עברנו לביטוח לאומי. בעקבות התיקון של מס הכנסה למענקי תחרות, המוסד לביטוח לאומי תיקן את סעיף 350 א' ואמר: סכום מענק או טובת הנאה שהגיעו לידי עובד, אגב סיום יחסי עבודה לרבות פרישה, אך למעט טובת הנאה שניתנה לעובד שלא יעסוק בתחומי הפעילות או יתחרה, ולמעט פיצוי ששולם לו בשל אי מתן הודעה מוקדמת.

אלה מרכיבים שיהיו חייבים בדמי ביטוח לאומי. דרך אגב, הנושא של מתן הודעה מוקדמת כבר היה חייב בביטוח לאומי, אבל זה היה מכורח פסק דין, זה לא היה כתוב בחוק. אז מי ששילם הודעה מוקדמת היה חייב לחייב בביטוח לאומי את הרכיב הזה, למרות שהעובד לא עבד בתקופה של הודעה מוקדמת היינו חייבים. זה היה מעין רכיב כזה חריג, בקבוצת אותם רכיבי ניתוק יחס עובד-מעביד, אבל הם היו מכורח חקיקה ולא מכורח פסיקה. עכשיו הוסיפו את זה לחוק שזה יהיה מסודר.

מה ההבדלים בין מס הכנסה לביטוח לאומי? למרות שבמס הכנסה רואים הכנסה כל מענקי תחרות כהכנסה פרוטית, ביטוח לאומי פוטר מענקים שכאלה כדי שלא ישמשו בסיס לגמלאות, רק טובות הנאה שקשורות לעיסוק התחרות, או עיסוק או תחרות, בתחומי הפעילות שרואים אותם כמחליפות שכר, הם ישמשו כבסיס לגמלאות כמובן ויחויבו בדמי ביטוח. בסדר?

זאת אומרת, פה ביטוח לאומי עושה הפרדה בין טובות הנאה שמקבל העובד לבין סכום פיק שהוא מקבל וזה ההבדל ושמה זה יהיה עדיין פטור מביטוח לאומי. כמובן שפה יש אלמנט של גמלאות מה שאין במס הכנסה.

דוח המקוון שדיבר על עמי העידן החדש של שידור, זה בעצם 126 חצי שנתי נקרא לזה, יכול להיות שבאיזה שהוא שלב אנחנו נקבל אישור להיות פטורים מלשדר 126. אני מקווה שנגיע לזה. זה כמובן יקרה כשמס הכנסה גם יכנס לעידן הזה של שידור, המאה ושתיים עם כל הפרטים של העובדים מדי רבעון, היתה כוונה לעשות את זה, כבר היתה חקיקה וביטלו אותה. דחו אותה בינתיים.

אם זה יכנס זה יהיה מצוין ואז נהיה פטורים מלשדר 126. דרך אגב, זה גם יהיה טוב לנו כי בעצם את הבקרה נעשה יותר מהר כן? כי כשאתה משדר אז אתה כבר בודק את עצמך. אז תארו לכם כל רבעון תעשו 126, אז אתם כבר כל רבעון תבדקו את זה בעצם.

אבל יש בעיות של תיקונים אחר כך. כי אז אתה צריך לתקן את הדוחות יותר מהר. אז מעסיק יגיש דוח מקוון אחת לחצי שנה, באיזה חודשים אנחנו מגישים? שמונה עשרה ביולי זאת תהיה הפעם הראשונה שאתם תגישו דוח כזה השנה. שמונה עשרה ביולי זה יהיה עבור מינואר עד יולי, ושמונה עשרה בינואר יהיה עבור החודשים יולי עד דצמבר. זה יהיה הדוח המקוון הזה.

בעצם אתם קצת אדישים לעניין הזה, כי מי שצריך להכין לכם את הקבצים זה בתי התוכנה, הם אמורים להיערך לעניין הזה. אבל יהיו, אני מאמין, תקלות בשידורים, זה לא יעבוד חלק, בהתחלה עד שנתרגל לעניין הזה.

המטרה של העניין הזה היא מטרה ברוכה כי אחת הבעיות החמורות שהיו במוסד לביטוח לאומי זה שאדם למשל קיבל קצבת נכות, ופתאום אחרי שנה הוא קיבל הודעה, שנה וחצי שנתיים, להחזיר את הכסף.

אנשים שקיבלו קצבת זקנה, ופתאום אמרו להם תחזירו. למה אני צריך להחזיר? קיבלו מידע מ126שהשכר עובר את הגובה המגיע. בביטוח לאומי, אם אתם יודעים, נניח שיש פה חדר שמטפל בקצבת נכות ואני בחדר שמטפל בדיווחים של הגל"ש, מה שנקרא מערכת הניכויים.

עכשיו, אם אני הולך לקצבת נכות, אני אומר להם תשמעי, אם היית הולכת לחדר ליד, היית מקבלת את הנתון של ההכנסה שלי, ואז לא הייתם משלמים קצבת נכות, אז לא היה קשר, היא לא תקום ותשאל אותה, אין קשר בין המחלקות.

מה שאתם מדווחים כל חודש כמאה ושתיים עם נתוני העובדים, מגיעים רק למחלקת הניכויים. זה לא מגיע למחלקות האחרות של ביטוח לאומי.  זה נשאר במחלקת הניכויים, רק שם. אין להם את הנתונים, לא באבטלה, לא בנכות, לא בשום מחלקה אחרת, והעידן הזה אמור לפתור את הבעיה הזאת, שהנתונים יגיעו מדי חצי שנה בכל המערכת.

כל מערכת ביטוח לאומי תקבל את הפרטים, את הנתונים של אותו עובד ספציפית והיא תוכל להשתמש בזה כבסיס לתשלום גמלאות. אולי נגיע לעידן של למשל, עובד מובטל לא יצטרך להגיש תביעה, כי יהיו את הנתונים בביטוח לאומי, או עובדת שתובעת דמי לידה, היא לא תצטרך להגיש את התביעה, נגיד כמו במילואים של העצמאי.

בית החולים ישלח אישור לביטוח לאומי שנולד ילד, ואוטומטית ישלחו את הדמי לידה. יש להם הרי את כל הנתונים. אולי נגיע לזה פעם. ואז לא ישללו לי את התביעה כי לא חתמתי, כי החתימה היא בעט אדום, וצריך להיות בכחול, ולמה עשיתי טיפקס, מכירים?

תיקון לתקופת אכשרה על ענין דמי אבטלה.

דמי אבטלה היו משולמים לאדם שעמד בתקופת אכשרה שתים עשרה מתוך שמונה עשרה חודשים שקדמו לחודש שבו התחילו דמי אבטלה. זאת אומרת, אם יש אדם שעבד יום, שעה בחודש, וקיבל חמישים שקלים במשך שנה, כך הוא עבד, הוא קיבל כל חודש חמישים שקלים, הוא זכאי לדמי אבטלה. בודקים שנה וחצי אחורה, האדם עבד שנים עשר חודשים, יום בחודש, שעה בחודש, הוא זכאי לדמי אבטלה, נכון שהסכום שלו יהיה מצחיק כי זה סכום נמוך, אבל מבחינת הזכאות לתקופת אכשרה, הוא עמד.

על מנת לא לעודד אבטלה לכולם, נגיד את זה ככה, או לעודד צעירים לצאת לשוק העבודה במקום לקבל דמי אבטלה, החמירו בנושא תקופת האכשרה לצעירים. אז מה ההחמרה? מי שטרם מלאו לו שלושים שנה, הם לא יצטרכו כדי להיות זכאי לדמי אבטלה זה לא שתים עשרה מתוך שמונה עשרה, אלא הוא צריך לעבוד עשרים וארבע חודשים מתוך שלושים שקדמו לחודש של האבטלה. פה יש החמרה, רוצים לראות שהוא עבד לפחות שנתיים, ואז אם הוא לא עמד בזה, אז הוא לא עבר את תקופת האכשרה, הוא לא יהיה זכאי לדמי אבטלה, ומי שמלאו לו שלושים שנה וטרם מלאו לו שלושים וחמש, הוא יצטרך לעבוד שמונה עשרה חודשים מתוך עשרים וארבע חודשים שקדמו. פה זה נמוך יותר. ומי שאינו נמנה עם הנ"ל או שיש עמו שלושה תלויים, זאת אומרת עובד שמלאו לו עשרים ותשע, ויש לו אבל שלושה ילדים למשל, עדיין תקופת האכשרה לגביו תהיה שתים עשרה מתוך שמונה עשרה, לא יחמירו איתו, כי יש לו שלושה תלויים, תלויים זה ילדים, ובת זוג שאינה עובדת, יש שם הגדרה. זה מ2016. אז תקופת האכשרה לעניין דמי אבטלה הוחמרה כדי לעודד צעירים לצאת לעבודה או גם כדי לצמצם את ההוצאות של המדינה בנושא של תשלום דמי אבטלה. אז זה שינוי בחוק.

