הרצאות בנושא  מס הכנסה

חוק ההסדרים : אייל מדלאוי - 21/11/16

חזור לרשימת הרצאות בנושא מס הכנסה

חוק ההסדרים

אייל מדלאוי - 21/11/16

בוקר טוב לכולם. אנחנו מתחילים עוד טיול מרתק בנבכי עולם המיסים שאף פעם לא משעמם בו כמו שאתם יודעים, בואו נתחיל ונראה מה אנחנו הולכים לעשות היום.

אז אנחנו הולכים לדבר על חוק ההסדרים 2017-2018, אנחנו נדבר על עדכוני חקיקה ב-2016, נדבר על היבטים במיסוי פרישה, הרבה מאד דברים חשובים שאתם צריכים לדעת. נדבר על קופת גמל לחסכון תיקון חמש והמלצות להפקדה, דגשים.

האמת היא שאת החלק הזה יעביר אחרי קובי אבל אני אתן איזה מילה שתיים וקובי ירחיב בהמשך. אז יוצאים לדרך, חוק ההסדרים 2017-18 כמו שאתם יודעים עבר בקריאה ראשונה בכנסת, אנחנו מחכים ל-31 בדצמבר, שמה תהיה ההצבעה לקריאה השניה והשלישית.

מי שמכיר את זה יודע, זאת ישיבה ארוכה בכנסת של שעות על גבי שעות על גבי שעות ונרקמים שמה מאתיים אלף דילים בתוך הסיפור הזה, לכן מה שיש כאן זה לא סופי אבל אנחנו נדבר על מה יש סיכוי גבוה ומה יש סיכוי נמוך, בואו נתחיל ונראה.

הדבר הראשון, הורדת מס חברות ל-24% ב-2017 ו-23 ב-2018, זה משהו שהוא כבר אפשר להגיד מוסכם על כולם, הסיכוי שהוא יעבור הוא כמעט מאה אחוז. ואנחנו ממשיכים ככה במטוטלת הזאת של עולה יורד עולה יורד כל פעם שיעור המס.

אבל אם יש כל פעם הורדה של מדרגות מס חברות, חייב להיות שינוי גם במיסוי היחידים במקביל ולכן השינויים הם ריווח מדרגות המס בסכומים הנמוכים והעלאת מס בסכומים הגבוהים.

בעלי ההכנסות הנמוכות ישלמו פחות, בעלי ההכנסות הגבוהות ישלמו יותר. הגדלת מס יסף, תכף אני אראה לכם את זה, בואו נראה רגע את השקף. השקף הזה מביא לידי ביטוי את ההכנסות, את מדרגות המס בשנת 2016.

אז יש לנו את המדרגות מעשרה אחוז עד 48 ויש לנו מס יסף שבעצם נכנס מעל 66,000 בגובה של שני אחוז. בואו נדבר רגע על 2017, נדבר על השינוי ואז נחזור להדגיש כאן משהו לגבי העניין הזה.

אז מה משתנה ב-2017? אתם רואים שפה זה 5,000? בשנה הבאה זה הופך להיות 6,000. זאת אומרת, עולים במדרגה באלף שקלים, נשארים בעשרה אחוז. המדרגה השניה כמו שאתם רואים היא אותו דבר. היא נשארת עד 8,920 14%, המדרגה השלישית יורדת, נשארת באותו טווח אבל יורדת מבחינת האחוזים מ-21 -20, המדרגה הרביעית נשארת אותו דבר. המדרגה החמישית עולה ל-35%. זאת אומרת שמכאן אנחנו מתחילים את תהליך העליה.

מעל 41 יש לנו 47 כשאנחנו השנה נמצאים ב-48. זאת אומרת, לכאורה יש כאן הורדה אבל תכף תראו שזה ממש לקהל מאד מאד מצומצם והסיבה היא שאם מקודם מה שהיה זה 48 ומעבר ל-66 מס יסף של שני אחוז, אנחנו רואים שהמס היסף עולה ל-3% אבל מאיפה? מ-53. זאת אומרת ככה, אלה שבעצם מרוויחים מעל 41,000 עד 53, הם למעשה הרוויחו אחוז, כי הם היו קודם ב-48 ועכשיו הם נמצאים ב-47.

