שלום לכולם. אנחנו נתחיל. הנושאים שאני אדבר עליהם היום, עדכוני מיסוי לקראת סוף שנה כמו, כבר זה הפך להרגל, אבל אני אגע בעוד מספר נושאים שלאו דווקא סוף שנה עלו לפרק אלא במהלך השנה השוטפת הזו התעוררו.

ואני אגע גם בהצעת חוק שנמצאת ממש בימים אלה בסבב חקיקה, נמצאת כבר על שולחן הממשלה. היא אמורה להיות מובאת לכנסת בימים הקרובים. מי ששמע, תיקון 13 לפקודת מס הכנסה, לחוק קופות הגמל, היא מאד מאד משמעותית.

ואני אגע בסעיפים הרלוונטיים איפה שלהצעת חוק הזאת אמורה להיות השפעה.

ואנחנו נתחיל בעצם שוב, נושא מאד מאד מוכר וידוע: היערכות לסוף שנה מבחינת הטבות המס של עובד שכיר ועמית עצמאי שעדיין ניתן לנצלן כמו שבכל סוף שנה.

אז יש לנו שני סוגים של הטבות, הטבה ראשונה, זה הטבת הזיכוי שהעובד השכיר נהנה כבר אוטומטית בתלוש כנגד התשלומים שהוא מעביר מידי חודש יחד עם המעסיק לקופת הפנסיה או הגמל או ביטוח מנהלים שלו.

וההטבה הזו כמובן היא הטבה מוגבלת, כשמנגד יש לעובד כמובן את הפטור ממס על הפקדות המעסיק. כיום, הפטור ממס על הפקדת המעסיק מוגבל בתקרה של ארבע פעמים השכר הממוצע במשק, מה שאנחנו רואים כאן זה 9,260 כפול 4 וכבר החל מה- 2016 בהנחה שהצעת החוק תעבור, זה ירד לשלוש פעמים השכר הממוצע במשק.

כלומר, אם היום מבצעים זקיפת שווי לעובד כאשר הפקדות המעסיק עבורו למרכיב התגמולים בגין שכרו עלו על 4 פעמים מהשכר הממוצע במשק כפול 7.5%, אנחנו רואים את המספר כאן למעלה, הרי שבעצם החל מ-2016 אם הצעת החוק תעבור, המספר הזה ירד ל-75%.

כלומר: במקום 2,770 שקלים זה ירד בערך ל-2,300 שקלים, אלפיים מאתיים ומשהו שקלים. כלומר, יש פה כבר שכבה שהיום לא משלמת מס על ההפקדות של המעסיק אבל יתכן שהחל מ-2016 היא כן תתחיל לשלם מס על הפקדות המעסיק. כמובן שכל שקל שהעובד משלם עליו מס, הקופה באמצעות מידע שהיא תקבל מהמעסיק, החל מ-2016 הקופה שאליה הוזרם הכסף אמורה לצבוע את המרכיב הזה שהעובד שילם עליו מס, אם לא תעבור הצעת החוק, הצביעה תהיה כפי שאנחנו רואים עדיין בשנת 2015, כלומר מעל 4 פעמים השכר הממוצע במשק, ואם תעבור הצעת החוק, הצביעה תחל כבר מעל שלוש פעמים השכר הממוצע במשק.

כלומר, בערך מעל אלפיים מאתיים ומשהו שקלים מידי חודש. הצביעה הזו נועדה כדי, ואני אדבר על זה בהרחבה בהמשך, כדי שבעצם כשאותו עובד יגיע לגיל הפרישה וירצה לממש את הקצבה שלו, בעצם אנחנו נדע מה מרכיב הקצבה הפטורה.

אותו מרכיב שמקורו בעצם בהפקדות שעליהם הוא שילם כבר את המס במועד הפקדתם בקופה. האם זה דבר חדש? לא. איך זה נקרא הקצבה? מוכרת, חבר'ה מתי היא נולדה לראשונה הקצבה המוכרת? תיקון 9א' בשנת 2000, חברים. בינואר 2000. מה עשו מאז? כלום. שום דבר.

יש סעיפי חוק שאומרים שצריך לתת לו קצבה מוכרת, אבל אני אומר לכם מניסיון, לקבל אישור מפקיד שומה על מרכיב של קצבה מוכרת היום זה קריעת ים סוף. זה תהליך שאתה מתחיל אותו, אתה לא יודע מתי אתה מסיים אותו. זה מאד מאד מסובך.

מכמה עשרות תיקים שאני ניהלתי מול פקידי השומה אני יכול לומר לכם לצערי שהבאתי לסיום אולי רק עשרים אחוז מהם, כי עדיין על שמונים אחוז מהם, כי אין צביעה. זו הבעיה. בגלל שאין צביעה פיזית בקופה, יש פה בעיה של כפל מס לכאורה.

כי אם פקיד שומה מסרב לתת את האישור על סמך אותה הוכחה שאנחנו מגישים לו והוא אומר לי: "מבחינתי לא עמדתם בנטל ההוכחה", אז זה אומר ששילמתי מס בהפקדה ואני אשלם מס גם בעת קבלת הקצבה. אז זה כפל מס מובהק.

ולמישהו זה מזיז? לצערי הרב לא. רק ממש בשנים האחרונות, אפשר לומר אפילו בשנה האחרונה, התעורר גל מאד מאד חזק שנושף לרשות המיסים בעורף ומנסה בעצם לכפות עליהם את תיקון החוק שהצביעה תתבצע אוטומטית בקופה, כל שכשאותו עובד יגיע לגיל הפרישה שלו ויתחיל לקבל את הקצבה, הוא לא יצטרך את פקיד השומה שיתן לו את האישור מה מתוך הקצבה הוא אותו מרכיב פטור ממס. אבל חבר'ה, אם זה יעבור החל מ-2016, אם הצביעה תבוצע החל מ-2016, אף אחד לא יודע עדיין כי גם זה טרם אושר סופית.

כבר נשמעים כל מיני הדים, כל מיני קולות לדחות את היישום של זה כי חלק מהקופות פשוט לא יודעות להיערך או לא נערכו בהתאם ל-2016 לצביעה.

וחבר'ה, גם חלק מהמעסיקים לא באמת יודעים איך לדווח ומה לדווח מסיבה מאד פשוטה, זה נכון וזה פשוט כשיש לעובד קופה אחת, אבל מה קורה אם יש לנו פה פיזור?

יש לו קרן פנסיה ויש לו ביטוח מנהלים ויש לו קרן פנסיה ותיקה ויש לו גם קופת גמל. לאיזה קופה נודיע לצבוע? איזה קופה תצבע? איזה קופה תצבע מה? מה קורה אם יש גם קרן ותיקה וגם קרן חדשה? הרי אני לא יכול לצבוע בקרן ותיקה, איך ייצבעו התשלומים בקרן חדשה במקרה כזה? זאת אומרת שאין כרגע אפילו דברי הסבר ברורים כדי ליישם את הצביעה הזו כי הקופה מבלי לקבל את המידע מהמעסיק לא יכולה לעשות שום דבר.

אז זה אנחנו נקווה שיבוא על פתרונו ויימנע נושא כפל המס. אבל כרגע, אנחנו עדיין בשנת 2015, כפי שאנחנו יודעים, התקרה למיסוי, לפטור ממס לעובד יותר נכון, היא אותם 2,778 שקלים. התקרה היא תקרה שקלית. כלומר, יתכנו מצבים שהמשכורת של העובד היא מעל ארבע פעמים השכר הממוצע במשק, לדוגמא: שכר של 40,000 שקלים והמעביד מפקיד 5% לביטוח המנהלים של העובד למרכיב התגמולים שזה כ-2,000 שקלים ובנוסף עוד 400 שקלים לאובדן כושר עבודה. בסך הכל זה 2,400 למרות שהשכר המבוטח הוא 40,000 שקלים אבל אין צורך בביצוע זקיפת שווי מכיוון שההפקדה הכוללת לא חרגה מ-2,778 שקלים.

אז בדוגמא שנתתי אין צורך לעשות זקיפה. לצערי הרב, עדיין יש מקרים שהזקיפה המבוצעת, אני אדבר בהמשך על העניין של החלוקה מתוך השבעה וחצי למרכיב אובדן כושר עבודה. כי יש מצבים שאתם צובעים כי תכנת השכר עושה את הצביעה אוטומטית, את הזקיפה יותר נכון, היא זוקפת אוטומטית את מרכיב ההפקדה על אובדן כושר עבודה. נכון? לא נכון? יש שתי דעות.

דעה אחת אומרת שכל עוד מרכיב אובדן כושר עבודה לא חרג מ-3.5% אחוזים מהשכר, לא צריך לעשות לו זקיפה. מהשכר או מהזקיפה של ארבע פעמים. לא צריך לעשות שם זקיפה ואז אני צריך לצבוע בעצם את המרכיב הפקדה לקופה לקצבה.

הדעה האחרת, מנגד, היא הדעה שמחזיקה רשות המיסים שאפשר להתווכח אם היא נכונה או לא, לדעתי היא לא נכונה אם אתם שואלים את דעתי, רשות המיסים אומרים: "קודם כל אתה פוטר ממס את ההפקדות לקצבה. רק אחר כך אם היתה לך חריגה מהשבעה וחצי אחוזים או מהתקרה של 2,778 שקלים, אתה צובע". את מה? את מרכיב ההפקדה לאובדן כושר עבודה. נכון או לא נכון? איזו תוצאה סופית זה ייצור? באובדן כושר עבודה כשאדם מקבל קצבת אובדן כושר עבודה, יש רלוונטיות לקצבה מוכרת? התשובה היא לא, ואז הנה, תוצאת כפל מס מובהקת.

 אבל זה וויכוח כבר מ-2007 מול רשות המיסים, הם בשלהם. לצערי הרב, זה לא עמד בשום מבחן משפטי. מעטים המקרים של האנשים שיסכימו ללכת מול רשות המיסים לבית משפט ובוודאי לא בתיק שזה תוספת מס של עוד כמה עשרות שקלים בחודש במקרה הטוב, ואולי במקרה הפחות טוב, כמה מאות שקלים בחודש.

אז לצערי הרב, אנשים במדינה שלנו סופגים. כמו הרבה דברים אחרים סופגים ושותקים. אבל זה לא עמד במבחן משפטי, וכל עוד זה לא עמד במבחן משפטי, רשות המיסים יש לה את הכוח לבוא ולומר: "זו הדרך נקודה".

הם הוציאו על זה חוזר ופשוט אלה ההנחיות וכך צריך לנהוג. אבל אם אנחנו נמצא מקרה שזה זועק לשמים שהפערים שמה הם לא מאות שקלים, הם יכולים להגיע שמה לאלפי שקלים בחודש כי השכר מאד גבוה והזקיפת שווי לקצבה היא מאד גבוהה, ואנחנו נראה שהתוצאה היא באמת מאד מאד מהותית, אני אמליץ ללקוח כזה למשל ללכת באמת לבית משפט, לקחת עורך דין טוב שמתמחה במיסים, לקבל חוות דעת כמו שצריך ולהתקדם עם זה לבית משפט.

נראה לי שרשות המיסים בתיק כזה תצטרך להתפשר כי היא לא תרצה פסיקה שתשפיע לה אחורה על כל מה שקרה. אז זה לעניין הארבע פעמים שמ"מ עדיין כמו שאנחנו יודעים התקרה היא של 2015 כ-37,000 שקלים.

לגבי חלק העובד שאותו הזכרתי תחילה, עד 8,700 שקלים לחודש, 104,400 שנתי העובד מקבל על התשלום שהוא שילם בשיעור של עד 7% מהסכומים שאמרתי הרגע, הוא מקבל זיכוי. זיכוי של 35% לכל סוגי הקופות, בין אם זה הלך לקופת גמל, ביטוח מנהלים או קרן פנסיה חדשה או וותיקה, יש לנו שיעור קבוע של 35% מ-7% ראשונים מהתקרה של 8,700 שקלים.

