שמח מאוד גם להשתדל לפחות לענות על השאלות שלכם, כי המומחיות שלי ותיכף אני אציג את עצמי היא בעצם בשוק הפנסיוני.

בינינו אני אספר לכם שלמרות שהמומחיות שלי היא בשוק הזה גם לי לא כל כך ברור מה קורה בשוק הזה, אז ככה שאנחנו ננסה ביחד, אנחנו ננסה ביחד להשלים את הפערים.

אולי נלמד כמה דברים. קודם כל אני רוצה להתחיל בהתנצלות כי שאלו אותי פה כבר אז אני פשוט מאוד גמרתי להכין את המצגת אתמול ב-23:30 בלילה אז לא הספקנו לפרסם אותה, אבל היא תפורסם באתר ונשמח מאוד שתסתכלו עליה, הכל בסדר והכל פה והכל שם.

כמה מילים עלי ואז נתחיל בעצם לעניין שלשמו התכנסנו. אז שמי ירון שמיר, אני עו"ד במקצוע, אני לא עוסק בזה אני משנת 1994 בשוק הפנסיוני, זה מה שאני עושה, המומחיות שלי היא בשוק הפנסיוני, גם הביטוח, גם הגמל, גם ההשתלמות ובעיקר בעיקר בעיקר הפנסיה.
בשנת 2008 שימשתי בתור מנכ"ל של קרן הפנסיה של אקסלנס והחל מ2009 למעשה אני עצמאי שעוסק בכל מיני תחומים, תכנוני פרישה, תכנונים פנסיונים גם ליחידים וגם לחברות, תמיכה בגופים מוסדיים. הטיקט שלי הוא הטיקט המקצועי, לא שום טיקט אחר, ואני באמת אשמח לדבר איתכם במהלך השעתיים, שעתיים וחצי, כמה שיש לנו, באמת לנסות לדבר איתכם על כמה מהשינויים שעובר השוק הפנסיוני.

עברתי גם על המצגת של אייל בשביל לראות באיזה סוגיות מיסויות הוא נגע ובאיזה סוגיות מיסויות הוא לא נגע, יכול להיות שאני אכניס פה גם כמה סוגיות מיסויות שהוא לא נגע בהם. אבל הרעיון הוא בעצם לתת לכם היום איזה שהיא סקירה על מה שקרה בשוק הפנסיוני בזמן האחרון ובעיקר בעיקר בעיקר איך זה משפיע עליכם ואיך זה משפיע על העובדים, שעוד פעם אני אומר אני מאוד מאוד מאוד אשמח אם נצליח לעשות את זה.

לענות על שאלות, כלומר, אם עולות שאלות, סוגיות שמטרידות אתכם, סוגיות שמטרידות אתכם שעלו פה במצגת וגם כאלה שלא עלו, אני אשמח מאוד גם אם נעשה את זה באמצע ההרצאה. אנחנו נראה אם אנחנו נראה שזה מה שנקרא הופך להיות יותר מדי פינג פונג אז אנחנו נראה איך נעשה את זה בצורה הנכונה ביותר. עוד פעם, המטרה של ההרצאה שלי פה היא לא לעמוד ולשפוך אליכם חומר, אלא המטרה של ההרצאה שלי פה היא לתת לכם כלים לנסות לתת לכם כל מני תובנות על השוק הפנסיוני, ובאמת כל שאלה שיש וכל דבר שצריך אני אשמח מאוד לנסות לענות, לא בטוח שאני אצליח לענות על הכל.

אז הכותרת של ההרצאה זה השוק הפנסיוני אוקטובר 2017, ואלא הנושאים למעשה שאני הכנתי שאני רוצה בעצם היום לעבור איתכם עליהם ולנסות לתאר לכם איך זה משפיע על העסק היומיומי.

והדבר הראשון שאנחנו נדבר עליו, אנחנו נדבר על השינוי בקרנות הפנסיה.
ביולי 2017 עברה רפורמה מאוד מאוד מאוד מעניינת בקרנות הפנסיה, בקרנות הפנסיה החדשות, הרפורמה הזאת היא רפורמה שבעצם שינתה הקצאות של אג"ח מיועד, אנחנו תיכף נדבר, אנחנו תיכף נבין מה זה עשה.

הדבר השני שאני רוצה לדבר אתכם זה קרנות הפנסיה ברירות מחדל והמושג הזה שנקרא הצטרפות ברבים, כולם מכירים מה זה המושג הזה שנקרא הצטרפות ברבים? הצטרפות ברבים – נכנס עובד למקום עבודה, אתם רושמים את השם שלו, מעבירים אותו לחברות הביטוח והוא נמצא בכיסוי.

רוצה להסביר לכם מה זה אומר ההצטרפות הזאת ברבים ועד כמה אנחנו מדברים על משהו שהוא לא פשוט, הוא לא פשוט והוא לפעמים גם יכול להיות בעייתי. אני ארצה לדבר איתכם קצת על המושג הזה שנקרא אובדן כושר עבודה בביטוחי מנהלים.

כמה מכם עובדים עם סוכן ביטוח? כמה מכם סוכן הביטוח אמר להם שבזמן שאין ביטוחי מנהלים בגלל שאין אובדן כושר עבודה? אמרו לכם? אז אני קצת רוצה להכניס אתכם לשוק הזה של האובדן כושר עבודה. דרך אגב, אתמול אושר המוצר אובדן כושר עבודה הראשון שאישרה המפקחת לחברת ביטוח, הוא אושר בחברת מגדל, אז אני קצת ארצה להכניס אתכם לעניין הזה, מה זה אובדן כושר עבודה, מה ההבדל בינו לבין פנסיית נכות, למה כל כך הרבה זמן לקח לאשר את המוצר הזה שקוראים לו אובדן כושר עבודה.

אז אובדן כושר עבודה ופנסיית נכות תיקון 190, ראיתי שקצת קצת קצת דיברו איתכם על תיקון 190, התיקון 190 אני ארצה לדבר איתכם על שלושה דברים: הדבר הראשון שאני אנסה לדבר איתכם ואני ארצה לדבר איתכם, אני רוצה לדבר איתכם שנבין מה המשמעות של תיקון 190 על ההפקדות השוטפות שלנו.

יש לזה המון המון המון משמעות ונראה לי שאנחנו לא מספיק מפנימים מה זה אומר התיקון הזה מבחינת ההפקדות השוטפות שלנו לביטוחי מנהלים, לקרנות פנסיה, לקופות גמל.

הדבר השני שאני ארצה לדבר איתכם, אני ארצה לקחת את תיקון 190 ובעצם להראות לכם שפעמים רבות לא בטוח שכדאי לדחות את יום מימוש הפנסיה שלנו.

אני מקווה שאתם יודעים, ואם אתם לא יודעים אז אני אגיד את זה כמה וכמה פעמים במהלך ההרצאה, אין חד חד ערכיות בין פרישה מעבודה ובין תחילת קבלת פנסיה.

דרך אגב, גם אם יש לי ביטוח מנהלים אני יכול להמשיך לעבוד, לפנות לחברת הביטוח ולהתחיל לבקש ממנה פנסיה על כל המשמעויות ואנחנו נדבר קצת על המשמעויות האלה. אז אני אקשור את תיקון 190 גם לעניין של מתי כדאי להתחיל לממש את הפוליסות, אני אגע כי ראיתי שדיברתם על בעלי שליטה אני אגע בנקודה ספציפית של תיקון 190 לגבי בעלי שליטה.

דיברתם על פנסיה תקציבית לבעל שליטה? לא דיברתם, אז אני אזכיר את העניין הזה של פנסיה תקציבית לבעל שליטה. פשוט מאוד יצא לי להיתקל בזה בזמן האחרון בכל מני סוגיות גם של פרישות גם של מקרה פטירה של בעל שליטה, ולכן חשוב שתכירו את העניין הזה, אני אדבר על תיקון 190, אני אדבר איתכם קצת על התקרות מס לפיצויים שראיתי שכן דיברתם, אז אולי נזכיר את זה במילה. וכן נדבר על קופות הפיצויים המרכזיות. העניין של קופות הפיצויים המרכזיות עבר שינוי מאוד מאוד גדול השנה. נדבר על זה וקצת נרחיב.

מודל ההפקדות, קצת להזכיר פה את העניין קצת עד כמה שאתם תתנו לי, אם תתחילו לשאול שאלות אז זה יהיה יותר, אבל קצת באמת לדבר על העניין הזה של הממשק האחיד, לאיפה זה הולך, מה זה הולך, מה זה אומר עד היום, איך מתמודדים עם זה, הרבה הרבה בעיות.

כולם יודעים מה זה הממשק האחיד? כן? אתם סובלים ממנו? זה הנקודה לדעתי הכי כואבת היום, והיא אכן בעיה כואבת. אז קצת להבין לאיפה זה הולך וכן לגעת אם יהיה זמן ואם יהיה אפשר בסוגיות מיסוי שלא נגעתם, באמת קצת של הפקדה לפיצויים, השלמת חוב ותק וכן הלאה.

אז בואו נתחיל לדבר על הנושא הראשון, על הרפורמה של השינויים בקרנות הפנסיה, והרפורמה של השינויים בקרנות הפנסיה משפיעה לנו מאוד מאוד על המוצר הפנסיוני שלמעשה מהווה את ליבת החיסכון הפנסיוני בחלק גדול מהעסקים היום.

אנחנו יודעים שבדרך כלל היום כשמגיע עובד הוא יכול לבחור איזה מוצר פנסיוני שהוא רוצה ובדרך כלל המוצרים שעומדים לפניו זה בדרך כלל שניים, אחד מהם זה ללכת לביטוח מנהלים ואחד מהם זה ללכת לקרנות פנסיה מקיפות חדשות.

קרנות הפנסיה המקיפות החדשות בשנתיים האחרונות סבלו ממושג שנקרא, אתם יודעים איך? גירעון האקטוארי. דיברו איתכם על הגירעון האקטוארי הזה? היה מגיע מי שרוצה לשווק ביטוח מנהלים, היה אומר לכם: תקשיבו, קרן פנסיה אי אפשר לדעת מה יהיה, גירעון אקטוארי, גירעון דמוגרפי, מילים מאוד יפות, מילים מאוד נחמדות, אבל ממה זה נובע הגירעון האקטוארי הזה, ממה זה נובע הגירעון הדמוגרפי הזה. גם הראו שהגירעון הדמוגרפי הזה והאקטוארי הזה אוכל חלק מהצבירה, וזה נכון, זה מה שקרה. אנחנו נראה מה עשה השינוי הזה של מודל הקצאת האג"ח המיועד והשינוי הנוסף שצפוי לנו בתעריפי הנכות ושארים.

אז בואו נבין מה זה בעצם מודל הקצאת האג"ח המיועד. בקרנות הפנסיה היום במדינת ישראל, או נכון לחודש שעבר, היה צבירה של מאתיים שבעים ושישה מיליארד שקל.

קרנות הפנסיה החדשות שנפתחו בשנת 1995. עד שנת 2008, דרך אגב בקרנות האלה היה בערך ארבעים מיליארד. יש פה קפיצה מדהימה בבחינת הצבירה בקרנות הפנסיה המקיפות בגלל פנסיית חובה, בגלל הגדלת ההפקדות בפנסיית חובה, בגלל דרך אגב גם התשואות, קרנות הפנסיה לאט לאט הופכות להיות המכשיר הפנסיוני עם הצבירה הגבוהה ביותר.

דרך אגב, בביטוחי מנהלים עדיין יש צבירה יותר גבוהה מקרנות הפנסיה המקיפות החדשות אבל זה הולך ונסגר הפער הזה. וקרנות הפנסיה המקיפות מנהלות היום למעשה מאתיים שבעים ושישה מיליארד.

מה שקרה בקרנות הפנסיה המקיפות האלה או מה שקיים בקרנות הפנסיה המקיפות האלה ולא קיים בשום מוצר פנסיוני אחר פרט לפוליסות מבטיחות משנות השמונים, שעל שלושים אחוז מהנכס החוסכים קיבלו אג"ח מיועד של צמוד פלוס ארבע שמונים ושש.

כלומר גם אם שוק ההון ירד וגם אם שוק ההון עלה וגם לא יודע מה היה קורה, כל עוד מדינת ישראל המשיכה להיות ערבה, עמיתי קרנות הפנסיה בלי קשר למין, בלי קשר לגיל, בלי קשר לצבירה, קיבלו על שלושים אחוז מהנכס שלהם צמוד פלוס 4.86. מה שנקרא בלי סיכון בכלל, בלי שום קשר לשוק ההון. היה לי מאה אלף שקל צבירה בקרן פנסיה, שלושים אלף שקל היו מחוץ למשחק, היו בטוחים, שבעים אלף שקל היו משתתפים בשוק ההון.

כלומר, האג"ח המיועד היה מכשיר שניתן למעשה לקרן הפנסיה, מתוך המאתיים שבעים ושישה מיליארד יש לנו שבע עשרה מיליארד בלבד שהם כבר פנסיונרים. מה זה אומר פנסיונרים? פנסיונרים זה אומר שזה לקוחות שהגיעו לגיל שישים ומעלה, לקחו את הצבירה שלהם והפכו אותה לפנסיה חודשית.

כלומר, קרנות הפנסיה האלה יודעות לשלם מגיל שישים. עמית מגיע בגיל שישים, הולך לקרן פנסיה, אומר לה, קרן פנסיה יקרה אני רוצה להתחיל לקבל פנסיה. דרך אגב, פנסיה למי שלא יודע זה הכנסה חודשית שמשולמת לכל החיים. לוקחים את הצבירה והופכים אותה לפנסיה.

אז בנכס שנצבר לפנסיונרים נכון לאוגוסט 2017 היה שבעה עשר מיליארד פנסיונרים. תשימו לב ליחס, היחס הוא מאוד מאוד נמוך. תיכף נבין למה זה כל כך חשוב. אז ככה נראה בעצם המשולש של קרנות הפנסיה. ואם ניקח את כל המאתיים שבעים ושש מיליארד, וניקח מזה שלושים אחוז, אנחנו נבין שהמדינה חילקה אג"ח מיועד בשווי של שמונים ושלושה מיליארד שקל. זה לא דבר של מה בכך. היא מבטיחה צמוד פלוס ארבע שמונים ושש, היא לוקחת את הכסף, משקיעה, מקבלת הרבה פחות.

למדינה אין אינטרס להגדיל את אחוז ההחזקה או את אחוז ההנפקה של אג"ח מיועד. מדובר פה על באמת באמת איזושהי סובסידיה שנותנת המדינה לעמיתי קרנות הפנסיה החדשות. ולמעשה זה התחלק ככה, העמיתים, כלומר כל אלה שאינם פנסיונרים קיבלו שבעים ושבע נקודה שבע מיליארד. הפנסיונרים, אותם שבע עשרה מיליארד קיבלו חמש נקודה אחד מיליארד אג"ח מיועד. זה היה המודל. ובמודל הזה היתה בעיה. מישהו יודע מה הבעיה? מה הבעיה במודל הזה? הבעיה פה היא בעיה חשבונאית. ועכשיו נבין למה היה בקרנות הפנסיה בעיה של גירעון אקטוארי וכן הלאה וכן הלאה.

איך בעצם עובדת פנסיה? מה שקרה זה שפנסיונר היה מגיע לגיל הפרישה שלו, היה אומר אני רוצה לממש פנסיה, היה לו מיליון שקל, היו לוקחים את המיליון שקל מחלקים את זה במושג שנקרא מקדם קצבה, נתקלתם כבר במושג הנוראי הזה מקדם קצבה.