דבר נוסף שאני רואה כלוקה בחסר אצל חשבי שכר זה הנושא של תאומים בביטוח לאומי לאנשים שעובדים בשתי מקומות עבודה.

אם יש עובד שאומר לכם, אני עובד במקום עבודה שני, המשכורת שלו הראשונה, אתה שואל אותו, כמה אתה מרוויח, הוא אומר ששת אלפים, שבעת אלפים, מעל ששת אלפים, לא צריך לשלוח  אותו לעשות תאום. אתם צריכים לנכות לו את המרבי. הרי מעל הסכום המופחת שזה חמשת אלפים ארבע מאות חמישים ושלוש, נגיד, ושש, באזור חמש וחצי אלף שקל, עד לשמה זה המופחת, מעבר לזה זה מלא.

לכן, לא צריך לשלוח עובד כזה לעשות תאום מס אלא לנכות לו את המרבי. תזכרו שחלק המעביד לא מושפע מתאומי מס. המעביד תמיד משלם כל אחד כאילו זה מקום עבודה יחיד, מי שמושפע זה הניכוי מהעובד. אז אם יש עובד כזה, לא צריך לשלוח אותו לביטוח לאומי, וחבל ששולחים אותו. אז מי זכאי לעשות תאומי ביטוח לאומי כאשר יש שתי הכנסות, אם יש אדם שהוא מקבל פנסיה מוקדמת, הוא גם עובד אצלכם כשכיר, או אם הוא מקבל פנסיה מוקדמת משתי חברות ביטוח, אז הוא יכול לעשות תאום מס, וכמובן הבדיקה היא שהוא לא עובר את הסכום המופחת ואז באמת יש לו חלק שהוא משלם את המופחת.

לזכור נקודה נוספת, שאם יש אדם שעובר את התקרה, אם המקום עבודה השני, גם לו כדאי לעשות תאומים, בגלל שלא ינכו לו מעבר לתקרה. יש גם בלבול בהגדרה, מי זה מעסיק עיקרי/משני. במס הכנסה לא מעניין אותנו מי זה מעסיק עיקרי/משני, כי כשעובד עובד בשתי מקומות עבודה, במקום אחד הוא אומר אין לי הכנסות אחרות, הוא חייב להגיד את זה למרות שיש לו, כי זה מבלבל, אבל הוא צריך להגיד אין לי הכנסות אחרות.

במקום השני הוא אומר יש לי הכנסה נוספת, ואז זה הופך את המעסיק הזה למעסיק משני. בביטוח הלאומי זה אותו דבר, למעשה העיקרי זה מי שהצהיר בטופס מאה ואחד משכורת חודש והמשני זה מי שמצהיר שיש לו משכורת נוספת.

אם יש יותר משני מעסיקים, העובד יכול לבחור מי העיקרי, ואז שני המעסיקים הנוספים יהיו מעסיקים משניים. יש מצב בביטוח לאומי שלא צריך 101, מה שנקרא ב.ל. 103, זה אותם עובדים שנכנסים מכח צו סיווג מבוטחים.

זה אותם אנשים שביטוח לאומי רוצה לתפוס אותם ברשת גם. אנשים שלא רשומים כעצמאים וגם הם חייבים בדמי ביטוח לאומי ושמה יש הנחיות בדיוק, מה סוג העבודה, מי צריך לשלם וכו'. כאשר שכיר מקבל פנסיה מוקדמת, הפנסיה היא תהיה מעסיק משני. והמעסיק העיקרי יהיה המעסיק שאותו אדם עובד אצל אותו מעסיק בפועל, ולא פנסיה.

מי שעובד אצל שני מעסיקים, כולל פנסיה מוקדמת ממקור אחד או יותר, אם ההכנסה היא נמוכה משישים אחוז, הוא מגיש טופס שנקרא ב.ל. 644, זה הטופס. הצהרת עובד הוא מקבל פנסיה למעסיק משני או למשלם פנסיה, כאשר הכנסתו אצל המעסיק העיקרי נמוכה משישים אחוז. ברגע שהוא יצהיר למעסיק המשני את ההצהרה הזאת, אני נותן לו את הסכום המופחת.

יש טופס ב.ל. 103 זה הטופס שמצהירים כאשר עובד נכנס לעניין צו סיווג מבוטחים ולא דווקא כעובד שכיר לכל דבר וענין. אם יש דמי ביטוח שנוכו ביתר, ועובד גילה את זה באיחור, הוא לא גילה את זה עכשיו, הוא גילה את זה אחרי שנסתיימה שנה או אחרי שנתיים.

האם הוא יכול לקבל החזר ביטוח לאומי כמו החזרי מס במס הכנסה? התשובה היא כן, שמה החיים אפילו קלים יותר. יש חוזר של ביטוח לאומי שמספרו שלוש אחד עשרה, חוזר שמפרט בדיוק איך עושים את זה דרך אתר האינטרנט.

התנאי לקבלת החזר דרך אתרי האינטרנט, שהמעסיקים שידרו את המאה עשרים ושש למערכת, כי בלי זה אין להם את האופציה לאמת את זה. אם לא שידרו צריך לבוא עם אישורים ידניים לביטוח לאומי ולבקש את ההחזר.

אפשר לקבל שבע שנים רטרואקטיבית את ההחזר הזה, החישוב מבוצע מידית, הוא מוצג בפני העובד, הוא רואה את ההחזר המגיע לו מידית ושולחים לו אחר כך הודעה בדואר. לצורך העניין, אפשר גם למלא טופס שנקרא בקשה להחזר דמי ביטוח למי שעבר את התקרה וניכו לו יותר מדי, מעבר לתקרה, אם הוא מחבר שתי מקומות עבודה, זה הטופס שנקרא ב.ל. 752 שבאמצעותו יכול להגיש בקשה להחזרי מס.

אם יש מעסיק שטעה, למשל עובד הגיע לגיל פרישה, או מקבל קצבת נכות ולא אמר לכם, או שהוא אמר לכם ולא עשיתם כלום עם זה והמשכתם לנכות לו מס בריאות למרות שלא הייתם צריכים לנכות כי הוא הגיע לקצבת זקנה, זאת טעות שלכם, אז האופציה הזאת גם קיימת בביטוח לאומי, ופשוט ממלאים טופס שנקרא טופס ב.ל. 659 שנקרא "בקשה להחזר דמי ביטוח או דמי בריאות", זה דומה לטופס 100.

ממלאים אותו כאשר רושמים כמובן את כל השכר במשך השנה שהיתה, הרלוונטית, כי ביטוח לאומי אתם יודעים, מתחשבן חודשית ולא שנתית, ולכן חובה למלא את כל החודשים ואז הביטוח הלאומי יחזיר את הכסף, את ההפרש הזה שנוכה ביתר, יחזיר למעסיק ואז המעסיק צריך להחזיר את זה לעובד. לא העובד מגיש את הבקשה.

ואם יש מצב שבעקבות החישוב המוטעה הזה, העובד קיבל גמלאות והגמלאות הם ביתר, תזכרו שעכשיו הוא יצטרך להחזיר את אותן גמלאות כי יש לזה גם אלמנט של גמלאות על ההפחתה הזאת. אם החייל הזה כבר לא עובד במקום עבודה אז הוא יכול להגיש בעצמו את הטופס, מה שראינו קודם, להגיש ולקבל חזרה או ידני או דרך האינטרנט.

תראו, יש עוד נקודה חשובה אם יש לכם  מקרה כזה והזמן הוא עד שלושים ואחד לדצמבר חמש עשרה, היתה טעות למוסד לביטוח לאומי שכאשר אדם קיבל פגיעה בעבודה, אחרי שהוא קיבל פגיעה בעבודה הוא הלך למקבלי קצבאות, נפגעי עבודה, זאת אומרת נקבעה לו אחוזי נכות והתחיל לקבל קצבת נפגעי עבודה אבל חזר לעבוד.

יש לו איזה אחוזי נכות, מקבל קצבה, חזר לעבוד. מה שקרה, שבעצם ניכו לו ביטוח לאומי פעמיים, פעם מהקצבה ופעם בעבודה, כשהוא עבד בפועל. וזו היתה טעות.

המוסד לביטוח לאומי עלה על הטעות הזאת והוא הבטיח להחזיר רטרואקטיבית מ1.1.2007 עד 31.12.13 שזו היתה טעות, מינואר 14 כבר תיקנו את זה, אין יותר כפל כזה, אז על הזמן הזה שמדובר, שש, שבע שנים, הם מבטיחים להחזיר רטרואקטיבית אוטומטית במהלך שהם ביצעו. אני אומר, אין לסמוך על המהלך האוטומטי הזה, אם יש עובד אצלכם שבשנים האלה קיבל קצבת נפגעי עבודה וגם הוא עבד אצלכם כשכיר, נא להגיש טפסים לקבלת החזר דמי הבריאות מקצבאות נפגעי עבודה.