לעומתם, אלה שנמצאים בטווח בין 53 ל-66 שילמו קודם 48 ועכשיו הם הולכים לשלם 50, הם ממשיכים לשלם את ה-47 ועוד 3. ואלה שמקבלים מעל 66, נשארו באותו מצב. היה להם מקודם 48 פלוס 2 זה חמישים ועכשיו הם 47 פלוס 3 זה עדיין חמישים. אז יש פה איזה קבוצה שלימה של מרוויחי ה-53 עד 66 שהולכים לשלם עוד שני אחוזים שזה בעצם יממן את כל הורדת המדרגות הנמוכות. אז אלה מדרגות המס, ובואו נתייחס לרגע למדרגות המס האלה, זה לא משנה אם אני אתייחס לאלה או לחדשות.

ואני רוצה להדגיש משהו, במסגרת כל ההרצאות שלי לחשבי שכר, אני כל הזמן חוזר על זה כבר המון המון שנים שבעיניים שלי חשב שכר זה דמות מאד חשובה בארגון ואפשר בעצם לקחת את הדמות הזאת ואת התפקיד הזה למקום שהוא קצת יותר גבוה ברמת הגדלת ראש מהתפקיד הרגיל של עשיית משכורות וכל מה שקשור. למה אני מתכוון? בואו נדבר על הסיטואציה שבה יש בן אדם, למשל בנתונים האלה, שמרוויח שישים אלף שקל ממקום עבודה ראשון והולך לעבוד במקום עבודה שני ויש לו עוד 20,000 שקלים. מה יקרה עם אותו בן אדם? אם הוא מבצע תיאום מס, כמה מס הוא ישלם בסך הכל על ה-20,000 שקלים האלה?

תשובה מהקהל: 50.

50. ואם הוא לא מבצע תיאום מס וכותב שזה עבודה שניה בטופס 101, כמה צריך לנכות לו? 47. כי זה המס המירבי לפי סעיף 121 זה 47. ככה שלכאורה וכאן הלכאורה, נוצר מצב שבאופן עקרוני כאילו עדיף לו להקטין ראש ולהגיד עבודה נוספת, 47. אבל זה לכאורה, ולמה זה לכאורה? מכיוון ששכירים שההכנסה שלהם היא מעל 643,000 שקלים בשנה מחויבים להגיש דו"ח למס הכנסה. עכשיו אני רוצה להדגיש את הדבר הבא: שכיר מעל משכורת כזאת חייב להגיש דו"ח, זאת אומרת שגם אם הוא יתחכם באופן עקרוני, אם הוא יגיש דו"ח הוא יצטרך לשלם את ההפרש.

עכשיו, בואו ניקח מקום שבו יש בן אדם שעובד אצלכם בחברה והמשכורת שלו היא 70,000 שקל לחודש ובעצם הוא חייב להגיש דו"ח. איך הוא יודע שהוא חייב להגיש דו"ח? מאיפה הוא יודע את זה?

תשובה מהקהל: התוכנה מוציאה.

התוכנה מוציאה, מצוין. בטופס 106, נכון? יופי. עכשיו אני אשאל אותך: מי רואה את זה? הוא מקבל את הטופס 106, אצל חלק גדול מהאנשים זה נשאר בתוך המעטפה.

אצל החלק השני של האנשים, הוא פותח את המעטפה והוא לא שם לב. על מה הוא מסתכל? הוא מסתכל על השורה העליונה למעלה, רואה מיליון שקלים, עף על עצמו וממשיך את חייו קדימה. והכי גרועים, אתה יודע מי אלה? זה אלה שלקחו את הטופס 106, הסתכלו על הטופס 106, קראו את מה שקראו ואמרו: "אני שכיר, זה לא נראה לי פה. לא קשור אלי" והמנגנון שכנוע עצמי אמר: "תעזוב את זה בצד, אתה לא בעסק הזה".