המקדם קצבה למעשה הכיל בניגוד למה שחושבים, הוא מכיל שלושה דברים, מה הוא מכיל, הוא מכיל קודם כל תוחלת חיים חזויה, נכון? באים ואומרים אתה יוצא לפנסיה בגיל שישים ושבע, תוחלת החיים שלך היא עד גיל שמונים, אני על פי זה אמור לשלם לך עד גיל שמונים אני מחשב איקס קצבה, אבל בנוסף לזה המקדם מכיל עוד שני דברים, דבר אחד שזה ביטוח, זה פשוט מאוד שתדעו לידיעה, מה זה אומר ביטוח, כשאנחנו יוצאים לפנסיה מה פתאום אנחנו קונים ביטוח, אני אסביר, כי פנסיה אמרתי לכם קודם משולמת לכל החיים, אבל אף אחד לא שאל אותי, תגיד מה יקרה אם הבן אדם היה לו מיליון שקל, המירו לו את זה לפנסיה של חמשת אלפים שקל וחודש אחרי שהוא קיבל פנסיה הוא הלך לעולמו, מה נגמר הכסף? מה התשובה? למה לא? חברים, אם באופן עקרוני, אם לא קבעתי כלום, בחלק מהמכשירים הלך הכסף, עד היום בחלק מהמכשירים, לא בקרנות הפנסיה יותר בביטוחי מנהלים.

אבל, טרום היציאה לפנסיה יכולתי לקנות מסלול ביטוחי, הייתי יכול לבוא ולהגיד אני רוצה פנסיה לכל החיים ולבת זוגתי אחרי מותי מאה אחוז מאותה פנסיה. או פנסיה לעצמי לכל ימי חיי ולבת זוגתי אחרי מותי שישים אחוז, שלושים אחוז, מינימום עשרים שנה וכן הלאה וכן הלאה וכן הלאה.

ברור לכם שככל שאני קונה יותר ביטוח, ככל שאני רוצה להבטיח יותר את היורשים שלי ואת השארים שלי, ככה המקדם יותר גבוה. הפנסיה במהות יותר נמוכה ולכן גם הביטוח השפיע לי פה על המקדם. אבל מה שמאוד מאוד מאוד משפיע על המקדם זה התשואה החזויה שנמצאת בתוך המקדם, אני אסביר.

אם יש לי מיליון שקל ואני אומר שאני צריך לשלם בממוצע שבע עשרה או שמונה עשרה שנה, כי זו תוחלת החיים, ואני יכול להניח שאני בממוצע עושה על הכסף ארבעה אחוז כי הכסף יושב אצלי, אני עובד איתו, ברור לכם שאני אוכל לשלם פנסיה יותר גבוהה מאשר אם אני אניח שאני יכול לעשות אחוז אחד, נכון? אם הכסף עושה ארבעה אחוז יש לי יותר כסף לשלם לאורך זמן.

הבעיה הגדולה שלנו היתה שלמעשה במקדמי הקצבה הנחת התשואה היתה ארבעה אחוז. למה? כי ככה קבע האוצר. מישהו יודע מה הריבית היום במשק? אחד שש זה הריבית פריים היום.

אז למעשה מה אני עושה, אני בא ואומר את הדבר הבא, אני היום משלם פנסיה בהנחת צועה של ארבעה אחוז, באותה שניה אני לוקח את הנכס שלי ומשערך אותו במאזן של קרן הפנסיה שלי על פי ריבית חסרת סיכון במשק לפי אחד שש. מה יצרתי במצב הזה? גירעון. ולכן נוצר לנו מצב שכל פנסיונר שיצא לפנסיה היו לוקחים את המיליון שקל מתחייבים לשלם לו פנסיה לפי ארבעה אחוז, משערכים באחד נקודה שש או באחד נקודה חמש, מכפילים את זה בתוחלת החיים החזויה, ואז היה נוצר לנו הגירעון, זה היה יכול להיות גם גירעון של שלושים אחוז וארבעים אחוז.

אחד העקרונות הראשונים של קרנות הפנסיה החדשות האלה בעקבות הלקח שיש מקרנות הפנסיה הוותיקות, שקרן הפנסיה חייבת להיות מאוזנת. כלומר ברגע שהוצאתי פנסיונר לפנסיה עם ארבעה אחוז, שיערכתי את הנכס שלו באחד נקודה שש והכנסתי לגירעון אני חייב לחזור להיות מאוזן. איך אני חוזר להיות מאוזן? לוקח כסף מהעמיתים.

בדיוק, הולך אליכם אומר לכם: סליחה, הפנסיונר ההוא שיצא לפנסיה הכניס את הקרן לגירעון, תביאו בבקשה קצת כסף בשביל לכסות את הגירעון.

עכשיו, אני מזכיר לכם המצב הוא לא בעייתי, יש לנו שבעה עשרה מיליארד פנסיונרים וכמעט שלוש מאות מיליארד עמיתים, בינתיים היחס פנסיונרים עמיתים הוא מאוד מאוד נמוך אז ההשפעה על כל עמית ועמית לא היתה מאוד גבוהה אבל זה עדיין גרם לגירעון בקרן הפנסיה. ולכן איך אני יכול בעצם לטפל בגירעון, יש לי כל מני אופציות, איך אני יכול לטפל בגירעון, אני יכול לבוא ולהגיד לפנסיונר תקשיב, המקדם שלך הוא לא מאתיים הוא מאתיים ועשר, כי אני לא יודע להתחייב לך לארבעה אחוז, אני יודע להתחייב לך על אחד נקודה שש אחוז, מה היה קורה כתוצאה מזה? הפנסיה היתה יורדת.

אף שר אוצר לא רוצה להכתיב את זה ולבוא ולהגיד, וואלה אני מוציא אותו לפנסיה, אני מוריד לו את הפנסיה בעשרים אחוז. אז זאת אופציה אחת. אופציה שניה, אני יכול לבוא ולהגיד לו, תקשיב אני מנהל לך את הפנסיה, באמת כל הזמן לפי הריבית הקיימת בשוק, אבל אז היה נוצר לי תנודתיות מאוד מאוד רבה. אבל האופציה השלישית היא למעשה ליצור מצב שכל פנסיונר שיוצא לפנסיה אני יכול בצורה מסוימת להבטיח לו את אותם ארבעה אחוז. איך אני יכול לעשות את זה?

(תשובה מהקהל) להעלות את תוחלת החיים.

תוחלת החיים אני לא יכול להעלות, אני עוד לא אלוהים. איך אני יכול לעשות את זה? אמרתי יש אג"ח מיועד, האג"ח המיועד נותן ארבע שמונים ושש, מה יהיה אם לפנסיונרים אני לא אתן שלושים אחוז אג"ח מיועד אני אתן להם שישים אחוז, או אני אתן להם שבעים אחוז, או אני אתן להם שמונים אחוז, אחלה רעיון, אחלה רעיון, אפשר להכניס אותך לצוות הממשלתי, אבל מה אמר הצוות הממשלתי? סליחה, אנחנו ננפיק עוד אג"ח מיועד? השתגעתם? על כל אג"ח מיועד שאנחנו מנפיקים אנחנו מפסידים כסף, נכון? יש לנו רעיון, מה הרעיון, מה בוער, צעירים, למה הם צריכים אג"ח מיועד, בוא בעצם נשנה את הקצאת האג"ח המיועד.

וזה השינוי של הקצאת האג"ח המיועד. למעשה מה שעשו, לקחו את האג"ח המיועד ואמרו אנחנו ניתן קודם כל לפנסיונרים שישים אחוז אג"ח מיועד, לא שלושים, שישים אחוז אג"ח מיועד.

ברגע שאני אתן להם שישים אחוז, באופן עקרוני ההפרש על שישים אחוז אני יודע לתת ארבע שמונים ושש, שלושים אחוז אני אצטרף לשערך אותו לפי אחד שש, תעשו חישוב משוקלל, תראו שאני פחות או יותר מאוזן. מאיפה ניקח את האג"ח המיועד, ניקח את האג"ח המיועד מהעמיתים הפעילים. ולמעשה מה שעשתה הרפורמה הזאת, היא בעצם לקחה אג"ח מיועד מהפעילים והעבירה אותו לפנסיונרים, ואנחנו רואים שהדבר הזה השפיע, היום מאוד מאוד בקטנה. כלומר, היום נוצר לנו מצב שבקרנות הפנסיה במשוקלל יש לנו לעמיתים עשרים ושמונה אחוז אג"ח מיועד כי נשאר לי מספיק ולפנסיונרים כבר יש שישים אחוז.

כלומר, עשו שינוי בהקצאה. הדבר הזה יגרום במיידי בחודש אוקטובר, בחודש נובמבר זה יחולק, לכל מי מכם שיש קרן פנסיה חדשה לראות מושג שנקרא עודף אקטוארי, למה? כי כל הפנסיונרים שיצאו לי לפנסיה שיערכתי אותם, הם גרמו לי גירעון יותר גבוה ממה שהם גורמים לי באמת, מכיוון שאם אני מעביר את האג"ח המיועד לפנסיונרים אני משערך מחדש את הגירעון.

אז קודם כל אפקטיבית, כולכם תראו בנובמבר תוספת בקרנות הפנסיה שלכם של תשואה אקטוארית חיובית, היא אמורה לנוע בין אפס שתיים בקרנות היותר קטנות עד לאפס שמונים וחמש בקרנות היותר גדולות, במבטחים, במקפת, אתם תראו עודף אקטוארי. אז אחד, לא לנייד כל כך מהר היום בין קרן פנסיה לקרן פנסיה, כשכל הזמן אומרים לכם תעבירו תעבירו תעבירו, שלא תיפלו לי בין הכיסאות.

אני באתי ואמרתי כל פנסיונר גורם לי לגירעון של מאה אלף ולקחתי לך את כל המאה אלף, עכשיו אני עושה שיערוך מחדש, אני אומר התבלבלתי, אני נותן לפנסיונרים אג"ח מיועד, עכשיו שאני משערך את זה מחדש, גם את אלה שבפנסיה אתה גורם רק חמישים. לקחתי לך יותר מדי, אני מחזיר לך. בגלל זה נגרם לי העודף. אוקי? אז תבינו, קודם כל בנובמבר כל אחד ואחד ממי שחבר בקרן פנסיה גם מוקפא, גם פעיל, גם פה גם שם, אמור לראות עודף אקטוארי שמחולק לחשבונו וזה נובע כתוצאה מהשינוי באג"ח המיועד.

(שאלה מהקהל) למה לא לעבור מחברה לחברה?

כי אם תעברי יכול להיות שתפלי בקרן פנסיה שהיתה אמורה לחלק אפס שמונה לקרן פנסיה שאמורה לחלק אפס אחד, את תמיד מקבלת את העודף ביום החלוקה של הקרן בו את נמצאת, כלומר זה לא מעניין שלקחו לך קודם. שאלה איפה תהיי ביום החלוקה, אוקי?

אבל אני רוצה לקחת אתכם למקום יותר בעייתי. מה יהיה שיהיו לנו באמת הרבה פנסיונרים, הרי הראנו היום בעצם שבעצם זה שלקחתי את האג"ח המיועד מהעמיתים הפעילים או מהעמיתים הצעירים והעברתי אותו לפנסיונרים למעשה שמתי איזה שהוא פלסטר ופתרתי את הבעיה.

אבל אם יהיו לי ואם תתהפך לי המשולש, כלומר שיהיו לי כבר הרבה מאוד פנסיונרים, אז הפתרון הזה לא יחזיק מים. כי לא יהיה לי מספיק אג"ח מיועד לתת לפנסיונרים ואנחנו נהיה עוד פעם באותה הבעיה. עוד פעם, גיל הפרישה איננו רלוונטי למימוש פנסיה מקרן פנסיה.

אני יכול לקחת פנסיה החל מגיל שישים. גם היום גם אתמול וגם אם יגדילו לי את גיל הפרישה, אני יכול לקחת פנסיה מגיל שישים. המקדם יהיה אחר אבל עדיין תקוע בו ארבעה אחוז תשואה. הבעיה הגדולה שלנו פה זה הנחת התשואה. ולזה לא יהיה פתרון אלא אם כן יקרה אחד משניים: אחד, יבואו ויגידו אנחנו מורידים את הנחת התשואה ואז יש לנו בעיה כי הפנסיה מראש תהיה יותר נמוכה, שתיים, שהריבית במשק תעלה. ברגע שהריבית במשק תעלה כל מה שאני מדבר פה ייפתר מעצמו וכולנו תקווה שזה יקרה.

(שאלה מהקהל לגבי השוק של העצמאים)

השוק של העצמאים קודם כל הוא עדיין קטן, הוא מתנהל באותם קרנות, דרך אגב תיכף אני אגיד לכם איזה שהוא משהו לגבי עצמאים שאתם חייבים לקחת בחשבון אבל העניין הזה של הפנסיונרים והעמיתים והמשולש ההפוך הוא משהו שבאמת צריך להטריד אותנו לאורך זמן. ולכן כל פעם שבאים ואומרים, תקשיבו הריבית הורגת את קרנות הפנסיה, זאת הסיבה, כי קרנות הפנסיה יכולות לעשות גם חמישה אחוז ושישה אחוז. זה יותר מהתשואה אבל ברגע שאני משערך את זה לפי ריבית של נכס חסר סיכון באופן אוטומטי אני יוצר פה בעיה קשה מאוד.

קצת מסובך, קצת מורכב אבל חשוב להבין, זה נושא מאוד מאוד חשוב.

(שאלה מהקהל) מה קורה לגבי ביטוחי מנהלים?

ביטוחי המנהלים זה אולי היתרון של הביטוח מנהלים, אבל תזכרו שאתם משלמים על היתרון הזה בעלויות מה שנקרא של דמי ניהול יותר גבוהים. ביטוח מנהלים למעשה מתנהל אותו דבר. הרי לכאורה, אם ביטוח מנהלים מבטיח תשואה של ארבע אחוז במקדם קצבה שלו שזה מה שהוא עושה ומצד שני הוא משערך אצלו את הנכס באחד אחוז, הוא גם יוצר גירעון.

אבל בניגוד לקרן הפנסיה ששמה אנחנו עובדים בקיבוץ, בביטוח המנהלים מי שאחראי על הגירעון זה חברת הביטוח. זה יכול להטריד את בעלי השליטה של חברת הביטוח שיצטרכו לרתק הון ולא יוכלו לקחת דיבידנד אבל אותך זה לא צריך להטריד. עוד פעם, בהחלט יכול להיווצר מצב שבאיזה שהוא שלב יבואו ויגידו תקשיבו, זה בעיה לשלם את זה, הריבית הזאתי היא בעיה גם לגבי הביטוחי מנהלים אבל נכון להיום, זה לא צריך להטריד אותנו.

(שאלה מהקהל) המדינה נותנת גב לחברות ביטוח?

אני לא הייתי מגדיר את זה בתור גב, היא נותנת להם פיקוח מאוד מאוד הדוק. היא מתנה הרבה מאוד תנאים לפני שהיא נותנת למישהו רישיון להחזיק חברת ביטוח. היא נותנת הרבה מאוד תנאים לפני שהיא מאפשרת לחלק דיבידנד, אבל לבוא ולהגיד שאני יודע באחד-חד ערכי, תקשיבי אם חס וחלילה יקרה משהו, זה מה שיקרה, אני לא יודע, אבל אין ספק שהפיקוח הוא מאוד מאוד הדוק, מאוד הדוק. דרך אגב, אם אתם שואלים אותי, היתרון הכי גדול בקרן הפנסיה היום, זה פנסיית השארים דרך אגב, שאני יודע שאני מבטיח פנסיית שארים מאוד מאוד טובה.

הגירעון נוצר היום כתוצאה מהריבית. אם תוחלת החיים תעלה לנו מאוד, יהיה בעיה. אבל תוחלת החיים, כמה מכם מחזיקים פוליסות ביטוחי מנהלים משנת 2004? יש פה כאלה? אם תבדקו את מקדמי הקצבה שמניחים תוחלת חיים שנמכרו בשנת 2004 ותבדקו את מקדמי הקצבה שקיימים היום, שבאמת אפשר למכור היום רק לגיל שישים ומעלה, אתם תראו שאין שינוי כמעט במקדמי הקצבה. מה זה אומר?