הטבות שכר בתקופת החל"ד המוסד לביטוח לאומי פרסם חוזר, ביוני 15 של הטבות שכר בתקופת חל"ד. יש מצבים שעובד יוצא לחופשה ללא תשלום, יש מצבים שעובדת מנצלת נגיד חל"ד לאחר חופשת לידה, נכון מכירים את זה? לא חוזרת לעבודה, היא מנצלת את החל"ד המגיע לה ע"פ החוק וזה דרך אגב, החל"ד היחיד במדינת ישראל שחובה לתת אותו גם אם אתה לא רוצה כמעסיק כן, יתר החל"דים למיניהם צריכים הסכמת שני צדדים.

אבל יש חל"ד שהחוק מחייב, זה דוגמא אחת של חל"ד. חוק עבודת נשים זה חל"ד שמחייב ואז האישה מנצלת את חופשת החל"ד ונניח שבזמן הזה שהיא נמצאת בחל"ד חילקנו מתנות לעובדים, אז מן הסתם חילקנו גם מתנה לעובדת הזאת, כי עדיין לא נותקו יחסי עובד-מעביד, או בוא נאמר משהו אחר, נניח שהגיע דצמבר והיא נמצאת בחל"ד ומגיע לה בונוס לפי הסכם על כל המכירות שהיא ביצעה לפני שהיא יצאה לחל"ד, מגיע לה איזה שהוא בונוס ואני צריך לשלם לה את זה, אז השאלה קודם כל האם אני יכול להפיק תלוש שכר בתקופת החל"ד? התשובה היא בוודאות כן.

כי אני מתחשבן על משהו שלא קשור לעבודה בפועל על משהו שאני צריך לשלם לה. דרך אגב, אני יכול גם לעשות שווי, תלוש שכר רק עם שווי. תארו לכם שאישה נמצאת בחופשת לידה ויש לה רכב צמוד, האם אני חייב לעשות לה שווי רכב כל חודש? התשובה היא אני חייב, כאילו תלוש השכר יהיה רק שווי רכב. אין ברירה, למה? כי ההתחשבנות עם ביטוח לאומי היא חודשית, אני לא יכול לעשות את זה במונחים שנתיים.

לכן, אם יש הטבה שהיא קשורה לתקופת העבודה אז היא תיוחס לחודש שקדם ליציאתו של העובד לחל"ד. זאת אומרת אם הוא יצא לחל"ד בנובמבר ואני עכשיו צריך לשלם לו בדצמבר בונוס, אני מייחס את זה לחודש נובמבר כי זה החודש שהוא יצא, זה החודש האחרון שהיה לו תלוש שכר.

עכשיו, ההטבה הזאת כמובן היא נכנסת לתקנות פטור בתשלום דמי ביטוח, הווי אומר שזה הטבה שחייבת פריסה, והיא כמובן תחשב כבסיס לתשלום גמלאות, מה שאת אמרת, פריסה זה מחויב בתשלום גמלאות והם חייבים לשלם את זה, את ההפרשים. הדיווח בטופס 102 זה נקרא, אתם מכירים את הפריסה קוד 3 או 6, עכשיו, אם ההטבה הזאתי חרגה משנה, נניח שאני נותן לה עכשיו הטבה על איזה עמלת מכירות ששכחתי לתת לה מלפני שנתיים, אם זה מעבר לשנה כאן נדרשת, כי אתה לא יכול לייחס אותה לחודש ספציפי כי עברה שנה, פה צריך להוציא בקשה לביטוח לאומי, יגידו לכם מה לעשות עם הסיפור הזה.

הטבות שכר בתקופת חופשת לידה. אישה או גבר יצאו לחופשת לידה, בתקופה הזאת אני נותן איזה שהיא הטבה, ההטבה הזאת היא כמובן חייבת בדמי ביטוח ומס בריאות אין וויכוח, ההטבה תשויך לחודש עבורו ניתנה ההטבה, גם אם זה חודש שהיא לא עבדה בו, אם זו הטבה ספציפית כמו שווי וינוכו דמי ביטוח לאומי ומס בריאות,  ההטבה הזאת מדווחת בקוד חדש, הטבה שניתנת בחל"ד היא מדווחת בקוד חדש שנקרא 55, אין לכם קוד כזה, נא להכיר אותו, ואם אתם רוצים לתקן את הקוד הזה כי טעיתם, זה 56.

כמובן צריך לציין את פרטי העובדים. חודשי החל"ד אינם נחשבים כחודשי עבודה לעניין פריסת שכר נוסף. הפרשים לחיוב הטבה שניתנו בתקופת חל"ד ידווחו בעוד קוד, הפרשים בגין ההטבה. נתתי הטבה, אבל שכחתי לתת עוד איזה שהוא סכום על ההטבה הזאתי, זה נקרא הפרשים, זה קוד חדש שנקרא 35 הפרשים על הטבה שנתתי בתקופת חופשת לידה ואם אני רוצה לתקן את זה זה 36. אם אני רוצה לתת זיכוי עבור אותה ההטבה, טעיתי ונתתי יותר מדי, לא הפרשים, הפוך מינוס, אני רוצה להפחית, כאן זה נקרא קובץ זיכויים, לא לכולם יש את האופציה לעשות מינוס דרך אגב, אם סיבת החזר שמונה זה הפרשי הטבה בחל"ד. אלה הקודים החדשים שנכנסו למערכת, צריך לדווח עליהם בנפרד. לא יחד עם כל השוטף.

דבר נוסף שביטוח לאומי הוציא חוזר חשוב מאוד על פגיעה בעבודה.

היתה בעיה בפסיקה בנושא תאונות עבודה של הביתה וחזרה, מכירים את זה? לא ידענו, כל פעם משהו אחר, בא המוסד לביטוח לאומי ולא נתן לאישה שנפגעה בפתח ביתה כי היא עדיין לא יצאה לחניה, כל מני קטנות כאלה. יש פסק דין של אישה שיצא לפני הזמן, להוציא את הילד מהגן כי אמרו לה שיש מסיבת ט"ו בשבט ואז היא יצאה לפני הזמן למרות שהיא הלכה לגן, שזה גם נחשב לחלק מהדרך, בית המשפט פסק שלא מגיע לה בגלל שזה היה לפני הזמן, ואז היא ערערה לבית הדין הארצי, וגם בית הדין הארצי לא קיבל.

כל מני קטנות כאלה מעצבנות שבעצם לא ידענו אם הדרך חזרה, מתי זה כן, מתי זה לא תאונת עבודה. פה בחוזר הזה, ניסו לתקן את העניין הזה ולעשות איזשהו סדר למרות שזה לא סופי, יש מקרים שהם לא מסודרים עדיין. אבל, איפה ההבדל פה, חברה, בחוזר הזה, מאוד חשוב. החוזר הזה עושה הבחנה מובהקת וברורה בין מצב של נסעתי לעבודה לבין מצב חזרתי. החוזר הזה אומר בוודאות, ברגע שחזרת רק אם חזרת למקום הלינה שלך או לאיפה שאתה גר בשכירות או לא משנה איך, רק מקרה כזה זה יחושב כתאונת עבודה, כל חזרה אחרת לא תתקבל.

זאת אומרת, אם הלכת עכשיו לקניות לסופר למשל כשחזרת, ובדרך נסעת לסופר לקניות, זה לא יהיה תאונת עבודה. אם חזרת בדרך הלכת לבנק להפקיד כסף, זה לא יהיה תאונת עבודה. אבל הפוך זה כן, שימו לב, אני מקריא לכם את החוזר: סעיף שבעים ותשע אומר, תאונה שארעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעבידו מטעמו, או בעובד עצמאי תוך כדי עיסוקו, ייחשב כתאונת עבודה. מה אומר הסעיף? בדרכו ממעונו או מהמקום בו הוא לן אל העבודה חזרה, וגם אם הוא נוסע בין עבודות, אם הוא עובד בשתי מקומות עבודה והוא נוסע בין העבודות אין בעיה. בעבודתו בהצלת גוף או רכוש או מניעת נזק זה מתקבל, בשעת עבודתו כאשר צד ג' פוגע בו, גם מתקבל. מישהו פגע בו אם הוא עשה עבודה.

לשכיר, אם הוא יוצא להפסקה, קופץ, עובר את הכביש לאכול במסעדה, זה תאונת עבודה. לשכיר במילוי תפקידו כחבר ועד עובדים נסע לפגישה עכשיו בירושלים, כחבר ועד עובדים, זאת תאונת עבודה. דרך אגב, גם אם יש יום ספורט, יום גיבוש שמאורגן, ייחשב כתאונת עבודה, תלוי במידת מעורבותו של המעסיק. אם המעסיק מעורב ביום הזה, זאת אומרת הוא מימן את רובו, הוא החליט על התכנים שיהיו ביום עיון הזה או ביום ספורט או ביום גיבוש, הפסיקה אומרת זה כן. אם ועד העובדים מארגן את היום הזה אז זה לא. בסדר, גם פה יש נקודה.

