קודם כל אני רציתי להעביר את הסדר יום בצורה אחרת, רק יש לא מעט אנשים שאמרו שהם מכירים את התוכנה מצוין.

תגובה מהקהל: ממש לא.

אני אומר על אלה שאמרו שהם מכירים מצוין וכל מה שמעניין אותם זה רק הקובץ האחיד. אז נשנה טיפה את הסדר. אנחנו נעבור, תאמיני לי, אני מקווה שעל הכל.

כי אחת הבעיות של התוכנה שלנו ואני מניח שלעוד הרבה תוכנות אחרות, שאנשים בדרך כלל עובדים באיזשהו סטנדרט, באיזושהי צורת עבודה ולא יודעים שיש הרבה דברים שיכולים להקל עליהם.

בגלל זה אנחנו פה ובגלל זה אנחנו מעבירים הדרכות לתוכנה.

דרך אגב, במקום החדש שעשינו שעברנו אליו לפני חודש יש למטה אולם, כיתה של שלושים איש ואנחנו מתכוונים לעשות לפחות אחת לחודש הדרכה של התוכנה, של התוכנות של זה, כמובן זה יהיה לפי דרישה, אם תהיה דרישה יותר נעשה יותר. אם פתאום כולם יכירו את התוכנה מצוין אז כמובן שלא נעשה בכלל.

בואו נתחיל עם הנושא שהיה בבוקר, הנושא של הקובץ האחיד, נושא שעליו לא דיברתם להערכתי. זה כל הנושא של הדיווח, למה נוצר ולמה נוצר הצורך ומי מחויב ומי לא מחויב.

אז קודם כל אני רוצה להרגיע את כולם, כל מי שפה בטח שאל תהיו בלחץ, לא יקרה כלום, כלום כלום אם לא תדווחו דווקא בינואר. לא שאני ממליץ או לא שאני פרשן של החוק רק מה שקורה, אני לא מדבר על אלה שיש להם מעל מאה עובדים, למרות שאני מכיר גם לא מעט עסקים של מעל מאה עובדים שעד היום לא דיווחו ולא מדווחים.

מי שאמור להלשין לאוצר על זה שמעסיק לא בדווח זה קופות הגמל, היצרנים עצמם, ביטוחי המנהלים. ולהם אין שום עניין לעשות את זה, בטח לא עכשיו שאצלם הבלאגן הוא עוד יותר גדול ממה שאצלכם ויותר גדול ממה שאצלנו. הם מעדיפים שיהיה כמה שיותר מאוחר ולכן אני אומר: אל תהיו לחוצים.

גם מי שיש לו למשל שבעים עובדים ומתוכם רק 45 למגדל או ליצרן אחר, אז מגדל או יצרן אחר בחיים לא ידעו שיש לו שבעים עובדים. אז אל תהיו בלחץ, תעשו את זה בסבלנות ואם יש לכם דברים יותר דחופים, אני לא הייתי עושה, מה שיותר חשוב זה לעשות את זה נכון.

עכשיו, בקשר לדיווח של הקובץ האחיד, תכנת השכר שלנו וכל תכנת שכר מייצרת את הקובץ. תכף אנחנו נדבר מה נדרש כדי לייצר את הקובץ, אני עכשיו מדבר כבר על השלב של הדיווח כי זה שלב מאד חשוב שדי הרבה אנשים לא מבינים את המשמעות שלו.

נקבעו דרכים הרי להעביר את הקובץ ואת כל המשובים, את הנושא הזה איציק הזכיר לכם. הדרכים לדווח ליצרנים השונים, וכשאני אומר יצרנים שיהיה מובן, מדובר בכל הביטוחי מנהלים, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות וכדומה, כשמדווחים אז יש שלוש אפשרויות בסיסיות לדווח. אפשרות ראשונה, אני תמיד אומר: זה אפשרות למי שרב עם אשתו שרבה עם בעלה ולא רוצה לראות את הבית, לא רוצה לראות ילדים. שבת הוא לא עובד אבל שישי הוא מוכן לעבוד עד מאוחר, זה לדווח לכל יצרן בנפרד.

זאת אומרת, יש לכם נניח עשרה יצרנים, תדווחו לכל יצרן בנפרד. אפשר לעשות את הקובץ בתוכנת שכר שלנו או בכל תכנת שכר אחרת, אנחנו כאן עם התוכנת שכר שלנו, אפשר לייצר את הקובץ ולשלוח את זה ליצרן.

מה הבעיה בזה? שאם יש לנו חברה לא גדולה ולה יש רק נניח עשר קופות, עשר קופות, רק למגדל יכול להיות שלוש ארבע, נניח יש לה רק עשר, לא יותר מזה, זה חברה קטנה. מה שצריך זה צריך לדווח עשר פעמים את הקובץ האחיד, עשר פעמים צריך להיכנס אחר כך לבדוק שהקובץ נקלט, משוב ראשון אחרי שלוש שעות. עשר פעמים אחרי חמישה ימים לבדוק שזה נקלט ובסוף השנה צריך גם את המשוב החודשי וכך הלאה, לדעתי זה לא שפוי.

אמרתי, מי שלא אוהב את הבית שיעשה את הדבר הזה. מה שכן, זה הכי זול.

האפשרות הבאה מבחינת האפשרות זה לבוא לייצר את הקובץ, ואז מייצרים בתכנת השכר שלנו, מייצרים את הקובץ האחיד, את זה שולחים למסלקה הפנסיונית.

כמובן, צריך להתקשר עם המסלקה הפנסיונית ולעשות את כל ההסכמים וכך הלאה, לקבל מהם את כל ההנחיות, לא יום לימודים ארוך.

מה היתרון של זה? א' לוקחים בבת אחת, שולחים לכל היצרנים בבת אחת קובץ אחד והמסלקה הפנסיונית אחראית לפצל את זה בין היצרנים השונים. ושם גם מקבלים במקום אחד מקבלים את המשובים אחרי שלוש שעות, אחרי חמישה ימים וכך הלאה. זה נוח, זה טוב, זה זול, זה עולה סדר גודל עוד פעם, אל תתפסו אותי למחירים כי כל אחד זה מחיר אחר, תלוי במספר עובדים. אבל סדר גודל של שקל לתעודת זהות.

דרך אגב, בהזדמנות זאת אני רוצה מאד להודות למירב שהרבה מאד בזכותה אנחנו יכולים לעשות את הימי עיון האלה. אני לא יודע איך היינו נראים בלעדיה.

כמו שאמרתי, זה מאד זול, סדר גודל של שקל אחד לתעודת זהות. לא משנה אם לאותו עובד יש כמה קופות, שקל. וללקוחות עוקץ, אם אתם מזדהים כלקוחות עוקץ יש עשרה אחוז הנחה.

היתרון אמרנו זה קל, זה נוח, ויתרון נוסף שיש מ- 1.1.2017 לפחות זה מה שהם אומרים, אני עוד לא ראיתי את זה עובד, שאפשר יהיה גם לסלוק את הכסף. זאת אומרת שלא צריך להעביר את זה אני יודע דרך איזשהו מנהל הסדרים ואחר כך את הכסף להעביר דרך מס"ב או דרך חשבון נאמנות. שם בבת אחת מדווחים ומחייבים את החשבון, החיוב הכספי נעשה, מאד קל מאד נוח.

איפה הבעיה שם? הבעיה שם זה אם יש משובים, אם הכל נקלט זה פנטסטי, זה טוב. אבל אם לדוד במקרה הפרשנו במגדל לפנסיה ולדוד אין בכלל מגדל פנסיה, יש לו מגדל ביטוח מנהלים. ברור שזה לא ייקלט. ואז כשיגיע המשוב, עם מי מדברים במגדל? אתם יודעים עם מי מדברים במגדל? אני לא יודע עם מי מדברים במגדל, וגם הסוכן ביטוח לא בטוח שהוא יודע עם מי מדברים במגדל, ולכו תמצאו איזה סוכן ביטוח, מי ידווח לכם.

לכן אני אומר, המסלקה הפנסיונית זה דבר נהדר, דבר שלדעתי הכל קל לעבוד איתו מבחינה טכנית, מבחינה פיזית קשה לעבוד איתו כי אם משהו במשובים לא תקין צריך להתחיל לברר, צריך להתחיל לבדוק את זה לבד. זה לוקח הרבה זמן. אפשרות שלישית.

שאלה מהקהל: המסלקה מטפלת במשובים?

לא, המסלקה לא מטפלת בזה, היא רק מציגה לך. את מקבלת במסך אחד או בכמה מסכים את כל המשובים בבת אחת וזה היתרון שאת לא צריכה לעבור יצרן יצרן.

האפשרות השלישית, יש לכם את זה בדפים, מי שאין לו את זה, יש את זה בחוץ את הדפים האלה וגם שלחנו לכם את זה במיילים. האפשרות השלישית היא אפשרות לעשות דרך מנהל הסדרים או חברות שמתמחות בזה.

מה היתרון בזה? היתרון בזה שכל החברות האלה גם עוזרות לכם או יכולות לעזור לכם בנושא של טיוב הנתונים. אם אתם לא יודעים מה מספר הקופה או כל האינפורמציה שצריך, הם יכולים לעזור, והם גם אמורים לטפל בכל המשובים.

עוד פעם, אני לא אחראי לאיכות השירות של כל אחד, אבל כמו שאנחנו שומעים השירות הוא בהחלט סביר. העלות שמה על פי חוק כמו שאיציק אמר זה 10.5 שקלים או 0.6% מהפרמיה. יש חברות שמתמחות, אנחנו עובדים עם חברה בשם דלתא, עד היום מה שאני שומע, הפידבק שאני מקבל מהלקוחות שלנו זה שהם בסדר. אני מעבר לזה אני לא יודע, שהם עושות את אותו דבר.

הם גם כן לוקחות, גם עוזרות בטיוב הנתונים, גם מדווחות ובמקרה של משובים, של משובים של תקלות, הן אמורות לטפל גם בתקלה או לפחות יחד איתכם לברר, בקיצור, יש לכם מי שיטפל.

מה שאני ממליץ לכולם, גם מי שרוצה לחסוך כסף ולעשות את זה דרך המסלקה הפנסיונית, על הדרך הראשונה אני לא ממליץ לאף אחד. אבל מי שרוצה לעשות דרך המסלקה הפנסיונית אז ששנה ראשונה יעשה את זה או דרך מנהל הסדרים או דרך חברה כזאת כמו שדיברתי עליהם בשם דלתא ויש כל מיני חברות כאלה. כי הבעיה היא בהתחלה, הבעיה היא לסדר את הנתונים.

כשזה מתחיל לרוץ אז אחר כך נוסף עובד, יורד עובד, אחר כך כבר אתם תהיו יותר מתורגלים, כל המערכת תהיה יותר מתורגלת ויהיה יותר קל. ולכן לשנה ראשונה אל תחסכו כסף לטעמי. זה עולה, זה לא מחיר בשמים למרות שכסף זה כסף אבל מה שתחסכו בכסף תשלמו אחר כך בשעות עבודה ובתקלות ולכו תראו אחר כך מישהו שהפוליסה שלו עברה למקום אחר ואתם לא יודעים לאן ואני ממש לא מומלץ.

אלה שלושת הדרכים ובקשר לזה, אנחנו זה. אני חוזר ואומר, מה שאנחנו מייצרים זה רק את הקובץ, אנחנו מייצרים את הקובץ האחיד ואותו מעבירים לאחת משלושת האפשרויות הבסיסיות שאמרתי. שאלות בנושא הזה.

שאלה מהקהל: איך אנחנו מעבירים את הקובץ למנהל הסדרים?

מייצרים את הקובץ ושולחים אליו במייל.

שאלה מהקהל: מסלקה פנסיונית אותו דבר.

אותו דבר בדיוק. אנחנו מייצרים את הקובץ, משאירים את הקובץ המחיצה של החברה, את זה לוקחים שולחים במייל.

שאלה מהקהל: אם יש חמישה עובדים?

אם יש חמישה עובדים, מי שצריך לדווח עכשיו זה מחמישים עובדים ומעלה, אמרתי עוד פעם, אל תהיו בלחץ. מי שיש לו פחות מחמישים עובדים אמור לדווח מראשון לינואר 2018. אני ממליץ לכולם לא עכשיו כי עכשיו כל המערכת בכל הבתי תוכנה, כל היצרנים כולם יהיו בטירוף, אבל באפריל- מאי- יוני שיותר שקט להתחיל לדווח, לפחות לאסוף את הנתונים.

מה צריך את הנתונים? וזאת הבעיה הכי גדולה שלכם של חשבי שכר, זה לאסוף את הנתונים, לדעת איזה קופות יש לעובדים. עד היום כשעשיתם משכורות הייתם כותבים "מגדל" לצורך העניין אז לא משנה אם זה מגדל ביטוח מנהלים או מגדל פנסיה.

זה אותו שם חברה וזה אותו זיכוי והכל אותו דבר, לא מעניין אף אחד. היום זה מאד מאד חשוב כי אם זה לא יהיה המספר המדויק זה פשוט יחזור. אז הבעיה היא קודם כל לקבל את המספרים. מי שיש לו הרבה מאד סוכנים, יש לו הרבה מאד בעיות. אז אני אומר, גם מי שלא צריך, מי שאין לו חמישים עובדים ולא חייב עכשיו, אמרתי גם מי שחייב, חייב זה מילה.

שאלה מהקהל: חמישה עובדים חייבים?

חמישה עובדים זה מ-2018 אבל אני אומר, גם למי שיש 5 עובדים עשרה עובדים, אל תחכו לינואר 2018. באמצע 2017 כשהכל יירגע, אחרי ה-126 אחרי כל הבלאגן תתחילו לאסוף את הנתונים. אפשר כבר להתחיל לדווח אבל שהכל יהיה מוכן. מה שחשוב זה לאסוף את הנתונים, לטייב את הנתונים שהנתונים יהיו מדויקים, כי אם הם לא מדויקים זה חוזר. פעם הייתם שולחים, לרוב לא הייתם מקבלים בכלל תשובות ואתם לא יודעים שהכסף לא הגיע לשום מקום, היום תקבלו איזשהו משוב אם לא הכל יהיה תקין. הכל מובן בנושא הזה?

שאלה מהקהל: יש סימולטור?

סימולטור ל?

שאלה מהקהל: לראות את הקובץ, לראות אם הוא בסדר.

במסלקה פנסיונית יש. למרות שזה גם כן, היא יכולה לבדוק רק אם הקובץ תקין. היא לא יכולה לדעת אם באמת יש לך מגדל או לא כי זה רק כשמגיע. מסלקה פנסיונית זה משהו שהאוצר יצר ומשהו טכני. אבל יש להם שם כל מיני סימולטורים, לא בטוח שזה, זאת אומרת זה לא יתן לך את התשובה.

אפשר לשלוח קובץ ניסיון, אפשר היה, אני לא יודע אם עדיין, לשלוח קובץ ניסיון לכל היצרנים ואז הם מאשרים שהקובץ תקין מבחינת המספרים ומספרי תעודת זהות.

עכשיו, איך עושים את הקובץ האחיד?

אמרתי, זה לא לפי  הסדר ואנחנו נעשה בשביל כל אלה שבאו רק בשביל זה. דבר ראשון, זה הגדרה של קופות הגמל. עכשיו, שימו לב, במשך השנים התוכנה שלנו כמו שידוע למי שעובד איתנו הרבה שנים, ואני רואה כאן אנשים שעובדים איתנו כבר 28 שנה 30 שנה, שלושים שנה אנחנו עוד לא קיימים אבל 28 שנה, מאד וותיקים, התוכנה היא תוכנה רב שנתית.

עכשיו, בעבר היו פותחים כל מיני ביטוחי מנהלים או כל מיני קרנות פנסיה עם כל מיני שמות, עם שם של הסוכן ביטוח או שם של העובד, היו פותחים לכל עובד, כל הדברים האלה הם דברים מיותרים. כל הקופות שמיותרות לכם והם לא פעילות ואתם בטוחים שהם לא פעילות, תכניסו כאן: "פעיל עד שנת" זה מאד יעזור לכם. אנחנו מכירים מעסיקים שיש להם מאות קופות.

שאלה מהקהל: למה זה נעלם?

לא, זה לא נעלם, זה רק הולך למטה. הקופות האלה עוד פעם, נשאלה השאלה למה זה לא נעלם, זה לא ייעלם, זה רק יועבר למטה בתור "לא פעיל".

דבר ראשון, אנחנו מגדירים את הקופות. שם הקופה, סוג הקופה הגרעונית וכל זה פחות מעניין, את האחוזים הסטנדרטיים של הקופה, אחוזים שאנחנו רוצים לתת. לכל עובד אנחנו יכולים ללכת לשנות.

אם לדוגמא יש לנו קרן השתלמות 2.5 ו-7.5, ואצל איזשהו עובד בעל שליטה מטבע הדברים, אנחנו רוצים לתת חמישה אחוז, אנחנו יכולים לשנות אצל העובד. מה שאנחנו רוצים שיהיה ברירת המחדל אנחנו כותבים כאן את האחוזים.

ברגע שנבחר אצל העובד את הקופה, הוא יקבל את האחוזים שיש לו פה. אם לא תכתבו כאן כלום אפס, אפס אפס אפס, לכל עובד צריך להכניס את האחוזים. גם לא בשמים אבל צריך לשים לב. זה העיקרון, רגע, אולי אני אסביר מה שאתם רוצים לשאול, אז בואו נחכה עם זה.

עכשיו, אם אנחנו כבר נמצאים כאן אנחנו יודעים שבשנת 2017 יש תוספת של רבע אחוז להפרשות לפנסיה, רבע אחוז לעובד רבע אחוז למעסיק. אז יש שתי דרכים לעשות את זה, אחת היא כמובן לעבור עובד עובד לשנות אצלו. לדעתי זו הדרך המומלצת אבל כל אחד עם השיטה שלו, זה גם תלוי כמה עובדים יש.

