אני אדבר היום על שני נושאים, אחד, תעודות מחלה וזה בקשר לשינוי שעומד להיכנס תוך זמן קצר בתקנות דמי מחלה בעניין תיאור המחלה בתעודה. והנושא השני הוא תאונות דרכים, מי משלם, האם משלמים, למה הם נחשבות וכולי וכולי.

הנושא הראשון הוא השינוי בתקנות דמי מחלה וכיצד נוהגים בתעודות מחלה חשודות.

אני יכול להגיד לכם שכל תעודות המחלה חשודות ותכף אני גם אראה לכם על מה אני מדבר. ואם למישהו היה ספק, תעודות המחלה הקצרות לא שוות את הנייר שהם כתובות עליו. זה לא סתם הצהרות, אני תכף אוכיח גם מה שאני מדבר. ותכף אני גם אסביר למה העניין הזה של הורדת, או למה הורידו את הפריט הזה של תיאור המחלה עצמה, למה הורידו אותו מהתעודות. יותר נכון יורידו אותו מה-15 בנובמבר.

חלק גדול מהרופאים כבר הורידו אותו מזמן. ומה ארגון צריך לעשות בעצם עכשיו? אני צריך להבדיל בין הארגונים האמיצים שיש להם כוח להתמודד עם דברים כאלה לבין ארגונים פחות אמיצים אבל משהו בתרבות הארגונית צריך להשתנות, זה ברור.

חוק דמי מחלה, חוק דמי מחלה מגדיר מחלה ובעקבותיה גם את כל התשלומים: "אי כושרו הזמני של העובד לבצע עבודתו הנובע על פי ממצאים רפואיים", על פי ממצאים רפואיים.

כלומר, כל המנהגים היפים האלה שקיימים במגזר הציבורי של ימי הצהרה וכן צריך תעודה או לא צריך תעודת מחלה, נחמד מאד אבל מעסיק הרי רשאי לוותר על זכותו איפה שהוא רוצה, העובד לא יכול לוותר על זכותו אף פעם. ומעסיק שמעדיף לשלם גם בלי תעודות מחלה, אולי לאור השינויים עכשיו הוא גם צודק, חבל על הזמן.

חוק דמי מחלה גם מסמיך את השר, אני לא כתבתי פה איזה שר כי זה משתנה כל שנתיים, שר העבודה, שר המסחר והתעשייה, שר הכלכלה וכולי. כרגע שר הכלכלה, רשאי להתקין תקנות בדבר נוהלים הכרוכים בקבלת דמי מחלה לרבות מסירת פרטים וראיות למעסיק.

כלומר, למעסיק יש איזה זכות לקבל משהו, מה? תכף נראה בתקנות. ויש לנו גם את סעיף 10 לחוק: "עובד שבתקופת מחלתו עבד למעשה בשכר או בתמורה אחרת, לא יהיה זכאי לדמי מחלה עקב אותה מחלה".

אתם תחפשו בפסיקה תמצאו אולי שלושה מקרים של פסקי דין שבהם בתי הדין אכן שללו דמי מחלה מעובד שהתברר שהוא עבד במקום אחר. פעם או פעמיים גם שללו ממנו אפילו את הפיצויים. בדרך כלל זה לא עולה בכלל והעוקץ הכי גדול הוא שבא נניח שעובד הציג לי תעודת מחלה לשבועיים, התברר לי שהוא עובד במקום אחר, ניצלתי אני כמעסיק את זכותי ולא שילמתי לו דמי מחלה, אולי אפילו הורדתי לו את דמי המחלה, עכשיו השאלה הגדולה היא: מה קורה עם ימי המחלה האלה? נרשמים לו כימי מחלה בכל זאת או עומדים שוב לזכותו?

אין לנו תשובה על זה. למה? אמרתי לכם, בקושי יש פסיקה. אבל תראו את המצב האבסורדי, תפסתי את העובד מרמה אותי, הוא בזמן מחלה עובד במקום אחר. יתכן מאד שאני מוחק לו את ניצול דמי המחלה ומוחק לו את התשלום והוא נשאר עם יתרת ימי המחלה הגבוהה. תקנות דמי מחלה, הנה לנו התקנות שבהן כתוב מה בעצם צריך, מה העובד צריך לעשות כדי לשכנע את המעסיק שהוא היה חולה? אגב, כל פעם שאני אומר מעביד תקנו אותי כי כידוע לכם, המושג מעביד נפסל והיום יש רק מעסיקים.

"עובד הנעדר מעבודתו עקב מחלה, ימסור למעסיק הודעה על כך תוך שלושה ימים מהיום הראשון להיעדרו". החוק הוא מ-1975. ב-1975 אני זוכר בערך בתקופה ההיא בארגון גדול שעבדתי בו, חילקנו לעובדים גלויות מבוילות ועל הגלויה היה כתוב: "אדון מעסיק, ברצוני ליעדך שאני חולה ולא אוכל לבוא לעבודה" כי דרך אחרת להודיע על זה כמעט ולא היתה. לחלק גדול מהאנשים לא היה טלפון.

הערה מהקהל: ואז הדואר הגיע תוך שלושה ימים.

ואז הדואר הגיע בשלושה ימים, כן. כי הפרדות הלכו יותר מהר מה. היום זה כמובן מצחיק כי למעשה אין דבר יותר קל מאשר להודיע למעסיק. התקנה לא השתנתה.

"יודיע תוך שלושה ימים מהיום הראשון להיעדרו על התקופה המשוערת שבה לא יהיה מסוגל לעבוד". הלאה, "ההודעה תימסר על ידי העובד או מטעמו", עד כאן נהדר.

עכשיו שימו לב לעוקץ "ובלבד שהמעסיק הביא לידיעת העובד את חובתו לקיום תקנה זו". כרגיל, העובד לא צריך לדעת כלום. אני צריך להביא לידיעתו, ככה אומרת התקנה. להביא לידיעתו. מה זה להביא לידיעתו? או להכניס לו בחוזה עבודה או לכתוב איזה הודעה כללית לעובדים או לשים מודעה באיזשהו מקום או להכניס לו בתלושי השכר כל חודש. באיזושהי דרך אני חייב לעשות את זה ואם לא עשיתי את זה, העובד לא חייב לי כלום. אגב, אם אתם תוהים מה דינו של עובד שלא טרח למסור את ההודעה למרות שאמרו לו, תירגעו, שום דבר לא יקרה. אין שום סנקציה נגדו.

שתיים, תעודת מחלה, "עובד הפונה למעסיק לקבלת דמי מחלה בעד ימי היעדרו ימציא תעודת מחלה" זה הנוסח המקורי ואני באמת מבסוט שכותב התקנות היה לו חוש הומור מפותח כי הוא דיבר על להמציא וזה פחות או יותר המצב היום.