בתקיפה כולל תקיפה מינית, גם זה תאונת עבודה. עכשיו, החוזר אומר ככה, המספר קודם כל זה שישים וארבע חמש עשרה, זה החוזר. הדרך לעבודה זה המקום בו שהה העובד ונמצא מבוטח במשך הלילה, ומשם התכוון לנסוע לעבודה. הכוונה שלו היתה לנסוע לעבודה, עכשיו, לא עושים לו מבחן איפה הוא ישן, שישן איפה שהוא ירצה, זה לא חייב להיות מאותו מקום שהוא ישן בדרך כלל. תבינו את הרעיון.

עכשיו, בדרך חזרה, פה זה משהו אחר. המבוטח יהיה מכוסה רק בדרך למעון ולא למקום שעתיד הוא ללון בו. מעון הוגדר בחוזר מקום מגוריו של האדם, מקום בו הוא מצוי בחיי היום יום. מקום ממנו בדרך כלל הוא יוצא לעבודתו וחוזר בגמר העבודה כולל דירה שכורה חלופית, זאת אומרת, מסקנה סופית, שאם אני בדרך לעבודה לא משנה מאיפה יצאתי, העיקר שהכוונה שלי היתה ללכת לעבודה, אבל כשאני חוזר אני חוזר לאותו מקום שבו לנתי, הסיבה הגיונית של ביטוח לאומי, שלא כל תביעה בדרך חזרה תתקבל כתאונת עבודה, כי אני יכול להגיד תמיד הייתי בדרך אבל קפצתי לקניות, קפצתי לעשות ככה וככה דברים, ה-קפצתי הזה יכול לגרום לשלילת תאונות עבודה. דרך הגן, כתוב בחוק שזה עדיין נחשב כתאונת עבודה.

יש פסק דין על זה, דרך אגב, ששלחו בן של הבעלים ללכת להביא סנדוויצ'ים לעובדים והוא לא עובד, אותו אחד שנשלח להביא את הסנדוויצ'ים עבר תאונת דרכים, ואז תבעו תאונת עבודה לעובד שלא עובד, תראו איזה מעניין זה, כי הוא היה במשימה של מקום העבודה. בית הדין פסק שזה נחשב לתאונת עבודה כי מה ציפו ממנו, שהוא יגיד לא? שלחו אותו לאיזה משימה שהיא קשורה לעובדים, הוא לא הלך למשימה פרטית, למרות שהוא לא עובד זה הוכר כתאונת עבודה. זה פסק דין מעניין, אבל ברור שכל מקרה פה ייבדק, זה לא איזה משהו מנחה.

נפגעי עבודה באינטרנט.

אפשר להגיש באינטרנט נפגעי עבודה. עידן חדש. לא חייבים להגיש את הטופס וזה כל הסיפור, נכנסתי לאתר, מצוין, כמו הטופס הישן, גם תקנה עשרים ושתיים אפשר למלא באינטרנט, הגברת שיש לה תקנה עשרים ושתיים, אין בעיה. כמובן שצריך לצרף את כל הטפסים שם, לסרוק אותם. אפשר לצרף את כל האישורים הרפואיים, מסמכי חובה זה לחתום על ויתור סודיות רפואית, מה שיש לנו בטופס תביעה ידני הרגיל, מעסיק שהוא נמצא בתקנה עשרים ושתיים צריך לצרף הצהרת מבוטח חתומה.

מאחר ולא ניתן לחתום, הרי זה טופס שאתה שולח באינטרנט, אז החתימה דיגיטלית זה רישום תאריך הנפקת תעודת הזהות של העובד. זה מהווה מעין חתימה על הטופס במקום. זה לא פוטר אותך מלשלוח את הטפסים, אבל זה מזרז לך את התביעה. כי אתה מגיש את זה באינטרנט. זה כמו שכשעושים תאומי מס באינטרנט למס הכנסה, זה אחד השאלות שתשאלי כדי שלא יהיה מצב שכל אחד יוכל לעשות מה שהוא רוצה. כמובן שאחר כך אפשר גם לשלוח דרך האתר את הטפסים, אפשר לשלוח אחר כך בדואר, בפקס, בכל אופציה, אבל כדאי לעבור לשיטה הזאת, זה מזרז את התביעה, זה יעיל יותר, זה יש אישור קבלה דרך אגב. כשאתה שולח אתה מקבל אישור מביטוח לאומי שהתביעה נתקבלה. עשיתי את זה. מגיע אישור וזה מצוין. אולי נגיע לעידן הזה שלא נצטרך להגיש יותר בכלל טפסים במוסדות וזה סבבה.

המוסד לביטוח לאומי פרסם עוד דבר, הוא פרסם תרשים זרימה לעיכוב מגמלאות. זה חשוב. הרי תראו, יכול להיות שעובד מגיש תביעה עכשיו לדמי אבטלה, בסדר, והמעסיק מקבל מכתב, והעובד הזה כבר פוטר, לא בראש שלי לטפל בו, המעסיק מקבל מכתב לשם זירוז התביעה של אותו עובד. נא להביא לי תלושי שכר, 106 או מכתב נסיבות הפיטורים.

נכון בדמי אבטלה רוצים לדעת את הסיבות נכון? שהעובד פוטר, למה כדי מה, מי יודע? מה ההבדל בין תקופת ההמתנה, חמישה ימים או תשעים יום. אישה שהתפטרה לצורך טיפול בילדה, היא זכאית לפיצויי פיטורים, האם היא זכאית לדמי אבטלה? לא. היא זכאית לתשעים יום.

לא כל מי שמקבל פיצויי פיטורים אוטומטית זכאי לדמי אבטלה.

אתם צריכים להבין שלא כל מקרה שמזכה בפיצויי פיטורים, מזכה באבטלה. מתי התפטרות מזכה בדמי אבטלה? קודם כל, פיטורים מזכה. מתי התפטרות מזכה בדמי אבטלה? אחד זה מצב רפואי, התפטרות עקב מצב בריאותי, דרך אגב, שלי או של בן הזוג, שניהם תופסים.

המצב השני, לפי תקנות דמי אבטלה, הרעה מוחשית. שני המצבים זה הרעה מוחשית ומצב בריאות לקוי. אלא שני מצבי התפטרות שמזכים בדמי אבטלה. כל יתר המצבים שנמצאים בחוק פיצויי פיטורים שהם מזכים לפיצויים, הם לא מזכים בדמי אבטלה.

יש חוזר של ביטוח לאומי שאומר שאישה שילדה זכאית לדמי אבטלה אחרי חמישה ימים בתנאי שהיא תוכיח שהמצב הבריאותי של הילד לא מאפשר לה לחזור לעבודה. שנגרמו אחוזי נכות, שנגרם לה איזה שהם נסיבות שלא קשורות אליה, כאלה חמורות שבגללם היא לא חזרה לעבודה, אז אולי אפשר לשכנע את הביטוח הלאומי לשלם את הדמי אבטלה כמו אדם שפוטר.

כי ההבדל אמרנו, זה או חמש או תשעים יום, זה מהותי. אוקי, נתקדם. אז הגיש תביעה, לא צורפו כל המסמכים, נניח שאדם הגיש תביעה, לא צירף את כל המסמכים, הביטוח הלאומי מבקש מהנ"ל, מאותו אדם להציג מסמכים תוך עשרים ואחד יום. נניח שהאדם לא התייחס, מוציאים לו תזכורת, ואז אומרים לו, תביא תוך חמש עשרה יום, זה באחריותו של המבוטח.

לא הביא את המסמכים, נתנו לו את כל הזמן הזה, כל הזמן הזה, מהרגע הוא הגיש עד הרגע שדוחים את תביעתו זה תשעים יום. אחרי מכתב אחד פלוס תזכורת, לא הגיש, הלכה לו התביעה, לא יקבל את התביעה ואז יש לו אפשרות לערער בבית הדין לעבודה, אבל הסיכויים שלא תלושים, כי הטענה תהיה לא הבאת את כל המסמכים. זה מצב אחד.

אם המצב הוא לא באחריותו של המבוטח, האדם הגיש את התביעה, ואז פונה ביטוח הלאומי למעסיק, אומר לו, תן לי את סיבת הפיטורים נניח בדמי אבטלה, עכשיו תראו איזה קטע פה, אם המעסיק לא עונה, נגיד הוא יגיד אה יופי, אם זה תלוי בי, העובד הזה דפק אותי, אני לא רוצה לענות לביטוח לאומי, שלא יקבל דמי אבטלה, מתאים לי. אז הוא לא עונה.

עכשיו, המבוטח הזה נשאר בין הפטיש לסדן. מצד אחד הוא לא מקבל את מה שהוא תבע, מצד שני הוא תלוי במעסיק. אז פה העניין הוא כזה. פונים למעביד. אם המעביד נתן מסמכים, חמישים וארבע יום יש זמן, אם המעביד נתן מסמכים אז יש החלטה על פי המסמכים, כן לאשר את התביעה או לא. אם המעביד לא נתן מסמכים, קיימת אופציה בביטוח הלאומי בכל זאת לנסות לאשר את התביעה גם ללא המסמכים שנתן המעביד עם בדיקות נוספות שהמוסד יכול לעשות שלא קשורות למה שהוא ביקש מהמעביד. אם המעביד לא נתן מסמכים והביטוח הלאומי לא מצליח בלי המסמכים האלה לאשר את התביעה, אז הוא מודיע לעובד, אנחנו מצטערים להגיד לך שאנחנו כרגע לא מקבלים את תביעתך כי המסמכים האלה והאלה לא הגיעו מהמעביד. פה יש זכות ערעור לבית הדין על ידי אותו עובד, ולנסות להוציא דרך בית הדין אולי את המסמכים, או להוציא את התביעה מביטוח לאומי בלי להביא את המסמכים. אוקי, מעולה.