זה אומר שהדרגתית, הסיכון של תוחלת החיים בשלוש עשרה השנה האחרונות לא השתנה כנראה, למרות שכל הזמן אומרים: זה עולה, זה עולה, זה עולה, זה כבר היה מגולם במקדם מקודם. אני מסכים שאם ימצאו איזה שהיא תרופה שתגדיל את תוחלת חיים במשהו מאוד מאוד משמעותי.

דרך אגב, למי מכם שלא יודע, בתוך כל מקדמי הקצבה יש מושג שנקרא מקדם הפחתה. הוא כבר לוח בחשבון שהתוחלת חיים הולכת ועולה. אם באמת תוחלת החיים תגדל מעבר להנחות ההם, בהחלט סביר להניח שזה יגרום לגירעון. אז קודם כל, זה פחות או יותר הסיפור.

אני רק רוצה לגמור פה שניה את קרנות הפנסיה, אני רוצה שניה להסביר לכם מה זה אומר קרנות פנסיה. הרי כשאנחנו אומרים שקרן הפנסיה היא הדדית והיא כל הזמן נכנסת לאיזון והיא צריכה לשמור עלינו, אני מקווה ואם לא, אז אני אומר לכם שתדעו שמי מכם שמבוטח לדוגמא בפניקס פנסיה, מי שמבטח אותו זה לא הפניקס חברה לביטוח, אין שמה חברת ביטוח.

מי שמבטח אותו זה כל הפול שיושב בתוך הפניקס פנסיה. מה זה אומר שהוא מבטח אותו? אני אסביר לכם איך זה עובד. קרן הפנסיה פעם בחודש הולכת לכל אחד ואחד מהעמיתים ולוקחת ממנו עלות ביטוח משוערת. היא באה ואומרת הגברת הזאת היא בת עשרים ושמונה, פנסיית הנכות שלה בגיל הזה אולי עשרה שקלים ופנסיית שארים עולה חמש עשרה שקל, למה? כי זה ההסתברות של בחורה בת עשרים ושמונה, יקרה מקרה ביטוח בגיל הזה. הולכת לכל אחד ואחד מהעמיתים, העמיתים, דרך אגב, הפעילים שמשלמים פרמיה בקרן הפנסיה, הולכת ואוספת ממנו את אותם עשרה שקלים, עשרים שקלים, אוספת את כל ושמה את זה במעין פול.

הפול הזה בדוגמא הזאת קיבל מיליון שקל. אלה פחות או יותר המספרים בקרנות הבינוניות לדעתי. קיבל מיליון שקל. כל חודש מחדש קרן הפנסיה בודקת כמה תביעות חדשות נוצרו לה באותו חודש. היא אומרת גביתי מיליון, בוא נבדוק עכשיו כמה הייתי צריכה לגבות באמת. בודקת, בודקת, בודקת, אומרת, החודש הזה לא מת לי אף אחד ואף אחד לא נכנס לנכות, מצוין. מה קרה בחודש הזה? יש לי עודף, גביתי מיליון שקל עלויות ביטוח, לא הייתי צריכה להשתמש בהם מה אני עושה איתם? מחזירה חזרה למבוטחים. גביתי, בדקתי, החזרתי. גביתי מיליון שקל, לא קרה כלום, מחזיר כסף נכון? עד פה המצב האופטימלי.

המצב המה שנקרא האמצעי, גביתי מיליון, קראו תביעות במיליון שקל, אני מאוזן, גביתי בדיוק כמה שאני צריך נכון? המצב היותר בעייתי זה שגביתי מיליון שקל ונוצרו לי תביעות של שני מיליון שקל. מה קרה לי אז? גירעון. מה אני עושה? לוקח ממכם עוד כסף. עכשיו, לכאורה היינו יכולים להגיד זה משחק סכום אפס, מה זה משנה אם אתה לוקח בהתחלה או לוקח בסוף, נכון? אבל זה לא משחק סכום אפס, אני אסביר לכם למה.

כי פרמיית הביטוח נגבית כחלק ההפקדות. הגירעון נגבה כאחוז מהחיסכון. כלומר, אם אני יצרתי פה גירעון של מיליון שקל, שבנכסים פה יש מיליארד שקל בסכך הכל קרנות הפנסיה, אני אקח מכל אחד אפס נקודה אחד אחוז מהנכס שלו, לא משנה כמה יש לו ביטוח וכמה אין לו ביטוח. לכן במצב של גירעון, מי שנפגע זה אלה שיש להם צבירות גבוהות, כי אני אקח מהם אבסולוטית יותר כסף.

מי שמרוויח זה אלה שיש להם צבירות נמוכות, ובמצב של עודף, מי שייהנה מזה זה אלה שיש להם צבירות גבוהות כי אני מחזיר להם כחלק יחסי מהנכס שלהם. זה ממש לא משחק סכום אפס, זה בדיוק הפוך.

את זה אני גובה מפה ואת זה אני מחזיר או לוקח מהצבירה שלי. ומה שקרה ביולי 2014 זה שלמעשה יצרו מצב שבאה המפקחת על הביטוח ואמרה: סליחה, כל קרנות הפנסיה מראות עודף, הן לא צריכות לגבות מיליון, הן צריכות לגבות חצי מיליון שקל. וכתוצאה מזה שהם גבו בהתחלה חצי מיליון שקל, כל קרנות הפנסיה נכנסו לגירעון. והגירעון הזה שנבע  כתוצאה מהפנסיונרים וכתוצאה מהעלויות הביטוח, זה מה שכל הזמן באו ואמרו לכם: קרנות הפנסיה בבעיה, קרנת הפנסיה בבעיה. לא להישאר בקרנות הפנסיה.

מה קרה עכשיו? בזה של הפנסיונרים טיפלנו, עם האג"ח המיועד. מה עשו עכשיו עוד? הודיעו שהתבלבלנו, הורדנו קצת יותר מדי את העלויות פה ומהיום תגבו בשוטף קצת יותר. והדבר הזה למעשה גם יחסל את הגירעון הדמוגרפי. כלומר, מה שאנחנו צפויים לראות בזמן הקרוב בקרנות הפנסיה זה בדיוק את המגמה ההפוכה של מה שראינו עד עכשיו. אנחנו נראה עכשיו מגמה של עודף דמוגרפי ועודף אקטוארי בקרנות הפנסיה, אז לא למהר ולברוח כל כך מהר מקרנות הפנסיה. בסך הכל מכשיר לא רע בכלל, בסדר? הבנו את זה?

קופות גמל, בואו ננסה שניה להבין מה קורה עם קופות הגמל. קופות הגמל עד 2008 היו קופות גמל אניות נכון? הכסף היה נצבר שמה, כסף שהייתי יכול לבוא בתנאים מסוימים ולמשוך את הכסף כסכום חד פעמי. משנת 2008 כל הפקדה לקופת הגמל נכנסה למה שנקרא למטרת קצבה. נכון? כולנו זוכרים את זה? יפה. מה שאנחנו מפספסים קצת במה שקרה בשנת 2008 תיקון 3 קראו לזה, שלמעשה שינה את ההפקדות למטרת קצבה, אנחנו בראש נכנס לנו שבעצם הכסף הזה ניתן למשיכה בדרך אחת בלבד, בדרך של קצבה חודשית.

מה אנחנו מפספסים? אנחנו מפספסים למעשה שהחוק בא ואמר שאני צריך למשוך קצבה חודשי עד כמה? עד פנסיה מינימלית שעומדת היום על בערך ארבעת אלפים חמש מאות שקל. כלומר כל מה שמעבר לזה, אני יכול להחליט לעשות אחד משתיים: אחד, למשוך פנסיה. שתיים, לבצע מושג שנקרא היוון קצבה. מה זה אומר היוון קצבה? לקבל את כל הכסף כסכום חד פעמי.

לגבי קופות הגמל, לגבי בן אדן שפורש ויש לו קופת גמל, יש לו למעשה היום שתי אופציות: אופציה אחת, היא ללכת באמת ולנייד את הכסף לקופה שקוראים לה קופה משלמת לקצבה שזה יכול להיות או פוליסת ביטוח, או קרן פנסיה. למה? כי קופת גמל לא יודעת לשלם פנסיה.

כלומר, צריכים למצוא קרן פנסיה או צריכים למצוא פוליסת ביטוח, לנייד את הכסף הקצבתי ולהתחיל לקבל ממנו קצבה. האופציה השנייה שלו, שאת זה הוא כן מסוגל לעשות דרך הקופה, זה לבצע את המושג הזה שנקרא היוון. בשביל לבצע דרך הקופה את המשיכה החד פעמית הזאת כהיוון, הוא צריך: אחד, לעבור את גיל שישים. שתיים, להראות שיש לו פנסיה מינימלית של ארבעת אלפים שקל, ושלוש, להביא אישור מפקיד שומה כמה מס צריכים לנקות על אותו היוון קצבה.

אבל יש דרכים למשוך כספים היום מקופות הגמל, וזה בעיקר בעיקר בדרך של היוון. קופת הגמל יודעת לעשות היוון, לא צריכים להעביר את זה לקופה אחרת. עד פה בסדר?

כולם מכירים את הטופס שקוראים לו 161 ד'? קיבוע זכויות? אייל דיבר על זה? מצוין, יופי. דרך התלוש הזה אני בעצם יכול לקבל גם את הפטור על ההיוון. אני יכול לקבל פטור על ההיוון או פטור על הפנסיה. זה טופס שמאוד מאוד חשוב להכיר. עוד פעם, אתם לא מתעסקים בזה ביום יום, אבל לקוחות שמגיעים לגיל פרישה, זה טופס מאוד חשוב. קריטי ממש. המאה שישים ואחד ד' זה מגיל פרישה.

אני אדבר על המקדם קצבה אחרי זה. עכשיו אני רוצה להיכנס שניה לקרנות הפנסיה ברירות מחדל. כולם יודעים מה זה קרן פנסיה ברירת מחדל? קרן פנסיה ברירת מחדל זה בעצם על פי החוק ויש לנו כל מני הסכמים קיבוציים וכל מני צווי הרחבה במשק שמחייבים אותנו לבצע הפקדה לעובד לתוכנית סוציאלי.

בואו ננסה להתרכז שניה בצו ההרחבה לפנסיית חובה. צו ההרחבה לפנסיית חובה בעצם בא ואומר: מי שהגיע בלי תכנית קיימת, תוך כמה זמן אני צריך לעשות לו פנסיה? חצי שנה. מי שהגיעה עם תכנית קיימת, שלושה חודשים. תזכרו, מגיע סוף שנת המס, אחד מהדברים שאנחנו צריכים לזכור, אם תכנית פנסיונית בתוקף. אני לא יודע פעילה, לא פעילה, בתוקף.

תזכרו, שלושה חודשים עוד תום שנת המס, המוקדם מביניהם רטרואקטיבי. אבל מי כמונו יודע, שיש המון עובדים שמגיעים למקום העבודה ואומרים להם, תקשיבו אתם צריכים לבחור פנסיה, אתם צריכים לבחור ביטוח, כי אנחנו חייבים על פי חוק, והם אומרים בסדר אין בעיה, נדבר על הסוכן, נעשה ככה, נעשה ככה, עובר שישה חודשים, עובר שבעה חודשים, עשרה חודשים, שנים עשר חודש ואף אחד לא מפקיד לא מפקיד לו לקרן הפנסיה, ואז המעסיק חשוף.

המעסיק חשוף חברים. אם החובה שלו להפקיד לקרן פנסיה והוא לא הפקיד, יש בעיה. ולכן יצרו את קרן הפנסיה ברירת מחדל. קרן הפנסיה ברירת מחדל בעצם באה ואומרת: כל עוד העובד לא בחר אחרת, אני יכול להפקיד לקרן פנסיה ברירת מחדל. והרבה מאוד מעסיקים עשו הסכמים עם קרנות ברירות מחדל.

היה מגיע סוכן, או היה מגיע משווק ישיר או היה מגיע מישהו והיה אומר לך, תקשיב, יש לך בעיה, בואו נעשה הסכם לברירת מחדל, וברגע שהיית עושה לברירת מחדל, באמת כל פעם שעובד לא היה עובד, היית מדווח לקרן והקרן הייתה מכניסה אותו לכיסוי ביטוחי. עד פה אנחנו מסכימים? היא באה ואומרת, רגע, אני לא יודעת אם לעובד היה ביטוח בתוקף.

אז היא אומרת, זה אחריות של העובד. אני אומר, רגע, לא בטוח, לא סגור על זה, אין לי תשובה חד משמעית לזה. אני מסכים איתך שמה שאנחנו צריכים, אנחנו צריכים בעצם לזכור שאנחנו רוצים לנצל שני דברים: הדבר הראשון, אנחנו צריכים להציף את הסוגיה הזאת בפני העובד. כלומר, אם יש טופס קבלה לעבודה, בואו נכתוב לו לפחות שאחריותו היא להביא אחד, שתיים, שלוש, ארבע.

שתיים, אני לא יודע כמה מכם נפגשו, אבל כמות האנשים או כמות המשווקים שיציעו לכם להוציא מסלקה פנסיונית ללא עלות היא רבה מאוד. נתקלתם בזה? חברה, תיקחו, תבקשו שיוציאו לכם מסלקה פנסיונית ומסלקה פנסיונית יודעים אם יש תכנית בתוקף או לא. הכי פשוט.

אז קודם כל, תציפי את הסוגיה שבאמת כמו שאת אומרת בדף קבלה לעבודה צריכים לעשות אחת, שתיים, שלוש, ארבע, חמש לגבי תכנית פנסיונית בתוקף, ושנית, מסלקה פנסיונית.

דרך אגב, גם אפשר לבקש מהעובד שיביא מסלקה פנסיונית. יש המון שיעשו לך את זה ללא עלות. המסלקה הפנסיונית דרך אגב היא מכשיר מדהים. הר הביטוח גם כן כולכם שמעתם כבר? גם, יופי של מכשיר. הר הביטוח והמסלקה הפנסיונית. הר הביטוח, אני נכנס, אני מקיש תעודת זהות, ואני רואה את כל הביטוחים שיש לי בכל המקומות.

המסלקה הפנסיונית היא יותר מדויקת אבל הר הביטוח נותן מוצרים שלא מגיעים למסלקה הפנסיונית. הר הביטוח ללא עלות. נותן מוצרי ביטוח, רכב, דירה, ביטוחי בריאות, ביטוחי חיים, ביטוחי אובדן כושר עבודה, הכל. תקישו הר הביטוח.

אז קרן פנסיה ברירת מחדל היא קרן פנסיה שאפשר לצרף את העובד אליה בהנחה שהעובד לא בחר אחרת. כל עוד העובד לא בחר אחרת. ונחתמו כל מני הסכמים כאלה ואחרים עם כל מני חברות. הבעיה הגדולה שחלק מהסכמי ברירת המחדל האלה, הם עשו לא מאוד הטיבו עם העובד. למה? כי היו שם דמי ניהול אולי יותר מדי גבוהים, והיה פה זה והיה פה שם, ולכן הממונה על שוק ההון באה ואמרה את הדבר הבא: אני עושה מכרז לקרנות פנסיה ברירות מחדל, ומה שאותי  מעניין במכרז דרך אגב, זה דמי ניהול. והיא עשתה מכרז, והחל מנובמבר 2016 יש לנו שתי קרנות פנסיה שכל מי שלא נמצא בהסכם בתוקף חייב אם עברו החודשים האלה להפקיד אליהם.

הראשונה היא הלמן-אלדובי עם דמי ניהול מהפקדה של אחד נקודה ארבעים ותשע, ודמי ניהול מצבירה של אפס נקודה אפס אפס אחת. והקרן השניה היא קרן הפנסיה של דש-מיטב שהדמי ניהול מהפקדה שם אחד נקודה שלושים ואחד וצבירה של אפס נקודה אפס אחת.

אם מגיע עובד חדש, ואין לך הסכם ברירת מחדל בתוקף, עברו שלושה חודשים או חצי שנה, והעובד לא בחר, את חייבת להפקיד לאחד מאלה. אני מדגיש, קרן פנסיה ברירת מחדל זה עובד שלא בחר אחרת. כלומר, העובד יכול להמשיך להפקיד לביטוח מנהלים והוא יכול להמשיך להפקיד לקרן פנסיה, והוא יכול לעשות את זה בדמי ניהול גבוהים ובדמי ניהול נמוכים. מבחינתך זה לא מעניין.