זה זיכוי אוטומטי שהוא מקבל כבר בתלוש השכר. אני לא מכיר היום מקרים שעובדים לא מקבלים את זה בשוטף. אני חושב שכל תוכנות השכר עושות את זה אוטומטית. אבל פה לא מסתיימות הטבות המס.

יש אפשרות לקבל הטבות מס נוספות. מה שנדרש זה שני דברים, א' שיש לי הכנסה לא מבוטחת, כלשהי, חייבת לא מבוטחת כמובן. ותכף אני אדבר על ההגדרה של מה זה הכנסה לא מבוטחת. ושאני משלם כעמית עצמאי. כלומר, צריכים להתקיים שני תנאים כדי שאני אזכה בהטבות מס נוספות. הטבות המס הנוספות יכולות להיות סדר גודל של ניכוי וזיכוי של עד 16% מ-104,000 לשנה, שזה לא מעט. ועד זיכוי בלבד של משהו כמו 4,800 שקל בשנה, כמעט 5,000 שקל.

איך זה בא לידי ביטוי ומהם בעצם שני תנאי הסף? אז אמרתי, תנאי סף ראשון זה כשיש לי הכנסה לא מבוטחת. ההגדרה של הכנסה לא מבוטחת בפקודה זה הכנסה שבגינה המעסיק לא מפקיד עבורי להסדר פנסיוני.

לא רק שהוא לא מפקיד עבורי, הוא גם לא מעניק לי הסדר פנסיוני. מי מעניקים לו הסדר פנסיוני מבלי שיש הפקדה בפועל? כל הפנסיה התקציבית למיניהם. פנסיה תקציבית בצה"ל לחבר'ה הוותיקים יותר בשירות המדינה, חברת חשמל בדור הישן, רשות הנמלים והרכבות בדור הישן, ויש עוד מספר גופים במשק שמעניקים הסדר של פנסיה תקציבית.

מי שיש לו הסדר של פנסיה תקציבית גם אם אין תשלומים של המעסיק לאותו מרכיב שכר, מרכיב השכר שבגינו העובד צובר זכויות בפנסיה תקציבית נקרא "הכנסה מבוטחת".

על אותה הכנסה מבוטחת הוא לא יכול לקבל הטבות מס כעמית עצמאי למעט, ואני מדגיש, למעט השלמת זיכוי. מהי השלמת הזיכוי? הרי אתם יודעים, מי שיש לו פה פנסיה תקציבית, יש פה כאלה? אני מניח בודדים, מי שיש לו פנסיה תקציבית, בשירות המדינה למשל משלם שני אחוז השתתפות. נכון? שני אחוז השתתפות בפנסיה תקציבית.

יתכן ששני האחוז הללו הם בסך הכל 250 שקלים, אבל עקרונית עובד יכול לקבל זיכוי עד 7% מ- 8,700 שזה 600 שקלים. אפשר לשלם הגדלה פרטית כעמית עצמאי אם אין לו תשלומים כעמית שכיר מאחרים, אפשר לקבל כנגד השלמה פרטית כעמית עצמאי את יתרת הזיכוי. כלומר, השלמה עד כ-609 שקלים כפול 35%. אבל זה לא בא לידי ביטוי מסיבה מאד פשוטה.

מרבית העובדים במשק שיש להם משכורת מבוטחת בסיסית בפנסיה תקציבית, יש להם גם רכיבים נוספים שכבר מפקידים עליהם לתכנית או פנסיה נוספת או לקופת גמל כלשהי.

אז בעצם את השלמת הזיכוי הוא יקבל דרך המרכיב שהוא מפקיד כעמית שכיר ואז בסך הכל הוא משלים מן הסתם עד אותם 609 שקלים שהם כמו שאמרתי 7% מ-8,700. אבל זה שייך לרובד הראשון. אותה הכנסה לא מבוטחת תבוא תמיד ברובד הבא, הרובד השני.

הרובד השני, המחוקק בא ואומר: לרובד השני אפשר להכניס אך ורק הכנסה לא מבוטחת. אז אני אתן לכם דוגמא: מרכיב מאד מאד מובהק ומאד נפוץ להכנסה לא מבוטחת זה שווי שימוש ברכב.

בדיוק, למה שווי שימוש ברכב זה לא מרכיב כהכנסה מבוטחת?

מכיוון שבתקנות מס הכנסה, כללים לאישור וניהול קופות גמל כתוב במפורש שהמשכורת לצורך הפקדה לקופת גמל לא תכלול שווי שימוש ברכב שהועמד לרשותו של העובד.

זאת אומרת שהמעסיק מנוע מבחינת החוק להפקיד על שווי שימוש ברכב.

מה יקרה אם בכל זאת הוא יפקיד לי על שווי שימוש ברכב? יקרו שני דברים: אחד, אני אשלם מס על ההפקדה כי זה רכיב שאסור להפקיד עליו. ו-ב' יתכן שמס הכנסה יבוא ויגדיר את ההפקדה הזו כהפקדה לא חוקית.

אתם יודעים מה המשמעות המיסוית של הפקדה לא חוקית? מס על מה? מס בשלב ההפקדה שילמתי. על רווחים

אבל חבר'ה, אנחנו לא נתקלנו בזה מסיבה מאד פשוטה, אמרו לנו לא להפקיד על שווי שימוש, אז אף אחד לא מפקיד על שווי שימוש, נגמר הסיפור. אוקי? אבל מה עם כל יתר המרכיבים? יש לי החזר הוצאות, ויש לי שעות נוספות ויש לי פרמיות, יש הרבה מאד מרכיבים אחרים שחלק מהמעסיקים מפקידים עבורם.

ברגע שחלק מהמעסיקים מפקידים על חלק מהמרכיבים הללו, זה הופך אוטומטית את השכר הספציפי הזה, את אותם מרכיבים להכנסה מבוטחת.

האם זה ייכנס לרובד הראשון או לרובד השני? לרובד הראשון, אם זה הכנסה מבוטחת זה ברובד הראשון. אז אני לא יכול לקבל על התשלומים האלה, המעביד מפקיד לי, אני מפקיד תשלום מקביל, ברגע שעברתי את ה-609 שקלים בתשלומים האישיים שלי, זה אומר שאין לי אפשרות לקבל הטבות מס על אותו מרכיב של הפקדה כי הוא עדיין בסטטוס של עמית שכיר.

ואז אני מגיע בעצם לחלק השני של ה, לתנאי השני לקבל את ההטבה. אמרנו, התנאי הראשון זה כשיש לי מרכיבים לא מבוטחים בתוך המשכורת, והתנאי השני זה כשאני משלם כעמית עצמאי.

ואז בעצם נפתח בפני הרובד השני כדי לקבל גם זיכוי שאנחנו רואים פה את השיעור שלו שהוא מקסימאלי 5% מ-8,700 נוספים, וגם ניכוי נוסף שיכול להגיע עד 11% מאותם 8,700 לחודש.

קרי, בסך הכל אם יש לי לצורך הדוגמא במשכורת הברוטו שלי שלא עוברת לצורך הדוגמא, כן? לא עוברת 400,000 שקל ברוטו בשנה, יש לי 200,000 מבוטחים ו-200,000 לא מבוטחים, אז אני יכול לומר לכם בוודאות שהאדם הזה מנצל מלא את הטבות המס כי יש לו על ה-200,000 הראשונים תשלומים של עמית שכיר, הוא מקבל פטור ממס על הפקדות המעסיק ומקבל זיכוי בסיסי.

ועל ה-200,000 הבאים מתוך 104,400 מתוכם שזה 8,700 כפול 12, הוא יכול לקבל 16% הטבה שמתפצלים לשניים. 5% הולכים לזיכוי לפי 35% אם זה הלך לאיזושהי תכנית קצבה, חסכון קצבתי או קצבת שארים וכדומה או 25% אם זה הלך לביטוח חיים, ועל ה-11% הנותרים שזה השלמה ל-16, הוא מקבל ניכוי.

מה המשמעות של ניכוי במקרה שלו? כמו הוצאה, הקטנת ההכנסה החייבת.

אז יש לנו זיכוי בשיעור של או 25 או 35 אחוזים, ויש לנו הקטנה של הכנסה חייבת שזה בעצם האפקט של זה הוא מדרגת המס השולי שלי. אז אם הוא נמצא במדרגת מס שולי של 34% והוא שילם 16% לקצבה ו-16% לצורך הדוגמא מ-104,400 עם כ-17,000, 16,800 משהו כזה. זה אומר שהוא מקבל יותר משליש חזרה מאותם 16,800. חבר'ה, לא לזלזל, זה הרבה מאד כסף.

שאלה מהקהל:  אם לדוגמא עובד מרוויח 4,000 שקל. 3,000 שקל זה מבוטח ו-1,000 שקל זה לא מבוטח. הוא יכול להגיע עד 8,700 ובעצם להפריש?

בכל מקרה ההטבה שלו לא תהיה יותר מההכנסה, ברור. עכשיו תראי, קחי, אדם כזה שאת מתארת לי, אם זו הכנסתו היחידה, הוא גם לא משלם מס. אם הוא לא משלם מס, אין לו בכלל הטבת מס. אבל כן, את צודקת. אבל אם הוא עובד בעבודה נוספת, מסתכלים על המכלול. יכול להיות שבעבודה אחרת כבר יש את המרכיב שכר מבוטח.

שאלה:  אם אין לו את זה, והוא עצמאי.

שוב, אז מסתכלים על המכלול. אז במקרה כזה כן, בוודאי.

כי ההכנסה של העמית העצמאי היא הכנסה שנכנסת אוטומטית לרובד השני כי היא הכנסה לא מבוטחת, ואז הוא יכול להפקיד כעמית עצמאי לרובד השני. אבל זה בתנאי שהוא השלים את הרובד הראשון. קודם כל צריך להשלים את הרובד הראשון, להיות עדיין עמית מוטב בחוק שזה מאד מיותר, אבל כן, הוא צריך קודם להשלים את הרובד הראשון, נפתח בפניו הרובד השני כדי להנות מהטבה נוספת של עוד 16%. כן, זה מאד נפוץ.

דרך אגב, יש הרבה מאד אנשים שעובדים כשכירים בהיקף קטן ויש להם חשבוניות מס כי הם מנהלים תיק עצמאי. זה מאד נפוץ, אז כן, במקרים כאלה כמובן שזה עולה על ההגדרה.

איפה יש לנו תקרה בכל זאת? אז התקרה לא קיימת בזיכוי.

הזיכוי הוא פשוט, זיכוי אוטומטי שמצטבר עוד 5% מ-8,700 לחודש, זה יכול לעמוד על כ-435 שקלים כפול נניח לצורך הדוגמא 35%, פה אין לנו בעיה. אבל יש לנו תקרה לניכוי.

התקרה לניכוי נועדה לצמצם את הטבות המס של העשירונים העליונים. בעצם בא המחוקק ואומר, דרך אגב, גם פה, התיקון שהזכרתי אותו הרגע, אם יעבור, גם כאן זה יורד לשלוש פעמים, אוקי? שלוש פעמים 8,700 במקום 4 פעמים 8,700. זאת אומרת שבהצעת החוק הקרובה ההטבה של העמית העצמאי לניכוי תרד עוד פעם בערך בכ-25%, היא תרד מ-4 פעמים 8,700 כפול 11% ל-3 פעמים 8,700 כפול 11%. אבל בכל מקרה שימו לב, לא יותר מ-8,700 כפול 11%.

אני רוצה לעשות דוגמא מספרית כדי שזה יישב לנו טוב בראש. לקחנו, ברמת שכר חודשי לצורך העניין, עובד שמרוויח 30,000 ברוטו. 30,000 ברוטו, הוא בתוך ה- 34,800, זאת אומרת שהוא רחוק מהתקרה, נכון? מתוך ה-30,000 ברוטו יש לו 20,000 מבוטחים מלא ו-10,000 ש-5,000 מתוכם זה שווי שימוש ברכב ו-5,000 נוספים זה עמלות מכירה שעליהם בהסכם העבודה אין חובת הפקדה. עד כאן נפוץ? דוגמא מאד מאד נפוצה, נכון?