קצבת זקנה.

הנושא הזה של קצבת זקנה מאוד מורכב. כי אם אתם תקחו שני אנשים, באותו גיל ותנסו לקחת את הקצבת זקנה שהם מקבלים, אתם תראו מספרים שונים. כמעט כל אדם מקבל קצבת זקנה שונה. כי זה תלוי בהרבה הרבה מאוד גורמים שמשפיעים על גובה קצבת הזקנה. נכון שההבדלים זה לא אלפי שקלים בין האנשים, זה במאות בודדים, אבל יש לצערנו הרבה דברים שמשפיעים. דרך אגב, זה החישוב הכי מורכב בחוק הביטוח הלאומי לדעתי, כי הם רוצים שנגיד, אם יש אדם קשיש שמנסה לבדוק אם מה שהוא מקבל זה נכון, רק מהאופציה של הבדיקה אולי הוא יקבל אירוע מוחי  ואז הוא לא יהיה לקצבת זקנה. עשו את זה כזה מורכב, שאם תשאלו אדם איך הרכיבו לך את זה, אין מצב שהוא יענה. אי אפשר לפתור את הבעיה הזאת, אלא אם מישהו מומחה ונכנס לרזי הפרטים, הוא יכול להגיע למספר איכשהו, אבל כולם יודעים שהם מקבלים בערך. בערך איזשהו סכום, אבל אף אחד לא יודע למה זה נקבע בדיוק הסכום הזה.

ולא תמיד זה נכון. אז יש לנו קודם כל, אתם יודעים שיש שני גילאים לקצבת זקנה. יש גיל מותנה, נכון האדם נמצא כל הזמן במבחנים, בגרות, אוניברסיטה, אז גם כשגבר או אישה מגיעים לגיל מסוים, עושים להם מבחן אחרון נקרא לזה, אולי לפני אחרון, כי גם כשאדם הולך לעולמו יש עוד מבחן שנקרא מענק קבורה. אבל זה כבר מבחן לא לאדם עצמו. יש עוד מענק.

מענק קבורה בביטוח לאומי, זה מבחן לפני קבלת קצבת זקנה, עוד מבחן שנקרא מבחן הכנסות. זה הגיל המותנה הראשוני. אחר כך יש גיל סופי, אם נשארת בחיים וסידרת את ביטוח לאומי ואז אתה מקבל את קצבת הזקנה ללא מבחן הכנסות. זה שבעים אצל גבר ואצל האישה תלוי. בחודש לידתן, תיכף נראה טבלה. אז הגיל המותנה לגברים הוא גיל שישים ושבע בדרך כלל, זאת אומרת משישים ושבע עד שבעים זה המצב שהנמצא במבחן אם זה הגבר. מי שנולד לפני ארבעים ואחד, אז שמה הגיל מתחיל קצת לפני, זו הטבלה.

אצל הנשים הגיל המותנה כרגע, אני מדגיש כרגע, יש כוונה לעלות אותו ממש בקרוב. הגיל המותנה כרגע זה שישים ושתיים, ומי שנולדה לפני מאי ארבעים ושבע, אז היא יכולה להתחיל לקבל את קצבת הזקנה עוד לפני גיל שישים ושתיים. הגיל המוחלט אצל הנשים לקבלת קצבת זקנה ללא מבחן הכנסות הוא שישים ושבע.

אבל גם פה תלוי בחודש הלידה. זה הגילאים לגבי הגיל המוחלט של הנשים. שישים ושבע זה מי שנולדה אחרי מאי ארבעים ושתיים. מי שנולדה לפני, וזה אפריל ארבעים ושתיים, כאן הגיל יכול להיות לפני גיל שישים ושבע, גיל הזכאות המוחלט שפה לא עושים מבחן הכנסות, תרוויח מיליון שקל, את קצבת הזקנה תקבל.

כאשר תיקנו את גיל הפרישה לנשים הוסיפו את אותם נשים שנולדו אחרי ינואר ארבעים וחמש לקבלת קצבת זקנה ללא מבחן הכנסות, האריכו את זה עד גיל שבעים. אתם רואים, זאת אומרת גם אישה תקבל רק בגיל שבעים ללא מחן הכנסות קצבת הזקנה.

ההארכה הזאת, היא נמצאת כבר בחוק, והיא תאושר כנראה בקרוב. זה הטבלה החדשה שתהיה לגיל הזכאות ללא מבחן הכנסות לנשים בלבד. כי גבר בכל מקרה מקבל בגיל שבעים, אין צורך לעשות טבלה. כדי לקבל קצבת זקנה, כמו בדמי אבטלה, כמו בגמלאות אחרות דומות למחליפות שכר, כמו דמי לידה, צריך תקופת אכשרה.

תקופת אכשרה זה תקופה שבה אדם היה מבוטח באיזה שהיא צורה. אצל הגברים אין בעיה, כי הגברים מבוטחים תמיד, כי הם משלמים דמי ביטוח לאומי תמיד. אצל הנשים בחוק הביטוח הלאומי יש בעיה חמורה, שאני לא ישן בלילה בגללה. תשמעו את הסיפור הבא. נגיד אישה מתחתנת, אחרי שהיא יוצאת מהצבא, עם מישהו עשיר, ונגיד נדיר היא לא התגרשה עד גיל הפרישה מאותו אחד.

אז תראו, היא מקבלת כל ימי חייה שירותים בריאותיים בחינם, למה, היא התחתנה, היא פטורה מתשלום דמי ביטוח למה, היא נשואה. דרך אגב, אם היא תתגרש היא צריכה לשלם כמו ללה. אבל נניח אמרנו שהיא לא התגרשה עד גיל הפרישה, היא לא תקבל קצבת זקנה, כי היא לא מילאה תקופת אכשרה, אבל היא לא תשלם דמי ביטוח לאומי ומס בריאות והיא תקבל שירותים רפואיים מהמדינה בחינם למעשה, כי היא לא שילמה שקל עבור זה, המושג הזה שבעלה משלם עבורה הוא לא נכון, תשכחו מזה, בישראל כל אדם משלם עבור עצמו, לא מבין מאיפה הביאו את זה.

אותה אישה, מי ממן את השירותים הרפואיים שלה דרך אגב, הסטודנט. כי סטודנט חייב לשלם נכון? או אחד שהלך להתבטל בהודו גם חייב לשלם. זאת אומרת, גבר שגם לא עובד בכלל או שהוא סטודנט, הוא משלם עבור אותה אישה שהתחתנה עם המיליונר.

איזה עיוות בחוק, אלוהים יודע מתי יתקנו אותו. דרך אגב, כבר היתה הצעת חוק שאישה נשואה תשלם תשעים שקלים מס בריאות בחודש, בכל מקרה, גם אם היא לא עובדת, בינתיים זה נגוז. אני מקווה שיאשרו את זה בקרוב, הגיע הזמן לכסל את העיוות הזה בחוק. כדי לא לשלם ביטוח לאומי היא צריכה לעשות את הטעות ולהתחתן ואז היא לא תשלם.

תקופת אכשרה לגבר. כשגבר מגיע לגיל הזכאות הראשון, בודקים את תקופת האכשרה שלו. מה תקופת האכשרה, הוא צריך להיות שישים חודשים בתוך עשר השנים שקדמו לעבוד, להיות מבוטח, עצמאי או עובד רגיל, או שתים עשרה שנים מגיל שמונה עשרה עד גיל הפרישה שלו  הראשוני, ויש גם אופציה לשישים חודשים לפחות שזה חמש שנים, ובלבד שמספר החודשים שהיה מיום עלייתו לישראל גדול ממספר החודשים שלא היה מבוטח, זו אופציה נוספת, הוא נכנס לעניין של מבחן תקופת האכשרה והוא עובר אותו.

אצל גבר בדרך כלל אין את הבעיה. אצל האישה קיימים שני מסלולים למילוי תקופת אכשרה במוסד לביטוח לאומי. אם היא לא עמדה במסלול אחד היא יכולה לבחור את מסלול שתיים. במסלול אחד היא צריכה לעמוד באחד משני התנאים, היא צריכה להיות נשואה למבוטח בביטוח זקנה ולא שכירה או עצמאית או מקבלת קצבת שארים או תלויים בנפגעי עבודה ואינה שכירה או עצמאית, אוטומטית היא תקבל קצבת זקנה.