קרן הפנסיה ברירת מחדל נכנסת אך ורק אם העובד לא בוחר. העובד לא בוחר ואין לך הסכם בתוקף עם איזה שהיא קופה, את חייבת להפקיד לאחד משתי אלה. כי באופן עקרוני, אלה קרנות הפנסיה של מה שנקרא לכל מי שאין הסכם אחר. אז הסכמים קיימים ימשיכו עד מועד הפקיעה הקרוב או מקסימום מרץ 2019. אוקי? כלומר, אלה בעצם קרנות הפנסיה. עכשיו, הבעיה של הקרנות האלה זה בדיוק מה ששאלתם אותי פה, אם אני הייתי מנכ"ל של קרן פנסיה כזאת, הייתי עומד פה על הבמה, הייתי מרגיש מאוד מאוד לא בנוח, כי לכאורה האינטרס הכי גדול שלהם זה לצרף מה שיותר אנשים.

אז זאת הבעיה שלהם, הם לא יודעים בדיוק איך לעבוד. בוא ננסה שניה לעשות ביניהם הפרדה בסדר? קרן הפנסיה של דש-מיטב קיבלה החלטה שההצטרפות לקרן הפנסיה הזאת תהיה דיגיטלית, כלומר באופן עקרוני אפשר להיכנס לאתר שלהם, אפשר להירשם שמה ואפשר מה שנקרא לעשות כניסה ללא מגע יד אדם.

(דרך אגב, אוף דה רקורד, כי אף אחד לא שומע ואף אחד לא מקליט פה, חברים, זה פתרון מאוד מאוד מעניין, אני לא אומר טוב, כי אני לא ממליץ לאף אחד, אבל זה פתרון מאוד מאוד מעניין לאנשים שלא מתקבלים לביטוח. כי בקרן הפנסיה הזאת אני יכול להצטרף לקרן הפנסיה ואם לא קרה לי כלום במהלך חמש שנים, אני מכוסה על כל הבעיות, הרי בקרן פנסיה יש תקופת אכשרה. אני אומר עוד פעם, קרן הפנסיה של דש-מיטב אתה נכנס, ממלא תוקף הצטרפות בלי הצהרת בריאות. כנס לדש. בדש כבר אין. כנס.)

בקרן פנסיה, אחרי חמש שנים, עברה תקופת אכשרה, אתה מכוסה. אז דש מיטב עברו למה שנקרא, אנחנו לא רוצים לעבוד עם אנשי מכירות, אנחנו רוצים בעצם מכיוון שאין פה הרבה בשר, אנחנו רוצים עבודה דיגיטלית מול הלקוח. אז זה אופציה אחת.

אני כן יודע לבוא ולהגיד לכם שאם יש מעסיק שדש-מיטב רוצים לקחת אותו, הם גם יפנו לו מישהו שיטפל בו. יש לי מעסיק כזה אחד שמבסוט עד הגג. מבסוט עד הגג. הוא אומר דש-מיטב הכי טובים שהיו לי. באים, מטפלים, מדברים, עוזרים, כל דבר. אז זו הקרן הראשונה.

הקרן השניה זה הלמן-אלדובי שהקרן הזאת למעשה באה ואומרת, תקראו לי אני אבוא. הם אמורים לבוא. אני לא אחראי. אני אחראי על הכוונה, לא על הביצוע. הכוונה היא כן, בהחלט לבוא.

תזכרו האינטרס המאוד מאוד גדול שלהם הוא לצרף עמיתים. אם הם מצליחים לעבור את מה שנקרא המסה הקריטית, הם מתחילים להרוויח. אם הם נמצאים בשניים, שלושה, ארבעה, חמישה, עשרת אלפים עמיתים, הם כנראה לא מתחילים להרוויח. ככל שהם יגיעו יותר מהר למסה הקריטית, הם יתחילו להרוויח ולכן יש להם אינטרס מובהק לבוא אליכם ולקבל אנשים לפנסיית ברירת מחדל. אז תזכרו שאלה הם בעצם שתי קרנות הפנסיה ברירת מחדל שקיימות היום. היא אמרה האם אפשר להצטרף לקרן הפנסיה האלה של ברירות המחדל בלי חתימת העובד, התשובה היא באופן עקרוני כן, אחרת זה לא היה ברירת מחדל.

אני רוצה שניה לדבר איתכם על מה המשמעות של ברירת מחדל ולהסביר לכם עד כמה יש שונות בכל מה שקשור לברירת מחדל. ותסכלו, זה דוגמא לבחור לדעתי בן שלושים וחמש, ובליל המספרים האלה, אני רוצה להסביר לכם דבר אחד.

חברים, בקרן פנסיה ברירת מחדל למעשה מה שאנחנו עושים אמרנו, אנחנו מצטרפים ללא מושג שנקרא שיווק פנסיוני. לא מתאימים לנו את המוצר בהתאם לצרכים שלנו. אני רוצה להסביר לכם עד כמה לפעמים זה יכול להיות הרי גורל.

אלה בעצם מסלולי ברירת מחדל, לקחתי פה ארבע קרנות, ואפשר לקחת את כל קרנות הפנסיה, אבל שזה לא יעמיס יותר מדי לא עליי ולא עליכם, לקחתי פה ארבע קרנות ולקחתי גבר שמצטרף, לפי מיטב זכרוני גיל שלושים וחמש, אם זה לא שלושים וחמש זה אולי שלושים ושתיים, שמצטרף למסלול ברירת מחדל מאחת מקרנות הפנסיה האלה. תשימו לב, יש הסכם נניח עם הראל, הוא מצטרף למסלול ברירת מחדל בהראל. תבינו מה המשמעות הביטוחית.

נניח שהשכר שלו חמש עשרה אלף וזה לא משנה גם אם היה פה עשרת אלפים. אם השכר שלו חמש  עשרה אלף שקל ומפקידים לו בכל מקום את אותם שתיים עשרה וחצי ונכניס פה גם את הפיצויים למרות שלפיצויים אין השפעה על הביטוח, השכר הקובע בשלוש מהקרנות האלה לצורך קניית הכיסויים הביטוחים הוא חמש עשרה אלף. בכלל השכר הקובע הוא שש עשרה אלף.

תשאלו למה, כי בכלל בתקנון הם לוקחים את האחוזים של ההפקדות בחלק מהמקרים ומחלקים את זה לאחד עשרה וחצי. למה? ככה. כי זה מה שכתוב בתקנון.

ברגע שאני לוקח הפקדה של ארבע עשרה אחוז ומחלק אותה לאחד עשרה וחצי, השכר גדל. הוא גדל לצורך כיסויים ביטוחיים בלבד. אבל מה שיותר מעניין זה לראות מה אחוז כיסוי לפנסיית שארים בכל אחת ואחת מהקרנות האלה. בן אדם שהצטרף בגיל שלושים וחמש לקרן הפנסיה _____ אחוז הכיסוי שלו לפנסיית שארים הוא שלושים וארבע אחוז. זה לא שלבן/בת זוג לא יהיה שישים אחוז, אבל שאלה שישים אחוז ממה, כלומר במקרה הזה נוצר מצב שאם לאותו עובד קורה חס וחלילה מקרה פטירה, האלמנה מקבלת שלושת אלפים מאה שקל.

היתומים מקבלים אלפיים שישים ושבע שקל. דרך אגב, אותו עובד שהצטרף למסלול ברירת המחדש בפניקס האחוזים פה הם מאה אחוז. דרך אגב גם בדש-מיטב כמעט מאה אחוז. אבל תראו את האחוזים בכלל.

כלומר, תשימו לב עד כמה בעצם אנחנו מפספסים בעצם זה שאנחנו אומרים, אנחנו מכניסים את העובד לקרן פנסיה ברירת מחדל. אבל חברים, תשימו לב, לכל מי מכם שיש לדוגמא הסכם עם הראל, ודרך אגב, שלא תבינו, זה לא שהראל פחות טובה, פשוט מאוד יותר כסף פה הולך לחיסכון, לא הרבה, אבל יותר כסף הולך פה לחיסכון. הרי השמיכה היא קצרה, העלויות ביטוח הם אותם עלויות ביטוח.

אבל תראו עד כמה אנחנו חשופים. ברור לך שאם פה אני קונה שלושים וארבע אחוז ופה אני קונה מאה אחוז אז היתרה שאני לא קונה בביטוח אני שמם בחיסכון, אבל העלות פה היא נמוכה, היא עשרים שקל. שתבינו שיכול להיווצר לנו פה מצב שעובד בטוח שיש לו שישים אחוז, אם חס וחלילה קורה מקרה פטירה, ואיזה שישים אחוז, לא קרוב בכלל.

בסדר, אז תזכרו, העניין הזה של ברירת מחדל הוא לא פשוט. כן, אתה יכול לבחור מסלול, אבל אתה לא יכול לבחור מסלול שאתה מצטרף בו בברירת מחדל. כי אתה מצטרף בברירת מחדל אתה מצטרף למסלול שנבקע המסלול ברירת המחדל, אז קודם כל לכן אני בא ואומר לכם, אני מציע לכולכם שתבדקו אצלכם בקרנות פנסיה קודם כל. ותזכרי שברגע שאני משנה יש לי חמש שנים אכשרה על ההגדלה, בגין בעיות שקרו לי מיום הכניסה ועד יום השינוי. יש לזה משמעויות. לכן מה אני בא ואומר, אני בא ואומר שברירת מחדל זה מאוד מאוד נחמד, אבל מאוד מאוד כדאי לקחת את הקרן הזאת או לקחת את המכשירים הפנסיונים שבאמת הם ההשקעה הכי גדולה בימי חיינו, וכן קצת יותר מה שנקרא לעשות עוד איזה שהיא עבודה פרט מלהצטרף ברירת מחדל.

ובשביל זה יש משווקים, ובשביל זה יש גם סוכני ביטוח, אני חושב שחשוב מאוד לעשות את העבודה הזאת. דרך אגב, מטבע הדברים, כל קרנות הפנסיה בחרו מסלול ברירת מחדל שמה יש, שבעים וחמש אחוז לאובדן כושר עבודה, בשביל שלא ייווצר לי מצב שהמעביד חשוף בבחינת אי יכולת לתת כיסוי לשבעים וחמישה אחוז, כיסוי לאובדן כושר עבודה.

מגדל לדעתי באיזה שהוא מקום עם הכיסוי לשארים הוא קצת יותר גבוה מאשר כלל והראל, אבל הוא לא מאה אחוז, הוא החל הגיל הצטרפות של שלושים פלוס הוא כבר לא מאה אחוז. אז תקחו את זה בחשבון, דרך אגב אמרתי לכם, פנסיית השארים היא אולי הדבר הכי חשוב בקרן הפנסיה כי העלות שלה במהות היא מאוד מאוד נמוכה.

ביטוח מנהלים בניגוד לקרן פנסיה, אין לי מושג כזה שנקרא מסלול ברירת מחדל. בביטוח מנהלים אני צריך הגדרתית לקנות ביטוח. לא קניתי ביטוח, אין ביטוח. קניתי ביטוח, יכול לקנות כמה שאני רוצה. אם קניתי ביטוח, השארים או המוטבים יקבלו את סכום הביטוח. אם לא קניתי ביטוח, המוטבים יקבלו את הצבירה. זה שונה מקרן הפנסיה. קרן הפנסיה אני חייב שיהיה לי איזה שהוא כיסוי. בסדר? הבנו את זה?

בואו נעשה שניה את האי-כושר ונצא להפסקה. חברה, תבינו שניה. ההבדל בין ביטוח מנהלים לקרן פנסיה בכל הנושא של הביטוח חיים הוא שבקרן פנסיה הגדרתית, אם יש לי שארים כהגדרתם בתקנון, שארים זה בן/בת זוג וילדים על גיל 21, אני חייב לקנות איזה שהוא ביטוח שארים. ביטוח בקרן פנסיה. אני לא יכול לבוא ולהגיד בקרן פנסיה אני רוצה שהביטוח ילך לילדים שלי בני העשרים וחמש.

לא, הם לא מוגדרים כשארים בתקנון, אני לא יכול לקבוע דברים בניגוד לתקנון.

ביטוח מנהלים, אני צריך אקטיבית לקנות סכום ביטוח. אני יכול להחליט האם אני רוצה לקנות מיליון שקל, חצי מיליון שקל או ארבע מיליון שקל. וגם בכלל לא. פה דרך אגב יכול להיות שיש חשיפה למעסיק, אבל עזבי שניה. אני יכול להחליט איזה סכום ביטוח שאני רוצה. בניגוד לקרן פנסיה וזה יתרון מאוד גדול של ביטוח המנהלים, אני יכול לקבוע שמה מוטבים.

מוטבים זה מי שאני רוצה. אני יכול ילד בן עשרים וחמש, ילד בן עשרים ושמונה, ילדה בת שנה ואת לא יודע מי. פנסיה אני לא יכול לקבוע. גם אם הם נשואים. שארים, יש הגדרה מה זה שארים. אם את גרושה ואין ילדים איתך מתחת לגיל עשרים ואחד, אם יקרה מקרה ביטוח בקרן פנסיה, לא ישלמו את סכום הביטוח, ישלמו את הכסף שצברת.

למי הוא ישלם, הוא ישולם למוטבים. אבל זה לא ביטוח. תבדילו מה ההבדל בין ביטוח לבין תשלום צבירה. ביטוח יכול להיות שקניתי או מישהו לא אני, מישהו קנה ביטוח של שני מיליון שקל, שילם פרמיה אחת של מאה שקל, הלך לעולמו, המוטב שלו יקבל שני מיליון שקל גם אם שילמו מאה שקל, זה ביטוח. צבירה זה כמה כסף שצברתי.

מה שנעשה עכשיו, נדבר שניה על העניין של פנסיית נכות בקרן פנסיה מול אי-כושר עבודה בביטוח מנהלים. נדבר קצת על המוצר אובדן כושר עבודה החדש, ניתן לכם שמה כמה פרטים, נעשה אחרי זה על קופת פיצויים מרכזית ואחרי זה נחזור, אני אתן פה איזה שהיא בעקבות שאלה שנשאלה באמת על מאה שישים ואחד, על טופס הכנה למאה שישים ואחד, אני אגיד אז כמה מילים לגבי העניין הזה ותיקון מאה תשעים ונמשיך בהתקדמות.

לפני בערך לדעתי זה כבר בטח שנה, יצא פסק דין מאוד מאוד מאוד חשוב לגבי העניין של פנסיית נכות בקרן פנסיה לעומת ביטוח אובדן כושר עבודה. אני אסביר.

למעשה היום, כשאנחנו קונים מוצר פנסיוני, אנחנו יכולים לבחור את אחד משני המוצרים בדרך כלל, כמו שאמרנו, אחד מהם זה באמת קרן פנסיה והשני זה ביטוח מנהלים. בקרן הפנסיה יש לנו בילט אין. בתוך הקרן פנסיה יש לנו כיסוי למושג שנקרא פנסיית נכות. בביטוח מנהלים ברגע שאני קונה ביטוח מנהלים, אני מניח שכולכם יודעים שאני צריך לקנות בנפרד כיסוי לאובדן כושר עבודה.

דרך אגב, בעקבות צו ההרחבה להגדלת ההפקדות במשק, שהגדיל את ההפקדות לשישה וחצי אחוז מעסיק ושישה אחוז עובד, אני מניח שאתם כולכם יודעים שאני צריך לדאוג שהמעסיק מפקיד לאובדן כושר עבודה עד שבעים וחמישה אחוז או שתיים וחצי הנמוך מבניהם, כולם יודעים את זה? כולם יודעים שביטוח מנהלים אני צריך את זה? אוקי מצוין. עד לתקרה של שבעה וחצי אחוז. חמש ועוד שתיים וחצי.