כמובן שהתקנה מדברת על "יתן למעסיק" אבל "ימציא" זה ביטוי מאד מאד מוצלח. "ימציא תעודת מחלה מאת רופא, חתומה בידו שבה מצוינים הפרטים דלקמן". כלומר, אנחנו צריכים לקבל פרטים כי אם לא, תעודת המחלה אינה תקפה. ומה אנחנו צריכים לקבל: "שם החולה ומספר זהותו, אבחון המחלה" נמחק מה-15 לנובמבר. כל הסיפור הזה של "המחלה" איך זה? the disease is documented וכו' וכו' הפך לחוקי לחלוטין. חוקי לחלוטין.

"התקופה בה לא היה העובד מסוגל לעבוד עקב מחלה, אם עדיין לא מסוגל לחזור לתקופה המשוערת, שם הרופא ומענו, תאריך הוצאת התעודה". שוב, התקנות הן ישנות, לא טרחו לעדכן. לא התייחסו למקרה של חתימה אינטרנטית שמביאה למצב מאד מעניין, אני לא ראיתי את הרופא, אין לי מושג איך הוא נראה, הרופא לא יודע איך אני נראה, אבל תעודת מחלה יש.

תכף אני גם אסביר לכם למה זה. עכשיו שימו לב שוב, התקנות הם מ-75 והם לא תוקנו. "עובד החבר בקופת חולים ימציא תעודת מחלה מאת קופת החולים". אם אתם זוכרים, מ-1995 כל אדם בישראל חייב להיות חבר בקופת חולים כלשהי, עד שנת 94 היו עשירים, אני לא יודע מי, שבכלל לא היו חברי קופת חולים. התקנות עד עצם היום הזה מבדילות בין שני מקרים.

מי שמביא תעודה מרופא קופת חולים שזה קדוש ובין מי שמביא תעודה מרופא אחר. כלומר: אם מישהו הולך לפרופסור הכי מפורסם בארץ ומשלם לו הרבה, הוא מקבל ממנו תעודת מחלה, לא טוב. עכשיו לך לרופא המשפחה, תביא ממנו, זה קדוש. "התעורר ספק אצל המעסיק לגבי תוכן של תעודת מחלה שלא ניתנה לפי תקנת משנה ב'" לא כל ידי רופא קופת חולים, "הוא רשאי להעמיד את העובד לבדיקה רפואית ועל העובד להיענות להזמנת המעסיק ולהיבדק".

שימו לב, תקראו את זה עכשיו הפוך. כאשר הוא מביא תעודה מרופא קופת חולים קדוש. המעסיק לא יכול לזמן אותו לבדיקה. כשכל נהגי הרכבת הקלה החליטו פתאום שהם חולים, המעסיק לא רשאי לזמן אותם אליו.

השופטת שמה עשתה משהו בניגוד לחוק, טוב בניגוד לחוק, אני עוד אגיע לזה. אבל המעסיק לא יכול לזמן אותם לרופא מטעמו. למה? כי התעודות הן תעודות של קופת חולים. לעומת זאת הוסיפו לנו תקנה חדשה עכשיו. אתם יודעים מה? נסביר מה קרה פה.

הרופאים טוענים כבר מזמן שיש פה פגיעה, לא רק הרופאים, שיש פה פגיעה בפרטיות. כי לעיתים קרובות המחלה שבה חולה העובד לא נוגעת לעבודה, לפעמים היא גם לא נעימה. תסלחו לי על הדוגמאות: מחלת מין או טחורים, לא שיש משהו משותף ביניהם. לא חשוב. אבל יש דברים שהם לא נעימים.

אני לא מדבר על בעיות נפשיות, אני לא מדבר על כל מיני, נעזוב את זה. אבל הטענה היתה שזה פוגע מאד בפרטיות של העובד. חוץ מזה אדון מעביד, מה אכפת לך מה יש לו? אני טוען שאדון מעביד בהחלט אכפת לו מה יש. מכיוון שאם אני מדבר על עובדי מטבח אז אני צריך לדעת אם זה וירוס בקיבה, ואם זה עובד בתעשייה אז אני רוצה לדעת אם יש לו בעיות גב וכולי וכולי וכולי. אבל הוחלט שחופש הפרטיות, זכות הפרטיות עולה על זכותו של המעסיק.

התקנות האלה הובאו לפני שנה לוועדת העבודה של הכנסת, אבל בווריאציה קצת אחרת. מצד אחד הורידו את אבחון המחלה, מצד שני רצו להכניס הוראה שאומרת שהמעסיק רשאי תמיד לזמן את העובד לרופא מטעמו.

יו"ר וועדת העבודה של הכנסת היה חיים כץ, היום שר, איך אני אגיד את זה בעדינות? הוא יו"ר וועד העובדים של התעשייה האווירית נדמה לי עד עצם היום הזה. הוא אמר: "על גופתי המתה. אתם רוצים להוריד את האבחון? מצוין. שהעובד יצטרך לבוא לבדיקה אצל המעביד? בשום אופן לא". נרתעו והורידו את זה.

עכשיו העבירו את זה שוב, לא הכניסו את ההוראה הזאת שחיים כץ התנגד לה, במקום זה הכניסו משהו שאנחנו עוד לא יודעים איך לאכול אותו כי הוא ייכנס לתוקף ב-15 בנובמבר ואין כמובן שום פסיקה לגביו. והתקנה החדשה אומרת כך: "אין בהוראות תקנות אלה" כלומר, שלא צריכים להציג את האבחון וכולי "כדי לגרוע מהוראות כל דין או הסכם" שימו לב, דין או הסכם.

אני יכול גם להסכים עם העובד שהוא כן חייב לתת לי אבחון מחלה, "הקשורות למסירת אישורי מחלה על ידי העובד מבחינת כושרו הזמני הנובע על פי ממצאים רפואיים ומצב בריאות לקוי".

מה זה אומר, אנחנו עוד לא יודעים. כנראה מה שזה אומר שכאשר העובד בא ומציג אישור מרופא תעסוקתי שהוא מוגבל בעבודה, הרופא התעסוקתי בכל זאת חייב לציין במה מדובר.

ההיגיון גם דורש את זה כי אם נניח, אם העובד פסול לחלוטין לעבודה, לא מסוגל לעבוד, אין בעיה, באמת לא מעניין אותי ממה. אני מדבר כעת מהצד המשפטי לא מהצד המשאבי אנושי, כן? לא מעניין אותי. לא מסוגל לעבודה, תהיה בריא שלום תודה.

הוא מסוגל לעבודה במגבלות מסוימות, אז כדי לדעת לאיזה עבודה הוא מסוגל והרי כללי השימוע קובעים שאני חייב לבדוק אם הוא מתאים לעבודה אחרת לפני שאני שולח אותו הביתה. שם כנראה אני בהחלט יכול לדרוש מרופא תעסוקתי או ההיגיון אומר שהוא יתן והוא יגיד: "הוא לא מסוגל לעשות א-ב-ג" "הוא לא מסוגל להרים משאות, הוא לא מסוגל לעמוד הרבה זמן, הוא לא מסוגל לנסוע ברכב פרטי לעבודה".