על העשרים אלף הראשונים הוא מקבל את הזיכוי הבסיסי, אותם 35% מ-7% מ-8,700. על העשרת אלפים הנוספים המחוקק בא ואומר לו: "תקשיב, אתה יכול עד 8,700 כי אתה לא עברת את ה-34,800 בשכר המבוטח, אז אתה יכול עד 8,700 להפקיד 16%. 16% מ-8,700, עשינו מקודם את החשבון, בערך 1,400 שקלים בחודש. תכפילו את זה עכשיו בערך ברמות שכר האלה בכ-35% זה אומר שהוא מפקיד 1,400 והוא מקבל מיד מקופת המדינה 450 שקלים בערך, שליש, 34% ו-35%, הוא מקבל כ-450 שקל חזרה בחסכון מס. תכפילו את זה ב-12, זה אומר שיש לי חסכון מס שמגיע ל-5,500 שקל בערך בשנה כנגד הפקדה של 17,000 שקל. זה כדאי, אוקי?

אבל אם ניקח דוגמא אחרת, עובד שהברוטו שלו הוא 40,000, 30,000 מבוטחים ועשרת אלפים לא מבוטחים. גם פה עשרת אלפים לא מבוטחים. מה יקרה עכשיו? מכיוון שיש לי 30,000  מבוטחים ואני מוסיף עוד 8,700, אני עובר את ה-34,800, התקרה הזו קוטנת לי את התקרה לניכוי ותעמיד אותה רק על ההפרש שבין 30 ל-34,800. כלומר, 11% ניכוי אני מקבל רק על 4,800 אבל זיכוי של 5%, שם אין לי תקרה, על 8,700 אני אקבל 5%. בסדר? התקרה הזו נועדה אך ורק לקטון את הניכוי וכמובן, אם יעבור תיקון החוק זה יקטין אותו עוד יותר נמוך בשלב עוד יותר נמוך בסביבות 27,000 שקלים, מה לעשות? כל הזמן מפתיעים אותנו עם תיקונים, אז הנה עוד תיקון שמוריד עוד קצת את הטבות המס, דווקא לשכבה שמשלמת מס, לא לשכבות החלשות.

אז כמו שאמרתי קודם כחלק מהערה לדוגמא שאת נתת, כמובן שהטבות המס הם אפקטיביות למי שמשלם מס. מי שלא משלם מס, ויש לא מעט מקרים של נקודות זיכוי מעל לבסיס, מעל 2.15 לגבר ומעל 2.75 לאישה, לפעמים יש נקודות זיכוי של ילדים קטנים, יש נקודות זיכוי של תואר אקדמי, יש נקודות זיכוי בשל נתמך, יש נקודות, יש זיכוי תושב.

יכולים להיות מצבים שאנשים מרוויחים גם עשר ושניים עשר אלף שקל, מפקידים אבל לא נהנים מהטבה כנגד ההפקדה הזו כי הם לא משלמים מס. עכשיו תראו, אפשר לתקוף את זה לשני הכיוונים. מכיוון אחד לבוא ולומר: "אתה לא משלם מס, אז מה אתה מצפה לקבל?" נכון? זה הכיוון הנדרש לצורך העניין, אבל שימו לב מה קרה פה? כשהמדינה מגדירה תקציב שאותו היא מחלקת לציבור בצורה של הטבות מס.

יש תקציב שהמדינה מגדירה אותו מידי שנה שמגיע למיליארד שקל לצורך העניין והוא נועד לתת הטבות מס לציבור. אילו המדינה לא היתה מגדירה את התקציב הזה "הטבות מס ניכוי/זיכוי לציבור" אלא היתה משתמשת בו כמשהו שחוזר לכולנו במידה שווה, האם זה היה הוגן יותר?

למה לא? אני אתן לכם דוגמא, בסדר? אדם שמרוויח עשרת אלפים שקל, בגלל נקודות זיכוי הוא לא משלם מס, זה נכון שהוא לא משלם מס. אבל הוא לא משלם מס כי יש לו נקודות זיכוי שהמדינה נתנה לו. אבל הוא גם משלם לקצבה. הוא משלם לקצבה והוא לא נהנה מהתשלומים שהוא מעביר לקופת הקצבה מהזיכוי הזה שאני למשל, כן נהנה ממנו. זאת אומרת שאין פה חלוקה שווה של ההטבות.

אם אנחנו הולכים בפשט, אז קל מאד לתקוף את זה, לבוא ולהגיד: "מה אתה בא אלי ומתלונן, אתה לא משלם מס, מה אתה רוצה?" אבל שימי לב, יש שימוש לא הוגן, אני שם את זה במרכאות, באותו תקציב שהמדינה הגדירה. כי היא מנתבת אותו רק לאוכלוסייה שמשלמת מס. אוקי?

אתם יודעים כמה תקפו את המודל הזה? רק בשנתיים האחרונות אולי 20 חברי כנסת ניסו ליזום הצעת חוק שאומרת לרשות המיסים: "את לא נותנת את התקציב הזה רק למי שמשלם מס, אלא תחלקי אותו שווה בשווה לכל הציבור". הרי זה כסף.

הערה מהקהל:     כי הם משלמים הכי הרבה מס.

לא לא לא לא. חבר'ה, הם לא הסתכלו במישור שלהם. הם מייצגים את השכבות החלשות, להפך. עכשיו למה זה יוביל? ואני אתן לכם דוגמא, אם המדינה תחליט, אני שמעתי מה אמרת, מס הכנסה שלילי, אני לא רוצה להיכנס לפינה הזו כי הרעיון שהוצע הוא רעיון אחר לחלוטין, ואני אגיד לכם עכשיו מה הוצע.

נניח ששווי הטבות המס שלי הממוצעות, מה שאני יכול באופן שוטף להנות, בממוצע הוא 300 שקלים. המדינה תבוא ותגיד לי: "תקשיב, במקום שתקבל 300 שקלים כי אתה משלם מס וכדומה, אני אתן לך רק 200, אבל לא 200 בהטבות מס, אני אוסיף לך 200 שקל בקופה, בקופת הפנסיה שלך".

הערה מהקהל:   נכון, זה עדיף.

היא תלך לאותו אדם שמרוויח 7,000 שקל והיא תגיד לו: "אתה לא יכולת לקבל ניכוי של 180 שקלים או 210 שקלים, אני אתן לך אותם בחשבון הפנסיה שלך. צודק או לא צודק?

תשובה מהקהל: בטח צודק.

יפה. זה הצעת החוק דרך אגב שהיא כבר מסתובבת שנתיים- שנתיים וחצי, מס הכנסה לא מאד אוהב אותה מכמה סיבות.

א' אין לו שליטה, כי זה אותו תקציב שהוא הגדיר, יימחק בסופו של דבר ויתכן אפילו שיבקשו ממנו להגדיל את התקציב כי עד היום ניצול התקציב הלך לאוכלוסיות מסוימות והיה אפשר לשלוט בזה למשל בכל מיני דרכים כאלה או אחרות, או אם אתה לא הפקדת, אתה לא מקבל.

 ברגע שיחליטו להחליף את ההטבת מס בכסף אמיתי שילך לחשבון הפנסיה שלך רק כי שילמת, זה אומר שמס הכנסה יצטרכו להחזיר הרבה יותר כסף לציבור.

 אז המתנגד הראשון להצעת חוק הזו זה מס הכנסה. אתם יודעים מי המתלהב הראשון להצעת חוק הזו? המוסד לביטוח לאומי, ולמה? כי הם רוצים לנהל את זה אצלם ככלי שבאמצעותו יוכלו מחר להתאים את הקצבת זקנה, יופי של מודל. יתנו פה, יקחו פה, בסופו של דבר לא נקבל שום דבר.

אז חבר'ה, בואו נרגע, זה הצעת חוק שכרגע היא אפילו תקועה בגלל מצד אחד ההתנגדות של רשות המיסים, אז היא כרגע תקועה. ככה זה, זה המדינה שאנחנו חיים בה. כרגע הצעת החוק היא מה שנקרא "על השולחן" במשרד האוצר. היא הוגשה לכנסת, בגלל התנגדות של רשות המיסים היא תקועה בשלב הזה, אבל חבר'ה, אני לא פוסל את האפשרות שאם הביטוח הלאומי יוותר היא לא תרוץ, יכול להיות שהיא כן תרוץ.

עכשיו, כמובן שזה יעזור מאד לשכבות החלשות כי זה נועד להגדיל את הפנסיות שלהם, כי אדם שנמצא בשכר של 6-7 אלף שקלים וחוסך לפנסיה במשך 20-30 שנה יגיע במקרה הטוב לפנסיה של 2,700-2,800 שקל גם אם הוא לא ימשוך את הפיצויים. ואם הוא ימשוך את הפיצויים מהקופה, אז גם למחצית מזה הוא לא יגיע. אז חבר'ה יש לזה היגיון בעיקר לעזור לשכבות החלשות אבל כמובן, השכבות החזקות יבואו ויגידו: "אנחנו שילמנו מס וגם לא מקבלים בסופו של דבר שום דבר" אז צריך למצוא פה איזשהו איזון. אז זה לגבי הטבות המס.

כמובן שאת הטבות המס העצמאיות אפשר לקבל גם אם ההפקדה היא לאו דווקא על שמי באופן אישי, אלא היא יכולה להיות על שם בת הזוג שלי, היא יכולה להיות על שם הילד הבוגר שלי. אם יש לי ילד בן 18 ואני רוצה להפקיד עבורו לפנסיה, אני מיציתי את ההפקדות עבורי אבל עדיין יש לי אפשרות להנות מהטבת מס, אני יכול להפקיד.

לפתוח לו קרן פנסיה כבר בגיל 18, תחשבו על המודל הכלכלי שיש פה עם ריבית דריבית בהנחה שיש ריבית. אז ריבית דריבית עד הפנסיה שלו. הפקדות יחסית לא גבוהות יכולות להניב לו פנסיה יחסית גבוהה.

אז המודל הזה הוא יחסית מודל שאנחנו מכירים אותו כבר מ-2007 כי עד 2007 היה אפשר לקבל הטבות מס גם על הפקדות עבור קטינים והיה אפשר לקבל גם הטבות מס אם הסבא שלי הפקיד עבורי, אתם זוכרים? היה מאד פרוץ, צמצמו את זה. אז זה המודל שצומצם מ-2007 כך שבעצם משאיר אך ורק הטבות בין בני זוג וילדים בוגרים.

אם אתה מפקיד עבור ילד קטין, אין הטבות מס. זה המצב מאז 2007, אין הטבות מס וכמובן מה שהפקדת עבור ילד קטין כשהוא נולד לקופת גמל, מתי הוא יקבל את הכסף? בגיל 67 כקצבה, אל תשכחו, היום הכל קצבה הרי. אוקי? אז לא לשכוח.

טוב, שאלות עד כאן? אוקי. אמרתי שאני אדבר על החלוקה של האובדן כושר עבודה מתוך ה-7.5%. אז בשקף הראשון ראינו שההפקדה של המעסיק, אותה הפקדה הפטורה ממס עומדת על שבעה וחצי אחוז מארבע פעמים השמ"מ. נכון? המספר פה לא מדויק שכחתי לתקן את זה 9,260, אבל זה לא משנה, זה רק לדוגמא. 3.5% זה מה שמופיע בחוק, לא 2.5%. אבל כולנו מכירים מודל שאומר: לא יותר מ-2.5%. יש לזה היגיון למודל הזה, לא סתם.

למרות שבחוק כתוב 3.5%, למודל הזה של ה-2.5% יש היגיון ויש לו בסיס חוקי בדלת האחורית. יש הוראת חוק שאומרת שאם המעסיק יפקיד יותר מ-2.5% מתוך אותו סל של 7.5%, הרי כמה זה ישאיר לי בתגמולים? פחות מ-5%, נכון? יש הוראת חוק שאומרת שאם הפקדת למרכיב התגמולים בקופת הקצבה של העובד שלך פחות מ-5% תגמולים, אתה לא יכול להפקיד את הפיצויים.