דרך אגב, אני מזכיר לכולם, שלמי שיש קרן פנסיה, ועשו על השכר שמבוטח בקרן פנסיה ביטוח אובדן כושר עבודה, ההפקדה לאובדן כושר עבודה אינה פוטרת את המעסיק מהגדלת אחוזי ההפקדה לשישה וחצי, גם את זה אתם מכירים? אם לבן אדם יש קרן פנסיה, ועל השכר של הקרן פנסיה החלטת להפקיד לו עוד אחוז לאובדן כושר עבודה, ולכאורה עכשיו יש לו בקרן פנסיה שישה אחוז תגמולי עובד ועוד אחוז אובדן כושר עבודה, זה לא פוטר אותך מהגדלת אחוזי ההפקדה של התגמולים לשישה וחצי.

בואו נדבר במספרים. חברה, היה לי קרן פנסיה שהפקדתי אליה שישה אחוז והעובד הפקיד שישה וחצי אחוז, בסדר? אני שם שניה את הפיצויים בצד. טרום צו ההרחבה, להגדלת ההפקדות. בנוסף, הייתי מאוד נחמד, מישהו הסביר לי שאובדן כושר עבודה ותיכף נדבר באמת למה הוא יותר טוב מפנסיית נכות בקרן פנסיה, מישהו הסביר לי שאובדן כושר עבודה ביטוח מנהלים יותר טוב מהכיסוי של פנסיית נכות שיש בקרן פנסיה, והחלטתי שאני קונה לו גם ביטוח אובדן כושר עבודה, שעלה לי אחוז.

יש מעסיקים שהיו מפקידים בנוסף לאובדן כושר עבודה. למה? ככה. פה היה סתם, שישה אחוז, בסדר? עכשיו, נכנס לנו הצו להגדלת ההפקדות, והצו להגדלת ההפקדות אמר את הדבר הבא, אתה תגדיל את תגמולי העובד לשישה אחוז ותגדיל את תגמולי המעביד לשישה וחצי אחוז.

אבל, אנחנו כבר מפקידים שש ועוד אחד, שבע. אנחנו מפקידים יותר משישה וחצי נכון? אז התשובה היא שאם באמת העסק הזה לא היה בקרן פנסיה אלא היה בביטוח מנהלים, זה בסדר, כי הצו להגדלת ההפקדות בא ואומר: תפקידי את שישה וחצי אחוז כולל האובדן כושר עבודה, אבל שיהיה שבעים וחמישה אחוז, אז הפקדת שבע, זה מצוין.

אבל הוא לא מדבר על הפקדה של אובדן כושר עבודה לקרן פנסיה, לכן, מי שהיה לו קרן פנסיה בצורה הזאת ובגלל שהוא היה מאוד נחמד הוא הפקיד גם אחד אחוז לאובדן כושר עבודה, לא פטור מההשלמה פה לשש וחצי. כלומר, במצב הזה כבר יוצא שהוא משלם שבעה וחצי אחוז. יבואו החכמים בינינו ויבואו ויגידו רגע, אז אני מבטל לו את האחד אחוז אובדן כושר עבודה, נכון? למה אני לא יכול? מאוד מאוד מאוד ועוד פעם מאוד, להיזהר, למה? כי אני אסביר לכם מה קרה, כשמכרו פה כנראה את הקרן פנסיה עם האובדן כושר עבודה, בקרן פנסיה עשו מושג שקוראים לו מסלול של מינימום נכות.

כלומר מה עשו, באו ואמרו ממילא יש לבן אדם אובדן כושר עבודה, למה הוא צריך לשלם פעמיים על נכות, ראינו קודם שזה קונה שבעים וחמש אחוז, נזיז כסף, במקום שלקנות שבעים וחמישה אחוז נכות מכיוון שיש לו כבר בחוץ, נקנה לו מסלול של מינימום נכות, נקנה לו שלושים אחוז נכות. תבטלי פה את האובדן כושר עבודה, אפילו לא ידעת שיש לו פה שלושים אחוז נכות, כלומר, נדפק. תבואי ותגידי אני אגדיל פה לשבעים וחמש אחוז, אין בעיה, אבל יש עכשיו חמש שנים אכשרה בגין ההגדלה, בגין בעיות קיימות טרום ההגדלה.

לכן אני תקוע פה עם האחד אחוז. ולא מספיק זה, יצא כמו שאמרתי, פסק דין שקוראים לו פסק דין מועלם נגד מבטחים, בפסק דין מועלם נגד מבטחים הוא מאוד מאוד חשוב, כי הוא למעשה עשה או חידד את ההבדלים בין המושג שנקרא פנסיית נכות בקרן פנסיה לבין המושג שנקרא אובדן כושר עבודה בביטוח מנהלים.

פנסיית נכות בקרן פנסיה שאני קונה בילט אין בתוך המוצר, בעצם אומרת את הדברים הבאים: במקרה שהבן אדם עקב מחלה או תאונה איננו יכול לעסוק במקצוע או בעיסוק בו הוא עסק ערב קרות מקרה הביטוח, ובעיסוק סביר אחר המתאים להשכלתו או הכשרתו או ניסיונו, הוא נמצא במצב של פנסיית נכות.

תשימו לב, הוא בודק אי יכולת לעבוד במקצוע או בעיסוק בו הוא עסק ערב קרות מקרה הביטוח, או בעיסוק סביר אחר המתאים להשכלתו או הכשרתו או ניסיונו. מה אמר בית המשפט בפסק דין הזה של מועלם נגד מבטחים, הוא עשה הבחנה מאוד מאוד גדולה בתנאים של פנסיית הנכות לעומת האי כושר עבודה והוא התרכז במילים האלה: או או או.

מה הוא אמר? הוא אמר שברגע שלן אדם יש קרן פנסיה והוא תובע את פנסיית הנכות דרך הקרן הפנסיה, אני אבדוק האם הוא יכול לעבוד במקצוע סביר אחר המתאים או להשכלתו או הכשרתו או ניסיונו. כלומר, מספיק שהמקצוע הסביר האחר הזה יתאים לאחד מאלה, הבן אדם לא נמצא באובדן כושר עבודה.

בביטוח אובדן כושר עבודה אני אבדוק אי יכולת לעבוד במקצוע או בעיסוק בו עסקתי, או בעיסוק סביר אחר המתאים להשכלתי, והכשרתי וניסיוני. מספיק שהמקצוע הסביר האחר לא יתאים לאחד מהם, אני נמצא באובדן כושר עבודה.

כלומר, תבדילו בין האו או או וה-ו' ו' ו'. וזה הבדל מאוד מאוד מאוד גדול. למעשה, אם אני בודק אם המקצוע הסביר האחר מתאים או להכשרה או להשכלה או לניסיון, ברור לכם שאני יכול להפנות אותו ולטעון שהרבה יותר עיסוקים מתאימים לו והוא לא נמצא באובדן כושר עבודה, נכון? ברור. אם אני בא ואומר מספיק שהמקצוע או שלא מתאים לו להשכלה או שלא מתאים לו להכשרה או שלא מתאים לו לניסיון, אז יותר מסובך לי לבוא ולהגיד שהוא לא נמצא באובדן כושר עבודה. ולכן דרך אגב, בסוף פסק הדין גם כותב השופט, לא בטוח שעמיתי קרנות הפנסיה מודעים לזה שיכול להיות שהם נמצאים במה שנקרא בחוסר ביטוחי.

כלומר יש פה הבדל מאוד מאוד גדול בין אובדן כושר עבודה לבין מה שנקרא פנסיית נכות בקרן פנסיה. לגבי זה אנחנו צריכים לדעת שני דברים, אחד: אפרופו מה שדיברנו קודם, מי שעשה פה אובדן כושר עבודה שלא יבטל אותו, אוקי? הסיכון פה הוא מאוד מאוד גדול. יכול להיווצר לי מצב שאם זה בפוליסת אובדן כושר עבודה יש כיסוי ופוליסת נכות אין כיסוי. בקרן הפנסיה יש פנסיית נכות, אני אבדוק אי יכולת לעבוד במקצוע או בעיסוק סביר אחר. אובדן כושר עבודה זה בביטוח, זה בפנסיית נכות.

עכשיו, מאוד חשוב שתכירו את המושג הזה שנקרא מטריה ביטוחית. מישהו מכם שמע על זה? לא שמעתם? אז אני אגיד לכם מה זה מטריה ביטוחית, זה לא משהו שקשור לגשם.

זה קשור למושג שלמעשה אני יכול לקנות במסגרת חברת ביטוח כיסוי לאובדן כושר עבודה שנותן לי פתרון איפה שקרן הפנסיה לא משלמת לי. כלומר, אני יכול לקנות בסכום סביר ולא גבוה, אני יכול לקנות מה שנקרא השלמה על קרן הפנסיה.

אני בא ותובע את קרן הפנסיה, אם קרן הפנסיה לא משלמת לי אני בא ותובע את הביטוח המשלים של האובדן כושר עבודה שיש לי בחברת ביטוח. אז זו דרך לדוגמא אחת, לטפל בחוסר הזה שיש בפנסיית הנכות בקרן הפנסיה. פסק דין מאוד מאוד חשוב, אני לא יודע עד כמה שמעו עליו, או עד כמה לא שמעו עליו, אבל הוא עושה הבחנה מאוד מאוד מאוד ברורה בין אובדן כושר עבודה לבין פנסיית נכות, אז תכירו אותו, ודרך אגב, הוא הפסיד. הוא בא ואמר: קרן הפנסיה, אני נמצא במצב של נכות, קרן הפנסיה אמרה לו אתה יכול לעבוד במקצוע כזה, הוא אמר, סליחה זה לא מתאים לי להשכלה או להכשרה, אני לא זוכר מה, אמר בית המשפט, אדוני היקר, מספיק שזה מתאים למשהו אחד, אתה לא באובדן כושר עבודה. או או או. אני אבדוק אותך, מספיק שזה מתאים לאחד מהם, אתה לא באובדן כושר עבודה.

ותזכרו את זה. השאלה היתה כדי כדלקמן, אתם יודעים, אני מניח שאתם יודעים ומי שלא יודע אני אספר לו, העלות של האובדן כושר עבודה הולכת ועולה עם הגיל. בן אדם בן שלושים וחמש, העלות אובדן כושר עבודה שלו לא זהה לעלות של בן אדם בן חמישים וחמש. אחת הבעיות הגדולות שנוצרות לנו זה שלמעשה באיזה שהוא שלב, נוצר לנו מצב וזאת היתה אחת הבעיות הכי גדולות במוצר שקראו לו אובדן כושר עבודה. העלות של האובדן כושר עבודה היתה וגדלה עם הגיל. עולה וגדלה עם הגיל.

עכשיו מגיע גיל מסוים שהמעסיק כבר משלם את החמישה אחוז ושתיים וחצי אחוז, נכון חמישה אחוז תגמולים ושניים וחצי אחוז אובדן כושר עבודה. העלות הולכת ועולה. ככל שהגיל עולה, אם יש תוספת מקצועית, אם יש תוספת רפואית בטח ובטח. זה הולך ועולה.

עכשיו, זה הולך ועולה, באיזה שהוא שלב, לא כולם נאורים ומשלמים שלושה וחצי אחוז, מה יקרה אז? כלומר, אם יש לי חמש ושתיים וחצי, והעלות של האובדן כושר עבודה הולכת ועולה, מה קורה? הפיצוי יורד. חברים, הפיצוי יורד. הוא לא שבעים וחמישה אחוז ונוצר לנו מצב שדווקא אצל אנשים מבוגרים, שלכאורה הכי צריכים אובדן כושר עבודה, פתאום מסתבר אין שבעים וחמישה אחוז. אסור לי לקחת מהתגמולים.

מהתגמולים מותר לי לקחת עד שלושים וחמישה אחוז. חברה זה יוצר לי מצב של בלי להרגיש אני נמצא בתת ביטוח. חברים, אחת הבעיות הגדולות שלנו בכל המכשירים האלה, זה שאם היינו יודעים היינו עושים הרבה דברים, אבל אנחנו לא תמיד יודעים. ולכן חשוב מאוד להבדיל שזאת אחת הבעיות שיכולות להיווצר לנו באובדן כושר עבודה ואותו אובדן כושר עבודה משתנה. אני לא מדבר על מי שיש לו את האובדני הכושר עבודה הישנים שהתעריף הוא תעריף קבוע, והוא קנה איזה שהוא גיל קבוע והוא לא משתנה והכל בסדר.

(מישהי מהקהל) אנחנו מקבלים מכתב מחברת הביטוח של אובדן כושר עובדה, הכיסוי היום הוא כבר לא שבעים וחמש אחוז...

אז קודם כל מצוין ואני מאוד שמח לשמוע שחברות הביטוח שולחות את זה, מצוין. אבל, בואו נהיה שניה פרקטיים. א. אם חברות ביטוח שולחות את זה אני מאוד שמח, אני חושב שזה חובה. שתיים, מה שאני מציע אני חושב שמה שכל אחד ואחד מאתנו צריך לעשות זה באמת לקחת את כל רשימת העובדים, דרך אגב, מי שמבוטח בביטוח מנהלים, קרן פנסיה פחות מטריד, כי בקרן פנסיה יש את פנסיית הנכות.

כל מי שיש לו ביטוח מנהלים בעסק, חברים, תקחו, תעשו סריקה חד פעמית ומה תבדקו בסריקה החד פעמית הזאת, תבדקו קודם כל, מי נמצא בשבעים וחמישה אחוז. כל מי שבחמישים ושבעה אחוז מסמנים וי מתקדמים הלאה.

מבקשת רשימה של כל האובדן כושר עבודה שיש לכל העובדים. מבקשת ובודקת שבעים וחמישה אחוז. אם אין שבעים וחמישה אחוז, הולכים ועושים את הבדיקה הבאה, אני בודק אם אני משלם את השתיים וחצי אחוז. אם שילמתי שתיים וחצי אחוז ואין שבעים וחמישה אחוז, הכל טוב.

אבל אם אין שבעים וחמישה אחוז ולא שילמתי שתיים וחצי אחוז, אני צריך להגדיל את ההפקדות שלי.

יתירה מזאת, בכל מקום ומקום ומאוד חשוב להבין את זה, בכל מקום מקום שאתם עושים הגדלת שכר ואתם באופן אוטומטי משלמים על הגדלת השכר לאותו ביטוח ... קחו בחשבון שאם לא מילאתם הצהרת בריאות או העובד לא מילא הצהרת בריאות, זה לא שחברת הביטוח מגדילה לו את האובדן כושר עבודה ככה בוא נגדיל, ממש לא. חברים, תחשבו שניה.

יש לי עובד שהרוויח שתים עשרה אלף שקל, מחר בבוקר אותו עובד עשיתי לו הגדלת משכורת לשמונה עשרה אלף שקל, אני אמור להפקיד לו לאובדן כושר עבודה. אני מאוד טוב בשכר, אני לוקח את אותו שכר, גוזר את אותם אחוזים, מפקיד לחברת הביטוח. חברת הביטוח מקבלת את הכסף, אומרת רגע, עד עכשיו ביטחתי אותו על תשעת אלפים שקל אובדן כושר עבודה. עכשיו, אני צריכה לבטח אותו על חמש עשרה אלף שקל אובדן כושר עבודה. מה אתם חושבים, שהם יעשו את זה בלי הצהרת בריאות? אני מבטיח לך שאם תבדוק את רשימת העובדים שלך עם האובדני כושר עבודה, אני חותם לך בלי לדעת כמה עובדים יש, יש לך כמה שאתה לא בשבעים וחמש. חברים, מה אמור לפתור את זה? הממשק האחיד. הממשק האחיד עובד? לא, אז מה אתם רוצים? למה שזה ייפתר?

(שאלה מהקהל) אני מפקיד היום שישה אחוז ועוד אחד וחצי אחוז אובדן כושר עבודה. באיזה שהוא שלב באה חברת הביטוח אומרת לי בשביל לקנות שבעים וחמש אתה צריך להגדיל לשתיים. האם אני צריך לעשות זה הפעולה הבאה: להקטין את התגמולים לחמש וחצי פלוס שתיים או שאני צריך בעצם לקטום את אובדן כושר העבודה?