אם רוצים לשנות את האחוזים בבת אחת שאצל כולם ישתנה, יעלה ברבע אחוז, אנחנו כותבים בקרן פנסיה, הראל חברה לביטוח, הראל פנסיה למשל אנחנו כותבים, טוב כמובן שכאן האחוזים הם אחוזים סתמיים.

אנחנו כותבים את האחוזים שאותם אנחנו רוצים שיהיו לעובדים ואנחנו עושים עדכון אוטומטי וי. ברגע שנשמור זה יעדכן לכל העובדים שיש את אותה קופה, לכל העובדים שמוגדר באחוזים. כי אם כתבנו אצל העובדים בשקלים, אתם מכירים את זה אני מקווה, יש אפשרות גם להגדיר בשקלים, הורדה בשקלים, זה לא יעשה שום דבר.

למי שבאחוזים, העלינו ברבע אחוז, זה יעלה ברבע אחוז. מה שכן, עדיין תעברו ותבדקו, לדעתי צריך לעבור עובד עובד כי זה נושא מאד רגיש. עכשיו נשאלת השאלה, נשאלתי למה אנחנו לא עושים את זה אוטומטי, אנחנו לא עושים את זה אוטומטי כי אנחנו לא יכולים.

למה? יש למשל את הביטוחי מנהלים ששמה לא בטוח שמעלים ברבע אחוז, כי בטוח מנהלים זה הסכם בין המבוטח לבין חברת הביטוח, זה לא קרן פנסיה. קרן פנסיה זה תקנון. ביטוח מנהלים זה הסכם.

עכשיו יכול להיות שביטוח מנהלים, למישהו יש ביטוח מנהלים בעיקר עם הביטוחים הישנים שהם יותר טובים, והם לא מוכנים לקבל יותר כספים חדשים, במקרה כזה חייבים לעשות על העובד קרן פנסיה על ההפרש ולכן זה לא משהו שאפשר לעשות אותו אוטומטי. לכן קרנות פנסיה אפשר להעלות, ביטוחי מנהלים צריך לבדוק כל אחד מה האחוזים האמיתיים כי אחרת יכול להיות שאתם תשלחו כסף אבל זה לא ייקלט בשום מקום. למי שיש מנהל הסדרים או חברה כמו דלתא כמו שאמרתי לכם, שיבקש כבר עכשיו את ההפרשות לקופות גמל. יש להם את ה, הם יכולים למצוא את המידע הזה. זה אחד מהיתרונות שלהם,

דרך אגב. אנחנו בעוקץ עובדים עם איזשהו מנהל הסדרים ואתמול קיבלנו בדיוק כמה אפשר להוריד לכל עובד. אז זה מסוג הדברים שצריך לעשות. אנחנו שוב, גומרים את זה, אנחנו כמובן יוצאים ושומרים. עכשיו, איך אנחנו מגדירים קובץ אחיד? אנחנו הולכים לקופות גמל.

שאלה מהקהל: לפני כן, אני צריכה להקים קופות, אני חדשה בעוקץ, ניסיתי להקים קופה, אני לא זוכרת את שמה, ורשם לי שהיא לא קיימת אצלכם בתפריט. גם אם אני מקישה את מספר האוצר או את ה-ח.פ. היא לא נמצאת אצלכם.

אנחנו מעדכנים את הקובץ של רשות קופות הגמל בזה, אנחנו פעמיים בשנה מעדכנים. עכשיו יש כל מיני איחודים כל מיני זה, אני בספק אם, את בטוחה שזה קופה, יש לכם מספר או שעובד אמר לך?

שאלה מהקהל: מה פתאום, זה הפרשתי כבר כל השנה אליה.

השאלה איך קוראים לה. כי כל מיני קופות היו איחודים, היו שינויים. אם זה משהו ספציפי תבדקי כי זה זה.

מבנה ממשק אחיד, קודם כל דבר ראשון אנחנו הולכים להגדרות דיווח לקופות גמל. כאן יש לנו את כל, דרך אגב, כל הדברים האלה בלי יוצא מן הכלל יש לכם במכתב, תקראו, זה יחסוך לכם המון שאלות. בכל הנושאים שאנחנו נדבר עליהם, גם הנושא הזה.

דו"חות קופות גמל, מבנה משק אחיד, הגדרות דיווח לקופות גמל, הגענו לכאן. אנחנו כאן יש לנו את הקופות שהקמנו במסך הקודם, את הסוג אנחנו לוקחים משם, מהמסך הקודם, סוג לדיווח אנחנו מגדירים עוד פעם, כי לפעמים זה משתמע מהשם, קרן השתלמות ברור שזה קרן השתלמות אבל לא תמיד זה משתמע מהשם. מספר האוצר של קופת הגמל, ביטוח מנהלים, קופת גמל, קרן השתלמות וכמו שאתם יודעים, לביטוחי מנהלים אין מספר אוצר, יש מספר תעודת זהות. ולכן אנחנו כותבים כאן אפס, מספר ח.פ. סליחה. מספר זהות. מספר אוצר אנחנו כותבים אפס ואת ה-ח.פ. של החברת ביטוח. זה השלב השני. השלב השלישי.

שאלה מהקהל: מה זה מספר אוצר?

מספר אוצר, לכל קופה, לכל יצרן יש מספר אוצר. עכשיו, לנו אין מושג מה מספר האוצר, זה אתם צריכים לאסוף. יש את זה לעובדים על הדו"ח השנתי אבל אתם לא תחכו עד הדו"ח השנתי כי דו"ח שנתי יקבלו עוד חודשיים וזה רק עכשיו, אלא אם כן מישהו צריך לדווח.

אני אומר, את זה צריכים לברר אצל הסוכני ביטוח, מנהלי הסדרים, כל קופה. עכשיו יכול בהחלט להיות שלמגדל או להראל או לכל חברת ביטוח יש כמה מספרי אוצר לביטוח מנהלים, יש כמה סוגים לקרנות השתלמות אז צריך לדעת כל אחד מה שיש. זה חובה לעשות.

ח.פ. זה ח.פ. של החברת ביטוח. גם כן, כמו שמקבלים את מספר האוצר, צריכים לקבל את מספר ה-ח.פ. יש את הכל ברשימה שלנו אבל אתם צריכים לדעת מה הנכון. זה הדבר השני.

הדבר השלישי, אנחנו עוד פעם נמצאים בתוך ממשק מבנה אחיד, אנחנו צריכים לדווח על הקולטי תשלום. איך אנחנו מעבירים את הכסף?

עכשיו, במקרה הזה לקחתי דוגמא שהיא דומה לשלנו, ידידי מנהל הסדרים, אני מגדיר כאן השם, ח.פ. אם צריך ח.פ., אמצעי תשלום, איך אני מעביר לו. יש העברה בנקאית, המחאה, כרטיס, שובר תשלום, סליקה באמצעות מסלקה פנסיונית. אני מקווה שבעתיד כולם יעשו דרך סליקה דרך מסלקה פנסיונית כי זו הדרך הכי טובה והכי נוחה.

שאלה מהקהל: ואם אני מעבירה דרך חברה, אז כל השאר יש לי מנהל הסדרים?

אז את מקימה כאן את כל המנהלי הסדרים שיש לך. כאן יש לך מקום לעוד.

שאלה מהקהל: (לא ברור).

את צריכה להגדיר, תכף אנחנו נראה את זה. כאן אתם מגדירים את כל מי שאתם מעבירים לו כסף. אם אתם מעבירים למס"ב, מעבירים במס"ב, אם אתם מעבירים לחברת ביטוח ישיר, אתם צריכים להגדיר את החברת ביטוח.

שאלה מהקהל: אם מעבירים עם דלתא?

עם דלתא, אני לא יודע איך הסדר התשלומים שלהם. ברור, כאן אנחנו מגדירים את צורת ההעברה לאותו גוף. אני מעביר לידידים אבל זה יכול להיות כל גוף אחר כמובן, אנחנו מעבירים. אם יש כמה גופים שאתם מדווחים עליהם, מקימים את כולם.

שאלה מהקהל: אנחנו מדברים על גופים כחברות?

במקרה הזה זה מנהל הסדרים, אם את מעבירה דרך מס"ב, יש כאן את האפשרויות. איך את מעבירה את הכסף לגוף שאליו את מעבירה.

שאלה מהקהל: לחברת ביטוח?

לחברות הביטוח את יכולה להעביר בשיקים. כל אחד עם האפשרויות שלו, כרטיס אשראי, שיקים, מה שיש. כאן זה צורת התשלום, איך אתם מעבירים. אם אתם מעבירים לבנק, צריך לכתוב את פרטי הבנק.

שאלה מהקהל: זה בנק מעסיק?

בנק לאן שאתם מעבירים את הכסף, זה לא בנק מעסיק.

הערה מהקהל: לא, זה בנק מעסיק.

בנק מעסיק, סליחה סליחה, נכון. צריך בנק מעסיק כי בפרטים בקובץ האחיד חייבים להיות הפרטים של הבנק המעביר. דרך אגב.

שאלה מהקהל: (לא ברור)?

תצטרכי כל חודש לשנות.

שאלה מהקהל: לא לפתוח יותר שורות?

אי אפשר כרגע. אני לא מכיר אפשרות כזאת.

כאן כותבים את חשבון הבנק עוד פעם. למה עושים את כל הפרטים האלה? כדי שהגוף שמקבל את הכסף יהיה לו אסמכתא מי שלח. בגלל זה צריך לשלוח את כל הפרטים האלה.

שאלה מהקהל: רגע, אז חשבון מעסיק.

חשבון של המעסיק. במקרה של העברה בנקאית זה דרך חשבון מעסיק.

שאלה מהקהל: מה זה סוג חשבון?

סוג חשבון מעסיק זה אם המעסיק מעביר ישירות או מעביר דרך חשבון נאמנות, במקרה כזה זה חשבון נאמנות או חשבון מעסיק.

אני חוזר עוד פעם, שם זה שם הגוף שאליו אני מעביר. ח.פ. רצוי לרשום את ה-ח.פ. לא חובה. אמצעי תשלום, איך אנחנו מעבירים את הכסף. אם זה העברה בנקאית אנחנו צריכים לרשום את החשבון שלנו. העברה בנקאית זאת אומרת תמיד לרשום את החשבון שלכם. זה תמיד עוזר. עד כאן ברור? עד כאן אין שאלות.

עכשיו, כשאנחנו מגיעים לסוג החשבון של המעסיק זאת אומרת, אנחנו צריכים לדעת אם זה חשבון של המעסיק עצמו או שהוא מעביר דרך חשבון נאמנות. מי שמעביר דרך ידידים למשל, דרך מנהל הסדרים אז זה חשבון נאמנות הרבה מאד פעמים, אבל יכול להיות שלא.

סליחה, תקנו, סוג חשבון מעסיק, זאת אומרת אם זה החשבון שלו, החשבון שהוא מעביר. אם אני מעביר את זה לידידים אז החשבון שלי. סתם זה מנהל הסדרים. אם אני מעביר למנהל הסדרים, זאת אומרת החשבון הזה של מי הוא? של המעסיק או של נאמנות?

תגובה מהקהל: מעסיק.

יופי, אם מעסיק, זה צריך להיות מעסיק. מי קולט את הכסף? או היצרן או חשבון נאמנות. יש שתי אפשרויות או יצרן או חשבון נאמנות וברגע שאני כותב. מה לא מובן פה? וברגע שכתבתי את היצרן או חשבון נאמנות. אם אני מעביר ליצרנים ישירות, מס"ב למשל אם אני מעביר דרך מס"ב אני מעביר את זה ליצרן. אני לא מעביר לחשבון נאמנות.

תגובה מהקהל: אתה יכול גם להעביר לנאמנות במס"ב.

אתה יכול גם להעביר לנאמנות, נכון. בקיצור, אתם צריכים להגיד של מי החשבון כאן, אם זה של היצרן או חשבון נאמנות.

שאלה מהקהל: אבל זה יכול להיות הרבה מאד.

לא, יכול להיות רק אחד, למה הרבה? אני יכול להקים כאן סתם דוגמא מגדל, כאן העברה בנקאית, כאן עוד פעם אני רושם את הפרטים שלי, של הלקוח, של מי ששולח את הקובץ 703, כאן זה חשבון מעסיק. אני מעביר את זה ליצרן במקרה הזה, יצרן, וכאן אני כותב את החשבון של מגדל.

שאלה מהקהל: (לא ברור) חברת ביטוח מעבירים כסף. עכשיו, אם אני בוחרת מנהל הסדרים, אני לא צריכה כבר לשים פה (לא ברור), אני מעבירה את כל הכסף.

השאלה מה ההסדר שלך, אני לא יודע. אם ההסדר שלך שאת מעבירה לחשבון נאמנות והם מפזרים את הכסף, אז כן. אם את שולחת דרך מס"ב אז את ממשיכה כמו שהיה עד עכשיו, לכל קופה זה בנפרד. אם זה מנהל הסדרים לרוב, לא חייב, לרוב זה חשבון אחד. יש לכל יצרן ומעבירים דרך מס"ב או דרך אחרת או שיקים או כרטיס אשראי, כל הדרכים ולכל אחד בנפרד, אנחנו נגדיר כאן את כל הקופות. זה מגדל והראל והראל השתלמות וכל קופה בנפרד. מובן הנושא הזה?

שאלה מהקהל: העניין הוא שמס"ב אי אפשר לשלם (לא ברור).

אפשר לשלם, חלק מהדברים.

ככה אנחנו קולטים את קולטי התשלום בקופות גמל. סיימנו את זה, אנחנו הולכים לעוד פעם חוזרים להגדרות ומגדירים לכל קופה פעם אחת מי קולט את התשלום. זוכרים?

שם הגדרנו את כל מי שקולטי תשלומים, כאן אנחנו אומרים כולם מי קולט התשלום. במקרה של מנהל הסדרים זה פשוט, הכל אותו דבר.

עכשיו, אם הייתי רוצה לבחור נניח הראל, כאן זה מגדל, עדכנתי מגדל אז זה, לאן הגעתי? עוד פעם אני דו"חות קופות גמל, מבנה ממשק אחיד, הגדרות דיווח קופות גמל, זה הטורים ששאלתם מה בסוף עושים. אנחנו אומרים כאן לכל קופה אני אומר לאן עובר הכסף. אם כל הכסף עובר למנהל הסדרים, כל קופה נכתוב את ההסדרים. אם כאן אני רוצה במגדל או משהו אחר להגדיר למגדל, אני יכול להגדיר למגדל שהוא קולט תשלום. בצורה כזאת מגדירים את כל הקופות.

שאלה מהקהל: שני עמודים לפני.

זה שום דבר, אל תתעסקו עם זה. זה משהו ישן, אל תתעסקו בזה.

שאלה מהקהל: אז במקרה של עוסקת עם דלתא אז קולט התשלום יהיה דלתא?

לכל האורך בדיוק, דלתא או כל אחד מהאחרים. זה כמעט כל מה שיש לכם לעשות. מה השלב הבא שיש לעשות? כמובן לשייך לעובדים, לראות שלכל עובד יש את הקופה שלו. מה שצריך לעשות, צריך לעבור, מי שעוד לא עשה את זה, צריך לעבור עובד עובד ולראות שהוא משוייך לקופה שבאמת יש לו.

אבל כל זה אחרי שהגדרתם את הקופות. זה בעצם כל מה שיש, לדווח, הדיווח הוא דיווח פשוט מאד. דו"חות, דו"ח קופות גמל, ממשק מבנה אחיד, דיווח שוטף. יש לכם את זה גם בדפים ששלחנו. דו"חות- קופות גמל- ממשק מבנה אחיד- דיווח שוטף. כאן הוא שואל אם לכל העובדים או לחלק מהעובדים. אם אתם רוצים להעביר רק לקופה מסוימת, אתם בוחרים רק לקופה מסוימת. כאן אנחנו בוחרים לכל העובדים, אם אנחנו רוצים כמובן שאנחנו יכולים להעביר גם במחלקות, פחות ישים. אם אנחנו רוצים לבחור לקופה מסוימת, זה מה שאמרתי, מי שלא אוהב את הבית ורוצה להישאר דווקא בעבודה, הוא יכול לבחור כאן קופה מסוימת.

אם הוא מדווח בחלק מהקופות הוא מדווח למנהל הסדרים וחלק הוא מדווח ישירות, כאן הוא עושה את הדברים. עכשיו, אם רוצים לסמן את הכל ויש הרבה קופות אז אפשר כמובן לעבור וי וי וי לעשות, אפשר גם ללחוץ על המקש הימני וכאן "סמן הכל" ואז אני יכול לדווח. נראה מה זה יעשה לי עכשיו, בסדר. הקופות האלה לא מוגדרות. פה הוא מראה לי דרך אגב את השגיאות, אם טעיתם ולא הגדרתם לקופה שהיא פעילה, אם היא לא פעילה לא מעניין אותו, כל הקופות פה הם קופות לא פעילות. קופה שהיא פעילה שיש שמה כסף, יש עובדים שיש להם כסף, הוא יסמן לכם באדום.

שאלה מהקהל: אם נסמן את כל מה שאמרת רק 2014, זה לא יופיע?

הוא משאיר למטה, הוא לא מוחק אותם אבל הוא לא מתייחס אליהם. זה כל הקובץ האחיד, זה פשוט.

שאלה מהקהל: איפה נשמר הקובץ?

הקובץ נשמר במחיצה של החברה. תכף אנחנו נראה את זה איפה המחיצה של החברה נמצאת, בסדר? תזכרו, הקובץ נשאר תמיד במחיצה של החברה. זה כל הקובץ האחיד, זה כל מה שיש בעצם לעשות. זה קל, זה פשוט, אני אומר הבעיה היא לא לדווח. פעם ראשונה זה קצת קשה, יש לכם את הדפים, תעברו שלב שלב עם הדפים זה קל. הדבר היותר חשוב זה לאסוף את הנתונים מהקופות ומהעובדים.

שאלה מהקהל: את כל המספרים אי אפשר לראות. כאילו זהו, קובץ קיים, אני יכולה לפתוח ולראות?

את רואה, כאן פשוט אין לי נתונים, את רואה את הסיכום של כל הזה, כל קופה כמה הועבר אליה.