תכף נראה שגם זה יש. אוקי? המעניין הוא שהתקנה מדברת דין או הסכם. כלומר, ניתן בוודאי בהסכם קיבוצי אולי גם בחוזה אישי, להכניס סעיף שאומר שעובד מוותר על זכותו לחיסיון רפואי, מוכן שיחשפו את זה. אני יכול לראות מקומות שבהם בית הדין לעבודה יקבל את זה בקלות, באותם מקרים שבהם העבודה יכולה לסכן את בריאותו של העובד במודע. כור אטומי, רעלים.

תקראו פעם את רשימת העבודות האסורות לנשים בחוק עבודת נשים, עבודה עם ארסניק וכל מיני דברים איומים ונוראיים שפוגעים בפוריות של האישה. אני אבסס את מה שאני אומר, ואני מדבר על אלה שבדיוק כאשר המפעל יצא לחופשה מרוכזת בסוכות, הביאו בדיוק תעודת מחלה בדיוק לאותם שבעה ימים. ואני מדבר על אלה שיום אחרי שהוזמנו לשימוע הביאו תעודת מחלה.

שאלה מהקהל: מה זה מפריע לך בתור מעביד?

תשאל בסוף. אולי תחשוב על מה שאלת מה זה מפריע לי בתור מעביד, מעסיק סליחה לא מעביד.

אוקי, כולכם מכירים את המשפט הזה מתעודות עבודה "אישור זה אינו בתוקף עבור מוסדות משפטיים, צבאיים ומשרדי ביטחון". בעברית פשוטה: הנייר הזה לא שווה כלום.

מאיפה צצה ההגבלה הזאת? ובכן מסתבר שיש לנו חוק עתיק יומין, פקודת הראיות. כשכתוב פקודה, פירושו שזה מהחוק המנדטורי, שאומרת כך: "בית משפט רשאי לקבל כראייה בכתב", אני מחקתי את הדברים שלא נוגעים כרגע לעניין שלנו תעודה של רופא על מצב בריאותו של אדם. נחמד. אבל שימו לב מה אומר החוק: "תעודת רופא שהוגשה כראייה לבית משפט דינה כדין עדות בשבועה". ואני מחקתי את ההמשך "לפי חוק הסדר הדין הפלילי".

כלומר, רופא שנותן ביודעין תעודה שאינה נכונה עובר עבירה פלילית. איך פותרים את הבעיה? "זה לא לבית משפט, לא למשרד הביטחון ולא למוסדות". גמרנו, פה מותר לכתוב מה שאני רוצה, פייסבוק. כתבתי מה שמתחשק לי. "כל חוות דעת וכל תעודת רופא יכילו הצהרת המומחה הרופא כי הוראות סעיף זה ידועות לו" הוא צריך לכתוב: "כתבתי את התעודה הרפואית הזאת במודע כאשר אני יודע מה המשמעות שלה".

אתם תראו וודאי את המצגת, יש לכם פה את הנוסח "אני החתו"מ מעיד, תעודה זו ניתנת על ידי להגשה כראייה לבית משפט וכולי וכולי" עדות בשבועה או יותר נכון תצהיר בבית משפט עם כל מה שמשתמע מתצהיר כוזב. עכשיו תראו, כשאתם מקבלים תעודה חשודה, תעשו תרגיל מעניין, תפנו לרופא ותשאלו אותו אם הוא לא טעה. אין רופא שטעה. רופא לא טועה.

מה כן יקרה? בפעם הבאה שאותו חולה יבוא לאותו רופא הוא יגיד: "רגע, איפה אתה עובד? שמה? לא תודה. לא רוצה להתעסק איתם". מניסיון עשיר אני אומר לכם, אישי אני אומר לכם זה עובד. לא כעובד, כמנהל משאבי אנוש. לעניין מחלות בני משפחה, נדרשים שני דברים: אישור רפואי, אותה תעודה והצהרה של העובד כי בן הזוג לא נעדר מעבודתו, מי המעסיק של בן הזוג, סך הכל ימי היעדרות בגין מחלת שני בני הזוג בשנת הלוח. נמסר העתק הצהרה למעסיקו של בן הזוג.

כלומר, יש איזה ניסיון להגביל קצת את השימוש במחלות משפחה. אגב, הניסיון מראה שהשימוש בתעודות האלה הוא די נמוך, די נמוך, הזכות היא גם לא מי יודע מה. עוד הערה אחת, גם אם יש לעובדת חמישה ילדים הזכות שלה היא שמונה ימים בשנה בלבד.

אני לא מדבר על חס וחלילה על ההמשך שאותו סעיף "כאשר מדובר על מחלות ממאירות" שם אני בכלל לא, לא מטרת ההרצאה הזאת. "אצל הורה או בן זוג נדרשת הצהרת העובד שאף אח/אחות אחר לא ניצל את הזכות וכן אישור מאת הרופא המטפל בדבר היות החולה" שימו לב, זה ביטוי שחוזר הרבה, מקורו בחוק הביטוח הלאומי "החולה תלוי לחלוטין בעזרת הזולת לביצוע פעולות יומיום. לבישה, אכילה, שליטה בהפרשות, רחצה וניידות עצמית בבית".

בן אדם שלא מסוגל לצאת מהמיטה. זה לא שלאבא או אמא של העובד יש שפעת. ספק גדול האם זה יכסה מקרה. סליחה, ברור שזה לא מכסה מקרה כאשר ההורה נמצא בבית אבות, כי אז יש מי ש. ספק גדול, יש שם איזה בעיה בניסוח, האם זה חל כאשר ההורה נמצא בבית חולים. שם יש קצת בעיה בניסוח. אוקי.

עכשיו אני לא יודע אם אתם מצליחים לקרוא את האישור מחלה הזה, אישור מחלה שהעביר לי איזה מעסיק, כמובן מחקתי את ה, ותראו למה אני אומר שזה אישור מחלה חשוד. ראשית, זה אישור אינטרנטי. אישור אינטרנטי הוא חוקי לחלוטין. אבל כפי שאתם רואים, הרופא לא חתם פה. למעלה השתבש לי קצת כי רציתי למחוק את קופת החולים, אתם רואים שזה, יש לזה תעודת כשרות. עכשיו שימו לב, הרופא גר בנשר, נשר מי שלא יודע, ליד חיפה. הכתובת, המפעל הוא באשדוד, הכתובת בתעודת המחלה היא תל אביב יפו, הכתובת שהעובד הצהיר ב-101 היא באר שבע.

כל ניסיונותיי לבדוק אצל הרופא מה קרה פה בדיוק, עלו בתוהו. שתיקה גמורה. אגב, אני לא כתבתי לרופא "אתה לא בסדר". כתבתי לרופא: "הגיע לידנו תעודת מחלה זו ואנחנו חושדים שהיא הוצאה בלי ידיעתך". נכון שאני נימוסי? שום תגובה. מה שאומר, אם זה היה תעודה מזויפת, הרופא היה קופץ מיד. רופא בנשר נתן אישור מחלה diagnosis is documented ל-13 ימים לבן אדם שעובד באשדוד וגר או בבאר שבע או בתל אביב.

הערה מהקהל: הכתובת של אמא שלו באר שבע.