אתה צודק ולדעתי אתה באמת לא צריך להקטין את התגמולים. החוק פה הוא באמת בעייתי. הוא מדבר על דברים, הוא לא פתר בעיות בשטח. אבל חברים עזבו, בואו נישאר ברמה הזאת, בואו נישאר ברמה הזאת שקודמת אנחנו מה שנקרא בודקים את הדברים הסטנדרטים והפשוטים באמת.

אחד, תבדקו שהעובדים שלכם מכוסים בשבעים וחמישה אחוז. עובד שלא מכוסה בשבעים וחמישה אחוז, תבדקו שאתם מפקידים את השבע וחצי אחוז. אני אומר לכם שבטח יש עובד או שניים שזה לא קורה ככה.

אוקי, אז תבדקו את זה ותזכרו שיש פה משמעות לעניין של פנסיית נכות מול אובדן כושר עבודה. דרך אגב, האי כושר עבודה החדש שלמעשה החברה היחידה שבינתיים אמרה שהיא הוציאה אותו והיחידה שקיבלה אישור, היא חברת מגדל. האי כושר העבודה החדש למעשה אמור לטפל בחל מהבעיות שהיו קיימות לנו באובדן כושר עבודה.

למשל, אובדן כושר עבודה בביטוח מנהלים הגדרתית קנה אובדן כושר עבודה משבעים וחמישה אחוז ומעלה. לא היה שמה מושג שנקרא נכות חלקית או אובדן כושר עבודה חלקי. הייתי צריך לעשות הרחבה. לקנות את זה בפועל.

בקרן הפנסיה דרך אגב, פנסיית הנכות היתה גם פנסיית נכות חלקית. אז המוצר החדש שיש שם אובדן כושר עבודה חלקי באופן מובנה בתוך המוצר. זה אחד. המפקחת על הביטוח מאוד מאוד התעקשה מול חברות הביטוח על העניין הזה שקוראים לו באמת קיטום. מה שדיברנו עכשיו.

היא באה ואמרה לא יכול להיווצר לי מצב שבן אדם נכנס בגיל שלושים וחמש או בגיל שלושים ושש, קנה אובדן כושר עבודה, יש לו שבעים וחמש אחוז. התעריף הלך והעלה הלך ועלה ובגיל ארבעים ושמונה פתאום מתחיל לרדת לו הכיסוי למטה, לא מקובל עליי ולא בסדר. דרך אגב, זאת היתה אחת הסוגיות שמנעו את קבלת האישור על האובדן כושר עבודה, כי חברות הביטוח באו ואמרו אנחנו לא יכולות לעבוד ככה, אנחנו לא יכולות להבטיח שבעים וחמש אחוז לכל החיים. כי באיזה שהוא שלב זה עולה לנו יותר כסף. אחת הבעיות שנתקלנו בהם, אני לא יודע כמה מכם נתקלו בהם.

אבל לדוגמא, אובדני כושר עבודה שהיו בעבר בפוליסות מנהלים ישנות, שהסתיימו בגיל שישים וחמש, אתם מכירים את הסוגיה הזאת? גיל שישים וחמש. אני נתקלתי בסוגיה כזאת, דרך אגב, של לקוח שהיה באובדן כושר עבודה. היה באובדן כושר עבודה, הפסיקו לשלם לו בגיל שישים וחמש, אבל מה אתם רוצים גיל פרישה זה גיל שישים ושבע, למה מפסיקים לשלם לי בגיל שישים וחמש, אז גם זה המוצר החדש אם יוארך גיל הפרישה, הוא יוארך באופן אוטומטי בלי הצהרות בריאות ובלי דברים כאלה.

אז המוצר החדש אמור להיות מוצר טוב מאוד. חברה, המוצר החדש אמור להיות מוצר מאוד מאוד טוב, הוא אמור להיות יקר. אין מה לעשות, אז תדעו שהמוצר הזה נמצא באישור כבר במגדל, עוד מעט יתחילו גם שאר החברות גם כן לקבל אישור. יתחילו לבוא ולהציע לכם את ביטוחי המנהלים, תזכרו את מה שסיפרתי לכם קודם על קרן הפנסיה ועכשיו על העודף האקטוארי והעודף הדמוקרטי שיתחילו  לקבל קרנות הפנסיה, ושכל אחד יבדוק בעצם ויחליט לאיזה מוצר הוא רוצה ללכת. אבל זה בעצם אי כושר העבודה המוצר החדש.

אני רוצה לעבור שניה לקופת הפיצויים המרכזית, כי זאת סוגיה שעולה, היא רלוונטית. קופות פיצויים מרכזיות מכירים? לפני שנת 2008 היה לנו מוצר מאוד מאוד מעניין, שקראו לו קופת פיצויים מרכזית. קופת הפיצויים המרכזית נשמע כשמה כן היא, היא לא היתה אישית, היא היתה מרכזית. היא לא היתה רשומה על שם עובד.

העמית בקופת הפיצויים המרכזית היה עמית מעביד. הוא בעצם היה זה שקופת הפיצויים המרכזית היתה רשומה על שמו. ומה הוא היה עושה, הוא היה מגיע והיה אומר את הדבר הבא: יש לי ארבעה עובדים. השכר של העובדים האלה עשרת אלפים שקל כל אחד, אני לוקח פעם בשנה, מפקיד ארבעים אלף שקל לאותה קופת פיצויים מרכזית, ויש לי פה איזה שהיא ביטחון יעודה תעודה שאני בעצם יודע שאם אני מפטר את העובד, יש לי מאיפה לקחת את הכסף הזה. וזה היה נכון עד שנת 2008 ומכיוון שהפקדתי עבור כל העובדים או לפחות חלקם ובפועל מי שעזב והיה זכאי לפיצויי פיטורין זה לא היה כל העובדים, נוצר לי מצב שיש לי פה בקופות עודף כספי על תנאי ההתחייבות שלי לפיצויים.

יתירה מזאת, קיבלתי הכרה במס על הפקדה לצורף פיצויים לחברה כמובן, שלמעשה היום אני מקבל אותה עוד פעם דרך הפקדה לעובדים אחרים. ולכן בשנת 2008 בעקבות תיקון 3 למעשה ובעקבות פנסיית חובה, באו וסגרו את האפשרות להפקיד עבור עובדים חדשים לקופת פיצויים מרכזית. נשאר עוד זמן של בערך שלוש שנים שאפשר היה להפקיד עבור עובדים בשלושים ואחת לדצמבר 2007, היה אפשר להפקיד להם בעוד שלוש שנים לאותה קופת פיצויים מרכזית. זה מה שנקרא ההיסטוריה.

והיום יש לנו במשק קופות פיצויים מרכזיות. מישהו יודע לנחש כמה כסף יש שמה בערך? בערך היום שלוש עשרה וחצי מיליארד שקל. שש עשרה וחצי מיליארד שקל שקיבלו כמובן הכרה במס על ידי מס הכנסה. ובא מס הכנסה ואמר תקשיבו, די גמרנו. הדבר הזה למעשה אין לו שימוש, לרוב מה שהיו עושים בעלי השליטה היו משתמשים בכסף הזה בתור מה שנקרא פיצויים.

ברגע שהם עוזבים את העבודה, פיצויים מוגדלים. והם היו בעצם מנצלים את זה לטובתם הם, ובא מס הכנסה ואמר, לא מתאים.

ולכן, הוא קבע בשנת 2016 את הדבר הבא: אני צריך או כל אחד ואחד מהעסקים שיש לו קופת פיצויים מרכזית, צריך לבצע שיערוך של הנכסים שיש בקופה, נכון לסוף שלושים ואחד לדצמבר 2016. צריכים ללכת לקופה, לדעת כמה נכסים יש שמה.

אני צריך ללכת ולבדוק את החבות שלי לפיצויים נכון להיום עבור עובדים שעבדו אצלי בשלושים ואחת לדצמבר 2007. תיכף נראה מספרים. חבות פיצויים להיום. הקופה הזאת, אני מזכיר לכם  היתה מיועדת עבור עובדי 2007, טרום 2008. צריך לבדוק את החבות פיצויים שיש לי עבור עובדי שלושים ואחד דצמבר 2007 היום. אני צריך ללכת ולבדוק כמה כסף יש לעובדי שלושים ואחד לדצמבר 2007 בקופות האישיות שלהם היום.

בואו נראה לכם את זה בדוגמא, זה יהיה הכי פשוט. במקום שאני אכתוב על הלוח. כלומר, באתי ובדקתי, באתי ואמרתי שהחבות שלי עבור עובדי שלושים ואחד דצמבר 2007 היא שלושה מיליון שקל. אני חייב להם היום אם אני מפטר את כולם, אני חייב להם שלושה מיליון שקל. בקופות האישיות שלהם הם צברו כבר שניים וחצי מיליון שקל, למה? כי הפקדתי להם מ2008, צברו כבר שניים וחצי מיליון שקל. כלומר, למעשה החוב שלי אליהם הוא שלושה מיליון, יש להם שניים וחצי מיליון.

יש לי הפרש של חמש מאות אלף שקל. אני הולך לקופת פיצויים המרכזית ומתוך הצבירה בקופת הפיצויים המרכזית אני מייחד חמש מאות אלף שקל כפול מאה ועשרה אחוז ואומר שאלה כספים שיהיו מיועדים בעתיד שאני אפטר את אותם עובדי שלושים ואחד לדצמבר 2007.

(שאלה מהקהל) למה עשרה אחוז תוספת?

כי ככה החליטו.

אני הולך ואומר החוב שלי, הבנו שיש לי חבות שלושה מיליון, יש לי בקופות האישיות שניים וחצי מיליון, אני נשאר בחוסר של חצי מיליון, אני לוקח את החצי מיליון שקל האלה ומכפיל אותם במאה ועשרה אחוז.

הכפלתי במאה ועשרה אחוז, למה דרך אגב? התשובה האמיתית היא שמכיוון שאם יגדילו להם בעתיד את השכר, החוב ייצבר גם אחורה ואז אני צריך את העשרה אחוז. כלומר, אני חייב היום לעובדי שלושים ואחד דצמבר 2007 חמש מאות חמישים אלף שקל. אני הולך לקופה ומסתבר שבקופה אין לי חמש מאות חמישים אלף שקל, יש לי שני מיליון שקל, כלומר יש לי מיליון ארבע מאות חמישים אלף שקל שלכאורה אין להם שימוש.

דרך אגב, בבדיקה של עובדי שלושים ואחד דצמבר 2007, אני לוקח בחשבון גם את בעל השליטה בשכר שמתאים לתקרה שעומדת היום על שתים עשרה אלף מאתיים. כלומר, אם בעל השליטה עבד עשר שנים או חמש עשרה שנה, אז יש לי חמש עשרה שנה כפול שתים עשרה אלף מאתיים בבדיקה אותה אני עושה. הוא גם עובד של שלושים ואחת דצמבר 2007, בסדר? אבל נשאר לי פה סכומים ללא ייעוד... את הסכומים ללא ייעוד שהשתמשת בהם לצורך הפקדה שוטפת לפיצויים, בדוגמא הזאת, שלוש מאות אלף.

לא תעשי את זה, לא יכירו לך בהוצאה לפיצויים, אין בעיה. את מפקידה הרי בשוטף לפיצויים, את מבקשת הכרה, יבואו ויגידו לך אין הכרה. לגבי מה שנשאר בקופה, בואו נדבר קודם על החלק שנשאר בקופה ולכאורה הוא מיועד לעובדים מסוימים.

יצאה הוראה של רשות המיסים שאפשר לעשות מה שנקרא חלוקה של הכסף שמיועד עבור עובדים מסוימים, אותם עובדים שניתן מה שנקרא לנייד להם לקופות אישיות. כלומר, לכאורה אם אתם מאוד מאוד רוצים להיפטר מהכסף שיושב בקופה ומיועד עבור עובדים מסוימים, ניתן לבצע מה שנקרא ניוד בלי אישור של רשות המיסים.

צריכים לפנות לקופת הפיצויים המרכזית עם אישור של רואה החשבון כמה כסף אמורים לחלק עבור כל עובד ועובד, יש שם הגדרה איך עושים את החלוקה הזאת ולמעשה אפשר לנייד את הכסף הזה בתוך קופת הפיצויים האישית. האם זה פותר לכם את הבעיה שאם תגדילו לאותו עובד את השכר בעתיד, התשובה היא לא.

זה שאני מפקיד להם את הכסף, זה לא אומר שהם מוותרים על החוב שיש לכם אליהם בגלל שהם לא חתומים על סעיף 14. אבל ניתן לעשות את זה, זה אופציה אחת. אותו תהליך צריך לקרות גם בשנה הבאה. כלומר, לכאורה העניין הה של ההפקדה תמורת מה שקיים לי בקופה אמור לקרות גם שנה הבאה ולפי מיטב זכרוני, ואני לא זוכר עכשיו, לפי מיטב זיכרוני מה שנשאר בקופה בסוף שנת 2018 צריכים לבצע החזר למעסיק ויש שמה מה שנקרא ניכוי במס במקור.

אני מזכיר לכם שקופת הפיצויים המרכזית בשלושים ואחד לדצמבר 2007 נסגרה עבור עובדים חדשים. לכן, עצם זה שיש לך חבות לפיצויים עבור עובדים אחרי 2008, נחמד, לא מקופת הפיצויים המרכזית.

אני אומר מה החוק, מה הקופות עושות בפועל, יכולות לעשות מה שהם רוצות, אני אומר לכם מניסיון, באיזה שהוא שלב הן מבינות שהן עושות טעות והן עוצרות את זה. אז אם זה בינתיים עובד כמו שצריך , אהלן וסהלן, הכל בסדר.

חברים, אני רוצה לסיים את עניין קופת הפיצויים המרכזית בעוד סוגיה אחת שעולה הרבה מאוד פעמים ואני חייב להדגיש אותה. מישהו יודע פה מה זה פיצויים לצורך מס ופיצויים לצורך התחשבנות? נתקלתם פעם במושג פיצויים לצורך מס? חברה, בפוליסות ישנות עד שלושים ואחד דצמבר 2003 היה מנגנון חלוקת רווחים מאוד מאוד מעניין.

נניח היה לי מאה אלף שקל לעובד בפיצויים ומאה אלף שקל לעובד בתגמולים. בסדר? מאה מאה. הקופה היתה פנטסטית ועשתה ארבעה אחוז צועה. מה היינו מצפים לראות? פה ארבעת אלפים שקל ופה ארבעת אלפים שקל. בפועל בפוליסות שהופקו עד שלושים ואחד לדצמבר 2003 המנגנון לא עובד בצורה הזאת. הארבעת אלפים שקל של הפיצויים הועברו לתגמולים.

כלומר, למעשה אם יש לי עובד שלא חתום על סעיף 14 ואני צריך לעשות לו השלמות, למעשה כל הרווחים שנצברו פה לא נספרים לזכותי. לעובד יש פה מאה אלף. דרך אגב, הפיצויים מקבלים את הנמוך מבין המשתתפת או צמוד מדד הנמוך מבניהם, אבל באופן עקרוני אפשר לבוא ולהגיד שהרווחים של הפיצויים למעשה עוברים לתגמולים. עד פה הכל בסדר.