שאלה מהקהל: איך רואים את הקובץ?

איך רואים את הקובץ? טוב, מכיוון שזה פעם שניה שנשאלת אותה שאלה, אמרנו שאנחנו, יכול להיות שבעתיד נשמור את זה במקום אחר. אנחנו שומרים את זה תחת מחיצה של החברה. עכשיו, אם תסתכלו כאן, יש לנו, זה אותה חברה, אותו שם של חברה, אבל אנחנו רואים חברה מספר 1-2-3 נכון? איך אנחנו נמצא את זה, את הקופה? בעתיד אנחנו כנראה נעשה משהו יותר ידידותי. אבל. קודם כל, איך אנחנו יודעים איפה נמצאת בכלל התוכנה שלנו. לא תמיד, לפעמים שמים לנו איש הרשת שם לנו על הרשתות, אז קודם כל אנחנו צריכים לדעת איפה בכלל נמצאת התוכנה. התוכנה אנחנו מסתכלים בקובץ, כאן יש לנו "הצג מחיצה פעילה" ואני רואה שהיא נמצאת ב-C. לתוכנה תמיד הקובץ, המחיצה שקוראים לה זה מסטריו.

שאלה מהקהל: עוד פעם אפשר?

קובץ- מחיצה פעילה, כאן הוא מראה לנו איפה המחיצה נמצאת. עכשיו, למצוא את הקובץ שאני עשיתי, אני הולך לסייר, יש לנו כאן מחיצה מסטריו, אתם רואים? מסטריו, כאן יש לנו H1-H2-H3, זוכרים? שם החברה זה שם המחיצה. חברה מספר 1 אני אכנס וכאן יהיה לי למטה קובץ כזה, זה קובץ ארוך, לא תוכלו להתעלם ממנו. אותו שולחים במייל למנהל ההסדרים, למסלקה פנסיונית או לכל דבר אחר.

שאלה מהקהל: אתה יכול לפתוח שנראה?

לא, לא ייצרתי אותו. את תראי את הקובץ, הקובץ הוא ארוך. שם ארוך. הקובץ הוא אותו קובץ, הנתונים אחרים. מה שאנחנו נעשה, מה שנעשה בעתיד הקרוב אני מקווה שזה יהיה משהו יותר ידידותי למשתמש.

אמרנו אנחנו נכנסים, אמרנו שזה ב-C- מסטריו. C יש מסטריו, כאן H1 זה חברה מספר 1. אני נכנס לכאן ואז הוא יופיע לי למעלה שם כזה ארוך מאד, לא תוכלו להתעלם ממנו. אתה רואה את הקובץ, אותו שולחים. את הקובץ הזה או טוענים למסלקה הפנסיונית או שולחים את זה למנהל הסדרים.

שאלה מהקהל: זה כמו טבלת אקסל כזאת?

לא, זה קובץ.

שאלה מהקהל: אי אפשר להיכנס ולראות.

אפשר.

זה היה בנושא הקובץ האחיד. אני אומר באופן כללי.

שאלה מהקהל: (לא ברור) תגיד מה לעשות.

במקרה ויש לך שיק, את רושמת אסמכתא ותאריך.

שאלה מהקהל: ואם זה העברה בנקאית?

אז את לא רושמת שום דבר.

אני אומר, הדברים הם הרבה יותר פשוטים ממה שנראה לכם. תנסו, תעשו לפי החוברת שיש לכם זה קל ופשוט. זה נראה מפחיד אבל זה לא.

אנחנו עכשיו מתחילים, כמה דברים לפני שאנחנו מתחילים, מה הדבר הכי חשוב בתכנת משכורות כמו בכל תוכנה? הדבר הכי חשוב זה הגיבוי. עכשיו אני רוצה להגיד לכם שאנחנו כל יום, אבל בלי יוצא מן הכלל כל יום מקבלים לאחרונה כאלה שנהרס להם המחשב עם וירוס כופר כל יום. ואנחנו כמעט כל יום שומעים שזה ששלח לנו וצועק געוואלד באידיש אין לו גיבוי. אז תעשו גיבויים אל תחסכו בזה.

רק ביום חמישי מישהו, לשכת שירות מאד גדולה נהרס לה כל המחשב עם וירוס כופר ואין לה גיבוי לכלום. אז ניסינו להעלות קצת זה אבל אין מה לעשות. אז תעשו גיבויים, לא אחד, תעשו שתיים- שלוש- חמש, אין יותר מידי בנושא של גיבויים. תעשו חלק בענן וחלק תקחו הביתה.

אני מבקש ממכם לטובתכם תעשו גיבויים כי אם מישהו רוצה לראות מה קורה כשלא עושים גיבויים שיבוא אלינו יום אחד וישמע מה קורה לאותו בן אדם שלא עושה גיבויים. אז תעשו גיבויים. זו היתה הערה של זה.

איך עושים גיבוי אם כבר היינו כאן, קודם כל כשאתם נכנסים לתוכנה, התוכנה עושה גיבוי אוטומטי שאתם אפילו לא יודעים עליו, אבל הגיבוי הזה לא יציל אתכם אם המחשב ילך. הגיבוי הזה יכול לעזור במקרה ולא עשיתם גיבוי ואנחנו יכולים לעזור עם איזשהו גיבוי שאנחנו עושים ברקע. למה הוא לא יעזור? כי הוא יושב איפה שהתוכנה. ולכן אם התוכנה תיהרס או יגנבו לכם את המחשב, לא תמצאו שום דבר.

איך עושים גיבוי? יש לנו כאן בקובץ- גיבוי ושחזור- גיבוי חברה/ גיבוי כללי. גיבוי חברה יעשה גיבוי רק של החברה, גיבוי כללי יעשה של כולם. איפה מגדירים איפה הקובץ נמצא? יש למטה הגדרות וכאן אומר לי מחיצה לגיבוי יזום Y/B כל אחד שייצור לו איפה שהוא רוצה רק שידע, רק אל תעשו את זה על אותו מחשב שאתם משתמשים בו. אם זה רשת תעשו למקומי, בקיצור תמצאו את הדרך.

שאלה מהקהל: המחשב שלי הוא (לא ברור).

אז תעשו מחשב אחר, שיהיה לכם גיבויים. אחרת אין אחריות על הזה. הגיבוי הוא מאד מהיר, גם אם זה חברה גדולה, זה דבר שלוקח שניות, אין טעם להתעכב עליו. בואו נמשיך כי אנחנו לא נגיע לכלום אם אנחנו נעצור בדברים האלה. הנושא של גיבוי אני חוזר ואומר, תעשו גיבויים.

שאלה מהקהל: השאלה העיקרית זה פרטי תשלום.

מה זה פרטי תשלום? היינו שם.

שאלה מהקהל: קולטי תשלום.

לא לא, היינו שם. אולי נחזור לשמה.

שאלה מהקהל: היינו, פשוט השאלה, לא ראיתי שם מקום איפה מכניסים מספר אסמכתא של העברה או של.

כשעושים העברה יש לך מקום להכניס את מס' ההעברה או את מספר השיק. את לוחצת על אנטר נוסף מאיפה שהיית, הוא ישאל אותך, אל תדאגי.

טוב, בואו נעבור על התוכנה, חלק מהדברים זה דברים שגם התעדכנו לאחרונה. דיברנו על נושא של העדכון קרנות פנסיה, גם כן לדעתי מי שעושה עכשיו כל מיני שינויים עם הקובץ האחיד, שיעשה את העדכון אחרי שהוא עושה את כל העדכונים, אחרת הוא יצטרך להיכנס עוד פעם. אז קודם תעדכנו לעובדים את הקופות אם צריך ורק אחר כך תעשו את השינוי. בנושא של טופס 126 לביטוח לאומי, נכון שזה עד ה-27 לחודש אבל יש עוד חודשיים, מי שלא דיווח, יש עוד חודשיים לדווח בלי קנסות. זה אומר שעד ה-17 למרץ אפשר לדווח בלי קנסות וזה כל פעם שצריך לדווח. זאת אומרת, ב-17 ב-18 היתה בהלה וכולם אמרו שזה, לא, רצוי אבל מי שלא מסתדר, מי שיש לו דברים אחרים, לא יקרה שום דבר אם הוא יעשה את זה אחרי שבוע- שבועיים- שלושה. לא לעבור את החודשיים כי אז יכול להיות שיהיה קנסות, אני לא יודע מה ביטוח לאומי יעשה.

שאלה מהקהל: אפשר לדווח את כולם ביחד?

אפשר לדווח את כולם ביחד, בהחלט. לא ידוע לי שיש תקלה, עובד מצוין. אפשר לדווח את כולם ביחד דרך ממשק WCF או דרך B2B. בואו נמשיך, זה בנושא של ביטוח לאומי.

עכשיו בואו נעבור על החברה, על חלק מהדברים נעבור בזה. קודם כל יש לנו כאן את פרטי החברה, בבקשה תכניסו אותם כדי שיהיו מעודכנים, אצל המון מעסיקים הם לא מעודכנים ואחר כך יש תקלות בדיווח לביטוח לאומי ותקלות בדיווח למס הכנסה.

דרך אגב, ביטוח לאומי, מי שיודע מה זה WCF, אנחנו עוד נדבר על זה, אבל מי שיודע מה זהWCF, דרך אגב אני לא יודע למה לא כולם משתמשים ב-WCF אבל השנה ביטוח לאומי רוצה לאלץ או להכריח או להמליץ שכולם יעברו ל-WCF, זה הכי נוח, הכי קל, הכי מהיר והכי טוב שיש.

מזהה פנקס לביטוח לאומי, בטח חלק גדול מכם נתקל בזה לאחרונה. היו אצל הרבה אנשים היו מזהה פנקס של 2015, בדצמבר 2016 ביטוח לאומי אמר "לא עוד" וביקש מזהה פנקס, ואז כולם התקשרו אלינו, היה לנו 600 טלפונים רק בנושא של מזהה פנקס, אנחנו לא יודעים מה מזהה הפנקס שלכם.

עכשיו, על כל מכתב שאתם מקבלים מביטוח לאומי מעסיקים יש לכם מזהה פנקס. גם בפנקס עצמו על המקור יש על ההעתק אין. אבל מספר יש לך על כל דיווח. אתה מקבל אישור, יש לך מספר מדווח.

יש כאן אנשים, יש לקוחות שהם חדשים ממש וחלק מהדברים וודאי מוכרים לאחרים. אנחנו נשתדל לעבור על זה בצורה ממצה ומהירה כדי שנספיק לעבור על הדברים. אנחנו כמובן כותבים כאן, עוברים לפי השדות, להתקדם אפשר או עם העכבר או עם האנטר, בכל מקום שיש אפשרות  לבחירה אני יכול או עם העכבר ללחוץ על החץ למטה או אם אני עובד על מקשים אני יכול עם הספייס למטה, ברגע שאני מגיע, לוחץ על הספייס, אתם לא רואים שאני לוחץ אבל תאמינו לי שאני לוחץ וגם אז נפתח. פשוט אז לא צריך לעבור לעכבר.

כתובת, מאד חשוב. אחוזים, מה שחשוב כאן, למי שיש מס מעסיקים צריך להכניס מס מעסיקים. כאן יש שעות תקן של החברה. אתם יודעים שכל עובד שהוא עובד במשרה מלאה, לא עובד שעתי או יומי, צריך לכתוב את אחוזי המשרה שלו. זה החוק, מה לעשות? על התלוש חייב להיות התקן. פה זה לחברה, כאן אנחנו מגדירים מה התקן של חברה. יש איזשהו תקן מוזר שאף אחד לא יודע, מספר מוזר כזה 186, עובד שהוא עובד 100% מהמשרה שלו בחברה, נכתוב כאן, כאן יהיה 186 כל החברה, נכתוב אצל העובד עוד מעט אנחנו נראה 186 ואז יהיה כתוב בתלוש 100%.

שאלה מהקהל: כל חודש אתה צריך להכניס?

לא, זה מספר שהוא חד פעמי.

הגדרות בנקים אנחנו יכולים להעביר.

שאלה מהקהל: שאלה על התקן, כשאני מוציא דו"חות לביטוח לאומי כשיש תקן 186 הוא לא כותב מלא, הוא כותב את השעות.

זה מה שהוא צריך.

שאלה מהקהל: הוא אמור לכתוב מלא וחודשי, לא שעות.

אוקי, יכול להיות. נבדוק את זה. שלח לי על זה, אני פשוט לא אזכור.

בנקים, אנחנו יכולים לרשום כמה בנקים שאנחנו רוצים, זה בנקים של המעסיק שהוא מעביר משכורת. אם אני רוצה להעביר 50,000 שקל לדוגמא מבנק לאומי ואת היתר מבנק אחר, אני יכול לעשות. כאן אנחנו רק מגדירים את הבנק, בנקים של מעסיק.

שאלה מהקהל: אם החלפתי חשבון וסניף אני יכולה לשנות?

כן, את מעדכנת כאן. את יכולה לשלוח. הגדרות כלליות כרגע לא ניכנס, כאן יש דיווח ממוכן לביטוח לאומי, שרוצה את ה-WCF צריך לעשות כאן V. כאן יש התראת שכר מינימום למי שזה מטריד אותו השכר מינימום. כי ברגע שאתם משלמים פחות שכר יסוד ותוספת יוקר שהיום אין כל כך, משלמים פחות מזה, אנחנו מוציאים התראה.

אם מישהו משלם נניח בעיקר עמלות וכל מיני דברים כאלה ולא רוצה שההודעה הזאת תקפוץ לו כל הזמן אז הוא כמובן יכול לבטל את זה. אפשר להדפיס כאן, יש כאן אופציה להדפיס יום הולדת בתלושים וכאן את ההודעה שאפשר כמובן לשנות. אנחנו כמובן יוצאים ב-X או ב-Escape האם לשמור? כרגע לא שיניתי שום דבר, הוא לא שואל אותי. אם הייתי משנה משהו הוא היה שואל אותי אם לשמור.

חברת מעטים, את צריכה לרשום את זה חברת מעטים או לא. אם לא הגדרת כלום יהיה כתוב לך "לא הוגדר" אבל אז תתבקשי כשתלכי ל-126 תתבקשי למלא את זה.

מחלקות, אנחנו יכולים להגדיר את המחלקות, לא ניכנס לזה, אנחנו מגדירים את המחלקות. אם אני רוצה אחר כך לחלק את העובדים לפי מחלקות לצורך תמחיר, לצורך הנהלת חשבונות, לעבוד על מחלקה מסוימת, אני יכול.

מאפיינים, זה אחד הדברים הכי יפים שיש בתוכנה. לצערי לא הרבה אנשים משתמשים בזה וחבל. למה אנחנו משתמשים במאפיינים? כשיש לנו חברה ואני לא מדבר על חברה של שני עובדים, אני מדבר על חברות טיפה יותר גדולות, אנחנו רוצים להשתמש בדברים שהם מאפיינים ספציפיים לעובדים. סתם דוגמא, אם יש הסעות ואני רוצה לדעת איזה מהעובדים נוסעים בהסעות, איזה מהעובדים אוכלים ארוחות, איזה עובדים ג'ינג'ים ואיזה עובדים זה משרת אם או כל דבר אחר שאני רוצה לדעת. אני כותב כאן את המאפיין.

כאן יש סתם חודשי חופשי זה אמור להיות או אוהד של מכבי- תל אביב, יש עוד כאלה? בקיצור, מנהל מחלקה או כל דבר אחר שהוא לא לפי מחלקה, לא לפי מספר תעודת זהות, לא לפי זה. וזה דבר שהוא דבר לדעתי הוא דבר שהוא נהדר בתוכנה ומי שלומד לעבוד איתו יכול להפיק מזה הרבה מאד תועלת. כאן אני רק מגדיר איזה מאפיינים יש לי.

אצל העובד אני מגדיר איזה מאפיינים יש לעובד. תזכרו, אנחנו כרגע בכלל רק בנושא של חברה, ההגדרות הכלליות. קופות גמל עברנו וראינו, רכיבי שכר, אנחנו יכולים להקים כאן כמה רכיבי שכר שאנחנו רוצים. כשאנחנו מקימים רכיב שכר, אנחנו מקימים רכיב, איזה רכיב נעשה כאן? יום עיון, אני יודע? שמפניה ורודה, בלי שום קשר ל. ברירת המחדל: "חייב במס הכנסה, חייב בביטוח לאומי, חייב מס מעסיקים", ברור שמי שאין לו מס מעסיקים אז לא לוקח לו מס מעסיקים.

יש לנו כאן הגדרה של רכיב שאני יכול ואנחנו נראה את זה אחר כך אצל העובד, אני יכול רכיב רגיל זה רכיב שעומד בפני עצמו, ואני יכול רכיב שהוא רכיב שהוא נגזר מכל מיני רכיבים אחרים, כל מיני נוסחאות, זה כבר דברים שהם יותר מורכבים, יותר מסובכים.

סתם לדוגמא, מישהו שהוא עובד לפי שעה, עובד שעתי, אבל חג משלמים לו לפי ימים או חופש לפי ימים. איך אנחנו יודעים? את מחיר השעה אנחנו מעדכנים, איך אנחנו יודעים מה מחיר היום שלו? אנחנו פשוט מכפילים, נכון? עם הכפלה יש שתי בעיות, א' שאנחנו צריכים להכפיל, אני מניח שזה לא כל כך קשה במיוחד שהיום יש מחשבונים. הבעיה היא לזכור להכפיל. ולכן אני יכול לבוא ולהגדיר, עוד פעם זה בתור דוגמא, שהיום חופש או היום חג או יום בחירות או כל יום אחר יהיה הכפלה של שכר היסוד כפול 8 או כפול 8.5 או כל מספר אחר שאנחנו רוצים.

ואז ברגע ששכר יסוד יתעדכן, כמו שהוא מתעדכן החודש, לא השכר יסוד, השכר מינימום, בלבלתי כאן בין שני הזה, ברגע ששכר של העובד היומי או השעתי מתעדכן, גם השכר של היום חופש, יום הבראה וזה יתעדכן אוטומטית. זה דוגמא למה אנחנו משתמשים באחוזים.