ואז מה קורה? אז מה קורה, אפשר לחלק למה קרה עד שנה שעברה ומה קורה החל משנה שעברה. מה שהיה עד שנה שעברה זה שאם מס הכנסה היו מגיעים לבן אדם הזה בצורה זו או אחרת, היו מבקשים ממנו להגיש דו"ח ואז היו אומרים לו: "תקשיב, יש לך 120 להגיש דו"חות", נניח שש שנים אחורה, לך תגיש דו"חות.

הוא היה מגיש דו"חות ומה היה קורה? שום דבר. מכיוון שהמשכורת שלו, אתם הרי ניכיתם מס במקור כמו שצריך, אין וויכוח על זה שהתוכנה הורידה את המס. לכן לא היה קורה שום דבר. הוא היה מגיש דו"חות והכל היה בסדר.

מה קורה החל משנה שעברה? מס הכנסה החליטו שהם מורידים את הכפפות. אנחנו שמשרד אצלנו קיבלנו כאלה מכתבים: "הגשת דו"ח". שימו לב, בתשיעי 2016 מתקבל מכתב: "אנא הגש דו"חות. מצאנו שככה וככה, פתחנו לך תיק של... אנא הגש דו"חות לשנים 2011-2016" אז מה כתוב אבל: "מועד אחרון להגשת דו"חות הוא 31 ליולי 2014", כשאני מקבל את המכתב ב-2016.

לכאורה, נראה שזה על פניו טעות. מסתבר שלא. ניגשים למס הכנסה עם הדבר הזה, פקיד השומה אומר: "הוא היה חייב בהגשת דו"ח. זה שהוא לא הגיש, זה שהוא לא ידע זה לא מעניין אותי בכלל". אז ברגע שלא קורה כלום, לא קורה כלום.

אבל בשניה שאנחנו מגישים את הדו"חות, אוטומטית צומחים קרנות, ריביות והפרשי הצמדה על פיגור בהגשת דו"ח ואחרי פרק זמן מסוים יש לנו כפל. ועכשיו פתאום, על הגשה של ששת השנים. למה המכתב הזה ספציפית זה היה יולי 2014? שרירותית.

באופן עקרוני יכל פקיד השומה גם להחליט שמועד פתיחת התיק היא 2012. ואז יש לנו בום של ריביות, קנסות והפרשי הצמדה שהבן אדם הזה בכלל לא יודע מאיפה זה נחת עליו הדבר הזה, ועכשיו אנחנו תלויים ברצונו הטוב ובמצב רוח הטוב שמתעורר בבוקר אותו קובע ראשי של אותו משרד שומה כדי לנסות לבטל/להקטין את הקנסות וזה בעצם הליך שהוא באיזשהו מקום מיותר.

אנשים סתם משלמים ריביות והפרשי הצמדה על זה שהם לא מודעים. אז איפה זה קשור אלינו? איך זה קשור לחשבי שכר?

אז אני אומר תשמעו, יש אפשרות שאתם באמת עושים את התלוש, מוציאים את המאה ושש ואומרים שיקרא. ואפשר, אם רוצים לבוא לקראת, לבוא ולהגדיל את הראש קצת. למה הכוונה?

קודם כל, הבעלים של החברה הוא לא צריך את הטובות שלכם, הוא חייב להגיש דו"ח כי במילא יש לו תיק. אז בואו נדבר על השורה של האנשים שמרוויחים את ההכנסות האלה, בהנחה שאתם לא עובדים באופן קבוע אצל ביל גייטס, אז אני מניח שלא כולם במפעל מרוויחים מעל 640,000. מדובר באיזה קבוצה של אנשים, אפשר לעשות פילוח מאד קצר והתוכנה עצמה, לשלוף את החמישה, עשרה, שניים או עשרים איש האלה ולשלוח להם מייל נפרד משלכם. זה אם אתם רוצים לעזור, אם יש מישהו שאתם רוצים לסגור איתו חשבון, כמובן תעלימו אותו מהרשימה. אבל בגדול הרעיון הוא משהו שיהיה מעבר לתוכנה: "דע לך שאתה חייב להגיש דו"ח ותתמודד עם זה. כדאי לך אם אתה רוצה תפנה, תעשה מה שאתה רוצה" ובזאת סגרתם את העניין בפעולה אחת של דקה חסכתם לאנשים הרבה מאד כסף, קחו את זה לחשיבה.