עכשיו, לא רק אתה לא יכול להפקיד את הפיצויים, גם העובד שלך לא יכול להפקיד את התגמולים. אז שימו לב איזו התנגשות בין שתי חקיקות, בין חוק מרכזי לתקנות. כמובן שהחוק המרכזי גובר. החוק הראשי גובר, אבל החקיקת משנה פה מאד מאד חזקה ויוצרת איזושהי התניה שאומרת שבשביל שתוכל להפקיד לטובת העובד שלך את הפיצויים, וחברים יקרים מ-2008 יש אפילו חובת הפקדה של מרכיב פיצויים לעובדים בשכר פנסיה חובה, אוקי?

אז כדי שיתאפשר להפקיד את הפיצויים בקופה לקצבה, קרן פנסיה, פוליסת קצבה וכדומה, אתה חייב להתחיל עם התגמולים. ולא סתם להתחיל עם התגמולים, אתה חייב להפקיד לפחות 5% תגמולים. אז ברגע שהפקדת 5% תגמולים אוטומטית זה צמצם לנו מ-3.5 ל-2.5. וזו בעצם הסיבה לכך שהמודלים שאתם מכירים הם לא חורגים מ-3.5. זה לא אומר שאי אפשר להפקיד 3.5, אפשרי. אפשר להפקיד שלושה וחצי אבל צריכים להיות נורא זהירים ולבדוק כל מקרה לגופו אם אני יכול להפקיד פיצויים או אני לא יכול להפקיד פיצויים. ואם אני לא יכול להפקיד, גם כמה אני יכול להפקיד? אז פה צריך מאד מאד להיות זהירים. ההמלצה שלי, לא להסתבך.

אם העלות של אובדן כושר עבודה היא מעל 2.5 והמעסיק מחויב בהסכם העבודה לבטח את העובד ב-75% מהשכר, מה שנפוץ אולי רק במקרים מאד מאד ספציפיים של עיסוקים, כאשר יש סיכון גבוה לעיסוק וכדומה, אז במקומות כאלה המעסיק לא אומר: "אני יקנה לך אובדן כושר עבודה ב-2.5%" אלא אומר: "אני אבטח אותך ב-75% מהשכר". ולפעמים העלות יכולה להיות שלושה וארבעה וחמישה אחוזים.

במקרים כאלה כמובן שיש זקיפת שווי לעובד, אוקי? יש זקיפת שווי לעובד, אבל עדיין גם אם חרגנו מ-3.5 צריך לבדוק שיש אפשרות להפקיד את הפיצויים. אם לא באותה קופה אז אולי בקופה אחרת.

אם אנחנו כבר עוסקים בנושא אבדן כושר עבודה אז התפרסם לפני כחודשיים מסמך של רשות המיסים שמסדיר את אופן מיסוי התקבולים במקרה של אובדן כושר עבודה. עכשיו אני אתחיל עם הדבר הכי פשוט, מה זה אובדן כושר עבודה? אובדן כושר עבודה זה אירוע שבעטיו או בשלו אותו אדם איבד את כושר עבודתו.

עכשיו תראו, אובדן כושר עבודה יכול להיות ספציפי לעיסוק הספציפי שלו, ויכול להיות מאד מאד כללי. למה אני מדבר על שתי ההגדרות האלה? כי בעצם ההגדרות האלה משקפות פחות או יותר את ההבחנה שקיימת בין עולם הפנסיה לעולם הביטוח. אוקי?

כשאני מבוטח בקרן פנסיה מקיפה, על פי רוב זו תהיה הגדרה כללית של אובדן כושר עבודה. על פי רוב. כשאני מבוטח בביטוח מנהלים באובדן כושר עבודה ספציפי, הוא יהיה ספציפי לעיסוק שלי. כלומר, יתכן מצב שבו לדוגמא פסנתרן בפילהרמונית, נשברה לו האצבע ובמשך חמישה חודשים עד שהוא מחלים הוא לא יכול לנגן. אם הוא היה מבוטח בקרן פנסיה, קרן הפנסיה היתה משלמת לו? כנראה שלא. כי הוא יכול לעשות עיסוק אחר, הוא יכול לשבת ולהלחין ולכתוב, והוא יכול לעשות הרבה דברים אחרים. אז לנגן הוא לא יכול, אבל הוא עדיין יכול להרוויח מהעיסוק שלו במוזיקה. אבל אם היה לו מה שנקרא מותאם לעיסוקו כפסנתרן בפילהרמונית והוא לא יכול לנגן, זה אומר שחברת הביטוח תשלם לו. תשלם לו אובדן כושר עבודה, או תשלם אני לא יודע, היא צריכה לשלם לו. אוקי? היא צריכה לשלם לו מבחינת הפוליסה.

זה ההבדל הבולט, ההבדל העיקרי בין קרן פנסיה לתכנית ביטוח ומבחינת החוק גם זו קצבה וגם זו קצבה.

שאלה מהקהל:  אני רוצה לשאול שאלה, אני יודעת שבדרך כלל גם ביטוח לאומי כשיש לך איזה נזק, הוא מתערב. אז שביטוח לאומי. בתאונות עבודה בעיקר.

שאלה מהקהל:  רק בתאונות עבודה? במצב של תאונת עבודה... לא נכנס, רק ביטוח לאומי נכנס?

כן. תאונות עבודה זה עניין אחר, יש חוק נפגעי תאונות עבודה בביטוח הלאומי.

שאלה מהקהל:  ...?

לא לא, ברור שלא. לא יהיה כפל פיצוי. אולי במקרים מסוימים השלמות. אם יש לו ביטוח ספציפי וביטוח לאומי נותן חלקית, אז הוא יכול כן להנות מפעמיים. אבל אם יש לו קרן פנסיה, בדרך כלל יש קיזוז, בדרך כלל.

אני לא רוצה להיכנס כרגע לכללים, אבל יכול להיות אלמנט של קיזוז ואז הוא מקבל בעצם או ממקום אחד או מקסימום השלמה מהמוצר האחר, אבל בטח לא כפול מלא.

אין דבר כזה כי הרעיון הוא שאתה לא מתעשר מהאירוע אז אתה לא יכול לקבל פעמיים, בסדר? אז בעצם כשאנחנו מדברים על אותו תשלום חודשי, התשלום החודשי הזה מוגדר בפקודת מס הכנסה בעצם קצבה.

עכשיו, כשאנחנו אומרים קצבה, מבחינת פקודת מס הכנסה זו הכנסה חייבת. יש לנו סעיף בפקודה, סעיף 2.5 שמגדיר קצבה מלוג... הם תשלומים חייבים במס. זה בעצם סעיף 2.5 לפקודה. אל מול אותו סעיף חיוב יש עדיין שתי הוראות חוק שמעמידות את המיסוי על סטנדרט מסוים. ואני אגדיר לכם ממש בקצרה, אתן לכם דוגמא למשל, האם לדעתם יהיה הבדל בין מיסוי של קצבה שמבטיחה לי הכנסה במקרה של אובדן כושר עבודה לבין מיסוי של קצבה פרטית שאני קניתי באיזשהו מוצר בחו"ל שהוא לא קשור בכלל להיותי עובד או לא עובד, האם צריך להיות הבדל במיסוי?

עוד פעם, מיסוי של קצבה שאני מקבל מאובדן כושר עבודה לעומת קצבה פרטית לחלוטין ממוצר פרטי לחלוטין שאין קשר בינו לבין אובדן הכנסה כזה או אחר? אז בוודאי לא. אז שניהם נכנסים לפה, אבל האם הם ממוסים במידה שווה? התשובה היא לא.

כי יש הגדרה של הכנסה מיגיעה אישית. יש מה שנקרא "הכנסה מיגיעה אישית" ויש הכנסה אחרת. ומדרגות המס שונות לחלוטין. הכנסה מיגיעה אישית ממוסה בהתאם למדרגות הראשונות, עשרה אחוז, ארבעה עשר אחוז, עשרים ואחת אחוז, שלושים וארבע אחוז וכך הלאה וכך הלאה. מה שלא נופל בהגדרה של הכנסה מיגיעה אישית מתחיל מיד עם 30% וממשיך לרוץ.

זאת אומרת, יש לנו פה פער אדיר. עד 2007 המדיניות של רשות המיסים היתה שיש הבדל מהותי בין אובדן כושר עבודה שאתה קונה ממוצר פרטי לאובדן כושר עבודה שאתה קונה במסגרת ביטוח מנהלים או קרן פנסיה וכדומה.

לגבי המוצר אובדן כושר עבודה פרטי, באו ואמרו: "זו לא הכנסה מיגיעה אישית". לגבי המוצר אובדן כושר עבודה שקנית דרך ביטוח מנהלים שלך או נספח לביטוח המנהלים שלך, או דרך קרן הפנסיה, אמרו: "זו הכנסה מיגיעה אישית". אבל חבר'ה, הם מבטחים בדיוק את אותו הדבר. את מה? את אובדן כושר העבודה. כתוצאה מאובדן כושר העבודה ירדה הכנסתי, אני מקבל הכנסה חלופית מחברת הביטוח. היא לא מחליפה את אותה הכנסה שהיתה לי? זה המטרה.

בעקבות תיקון חוק, ביצעו השוואה וכבר מספר שנים שהחוק ביטל את האבחנה הטפשית הזאת של רשות המיסים והיום למעשה מסתכלים על קצבת אבדן כושר עבודה כסוג של הכנסה מיגיעה אישית.

כלומר, זה לא משנה איך קנית אתה כיסוי, כל עוד הכיסוי נועד לפצות אותך במקרה של אובדן השתכרות, אבדן הכנסה כי חלית, נפגעת וכדו', אוקי, עכשיו נשמע כמו לבנת פורן, במקרה כזה המיסוי יהיה כמיסוי שהיה חל אילו היתה לך הכנסה. כלומר, אם היתה לי הכנסה מיגיעה אישית אני אשלם מס כאילו זו הכנסה מיגיעה אישית. מאד הגיוני, רק לקח למס הכנסה הרבה מאד שנים לתקן את החוק ולבטל את האבחנה הטפשית הזאת שהיתה בעבר.

אז היום המחוקק בא ואומר דבר מאד פשוט: "קצבה, אבדן כושר עבודה זו קצבה". לא רק שזו קצבה, אלא זו גם הכנסה מיגיעה אישית. ברגע שזו הכנסה מיגיעה אישית זה אומר שהיא תמוסה באותם שיעורי מס כמו משכורת.

הערה מהקהל:   זה מחליף שכר בעצם.

כי זה מחליף שכר, זה ההגיון, נכון. אבל אני אגיד לכם משהו יותר מזה, כשאנחנו תכף נגיע לסעיף 9א' אנחנו נראה שיש מצבים שהמחוקק מגדיר אותם גיל פרישה למרות שהבן אדם ביולוגית צעיר.

אתם יודעים מהו התנאי הנוסף? 75% נכות רפואית צמיתה. אדם שפרש כתוצאה מ-75% נכות רפואית צמיתה שקבעה לו וועדה רפואית של ביטוח לאומי למשל, רואים אותו למרות שהוא יכול להיות בן 30-40-50, רואים אותו כמי שהגיע לגיל פרישה.

מה מקבל אדם על הפנסיה שלו בגיל פרישה? איזה פטור? 43%, 9א', אנחנו נדבר על זה אחרי זה בהרחבה. כשאדם מגיע לגיל פרישה הוא מקבל פטור על הקצבה שלו. אמרנו שאובדן כושר עבודה זו קצבה? אמרנו ש-75% נכות רפואית צמיתה היא שקולה לגיל 67, כגיל פרישה? זה אומר שיהיו מקרים, מן הסתם הם מקרים מאד קיצוניים, אבל יהיו מקרים כאלה וישנם אפילו רבים כאלה של אנשים שפורשים במרכאות אני אומר פורשים, מופרשים, נפלטים ממעגל העבודה בגלל בעיות בריאות מאד מאד קשות, עוברים וועדה רפואית של ביטוח לאומי, הוועדה קובעת להם נכות רפואית צמיתה מעל 75% ואז הם הולכים ותובעים את חברת הביטוח על אובדן כושר עבודה כתוצאה מהנכות שנקבעה להם בביטוח לאומי.