עכשיו, כאן יש סוג שלא הרבה משתמשים בו. סוג רכיב מיוחד, אז ברירת המחדל היא לרוב פיצויים, סליחה היא לרוב N. אם זה רכיב פיצויים, לנו יש פיצויים פטורים ופיצויים חייבים, אם מקימים עוד רכיב פיצויים אז צרי להגדיר את זה פיצויים. אבל מה שחשוב בעיקר זה כל הנושא של כיסוי הוצאות ושעות נוספות מאמץ מיוחד כי זה נכנס גם לטופס 126 ולכן אם יש לכם משהו למשל ביגוד שאתם מחזירים לעובד, זה כיסוי הוצאות, תגדירו את זה ככיסוי הוצאות.

אם זה סתם איזשהו רכיב שאתם משלמים לו, תתנו לו. בקיצור,  זה לא נותן שום דבר, זה נותן למס הכנסה כנראה משהו כי אנחנו צריכים לדווח את זה בטופס 126. מבחינת חישוב של הרכיב, אין שום הבדל, אתם לא תרגישו בשום דבר.

שאלה מהקהל: איפה מגדירים לאיזה רכיב יש הפרשות לגמל או לא?

חכי. אנחנו בהחלט נגיע לזה. דרך אגב, את צודקת כי אני לא הראיתי את זה. אנחנו כרגע בנושא של רכיבי שכר וזה מספיק לנו בשלב זה ואם שאלת על גמל זה משהו שאנחנו לא עברנו עליו קודם, היינו במסך של קופת גמל, ברירת המחדל תמיד לקופת גמל זה השכר יסוד ותוספת יוקר.

אם אני רוצה לרכיב, סליחה לקופת גמל, ביטוח מנהלים או כל דבר לעשות על רכיבים שונים, יש לי כאן נוסחה, אני פותח את הנוסחה, אתם רואים עוד פעם, נוסחה, זה נוסחה. אני לוחץ על מקש שמאלי של העכבר וכאן יש לי את הרכיבים.

אני בוחר תשלום- שכר יסוד ונניח סתם דוגמא שעות נוספות, אל תגידו לי שזה לא נכון, כל אחד מגדיר על מה שצריך. כאן אני מגדיר 100%. מה המשמעות של 100%? קח את כל הרכיב. היה פעם, היום זה פחות נפוץ שנתנו לעובדים, בעיקר בהייטק, שנותנים 80% לקופה כזאת ו-20% לקופה אחרת. ולכן מי שהיה רוצה 80% מקופה אז היה כותב 80%. מי שרוצה 100% מקופה זה עושה על כל הקופה. עכשיו, כשאני.

שאלה מהקהל: למה הברירת מחדל שלכם זה לא שהחופש והמחלה?

תעשי מה שאת רוצה כי אני לא יודע מה את רוצה מראש לעשות. אנחנו לא פרשנים של החוק, כל אחד שיעשה מה שהוא רוצה. אנחנו נותנים לך את האפשרות להגדיר. כשאנחנו מגדירים כאן זאת ברירת המחדל של הקופה. ברגע שנבחר לעובד את הקופת גמל זה מה שיהיה לו, על הרכיבים האלה זה יהיה. ועדיין אצל כל עובד, ואנחנו נראה את זה אחר כך אצל העובד, אני יכול לעשות על רכיבים שונים. יכול להיות שאני לכל העובדים סיכמתי שאני עושה על רכיבים מסוימים ולדוד החלטתי שאני נותן על רכיבים שלאחרים אני לא נותן. אני מדבר על דברים שאני לא מחויב על פי חוק, מותר לי לשלם יותר. אני יכול לשנות אצל דוד. עוד פעם תזכרו, מה שאני מגדיר כאן זאת תהיה ברירת המחדל של הקופה.

שאלה מהקהל: זה יהיה לכל העובדים פה?

כל מי שיבחר את הקופה. הוא לא ישנה לעובדים קיימים, זה רק לעובדים חדשים שיבחרו את הקופה אז זה יהיה בהתאם להגדרה.

שאלה מהקהל: ולעובדים קיימים צריכים להיכנס אחד אחד?

כן. אם זה לא היה מוגדר אז חייבים להיכנס אחד אחד.

שאלה מהקהל: אין אפשרות לעשות את זה?

לא. אפשר לעשות את זה דרך חתך אורכי אבל לזה אנחנו עוד לא הגענו. נגיע לחתך אורכי אז אנחנו נראה איך עושים.

הגדרה של שעות נוספות, אנחנו מגדירים את שם הקופה, האחוז, שם השעות הנוספות. אותו דבר יש לנו על משמרות, אנחנו מגדירים את השם, את האחוז ואנחנו חייבים להגדיר לעסקים שיש להם משמרות, לא בכל עסק יש משמרות, צריך להיות לזה אישור, יש משמרת ראשונה, שניה או שלישית, למה? כי על משמרת ראשונה אין זיכוי משמרות למס הכנסה ולכן חייבים לקרוא לכל סוג לסווג אותו לפי סוג המשמרת.

הכנסות זקופות, אנחנו פשוט מגדירים את שם ההכנסה. כשאתם מקבלים את הקופה יש לכם כבר חלק מההכנסות. אם רוצים להכניס, אנחנו מכניסים את שם הקופה ונותנים את זה לפי הסוגים שמופיעים כאן, אחד מהסוגים האלה.

אותו דבר ניכויי רשות, אני מקים כאן את ניכויי הרשות שלי כשברירת המחדל זה רכיב רגיל. אם אני רוצה להקים הלוואה אני מקים רכיב, כאן קראתי לו הלוואה, אפשר לקרוא לו איך שרוצים. אני מגדיר סוג הלוואה ובסוג הריבית אני צריך להגדיר לו, הוא לא נותן לי כאן להשתמש אבל הוא שואל אותי אם זה ניכוי, אם אני מוריד ריבוי או אם זה שווי.

אתם יודעים שאם אתם לא לוקחים הלוואה אתם צריכים לקחת שווי. אם אני אומר לו שניכוי, אני צריך להקים רכיב נוסף שקוראים לו ריבית או כל שם אחר ולהגדיר את זה כניכוי ואם זה שווי בהכנסות זקופות אני מקים רכיב שקוראים לו שווי ריבית, סוג שווי ריבית. ואז התוכנה תעשה אוטומטית את חישוב ההלוואה בהתאם לכללים.

הגדרות להנהלת חשבונות, אנחנו ממשיכים פשוט לפי אותו הזה. הגדרות להנהלת חשבונות, למרות שזה כבר הסוף אחרי שעשינו את כל המשכורות, אבל אנחנו בהגדרות.

אני מגדיר את המחיצה, את סוג הנהלת החשבונות שיש, וריכוז בהעברה, ריכוז בהדפסה. מה זה אומר ריכוז בהעברה או בהדפסה? אם יש לי כמה כרטיסים שזה אותו שם כרטיס להנהלת חשבונות, אם זה ריכוז זה יופיע בסכום אחד, אם זה לא בריכוז, זה יופיע אחד אחד.

למשל סתם דוגמא, אם אני רוצה לעשות את כל העובדים אני רוצה לרכז בכרטיס אחד, אני רוצה לראות אם את הסכומים אחד אחד, אני עושה בלי ריכוז, ואז אני רואה אחד אחד. אני חושב אישית שזה מיותר. יש לנו כאן אפשרות לעשות גם חיוב בנקים.

אם עשיתם העברת בנקים, העברה של הכסף, העברה דרך מס"ב אז הוא עושה גם דרך שיקים דרך אגב אפשר אב אם עשיתם את ההעברה ואתם רוצים שזה יופיע בהנהלת חשבונות, תעשו חיוב בנקים ואז הוא יצרף לכם גם את הנטו.

זאת אומרת מצד אחד הוא יזכה את הבנק ומצד שני יחייב את העובדים ואז כרטיס של העובד אמור להיסגר. זאת ההגדרה הכללית, אפשר כאן אם יש לנו משכורת ואני מאיזושהי סיבה רוצה לא לעשות את כל מה שמופיע במשכורת, אני רוצה לחלק את זה ברכיבים, אני יכול לעשות את זה לפי הרכיבים, לכל רכיב לתת כרטיס.

בנושא של רכיבי שכר זה לא כל כך אופייני אבל קופות גמל למשל, אם אני רוצה להעביר את זה לקופות גמל, את התשלום לכרטיס חוז1 אני אכתוב כאן את הכרטיס.

כרטיס חוז קופות גמל או כל אחד, כל אחד עם מספר האינדקס שהוא רוצה. אם אני רוצה להעביר לכל קופה בנפרד, אני אכתוב את זה, כאן יש לי את הקופות וכאן אני אכתוב את המספר האינדקס או שם אינדקס בהנהלת חשבונות. שימו לב רק לא לעשות את זה כפול שלא יהיה לכם גם פה בחוז וגם בהגדרה.

אמרנו, אם אני רוצה לעשות במרוכז, כרטיס חוז אחד לכל קופות הגמל לדוגמא, אני כותב כאן את כרטיס החוז, מספר האינדקס. אם אני רוצה לכל קופה כרטיס בנפרד, אני נכנס ללשונית גמל ורושם לכל קופה את הכרטיס שלו בהנהלת חשבונות. כאן זה בשמות אבל כמובן שזה יכול להיות כל מספר אינדקס. אותו דבר לגבי עובדים, אני יכול לנהל לכל העובדים כרטיס אחד, זיכוי עובדים. אם אני רוצה לכל עובד כרטיס, אני יכול להכניס את זה כאן. בעובדים.

שאלה מהקהל: ואני חייבת להעביר לכל עובד?

לא, את לא חייבת, את יכולה לעשות לכל אחד כרטיס אחד, איך שאת רוצה. ברור הנושא הזה? אם אני רוצה לכולם, אני רושם במרוכז, אם אני רוצה מפורט, אני רושם את זה במפורט.

אחד הדברים היפים שיש ומשום מה אנשים לא משתמשים בזה זה נושא של שווי רכב. עוד פעם, אני לא אומר לאף אחד איך לנהל את ההנהלת חשבונות שלו אבל הרבה מאד פעמים לעובד, שווי רכב המשמעות של רכב צמוד, רכב מסוים ולהגיד נכון, לכל אחד יש את הנכון שלו, אבל הרבה מאד פעמים רוצים לזכות את אותו כרטיס של העובד, את אותו כרטיס רכב לזכות אותו בשווי, הרי שווי אנחנו מחייבים משכורת, מזכים את הכרטיס עובד או מזכים כרטיס אחר, כל אחד איך שהוא רוצה.

כשרוצים לזכות את אותו כרטיס אני יכול לרשום כאן את הכרטיס של הרכב שאותו אני רוצה לזכות ואז אוטומטית זה מזכה. מה שאנחנו רואים הרבה מאד אנשים שעושים, שאת כל השווי רכב לוקחים לכרטיס אחד ואחר כך ידנית מעבירים את זה רכב רכב, אין שום צורך, אפשר מול העובד לרשום את הכרטיס בהנהלת חשבונות שמשויך לאותו עובד. גם אז, אם אנחנו רושמים את זה כאן אנחנו לא נרשום את זה כאן בהכנסות זקופות בשווי רכב.

שאלה מהקהל: איפה אני רושמת את המספר כרטיס שמשויך לרכב?

בהנהלת חשבונות? פה. הולכים לעובדים, העמודה הראשונה זה הנטו שהעובד מזוכה בו, הנטו שהעובד מזוכה בו והעמודה השניה זה שווי רכב. שם רושמים את הכרטיס שאותו אנחנו רוצים לזכות.

הסכמים, יש לנו הסכמי חופשה, מחלה, הבראה, לגבי הסכמי, בואו נתחיל דווקא לא מחופשה, על זה נדבר עוד מעט, יש לנו הסכם הבראה כשפה יש לנו את הימי הבראה בהתאם לחוק.

אם אתם רוצים מאיזושהי סיבה לעשות הסכם אחר יותר טוב כמובן, אתם יכולים גם יותר רע מבחינה טכנית אבל אסור לפי החוק. אפשר לעשות כאן חדש-  לתת הבראה איזה שם שאתם רוצים.

שאלה מהקהל: יש הבראה בצווי הרחבה.

כל אחד מה שהוא רוצה, איזה הסכמים שרוצים. מה שאנחנו מספקים עם התוכנה זה את ההסכם הבראה במגזר הפרטי, בדיוק. אותו דבר יש לנו מחלה, יש לנו מחלה יומי ומחלה חודשי. כשמחלה חודשי זה בן אדם שמקבל משכורת מלאה, על היום הראשון מורידים מאה אחוז, על היומיים אחרי זה מורידים 50% ואחר כך 0. לעובד יומי או עובד שעתי מוסיפים שהיום הראשון מוסיפים לו אפס, אחר כך יומיים חמישים אחוז ואחר כך 100%. אלה הם שני ההסכמים. גם פה אם מישהו רוצה לעשות הסכם אחר בהחלט מוזמן.

שאלה מהקהל: בהבראה איך הוא יודע איך לזקוף באופן יחסי שעות ימים?

נגיע לזה עוד מעט. תזכרו, אנחנו כרגע עוד לא הגענו לזה, אנחנו כרגע מדברים רק על ההגדרות הכלליות. וההסכם שמעניין אותנו זה הסכם חופשה.

למה הסכם חופשה כי ביולי 2016 כל מי שעובד עד 5 שנים קיבל יום חופשה נוסף, 11 ימים במקום 10 ימים, מדובר על נטו. שזה 16 ימים ברוטו. ובינואר יש הסכם, זאת אומרת מקבלים יום חופשה נוסף שזה 12 ימים למי שעובד עד 5 שנים.

עכשיו, מה שאנחנו עשינו, כל מי שהגדיר ב-2016 את ההסכם חופשה ולא שינה את השם שלו, העדכון הוא אוטומטי, לא צריך לעשות שום דבר. לא צריך לעשות שום דבר, פשוט שום דבר. אם מישהו עשה הסכם אחר או שינה את השם והוא רוצה לעדכן את זה אוטומטית, צריך ללכת להסכמים, החלפת הסכמי חופשה, וכאן יש לי את ההסכם עם מה שהוא מוחלף.

אתם רואים? זה מה שאנחנו עושים אוטומטית. אם אתם קראתם לזה שם אחר, אתם צריכים לקחת את השם כאן, כרגע אין. אבל אם כאן כרגע הייתי משנה את השם, ברגע שאני משנה את השם הוא לא מחליף לי אוטומטית. אז אני צריך ללכת ולבחור לו את ההסכם החדש מתוך הרשימה. עכשיו, למגזר הפרטי מה שרלוונטי זה חופשה 5 ימים 2017 וחופשה 6 ימים 2017, זה די הרבה הסכמים אבל מה לעשות? זה המדינה שלנו מחליפה הסכמים במהלך השנה. כמובן שאפשר תמיד לעשות אם יש למישהו הסכם שהוא יותר טוב, אז לא צריך לעדכן. יותר טוב תמיד מותר לעשות.

שאלה מהקהל: עובד התחיל לעבוד על הסכם של 18 ימים.

18 קבוע או מתחיל מ-18? מה שנשאלה שאלה, אם אני רוצה הסכם אחר בעצם, אני הולך לחופשה, כאן יש לי חדש, תקרא לו הסכם איזה שאתה רוצה, תעשה משהו שיהיה על שמי. אם אתה רוצה שזה יהיה אוטומטי, תעשה הסכם. אתה רוצה לזכור דווקא אתה מעדיף, אז שיהיה לך לבריאות. וכאן אני מגדיר שנה ראשונה 18 ימים, שניה 18 או כל מה שכתבתי. זאת הצורה לעשות את זה.

שאלה מהקהל: ואז אני בוחר לעובד בשם של ההסכם הזה.

בדיוק.

שאלה מהקהל: וידנית?

ידנית אתה יכול תמיד לעשות. אם אני רוצה להגדיר הסכם חדש: הבראה, חופשה, מחלה או כל הסכם אחר שאני רוצה, אני הולך להסכמים- חופשה במקרה הזה- חדש ואני מגדיר.

שאלה מהקהל: ואם אני לא רוצה להגדיר לכל עובד?

חתך אורכי. אני עוד מעט אראה אותו. זה נושא של הסכמים. עכשיו גמרנו את הנושא של הגדרות של החברה.

שאלה מהקהל: תמחיר.

חכי, עוד לא הגענו לזה. כרגע רק הגדרנו את הדברים הכלליים. מה שראינו מהנושאים החדשים זה שינוי של הסכמי חופשה וקופות גמל בעצם ראינו. עכשיו בואו נעבור בהקמת עובד או מה חשוב להסתכל אצל עובד.

קודם כל יש לנו כאן את הפרטים של העובד ואנחנו כמובן צריכים להסתכל ולהכניס את הנתונים הנכונים של העובד. זה מאד מאד חשוב. פעם היה עוד אפשר להדביק איזושהי תעודת זהות. גם היום מי שמאד רוצה שיהיה לו לבריאות. אנחנו לא מאפשרים לעשות את זה בתוכנה. אני מקווה רק שכולכם בלי יוצא מן הכלל יש לו בדיקות גם בביטוח לאומי. יש מישהו שאין לו בדיקות? מישהו שלא יודע על מה אני מדבר? כן לא? לכולם זה בודק?

תשובה מהקהל: כן.

מה שקורה, ברירת המחדל של התוכנה, כשאתם מקימים עובד חדש, התוכנה הולכת ובודקת אם העובד הזה קיים בביטוח לאומי. מה שהוא בודק, לפי כמה שמות, לפי כמה פרמטרים, שם משפחה, שם פרטי, תעודת זהות ותאריך לידה. אם הוא מוצא משהו שבכלל אין, אם יש שמה מישהי שקוראים לה אתי במקום אסתר, הוא ממליץ לתקן. אני מקווה שלכולכם יש, זה מאד חשוב. יש לקוחות, אפשר להסיר את הבדיקה הזו כי לפעמים זה  מעצבן אנשים וזה לוקח זמן.