כלומר אם אני צריך לעשות השלמה, אני צריך לדעת כמה ערך פדיון פיצויים יש לי, זה המאה אחוז כולל מדד נניח, אז זה הערך פדיון פיצויים שיש לי ועל זה אני צריך להשלים. אבל יש גורם חשוב מאוד במדינת ישראל שאינו פראייר, לגורם הזה קוראים מס הכנסה. ומס הכנסה אומר את הדבר הבא: זה מאוד נחמד שהפוליסות האלה עובדות בצורה הזאת אבל לכאורה, אני גובה מס על פיצויי פיטורין, אז מה אתה אומר לי עכשיו, יש לו רק מאה אלף שקל פיצויי פיטורין, נניח הוא חתום על סעיף 14 ולא צריכים לעשות לו השלמה, אני אגבה רק על מאה אלף, מה פתאום, אני אקבע מושג שנקרא ערך פדיון פיצויים לצורך מס. ואני אקח בחשבון שהרווחים יושבים על הפיצויים. ולכן אתם תגלו הרבה מאוד פעמים בפוליסות כאלה שאתם באים ואוספים גמר חשבון, אתם מקבלים למעשה שני סכומים: הסכום הראשון קוראים לו ערך פדיון פיצויים. את הערך פדיון פיצויים אתם עושים השלמה, אתם עובדים עליו, אתם משלמים השלמה יותר גבוהה. במאה שישים ואחד רושמים את ערך פדיון פיצויים למס, כי את מס ההכנסה העובד ישלם לפי ערך פדיון פיצויים למס. אז זה להבהיר קצת את הסוגיה של טופס הכנה למאה שישים ואחת, ערך פדיון פיצויים וערך פדיון פיצויים למס.

אני רוצה לדבר אתכם שניה על הממשק מעסיקים.

ממשק מעסיקים, אני מזכיר לכם, קודם כל אני אתחיל מהכתבה הזאת שהתפרסמה בדה מרקר, אתם ראיתם את הכתבה הזאת? זה כתבה שהתפרסמה בדה מרקר, מחקר שהם עשו לא מזמן ינואר-אפריל 2017 שאומר בעצם את הדברים הבאים: בכל ענף הפנסיוני הופקדו חמישים ואחת מיליארד ושמונה מאות מיליון שקל ומתוכם שויכו ארבעים ותשע מיליארד שמונה מאות תשעים וחמש.

כלומר, יש פה בערך שני מיליארד שקל שלא משויכים. חבר'ה, זה הפנדינג, עכשיו לא כתוב לנו פה איזה גוף זה, מה זה א' מה זה ב', אבל אתם רואים שיש הבדל גדול מאוד, בגוף ז' שאין לו הרבה, אבל זה שלוש עשרה נקודה ש, ובגוף ב' שישה אחוז. אוקי? אז יש מה שנקרא שונות מאוד מאוד גדולה בין הגופים, וכמה הופקד וכמה שויך, וכמו שאמרתי, אני מניח שכולכם מרגישים את זה על בשרכם של עובדים שבאים ואומרים, רגע איך אני מקבל אישור שנתי מחברת הביטוח, איפה הכספים, איפה פה, איפה שם.

אז בואו נדבר שניה על הממשק מעסיקים הזה. אז הממשק מעסיקים הזה בעצם מדבר, מחייב אותנו, עסק מעל חמישים עובדים, ולפי מיטב זכרוני, החל מהראשון לראשון אלפיים וזה, כל העובדים, אפשר להגיד עשרה עובדים, שאנחנו מחויבים למעשה לעשות דיווח אחיד לכל הגופים המנהלים.

כלומר, אני לא יכול לבוא ולהוציא פתק ולכתוב על הפתק לדני תשימו בבקשה שמונה ושליש, חמש וחמש ושתיים וחצי, אלא אני צריך לעשות דיווח באופן אחיד. דרך אגב, הממשק דיווח נקבע על ידי האוצר, אני לא יכול להכניס שמה מה שאני רוצה, אני צריך לעקוב אחרי ממשק הדיווח. איך אני יכול לעשות את הדיווח, ותיכף אני אגיד לכם איפה יש יתרונות ואיפה יש חסרונות. הפתרון הפשוט ביותר לעשות את הדיווח הוא דרך מי? חברת סליקה.

בואו נתחיל עם החברת סליקה והמסלקה. אחד מהפתרונות שאפשר לעשות את הדיווח האחיד הזה הוא באמת או חברת שכר או דרך חברת שכר, או דרך מסלקה, נכון? אני בעצם נרשם לאחת מהחברות האלה ולמעשה מדווח על ההפקדות של העובדים שלי דרך אחת מהחברות האלה. היתרון - פתרון זול.

אני יודע גם על גופים שגובים שקל לתעודת זהות ואני שומע על גופים שגובים יותר על תעודת זהות. הפתרון הוא שבעצם זה אמור להיות פתרון מאוד מאוד זול, הוא לא הכי זול, אבל הוא פתרון זול. החיסרון הגדול בעניין הזה של העבודה הזאת, היא שהמון המון פעמים אתם תמצאו מצב שמצד אחד את השיווק עושה לכם סוכן ביטוח ומצד שני את המסלקה עושה לכם חברת סליקה, וכל פעם שיש לכם בעיה אתם הולכים לסוכן הביטוח, הוא אומר מה אתם רוצים ממני, זה חברת סליקה וכשאתם הולכים לחברת סליקה, הם אומרים מה אתם רוצים ממני זה סוכן הביטוח.

לכן זה פתרון זול, זה פתרון טוב למי שיודע לנהל את זה, אבל לדעת שיש פה בעיות לא קטנות, כי באמת חלק מהבעיות נובעות כתוצאה מזה שהשיווק לא נגמר, וחלק מהבעיות נובעות כתוצאה מזה שההפקדה לא זהה למה שהייתי צריך לעשות בשיווק אחרי שהוא נגמר. אז תמיד תדעו, ברגע שיש לנו שני גורמים – סלט.

ההוא אומר ההוא אשם, ההוא אומר ההוא אשם, ובסוף אתה יושב ואתה אומר וואלה, בסוף אני אשם, איך נפלתי עם זה. אבל זה פתרון בהחלט טוב, יש חברות סליקה שעושות את זה טוב מאוד. אני יודע שחלק גדול מחברות השכר נכנסו לזה. סך הכל זה פתרון מצוין.

למה אמרתי שהוא לא הפתרון הכי זול? כי הפתרון הכי זול הוא למעשה לעבוד באופן ישיר מול האתרי מעסיקים של חברות הביטוח וקרנות הפנסיה. חברים, עוד פעם, אני למזלי הרב אינני אחראי על אף חברת ביטוח ועל אף קרן פנסיה, הם אמורים לתת את השירות, תדרשו באוזניים שיביאו לכם את מי שאחראי על האתר ויסביר איך עובדים ולקבל איש קשר, כי זה אחלה פתרון, בטח ובטח למי ששמונים אחוז מהעובדים שלו במבטחים.

בטח ובטח למי ששמונים אחוז מהעובדים שלו, לא יודע, בהראל. אז צריכים למצוא לכם פתרון. אז זה הפתרון הזול ביותר. הפתרון השני, כמו שאמרנו, הוא פתרון של הפרדה בין גורם מטפל מצד אחד וגורם משווק, והפתרון היקר ביותר הוא בעצם הגורם שמשלב סיכון ביטוח גם כגורם מתפעל וגם כגורם משווק.

למה זה הפתרון היקר ביותר, ודרך אגב יכול להיות שבסופו של יום זה הפתרון הנוח ביותר, מכיוון שהחל מה1.1.2016 במסגרת חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים, ייעוץ, שיווק או מערכות סליקה פנסיונים (סעיף 3), נקבע כדלקמן: עוסק בשיווק פנסיוני או גוף קשור בו, לא יתנו שרותי תפעול למעביד שבעבור עובדיו הם נותנים שיווק פנסיוני.

 אלא אם כן, יתקיימו כל אחד מאלה: סוכן הביטוח הפנסיוני יגבה מהמעביד בלבד בכל חודש דמי סליקה בעד שרותי התפעול בעבור כל עובד, שלא יפחתו מאחד מאלה: 0.6 אחוז מסך התשלומים שהופקדו על ידי המעסיק וכן אם הסוכן ביטוח הוא סוכן ביטוח משווק ומתפעל גם עבור קרנות השתלמות אז גם עבור קרנות השתלמות, או עשרה וחצי שקלים חדשים תוספת מס ערך מוסף, הגבוה מביניהם.

כלומר, הפתרון שלעבוד כסולק וכמשווק מול סוכן ביטוח הוא היחיד למעשה שמוגדר בחקיקה, והוא אומר, זה שמגיע אליכם סוכן הביטוח ואומר לכם, תקשיבו אתם צריכים לשלם לי אפס שש אחוז, זה לא בגלל שהוא קם בבוקר והחליט להתנקם בכם ותביאו לי כסף, לא.

כתוב בחוק, אם הוא לא עושה את זה, גם אתם וגם הוא עוברים על החוק, למה? כי בשורה תחתונה אותו כסף אמור לחזור לאיפה? לעובד. זה אמור להפחית את דמי הניהול לעובד. ולכן אלה בעצם שלושת האופציות.

אופציה אחת, עבודה מול גוף אחד שהוא מה שנקרא סולק וגוף אחד שהוא משווק. עבודה מול אתר של גוף מוסדי, והאופציה השלישית, היא למעשה עבודה מול גוף אחד, שהוא גם משווק וגם מתפעל ובמקרה הזה אין לנו ברירה ע"פ החוק אנחנו חייבים לשלם כסף. אנחנו יודעים שאותו כסף אמור לחזור לתכניות העובדים.

למה אני אומר אמור לחזור? אני אסביר לכם למה זה אמור לחזור. באופן עקרוני, כל הסוכנים שעשו תפעול ושיווק היו אמורים במהלך חודש יולי להעביר דיווח אחיד לכל חברות הביטוח וקרנות הפנסיה ולבוא ולהגיד להם עבור עובד אחת, שתיים, שלוש, ארבע, חמש, שש, שבע, גביתי דמי תפעול, אנא מכם, תפחיתו לי את העמלה אותה אני מקבל ותחזירו אותה לעובד.

בפועל לפי מיטב הבנתי זה עוד לא התבצע, עקב מה שנקרא בעיות תפעוליות, החוק כמובן מקדים את זמנו, אבל זה יתבצע, ומה שיקרה, העובד יראה מה שנקרא החזר דמי ניהול. הוא יראה החזר כזה והדמי ניהול האלה יחזרו אליו.

אז תזכרו את הדברים האלה. עבודה מול סוכן שהוא גם משווק וגם מתפעל מצ'פרת גם באיזה שהוא מקום את העובד, עבודה דרך גוף מתפעל היא כמעט הזולה ביותר, לפעמים היא גורמת בעיות כי כל גורם מפנה אותך לבחור השני, זה המתפעל זה המשווק, והאופציה השלישית היא באמת עבודה מול מה שנקרא אתר של גוף מוסדי. בסדר לגבי התפעול? יופי. עובד טוב התפעול.

אני רוצה לדבר על סוגיות סוף שנה, על חלקם דיברנו, על חלקם אייל דיבר אתכם, אז אני לא ארחיב, אז הפקדה לפנסיה, אמרנו לפי צו ההרחבה לפנסיית חובה שלושה חודשים אבל אם מגיע תום שנת המס לעובדים שיש להם ביטוח פנסיוני בתוקף, אני צריך בתום שנת המס לעשות את זה למרות שלא עברו שלושה חודשים.

השלמות חוב ותק, אני מזכיר לכם, עדיין יש את העניין שאפשר לעשות השלמות חוב ותק לעובדים. שימו לב שהשלמות חוב ותק ואני לא נכנסתי לזה כי אייל דיבר אתכם על זה, הוא דיבר אתכם על התקרות לפיצויי פיטורין נכון? שלושים ושתיים אלף שקל ואם אני עושה השלמת חוב ותק, יצור מצב שאני לא יוצר לעובד מה שנקרא הכנסה היום, שהוא ישלם על זה שווי, אבל אפשר לעשות השלמות חוב ותק.

האישור רואה חשבון על קופות פיצויים מרכזיות, תזכרו, אנחנו צריכים להגיש את זה לקופת הפיצויים המרכזית. להתכונן לממשק מעסיקים למעשה של עשרה עובדים ומעלה, או למעשה כל עובד, והדבר שאני כן רוצה בעיקר להרחיב עליו כי לצערי הרב אני לא מספיק רואה את זה, זה את העניין של הפקדה של עמית עצמאי שכיר על שכר שאיננו מבוטח. אתם מכירים את הסיפור הזה? כולם? יופי.

מס הכנסה למעשה מאפשר לכל שכיר במגבלות מסוימות, מאפשר לכל שכיר להפקיד כעמית עצמאי, כלומר באופן עצמאי, לקופה פנסיונית ולגרום למעשה לכמה דברים: אחד, הוא מגדיל לעצמו את הפנסיה, חשבו שיש לי עובד שהשכר שלו הוא חמש עשרה אלף שקל, והשכר הזה נובע גם משעות נוספות ובונוסים ואני לא יודע מה עוד, פרמיות ודברים כאלה, ואני משלם לו תנאים סוציאליים על עשרת אלפים שקל.

ברור לכם, אם לא ברור אני אראה את זה פה, שאחד, מבחינת החיסכון לפנסיה הוא לעולם לא יגיע לחמש עשרה אלף שקל כי מפקידים לו לפי עשרת אלפים, גרוע מזה, הוא חושב שהוא מבוטח על שבעים וחמש אחוז מהשכר שלו, אבל בפועל אולי הוא מבוטח על שבעים וחמש אחוז מעשרת אלפים ואולי יש לו פנסיית שארים על שישים אחוז מעשרת אלפים. כי לא כל השכר שלו מבוטח. שישים אחוז מעשרת אלפים, אם נגיע לששת אלפים חלקי חמש עשרה אלף שקל, נראה גם שיש לו פה חוסר ביטוחי.

ולכן באופן עקרוני, אותו עובד יכול לקנות כעמית עצמאי, אנחנו תיכף נדבר איך הוא יכול לעשות את זה דרככם, אבל כעמית עצמאי הוא יכול לקנות קופה ולהגדיל לעצמו בעצם את כל הכיסויים הזה. ומס הכנסה בא ואומר את הדבר הבא: עובד שיעשה את הדבר הזה, אני מס הכנסה, ישתתף איתו בהוצאה הזאת. איך אני אשתתף איתו? אני אשתתף איתו בדרך שנקראת ניכוי וזיכוי. נלך לדוגמא הזאת, שכר בפועל חמש עשרה אלף שקל. שכר מבוטח עשרת אלפים שקל. יש לי פה שכר שאיננו מבוטח חמשת אלפים שקל.

אם העובד יפקיד על השכר הזה שישה עשר אחוז, כלומר בדוגמא הזאת, שמונה מאות שקל כפול שתים עשרה, כמעט עשרת אלפים שקל, מס הכנסה על חלק מההפקדה הזאת יפחית לו את השכר לצורך מס הכנסה, כלומר הוא ייתן לו הטבה של ניכוי, בכמה? אחד עשרה אחוז מתוך חמשת אלפים שקל שווה חמש מאות חמישים שקל, הוא יקבל בתור ניכוי, כלומר השכר שלו לצורך מס הכנסה יהיה ארבע עשרה אלף ארבע מאות חמישים, ועל חמישה אחוז מתוך החמשת אלפים האלה, כלומר על מאתיים חמישים שקל הוא יקבל חזרה ממס הכנסה שלושים וחמישה אחוז.

כלומר בפועל, אם אנחנו מסתכלים על זה ואנחנו מסתכלים על המס השולי שהוא נמצא ואנחנו מסתכלים על זה שעל חלק הוא מקבל שלושים וחמישה אחוז, על ההפקדה הזאת מס הכנסה משתתף איתו גרוסו מודו בערך בשלושים אחוז.

אחד, הרבה עובדים לא מכירים את זה. שתיים, כשאתה מדבר עם עובדים על הדבר הזה, אומרים לך בוא'נה, איך לא ידעתי את זה. אז אני לא יודע אם כולם יעשו את זה, אבל אני חושב שזה אופציה מאוד מאוד חשובה להציף בפני העובדים, מאוד חשובה. כולו כפוף לזה שאני עמית מוטב וכולו כפוף לזה שאני לא עובר שכר של עשרים וארבע אלף שקל.