יכול להיות אבל הוא נשוי ואב לשלושה. חוץ מזה יתכן מאד, יתכן שזה כשר לחלוטין. עכשיו שימו לב לתאריך, 8/9 כאשר הוא גומר להיות חולה ב-16/8. אוקי? זאת תעודה שצריכה להדליק אור אדום.

הערה מהקהל: אבל רוב התעודות מתקבלות גם בדיעבד. אני מקבלת המון תעודות של בדיעבד.

הו, טוב שאמרת אני. עכשיו תראו, ארגון יכול להתנהג כמו שחברנו פה הציע ולהגיד: מה זה אכפת לי? הביא תעודת מחלה, אני משלם. יש מגבלה על מספר ימי המחלה שמגיע. זה שהוא קצת מפריע לי בעבודה, קצת מפריע לחבריו האחרים, קצת מעמיס, לא מעניין אותי, לא בעיה בשבילי. ארגון גם יכול להגיד: סליחה, אני חושב שאם אני משלם לבן אדם משכורת הוא גם צריך לעבוד. אני באמת מצטער על ההצהרה מרחיקת המשמעות הזאת אבל נדמה לי שההגינות היא לשני הצדדים. תראו בבקשה את האישור הרפואי הזה.

הערה מהקהל: 13 יום גם צריך להחשיד, מעבר ל-13 יום ביטוח לאומי משלם.

מחלה? אף פעם. טוב, בואו תראו אישור רפואי מסוג אחר של עובד גאון, עובד גאון.

העובד הזה נאלץ לנסוע בהסעה כל יום. הסעות כידוע לכם יוצאות מוקדם ומגיעות מוקדם ולא נוסעות ישר כי אנחנו נוסעים הרי, ועוצרות בכל מיני תחנות וכולי. הלך לרופא וקיבל ממנו אישור כזה, אני מתנצל בשם הרופא על השגיאות בעברית: "מדבריו ידוע שמגיל קטן סובל ממחלת ים". שימו לב, "מדבריו ידוע". "טיפול בעזרה בתרופות ללא עזרה מלאה אבל יש תופעות לוואי. כשהנ"ל נוהג, מרגיש הרבה יותר טוב". אבחנה אין, הערות: נא לאשר לנ"ל נסיעה באוטו פרטי למקום העבודה. כלומר: תורידו אותי מההסעה, תשלמו לי נסיעות. חד וחלק. גם זה קורה.

דעתי: סע במה שאתה רוצה. קיימת הסעה, היא עומדת לרשותך, לא תקבל אגורה אחת נוספת. עכשיו, כמובן ההערה למטה: "הנתונים אשר באישור זה מבוססים על הרישומים בכרטיס הרפואי על שמו של הנ"ל. יישומים אלה הם בחלקם מידע שנמסר לרופא המטפל כל ידי החולה". כלומר, סיפרתי לו את מה שאני רוצה. אתם יודעים איך מתקבלים היום לתכנית ריאליטי. אמא מתה, אבא היה חולה ושיכור, סבתא היתה אני לא יודע מה. זו דרך פשוטה להתקבל לתחרות שירה, כן? אז הנה יש לכם פה אותו דבר. מספרים לרופא. "קופת חולים, הרופא ועובדיה אינם אחריות לאמיתות העובדות שנרשמו להלן". כל הכבוד לתעודה. זה נכנס, עשיתי את זה פה יותר ברור, חבל שלא היה את זה מיד. ושאלה שנשאלתי השבוע, נעבור לפרסומות.

אני עונה להרבה מאד מהלקוחות שלי במייל על כל מיני שאלות שהם שואלים, ומנהלת משאבי אנוש בתום לב גמור שולחת לי את השאלה הזאת שאני התפוצצתי כשראיתי אותה. "בסוף שבוע זה יש לי טיול מפעלי חמישי עד שבת, האם עובדים בחופשת מחלה יכולים להשתתף?" אתם מבינים, לעבודה הוא לא יכול להגיע, לטיול כן. "איך אני רושמת להם את יום חמישי, האם כמחלה?" מה פתאום כמחלה? הוא בא, הוא היה בטיול. זה יום עבודה לכל דבר. הרי אנחנו רוצים שאם תהיה לו תאונת עבודה, תאונה, זה ייחשב כתאונת עבודה. וזה לא יכול להיות יום חופש, זה חייב להיות יום עבודה.

שאלתי אותה: "תגידי לי, תקראי עוד פעם מה שכתבת". אז היא כתבה לי: "אחד מהם יש לו בעיה בכף רגל, לא יכול לנעול נעל בטיחות אך יכול להגיע לטיול בסנדל פתוח. שני נמצא בפיזיותרפיה בכתף, לא יכול לעבוד במכונה אך יכול לצאת לטיול". סליחה, מה לא בסדר בזה? רבותי, זה היגיון עקום לחלוטין של מנהל משאבי אנוש.

עכשיו א' בואו נראה את המשמעות. קודם כל זה תקדים כי מהיום והלאה אתה מכריז שלמעשה, שנית זאת עבירת משמעת כי הוא מרמה אותך. שלישית, אם באמת תהיה בעיה והוא חס וחלילה ייפצע תוך כדי, ייפצע כמובן בחופשה, לא מפעילות ששייכת לעבודה, אתם רואים את חברת הביטוח משלמת מיד בלי שום בעיה ופותרת לכם מיד את הבעיה. אז גם זה קיים.

נתוני היעדרויות: אתם תכף תראו שכמעט ואין לנו נתונים ברורים. חשבים עשו סקר שכלל 40,000 עובדים חודשיים, חודשיים, והגיעו לשישה נקודה משהו ימי מחלה לעובד בשנה. מותר לו הרי 18. עוקץ מערכות הגיעו ל-2.15 אבל הם בדקו חברות בתעשייה.

והמסקנה המעניינת היא שעובדים בכירים נעדרו יותר מפאת מחלה בכל הענפים. וככל שגיל העובד עולה הוא נעדר פחות בגלל מחלה. אם הייתם צריכים עד עכשיו איזושהי הוכחה למה כדאי לקבל עובדים ועובדות מבוגרים, במדינת ישראל מעל 45 הוא מת, לא קיים. ומחלות בני משפחה הם 1% מכלל ההיעדרויות. הנתונים האלה הם לא כל כך משכנעים.

היה יותר מעניין אותי אם מישהו היה עושה מחקר והיה מראה איזה אחוז מחלה מבוצע על ידי איזה אחוז עובדים. ואז הוא היה מקבל שאחוז קטן של העובדים משתמש באחוז גבוה מאד של ימי המחלה. שוב, כשאני אומר את זה, חלק באמת חולים וחלק, ריפאתי כבר עובדים, אני מוכרח להודות. ריפאתי כבר עובדים. קראתי להם והסברתי להם: "תראו זה לא ילך ככה, או או" ואיכשהו אנשים הבריאו. טוב, זה אתם יודעים, את זה אתם מכירים.