שאלה מהקהל: זה אוטומטי?

זה עושה אוטומטי, ברגע שאתם רוצים לשמור, אתם רואים אותו מסתובב ואז הוא בודק. לפעמים הוא מודיע שאין תקשורת, אם האתר של ביטוח לאומי לא הספיק זה אז הוא אומר שאין תקשורת. מה לעשות? תבדקו בפעם אחרת. מה שהשתנה כאן אם אתם שמים לב, אין כאן. פעם היה: "ילדי אצלי, ילדי לא אצלי" אין. נעלם, אין.

מה שיש וחשוב מאד להקפיד, הילדים מופיעים כאן וכאן יש חזקה. עכשיו, הילדים האלה הם ילדים די מבוגרים אבל אם הם היו מתחת לגיל של קצבת ילדים, היה מופיע "קצבת ילדים". עכשיו, קצבת ילדים מביטוח לאומי, זה מאד חשוב במיוחד למשפחות חד הוריות. מי מקבל את הקצבה, לפי זה מקבלים גם את הנקודות זיכוי.

שאלה מהקהל: קצבת ילדים זה ק"י? יש איזה V?

לא. זה ברירת המחדל. תכף אני אראה לכם איפה צריך לבדוק, לעשות את זה.

שאלה מהקהל: יכול להיות שיהיה לך חזקה על הילדים בלי קצבה? זה לא נכון.

מה יכול להיות נכון או לא נכון? זה או V או לא  V.

שאלה מהקהל: פעם באמת היה רק האמא מקבלת או רק האבא מקבל.

היום אין.

שאלה מהקהל: אותו בן אדם שיש לו חזקה הוא גם מקבל את הנקודות אליו?

נכון. כתובת, כמובן להשלים את הפרטים. מה שחשוב לגבי כתובת זה לגבי הנחות יישובי פיתוח. יש פה מישהו שיש לו הנחות יישובי פיתוח? לעשות רק לפי כתובת וכאן לבחור את היישוב. לא לעשות שום דבר אחר. למה לא? כי אפשר לבחור את האחוז אבל אז אם זה ישתנה בשנה הבאה תצטרכו לחזור. ככה אנחנו פשוט מעדכנים את הטבלה ולא צריך לחזור. אז תעשו תמיד לפי כתובת. חייבים לעשות אישורי תושב. וודאי.

שאלה מהקהל: אבל אם עשיתי V לפי כתובת, הוא יתן לו אוטומטית.

אז אל תעשי V. אין לו הנחת יישובי פיתוח, אל תעשי לו V, תרשמי איפה הוא גר.

שאלה מהקהל: הוא גר ביישובי ספר.

אבל את ההנחה תתני לו רק כשהוא יביא את האישור. חייבים אישור וחייבים אישור כל שנה. מי שלא בטוח שחייבים אישור כל שנה שיסתכל בטופס 101 ו-130 העובד מצהיר וכתוב שם שחייבים לצרף. עכשיו, מי שלא יודע צריך לצרף גם צילום תעודת זהות. בואו נתקדם לגבי תאריך תחילת עבודה, תאריך וותק ותאריך פיצויים, לרוב זה אותו תאריך, התאריך שבו העובד התחיל לעבוד, לא חייב להיות אותו תאריך. סתם.

שאלה מהקהל: לגבי הכתובת, איפה כתוב תושב ישראל?

איפה כתוב תושב ישראל? כולם תושבי ישראל אלא אם כן הם לא. יש לעובדים זרים את כל ה.

שאלה מהקהל: זה המעמד בביטוח לאומי.

שאלה מהקהל: טופס 101 אתה מדפיס, לא יוצא תושב ישראל.

אז תגיד לו שיסמן "תושב ישראל" הוא צריך להצהיר שהוא תושב ישראל, מה לעשות?

שאלה מהקהל: אבל איך אני רושם את זה בתלוש?

אתה לא רושם. כולם תושבי ישראל אלא אם כן הם עובדים זרים. עוד פעם אני חוזר לגבי תאריכים. יש תאריך תחילת עבודה, תאריך ותק ותאריך פיצויים, לרוב זה אותו תאריך, תאריך שבו העובד התחיל לעבוד, לא חייב להיות.

תאריך הוותק משפיע על החופשה, על ההבראה ועל כל הדברים האלה. תאריך הפיצויים משפיע כמובן על הפיצויים. מתי לדוגמא שזה לא אותו תאריך? כשבן אדם עבר מחברה אחת שלי לחברה אחרת שלי, העברתי. עבד עשר שנים אז התאריך תחילת עבודה שלו נניח היום אבל וותק ופיצויים אני יכול אם לא שילמתי לו אני יכול לתת לו את זה אחורה.

עכשיו, שימו לב דבר שהשתנה כאן היום בגירסא הזאת, זה כל הצד הזה תקופות עבודה. עד עכשיו לא ראיתם את זה. מה זה תקופות עבודה? זה לכל העובדים שעבדו, הפסיקו וחזרו. עד היום התוכנה שלנו (טריו) היא תוכנה רב שנתית, יש לזה המון יתרונות, החיסרון של זה היה שכל מי שחזר זה נתן לו כל מיני נתונים היסטוריים. נכון להיום ברגע שעובד, אם הוא עובד תקופה אחת לא צריך לעשות שום דבר. אם הוא עבד וחזר צריך להכניס כאן את התאריכים, מתי היתה התקופה הראשונה, שניה ושלישית ואז הוא מתייחס אליו בתור כל תקופה לגבי ההסכמים שלה, כל דבר לגבי מה ששייך.

שאלה מהקהל: זה רק אם הוא עזב וחזר?

רק אם הוא עזב וחזר. בן אדם עזב וחזר, כאן זה התחיל ב-2006, כאן תכתבי את ה-2006 ופה תכתבי את הדברים החדשים. עכשיו, בעתיד הקרוב זה יעתיק את זה אוטומטי, נכון להיום זה עדיין לא מעתיק.

כאן יש כל מיני פרטים שאנחנו לא ניכנס אליהם כרגע. מחלקה כמובן אפשר להעביר עובד כל חודש מחלקה, אפשר להעביר עובד גם בתוך החודש בין כמה מחלקות. אנחנו נראה את זה. אפשר להעביר עובד בין כמה מחלקות. כאן אנחנו רושמים את המחלקה העיקרית, לעובד תמיד יש מחלקה עיקרית. כאן זה המחלקה העיקרית שלו. אז כתוב כאן איזה מחלקה מאיזה תוקף.

בעל שליטה, למי שעושה תיאום מס אנחנו צריכים לכתוב כאן בעל שליטה ותאום מס, אם אני עושה תיאום מס, אם בן זוג עובד, כאן אנחנו אומרים כן ואז הוא ישאל מי בן הזוג, כדי לתאם את המס.

המון פעמים שואלים אותנו כמה לשים אצלה ואם לתת נקודות זיכוי או לא לתת נקודות זיכוי, אין לזה הרבה משמעות מבחינת המיסים כי התוכנה עושה אצל הגבר, לרוב זה אצל הגבר, לא אצל האישה, אלא אם כן יש אישור מיוחד, התוכנה עושה את החישוב של האישה.

אם היה לה נקודות זיכוי היא תיקח פחות מס ואצל העובד יותר מס. אם לא היה לה נקודות זיכוי היא תיקח תשלם יותר מס ואצל העובד פחות, ולכן אין לזה הרבה משמעות.

מאפיין, זוכרים שאמרנו שיש דבר נפלא בשם מאפיין, פה אנחנו בוחרים לעובד איזה מאפיינים היו. אמרתם שיש עוד אוהדי מכבי, אני לא ראיתי כאלה אבל נניח שיש. יש גם תוקף, יכול להיות שאחרי משחק גרוע לא יהיה תוקף.

בקיצור, כאן מגדירים את כל הדברים של המאפיינים, מי שאתם רוצים להגדיר. אמרתי, לדעתי זה דבר נפלא. ומילא טופס 101 או לא מילא טופס 101, במעבר שנה, מי שמילא ב-2016 במעבר שנה זה התאפס, נהפך ללא מילא כלל, וצריך לכל עובד שממלא להיכנס ולבחור מילא- לא אלקטרוני. אתם יודעים שיש טופס 101 אלקטרוני.

דרך אגב, עוקץ היא אחת החברות היחידות שיש לה טופס 101 אלקטרוני. היתרון של טופס 101 אלקטרוני, המעבר הוא טיפה קשה היתרון הוא שלא צריך להחתים את העובד כל שנה, לא צריך לרדוף אחרי העובד כל שנה, כן החזיר לא החזיר, ממלאים פעם אחת. כשהעובד מתעדכן אצלו משהו, הוא מעדכן באינטרנט, זה מגיע למי שמפעיל את התוכנה והוא מחליט כן לקבל את השינוי או לא לקבל את השינוי. אז זה דבר שהוא טוב מאד. כרגע זה מעל 50 עובדים נדמה לי.

שאלה מהקהל: הטופס האלקטרוני זה דרך האתר?

דרך האתר, כן.

שאלה מהקהל: אפשר להעלות את זה לאתר אישי כמו 101?

לא, 101 זה איזשהו מודול נפרד. מה שחשוב זה שתמלאו את זה או לפחות תדעו למי לא מילאתם. אנחנו עוד מעט נראה איך אנחנו יודעים מי מילא ומי לא.

שאלה מהקהל: סליחה, בתחילת שנה יש אפשרות לשלוח במייל יחד עם התלושים לכל העובדים?

האמת היא שאני לא יודע לענות על זה. מביך אותי אבל אני לא יודע את התשובה.

שאלה מהקהל: איפה אני ממלא את הפרטים אם בן זוג בפנסיה כדי שאני לא אזכה אותו בנקודות זיכוי.

בן זוג עובד, בפרטים אישיים יש לך בן זוג. כאן מאד חשוב להכניס גם את הגיל של בן הזוג במיוחד אם הוא מבוגר, תאריך לידה.

שאלה מהקהל: אם אני מכניסה תאריך לידה הוא קובע מי מקבל נקודות זיכוי?

לגבי הסכמים, לגבי מבוגרים.

שאלה מהקהל: ואם הבן זוג לא עובד כי הוא חולה, אז אני לא צריכה.

את מגדירה מה שכתוב. את הפרטים שלו את מגדירה.

שאלה מהקהל: לא, כי התוכנה באופן אוטומטי ראיתי שהיא נתנה לי נקודות זיכוי על בן זוג שלא עובד.

תלוי בגיל.

שאלה מהקהל: מה המשמעות של קריטריון ותק?

תתעלם. כשאנחנו, מי ששם לב, כבר עשינו את זה לפני כמה שנים, כאן יש את הגדרת היעדרויות. למה עשינו הגדרת היעדרויות? כי אנשים לרוב שוכחים בכלל להגדיר איזה הסכם היעדרות יש לעובד ולכן אפשרנו להגדיר את זה כאן. עכשיו, זה נכון רק לחודש שבו מקימים את העובד, בחודש אחר אני לא יכול לשנות את הנתונים האלה.

פה אני צריך לרשום לאיזה הסכם הוא משויך, יש לי כאן מחלה, אני מגדיר את הסכם, תכף אנחנו נגיע להיעדרויות אנחנו נראה את הדברים האלה. בכל מקרה, הכנסנו את זה לכאן כדי שיוכלו להגדיר את זה ולא ישכחו.

מוסדות, הוא יכול להכניס לכאן את פרטי הבנקים של העובד, אם העובד רוצה לחלק את המשכורת שלו, אני מקווה שבעדכון הבא כבר אפשר יהיה להעביר סכומים, כי כרגע אפשר להעביר את זה רק באחוזים. 80% לאישה 20% למישהי אחרת. ואני מקווה שמחודש הבא אפשר יהיה להגדיר סכום כמה להעביר ואת היתרה. כרגע במקרה ולעובד יש יותר מבנק אחד אני יכול להגדיר, אם יש בנק אחד, כמובן שאני בודק.

שאלה מהקהל: אמרתם שעשיתם משהו עם הקיבוצניקים עם הטופס 101.

כרגע אין שום שינוי לגבי מיסוי לגבי דברים כאלה. כרגע זה רק אינדיקציה. יש לנו כאן מעמד לביטוח לאומי, עכשיו כל הנושא של עובדים זרים מי שיש, אנחנו לא נעבור על זה עכשיו. במכתב ששלחנו לכם יש את זה מאד בפירוט כי יש שמה שינוי לגבי נקודות זיכוי לגבי עובדים זרים ולעובדים זרים שבסיעוד. למי שיש עובדים זרים שיקרא את זה בעיון רב. בכלל, תקראו את כל המכתב בעיון רב, זה יחסוך הרבה שאלות.

שאלה מהקהל: יש אפשרות לשלם שכר (לא ברור)?

לא אוטומטי. מה, שהתוכנה לא תתן יותר מזה? לא.

נקודות זיכוי, אנחנו כאן רואים את נקודות הזיכוי ופירוט נקודות הזיכוי של העובד. אם מאיזושהי.

שאלה מהקהל: אפשר להגיד (לא ברור) על תואר ראשון ושני?

לא. תקראו את זה. זה יהיה יותר מפורט ממה שאני אגיד.

נקודות זיכוי, כאן הוא מראה לנו את נקודות הזיכוי, העובד הזה קיבל רק 2.25 נקודות זיכוי. אם היה לו עוד ילדים, ילדים קטנים עד גיל 5 מתחת לגיל 5 בחזקה או לא בחזקה, גרוש, רווק, חד הורי, כל הפירוט, היה לנו את הפירוט כאן וכאן היה לנו נקודות זיכוי. אם מאיזושהי סיבה, אני לא מכיר הרבה סיבות אבל אם מאיזושהי סיבה אני רוצה לשנות לו ידנית את נקודות הזיכוי אני יכול להיכנס ולכתוב לו כאן 8 נקודות זיכוי ולתת לו את נקודות הזיכוי האלה.

שאלה מהקהל: אבל אסור.

אסור, אני לא מכיר סיבות לעשות את זה אבל אם מישהו לא יודע, מבחינה טכנית יש אפשרות. זה הגדרה של פרטים אישיים.

עכשיו בואו ניכנס להיעדרות. כשאנחנו רוצים להיכנס להיעדרות, להגדיר לעובד הסכמים או כל דבר אחר, אני נמצא כרגע בעובד- היעדרות- ניהול חודשי, אני נכנס לעובד וכאן אני רואה את כל הפרטים שלו. הסכם, קראנו לו עוקץ 5 ימים, שנתי 18, את זה אתם רואים זה אפור, אני לא יכול לשנות את זה. מקסימום אם אני רוצה להגביל את מספר ימי החופשה, ימי חופשה כמובן אנחנו לא מגבילים, ימי מחלה אנחנו כן מגבילים או יכולים להגביל ל-90 יום וסוג חישוב.

שאלה מהקהל: למה אי אפשר להגביל ימי חופשה?

אפשר, אבל זה לא לפי החוק, לפי החוק אין הגבלה.

שאלה מהקהל: לא נתן לי לשנות את ההסכם.

טוב מאד שלא נתן לך, למה? אם השתנה העובד באמצע שנה, העובד העליתי אותו בדרגה, רציתי לתת לו הסכם אחר החל מינואר 2017, אני יכול ללכת להסכם ולבחור מכאן את ההסכם ואז הוא יתן לך רק מאותו יום. אם תצליחו לשנות את ההסכם מלמעלה, אמרנו זה רק בחודש שהקמתם את העובד, הוא ישנה מהיום שהוא התחיל לעבוד. תבדקו טוב אם אתם רוצים לעשות את זה. אמרנו, אם זה מהיום והלאה זה רק נכנסים לפה ומודיעים בצד, כאן את ההסכם.

סוג חישוב, יש לנו כמה הסכמים, יש רק אחד שהוא נכון ואף אחד שלא עושה את זה. יש לנו שנתי חלקי 12 נותן 1/12 ממה שמגיע לעובד, יש לנו ימים שעות שהוא עושה לפי החלק היחסי שהעובד עבד, עבד 118 שעות מתוך 147, יתן לו את החלק היחסי. יש לנו לפי ימים, למה לפי ימים? זה עושה כמו ימים- שעות אבל הוא עושה רק לפי ימים. כי בחוק כתוב לפי ימים ויש את ההסכם הנכון היחידי שזה חופש על פי חוק חופשה שנתית ששמה הוא בכלל עושה משהו אחר, אף אחד כמעט לא עושה את זה, לדעתי בתוכנות אחרות אין את זה בכלל, ששמה הוא עושה את החלק היחסי שהעובד עבד חלקי 200 או 240 והוא בודק את זה כל חודש. היחידי שנכון לפי החוק זה חוק חופשה שנתית.

אלא מה, למה אפשר לעשות את ההסכמים האחרים? כי הם לרוב יותר טובים ולכן אין פגיעה בעובד אבל המעסיק משלם יותר. אבל מה שנכון זה חוק ע"פ חוק חופשה שנתית שאמרנו ששם זה עושה את החלק היחסי. הוא לוקח כל חודש הוא לוקח את החלק היחסי. לא רק זה אלא ששמה אין שברים. זאת אומרת, יש רק ימים שלמים. ולכן חודש אחד הוא יכול לקבל 0 ימים וחודש אחרי זה הוא יכול לקבל יומיים. וזה מזמין הרבה שאלות מהעובדים שזה לא.

שאלה מהקהל: מה זה ימים?

הוא מחשב לפי החלק היחסי של הימים. כמו ימים- שעות, אז לפי ימים. אם הוא עבד עשרה ימים מתוך 22, הוא יתן את החלק היחסי בימים.

שאלה מהקהל: זאת אומרת אני בוחרת (לא ברור)?

בדיוק. יכול להיות שעובדים יבואו ויתלוננו על הרעה בתנאים אבל זה לא עניין שלנו. אפשר לעשות את זה מתי שרוצים.

שאלה מהקהל: אם עובד (לא ברור) עד סוף החודש, אני לא רוצה שהוא יעשה את זה שנתי. אני יכולה להגדיר את זה.