אבל מי שיש לו שכר של חמשת אלפים שקל, כנראה גם אם הוא מאוד ירצה לא יהיה לו מאיפה להפקיד, ומי שיש לו שכר מעבר לעשרים ושלוש וחצי אלף שקל, או שיש לו יועצים או שיפקיד ולא יקבל הטבת מס.

(שאלה מהקהל) איך אני בעצם מקבלת את הנתונים?

הולכת לחשבי שכר, ואומרת להם חשבי שכר יקרים, תגידו לי כמה השכר של המבוטח שלי. רשום בתלוש. עכשיו חבר'ה, אחד אני אגיד לכם איפה אתם צריכים קצת להיזהר. אחד, אחלה הטבה לעובד, באמת אחלה הטבה לעובד.

למעשה אתם נותנים לעובד כלים לקבל החלטות לגבי עצמו. אחלה של דבר שלדעתי שווה להציף בפני העובד. שתיים, באמת העובד מגדיל לעצמו את הפנסיה. קחו עובד בן שלושים וחמש, תכפילו את אותם עשרת אלפים שקל בתקופה של שלושים שנה, תוסיפו קצת ריבית, קצת פה קצת שם, תראו שזה נותן לו עוד חיסכון מאוד מאוד גבוה ובאמת גם מצד שני דואג לו לעוד כיסוי ביטוחי. אז זה שתיים.

שלוש, באמת בשביל לקבל את הטבת המס יכול לקרות אחד משני דברים, אחד, הוא צריך להגיש דו"ח מקוצר למס הכנסה. בינינו, חלק גדול מהגשת הדו"ח הזה בחלק גדול מהמקרים גומרת את הסיפור הזה, כי הם לא רוצים להתעסק עם זה, אבל חשוב מאוד שתדעו שלכאורה אתם יכולים לעשות לו את זה דרך דו"ח השכר. ברגע שאתם עושים לו את זה דרך דו"ח השכר, יש תיאום מס ישר. המערכת שכר יודעת לקחת את זה, לעשות תיאום מס, להחזיר לו את הכסף, וואלה נתתם פה לעובד אחלה שירות ואחלה ערך בלי שיותר מדי התאמצתם.

איפה הבעיה שלכם? אני אגיד לכם איפה כן הבעיה. הבעיה הגדולה שברגע שאתם עושים את זה דרך תלוש השכר ואתם עובדים עם מה שנקרא גורם מתפעל שהוא גם משווק, אתם צריכים לשלם גם על ההפקדה הזאת את אותם אפס שישה אחוזים מהפרמיה, אתם זוכרים? אתם זוכרים מקודם? אז תזכרו שאם אתם עושים לו את זה דרך תלוש השכר ואתם עובדים עם גורם שהוא גם מתפעל וגם משווק, אתם תצטרכו לשלם גם על הפרמיה הזאת עוד אפס נקודה שישה אחוז.

(שאלה מהקהל) כמה אחוז העובד מפריש?

העובד מפריש שישה עשר אחוז. אחד עשרה אחוז וחמישה אחוז לניכוי. קחי חמישה אחוז מחמשת אלפים זה מאתיים חמישים.

עוד פעם, חברה שניה. צריכים להבדיל בין גיל שבו הפנסיות הצוברות, ביטוחי המנהלים הצוברים החדשים, הפנסיות משנת 95 וביטוחי המנהלים, הן עובדות על שיטה שנקראת שיטת צבירה. בשיטת הצבירה אני זכאי לקבל פנסיה מגיל שישים בלי שום קשר לגיל הפרישה, אוקי?

כלומר אם יש לו קופה כזאת זה לא מעניין בכלל אם גיל הפרישה הוא שישים ושתיים, שישים וארבע או שבעים. היא יכולה לגשת אל הקופה ולבקש ממנה פנסיה, זה קודם כל דבר ראשון. בגיל הפרישה את זכאית לקבל הטבות מס, ואם את אומרת לי שבגיל שישים ושתיים היא כבר התחילה לקבל ביטוח לאומי, אז לפי שנת הלידה שלה גיל הפרישה הוא שישים ושתיים. לא יודע למה אמרו לה גיל שישים וארבע, אין לי מושג. אז או שלא ידעו מה שאמרו או שאנחנו מדברים על איזה שהיא קופה ספציפית מיוחדת שאני לא יודע מה היא.

פנסיה לעצמאים, עד 1.1.2008 לא היה פנסיית חובה לעצמאים. מ1.1.2008 יש פנסיית חובה לעצמאים. פנסיית החובה לעצמאים למעשה אני צריך להפקיד שמונה מאות עשרים ושתיים שקל אלא אם כן ההכנסה השנתית שלי יותר נמוכה מתשעת אלפים שש מאות אלף שקל בערך.

אני צריך להפקיד שמונה מאות עשרים ושתיים שקל בשביל לענות על החוק. עדיין אנחנו צריכים לזכור שלעצמאים יש הטבות מס במסגרת הפקדה לקופות פנסיוניות וגם בזה חל שינוי. אחד, הגדילו את הטבת המס שעצמאי זכאי לה משישה עשר אחוז, לכמה? לשישה עשר וחצי אחוז. למעשה נתנו עוד אפס חמש למטרת זיכוי ממס.

כלומר הגדילו את ההפקדה של העצמאים משש עשרה לשש עשרה וחצי אחוז. נקודה שמאוד מאוד חשוב לזכור למי שמטפל בעצמאים, גם ההפקדה הזאת של השישה עשר וחצי אחוז מתחלקת למעשה לחלק ניכוי וחלק זיכוי. החלק ניכוי מקטין את ההכנסה החייבת שלו.

אבל בניגוד לניכוי שדיברנו קודם על שכיר שמקטין את ההכנסה החייבת שלו לצורך מס הכנסה בלבד, ברגע שאנחנו מדברים על עצמאים ההכנסה החייבת שלו קטנה גם לגבי מס הכנסה, גם לגבי ביטוח לאומי, גם לגבי מס בריאות. כלומר, יש פה הטבה מאוד מאוד מאוד גדולה בניכוי. היא מוגבלת דרך אגב לתקרה של מאתיים ומשהו אלף שקל לשנה.

שישה עשר וחצי אחוז ממאתיים ומשהו אלף שקל לשנה. הדבר השני שאנחנו צריכים לזכור, שבמסגרת הרפורמה הזאת של פנסיית החובה לעצמאים עשו שינוי לגבי הפקדות לקרנות השתלמות. קרן השתלמות עצמאי בשביל לקבל ניכוי, הוא היה צריך להפקיד שבעה אחוז מהכנסתו החייבת או תיקרה של מאתיים שישים אלף שקל.

הוא היה מפקיד שבעה אחוז, ומתוך זה שניים וחצי אחוז הוא היה מפקיד מהנטו ועל היתרה הוא היה מקבל למעשה ניכוי. אבל, בשביל לקבל את הארבעה וחצי אחוז הוא היה צריך להפקיד קודם כל שניים וחצי אחוז מהנטו. מה שקרה במסגרת השינוי הזה של פנסיית החובה לעצמאים, הורידו את החובה של ההפקדה של השניים וחצי האלה. כלומר עצמאי היום יכול לבוא ולהפקיד ארבעה וחצי אחוז ממאתיים שישים אלף שקל או מהכנסתו החייבת הנמוך מביניהם ולקבל הטבת מס של ניכוי.

למה דרך אגב נמליץ הרבה מאוד פעמים עדיין להפקיד שבעה אחוז, אתם יודעים למה? כי השבעה אחוז הוא תיקרה לצורך פטור ממס רווח הון. יש לזה משמעות. ארבע וחצי אחוז הוא יקבל ניכוי, אבל אם הוא רוצה לקבל את המקסימום תיקרה לצורך פטור ממס רווח הון, הוא צריך להפקיד שבעה אחוז, זה בעצם סוגר לו את התקרה. אוקי, אז זה לגבי העניין של עצמאי, של להפקיד לקופת גמל, קרן פנסיה, פוליסת ביטוח או קרן השתלמות. נכון, יש הטבות ביטוח לאומי, הקטינו את המס למי שיש לו הכנסות נמוכות הגדילו את המס למי שיש לו הכנסות גבוהות. אז זה לגבי העניין של ההפקדה הזאת.

לפי מיטב הבנתי, ברגע שיש שכיר ועצמאי שהשכיר שמפקידים לו כבר על שכר שעולה על החובה של הפקדה לפי מה שנקרא חוק פנסיית חובה לעצמאי, לא צריך להפקיד בתור עצמאי, זה אחד. שתיים, שכיר ועצמאי שיש לו קרן השתלמות בואו ונניח שיש לי שכיר שיש לו קרן השתלמות על שכר של חמש עשרה אלף שבע מאות. והוא גם עצמאי.

האם הוא זכאי לקבל הפקדה של ניכוי כעמית עצמאי? התשובה היא כן. מה שיעשו, מה שמותר לו לעשות זה לקחת את התקרה מאתיים שישים אלף שקל, להוריד מזה חמש עשרה אלף שבע מאות כפול שתיים עשרה שזה מאה שמונים ומשהו אלף שקל, ועל היתרה להפקיד ארבעה וחצי אחוז לקרן השתלמות בשביל לקבל הטבה של ניכוי בהכנסה שלו כעצמאי. האם הוא יכול להפקיד גם לקופה פנסיונית כמו קופת גמל, קרן פנסיה או פוליסת ביטוח? התשובה היא כן, מסתכלים על זה כמו שהסתכלנו קודם, על שכר לא מבוטח של שכיר. כלומר התקרה היא שמונת אלפים שש מאות כפול שתים עשרה מאה ושמונה אלף שקל. עניתי על שכיר ועצמאי? כן? מה זה בערך? דרך אגב, עוד פעם גם אין הגבלה של הפקדה לקרן השתלמות. אני יכול להפקיד לקרן השתלמות גם מאתיים אלף שקל. אני אקבל פטור ממס רווח הון על שמונה עשרה אלף ארבע מאות. העובד יכול להפקיד יותר משתיים וחצי, לא יהיה לו פטור ממס רווח הון.

האם המדינה מעודדת וטוענת שקרן פנסיה הוא המוצר שאליו צריכים להפקיד? התשובה היא כן, אין ספק בזה בכלל, הממונה לא מתביישת ואומרת את זה. היא אומרת קרן פנסיה, קודם כל קרן פנסיה אפשר להפקיד למי מכם שלא יודע עד בערך תשע עשרה אלף שקל לא יותר.

לא יכול להפקיד יותר. אז אין ספק שהממונה באה ואומרת קרן פנסיה זה המוצר, עזוב אותי משטויות אחרות, זה המוצר. והיא אומרת את זה בגלל שקרן הפנסיה יש לה יתרון מובנה מאוד מאוד גדול. היתרון המובנה שלה היא בעצם מוצר סגור.

תשימו לב מה דיברנו קודם על ביטוח מנהלים. אתה צריך להחליט כמה ביטוח חיים אתה רוצה לקנות, אתה צריך לעקוב אחרי האובדן כושר עבודה שלך, אתה צריך לעשות את זה ואתה צריך לעשות את זה. קרן פנסיה היא חבילה. על היתרונות והחסרונות של זה.

אז זה קודם כל מהבחינה הזאת. כי הטענה או ההסתכלות היא קודם כל באמת על כמו שאמרתם, על השכבה שלמעשה אין לה את הכלים היום לעשות את הבדיקה ולקבל החלטות. אז זה מהבחינה הזאת שקרן פנסיה אין ספק שזה המוצר המקודם.

בקרן פנסיה יש יתרונות מאוד מאוד גדולים ויש בה חיסרון אחד, היתרון המאוד מאוד גדול של קרן הפנסיה הוא העלויות ביטוח שאין בכלל מה להשוות אותם לעלויות ביטוח אחרות, כי העלויות ביטוח מאוד מאוד נמוכות, הדמי ניהול, אני מניח ראיתם פה את הדמי ניהול של דש-מיטב, והלמן-אלדובי וגם אם אתם לא נמצאים שם, אני מניח שאתם לא מאוד מאוד רחוקים בהפקדות ובדמי ניהול.

כלומר הדמי ניהול שלאורך זמן הם פקטור מאוד מאוד רציני, אין ספק שהם יתרון טובת קרן הפנסיה. התשואה המובטחת, אותם שלושים אחוז שדיברנו איך משנים אותם, שדרך אגב לאורך זמן זה לא אומר שביטוחי המנהלים עשו פחות צועה. אם תבדקו צועה של ביטוח מנהלים מול קרן פנסיה אתם תראו בערך שוויון, מה נותן לי האג"ח המיועד? הוא נותן לי ביטחון. אז אלה היתרונות הגדולים של קרן הפנסיה.

החיסרון היחיד של קרן הפנסיה הוא שלמעשה הוא נבנה באמת בצורה הדדית. וההשפעה ההדדית הזאת, אף אחד מאיתנו לא יודע להעריך, ולכן תמיד שאת משווה את המוצרים, את צריכה בעצם לדעת את היתרונות שלהם ואת החסרונות שלהם.

היתרון של ביטוח המנהלים הוא אחד, חתמת חוזה עם חברת ביטוח, החוזה הזה אומר איקס בהנחה שחברת הביטוח תקיים אותו, זה המוצר. למוצר הזה יש חסרונות, ליד החוזה הזה שהוא יתרון.

החסרונות הם דמי ניהול יותר גבוהים, עלויות ביטוח יותר גבוהות, ומה שדיברנו השינויים בכל הביטוחים האלה וכל הדברים האלה. ולכן אני אומר ככה, אין ספק שצריכים תמיד לקחת את המוצרים ולהבין כמה זה עולה לנו.

אם את לוקחת מוצר אחד ואומרת תקשיב, אני הבנתי שהקרן פנסיה הזאת יכולה בגלל כל מני דברים שקשורים לכל מני תחזיות שאני לא חוזה בכלל, היא יכולה להיחתך בחיסכון הצפוי שלי בעשרים אחוז. הביטוח לעומת זאת בהנחות האלה והאלה מגיע לפחות שלושים אחוז ממה שאני אגיע בקרן פנסיה אם אני אשקיע. תעשי את החישוב סיכונים שלך ותקבלי החלטה.

את שואלת האם קרן הפנסיה מקודמת על ידי המדינה, התשובה היא חד משמעית כן. ואני תמיד אומר שתמיד טוב ברמות מסוימות לחלק ביצים. עכשיו האם פה האם פה האם שם, לא יודע. דרך אגב, היתרון המאוד גדול אולי היום של הביטוח מנהלים בניגוד לביטוחי המנהלים של שנות 2001 שכולכם רועדים מפחד רק לגעת בהם, שאין בהם מקדם קצבה מובטח. אני יכול לשחק בין החברות ולמצוא מי החברה שנותנת לי את הדמי ניהול הכי טובים, ונותן לי את הצועה הכי טובה, ואני לא כבול שזה מאוד מאוד חשוב כי בביטוחים הישנים אנחנו די כבולים, וגם אם אנחנו משלמים דמי ניהול מאוד גבוהים אנחנו מפחדים לעשות שינוי בגלל המקדם, שדרך אגב, אם נבדוק אותו כלכלית, לא יודע עד כמה הוא שווה הרבה, בסדר? אבל פסיכולוגית את אומרת יש לי משהו, עזוב אותי, אני נשארת איתו. ולכן אני אומר חלוקת ביצים תמיד טובה.

תסתכלו אפילו אתם יודעים מה, תסתכלו על תשואות. כמה מכם מבוטחים פה בקרן הפנסיה של אלטשולר-שחם ואני לא משווק אותם? כמה? קרן הפנסיה של אלטשולר-שחם, מישהו מכם ראה פעם את הצועה שלה יחסית לשאר קרנות הפנסיה, היא הכתה אותם בערך פי שתיים. אני יכול לנייד היום. אותו דבר חברות ביטוח.

אני דרך אגב, אני לא אומר שהיא קרן הפנסיה הכי טובה, אני אומר רק תבינו שברגע שיש לי עולם חופשי שאני יכול לעבוד לפי מה שנכון לי באותו רגע.

תודה רבה לכם.