ועכשיו תראו למה הייתי כל כך ציני קודם: "מאה אחוז מהנבדקים בישראל שביקשו אישורי מחלה קיבלו אותם". לא יודע אם זה קורה לכם, אני הייתי צריך, הלכתי לרופא משפחה שלי, אני עצמאי כבר הרבה שנים. והרופא עסוק, טרוד, יש לו לפי הלוח 5 דקות בשבילי. הוא אפילו לא מרים את הראש מהמחשב שהמסכן מתפעל עם שתי אצבעות. הוא אומר לי: "כן, אתה צריך תעודת מחלה?" אני אומר לו: "ד"ר, תרים את העיניים. אני חולה". הוא מסתכל אלי ככה, אומר לי: "אה, בסדר. שב שב." הוא גם בדק אותי.

מבקשים שהרופא ישמש כחוקר אך בפועל רוב הרופאים מקבלים את מה שהמטופל מבקש אלא אם זה חורג מגבולות הטעם הטוב. מה זה הטעם הטוב? אני לא יודע.

ההסתדרות הרפואית ממליצה להרחיב את השימוש בימי הצהרה תוך מתן תמריצים למי שאינו מנצל ימים אלה. כלומר: מעביר את הבעיה למעסיק. אומר: עזוב אותי כרופא. אני לא מטפל בחולים. אני לא מטפל בחולים. אני אתן לכם פה את, יותר מאוחר את ההנחיות המלאות, אני לא אתעכב עליהם. הנחיות קופת חולים כללית. למה הבאתי כללית? משתי סיבות. א' הם הכי גדולים, ב' לא הצלחתי למצוא את ההנחיות של הקופות האחרות. ותראו שני דברים: "למחלות עונתיות קצרות מועד כגון: דלקת בדרכי הנשימה העליונות, גסטרו-אנטרטיס", 4192 למי שמכיר את הקודים "או לתלונות סובייקטיביות" סובייקטיביות "על מחושים ללא בדיקה, מוצדקת המלצה על מנוחה למספר ימים".

סליחה, אם זה ככה אז באמת למה הוא צריך לבוא לרופא? למה לא מספיק טלפון: "ד"ר, אני חולה", כן הגששים. "רופא משפחה ורופא ילדים רשאים לתת אישור על ימי מחלה של עד 21 יום. במידה ותעודת המחלה נרשמה על סמך רופא יועץ או סמכות אחרת צריך לכתוב את זה בתעודה". אני מתייחס לזה לגמרי אחרת, לתעודת מחלה שבה כתוב שהאיש אושפז או שהוא עבר ניתוח, לתעודת מחלה שרופא משפחה נתן לכמה מותר לו? ל-20 יום עם "בלתי מוגדר".

פסיקה: בקושי הצלחתי למצוא 4 או 5 פסקי דין שמתייחסים למקרים ארצי ואזורי, שמתייחסים למקרים שבהם עובדים הציגו תעודות מחלה או לא הציגו תעודות מחלה אלא פשוט טענו שהם חולים. אבל תראו בכל זאת שלא הכל אבוד אם יש לך מספיק אומץ להילחם בתופעה.

בית הדין הארצי שלל פיצויי פיטורים לעובד שטען והציג אישור רפואי, הציג אישור רפואי כי אינו מסוגל לעבוד ועבד במקום אחר. גם דמי המחלה נשללו ממנו, זה ברור לפי סעיף 10.

בית הדין הארצי: מעסיק החושד כי בתעודת מחלה יש פסול, רשאי לפעול להזמתה של התעודה. פה אני רוצה קצת להרחיב לספר לך מה קרה. מדובר בקבוצה שאף פעם לא שובתת, עובדי נמל חיפה. הנתבים שבלעדיהם הרי אי אפשר לעשות כלום כי אין נתב אתה לא יכול להכניס את הספינה לנמל, הודיעו שהם חולים, כולם ביחד חולים. הנמל לא עשה כלום, כעבור חודשיים הודיע להם שהוא לא משלם להם דמי מחלה ובזה נגמר העניין. הם הגישו תביעה לבית הדין לעבודה. אמר בית הדין לעבודה: "הרי לא עשית כלום". אומר המעסיק: "סליחה, מה יכולתי לעשות. הרי אני לא יכול להפנות אותם למישהו אחר". "אז תודיע להם מיד שאתה לא מקבל את תעודות המחלה, תודיע להם מיד שלא תכבד אותה, לא חודשיים אחר כך כשגם אם היו באמת חולים כבר לך תמצא מישהו שיתן להם תעודה".

כלומר, בית הדין למעשה אומר: תעשה משהו, אני אקבל את זה. אבל תעשה. בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב קבע שכאשר שלחתי חוקר פרטי נגד עובד שהציג תעודות מחלה, לא עברתי על חוק הגנת הפרטיות. אתם יודעים, החוק הוא משענו של הפושע. מה עשה פה העובד? אמר: מה? אני הבאתי תעודת מחלה. אז הם שלחו לי חוקר פרטי שצילם אותי עובד במקום אחר, ואיפה הפרטיות? אמר לו בית הדין לעבודה: "אין פרטיות". אין פרטיות. הם לא עקבו אחריך, איך אמר המרצה הקודם? בבורסה ברמת גן. אני מקווה שכולם יודעים למה הוא מדבר על הבורסה ברמת גן דווקא. הם לא חיפשו אותו בשעות הלילה או בשעות שאינן שעות עבודה.

הם חיפשו אותו במקום עבודה אחר ויש להניח שהם לא עשו את זה על עיוור אלא מישהו בא ואמר להם: "הוא עובד במקום אחר" וזה גם לא היה כמו מקרה אחר שבהם שללו דמי מחלה מאותו איש שצלע החוצה מהבית וגזם קצת את הגדר והמעסיק אמר: "הוא עבד במקום אחר". דחילק, אל תגזים. אלא האיש ממש עבד במקום אחר. ויש לנו מלפני כמה ימים טרי את הסיפור של הרכבת הקלה, אותו סיפור בדיוק.

נהגי הרכבת הקלה, כולם חולים פתאום. אומרת להם השופטת האמיצה בבית הדין לעבודה בירושלים: "תביאו לי כולכם אישור מרופא תעסוקתי". רבותי, זה נגד החוק. מה פתאום? הרי הם כולם הביאו תעודות מקופת חולים. הבינה השופטת שהיא טענה ואמרה: בואו נעשה את זה אחרת. כל העובדים החולים מחר אצלי בבית הדין. אגב, זה דבר שמותר לכם גם כן לעשות. כאשר עובד אומר: "אני חולה". תבוא לראיון. לא, תביא אישור מהרופא שאתה אינך מסוגל לצאת מהבית.

היה לי כבר מקרה שבו הזמנו עובד לשימוע, העובד כמובן הציג תעודת מחלה. לפני שרבנו איתו על תעודות המחלה, אומר לו השופט בבית הדין לעבודה שקרא את התיק, הוא אומר לו: "סליחה, איפה בדיוק אתה גר?" הוא אומר, זה היה מוסד לילדים, הוא אומר: אני גר בתוך המוסד. אומר לו השופט: ובאיזה מרחק זה בדיוק מהמשרדים של ה? הוא אומר: אולי 50 מטר. זה 20 דרך אגב, לא משנה. אומר לו השופט: אדוני, ואתה רוצה לשכנע אותי שאתה היית כל כך חולה שלא יכולת ללכת 50 מטר ולהגיע למשרד? לא מקבל את כל הדברים שלך.