התשובה היא כן. נשאלה שאלה אם עובד מתחיל בסוף חודש, עובד כמה ימים, מה לעשות? א יש כמה ימים. אמרנו, אם תעשו חופש על פי חוק חופשה שנתית זה יהיה נכון כי הוא עושה תמיד לפי החלק היחסי שהוא עבד.

שאלה מהקהל: אחרי זה אני יכולה להגדיר?

את יכולה כל חודש לבוא ולשנות את סוג החישוב. את רואה, כל חודש אפשר לשנות את סוג החישוב.

שאלה מהקהל: היה לי שעובד עובד 6 ימים במקום 5 ימים. ניסיתי לשנות ו(לא ברור).

אני לא יודע, צריך לראות למה את מתכוונת. עכשיו, יש כאלה שנתן, זה אתה לדעתי, שאמרו שיש להם בלאגן עם הימים שרוצים להתחיל, עד היום לא ניהלו בדיוק את הימי חופש ורוצים מהיום להתחיל לעשות סדר בבלאגן.

אני יכול לבוא ולעשות כאן ביתרה הקודמת בחודש שבו אני נמצא, יתרה קודמת כאן יש לי 112 ימים. זאת אומרת, הוא יצא לחופש אבל אף פעם לא רשמו את זה. אני רוצה לשנות ולרשום בעצם שמגיע לו 5 ימים, אני יכול לשנות ואז זה משנה את כל הטבלה. עכשיו, כמובן שאני יכול לעשות גם ניצול ידני אבל את זה אני יכול לעשות גם אצל העובד. זה הנושא של הסכמי היעדרות. עכשיו, מה שחשוב לגבי הסכמי היעדרות, ובזה אנחנו מסיימים ויוצאים להפסקה, יש לנו מה שנקרא ערכים התחלתיים, מה זה ערכים התחלתיים? אנחנו הרי לכל עובד צריכים להגדיר חופש מחלה, הבראה וככה הלאה, נכון? ואחת הבעיות זה שלפעמים אנחנו שוכחים. מה לעשות? אנחנו אנשים מאד מסודרים אבל מידי פעם שוכחים ולכן צריך לעשות ערכים התחלתיים.

ברגע שאני מגדיר מה ההסכמים שהם אצלי הערכים ההתחלתיים, כל עובד חדש שאני אקים, זה מה שהוא יקבל, זה מה שאני אתן לו. אם יש לנו עובדים שאצלם ההסכם הוא שונה, אצלם אני צריך להיכנס ולשנות. אבל אם אצלי בעסק יש רק הסכם אחד, אף פעם אין לי בעיה. אם יש לי יותר מהסכם אחד, אני צריך לבחור את ההסכם שהוא הכי נפוץ, שהוא הכי שכיח. זה ערכים התחלתיים לגבי חופשים. מאד מומלץ לעשות את זה.

איפה זה נמצא? אני נמצא בעובד- היעדרויות- ערכים התחלתיים. בסדר? לכל עובד חדש, זה לא מעדכן זה, כל עובד חדש שנקים אותו, זה מה שהוא יקבל. עם זה הוא יתחיל. אמרתי אם יש הסכמים אחרים צריך לשייך הסכמים. נעשה הפסקה 5-10 דקות אחרי זה נמשיך.

הגענו למשכורת של העובד, כמה דברים חשובים. מטבע הדברים יש אנשים שיודעים את כל, או חלק גדול ממה שאני אסביר וחלק שעוד לא ראו. יש סוגי משרה, סוג משרה חודשית, אני כותב כאן את השכר לחודש. לעשות חישוב בכל שלב, אני יכול או ללחוץ על מקש F3 או ללחוץ על המחשבון. סוג משרה חודשי לפי ימים, בא ואומר לי, המשרה החודשית שלו היא 7,000 שקל אבל החודש הוא התחיל לעבוד במהלך החודש ואז הוא עבד 14 ימים מתוך 21. כשאני אעשה חישוב, אני ארצה את החלק היחסי. אותו דבר, סוג משרה לפי שעות.

שאלה מהקהל: זה בחודש מסוים אני יכולה לשנות.

את יכולה כל חודש לשנות. לפי העניין. בן אדם היה חולה ולא מגיע לו ימי מחלה. עובד שמתחיל באמצע חודש אפשר למשל. סיכמתי איתו על 7,000 לחודש, החודש הראשון הוא עבד רק 4 ימים. אני יכול לעשות לו שעתי, אני רק צריך לזכור חודש הבא לשנות לו את זה לשעתי.

סוג משרה לפי ימים יתן לי כאן את התעריף ליום. סוג משרה לפי שעות יתן את המשרה לפי שעות. זאת אומרת אם אני אכתוב כאן 40 שקל לשעה, הוא ייקח, יכפיל לי את ה-40 כפול 138.85. סוג משרה הפרשים, עובד שסיים לעבוד בחודש הספציפי, בחודש ינואר למשל הוא לא עבד בכלל, אם הוא עבד אפילו דקה זה לא יכול להיות הפרשים. אם הוא לא עבד בכלל אבל מגיע לו כל מיני הפרשים כמו פידיון חופשה, הבראה או כל דבר אחר, אנחנו עושים סוג משרה הפרשים ואז הוא מצרף את זה גם לצורך ביטוח לאומי גם לצורך מס הכנסה, הוא מצרף את זה למשכורת האחרונה שהיתה וזה יכול להיות גם בינואר ואין לזה משמעות בין השנים.

שאלה מהקהל: אני יכולה באמצע השנה להעביר עובד מעובד שעתי?

את יכולה כל חודש לעשות את זה. איך שאת רוצה. סוג משרה הפרשים אמרנו, חופשת לידה, שמירת היריון, חופשה ללא תשלום ופנסיה. חופשה ללא תשלום אתם יודעים, יש שלושה חודשים ראשונים תשלום לביטוח לאומי, חודשיים, אז התוכנה מחשבת את זה אוטומטית ואחרי זה מוציאה לכם תזכורת בנושא. היא צריכה לדעת מה לעשות עם זה כי זה כבר לא חופשה ללא תשלום על פי החוק. וסוג משרה לעובד לעובד שהפסיק לעבוד.

שאלה מהקהל: אישה שנמצאת בחופשת לידה אני צריכה לרשום כל חודש שהיא לא?

לא כל חודש. את עושה פעם אחת עד שהיא משנה את הסטטוס או שהיא מפסיקה לעבוד או שהיא חוזרת למשרה רגילה. אמרנו שיש לנו משכורת 7,000 שקל, אם אני רוצה להוסיף רכיבים אני יכול לסמן תוספת יוקר. מישהו שמע על דבר כזה לאחרונה? אני יכול לסמן את הרכיבים ולבחור אותם, יש לי פה את הרכיבים. שכר יסוד 7,000 שקל, אם אני לא כותב שום דבר זה הכל בברוטו. אם אני רוצה שהשכר יסוד יהיה בנטו, אני לוחץ על נטו, אני יכול גם להקיש על האות נ', אם אני אעשה עכשיו חישוב, העובד יקבל 7,000 שקל נטו.

אם אני רוצה שזה יכלול נסיעות, יכלול נסיעות נניח 240 שקל נסיעות. מול הנסיעות לא כתוב שום דבר ואז זה ברוטו שכלול בנטו. הוא עדיין יקבל 7,000 שקל כשהוא יחלק את הרכיבים בין השכר יסוד לנסיעות.

אם אני רוצה שסך הכל העובד יקבל 7,000 שקל שזה כולל כבר את הנסיעות, אני אכתוב נ מול השכר יסוד ובנסיעות אני לא אכתוב כלום כי זה כלול בתוך. אם אני ארצה תוספת נטו לנטו אני אכתוב על זה נ' שאז זה יתן לו 7,240. הוכחה, הנה יש הוכחה.

אם אני רוצה תוספת ברוטו, אני עושה תוספת ברוטו, אני עושה ב'. עכשיו הוא יתן לי 7,000 שקל ועוד מה שיוצא מהזה. כל הדברים האלה ברורים. מה שאולי אתם לא יודעים זה אם אני רוצה בעלות לעשות, לא בנטו, לא בברוטו אלא בעלות. מתי זה אופייני? מתי זה קלאסי? אני יכול למשל אם יש שני בעלי שליטה שכל אחד לוקח לחלק יש ביטוחי מנהלים לחלק אין, כל אחד והזה שלו ורוצים שיהיה אותה עלות או עלות שונה. אני יכול כאן לכתוב עלות ועכשיו הוא יתן לי משכורת שסך הכל העלות שלה היא 7,000 שקל.

רוצים לראות? בואו נראה עלויות, יש כאן? לא הורדתי את הנסיעות נכון. דרך אגב, אם אני אעשה ככה, עכשיו הוא כן יתן 7,000 שקל נטו, 7,001 זה בגלל העיגולים, אני יכול גם לעגל את זה שלא יהיה השקל. ברור הנושא הזה של העיגולים? אמרנו, אם זה הכל בברוטו, אני לא כותב שום דבר. אם זה נטו כולל מה שנקרא שאני רוצה זה, אני כותב בשכר יסוד את הנטו הכולל וברכיבים האחרים אני לא כותב שום דבר. אם אני רוצה להוסיף רכיב ברוטו או נטו, אני כותב מול הרכיב מה זה, אם זה ברוטו או נטו. עלות זה סך הכל כמה שעולה למעסיק כולל ביטוח לאומי מעסיק וכולל הפרשות לגמל מעסיק.

עכשיו, יש את זה אמרתי בין שותפים או עמלות, אני בא אומר לאיש מכירות שלי, אתה יודע מה? אם אתה מצליח למכור לדוד, אחד ממכם דווקא זה יהיה רעיון יותר טוב. אבל אם אתה מצליח למכור אתה מקבל 2000 שקל עלות, אני יכול לתת לו 2000 שקל בעלות ואז יהיה לי בתור מעסיק זה מה שתהיה העלות הישירה.

שאלה מהקהל: אם יש לי כמה רכיבים באותו תלוש, אני כותבת על כל הרכיבים עלות?

אני כותב מה שאני רוצה. אני יכול לרשום.

שאלה מהקהל: אני רוצה שהעלות תהיה 30,000.

שסך הכל עלות יהיה 30,000?

תשובה מהקהל: כן.

אז אני כותב בשכר יסוד 30,000 וזהו. מה שכתוב.

שאלה מהקהל: אבל אני רוצה שיהיה מפורט הרכיבים האלה.

הנה, יש לי כאן נסיעות. יש לי נסיעות, סך הכל עלות 30,000-30,001 זה הנושא של נטו- ברוטו- עלות. אם אני לא כותב שום דבר, אם אני לא כותב סכום מול הרכיב אז זה אחד. אם נסיעות למשל אני משלם 25 שקלים ואני רוצה שזה יכפיל כפול 10, ברגע שאני רושם כמות זה מכפיל את הכמות כפול שעות.

שאלה מהקהל: אם אתה רושם בשכר יסוד את העלות לגמל את השלושים או את ה-27?

הוא ייקח מהברוטו, סך כל העלות תישאר 30,000 שקל. מהברוטו הוא לוקח תמיד, מה-27, מהברוטו. יש לנו רכיב נפלא כמה מכם מכירים אותו, אני מקווה שכולם, קוראים לו רכיב אפס.

עכשיו אפס אני לא מתכוון אפס בספרה אלא אפס מילולי. מה זה אפס מילולית? בן אדם היה בחופשה 4 ימים, שילמתי לו או לא שילמתי לו, לא משנה. סליחה, היה 4 ימים בחופשה, אני רושם 4. עכשיו בחופשה זה דבר קלאסי שחודש אחרי זה או שהוא לא יצא או שיצא מספר שונה. אם אני לא אשתמש ברכיב אפס אני צריך לזכור, זאת הבעיה לזכור, הבעיה היא לא לשנות, הבעיה לזכור ללכת ולשנות כי אם אני לא אשנה, זה יישאר אותו דבר.

אתם זוכרים? כל הרכיבים נשארים אותו דבר למעט שעות נוספות אלא אם כן אנחנו מודיעים להם משהו אחר. רכיב אפס בא ואומר: חודש הבא הוא מאפס את הכמות וכל זמן שאני לא מעדכן את הכמות העובד לא יקבל את זה.

זה דבר נהדר למי שמשלם חופשה, מחלה, הבראה. אני משלם הבראה לעובד ואני לא רוצה חודש אחרי זה לזכור לבטל את ההבראה, תכף אנחנו נראה מה עושים עם ההבראה. אני מכניס רכיב אפס. עכשיו, איפה אני מגדיר רכיב אפס? תכף אנחנו נראה.

שאלה מהקהל: חופש לעובד שלושה ימים, באופן סכמתי אני אראה שלושה ימים, אני לא צריכה לעדכן.

מי שמשתמש בשעון נוכחות במעבר, אני לא יודע אם זה טרילוגיה או לא, דרך אגב, מי שלא יודע מה זה טרילוגיה, יש לנו טרילוגיה, זו תוכנה מאוחדת, היתרון הגדול שלה שלא צריך להקים את העובדים פעמיים ולשייך אותם והעובדים עוברים אוטומטית.

ברגע שהיה לו נוכחות אז זה מופיע שלוש ולא מופיע אפס. אם לא היה לו שום דבר, לא היה לו חופש אז היה שמה אפס. בקיצור, רכיב אפס זה דבר מצוין לדבר שהוא לא קבוע. כל מה שאתם חוששים שתשכחו. כי אם שכחתם, מקסימום העובד יבוא להרביץ לכם, תקוו שהעובד הוא לא חזק ואז אתם יכולים להוסיף.

אבל אם שילמתם לו משהו, לכו תקחו ממנו בחזרה. אני אומר, כל הרכיבים שזה חופשה, מחלה, הבראה, בונוסים או כל דבר אחר שהוא משתנה, רצוי לעשות רכיב אפס. תכף אנחנו נגיע לאיפה עושים את זה.

לגבי הטורים כאן, יש לנו שלושה טורים, אחד זה אין הצמדה, השני צמוד למדד, צמוד לדולר, נכון להיום לא רלוונטי. אולי זה פעם יהיה. כיום אין משכורות שהם צמודות. פונקציה, אני יכול להגדיר, דיברנו על זה קודם, ראינו את זה בהגדרת רכיבים, כל רכיב שהוא נגזרת של רכיבים אחרים.

סתם לדוגמא, אני יכול להוסיף כאן איזשהו רכיב שונות, נוסיף שונות, אני רוצה להגדיר שהרכיב שונות הוא, אני לא מסביר לכם על הכל כי אנחנו פשוט לא נספיק אבל אני בוחר מהתשלום איזשהו רכיב, נניח משכר יסוד, בחירה, ואומר שזה עשרה אחוז.

למה זה לא עשה כלום? יש. עכשיו כשאני אעשה חישוב, הוא לוקח עשרה אחוז מהשכר יסוד. עכשיו זה דבר שהוא דבר, עוד פעם מי שצריך זה דבר נהדר. אמרתי דוגמא, לגבי חופשה, מחלה שמשתנים אוטומטית בהתאם לשכר לשעה. אפשר להגדיר את זה פעם אחת את כל הקשרים ביניהם ואז ברגע ששעה משתנה הכל משתנה אוטומטית, לא צריכים להיכנס אחד אחד. ברור לפחות האפשרות הזאת שיש? עכשיו, כשאני עושה את זה כאן, אני עושה את זה לרכיב הזה לעובד הזה, אני יכול ברכיבים הכלליים, עוד דקה אנחנו נחזור לשם ואני יכול להגדיר את זה שכל הרכיב יהיה לכולם. הטור האחרון זה טור שאמור להיות סימן קריאה, זה נראה איזשהו בלון. וזה כל הדברים המיוחדים.

שאלה מהקהל: אפשר לבטל הצמדה?

בוודאי. מה יש לנו כאן? קודם כל רכיב מתאריך עד תאריך, אני סיכמתי עם עובד שאני נותן לו בונוס של אלף שקל למשך שלושה חודשים שמתחיל ב-2018 נניח, באפריל 2018. אני יכול לכתוב כאן מאפריל 2018 עד יולי 2018 ואז אני לא צריך לזכור, התוכנה תזכור את זה אוטומטית. או שאני נותן לו מהיום עוד שלושה חודשים אני יכול להגדיר מינואר, כאן אני כותב פשוט תאריך 01/2017 עד 03/2017 ואז אוטומטית.

שאלה מהקהל: אפשר גם הלוואות וכאלה?

אנחנו כרגע ברכיבי שכר. ואז אוטומטית הוא יתן לעובד את הרכיב הזה שלושה חודשים אני לא צריך לזכור, וזה היתרון הגדול. לא החיסכון בעבודה. הכפלה, סוג ההכפלה ברירת המחדל רגיל. אם אני רוצה להכפיל כפול משהו אחר, למשל ימים, אם אני רוצה מספר נסיעות, אני נותן לעובד נניח 25 שקלים ליום ואני רוצה שאוטומטית הוא יכפיל כפול מספר הימים שהעובד בא לעבודה, אני עושה כאן כפול הכפלה ואז אני לא צריך לשים את הכמות כאן כל חודש. עוד פעם, הבעיה היא לא לעשות את זה, הבעיה היא לזכור לעשות את זה.

ברגע שעשיתי את זה פעם אחת, זה קורה אוטומטי. סוג רכיב אינפורמטיבי, אינפורמטיבי בא ואומר: הרכיב הזה הוא לא לחישוב מס הכנסה וביטוח לאומי, הוא רק בשבילכם לצורך כלשהו. בעבר היו עושים את זה לצורך קופות גמל, אם היו רוצים לקחת 80% לקופת גמל אז היו מגדירים את זה.

היו באים ואומרים: הרכיב הוא X כסף אבל הרכיב הזה הוא לא רכיב אמיתי. דוגמא שאני יכול לחשוב על זה זה למשל עמלות, בן אדם משלם עמלות לפי אחוזים, אני רוצה להגיד שהעובד עבד קשה, הרוויח מיליון שקל, מכר במיליון שקל אז אני אומר, תכניס אינפורמטיבית את המיליון שקל הזה אבל הוא לא לצורך מס הכנסה ביטוח לאומי, מזה תחשב, התוכנה יכולה לחשב מזה אוטומטית את העמלות שלו אבל המיליון שקל זה לא שכר, עוד פעם, זה רק לצורך שימושים אחרים.

