולא פורשות מהעבודה.

כל אלה שמתחילים לקבל פנסיה במקביל, היא עובדת לצורך העניין בתעשייה אווירית, היא בת שישים ושתיים, היא מתחילה לקבל מבטחים פנסיה והיא עדיין עובדת בתעשייה אווירית. אז למעשה מה קורה, הפנסיה נהפכת לעבודה ואז היא משלמת עליה נניח שלושים וחמש אחוז מס.

אפשר לחסוך הרבה מס בעזרת תכנון נכון, שיכול להגיע לחיסכון של עשרות אלפי שקלים. אז נשים שעובדות, זה נכון גם לגברים בגילאים יותר מאוחרים, אבל בעיקר זה נפוץ אצל נשים, שעובדות במקביל לעבודה ומקבלות פנסיה, צריך לשלוח אותם לייעוץ.

מילה על הקצבה המוכרת, דיברנו עליה מקודם. מה זה הקצבה המוכרת? אמרנו שהקצבה המוכרת זה בעצם אותו חלק ששילמתי עליו מס בזמן ההפקדה, ואני בעצם צריך לקבל אותו פטור בעתיד.

אז מה זה, זה השווי לפנסיה נכון, זה השווי לפיצויים, זה עוד הפקדות לעמית עצמאי, נעזוב את זה רגע, אני רוצה להתרכז על משהו נוסף. אתם זוכרים משהו ככה במעורפל מסעיף 45 א', זיכוי גמל? אני אזכיר לכם. התקרה היא שמונה שש מאות.

ואפשר לקבל עד שבעה אחוז משמונה שש מאות שזה בערך שש מאות שקלים, זה אומר שאם אני יש לי משכורת של עשרים אלף שקל ואני מפריש שישה אחוז כשכיר, אז אני מפריש אלף מאתיים אבל הטבת המס שלי נעצרת בשש מאות. ואם אני מקבל ארבעים אלף שקל, ואני מפקיד אלפיים ארבע מאות, על כמה אני אקבל הטבת מס? רק על שש מאות.

זאת אומרת, אותו חלק שאני כשכיר משלם מעל שש מאות שקלים, זה חלק שלמעשה אני לא קיבלתי עליו הטבת מס, אפשר בעצם להגיד שכאילו שילמתי עליו מס. החלק הזה נקרא קצבה מוכרת. ואת החלק הזה בגין החלק הזה, אפשר לקבל בעתיד פטור ממס. אם אני אקח את הדוגמא הזאת, נניח שזה אלך שקל לחודש, תכפילו בשתים עשרה, זה שתים עשרה אלף שקל לשנה, תכפילו בשלושים שנה שהבן אדם הזה עובד, יש לנו שלוש מאות שישים אלף, אם אני אחלק את זה במקדם היום של התוחלת חיים זה מאתיים, מה זה יגיד? שיש לו למעשה אלף שמונה מאות שקלים שמגיע לו עליהם פטור.

זאת אומרת שאם חברת כלל עכשיו משלמת לו פנסיה של עשרת אלפים, צריך לפצל את זה לשמונת אלפים מאתיים שקלים. שזה פנסיה רגילה עם קצבה מזכה עם הפטורים הרגילים, ולאלף שמונה מאות שהם פטורים לגמרי. וזה עבודה שצריך לדעת להוכיח מול מס הכנסה. זה לא עבודה פשוטה, אני אומר לכם כבר.

לא עבודה פשוטה, זה עבודה של רואה חשבון. עכשיו אני אגיע איך אני מקדם אותך בתפקיד שלך בעבודה. איך אני דואג לזה שיקדמו אותך בעבודה, שימי לב טוב. מה היית צריכה לקנות? היא צריכה לקנות קלסר. את צריכה לקנות קלסר. תשקיעי שמונה שקלים, עשרה שקלים בקרביץ, תקני קלסר. עם דפדפות. תרשמי אלפיים ושתיים עשרה, שלוש עשרה, ארבע עשרה, חמש עשרה, שש עשרה, וכל שנה צריך לתייק שמה טופס מאה ושש, תלוש משכורת ואת הדוח השנתי של הכלל, של קופת הגמל אוקי? תגיעי לבוס שלך, שימי לו את זה על השולחן, תגידי לו שלחת אותי ליום השתלמות בעוקץ, לא הבנתי מילה, אבל את זה הבנתי. כל שנה תמלא את זה, בעוד כמה שנים, תני לו כרטיס, תיגש לבן אדם הזה, יחזיר לך המון כסף. ואז הוא יאהב אותך ויקדם אותך, זהו, עשית את שלך בקורס היום. זו הקצבה המוכרת ככה ממש בקצרה.

יש לכם פה ככה, טבלה רק מי שרוצה על אחוזי הפקדות והשוויים, טבלה מרכזת. יש לכם את המצגת, אתם תוכלו לראות אותה, אין פה מה להיכנס לזה כרגע. אני בכל זאת רוצה מילה אחת על זה. קרן השתלמות, רק לשים דגש לדבר אחד. קרן השתלמות לשכירים, שבע וחצי אחוז מעביד, שתיים וחצי עובד, האם יכול להיות מצב שמעביד חמש ועובד שתיים וחצי? אז זה לא פי שלוש. חמש ושתיים וחצי זה לא פי שלוש. אבל אם פי שתיים זה בסדר? התשובה היא כן, כי החוק קובע שהעובד יפקיד לפחות שליש מהמעביד ולכן גם חצי זה בסדר. אז יש לכם טבלה מרכזת עם שוויים ועם מה שצריך.