אם הם פרשו מהעבודה כתוצאה מאותו אירוע רפואי, מס הכנסה מגדיר אותם כאילו הם הגיעו לגיל פרישה. זה אומר שעל הקצבת אובדן כושר עבודה הם זכאים לפטור כמו אותו אדם בן 67 על הקצבה הרגילה שהוא מקבל מהפנסיה שלו. זאת אומרת שתיקון החוק עשה השוואת תנאים מלאה בין קצבת אובדן כושר עבודה לקצבה מקופת פנסיה, קרן פנסיה או מאת מעביד כפנסיה תקציבית.

יש פה באמת השוואת תנאים מוחלטת לצורך העניין, כמובן נדרשת החלטת או פרוטוקול של וועדה רפואית של הביטוח הלאומי או של משרד סטטוטורי כזה או אחר שמוגדר בפקודה שקבעה נכות רפואית צמיתה, קבועה בשיעור 75%. רצית לומר משהו?

שאלה מהקהל:  גם פנסיה תקציבית?

מי שפרש בשירות המדינה בפנסיה תקציבית, אתה צריך לראות שהוועדה שקבעה את נכותו היא באמת קבעה בפרוטוקול שלה 75% נכות לצמיתות.

שאלה מהקהל:  ... שחיקה.

שחיקה זה בעיה כי שחיקה לא נותנים אחוזי נכות רפואיים, על שחיקה נותנים אחוזי אובדן כושר. וזה לא אותו דבר, זה בעיה. צריך לראות, יש שחיקה מנטאלית, יש כל מיני. צריך לראות את ההגדרות ספציפית ואז קובעים באמת אם הוא זכאי או לא זכאי למרות שהוא יכול להיות בן 40-50, כן בוודאי בהחלט, נכון יש מצבים.

אז אנחנו בעצם אומרים דבר מאד פשוט, יש השוואה מלאה של התנאים, החוזר הזה עושה סדר, מס הכנסה, אמנם התיקון הזה היה מזמן אבל החוזר יצא רק עכשיו אבל בסדר, הוא נועד בעצם להעביר הנחיות לפקידי שומה איך להתנהג במצבים מסוימים. עכשיו תראו, אילו חברות הביטוח היה להם מוסר תשלומים גבוה, יכול להיות שאולי לא היינו צריכים את החוזר הזה.

רק מה קורה היום עם חברות הביטוח? לצערי הרב, יש חברות מוסריות יותר ויש חברות מוסריות פחות. חברות שמשלמות מיד וחברות שלא, חברות שמתחילות לשלם ומתחרטות אחר כך ואומרות: "לא רוצים לשלם ובוא נלך לבית משפט". אתם מכירים את הנושא, נכון? לא צריך פה להרחיב.

הערה מהקהל:   אני לא מכירה חברה שמשלמת.

את אומרת זה מדע בדיוני חברה שמשלמת, יכול להיות, כן בסדר. שימו לב, תופעה מאד נפוצה.

שאלה מהקהל:  אדם שעשה ביטוח אובדן כושר עבודה משני דרך חברת הביטוח מהמשכורת שלו בעצם.

את מה הוא ביטח?

תשובה מהקהל: את המשכורת שלו.

אז מה ההבדל אם הוא עשה את זה פרטי או דרך הביטוח מנהלים שלו?

הערה מהקהל:   נכון, אז יש לו כפל ביטוחי.

אוהו, את נכנסת עכשיו לנישה אחרת לחלוטין. לא יעלה סכום הפיצוי בכל מקרה על 75% מהכנסתו. זה יש סעיף אחר, בואי לא נכנס לזה. עכשיו, יכול להיות שבחברות נפרדות והוא תובע מבלי שחברה אחת תדע על השנייה.

הערה מהקהל:   הם יודעים תמיד בסוף.

אני לא יודע, כי אין להם מאגר נתונים אחד ואחיד בינתיים. יכול להיות שיהיה בעתיד, אבל אין בינתיים. כל מי שעושה תיאום מס מצהיר באמת שיש לו הכנסות נוספות, אנחנו בתוך עמנו חיים, מכירים את המקרים האלה.

אני רוצה לחזור לדוגמא, אז בעצם מה אמרתי קודם? מכיוון שמה לעשות? מוסר התשלומים הוא לא גבוה, יש כאלה שאומרים אפילו לא קיים מוסר התשלומים, בסדר.

נוצר מצב מאד נפוץ שחברות הביטוח או שהם מושכות את הזכאות, את התשלום הרבה מאד זמן ואז נותנות סכום חד פעמי, או שהם מתחילות לשלם, מפסיקות ואומרות: "עכשיו תתבע אותי" ואז מגיעים לפשרה ואז הן משלימות, או שלא. אוקי. ובעצם קורים מצבים מאד מאד מוזרים שיכול להיות שאם העובד היה מקבל את ה-5,000 שקלים בחודש, חודש בחודשו, הוא לא היה משלם מס. אבל בגלל שחמש שנים חברת הביטוח עשתה לו עינוי דין מה שנקרא ולא שילמה לו, עכשיו אחרי חמש שנים יש פסק דין לטובתו והוא מקבל 500 אלף שקל חד פעמי וקצבה שוטפת של 5,000 שקל לכל ימי חייו. חמש מאות אלף שקל בשנה אחת, חבר'ה. כמה מס הוא ישלם? אבל אם הוא היה מקבל את זה 5,000 שקל בחודש?

הערה מהקהל:   הוא יכול לעשות פריסה.

יפה, אז הנה, שימו לב. ב-2012 תוקן החוק, תיקון 190 ובתיקון החוק הזה כתבו שאם משולמים הפרשי קצבה, ניתן לייחס אותם על פי החלק היחסי עבור כל אחת משנות המס שעבורם הם שולמו ולא יותר משש שנים לאחור.

שש שנים לאחור זה השוטף פלוס חמש אחורה. זאת אומרת שבמקרה הקלאסי הזה העובד צריך להביא מכתב מחברת הביטוח כי אמרנו: קצבה יש פה, זה קצבה. הפרשי קצבה, יש פה הפרשי קצבה כי פסק הדין אומר שאתה זכאי לקבל חמש שנים אחורה. אם הוא יביא מכתב מחברת הביטוח שאומרת שכתוצאה מפסק הדין, יש לו גם פסק דין כמובן ביד, אתה עכשיו מקבל 5,000 שקל כפול 60 חודשים אחורה או 72 חודשים אחורה, בעצם הוא ילך לפקיד שומה ויציג את המסמך הזה ואז פקיד השומה מה יעשה עכשיו? לא יתן פטור, הוא יקח את הכסף שהוא קיבל, ייחס אותו לאותם שנים שעבורו זה שולם, לא יותר משש שנים אחורה, אם יש הפרשים הוא יעמיס אותם בשנה השוטפת. אבל על עוד בשנה שלנו אין הפרשים, אז בעצם הוא משליך אחורה 60,000 ל-2012, 60,000 ל-2013-2014-2015 וכך הלאה וכך הלאה, ומחשב לו את המס עבור כל שנה בנפרד.

האם זה יוצר בקירוב את תוצאת המס שהיתה נוצרת אילו היה מקבל את הכסף בשוטף? בקירוב כן, נכון? יפה מאד. מסתבר שלפני ההוראה הזו של רשות המיסים, אם הייתם הולכים לפקיד שומה בכפר-סבא או לפקיד שומה בחולון או לפקיד שומה בנתניה, הייתם מקבלים שלוש תשובות שונות לחלוטין. אבל זה לא מפתיע, למה? כי לפקיד שומה אחד אומרים: "אנחנו מקבלים את מה שחברת הביטוח..." לפקיד שומה אחר אומרים: "אין לי אפשרות לפרוס אז אני לא פורס לך" לפקיד שומה אחר אומרים: "אוקי אנחנו נפרוס אבל רק לשנתיים" למה? כי בא לנו. לא היתה אחידות. לא היתה אחידות וזה יצר עיוותים מפה ועד הודעה חדשה.

מס הכנסה הוציא חוזר אחרי מאבקים ממושכים איתם בגלל אי האחידות שהיתה בשומות במשרדי השומה השונים, הם הוציאו חוזר שאומר את הדברים כפשוטם בצורה הכי ברורה שאפשר. אני מקווה, למרות שהוא עדיין לא הופנם סופית, עדיין לא הופנם סופית, אני מקווה שעניין של חודשים ספורים, כל פקידי השומה מיישרים איתו קו וחבר'ה, החוזר הזה עשה לנו חיים קלים.

הוא אומר דבר מאד פשוט: "תביא מסמך מחברת הביטוח מה אתה מקבל? חצי מיליון שקל? בוא תגיד לי מה זה". יכול להיות שהחצי מיליון שקל זה 300,000 שקל עבור 4 שנים אחורה ועוד פשרה עבור שנתיים קדימה, אין בעיה. אנחנו נסתכל על מה כתוב בחוזר. את השלוש מאות אלף נפרוס לך לשנים שעבורם שולם אחורה, את המאתיים אלף בגין קצבאות קדימה עתידיות, אפשר לפרוס קדימה כמו פריסת היוון קצבה ובזה נגמר הסיפור.

יש לנו עכשיו מבנה מאד מאד ברור של דרך המיסוי על אותם הפרשי קצבה. אבל מה זה מצריך אותנו בעצם? לקבל מסמך מפורט מחברות הביטוח. ופה הבעיה שלנו. את מס הכנסה עברנו, עכשיו אנחנו פה, במאבקים מול חברות הביטוח שיתנו פורמט אחיד.

חבר'ה, ראיתי כבר עשרות של ניסוחים ומכתבים שאפשר לפרש אותם כך ואפשר לפרש אותם אחרת וכשאנחנו מתעקשים, רק אחרי התעקשות ממושכת מקבלים מסמך נורמאלי ברור ומסודר לפקיד השומה.

אנחנו עכשיו דורשים מהמפקח על הביטוח להוציא הנחיה ברורה על העניין הזה שיוציא שם הנחיה לחברות הביטוח שיאמר בדיוק במקרה של תשלום הפרשים או היוון עתידי וכדומה או קצבה שוטפת, שתציין החברה המשלמת בדיוק את התשלום עבור מה ועבור איזה תקופה והסכום לכל תקופה בנפרד כדי שיהיה לנו קל מאד לשבת מול פקידי השומה וליישם את שיטת החישוב. אז אני חושב שהחוזר הזה הוא באמת מבורך, הוא עושה סדר ולדעתי אנחנו ממש נראה יישום שלו באופן שוטף כבר ממש בתקופה הקרובה.

הנושא הבא שלנו קשור לשלב הפרישה, עובד פורש.

כשעובד פורש זכאי לפיצויים. כולנו יודעים, יש לו פיצויים שהוא צבר בקופות, יש לו פיצויים שהוא מקבל במזומן אם נדרשת השלמה כזו או אחרת, יש פיצויים בקופות שהוא יכול למשוך, יש פיצויים בקופות שהוא יכול אבל לא רוצה למשוך.

זאת אומרת, יש פה הרבה מאד סוגים של כספים שנכללים תחת הגדרה של "מענק פרישה" ומבחינת החוק, החוק יחסית מאד ברור. החוק אומר לנו: מתוך פיצויים שאתה זכאי לקבל, קודם כל, סליחה, אני רק אקדים ואומר שמבחינת החוק רואים מענק כמענק שנתקבל גם אם הוא נשאר מופקד בקופה. מבחינת פקודת מס הכנסה, זה שלא משכת זה לא אומר שלא קיבלת. כדי שלא יראו אותי כמי שקיבל אותו, אני צריך לעשות רצף שאני תכף אדבר עליו, רצף קצבה או רצף פיצויים.