אגב, בסוף הוא הסיק מזה שהעובד משקר. כי הוא אמר: "פה הוא לא מצא חן בעיני, פה הוא לא מצא חן בעיני, פה הוא לא מצא חן בעיני. העובד משקר". כשהוא במחלקה, אסור לך לפטר אותו. הוא ימצה קודם את זכותו לדמי מחלה, גם אם הוא לא חזר אבל הוא מיצה כבר את זכותו, אתה כבר לא מרוויח מהפיטורים שלו, מותר לך.

שאלה מהקהל: אפשר עוד פעם?

כן. מעסיק אינו יכול לפטר עובד כל עוד הוא חולה, הציג תעודת מחלה וזכאי לימי מחלה. ברגע שהוא סיים את הזכאות למרות שהוא עדיין חולה, מותר לפטר אותו. אגב, בתי הדין לעבודה קבעו שלשימוע מותר להזמין אותו גם בתקופת המחלה כאשר הפיטורים ייכנסו לתוקף בסיום.

שאלה מהקהל: אם הוא חולה ולא יכול לבוא לעבודה, איך אפשר להזמין אותו לשימוע?

אז הרופא יאשר שהוא לא מסוגל לבוא לעבודה.

"הוראות סעיף זה לא יחולו באחד מאלה: המעסיק נתן לעובד הודעה מוקדמת לפיטורים בטרם נעדר העובד ממחלתו". תראו, עד לפני 10 שנים שלא התעסקנו עם השימוע ששווה הרצאה בפני עצמה, המעסיק קרא לעובד ואמר לו: "תשמע, עשית כך וכך, אתה מפוטר, לך הביתה". אומר החוק: אם הוא כבר פיטר אותו ואז החכם נזכר לרוץ לרופא ולהביא תעודה רפואית, איחר את הרכבת.

אגב, זאת הסיבה שאני ממליץ למעסיקים לפטר על אתר ולא לתת את החודש הודעה מוקדמת וכולי וכולי. אבל יש לו פתאום את השימוע. כלומר, אומר לי כעת ה, זה לא חוק, הפסיקה אומרת: לא. עכשיו תראה, קודם כל תודיע לעובד לפחות יומיים מראש שאתה עומד לקיים לו שיחת שימוע מהסיבות האלה והאלה. אחר כך תקיים לו שיחת שימוע ותקשיב לו בלב פתוח ונפש חפצה, תסבירו לי בהזדמנות מה זה אומר. ואז תחליט.

אומר העובד: נהדר. ברגע שקיבלתי הזמנה לשימוע הלכתי לרופא. עכשיו יש פה באולם מישהו שהרופא לא אמר לו: "בהזדמנות תעשה ניתוח כזה וכזה?" הנה ההזדמנות, הנה ההזדמנות. מודיעים למעסיק: "קפוץ לי, סליחה, אני חולה. ד"ר אני חולה". אני טוען, אבל אני טוען, אין לי שום אסמכתא לזה שהפיטורין כבר החלו, תהליך הפיטורין החל ולכן מה שכתוב בחוק שהעובד כבר לא מכוסה על ידי תעודת מחלה, חל מאותו רגע. כל מה שחסר לי כדי לבסס את התאוריה זה שאיזשהו שופט יגיד גם שזה נכון.

בזמנו כשאני ישבתי בבית הדין הארצי לעבודה אז יכולתי להגיד: "יגיע אלי אני אחליט ככה". אבל אני כבר לא שם א', ו-ב' לא בהכרח כולם יסכימו איתי. ויש פה בהחלט בעיה כי אנחנו הופכים את כל החוק לחוכא ואיטלולא. אם אני מוגבל בפיטורים, אם מותר לי, הפיטורין מותרים. אם אקט הפיטורים עצמו קדם לתעודת המחלה, הכל בסדר. אם יש לי בעיה ואני חייב להתחיל את התהליך קודם ואישרתי לעובד כמה ימים חופשיים, ברור לי שכל העניין הופך לבדיחה אחת גדולה. למה אני אומר שאני מחפש את המעסיק האמיץ? מישהו שיהיה מוכן ללכת על זה לבית הדין לעבודה ופעם אחת ולתמיד לקבל תשובה אמיצה מבית הדין על המצב הזה. בואו נראה מה אפשר לעשות.

אני מניח שהפורום הזה רובו הגדול חשבי שכר שעם כל הכבוד לא קובעים את המדיניות של הארגון אבל נקודות למחשבה: א. חזרו הביתה ובדקו כמה בעצם עלות המחלה אצלכם. כי אם אתם תמצאו שדמי המחלה זה חצי אחוז מהשכר, אז איתן, אל תבלבל לנו במוח. אין לנו בעיה. אם אתם תמצאו שזה 3% אתם בבעיה רצינית. המספר הוא בערך אחוז אחד.

הוותיקים שביניכם, אני אומר וותיקים לא וותיקות. אין וותיקות, כולן צעירות, זוכרים שפעם היינו משלמים, הייתם משלמים דמי ביטוח לקרנות מחלה 2.5%. 2.5% דמי מחלה משקף היעדרות של בערך 3% כי אז שילמו רק 80% ויום ראשון ושני וכולי וכולי.

אני יום אחד פניתי לקרן ואמרתי: תסבירו לי, אתם יודעים שההיעדרות היא לא כזאת גבוהה, למה אתם גובים דמי מחלה מופרזים כאלה? אז קיבלתי תשובה: בגלל אמקור תל אביב. מותר לי כבר לדבר עליו, המנוח, אמקור תל אביב. אמרתי: "סליחה?" אמרו לי: "באמקור תל אביב היעדרות היא 7%". אמרתי: "אז טוב. אבל מה אני אשם?" אחד מכסה את השני. מה שאנחנו משלמים יותר מידי לאמקור אנחנו גובים ממך. נחמד.

אז לכן אני אומר, אם יש לכם היעדרות של בערך אחוז אחד, שוב תלוי בסוג העובדים, בסוג העבודה, באוכלוסייה, זה פחות או יותר, יש מה לבדוק. דבר שני כמובן לבדוק זה להתמקד באותם אנשים ספציפיים שתמיד כשיש חופשה מרוכזת הם חולים ותמיד כשיש איזה עבודה קשה הם חולים ותמיד כשאומרים: "חבר'ה, אין ברירה. צריכים כעת לעבוד שעות נוספות" אז הם פתאום חולים. צריך לטפל.

2. ליידע את העובדים בדבר חובת הדיווח למעסיק. לפחות שיהיה לנו את המצב שהוא דיווח ולא כמו הליצן הזה שהמציא תעודת מחלה, המציא, שלושה שבועות אחרי שהוא גמר להיות חולה, שאני בטוח שהרופא בדק אותו, שלושה שבועות אחרי שהוא גמר להיות חולה unspecified reason. הלאה, הפרדה בין חולים אמיתיים למנצלי הזדמנויות. באמת אין לי טענה לחולים אמיתיים. יש לי טענה למנצלי הזדמנויות.