אז כאן יש איפורמטיבי אומר: לא מחשבים על זה מס הכנסה וביטוח לאומי, הוא גם אומר "אל תדפיס את זה על התלוש" כדי שהעובד לא יראה מיליון שקל והוא יבוא לבקש ממכם את המיליון שקל. כמות אפס, זה מה שדיברנו, כאן מגדירים כמות אפס שזה אומר, ברגע שכתוב אפס מילולית, ברגע שאין כמות, הוא לא נותן את הרכיב, לא משנה מה כתוב ברכיב. ואיפוס כמות אפס אומר שבמעבר חודש הוא יאפס את הכמות ולא יתן את הרכיב.

עוד פעם, אם אני עושה את זה כאן הוא עושה את זה רק לעובד הזה רק לרכיב הזה. אם יש רכיב שזה לכל העובדים, אבל שם צריך להיזהר שזה באמת לכל העובדים, אני מגדיר את זה בהגדרות הכלליות. ברור מה זה רכיב אפס? לדעתי זה דבר מאד חשוב שחוסך המון המון טעויות. ויש לנו מול מחלה גם חישוב של חישוב תעריף אוטומטי, זה היחידי שיש לו חישוב תעריף אוטומטי ואז הוא מחשב את התעריף של מחלה בזמן החישוב.

שאלה מהקהל: לגבי חופשה, אתה יכול להראות איך הוא מחשב את החישוב של הערך של היום?

זה את מחליטה איך לעשות. אם הוא עובד לפי שעות והיום שלו את רוצה לחשב נניח שמונה, תעשי 800%.

שאלה מהקהל: במשכורות גלובאליות, איך הוא עושה את זה? אני רוצה שיעשה את החישוב מחלה לפי שכר יסוד ושעות נוספות גלובאליות, איפה אני מגדירה את זה?

כאן, אבל לא נעבור על זה עכשיו.

זה הנושא של רכיבי שכר. לגבי מחלה, מאד חשוב, מי שעובר לו משעון הנוכחות מטרילוגיה או משעון נוכחות שלנו, לא משעון נוכחות אחר, מאד חשוב, זאת אומרת מי שעובר, עוברים לו התאריכים. מי שלא עוברים לו התאריכים, אפשר להכניס את התאריכים כאן.

איך עשיתי את זה? קודם כל תמיד תזכרו שיש מקש ימני לעכבר. אנחנו משתמשים לרוב בשמאלי, יש מקש ימני, במקש ימני אפשר לראות דברים מדהימים. מול מחלה למשל אני רואה קלט היעדרות. כאן אני יכול להכניס את התאריכים של הימי מחלה שלו שהוא היה חולה בפועל. למה זה חשוב? זה חשוב מאד בגלל ההסכמי חופשה כי אנחנו לא זוכרים בדרך כלל. כי מה קורה? בן אדם למשל בן אדם א' יש שישי שבת באמצע, אם יש שישי שבת באמצע, אם למשל בן אדם היה חולה מיום שישי, היה שישי- שבת- ראשון- שני. על שישי שבת לא נחשב, אנחנו לא משלמים. יום ראשון כמה הוא יקבל? 50% ומיום שני הוא כבר יקבל 100% ולכן חשוב להכניס את התאריכים. יותר חשוב.

שאלה מהקהל: איך עושים שהתוכנה עצמה לא מורידה את שישי שבת?

וודאי שהיא מורידה. זה מכניס לך אוטומטי. למה זה עוד חשוב? יש עובדים מה לעשות, עובדים חלקם, יש כאלה שכן, אבל יש כאלה שלא מתכננים מתי להיות חולים אז הם יכולים להיות חולים מה-25 למשל בנובמבר עד ה-5 לדצמבר. מה שעושים בדרך כלל, באים ואומרים: "רגע, נובמבר הוא היה חולה 5 ימים, על היום הראשון לא מקבל כלום, שני ושלישי הוא מקבל 50%, כאן הוא יקבל רק יומיים שכר. מגיעים לדצמבר בודקים כמה הוא היה חולה, חמישה ימים. עוד פעם חמישה ימים נותנים לו על הראשון לא משלמים כלום, שני שלישי משלמים זה. בפועל זה מחלת המשך ולכן מגיע לו על דצמבר בדוגמא שנתתי מגיע לו הכל. ברגע שאתם מכניסים את התאריכים זה עושה את זה אוטומטי.

שאלה מהקהל: הוא יודע לתת על משכורת נובמבר במשכורת דצמבר?

הוא יודע שזה מחלת המשך. הוא יודע שזה לא היום הראשון בהתאם לימים.

שאלה מהקהל: מהנוכחות הוא יודע?

וודאי. הנוכחות מכניס לכאן את התאריכים, זה מה שהוא עושה.

שאלה מהקהל: ואם עובדים א-ב בלי ד-ה? אז נותנים רק חצי?

זה מה שאנחנו נותנים כרגע.

שאלה מהקהל: במחלת חודש מלא איך אתה מחשב אותו?

מה הבעיה? הוא היה חולה. אם מגיע לו מחלה, הוא מקבל. אם יש לו תשעים יום? על זה את מדברת? תשאלי אחר כך, אני בקושי שומע אותך, אני אענה לך אחר כך.

הכנסות זקופות, אם רוצים להכניס הכנסה זקופה מכניסים. אם רוצים להכניס שווי רכב צריך להכניס את סוג הרכב כמו שכתוב ברישיון ואז הוא מכניס את הרכב וגם כותב בתלוש את סוג הרכב ואם הטבלה משתנה כמו שהשתנתה דרך אגב, רק שלשום קיבלנו את הטבלה של הטבלאות של שווי רכב, זה משתנה אוטומטית.

שאלה מהקהל: ואם רוצים שווי רכב מגולם?

אם רוצים שווי רכב מגולם עושים מה שרואים כאן, פשוט שמים נ'. אם נכניס כאן שווי מתנות אבל שווי רכב זה בדיוק אותו דבר, אם אני רוצה שיגלם את השווי רכב או שווי מתנות או כל שווי אחר, אני מכניס נ' ואז הוא עושה חישוב כזה שהוא נותן פיצוי שווי.

זאת אומרת שהוא דואג שהנטו של העובד לא ייפגע. זה סיפור בפני עצמו איך לחשב מה לחשב, אבל לא ניכנס לזה כאן. כמובן שאם אין גילום אז לא עושים שום דבר. הגענו לקופות גמל.

שאלה מהקהל: למה הוא לא מקבל שלושים ימי מחלה? (לא ברור) שלושה חודשים, לא לוקחים את כל התשעים ימים (לא ברור)?

לא יודע. נבדוק את זה.

הערה מהקהל: שבתות זה לא יום עבודה.

שבתות לא יום עבודה, מי אמר? לא יום עבודה אבל יום משכורת.

שאלה מהקהל: נכון, אז לכן גם אם הוא לא היה חודש לא ירד לו שלושים יום.

בואו נמשיך, קופות גמל, אני רואה כאן את סוג הקופה, אני יכול להוסיף כמובן קופה אחרת ולבחור. אני רואה כאן את האחוזים, ברגע שבחרתי קופה הוא קיבל מה שהיה כתוב, זוכרים בהתחלה הגדרנו? הוא קיבל מה שהיה כתוב שם. אני יכול לשנות את האחוזים, 2.5-7.5. אני יכול לראות אם כאן אין לי מספיק פירוט אני יכול להיכנס ל"גמל" לראות כאן את ההגדרות.

אתם רואים שכאן למשל בהראל כתוב באחוזים. אם היינו עושים את השינוי האוטומטי שדיברנו קודם, לא היה משתנה כאן שום דבר. יש לנו כאן עוד כמה דברים. לגבי אחוזים ראינו קודם איך אנחנו מגדירים בקופה הכללית את האחוזים, על איזה רכיבים, זוכרים? בהגדרה של הקופה אמרנו: לעובד הזה אני רוצה להגדיר הגדרה אחרת לגמרי. אם אני רוצה להגדיר רק לקופה מסוימת רק לעובד מסוים, אני הולך לסימן של פונקציה, סוג חישוב כרגע זה על יסוד פלוס תוספת יוקר. כרגע אני רוצה לעשות נוסחה, אישור, כאן תשלום, איזה רכיבים אני רוצה. סתם אני כמובן בוחר אין לזה שום קשר לכלום. וכאן אני בוחר את האחוזים כשמאה אחוז אומר: "קח על כל הרכיב".

שאלה מהקהל: זה בעצם רק על אותו עובד ש(לא ברור).

רק לאותו עובד רק לאותה קופה. זאת אומרת, את ההגדרה הכללית אני עושה. אמרנו שקודם ראינו איך אנחנו מגדירים מה תהיה ברירת המחדל של קופה, אם אני לא מגדיר כלום זה שכר יסוד ותוספת יוקר.

אם אני רוצה על כל מיני רכיבים, אני מגדיר את זה בהגדרה הכללית. אם לעובד מסוים יש הגדרה שונה יותר או פחות, אני לא מדבר על הצד החוקי, אני יכול להגדיר את זה. איך אני עושה את זה? הולך לפונקציה, בוחר נוסחה, אחר כך עושה אישור, בוחר כאן מתשלום, בעיקרון אני גם יכול לקחת את זה בהכנסות זקופות אבל זה לא רלוונטי, בוחר איזה רכיבים. 100% אומר לקחת את כל הרכיב, כי יש כאלה שעושים שמונים אחוז או משהו אחר וזהו. מאותו רגע לעובד הזה הוא יעשה בהתאם להגדרה הזאת. אם לכולם יש הגדרה ספציפית על כל מיני רכיבים את מגדירה את זה בהגדרה הכללית של קופות גמל- חברה- קופות גמל, כאן יש לנו נוסחה. אם למישהו יש משהו שונה, את מגדירה את זה אצלו. רק את השונה.

שאלה מהקהל: איך זה הולך שמה?

תכף נראה.

שאלה מהקהל: (לא ברור).

אם אני אכתוב כאן 6%? 7%? אם אני אשנה כאן זה מה שכתבתי כאן. נשאלה שאלה קודם איך משנים את זה אוטומטי לכולם, אנחנו ראינו את זה. קופת גמל, חברה- קופות גמל- עדכון אוטומטי. לקופות שאני רוצה לעדכן אוטומטי אני מעדכן כאן את האחוזים החדשים. חלק עובד חלק מעסיק.

שאלה מהקהל: העדכון הידני (לא ברור)?

לא, מה שאת עדכנת ידנית החודש. אני חוזר ואומר עוד פעם, אם רוצים לעדכן לכולם נכנסים לקופות גמל- חברה- קופות גמל- מעדכנים את האחוזים שיש לעובד ועושים "עדכון אוטומטי", מה שכן, תקפידו לעשות את זה רק אחרי ששייכתם לכל העובדים את הקופות הנכונות כי אחרת זה פשוט יהיה לא נכון. ואת זה אמרתי שעושים רק על קופות לפנסיה, ביטוחי מנהלים, אני לא הייתי עושה את זה, מבחינה טכנית אתם יכולים, אני לא הייתי עושה את זה.

שאלה מהקהל: למה לא?

דיברנו על זה. יכול להיות שחברת הביטוח לא מוכנה להגדלה. עושים קופת פנסיה נוספת.

שאלה מהקהל: (לא ברור) יש את המספר עמית ששם אני רושמת (לא ברור) המספר שהפוליסה נותנת הוא מספר שונה, איפה אני רושמת (לא ברור)?

את עושה פנסיה נוספת של, כן. זה הנושא של המשכורות. בואו נראה אחת הבעיות כשמקימים עובדים.

שאלה מהקהל: לא דיברנו על (לא ברור).

ימים מתוך ימים, כאן יש לנו, צודקת, פספסתי את הנושא הזה. קודם כל חישוב מס, כאן הוא מופיע חודשי, ברירת המחדל היא מצטבר. אפשר כמובן לעשות חישוב חודשי, לרוב זה היותר נכון יותר טוב.

שאלה מהקהל: כשאני מקימה עובד.

ברירת מחדל היא מצטבר. אם בן אדם הגיע במהלך השנה זה מצטבר וזה מה שיתן אוטומטית מהחודש שבו הוא התחיל לעבוד. מספר ימים זה מספר הימים שבו העובד עבד בפועל. או שמכניסים את זה ידנית או שזה עובר משעון הנוכחות שלנו. עכשיו תזכרו, סיפרתי משהו על 7,000 שקל לעובד, זה על מישהו שלא הכניס את הנתונים כאן.

הנתונים, כמה ימים העובד עבד בפועל וכמה ימים אפשר היה לעבודה, זה מתוך ימים. צריך להכניס כאן ותקפידו לעשות את זה גם מי שמנהל ידנית או שיש לו שעון נוכחות של חברה אחרת, תקפידו להכניס זה פשוט 7,000 שקל לעובד, 7,000 מכפילים במספר העובדים בחברה. אותו דבר מספר שעות העבודה ומספר שעות העבודה האפשריות באותו חודש.

נשאלה שאלה אם צריך לעבור עובד עובד? התשובה היא לא. אפשר לעבוד על קלט אורכי ולעשות את זה. תכף אנחנו נראה איך עושים את זה. אני רוצה להגיע לזה אז בואו נתקדם.

שאלה מהקהל: מה עושים במשרת אמון?

את יכולה להוסיף תמיד שעות.

שאלה מהקהל: מה אני עושה עם חישוב מס הכנסה?

יש לנו חישוב רגיל או אחוז מס קבוע או תאום. אנחנו לא ניכנס לדברים האלה עכשיו.

שאלה מהקהל: משרה נוספת.

משרה נוספת מה? שאת רוצה לעשות תיאום, את עושה תיאום. משרה נוספת. בואו נמשיך הלאה. אחת הבעיות לעובדים, כשיש חברות גדולות או כשמקימים חברה או כשיש הרבה עובדים מתחלפים זה להכניס כל פעם את הרכיבים לעובד, כל פעם מקימים עובד ואז להכניס לו את כל הרכיבים. מה שאפשר לעשות במקום זה זה לעשות מה שנקרא ערכים התחלתיים.

ערכים התחלתיים, אתם רואים, זה דומה לתלוש שכר אלא שלא כתוב כאן מה מזה השם של הערכים ההתחלתיים. עכשיו, אם יש רק ערכים התחלתיים אחד, כל עובד חדש שאני אקים, יהיה לו ערכים מה שכתוב שם. עדיין אני יכול להיכנס ולהוסיף רכיבים או להוסיף קופות או להוסיף מה שאני רוצה או להוריד. אבל זה יוריד ממני את הצורך להגדיר עוד פעם ועוד פעם, יש לנו כמה חברות סיעוד גדולות או זה ששם יש ימים ושעות ומשמרות ולהקים כל פעם עובד זה קשה ולכן עושים את זה בערכים התחלתיים.

יש מקומות ששמה יש יותר מערכים התחלתיים אחד, יותר מסוג אחד של ערכים התחלתיים ולחלק מהעובדים יש כאלה ולחלק מהעובדים יש אחרים. אם יש יותר מאחד, אני חייב, אמרתי, אם יש רק סוג אחד של ערכים התחלתיים, כל עובד חדש שנקים יקבל את הערכים ההתחלתיים האלה. אם יש יותר מאחד אני צריך להגדיר כמה.

אני יכול להגדיר מה שאני רוצה כי יכול להיות שיש לי הרבה עובדים שהם עובדים משרה מלאה והרבה עובדים שעתיים. רק אז אני חייב לעובד להיכנס לפרטים האישיים שלו. בעבודה יש לי כאן ערכים התחלתיים וחייב להגיד איזה ערכים התחלתיים. אמרתי עוד פעם, זה כשיש לי יותר מסוג אחד של ערכים התחלתיים. ברור הנושא הזה של ערכים התחלתיים? אמרנו, יש לנו גם ערכים התחלתיים לחופשה.

עוד פעם, זה טוב לכל מי שיש לו הרבה עובדים ועובדים שמתחלפים וחברות כאלה. הבראה, מידי פעם יש הבראה, יש כאלה שמשלמים הבראה כל חודש, יש כאלה שמשלמים פעם בשנה, ביולי- באוגוסט- ספטמבר, בדרך כלל בחודשי הקיץ.

איך אנחנו עושים הבראה? כמובן אפשר לעבור עובד עובד לקחת את היתרות להיכנס לעובד, לכתוב: לעובד הזה מגיע 4 ימים, לעובד הזה מגיע 7 ימים ואת הסכום, זאת הדרך הקשה ובעיקר שיש בה יותר דברים לזכור. אם אנחנו רוצים לעשות הבראה בצורה יותר מהירה ועם פחות טעויות, אנחנו יכולים להיכנס, זכאות הבראה, אני יכול כאן להיכנס לעשות לכל העובדים לכל המחלקות לכל המאפיינים, זוכרים? יש לנו מאפיינים, אני יכול לחלק מהעובדים להכניס את ההבראה או כל דבר אחר.

כאן למטה יש לי "זכאות הבראה" או "יתרת הבראה", זאת אומרת שנכון לאותו חודש עם מה שמגיע לו אותו חודש יישאר לו אפס או זכאות הבראה. זכאות הבראה זאת אומרת אם מגיע לו בשנה השניה שישה ימים בכל מקרה הוא יקבל שישה ימים בלי קשר ליתרה שלו.

בדרך כלל אני בעד יתרת הבראה. מינימום חודשי הבראה, ברירת המחדל זה 12 חודש, מי שלא עבד 12 חודש זה לא נותן לו. תעשה אישור. החברה הזאת הרבה זמן לא שילמה הבראה אז יש כאן סכומים גדולים מאד של הבראה. אם מאיזושהי סיבה אני רוצה לדוד הזה לתת רק 4 ימים אני יכול לשנות ידנית. כאן יש לי את הסכום, נניח הסכום עלה ל-380, סתם אני נותן דוגמא, ואני רוצה להעתיק לכל העובדים "העתק שדה לכל השורות" נתן לי לכל השורות הבראה.