אז לצורך הדוגמא, ברגע שאני מקבל טופס 161 שאת המסמך הזה אני מניח שכולכם מכירים, אז בטופס הזה המעביד מפרט לי בדיוק את המקורות של התשלום. אז יהיה לי שם במקרה הטוב פיצויים מקופה אישית, פיצויים מקופת פנסיה כזו או אחרת ואולי איזושהי השלמת מזומן או דרך קופה מרכזית, נכון. עכשיו תראו, אם אני רוצה להשאיר כספים לקצבה שלי כמה שיותר לקצבה, אז הדרך היא מאד פשוטה, כל מה שיצבר עד למועד הפרישה בקצבה, אני פשוט אומר למס הכנסה, איך אני אומר? אני מתקשר להגיד "אני רוצה"? לא.

 מה אני צריך לעשות? טופס 161 א'. אני אמלא בטופס 161 א' את הסעיף הרלוונטי שבו אני מבקש את כל מה שבקצבה להשאיר לקצבה. כלומר לייעד לרצף קצבה.

ואז בעצם מה שנותר לי להתחשבן כרגע עם מס הכנסה זה רק מה שהוני. זה יכול להיות מזומן, זה יכול להיות הוני, זה יכול להיות קופה מרכזית לפיצויים. אחרי שניצלתי בעצם את כל החלק שנועד לקצבה, אני מנטרל אותו מהחישוב ונשאר כרגע רק עם הכספים ההונים.

לגבי הכספים ההונים האלה מס הכנסה יעשה לי את החישוב הבא: הוא אומר ככה: "תאמר לי מה הוותק שלך לפי טופס 161" וותק נטו, ללא חל"תים. "ואת הוותק הזה אנחנו נכפיל במשכורתך האחרונה אך לא יותר מתקרה של 12,340". במקרים שבהם המשכורת האחרונה היתה נמוכה מהתקרה, פקיד שומה נדרש, כתוב "רשאי", נדרש, הוא עושה את זה אוטומטית. הוא מגדיל אוטומטית עד 50% אבל שימו לב, בכל מקרה לא יותר מהתקרה של ה-12,340. זאת אומרת, אם קיבלתי על עשר שנים 300,000 שקל פיצויים כי השכר שלי היה 30,000 אבל מתוך ה-300,000- 180,000 כבר צברתי בתכניות קצבה ו-120,000 הוניות, קופות הוניות. אני יכול את כל ה-180,000 להשאיר לרצף קצבה? והם כאילו לא קיימים עכשיו בהתחשבנות מול רשות המיסים.

 מה רשות המיסים יראו עכשיו אל מול עיניהם? עשר שנים משכורת שלושים ומענק 120,000 שקל. מאד פשוט, אני יכול עכשיו לבקש פטור על כל ה-120,000 כי עשר שנים כפול 12,340 נותן לי 123,000 שקל פטור. אז הנה, דוגמא קלאסית למקרה מאד נפוץ עם עשר שנות עבודה ו-300,000 שקל פיצויים שאין שם מס.

אבל חבר'ה, לא כל המקרים נופלים לגדר דוגמא כזו, יש הרבה מאד מקרים עם 300,000 שקל פיצויים אבל החלק של הפיצויים בקצבה הוא רק 60,000 שקל, מה יקרה עכשיו? אז 60,000 שקל אני אשאיר בקצבה אבל כמה פיצויים אני עכשיו צריך להתחשבן עם מס הכנסה? על 240,000 שקל. מה תהיה ההתחשבנות? 120,000 פטורים ו-120,000 מה איתם? חייבים. אין לי מה לעשות, אני אצטרך לשלם מס.

חבר'ה, אני אחזור על מה שנאמר פה על ידי יהושע, הוא אמר דבר נכון. האם ניתן לקבל אישור שאת הכספים החייבים האלה אני גם אעביר אותם לקצבה? עכשיו תראו, אני אספר לכם קוריוז, אם הייתי אומר לכם שיש הוראת חוק שמאפשרת לי לעשות את זה, הייתם מקבלים את מה שאמרתי, נכון?

תשובה מהקהל: אי אפשר להפקיד מה שרוצים לפנסיה.

זה עדיין 100% פיצויים שלי. עדיין בגבולות המאה אחוז. יש הוראת חוק שאומרת למעסיק: אם אתה תעשה את השלמת הפיצויים לפני ניתוק יחסי עובד מעביד, אז בעצם בבוא היום כשהעובד שלך יפרוש, כמה פיצויים יהיו לו בקצבה? כל מה שהפקדת בשוטף פלוס ההשלמות, נכון? זאת אומרת שהתוצאה הסופית ב-161 תהיה יותר קצבה, פחות הון. אז הנה, יכול להיות שהבעיה תיפתר ואז אני הולך למס הכנסה עם ה-161 כאשר את השלמת הפיצויים שהמעביד נתן לי במזומן, הוא כבר הפקיד לי לפני ניתוק יחסי עובד מעביד, לפני הפרישה, עניין התרת ההוצאה נשים אותו כרגע בצד כי זה נכון מה שאמרת שבמקרים קיצוניים יכול המעסיק ליפול למלכודת שאומרת לו שהתרת ההוצאה של הסכום החד פעמי הזה עשויה להיפרס על פני שלוש שנים או עד שלוש שנים.

אבל זה במקרים קיצוניים כי זה תלוי כמה הופקד ביחס לחבות הכוללת שלי, ביחס לחבות הכוללת של כלל העובדים שלו, אז זה נכון אבל אני שם את זה בצד. אבל חבר'ה, זה המקרה הפשוט, כי מה המעביד עשה פה? הוא שיתף איתי פעולה, בא איתי חודש לפני הפרישה, אמר לי: "בוא תגיד לי כמה צברת, מה שחסר לך, תגיד לי לאיזה קופה אתה רוצה, אני מעביר שיק לקופה. עזוב, את התרת ההוצאה אני כבר סוגר, הרואה חשבון שלי יסגור עם הפקיד שומה" אוקי? זה מקרה קלאסי שיש פה שיתוף פעולה מלא.

הטופס 161 שיופק יופק איך? בהתאם לתמונת המצב ביום הפרישה שכספי הפיצויים כבר נמצאים איפה? בתכניות קצבתיות. ואז אני יכול ליצור מצב דומה למצב הראשון.

אבל איפה הבעיות שלנו? הבעיות שלנו עם עובדים שהפיצויים שלהם הופקדו, הם כבר קיימים בקופות, אבל הם קיימים בקופות הוניות.

קופות מרכזיות, קופות אישיות מלפני 2008 כמו גדיש, תמר, פוליסות ביטוחי מנהלים הוניות, יש כאלה חבר'ה. עכשיו שימו לב מה אומר המחוקק, יש הוראת חוק שמאפשרת לי לנייד כספים מהון לקצבה. אין הוראה הפוכה דרך אגב, אוקי? כלומר, מקצבה להון אין דבר כזה כי זה פעולה אסורה. אבל מהון לקצבה יש לנו במסגרת תקנות הניוד הנחייה ברורה שמאפשרת לי לעשות את זה. אבל יש להוראה הזו תנאי, ההוראה הזו אומרת שכשאתה מנייד פיצויים הונים לקופה לקצבה, הרי יש לזה מטרה. מה המטרה? לצמצם את חבות המס שלך, נכון? ברגע שאתה מנייד ביטוחים הונים לקצבה, אתה חייב לנייד יחד איתם גם את התגמולים ההונים שהופקדו על אותו חלק שכר.

 עכשיו יש פה כבר איזשהו מחיר כבד שהבן אדם הזה הולך לשלם. הוא אומר: בשביל לחסוך מס על פיצויים שאני עכשיו אמור להתחשבן עם מס הכנסה, אני צריך לוותר על תגמולים נזילים שאני אהיה זכאי למשוך אותם מתי? בגיל 60 לדוגמא, אוקי? ועכשיו, בשביל שאני אחסוך את המס על הפיצויים אני צריך לוותר על הנזילות של התגמולים האלה ולהעביר אותם כמקשה אחת לתכנית קצבתית.

יש פה סוג של התניה שלמעשה מרוקנת את היתרון של פעולת הניוד. אבל להתניה הזו יש התניה נוספת או יש חריג שאומרת שאם העמית הזה הוא בן 60 ומעלה במועד העברת הכסף, הוא לא צריך להעביר את התגמולים ההונים. שימו לב איזה יתרון יש פה, זאת אומרת, כל עוד אנחנו צעירים, המדינה סליחה על הביטוי, דופקת אותנו. אומרת לנו: "אתה רוצה להעביר? תעביר הכל. אין להעביר חלקית".

אנשים מבוגרים שדווקא לאוכלוסייה המבוגרת יתכנו מצבים של קופות הוניות עם פיצויים וקופות הוניות עם תגמולים שהם פטורים ממס ונזילים, לאוכלוסייה המבוגרת הזו מעל גילאי 60, משישים ומעלה, בעצם באה המדינה ואומרת: "אין שום בעיה, אם אתה רוצה לנייד אתה יכול רק את השכבה של הפיצויים לנייד מהתכנית ההונית לתכנית קצבתית".

אבל את הפעולה של הניוד מתי צריך לעשות? אחרי שיש לי טופס 161 או לפני? לפני. למה לפני? כדי שהטופס 161 ישקף את המצב החדש שיצרתי. כלומר, לקחתי כסף מהון, העברתי אותו לקצבה, הבאתי אישורים מהקופה החדשה שאליה הכסף עבר למעסיק שלי ולפי האישורים האלה המעסיק מפיק טופס 161. והתרגיל הזה מאפשר היום בסיטואציות מסוימות לאנשים לתכנן את פרישתם הרבה יותר יעיל ולצמצם את חבויות המס.

שאלה מהקהל:  המעביד חייב להיעתר לבקשה כזאת?

של מה? של ניוד? המעסיק לא יכול להתנגד לניוד, דרך אגב. המעסיק יכול להתנגד אך ורק לניוד מסוג אחד, אם אתה מעביר את כספי הפיצויים כשאין סעיף 14, אוקי? כי אם יש סעיף 14 אז מה אכפת לו מה יקרה? אוקי, כשאין סעיף 14, אין זכאות ללא תנאי והתנאי השלישי, שהם עוברים למסלול שהוא לא מסלול כללי, כשהם עוברים למסלול מנייתי למשל.

עכשיו, אתה לקחת כסף שהמעביד שלך חייב לשלם לך השלמות פיצויים והכנסת אותו למסלול בסיכון מאד גבוה, אמרת: "מה אכפת לי? אני אפסיד, המעביד ישלים". אז פה הוא יכול להתנגד. פה הוא יכול להגיד לך: "אדוני, אם אתה רוצה את ההסכמה שלי, זה עובר למסלול כללי.

כלומר, מסלול כמו שהיה המסלול הקודם שלך או שאני מסרב בכלל לאשר את ההעברה". אבל זה מקרים מאד קיצוניים, אני לא נכנס אליהם. עקרונית אני לא נכנס. אבל אתה צודק, השאלה הכללית אומרת: למעסיק צריך להיות איזה שהוא  say בעניין לבדוק מה בעצם המחויבות שלו כלפי אותו עובד. אז נתתי לכם בעצם דוגמא, אני רק אסכם, נתתי לכם דוגמא קלאסית מאד נפוצה של מקרה שבו אם אני לא מתכנן נכון את הפרישה שלי, אני יכול להגיע לפקיד שומה עם מצב מוגמר כשיש לי תוצאת מס מאד גבוהה.

מה זה אומר בעצם? שלפרישה צריך להיערך. צריך להיערך כמה חודשים לפני. לא לבוא עם הטופס 161 לפקיד שומה ואז לקבל את ההחלטה, אלא צריך לפני שמפיקים טופס 161 לראות מה נדרש לנייד אם בכלל, אולי אני לא רוצה לנייד בכלל, אז אתה יודע מה תוצאת המס שלך תהיה.