 נסיבות ההיעדרות, קיום של שיחת בירור. אני יודע שזה הקטע הכי קשה, הרבה יותר קל להתעלם מכל מיני הפרות משמעת ובעיות בעיקר כאשר שתי שניות אחרי שאני קורא לעובד ומקיים איתו שיחת בירור אני פתאום רוצה שהוא יעשה משהו שרק הוא יודע לעשות. אז מוטב לא לריב איתו בכלל, שייעדר כמה שהוא רוצה. רגע, אבל מה אני עושה עם העובד השני שהוא אומר: "למה הוא?" יש לכם בעיה. מניעת קידום והטבות, עד כמה שזה אפשרי. שוב, אם זה מוצדק. אי הכרה בתעודה, אני מחפש פה את האמיצים שיעשו את זה.

אני מחפש פה את האמיצים שיזמנו את הרופא לבית הדין. שוב, אני לא מדבר על שלושה ימים. וישאלו את הרופא: "ד"ר, בדקת אותו? מה מצאת? מה היה? למה נתת תעודה? ראית אותו בכלל?" אוקי? הרופא השני כבר לא יעשה את זה. ויש את הנושא של מענקי אי היעדרות שלי יש איתו בעיה מוסרית קשה משתי סיבות. אחד, זה נראה לי לא הוגן. אני משלם משכורת ואתה צריך לבוא לעבודה.

אני צריך לשלם לך משכורת הוגנת עם כל מה שקשור בזה ואתה צריך לתת לי עבודה הוגנת. הבעיה היא רק שכשאני אומר שאני צריך לשלם משכורת אם כל התנאים אני יכול להגדיר את זה בשקלים ואגורות, כשאני אומר "עבודה הוגנת" נורא נורא קשה לי להגדיר את זה.

בעיה שניה שיש לי עם מענקי אי היעדרות, שהם נשחקים מהר מאד. כלומר, אני אומר לעובדים: מי שהחסיר ברבעון 3 ימים של מחלה" סתם נתתי, "לא יקבל את המענק אי היעדרות". ואז אני אקבל: "תראה איתן, העובד הכי טוב שלי היה חולה ואני נורא צריך אותו אז במקום תעודת מחלה אתה מוכן לקבל בשבילו תעודת חופשה, אישור חופשה שלושה חודשים אחרי שהוא היה חולה?"

כן. למחרת זה קורה עם העובד השני הכי טוב ולמחרת עם השלישי הכי טוב וכולי וכולי וכולי. ותוך זמן קצר יש לך מענק אי היעדרות שלא מותנה בשום דבר ואז אתה מגיע לבית הדין לעבודה ואומר לך השופט: אדוני, זה אות (לא ברור), אתה הרי משלם לכולם. אז קודם כל מענק אי היעדרות זה רכיב לפנסיה ולפיצויים ושנית, תעיז לא לתת אותו למישהו. וזה קורה. אני יכול להראות לכם פסקי דין. יופי. שאלות עד כאן.

שאלה מהקהל: אמרת שרופא משפחה עד 21 יום.

למה 21 יום? לא לא, אתם מבלבלים דברים. רופא משפחה, כן. זאת הנחיה של קופת חולים כללית. זאת הנחיה פנימית של קופת חולים כללית שאומרת: רופא משפחה מוגבל במשהו. לא הוא מוגבל, מוגבל מה שהוא יכול לתת. כדי שיהיה לזה תוקף הוא צריך או את הממונה עליו מנהל הסניף או רופא מחוזי או להסתמך על אישור של רופא מקצועי.

שאלה מהקהל: (לא ברור) מחלה גם הרופא יכול לתת לא בקופת חולים כללית?

לא. ברגע שיש לו את האישורים ואת ההמלצות האלו הוא יכול לתת כמה שהוא רוצה. אגב, לביטוח לאומי רופא משפחה יכול לתת 90 יום ואף אחד לא שואל שאלות. ביטוח לאומי משלם.

שאלה מהקהל: הגברת כאן אמרה מקודם משהו ואתה התייחסת אליו. היא אמרה שרוב האישורי מחלה מתקבלים בדיעבד ואתה אמרת לה "את מקבלת".

נכון.

שאלה מהקהל: זה משהו שאי אפשר לקבל? זה משהו שחייבים לקבל?

בוודאי שלא.

שאלה מהקהל: אני יכולה לחייב את העובד להביא ביום הראשון של ה?

החוק מחייב להודיע תוך שלושה ימים.

שאלה מהקהל: להודיע אבל לא לתת אישור.

עוד פעם, המעסיק יכול לעשות מה שהוא רוצה ולוותר על הזכויות שלו. אני רוצה להבין איך הוצאה תעודת מחלה שלושה שבועות אחרי מחלה? על סמך מה הרופא נתן אותה?

שאלה מהקהל: בסדר. מה אני יכולה בתור מעסיק להגיד?

להעיז להגיד לו "אני לא משלם לך". להעיז להגיד לו "אני לא משלם לך".

שאלה מהקהל: אני שואלת מטעם איזה חוק? איפה כתוב בחוק שהעובד צריך להביא לי את האישור מחלה.

תקראי שוב את התקנות.

שאלה מהקהל: כתוב שהוא צריך להודיע לי תוך שלושה ימים.

נכון.

שאלה מהקהל: אז אם תוך שלושה ימים הוא מודיע.

אז אנחנו גולשים לעניין שלא מופיע בחוק של תעודות מחלה שהם לא הגיוניות.

שאלה מהקהל: עובד שהשתכר ונהיה אלים. אמרו לו: "אל תבוא לעבודה" ופתאום הלך להיות חולה והתאשפז ונהיה פסיכיאטרי. איך?

בחייך. לא כל כך שייך לנושא הזה אבל אחת השאלות שאני מרצה. יש לי הרצאה שנקראת "עבירות משמעת". אחת השאלות היא האם סמים ושכרות זו עבירת משמעת? בתי הדין מתייחסים לזה פעם ככה ופעם ככה. בדרך כלל בסלחנות. באמת כשבן אדם השתכר, שלחתי אותו הביתה ולמחרת הוא אושפז, אז הוא באמת חולה. עזבי עכשיו את השאלה אם אני אמשיך להעסיק אותו או לא. אבל הוא באמת חולה.

שאלה מהקהל: אני מבקשת לשאול אם יש מצב שעובד חולה, הוא חולה באמת. יש תעודת מחלה. תעודת המחלה מכסה ימי חג. האם זה לא פייר להוריד מימי המחלה של העובד או לקחת מהימי חג.

אם את תקראי בכל צווי ההרחבה, כמעט בכל צווי ההרחבה נאמר שאם עובד נעדר ללא אישור המעסיק יום לפני או יום אחרי החג הוא איננו זכאי ליום חג. מחלה זה וודאי ללא אישור המעסיק. כלומר, שהחג לא מגיע לו.

הערה מהקהל: לא נכון.

בוא אני, יש לי בקשה אליך, קצת בנימוס. לא נכון, נתווכח אחר כך.