אם אני אעשה עכשיו, בזה גמרתי עם הנושא של ההבראה שלי. עכשיו, זה. הבראה, 380 לא ציינתי הרבה דברים, זוכרים שיניתי לו 380 לארבעה ימים. זה מה שיהיה לו הבראה, הגיע לו 20 קיבל 4, סך הכל נשאר לו 14. אם ניכנס לעובד אחר נראה שבהבראה היעדרות סך הכל ההבראה אפס. איך עשיתי הבראה? תסתכלו כי לא נחזור על זה יותר.

אני הולך לעובד "זכאות הבראה" לכל העובדים או לכל מי שאני רוצה לתת. "זכאות הבראה" נותן ב, אם אני רוצה שיאפס אני נותן יתרה או זכאות ואני עושה, הוא לא חישב אז אני. אם אני רוצה לעשות הבראה אז אני נכנס כאן "זכאות הבראה" יתרת הבראה יאפס כולל היתרה של החודש, יהיה לו אפס. הוא יקבל מה שמגיע לו כולל החודש הזה. זכאות יתן לו בשנה השניה יתן לו שישה ימים בלי שום קשר ליתרה שיש לו. מינימום 12 חודשים אישור והוא נותן לי את הסכומים ואת היתרות. בזה סיימנו. עכשיו שימו לב, להבראה אני עושה.

שאלה מהקהל: איך אתה עובר לאיפוס?

עובר מיד, אני לוחץ על אנטר וזה עושה. לוחץ. עכשיו, שימו לב, הבראה זה משהו קלאסי לעשות לו רכיב אפס. זוכרים? אני נותן לו ואוטומטית חודש הבא לא עובר שום דבר.

חודש שאחרי החודש השוטף. אנחנו מגיעים עכשיו לנושא של ערכים התחלתיים. הבראה בעצם זה גם ערכים התחלתיים, מה שאנחנו ראינו עד עכשיו זה בתלוש, ראינו די קצר אבל בתלוש איך עובדים עובד עובד וזאת אפשרות.

אפשרות שהיא ארוכה, לפעמים אפשרות שהיא מכריחה אותנו לעבור עובד עובד, מכריחה אותנו לזכור שזאת בדרך כלל הבעיה הכי גדולה. אם אנחנו רוצים לעבור על איזשהו נתון בבת אחת לכל העובדים אנחנו עושים את זה בערך "קלט אורכי".

קודם כל איך אנחנו מגדירים קלט אורכי? הגדרת קלט אורכי, אני נכנס כאן לחדש, הגדרת קלט אורכי, אני נכנס. כאן אני אפילו לא יודע אם יש, יש כאן שינוי שכר מינימום. אני נכנס, קורא, נותן לו את השם, נותן לו את הכותרת ומתחיל לבחור את השדות. עכשיו השדות נמצאים כאן בכל הלשוניות, לפעמים זה קצת ארוך לחפש אותם אבל ברגע שעשיתם את זה, זה דבר נהדר. אני בוחר איזה שדות שאני רוצה, כאן למשל בחרתי את השכר יסוד כי אני רוצה להראות לכם איך משנים אחר כך בבת אחת את השכר מינימום לכל העובדים.

אני בחרתי כאן בלשונית, בחרתי מספר עובד ושם כולל של העובד, הוא נותן את זה, את הגודל של השדה עשרה טורים נניח שם אני אתן 18, שכר יסוד אני אלך ואני אבחר מתוך התשלומים. יש לי כאן שכר יסוד ערך וככה אני ממשיך הלאה. עכשיו, כאן אני יכול לעשות כל דבר שאני רוצה.

אנחנו לא נעבור על כל הדוגמאות כי זה משהו פשוט כמעט אינסופי.  לא רק שאני יכול לעשות כמעט כל דבר שאני רוצה, אני למשל, אתם יודעים מה? בואו נתן דוגמא, סתם דוגמא. פרטים אישיים, אני רוצה להראות דווקא משהו של תאריכים ולא של סכומים כי אני יכול גם תאריכים גם מילים.

תאריך תחילת עבודה, עכשיו, אני יכול לבחור את הזה, אם אני אעשה עכשיו את ה, בחרתי בתוך פרטים אישיים בחרתי תאריך תחילת עבודה. עכשיו אני יכול בהגדרות גם לבוא ולהגיד לו: "תן לי תחום" מה היתרון של תחום? שאומר מ-עד, סתם לדוגמא אני רוצה לתת בונוס או מתנה או משהו לכל העובדים שעבדו אצלי שנה- שנתיים- חמש שנים, עוד פעם תזכרו, זאת דוגמא.

אני יכול לעשות את זה מאד בקלות. אותו דבר לשכר. שכר יסוד, אני רוצה לשנות שכר נטו. את השכר יסוד, שכר מינימום אני רוצה לשנות לכל העובדים. גם פה נתתי תחום. בואו נראה איך זה מופיע אחר כך בשכר. אני הולך לקלט אורכי, בוחר שכר מינימום, גם כן אני אומר לכל העובדים וככה, לכל המחלקות, לכל המאפיינים. וכאן אתם רואים שהוא נותן לי ערך של שכר יסוד, עכשיו, אנחנו יודעים ששכר מינימום זה 25.94. תזכרו אנחנו בחודש ינואר עבר מדצמבר 25.94, אנחנו רוצים לשנות את זה ל-26.88. אנחנו כותבים ערך תחתון: 25.94, ערך עליון: 25.94 תאריך תחילת עבודה, סתם נתתי את זה בתור דוגמא, הייתי יכול להגיד: "תנו את זה רק לעובדים שהתחילו השנה", עוד פעם, תזכרו, זה רק דוגמא. נתן כאן 01/01/200 מה שביקשתי, באתי ואמרתי: תנו לו רק את אלה שקיבלו את השכר של 25.94. יש לי שני עובדים.

שאלה מהקהל: ואם הוא 26? גם אתה צריך.

אז תני לו עד 26. את צודקת, אפשר לתת לו 26, אני מדבר על אלה שהיה להם בדיוק שכר מינימום. את צודקת, אין שום בעיה.

מה שהגברת אמרה, זה אם יש למישהו קצת מעל ה-25.94. אני הולך לקלט אורכי- שכר מינימום. אני אומר 25.94 עד 26.87 בסדר? הוא ימצא לי את כל העובדים שמקבלים פחות משכר מינימום. נכון להיום. למה הוא לא נתן לי שום דבר? בגלל התאריכים. 25.94 עד 26.87 וכאן זה 01.01.2000 כאן הוא נתן לי את שני העובדים האלה.

אם יהיה לי אלף עובדים זה יהיה אלף עובדים. אני יכול לשנות לראשון 26.88 וללכת לעריכה, העתק שדה לכל השורות והוא ישנה לי לכל מי שיש לו שכר שנמצא פה ל-26.88. אני שומר ובזה סיימתי. מה שרציתי להראות לכם פה שדרך הקלט האורכי אפשר לעשות כל דבר אפשר לעדכן.

למשל אנחנו רוצים לדעת שינוי חוק חופשה אם רוצים לשנות בבת אחת לכולם, זוכרים? היה חוק חופשה, אז מי שלא השתנה אוטומטית ואנחנו רוצים במקום לעבור עובד עובד אני יכול להיכנס לשינוי חוק חופשה שנתית. צריך ללכת לזה. וכאן להגדיר לכל אחד מה הסכם החופשה שיש לו.

אני יכול להגדיר לראשון ואם אני רוצה להעתיק עוד פעם אני יכול להעתיק לכולם או לבחור אחד אחד. בצורה כזאת, איך אני מעתיק? אני הולך לעריכה- העתק שדה זה- לכל השורות. ככה כולם יקבלו את ההסכם הזה.

שאלה מהקהל: (לא ברור)

אמרנו שאם את בחודש יולי שינית ולא שינית את השם, זה משנה אוטומטי.

שאלה מהקהל: לא שיניתי.

אז השתנה אוטומטית. אבל תעברי ותבדקי. ברור מה זה נושא של קלט אורכי? אם אני אשמור את זה עכשיו, הוא ישמור את כל ההסכם. בצורה כזאת אתם יכולים לראות את כל הדברים האלה. עכשיו, בעיה, למי למשל עשיתם טופס 101, צריך לדווח אם זה דווח ל-101 או לא, נכון? במערכת.

אבל אתם לא רוצים עוד פעם לעבור עובד עובד. אם יש לכם שלושה עובדים, זו לא בעיה. אם יש לכם 30 או 300 זה כן בעיה. איך אנחנו עושים את זה? הולכים לקלט אורכי, הגדרת קלט אורכי- חדש, כאן אני קורא לזה איך ש, 101 נקרא לו בקיצור. 101. ניקח את מספר עובד, שם כולל ונלך לפרטים האישיים. אנחנו פרטים אישיים. אני כבר יודע איפה זה, אני מעריך שאני יודע איפה זה, תכף נמצא את זה. מילא טופס 101. רואים? הגדרתי שדה מילא טופס 101. עכשיו אני הולך לקלט אורכי, איפה יש לי 101? 101. גם כאן אני יכול לעשות רק את אלה שלא מילאו 101. כרגע אני לא נותן שום הגבלה, לא מילא בכלל. אני יכול כאן לשנות מילא אלקטרוני. גם כאן אני יכול לעשות את זה אוטומטי.

שאלה מהקהל: מה שתיקנתי פה, זה תקן כבר אצלו בכרטיס עובד?

כן כן.

שאלה מהקהל: זה חובה?

חובה. כרגע לא עושים עם זה שום דבר אבל תמלאו . זה גם נכון. יבוא אליכם מחר מישהו שלא מילא טופס 101 וישאל אתכם למה לא לקחתם מס מקסימאלי? על סמך מה נתתם לו נקודות זיכוי? אז לטובתכם, למי שעושה חשב שכר, ברור איך עושים למשל 101? עכשיו תשחקו עם זה, אפשר לעשות עם זה דברים נפלאים.

רק כל פעם לפני שאתם משחקים תעשו גיבוי כי זה בבת אחת עושה לכולם. יש לזה יתרון עצום, יש לזה גם חיסרון, שזה אז יכול לעשות דברים שאתם לא רציתם לעשות.

שאלה מהקהל: איך מוציאים את ה-101 עכשיו לכל העובדים עם כל הפרטים ורק ש(לא ברור) ויחתום?

מדפיסים.

שאלה מהקהל: על קלט אורכי (לא ברור)?

אם יש עובד שסיים לעבוד ואת נותנת לו משהו, אז כן תסמני "לא עובד".

שאלה מהקהל: (לא ברור) פותח עובדים.

לא, מה פתאום. זה לא פותח עובדים, זה רק לעובדים פעילים, רק לעובדים שחושבו אפילו. לא. יש עוד כמה דברים מאד חשובים. קודם כל, בתור חישוב יש בדיקה עם ב, משהו נעלם לי. יש בדיקה עם ביטוח לאומי אבל זה נעלם לי. טוב לא, צריך לבדוק איפה זה נמצא. נעלם לי בעדכון האחרון. מה שהיה כאן ואני צריך לבדוק לאן זה עבר, זה בדיקת סטטוס בביטוח לאומי, מה שהתוכנה עושה. אז העבירו את זה, זה עבר לכאן, מה שזה עושה.

הערה מהקהל: זה כל הזמן שם.

מה שזה עושה ואת זה תעשו מידי פעם, זו פעולה שלוקחת, תלוי כמה עובדים יש לכם אבל זו פעולה שלוקחת קצת זמן. זה פשוט בא ובודק את הנתונים אצלכם ובאיזה סטטוס הוא בביטוח לאומי. כי לפעמים השתנה הסטטוס ואנחנו שכחנו לעדכן, שכחנו לבדוק.

עכשיו, מה זה סטטוס לביטוח לאומי? סתם לדוגמא, אתם דיווחתם שהוא חייל, אצלכם מופיע שהוא חייל, בל הוא השתחרר, קיבל 24 והשתחרר ובביטוח לאומי כבר מופיע שהוא לא חייל. חייל הרי לא חייב לשלם מס בריאות, נכון? אז את זה תעשו, אנשים מבוגרים היום יש שינוי לגבי סטטוס לביטוח לאומי לגבי כאלה שעלו אחרי שנת, לגבי 62, לגבי עולים חדשים.

יש שלושה סטטוסים חדשים, תקראו את זה בחוברת שלנו. אז מידי פעם, לא צריך לעשות את זה כל פעם, מידי פעם תריצו את זה, לכו לאכול, זה כמה דקות כי זה עובר ובודק עובד עובד.

דברים בקשר להגדרות. יש לנו באפשרויות תוכנה. הגדרות- אפשרויות תוכנה. יש לנו כאן היסטוריית רכיבים והצגת טופס בחלון שכר. מה זה? אם זה לא מסומן ב-V אז תסמנו ב-V. דרך אגב, אם למישהו אין כאן בבדיקת עובדים באתר ביטוח לאומי או בדיקה אוטומטית בביטוח לאומי, תעשו על זה V, זה לוקח זמן אבל תעשו על זה V כדי שיבדוק לכם את הנתונים.

אנחנו כרגע כאן בהצגת טופס בחלון שכר ובהיסטורית רכיבים בחלון שכר, שמור. כשאני הולך לתלוש של העובד, לא משנה באיזה, יש לנו כאן את שני הדברים האלה. כאן זה היסטורית רכיבים, אני יכול לראות שכר יסוד או כל. זה חדש 4 שנים בערך. אני יכול לראות כל רכיב מה היה ההיסטוריה של הרכיב הזה.

אם אני רוצה לראות מה היה השכר יסוד שלו, אני עומד על שכר יסוד וזוכרים שהתוכנה היא תוכנה רב שנתית ולכן אני תמיד יכול לראות אחורה. נראה שהוא תמיד קיבל 8,000 שקל.

עכשיו, הדבר השני זה מה היו התלושים שלו. דרך אגב, גם כשאתם, גם כשאנחנו נמצאים ברשימת עובדים תזכרו תמיד, תנסו את המקש הימני של העכבר, אנחנו יכולים לקבל מידע מהיר על העובד במקום לעבור לפרטים האישיים שלו.

כשאנחנו נמצאים על העובד, לוחצים על המקש הימני. עכשיו נשאלה שאלה קודם איפה הגדרתי את שני החלונות היפים האלו זה וזה. איפה שאני מגדיר, אני הולך כאן להגדרות- אפשרויות תוכנה וכאן יש לי הצגת טופס בחלון שכר והיסטורית רכיבים בחלון שכר. ודרך אגב, אם אנחנו כבר נמצאים אצל העובד ואנחנו רוצים לראות מה היה התלוש שלו בחודש, אנחנו נמצאים בינואר אז זה פחות טוב. זה בשנת המס. אני צריך לסגור את כל החלונות. שנת המס, זאת אומרת בינואר זה עובד פחות טוב אבל אני יכול לראות בדצמבר, אנחנו נמצאים בתלוש של העובד, עברתי לדצמבר. אם אני רוצה לראות משכורת קודמת אני יכול Alt+f10 ולעבור לחודש מאי נניח. אז הוא עובר.

שאלה מהקהל: איפה עשית F10?

כשאני נמצא בתלוש. Escape מחזיר אותי. רואים, אנחנו בחודש דצמבר 2016, אני רוצה לראות חודש אחר, Alt+ F10 ואני בוחר את החודש, יוני נניח. Alt+F10 מעביר חודש. אם אני הייתי נגיד במשכורת ואני רוצה לעבור לפרטים האישיים שלו, Alt+F9. כשאני בתוך המשכורת Alt+F9 עובר לפרטים האישיים שלו. דו"חות, תלוש שכר, נשאלה שאלה האם אני יכול להדפיס תלושים לעובד לכל השנה, דו"חות- תלוש שכר- הדפסה לעובדים. כאן אני יכול לבחור את העובד או העובדים מחודש עד חודש, אני מדפיס.

שאלה מהקהל: שנים, הוא צריך את של חודש זה בשנה ההיא.

שנים אתה צודק, ברגע שנגמור את כל הבלאגן עם השנה הזאת. נעשה שיהיה אפשר גם משנים קודמות. עכשיו כל דו"ח שאנחנו רוצים אנחנו יכולים להעביר לאקסל. יש לי כאן עובדים, אני רוצה להעביר לאקסל, כאן יש לי אייקון של אקסל, אני יכול להעביר לאקסל ויש לי כאן באקסל את הדו"ח. אם אני רוצה להעביר ל-PDF אני יכול ללחוץ על PDF ויהיה לי את זה ב-PDF.

לגבי דיווחים, אמרנו ואני חוזר ואומר עוד פעם, יש את הנושא של דיווח ל-WCF. אז פעם אחת צריך להגדיר, אני מקווה שכולם בעתיד הקרוב גם אם ביטוח לאומי לא יכריח אתכם, יעברו ל-WCF.

יש לזה כמה יתרונות. א' מי שמדווח ב-WCF צריך לדווח עד ה-15 לחודש אבל אם יש לו הוראת קבע, ההוראת קבע יורדת ב-22 לחודש. זה עוד שבעה ימים, יש אנשים שזה חשוב להם. ב' WCF אני יכול לראות, זה דיווח מיידי ו-WCF זו האפשרות היחידה לקבל זיכויים כשאתם צריכים. אין היום שום דרך אחרת לקבל זיכויים מביטוח לאומי.

שאלה מהקהל: ואז עושים דיווח ישיר לאתר ללא תשלום או אם רוצים עם תשלום.

בדיוק, אם את לשכת שירות את יכולה לעשות ללא תשלום ושהלקוח ישלם עם שובר קוד 12 וישלם או דרך האתר.

שאלה מהקהל: WCF אפשר לשלם ממנו?

תשובה מהקהל: את צריכה הוראת קבע.

טוב, באופן כללי אנחנו לצערי הגענו לסיום. תודה רבה.