אבל אם אנשים רוצים לצמצם את החבויות מס, חשוב לעשות פגישות כאלה לא ברגע הפרישה. לגבי הפטור שדיברנו עליו, הרי בכל מקרה אם יש לי פיצויים חייבים במס מעבר לפטור הזה, ובמקרה פטירה הפטור הוא כפול אם אתם לא יודעים. אז במקרה שיש לי פיצויים חייבים במס, יש לי אפשרות פריסה, דיברנו קודם על פריסה של הפרשי קצבה, נכון? אחורה, ואם זה היוון קצבה אפשר קדימה, אז גם כאן יש אפשרות פריסה אחורה או קדימה כאשר יש לי מענק חייב במס בסכום גבוה ואני לא רוצה שהוא ישפיע לי או יושפע ממדרגת המס החדשה שלי כתוצאה מהעמסתו על המס השולי, על ההכנסה השוטפת שלי, אז אני פשוט מבקש מפקיד שומה פריסה.

בדרך כלל פריסה אחורה היא לא מאד יעילה. כי בעצם אני זורק על שנים שבהם הרווחתי כנראה גבוה וזה המס מאד ידוע, אז אני לא הולך להרוויח פה שום דבר. אבל ייתכנו מצבים שבפריסה היעילה יותר תהיה אחורה אם לדוגמא אני אומר לכם ששנתיים או שלוש שקדמו לפרישה הבן אדם הזה היה חולה והוכר על ידי ביטוח לאומי נכה 100%, לא לצמיתות, זמני, שלוש שנים היה פטור ממס.

אם אני אעשה לו פריסה אחורה, אני משתמש בעודפי פטור שהיו לו כנגד הפיצויים האלה. אז הנה, לא בכל מקרה פריסה אחורה לא כדאית. אבל גם כאן כדאי לבחון כל מקרה לגופו. אבל ב-90% מהמקרים הפריסה היעילה יותר היא הפריסה קדימה וזו הסיבה דרך אגב שלא כל אחד יכול לקבל פריסה קדימה. בשביל להנות מפריסה קדימה צריך שהוותק שלי במקום העבודה או במספר מקומות ברצף פיצויים יעלה על 6 שנים כי רק מעל 6 שנים אני צובר שנתיים, מעל 10 אני צובר שלוש, מעל 14 אני צובר 4, מעל 18 חמש, ומעל 22 את השנה השישית. כלומר, אני צריך 4 שנים לכל שנה של פריסה שאני רוצה קדימה. אוקי? אז הכללים שונים עקרונית הם מאד שונים, כאן על כל 4 שנים שנה ופה על כל שנת עבודה שנה, אבל חבר'ה, פריסה קדימה יש לה יתרונות מובהקים.

בדרך כלל כשאדם פורש לפנסיה אחרי 30 שנות עבודה והוא זכאי לשש שנות פריסה, הכנסותיו בפנסיה כבר לא יהיו ברמת ההכנסה שהיתה לו לפני הפנסיה. נכון? הוא יורד לפעמים לחמישים אחוז בברוטו ולפעמים אפילו הרבה יותר. במקרים כאלה, קלאסי, זה מקרה קלאסי, לפרוס קדימה. כי פריסה קדימה עשויה לחסוך לו הרבה מאד מס.

ויש מקרים מאד מאד יפים של אנשים שפרסו גם מיליון וחצי שקל קדימה ובמקום לשלם על זה 48% הם שילמו 25% בגלל תכנון כזה או אחר. כל מיני דרכים איך להקטין את המס יש לא מעט. אז אם ככה אפשר לשלב את הרצפים, רצף קצבה, אפשר לעשות רצף פיצויים כדי לחבר תקופות, אפשר לעשות פריסה אחורה או קדימה.

מה שאומר: ייעוץ פרישה היום בגלל שמרבית העובדים מעל השכר הממוצע במשק גם צוברים פיצויים וגם צוברים קצבה, אני חושב שהליך של ייעוץ פרישה הוא כבר הפך להיות כורח המציאות.

אז נכון שיתכן שמי שנמצא בסביבות שכר של 10,000 שקל, אצלו זה יהיה בשוליים. אבל הוא התחיל עם 10, הוא יסיים עם 15, יעבור למעסיק חדש עם 18 וכך הלאה וכך הלאה, ואם הוא לא דאג לייעוץ מכוון מתחילת הדרך אז הוא עושה טעויות במהלך השנים ולכן אני חושב שהליך של ייעוץ פרישה הוא מאד מאד חשוב בתהליך עזיבת העבודה.

שאלה מהקהל:  היתה תקופה, באיזה שנה אני לא זוכרת שהיה: אם היית מפקיד להון זה היה טוב.

זה לא היה אם היית מפקיד להון. אה, את מדברת על רצף פיצויים? הפקדת מזומן לרצף פיצויים? כן נכון, הנה, בדיוק דילגתי על השקף. עדיין יש אפשרות כזו.

יש מצב בחוק שמאפשר לכאורה להפקיד יותר ממאה אחוז פיצויים. אני אתן לך דוגמא: עבדתי עשר שנים, המשכורת שלי עשרים אלף שקל, המעביד נותן לי חוץ מהמאתיים אלף פיצויים שהוא כבר צבר לי אותם בקופה, הוא נתן לי עוד 100,000 שקל מענק.

עכשיו תראו, אני יכול לקחת את המענק הזה פטור ממס כי עשר שנים כפול 12,340 אם אני משאיר את המאתיים אלף הקצבתיים בקופות לקצבה, אני יכול לקחת את המאה אלף פטור. אבל אני לא רוצה לנצל את הפטור כרגע, אני רוצה לשמור אותו לנצל אותו בעתיד.

למה? כי אני מיד מתחיל לעבוד במקום עבודה חדש. אז הנוהל הזה נקרא רצף פיצויים והמחוקק אומר לי: את המאה אלף הנוספים שקיבלת אתה יכול להפקיד בקופת פיצויים על שמך ואז אני לא מתחשבן איתך כרגע, לא פטור, לא חייב, אתה לא משלם מס.

שאלה מהקהל:  רק ברצף אתה יכול לעשות את זה? אתה לא יכול להגיד שאתה מושך?

לא לא, אין דבר כזה. אנחנו אמרנו שאם אתה לא מושך זה לא אומר שלא קיבלת. בשביל שלא יראו אותך כמי שלא קיבל, אתה צריך לעשות רצף, אז זה אחד מהרצפים.

עכשיו בעבר, לפני תיקון שלוש, 2008, לא  היתה מגבלה על הסכום הזה. ואני מכיר באופן אישי תיקים שאני טיפלתי בהם גם, אנשים שעשו הפקדות של חמישה ושבעה ושמונה מיליון שקל. רצף פיצויים... זהב זה היה אלגנטי.

אתה לא משלם שקל מס כי אתה מפקיד את כל הכסף, יחכה לך בקופה, אתה עדיין במס שולי גבוה, תחכה. בעתיד, מס שולי נמוך יותר יהיה. אולי כשתפרוש. והמדינה לא אהבה את המסלול הזה, היא נתנה לו תקרה. ובתיקון שלוש הם הגבילו את הסכום החד פעמי שאפשר להפקיד עד לכל היותר 4 פעמים שמ"מ, כלומר: 37,000 שקל על כל שנת עבודה, חוץ מהמאה אחוז. כלומר, המאה אחוז הם אותם מאה אחוז שאתה צברת בשוטף השלמות וכדומה. עכשיו אם יש לך עוד על 10 שנים עוד 370,000 שקל, מותר לך גם אותם להפקיד. יש לך יותר מ-370, עד כאן, מספיק. על הדלת אתה משלם מס מיד.

אז יש מגבלה אבל עדיין הסכומים מאד גבוהים, יחסית אפשר להפקיד סכומים מאד יפים לרצף פיצויים. בסדר? מעבר למאה אחוז.

לגבי קצבאות, לגבי קצבאות אז יש לנו כמובן סעיף סל שנותן פטור ממס לקצבת שארים שבעצם הוא תיקון של סעיף ישן אחר. התיקון הזה עבר בתיקון 190 שבעצם המדינה יצרה השוואה מוחלקת בין מקורות קצבת השארים השונות. ואני חושב שסוף סוף היה צריך להיות התיקון הזה, קצת מאוחר מידי אבל הוא היה צריך לקרות. אני אומר לכם גם מה הסיבה.

תראו, אדם שמקבל קצבת שארים, אלמנה לצורך הדוגמא מקבלת קצבת שארים כתוצאה מפטירתו של בן זוגה שהיה עמית בקרן פנסיה או שהיה עובד בשירות המדינה, עובד בשירות המדינה היה בפנסיה תקציבית, נפטר, עמית בקרן פנסיה היה חבר בקרן נפטר. על פי תקנונה או על פי חוק הגמלאות, האלמנה זכאית לקבל קצבה.

לא סתם נתתי את שתי הדוגמאות האלה: קרן פנסיה או מדינה. לפני התיקון, אותה אלמנה של איש המדינה לשעבר שנפטר, היתה מקבלת פטור ממס על קצבת השארים שלה עד 8,500 שקל בחודש. קצבת שארים פטורה עד 8,500. האלמנה של מי שצבר זכויות קצבת שארים בקרן פנסיה חדשה לדוגמא או בפוליסת ביטוח מנהלים, היתה מקבלת פטור רק 35% מאותה קצבה של 8,500 שקל. שימו לב לאפליה, עובד מדינה מוריש קצבת שארים פטורה עד 8,500 שקל ועובד אחר שהיה מבוטח לא בשירות המדינה בפנסיה תקציבית, היה מבוטח במקום אחר, מוריש פטור של 35% מאותה קצבת שארים. אבסורד, לא? האפליה הזו היתה בחוק. תיקנו אותה סוף סוף ב-2012 תיקון 190 עשו איזשהו קו, באו ואמרו: חברים, אין מקום לאפליה כזו, כולם מקבלים את אותו פטור. אז פעם ראשונה שאני רואה תיקון שבמקום ליישר את הרף התחתון, מיישרים לפי הרף העליון.

הערה מהקהל:   שהוא גם נמוך.

8,500 שקל קצבת שארים פטורה? לא, זה לא נמוך חברים. זה קצבה פטורה חוץ מקצבת השארים של ביטוח לאומי שיש לה פטור נוסף. זה חוץ מזה. זה אני מדבר על קצבה מקרן פנסיה או ממעביד. אז יש פה פטור גורף של 8,500 שקלים בין אם זה קצבה אחת או מכמה גופים ביחד, אבל זה מתווסף לפטור שיש לה באופן פרטי על הקצבה שלה. זאת אומרת, כשהיא תגיע לגיל פרישה, יש לה גם פטור. אז זה פטור נוסף על פטור אחר ופטור על קצבת שארים.

זאת אומרת, יש כבר כמה פטורים שמצטרפים, אני חושב שהפטור היום הוא בסכום סביר בסופו של דבר. אני חושב שהמקרים שקצבת השארים עולה על 8,500 שקל הם כבר ממש לא רבים. נכון, אלמנות של שופטים, אלמנות של קצינים בכירים בצבא ובמשטרה, אלמנות של מנכ"לים בשירות המדינה ושל רופאים בשירותי בריאות ודברים כאלה, נכון, יכולים להגיע לקצבאות יותר גדולות, זה נכון. אבל אני חושב שגם פה צריך לקטום ולא לחרוג ברף יותר מידי גבוה.

שאלה מהקהל:  צריך להביא אישור ממס הכנסה כל שנה על זה?

אז זהו, כשהתיקון הזה עבר ב-2008, הם נדרשו להמציא אישור בגלל שלא היתה יכולת לרשות המיסים לדעת אם לאותה אלמנה יש יותר ממקור קצבת שארים אחד. ברגע שהיה אישור לראשונה שקבע מס הכנסה מי יתן את הפטור ואם יש יותר משני מקורות והפטור לא מנוצל במלואו במקור הראשון ועובר את הדלת אל המקום השני, אז הוא כבר קבע את מודל החישוב של הפטור ואז לא צריך לחדש את האישור.