דובר מהקהל: אפשר גם להגיש רטרו.

כן, להגיש רטרו, זה מה שאני אומר. מבקשים ממך שש שנים אחורה. וככל שיקבעו את תאריך פתיחת השומה, התיק קודם, אוטומטית יש לך ערימה של קנסות וריביות והפרשי הצמדה שבעצם אפשר להימנע מהם בצורה מאד מאד ברורה. אוקי?

אז זה העניין, קחו את זה לתשומת לבכם. שינוי המדרגות כמו שאמרתי החל מינואר 2017. והנה הגענו לנושא המרכזי, לדעתי, התיקון הכי הכי חשוב בכל החקיקה הזאת, הנושא שאותי הכי מעניין הוא הסיפור הזה של רצף קצבה. יש כאן אנשים שנמצאים אצלי במאגרי דיוור, נכון? מקבלים כתבות.

קיבלתם לפני שלושה שבועות כתבה כזאתי ואני חושב שכל איזה חצי שנה אני כותב על זה משהו, על הנושא של רצף קצבה. ועל הנושא של העוול הגדול שמתרחש כאשר יש רצף קצבה, ואולי התיקון הזה יפתור סוף סוף את הסיפור הזה. על מה שאני מדבר בעצם?

בן אדם עוזב מקום עבודה, הוא עוזב מקום עבודה, מקבל טופס 161, יש לו פיצויים. יש קוד אחד, זה התשלום של המעביד ויש קוד 4 שזה הוני ויש סכומים שיושבים תחת קודים 5 ו-6. קוד 5 זה קרן פנסיה ותיקה וקוד 6 זה קרן פנסיה חדשה/ביטוח מנהלים במסלול של קצבה.

לגבי קוד 5, מה שקשור בקרן ותיקה, אין עם זה בעיה. אני לא צריך לעשות עם זה שום דבר מכיוון שקיים רצף אוטומטי בקרנות הוותיקות. זאת אומרת, אם אני עוזב את העבודה אוטומטית הכספי פיצויים נשארים למטרת קצבה. איפה הבעיה?

הבעיה היא בביטוחי מנהלים, בקודי 6. בקודי 6 אין רצף אוטומטי. המשמעות היא כזאת: עובד עוזב מקום עבודה, המעביד חתם על ה-161, המעביד כתב אפילו ב-161: "הודעתי לעובד ככה וייעדתי לקצבה ככה וככה", הולך בינו לבין חברת הביטוח והעובד עוזב את מקום העבודה. יש לו שם פיצויים של 150,000 שקל קצבתי, והוא משוכנע שהכל מבחינתו בסדר והוא ממשיך את חייו קדימה.

עכשיו יש כאן שתי אפשרויות, אפשרות ראשונה, שזה באמת מה שקורה, מתקדמים עם הזמן, הוא מגיע לגיל פרישה וחברת הביטוח שולחת לו הצעת פנסיה והוא מתרגם לפנסיה. זה מה שנקרא "מתחת לרדאר", זאת אומרת, חברת הביטוח בעצם נעה עם הסיפור הזה קדימה. אבל יש מצבים, ויש הרבה כאלה שבחברת הביטוח לא נרשם שהכסף רשום לקצבה מכיוון שאין אישור ממס הכנסה.

ואז, כשהוא בא יום אחד לתרגם לפנסיה או לחלופין באמצע החיים פתאום חברת הביטוח מודיעה לו: "דע לך, יש לך כספי פיצויים שלא בוצעה עליהם התחשבנות, נא גש למס הכנסה ותביא אישור". 