מסלול שני, היא צריכה לעמוד באחד מששת התנאים הבאים (זה מבחינת המצב המשפחתי, תיכף נדבר על הזמן שהיא היתה צריכה להיות מבוטחת, זה בשקף הבא). היא צריכה להיות עובדת, רווקה או גרושה, לא משנה אם היא עובדת או לא עובדת, נשואה שבעלה אינו מבוטח, זה מביא אותה למצב השני לעומת המסלול הראשון, אלמנה שאינה מקבלת קצבת שארים או תלויים, עגונה, זה נשואה שחלפו שנתיים להיעלמות בעלה ולא קיבלה מזונות ונכה מקבלת קצבת נכות, עובדת או לא עובדת. זאת אומרת, כדי להיכנס למבחן תקופת האכשרה, האישה צריכה לעמוד בשני תנאים, אחד לפי מצבה המשפחתי, לראות אם היא נכנסת באחד המסלולים ובנוסף כמובן מצב התעסוקתי שלה, אם היא עובדת או לא עובדת, אבל לא בכל תנאי, וכמובן היא צריכה לעמוד בזמן מסוים כמו הגבר. אם היא עונה על מסלול אחד זה שישים חודשים בתוך שער שנים.

אם לא, שתים עשרה שנים מיום שחרור מהצבא עד החודש שהיא הגיעה. במסלול שני היא נמצאת באחד המקרים שאמרנו, עגונה, גרושה וכו', במקרה כזה, היא צריכה חמש שנים אחרונות לפני שהיא אמורה לקבל קצבת זקנה לעבוד, או שתים עשרה חודשים או אותו דבר כמו הדבר, מיום העליה לישראל. 12 שנים מאה ארבעים וארבע חודש.

זאת אומרת שפה צריכה להיות תקופת אכשרה. יש הרבה נשים שבאות לביטוח הלאומי ונופלות בגלל תקופת האכשרה, חסר להן חודשיים, חסר להן שלושה חודשים, איך הביטוח הלאומי מת על זה, לשלול קצבת זקנה, ואז אומרים לה תחכי עד גיל שבעים או תמתיני.

הרבה אנשים נופלים בגלל טעות שעשו, למשל, אישה בדרך כלל איפה זה קורה, נגיד אישה שעובדת בעסק של בעלה, והוא רשום כעצמאי. אז שוכחים אותה. היא עוזרת לו כל החיים. במקום לעשות חלוקת הכנסה בין הבעל והאישה ולבטח אותה גם, לא עושים את זה, ואז היא באה לביטוח לאומי ואומרים לה, תשמעי, אצלנו רשום שעבד עשר שנים כשכירה עד שהתחתנת. ברגע שהתחתנת את לא עבדת ואז חסר לך שנתיים, חסר לך חודשיים, חסר לך חודש מהמאה ארבעים וארבע, לא תקבל קצבת זקנה כל השנים עד מותה.

זאת אומרת, זה הפסד אדיר תמורת תשלום של ביטוח לאומי של כמה גרושים. יש מצב שנקרא ביטוח ברשות, שאפשר שאם אישה בודקת את עצמה לפני, והיא רואה שחסר לה איקס חודשים, אם היא הגיעה מספיק זמן לפני, היא לא יכולה לבוא, יש שם איזה שהיא מגבלה, לבוא ולשלם כל חודש כדי להצמיד לה את תקופת האכשרה למה שנדרש. אז נשים שלא עובדות, צריכות לבדוק את זה, אחרת הן לא יהיו זכאיות לקצבת זקנה וחבל.

מבחן הכנסות. מבחן הכנסות לגבר ולאישה. אמרנו שהתנאי הראשון מותנה בגיל הפרישה, אם זה גבר או אישה, ואחרי זה אמרנו לא משנה ההכנסה. אז אחרי שהגענו לגיל ועמדנו בתנאים, אז אנחנו בודקים מה ההכנסה.

אם האדם הזה אותו גבר שהגיע לגיל הפרישה, שישים ושבע זכאי לקצבת זקנה הוא צריך שוב להרוויח פחות מחמשת אלפים מאתיים שבעים ושמונה. היה והרוויח יותר, הוא זכאי לקצבת זקנה חלקית, נדבר על זה בהמשך, לא שוללים אותו לגמרי, אבל זה תלוי.

מה זה תלוי, אישה שעדיין לא הגיעה לגיל הפרישה והכנסתה לא הגיעה לחמשת אלפים מאתיים שבעים ושמונה, אז שני בני הזוג יכולים להגיע עד שבעת אלפים וגם עדיין הוא יהיה זכאי לקצבת זקנה והוא גם יקבל תוספת, תיכף נראה בגינה.

כל תלוי נוסף מדובר על ילד שיש לאותו אדם שהגיע לגיל הפרישה, יכול להיות מצב כזה עד יום שחרורו מהצבא. אז אם הוא היה נגיד י"ג וזה, יכול להיות יגיע עד עשרים ואחד או עשרים ושתיים, עדיין זה ייחשב לילד, אז פה ההכנסה תהיה הרבה יותר גבוהה. אם יש לאותו אדם הכנסה מפנסיה, מקצבה, זה לא ניקח בחשבון.

זאת אומרת, אדם שמקבל עכשיו קצבה מחברת ביטוח כי הוא הגיע לגיל הפרישה, הוא יכול להרוויח עשרים אלף שקל, זה לא ימנע ממנו לקבל את קצבת הזקנה. אם יש לו הכנסות נוספות, כמו הכנסות משכר דירה או הכנסות פסיביות כמו מריבית, בגלל זה כשאדם תובע קצבת זקנה, שואלים אותו תן לנו את המצב הבנקאי שלך.

יש לך רווחים מהבורסה, כי הכל נלקח בחשבון. פה ההכנסה שלו צריכה לעלות על חמש עשרה אלף שמונה מאות שלושים וארבע כדי לא להיות זכאי לקצבת זקנה. נותנים לו פה רווח יותר גדול. זה מבחן הכנסות. אחרי כל המבחנים האלה, בקיצור כמה מקבלים? זה אחוז מהסכום הבסיסי, יחיד יקבל אלף חמש מאות שלושים ואחד.

אם הוא יוכיח שיש לו בת זוג שלא עוברת הכנסה מסוימת, הוא יקבל תוספת בגין תלויים, זה נקרא, זה אלפיים שלוש מאות ואחד שקלים, זה שמונה נקודה תשע אחוז מהסכום הבסיסי. אם יש לו גם ילד, הוא יקבל אלפיים שבע מאות שמונים וחמש. עד שני ילדים אפשר לקבל בקצבת זקנה. זה דוגמאות אוקי? בנוסף יש עוד שני פרמטרים שמשפיעים על קצבת הזקנה, והם פרמטרים שמגדילים בצורה משמעותית, זה נקרא תוספת וותק ותוספת דחיית קצבה, תיכף נדבר על זה.

דרך אגב, אוטומטית מי שהגיע לבן או בת שמונים, הוסיפו אחוז אחד לסכום הבסיסי, במקום שבע עשרה זה שמונה עשרה נקודה שבע, וזה אלף שש מאות ושבע עשרה במקום אלף חמש מאות שלושים ואחת. עוד שבעים שקלים למי שהגיע בגיל שמונים, אם זה הוא יכול לחיות, הכל בסדר.

תוספת וותק.

כשאדם מגיע לגיל המותנה שלו, בודקים האם הוא יכול לקבל תוספת וותק לקצבת זקנה. מה זה תוספת וותק? בגלל זה כדאי לשמור פה תלושים והוכחות כי לא תמיד ביטוח לאומי הכל רשום. איך עושים את הבדיקה? בודקים מהיום שהוא השתחרר מהצבא עד היום שהוא בא לתבוע את קצבת הזקנה. בודקים כמה שנות עבודה היו לו כעצמאי או כשכיר.

על כל שנה כזאת הוא יכול לקבל שני אחוז תוספת לקצבת הזקנה. לא שני אחוז מהסכום הבסיסי, תוספת לבסיס של הקצבה, תיכף נעשה דוגמא. התקרה היא חמישים אחוז. זאת אומרת, אם אדם עבד דוגמא שלושים וחמש שנים מהיום שהוא השתחרר מהצבא עד גיל הפרישה, מגיע לו שבעים אחוז. שלושים וחמש כפול שתיים זה שבעים אחוז.

אבל התקרה היא חמישים אחוז. איך החישוב נעשה? נניח שיש לנו יחיד עם תלוי, זה עשרים ושש נקודה שש אחוז מהסכום הבסיסי שזה שבע עשרה נקודה שבע ועוד שמונה נקודה תשע, ביחד זה עשרים ושש נקודה שש, את זה מכפילים באחד וחצי, את האחוזים, לא את הקצבה בכסף. ואז מגיעים לשלושים ותשע נקודה תשע מהסכום הבסיסי שממנו גוזרים את הקצבה, זה היום שמונה שש ארבע שמונה.