פשוט, הקרנות כבר משלמות, כבר יודעות שהם משלמות עד סכום מסוים פטור ומעבר לזה הם כבר מנכות מס. אז כבר לא צריך שום הוראת חוק.

היום, כשקרן פנסיה חדשה/ ישנה או כשהמדינה מתחילה לשלם קצבת שארים אז היא דורשת טופס 101 מהאלמנה וב-101 היא מצהירה אם יש לה מקורות נוספים.

שוב, הצהרה, דיברנו מקודם, נכון לא נכון, לא יודע. אבל כן, מתבססים על ההצהרה הזו ואם זה משלם אחד אז מותר למשלם האחד הזה לתת פטור ממס עד 8,500- 8,460 מבלי לנכות מס. רק מעבר לזה, הוא מתחיל לנכות מס. אז זה יישור קו, הוראת חוק שסוף סוף בעצם פתרה איזושהי בעיה של אפליה מאד מאד קשה ולא הוגנת בין האוכלוסיות השונות בשירות המדינה.

הסעיף השני זה כבר פטור ממס לפנסיונרים והזכרתי אותו קודם כשדיברתי על נושא של אובדן כושר עבודה, אז דיברתי קודם על נושא של פטור של אדם שמגיע לגיל פרישה.

אז גיל פרישה, אנחנו יודעים, זה גיל ביולוגי 67 לגבר, 62 לאישה. אבל הנה הופ, יש לנו פה נכה לצמיתות בשיעור של 75% נכות רפואית כמובן עם פרוטוקול של הוועדה הרפואית ואמרנו שאו זה או זה שניהם בעצם רואים אותם כאילו הגיעו לגיל פרישה. יש פה פטור, הפטור הזה שווה לא מעט כסף.

אם נעשה חשבון פשוט, כ-3,000 שקלים בחודש על קצבה של סתם דוגמא, של עשרת אלפים שקל, מדרגת המס השולי היא בסביבות 21%, אז תכפילו 21% מ-3,000 זה בערך 600 שקל, תכפילו את זה ב-12 זה 7,200, תכפילו את זה בתוחלת חיים ממוצעת של אדם מגיל 67 או אישה, נקח אישה מגיל 62 עד גיל 84 בערך, כמה שנים זה? 22? תכפילו עכשיו 7,200 שקל חסכון מס שנתי כפול 22, יש לנו פה 200 כמעט 300 אלף שקל חסכון מס. לא לזלזל, זה חסכון מס משמעותי שחוסך על פני תוחלת חיים הרבה מאד מס. וזה פטור דרך אגב שהתווסף אליו פטור נוסף בתיקון 190 שהולך וגדל. המנה הראשונה ניתנה בינואר 12 ועמדה על 8.5%. כלומר, היום הפטור הוא לא 35%, הוא 43.5. בינואר 2016 התווסף לפטור עוד מרכיב שיעלה אותו כבר ל-14 פלוס ה-35, ביחד 49%. שוב, 49% מהקצבה המזכה. שימו לב לפטור השקלי, 4,150 שקלים לחודש פטורים ממס. ב-2020 בהנחה שלא יהיו הפתעות בחקיקה, יש הגדלה נוספת, 2025 הגדלה אחרונה.

שימו לב, בסופו של תהליך לאן אמור הפטור להגיע בערכים נוכחיים? על 5,670 שקל פטור ממס על קצבה. אז אם האדם הזה, גבר עם קצבה של 11,600 ש-5,600 ראשונים פטורים, כמה נשאר לו עכשיו? 6,000. ה-6,000 שנותרו לו, כמה מס משלמים עליו עם נקודות זיכוי 2.25? מאה שקל? הגזמתי. חמישים שקלים? על 11,600 מס של 50 שקלים. זה אומר בעצם שהפטור המלא הזה אמור לחסוך למרבית הפנסיונרים במשק שמשלמים מס, אלה שמשלמים מס, אמור לחסוך הרבה מאד מיסים. אוקי? זאת אומרת שהפטור הזה שווה הרבה מאד כסף. ומכיוון שהוא שווה הרבה מאד כסף, המדינה חילקה אותו לשניים, אוקי?

 יש לנו בתוך הפטור הזה שני מרכיבים, אם אתם שמים לב זה בצבע שונה, זה כתום אמנם אבל אתם רואים את זה כאילו צהוב, אז יש לנו פה שני מרכיבים. מרכיב אחד זה מרכיב מוחלט, כלומר אתה מקבל אותו כי הגעת לגיל, אין שום התניה נוספת. והמרכיב השני, המרכיב הצהוב הוא מרכיב מותנה, במה הוא מותנה? מישהו יודע?

תשובה מהקהל: אם לא משכת פיצויים.

לא משכת פיצויים או לא השתמשתי בפטור על הפיצויים.

הרי מה אמרתי קודם? שלאו דווקא משיכה בפועל רואים אותה כאילו השתמשתי בפטור, הרי המדינה יכולה לבוא ולהגיד לי: גם זה שהשארת פיצויים בקופות ולא משכת זה כאילו מימשת את הפטור. כי לא עשית רצף. אז צריך להיות פה מאד זהירים, חברים. הפטור המותנה הזה מותנה בעובדה מאד פשוטה שלא השתמשתי בפטור ממס לכספי הפיצויים בתקופה של 32 שנות עבודה שקדמו לפרישתי לגמלאות. אז כל מי שאני אומר 32 מיד אומר גיל 35, חבר'ה, גיל 35 לגבר זה 32 שנים פלוס זה 67. לאישה? אם זה 32, מגיל 30, אבל חבר'ה, אם הייתי אומר לכם שהגבר או האישה האלה במהלך השנים מגיל שלושים שלהם עד גיל הפרישה או מגיל 35 גבר לדוגמא עד גיל 67 הם היו בכלל עצמאיים 10 שנים, מה עכשיו? אז כמה שנים אחורה צריך לרדת עוד? סופרים לא 32 שנים קלנדריות, אלא 32 שנות עבודה. זאת אומרת שאני מנטרל שנים שהוא היה עצמאי, אני מנטרל שנים שהוא לא עבד או חודשים שהוא לא עבד.

שאלה מהקהל:  עצמאי זה לא עבודה?

עצמאי הוא לא שכיר. כי בעצם מדברים פה על עבודה כשכיר. זה ההבחנה, ההבחנה היא בנוסחה הבאה שאתם תראו.

 אם אתם רואים, יש פה את הכוכבית: מענק פרישה פטור שנתקבל בגין 32 שנות עבודה, כלומר, שנות עבודה בפועל אף שהיו לפני הגילאים שאתם זרקתם 35 או 30. לכן צריך להיות מאד זהירים. גם בחורה בת 28 שלוקחת עכשיו פיצויים על השמונה שנים מגיל 20 שלה, מהצבא, יכולה לגרום לעצמה נזק. כי היא לא בטוחה שהיא תעבוד ברציפות עד גיל 62. איך מתקנים לי חוק ב-2012 שאומר לי: אתה צריך עכשיו כשאתה פורש להביא לי היסטוריה של 32 שנים אחורה? חבר'ה, החוק עבר ב-2012, 32 שנים אחורה זה 1,980.

זה לכאורה, לך תביא עכשיו היסטוריה, אתה בן 67 פורש, לך תביא לי היסטוריה משנת 80, איפה שנת 80? מי מילא בכלל טופס 101 בשנת 80? מעטים המקרים. זה התחיל ב-90. אז שימו לב, מילאו לך אבל אתה יודע איפה הוא? מישהו שמר את זה? לכן יש פה הוראת מעבר, יותר נכון הוראת תחולה מאד מורכבת לתיקון הזה.

הוראת התחולה אומרת שמי שקיבל פיצויים לפני 1.1.2012 הוא קיבל אותם בעולם הישן, מה הכוונה? בעולם הישן אתה לא נדרשת להציג 32 שנים אחורה אלא רק 15 שנים. אז אם קיבלת בשנת 95 ופרשת בשנת 2012, עברו יותר מ-15 שנה, המענק שקיבלת ב-95 רלוונטי? לא. אם קיבלת בשנת 2000 ועכשיו אנחנו בסוף 2015, אתה פורש בינואר 2016, כמה שנים עברו? 15. אני צריך את המידע על המענק ההוא מלפני 15 או 16 שנה? כבר לא צריך.

אבל מענק שקיבלת, שימו לב, אחרי 1.1.2012, אותו תצטרך לשמור לפחות 32 שנים, את המידע לגביו כי הוא כן אולי יבוא לידי ביטוי כשאתה תפרוש בפנסיה שלך ואז הוא יצטרך להיכנס לנוסחת הקיזוז.

כלומר, מסתכלים על המענקים לפי מועד התשלום שלהם. אם הם שולמו לפני 2012 אז הם לפי הדין הישן, 15 שנה. שולמו אחרי 2012, הם לפי הדין החדש, 32 שנה. אבל האם אני יכול באותה פרישה להחליט שאת המענקים האלה אני רואה ככה ואת המענקים האלה אני רואה ככה? לא. המדינה אמרה: אתה יכול לבחור אבל הבחירה שלך היא על הכל. זאת אומרת, אם בחרת ללכת על המודל הישן של ה-15 שנה, אז כל מה שחלף 15 שנה, הולך, לא רלוונטי. אבל השיטה שאנחנו מיישמים לך היא השיטה החדשה של החישוב.

אם בחרת ללכת לפי השיטה החדשה של ה-32 שנה אז אנחנו ניקח לך גם מענקים ששולמו בטווח של ה-15 שנה לפני 1.1.2012. זאת אומרת, שיש הרבה מאד מקרים של פורשים בשנים הקרובות שנצטרך לבדוק להם את שתי הטכניקות בפרישה שלהם ולראות איזה טכניקה פוגעת להם פחות. אוקי? איזה טכניקה פוגעת פחות. צריך לבחור, כי הוא יכול לבחור.

שאלה מהקהל:  כלומר, מי שפורש בשנים הבאות, אתה בעצם בא ואומר שהוא יכול לפרוש בנוסחת החישוב הישנה?

לא, אם הוא לא קיבל לפני 2012 מענקים אף פעם, אז אין לו מה לבחור, הוא בעולם החדש. אם הוא קיבל לפני 2012 ונכנסים לטווח של ה-15 שנים לפני 2012 אז אומרים לו: תבחר איזה שיטה אתה רוצה. רק אם הוא קיבל. מי שלא קיבל, אז לא קיבל, זה לא רלוונטי. אז יש לנו אם כן נוסחה שבאה ותיקנה נוסחה קיימת עם הוראת תחולה מאד מאד מורכבת שבעצם הנוסחה החדשה, אני אסביר לכם את העקרונות שלה ממש בפשטות.

הנוסחה החדשה אומרת דבר מאד פשוט: לקחת פיצויים פטורים למרות שאני שוב, לא רוצה להשתמש במינוח "לקחת" כי הרבה מאד מקרים שאני פשוט לא מתחשבן, אני פשוט משאיר את הכסף בקופה, מבחינת פקיד שומה זה "לקחתי", אוקי?

השתמשת בפטור של הפיצויים? אתה גורר איתך עכשיו פגיעה. מה תהיה מידת הפגיעה? אז יש לזה חישוב. לצורך הדוגמא אומרים לי: לקחת פטור על שנות עבודה, נניח בתוך ה-32 שנים האחרונות, לקחת פטור רק 100,000 שקל. הפטור של המאה אלף שקל שלקחת, כשאתה תפרוש בגיל 67 אנחנו נמדד לך אותו ממועד קבלתו עד יום הפרישה שלך בגיל 67, תחילת שנת המס שבה הגעת לגיל 67, נמדד אותו, נניח שהמדד העלה אותו ל-130,000 ואנחנו נכפיל אותו ב-1.35. למה? זו הנוסחה. הצמדה למדד והכפלה ב-1.35. כלומר, המאה אלף שקל ש.