ואנחנו עוברים לדבר האחרון והוא המלצות להפקדה.

סעיפים ארבעים ושבע וארבעים וחמש אלף. אז בעצם מה שאנחנו ראינו היום, זה שבן אדם בתכנון נכון, יכול להגיע למצב שיש לו בעתיד שלוש פנסיות. זאת אומרת הוא יכול להגיע למצב שיש לו פנסיה רגילה, עם הפטור הרגיל שעומד היום על ארבעת אלפים שקל בחודש אבל הוא קשור בפיצויים.

הוא יכול להגיע לזה שיש לו פטור של קצבה מוכרת נכון? אם ההכנסות שלוו גבוהות והוא יכול ליצור לעצמו, כמו שדיברנו הרגע, פטור מקופת גמל להשקעה. זאת אומרת הוא יכול או לחלופין תיקון מאה תשעים אם אתה בגיל שישים ומעלה. זאת אומרת שבן אדם יכול להגיע למצב שמשלושה מקורות הוא מקבל פנסיות ששניים מהם בכלל ללא מס, ויכול להיות שהשלישי, אחרי שאני אוריד נקודות זיכוי יהיה ללא מס. אז צריך לעשות את כל הדבר הזה בתכנון.

במסגרת הדברים האלה, צריך גם לחשוב על ההפקדות לקופות גמל, כדי לבצע את ההפקדות האופטימאליות. אז כאשר מדובר בעצמאי, אנחנו מדברים על הפקדה של שלושים וחמש אלף שקל בשנה. כמה מתוככם שמעו על העניין הזה של בוא תפקיד לתכנית לפי תיקון מאה תשעים, שמעתם את זה? יופי.

מה זה התכנית לפי תיקון 190? התכנית הזאת אומרת את הדבר הבא: אם אני נותן לך הטבת מס של ניכוי זיכוי עד שלושים וחמש אלף, למעשה כל שקל שאתה תפקיד מעל שלושים וחמש אלף אתה לא תהנה ממנו מהטבת מס. זה נקרא קצבה מוכרת.

ואם תחליט שאתה מוציא את הכסף הזה כקצבה, הקצבה הזאתי תהיה פטורה ממס. אם תחליט שאתה מושך את הכסף, אז מה שאתה שילמת לא תשלם עליו מס עוד הפעם, אבל על הרווחים כמה תשלם? חמש עשרה אחוז נומינלי. מה זה אומר חמש עשרה אחוז נומינלי? זה אומר כמה שהרווחת חמש עשרה אחוז. עכשיו מקודם ראינו שדיברנו על 25%. אבל עשרים וחמש אחוז רק מעל המדד. אבל מה קורה כבר כמה שנים פה בארץ? אין מדד.

זאת אומרת שמי שמשקיע בתכנית הזאת הוא מרוויח עשרה אחוז. ולכן הרבה אנשים מוכנים לעשות את ההפקדה הזאת, להפקיד קיבלו פיצויים עכשיו, קיבלו חצי מיליון שקל,  מפקידים אותם בתכנית כזאת, על שלושים וחמש אלף שקל הם מקבלים הטבת מס של ניכוי וזיכוי, על היתר זה יהיה נחשב תכנית לפי תיקון 190, ובעצם הם יוכלו לקבל את הכספים פטורים.

דרך אגב, אם הם הולכים לעולמם עד גיל שבעים וחמש, הכסף כולו פטור ממס ליורשים. אם הם הולכים לעולמם אחרי גיל שבעים וחמש, היורשים ישלמו חמש עשרה אחוז מס על הרווחים. זאת אומרת, שאם אתם מזמינים, מוזמנים על ידי הילדים שלכם בגיל בשבעים וארבע ואחד עשרה חודש לארוחה, תבדקו טוב מה יש בצלחת.

המלצה מקסימלית לשכיר שהשכר שלו מבוטח מעל מאה ושלוש מאתיים. אם יש שכיר שיש לו משכורת עם זכויות, מבוטחת ולא מבוטחת, הוא יכול כנגד ההכנסה הלא מבוטחת להפקיד כל חוד לבד. תוכנת השכר עושה את זה באופן אוטומטי. היא אומרת לכם, אתה יכול להפקיד ככה וככה וזה כפוף כמובן למגבלות. הסכומים פה שנתיים. הוא יכול להפקיד עד שש עשרה אלף, אבל תשים לב טוב, אם השכר שלו, המבוטח הוא מעל עשרים ומשהו אלף, זה כבר לא כדאי לו. והמלצה מקסימלית זה רק לגבי עצמאים לקרן השתלמות לעצמאים, אחד עשרה שבע מאות. יש פה עצמאים דרך אגב? אחד עשרה שבע מאות זה המלצה מקסימלית לעצמאים לקבל הטבת מס, אבל תזכרי שאם תפקידי שמונה עשרה אלף שקל תקבלי הטבת מס על אחד עשרה שבע מאות, אבל על ההפרש לא תשלמי מס רווחים. זה עדיין יהיה פטור. זאת אומרת יש לעצמאי כל שנה מקלט מס ששמונה עשרה אלף שקל בלי מס.

אז מה שצריך לעשות, זה תמיד כמובן לחשוב לפני שמקבלים החלטה, יש כאן כרטיסי ביקור מי שרוצה, תודה רבה, להתראות.