הוא יקבל שלושת אלפים ארבע מאות חמישים ואחת, יש לכם את זה בטבלה. זה התוספת וותק, בסדר? זה תוספת על קצבת הזקנה הבסיסית. עכשיו, אם העובד עבד עשרים שנה, אז עשרים כפול שתיים זה ארבעים, אז יכפילו באחד נקודה ארבע. יכפילו לפי שנות העבודה כפול שני אחוז לכל שנת עבודה. או עצמאי או שכיר.

זה נקרא תוספת וותק וזה בעצם מגדיל את קצבת הזקנה בצורה משמעותית.

יש עוד דבר שנקרא תוספת דחיית קצבה. מה זה תוספת דחיית קצבה?

נניח שהגעת לגיל הפרישה הראשוני המותנה. אבל לא עמדת במבחן, עוד פעם נכשלת במבחן. לא תקבל קצבת זקנה. למה אתה מחכה? נגיד אני גבר שישים ושבע, אני צריך לחכות לגיל שבעים. אם אני מחכה לגיל שבעים ובכל הזמן הזה לא עמדתי, יכול להיות שאחרי שנה עמדתי, אני יכול לקבל גם בגיל שבעים ושמונה, ללכת לביטוח לאומי להגיד להם, הנה נכון בשישים ושבע לא עמדתי, אבל אני חולה עכשיו, הפסקתי לעבוד, אני רוצה את הכסף, אין בעיה.

כל שנה שאתה תדחה את קצבת הזקנה, מספיק תשעה חודשים, דרך אגב, בשנה, זה נותן לך תוספת דחיית קצבה. תופסת דחיית הקצבה היא חמישה אחוז לכל שנה. זאת אומרת, אם אני גבר זה חמש עשרה אחוז אם דחיתי לכל השנים. חמש עשרה אחוז על הסכום הבסיסי, לא חמש עשרה אחוז על הכסף עוד פעם, על הסכום הבסיסי.

זאת אומרת, אם היה לי נגיד שלושים ותשע נקודה תשע, את זה היו מכפילים כפול אחד נקודה חמש, הייתי מגיע לארבעים ומשהו אחוז, זה הקצבת זקנה היתה גדלה בגלל שדחיתי את הקצבה וביטוח לאומי לא שילם לי, כאילו הוא הרוויח עליי בזמן הזה, אז אחר כך אני כמובן צריך להישאר בחיים, אחרת לא יהיה לי שום דחייה. עוד דבר, נניח שהייתי במבחן ההכנסות ולא עמדתי בו.

זה חשוב לכם, אתם יודעים למה? אני אסביר לכם למה. כשמגיע אדם לגיל הפרישה, הוא שואל אתכם, תגיד לי, או כמה אני יכול להרוויח, המעסיק סיכם איתי שאני יורד עכשיו בשעות העבודה שלי בגלל מצב בריאותי, אני רוצה להמשיך לעבוד, המעסיק מסכים הכל בסדר, אני הולך לקבל גם פנסיה עכשיו, הגעתי לגיל פרישה, אני זכאי לפנסיה מהקופה. אני רוצה להמשיך לעבוד בחצי משרה, והמעסיק סיכם איתי שאני הולך לקבל ששת אלפים מאתיים שקל לחודש.

האם כדאי לי להמשיך לעבוד או שאתם מכירים את אלו שאומרים לא כדאי לי להמשיך לעבוד, מס הכנסה ייקח לי את הכל, כן מכירים את המשפט הזה מס הכנסה ייקח לי את הכל? איזה מס הכנסה לוקח את הכל?! חצי זה המקסימום. בטח לא בהכנסות כאלה. האם כדאי לו להמשיך לעבוד? אז קודם כל, האם הוא יקבל קצבת זקנה? התשובה היא כן. גם בששת אלפים מאתיים הוא ימשיך לקבל את קצבת הזקנה. יש לו אופציה לדחות את קצבת הזקנה ואז הוא יקבל תוספת דחית הקצבה אם הוא יישאר בחיים, אז יש לו את האופציה הזאת.

אם לא, הוא יכול עדיין לקבל קצבת זקנה קטנה יותר. איך הביטוח הלאומי עושה את החישוב? אז נניח אדם משתכר, דווקא לקחתי ששת אלפים מאתיים שבעים ושמונה שזה יסתדר לי. נגיד שזה הברוטו שלו, ואז הוא עבר את החמשת אלפים מאתיים שבעים ושמונה, כאילו הוא לא זכאי אבל הוא כן זכאי עדיין.

מה עושה הביטוח הלאומי, לוקח את ההפרש בין התקרה שהוא היה אמור להרוויח עד המשכורת שלו, במקרה שלי עשיתי את זה בדיוק אלף. אז הוא הרוויח אלף שקל יותר, לוקחים שישים אחוז מהדלתא הזאת. שישים אחוז זה בחוק זה שש מאות שקל. ואם מגיע לו אלף חמש מאות שלושים ואחד או אלפיים שבע מאות, תלוי, עוד פעם אם מגיע לו תלוי או לא תלוי.

אז אם מגיע ו נגיד אלף חמש מאות שלושים ואחד מפחיתים את זה את הדלתא הזאת מהקצבת סקנה ונותנים לו קצבת זקנה נמוכה יותר. המקסימום שהוא יכול להגיע זה עד עשרה אחוז ממה שהיה מגיע לו. עד לשם הוא יכול לרדת ואז לא נותנים לו כי הוא לא עמד במבחן ההכנסות, בסדר? זאת אומרת, עשיתי חשבון שאם אדם משתכר עד שבעת אלפים חמש מאות עדיין הוא יכול לקבל קצבת זקנה מופחתת, רק כשהוא יגיע לגיל שבעים הוא לא יקבל תוספת דחיית קצבה כי הוא לא דחה את הקצבה, אוקיי? הוא לא יקבל את זה כי הוא קיבל.

אם הוא ידחה את הקצבה אז הוא יקבל תוספת שהוא יגיע לגיל שבעים. נעשה דוגמא, דוגמא כוללת שמסכמת את הכל ועוד שקף קטן סיימנו ביטוח לאומי ואז נעשה דיני עבודה סעיף ארבע עשרה.

דוגמא כוללת: גבר הגיע לגיל הפרישה, תראו את הדוגמא הבאה, גבר הגיע לגיל הפרישה אבל בשל הכנסותיו דחה את קצבתו לגיל שבעים, לא עמד במבחן בסדר? לגבר יש בת זוג בת שישים, והיא מרוויחה ממשכורת ארבעת אלפים שקל. בנוסף לבני הזוג יש בן בן תשע עשרה משרת בצבא ובת בת עשרים וחמש. איזה גבר, בן שבעים ויש לו בן בן תשע עשרה אלוף מאיפה הבאתי את הדוגמא הזאת? הגבר עבד שלושים וחמש שנה בחברת בזק כשכיר.

הכנסותיו החודשיות, משכורת עשרת אלפים, פנסיה מחברת ביטוח חמש ושכר דירה חמש עשרה אלף, סה"כ שלושים אלף בחודש. חשבת קצבת הזקנה מגיע לו אם בכלל. יופי, אחרי שבעים אין מבחן הכנסות, שירוויח כמה שהוא רוצה.

אמרנו עבר, הוא דחה. אז לא מעניין כמה הוא מרוויח כל חודש. מה הוא יקבל? את הבסיסי שבע עשרה נקודה שבע הוא יקבל. בת הזוג היא עונה על ההגדרה כי היא מרוויחה רק ארבעת אלפים שקל זוכרים?! אם היא הייתה מרוויחה פה חמשת אלפים מאתיים שבעים ושמונה, הוא לא מקבל את התוספת, בסדר? ביחד הם יכולים להרוויח שבעת אלפים ומשהו שקל, ראינו את זה בשקף הקודם.

עכשיו, ילד הוא מקבל רק על הילד שמשרת בצבא. זאתי שבת עשרים וחמש הוא לא יכול לקבל, סה"כ הוא יקבל שלושים ושלוש נקודה שש, זה הבסיס לפי מצבו המשפחתי. עכשיו, יש לו תוספת וותק למה? כי הוא עבד בבזק כשכיר שלושים וחמש שנה.

שלושים וחמש שנה יקנה לו אחוז וחצי כפול אחד וחצי כי שלושים וחמש כפול שתיים זה שבעים, אבל המקסימום זה חמישים, ואז שלושים ושלוש נקודה שש כפול אחד וחצי, חמישים נקודה ארבע. מגיע לו תוספת דחיית קצבה למה? כי אמרתי בסיפור שהוא לא קיבל, הוא לא עמד במבחן ההכנסות, הוא קיבל רק בגיל שבעים. אז על זה הוא מקבל עוד חמש עשרה אחוז, ואז חמישים נקודה ארבע כפול אחד, זה נותן לו חמישים ושבע תשעים ושש, חמישים ושבע תשעים ושש כפול הסכום הבסיסי, הוא יקבל חמשת אלפים ושנים עשר שקלים העובד הזה, אם הוא הגיע לגיל שבעים. בדרך כלל, זה אלמנה ולא אלמן. אבל הסיפור הזה לא כ"כ מתאים למציאות. אז עכשיו, מה ירד לו מתשלום הקצבה? יורד לו כמובן אם הוא יחיד מאה תשעים ושש שקל. אם הוא זוג יורד לו מאתיים שמונים ושלוש.