הוא צריך להביא אישור למעשה של רצף קצבה. עכשיו, פה הבעיה. מה אומר החוק לגבי רצף קצבה? החוק אומר, שימו לב טוב, שעובד יכול לייעד כספים לקצבה במועד פרישתו. זה מה שכתוב בחוק. אין תאריך, אין לוח זמנים מוסדר. כתוב "במועד פרישתו".

פרשנות של מס הכנסה מדברת על עד תום שנת המס/ עד תום השנה הקלנדרית. יש משרדי שומה שהם יותר ליברליים והם מאפשרים גם יותר. יש משרדי שומה שלא. ואז יוצא מצב שהוא קצת מגוחך. מצד אחד, המדינה משנת 2008 מעודדת אותנו, משנת 2000 מעודדת אותנו לחסוך לקצבה. מצד שני היא מחכה לי בפינה על הליך טכני לחלוטין שבו לא הגשתי נייר כזה או אחר ואז היא אומרת: "אוקי אדוני הנכבד, הכסף הזה אתה לא ביקשת עליו את הרצף הזה ואם לא ביקשת את הרצף, בוא תתחשבן איתי על המס". אני כתבתי על זה לפני שלושה שבועות על מקרה אמיתי שעכשיו אצלי יש ביד, על אותה גברת עם פיצויים של 600,000 שקלים בקוד 6 וחברת הביטוח כתבה לה מכתב: "לכי תביאי אישור ממס הכנסה" אני מדבר רבותי על פרישה משנת 2014, לא תגידו מ-2002. מ-2014, אמרו לה: לא קיבלנו על זה שום דבר, לכי תביאי אישור. נגשה למס הכנסה, אמרו לה: "גברת, עברו שנתיים. זה יותר מידי, אבוד. את כבר לא יכולה לקבל את הקצבה. בואי תתחשבני על זה" ורצו ממנה 50% מס כי זה היה המס השולי שלה. אז נוצר מצב שהוא פשוט לא ייאמן. מצד אחד היא גם מקטינה את הפנסיה כי היא שוברת את הפיצויים, היא לוקחת את הפיצויים. וגם במקום לשלם עליהם מס בעתיד של הפנסיה של 21 או 31 אחוז, היא מחויבת ב-50%. אז מה.

הערה מהקהל: מי שפותח את הפיצויים, לא חייב את האישור.

אם את לוקחת את הפיצויים את לא צריכה, אין בעיה. הרעיון הוא שאת משאירה את הפיצויים למטרת קצבה. בלי קשר שגם יש לך אפשרות לעשות חרטה אחר כך.

הערה מהקהל: עם התגמולים.

תגמולים תעזבי, אין בעיה איתם. אני מדבר רק על הפיצויים עצמם. תגמולים נשארים לפנסיה, אין איתם בעיה. אז הנה נוצר מצב שמצד אחד המדינה מעודדת אותי מאד מאד לפנסיה, ומצד שני, כשמדגדג קצת לקבל כסף כרגע, זונחים את כל הרעיונות של פנסיה לכולם ויאללה בואו ניקח עכשיו. זה משהו שהוא לא הגיוני, הוא לא סביר ואני חושב שאני כבר איזה חמש שנים כותב על זה.

שאלה מהקהל: סליחה, אתה מדבר על פיצויים חייבי מס או על פיצויים בכלל?

אני מדבר על פיצויים בכלל שיושבים בקצבתי. אם לא מאשרים לך לשמור את הכסף בקצבה ולא ניצלת את הפטור, את תקבל את הפטור עד גובה מסוים ועל היתר תשלם, אבל עדיין לא מאפשרים לך לתרגם את זה לקצבה. אז כתבתי באותם מאמרים לאנשים איזשהו קובץ הנחייה כזה שאומר: "אל תסמוך על אף אחד, תחכה איזה 4 חודשים, לא קיבלת שום אישור ממס הכנסה? גש בעצמך, תביא את האישור.