אם יש לו זכאות להשלמת הכנסה שעכשיו הולכים להעלות את זה דרך אגב מאה ושלוש שקלים. לשכיר עם זכאות לקצבת זקנה לא מנכים מס בריאות, לכן אתם צריכים להגדיר בתוכנה, אחד שהמשיך לעבוד אצלכם, עבר גיל הפרישה, אתם שואלים אותו שאלה ראשונה: אתה מקבל קצבת זקנה או לא? אם הוא מקבל לא מנכים. אם יש תוספת בת זוג והיא שכירה מנכים גם ממשכורתה.

גם אם אני מקבל עכשיו תוספת תלוי בגין האישה ומנכים ממני מאתיים שמונים ושלוש, מהמשכורת שלה גם מנכים מס בריאות. למרות שאני מקבל תוספת. אני מקבל רק תוספת, זה לא היא מקבלת את קצבת הזקנה בסדר? אם אין תוספת כי היא מקבלת קצבה, מנכים מבן הזוג דמי ביטוח לזוג. לאישה נשואה לא מנכים דמי ביטוח מקצבת הזקנה. לא מנכים.

חיסכון ארוך טווח לילדים. זה חשוב שתדעו כי זה משהו חדש שלא היה במדינה והמדינה החליטה להפקיד כסף לטובת הילדים שלנו. בוא נאמר שזה לא נושא שהוא ספציפי לחשב שכר כי אתם לא צריכים לעשות עם זה כלום בעבודה, אבל אתם צריכים לדעת את זה, וזה חשוב גם באופן אישי שתדעו את זה, בסדר? עד שלמדתי את זה לקח לי זמן שזה חוק לא גם מורכב, אבל אני מקווה הבאתי את כל הנתונים.

חיסכון ארוך טווח לילדים זה נקרא תיקון 164 לחוק הביטוח הלאומי. המוסד, זה המוסד לביטוח הלאומי. למה נתנו לו דרך אגב? כי יש קשר בין הזכאות לקצבת ילדים לחיסכון. כל ילד שזכאי לקצבת ילדים בגינו יפקידו את החיסכון. יש קשר מובהק בין שני התחומים.

אז המוסד יפקיד בעד כל ילד שמשתלם לו קצבת ילדים חמישים שקלים לחודש. הורה שזכאי לקצבת הילדים הזאת, יכול לבקש מהמוסד לעביר גם את קצבת הילדים לאותו חיסכון, הבנו? אתם יכולים להחליט עכשיו, כל הורה מקבל קצבת ילדים, יתווסף לאותם חמישים שקלים, זה נקרא סכום החיסכון הנוסף. הלאה.

בכל שנה, באחד במרץ יקבל אותו הורה דוח מאותה חברה שתנהל את כספי החיסכון, זה ייצא מכרז לעניין הזה, המדינה תוציא מכרז לאיזה גוף לאיזה קרן גדולה, שתנהל את כספי החיסכון, ואתם תקבלו בראשון במרץ כל חודש דוח כמה כסף יש באותו חיסכון. אם הילד לא משך את הכסף עד גיל שמונה עשרה בתנאים מסוימים תיכף נראה, הגיע גיל שמונה עשרה, זה מועד הזכאות הראשון למשיכת הכסף על ידי אישור ההורים.

המועד הראשון יהיה בגיל שמונה עשרה. אם נמשך בגיל שמונה עשרה אוטומטית הביטוח הלאומי יוסיף עוד חמש מאות שקלים למה שהצטבר שם, הבנו? מעולה. מועד הזכאות הראשון הוא גיל שמונה עשרה. יכול אותו ילד באמצעות הוריו לא למשוך את הכל, למשוך רק חלקית. אין בעיה עם זה.

המועד הבא למשוף את הכסף יהיה עשרים ואחד. גם בגיל הזה הוא יכול למשוך. אם הוא דוחה זה כמו תוספת דחיית קצבה, תוספת דחיית חיסכון, המוסד לביטוח לאומי יפקיד עוד חמש מאות שקלים על הסכום הזה. אם הוא ימשוך חלקית אולי זה יהיה חלקי, לא יודע.

חיפשתי סעיף בחוק שאומר מה יקרה אם אני ימשוך חצי אז גם תתנו לי את החמש מאות או רק חלק, אין פתרון לזה. ניתן למשוך את הכסף לפני גיל שמונה עשרה. את אותם כספים שנחסכו בשל מצב בריאות בלבד העלול לפגוע בחייו, בגופו, בנפשו של הילד ולטובת מימון צרכיו הרפואיים, כתוב בחוק שהכסף יועבר ישירות לאותו מוסד שמטפל בילד, זה בכלל לא יעבור דרך ההורים. תחילת הפקדת הכספים הם רק מראשון לינואר שבע עשרה.

אבל, ישולמו הפרשים מראשון למאי חמש עשרה עד דצמבר שש עשרה אוקי? זאת אומרת כאילו כבר יש לנו כסף בקופה חברה, עוד לא הפקידו אותם, אבל הם בקופה בסדר? הם ישולמו כתוספת לאותם חמישים בהפרשים חודשיים שווים עד שלושים ואחד לדצמבר תשע עשרה. עשיתי את החשבון, יצא לי בערך כל חודש יפקידו לנו מאה שלושים ושלושה שקלים עם ההפרשים עד דצמבר תשע עשרה, ומינואר עשרים זה יחזור לאותם חמישים שקלים צמודים למדד.

החמישים שקלים יוצמדו למדד ממאי חמש עשרה עד כל שנה בהתאם לשיעורי המדד. המדד יורד, רק שלא יפקידו לנו ארבעים ותשע. הכל רטרואקטיבית מראשון למאי חמש עשרה, אתם לא רואים את הכסף, זה יתחיל להיות מופקד רק בראשון לינואר שבע עשרה. בשנת אלפיים ושש עשרה יצאו מכרזים לגופים שינהלו את הכספים האלה שהמדינה תפקיד. מדובר במיליארדי שקלים מן הסתם בגין כל ילד. אז הכסף הזה יוצמד לאיזשהו משהו, וזה בעצם תהיה תכנית חיסכון לאותו ילד.

תזכרו שאתם יכולים להפקיד גם את קצבת הילדים לאותו חיסכון, אתם לא חייבים. כשאני קראתי את החוק עצמו ואתם יודעים שקשה לפצח חוק, יש לי מלא שאלות, יש מלא בעיות, אבל בוא נלמד רגע את הדברים הבסיסיים, אל תשאלו אותי שאלות טכניות, כי יכול להיות שהדברים יתוקנו בעתיד, אבל כרגע זה המצב.

בנוסף, עם זה נסיים את הפרק הזה, בנוסף הגדילו את קצבת הילדים. כבר בעשרים לדצמבר, כמה נשאר עד העשרים לדצמבר, ארבעה ימים, פתאום תראו בבנק כסף גדול יותר ממה שקיבלתם בעבר בגין קצבת הילדים. קצבת הילדים המוגדלת היא מחולקת לשני מצבים. לילדים שנולדו עד שלושים ואחד למאי אלפיים ושלוש ולילדים שנולדו בשקף הבא זה זה, מראשון ליוני אלפיים ושלוש. עשו אבחנה בין שני סוגי הילדים האלה, נקרא לפי תאריך לידתם.

אז הקצבה החודשית המוגדלת תהיה מאה חמישים שקלים לילד ראשון, אבל בגלל שההגדלה היא מהראשון למאי חמש עשרה גם לנושא קצבת הילדים, כמו החיסכון, אז ישלמו תשלום רטרואקטיבי של שבעים שקלים.

מי שיש לו ילד אחד, והוא נולד עד מאי אלפיים ושלוש, אמור לראות מאתיים עשרים שקלים בעשרים לדצמבר. מי שיש לו ילד שנולד אחרי יוני אלפיים ושלוש גם אמור לראות על הילד הראשון מאתיים ועשרים, אבל איפה ההבדלים? תשימו לב, פה יש לי בילד שלישי למשל, זה מאה שמונים ושמונה ומאה ושתיים עשרה, ושלוש מאות שלושים ושש תשלום רטרואקטיבי. מי שנולד אחרי אלפיים ושלוש הסכום יהיה גבוה יותר, הרטרואקטיבי יהיה גבוה יותר, וגם אם תסתכלו פה בילד רביעי, מי שנולד עד אלפיים ושלוש, זה שלוש מאות שלושים ושש, להבדיל מאה שמונים ושמונה בילד רביעי שנולד אחרי יוני אלפיים ושלוש.

זאת אומרת, אלה יהיו שיעורי הקצבה החודשית החדשים המוגדלים פלוס תשלום רטרואקטיבי לגבי ממאי חמש עשרה עד עשרים לדצמבר חמש עשרה ששמה קצבת הילדים תוגדל.