הערה מהקהל: גם אם הוא חולה זה בהסכמה שהוא חולה.

מה אתה אומר? חולה זה בהסכמת המעסיק. אוקי. בסדר, מקבל את הגרסה שלך. תחפש את הפסיקה ותראה.

הערה מהקהל: אני לא צריך פסיקה, אני מכיר את עו"ד (לא ברור).

אתה מכיר את פסק הדין שניתן לפני זמן קצר אצל דיאמנט? פסק דין דיאמנט של בית הדין הארצי? לך תחפש שם. כן.

שאלה מהקהל: באופן כללי, בתי דין נוטים לטובת העובדים או לטובת המעסיקים?

שאלה שאני יכול בקלות ומיד לענות עליה. האם בתי הדין נוטים לטובת העובדים או לטובת המעסיקים? הבעיה היא לא בתי הדין, הבעיה היא בחוק. החוק הוא חד משמעית לטובת העובד. אם אתה תסתכל בחוק במיוחד לאור תיקון 24 במפורסם מ-2009, העובד לא צריך להוכיח כלום כמעט. המעביד צריך לדעת הכל, המעסיק סליחה. מתי הוא התחיל לעבוד, כמה הוא עבד, מה קרה לו, האם הוא קיבל, לא קיבל, העובד לא צריך להוכיח כלום.

שאלה מהקהל: אבל היה בעבר לא היו פוסקים הלנת שכר כמעט אף פעם בתי הדין והיום.

העלאת שכר?

שאלה מהקהל: הלנת שכר. היום פוסקים על הלנת שכר.

כן. כשזה מוצדק פוסקים.

שאלה מהקהל: אם העובד מגיש אישור שהוא לבד עם הבן שלו (לא ברור).

אם עובד מביא אישור שהוא ליווה את ההורה שלו לבדיקה רפואית, זה לא מכוסה בחוק. אני לא מדבר על בן זוג, בן-בת זוג, אני מדבר על הורה. לא מכוסה בחוק. בשביל זה יש ימי חופשה.

שאלה מהקהל: עובד שמגיע לעבוד בימי מחלה, לא מכוסה ביטוחית? הוא לא מבוטח?

עובד שעובד בתקופת מחלה, האם הוא מכוסה ביטוחית? לא אכנס לזה. השאלה היא קודם כל האם המעסיק ידע. אם המעסיק ידע בוודאי יש בעיה. אם המעסיק לא ידע אז איך אפשר להאשים אותו?

שאלה מהקהל: אני רוצה לחדד את מה שאמרת קודם, היו לנו מספר מקרים שמסרנו הודעה לשימוע ולמחרת העובד נעלם והביא תעודת מחלה.

אז אמרתי את דעתי ואני מדגיש, זאת דעתי. זאת דעתי.

שאלה מהקהל: אני יכולה לקבל? אני לא הבנתי מה.

אני טוען שכשהחוק אומר, "אלא אם כן הוא פוטר", אני כבר התחלתי את הליך הפיטורין. עכשיו אני רק מחפש את השופט שיסכים איתי.

שאלה מהקהל: עובד קיבל מחלה נניח שלושה ימים.

תעודת מחלה.

שאלה מהקהל: וביום השלישי חזר לעבודה, מה הדין? אז אני מורידה לו, אני מקזזת לו?

אם הוא היה בעבודה אז הוא היה בעבודה. לא משלמים לו גם עבודה וגם מחלה, זה ברור. עכשיו, אם זה היה שלושה ימים מחלה, קיבל שלושה ימים ובא אחרי יום. אם יש לו אישור.

שאלה מהקהל: ימי מחלה אני לא משלמת לו בכל מקרה.

נכון.

שאלה מהקהל: אנחנו לא יודעים עליך שום דבר. מה (לא ברור).

תכנסי לגוגל.

שאלה מהקהל: אני רוצה לחדד את התשובה שלך לעניין המחלה בזמן (לא ברור). יום לפני ויום אחרי הוא היה עובד בשכר, לא במשכורת. אם אני מדבר על בן אדם במשכורת והוא באמת חלה בחג, האם השאלה אותה שאלה, האם?

הבעיה בכלל לא מתעוררת. האם עובד במשכורת שחלה בזמן חג זכאי גם לזה, הבעיה לא מתעוררת בכלל. כי האיש מקבל משכורת חודשית מלאה למרות שהוא נעדר. אז מה זה משנה לי ממה הוא נעדר? הוא לא יקבל גם מחלה וגם.

שאלה מהקהל: לא. אם זה מוגדר כמחלה, אני מוריד לו את הימים.

לדעתי זה מוגדר כמחלה והוא לא זכאי לחג. אבל שוב, אפשר להתווכח על זה.

שאלה מהקהל: עובד שהתפטר שחייב הודעה מוקדמת, בתקופה הזאת (לא ברור)?

אנחנו נמצאים שוב באותה בעיה.

תאונות דרכים. קורית לעובד תאונת דרכים, מה מגיע לו?

תאונת דרכים יכולה להיות בשני מסגרות או בשני אירועים, האחד, תאונת דרכים ללא קשר לעבודה, והשני, תאונת דרכים שהיא תאונת עבודה. אתם תראו שחוק פיצויים תאונות דרכים מאד מרחיב את הנושא של תאונת דרכים כולל מי שמטפל ברכב, הרכב נופל עליו, כולל מי שדחף רכב וכולי וכולי. תאונת דרכים שהיא לא בעבודה היא מחלה. לא אמרתי שמשלמים עדיין, אמרתי שתאונת דרכים שאיננה תאונת עבודה היא מחלה.

אגב, חסר את הקטע שאני אומר לכם שתאונת עבודה זה דבר אחד ומחלה זה דבר שני ונא לא לערבב ביניהם. אדם נפצע בתאונת עבודה, לא זכאי בשום מקרה לדמי מחלה ולהפך. תאונת דרכים היא גם תאונת עבודה אינה מחלה, היא מטופלת במסגרת המוסד לביטוח לאומי ויש לנו כמובן את הבעיה של 12 הימים הראשונים שבהם המעסיק נושא. אני רק מציג כרגע את הנושא, אני תכף ארחיב ואסביר במה מדובר. תאונת דרכים שהיא מחלה, העובד חולה אין מה לדבר. אבל אומר חוק דמי מחלה, "עובד הזכאי לתשלום על פי כל חיקוק בתקופת אי כושר לעבודה מטעמי בריאות לא יהיה זכאי לדמי מחלה על פי חוק זה".

כלומר, אם אנחנו יכולים להראות שיש חוק אחר שמכסה את העובד הוא איננו זכאי לדמי מחלה. אז כמובן פעולה חבלה עוינת, יש מי שמכסה אותו. כמובן כל השירות מילואים וכולי. אבל עדיין אנחנו שואלים את השאלה ספציפית לגבי תאונת דרכים. והנה יש לנו חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים שאומר: "מי שחייב בפיצויים (חברת הביטוח) ישלם לנפגע תשלומים חודשיים שיש בהם כדי לספק עד להכנסה סופית את צרכי ריפויו, צרכי מחייתו ומחיית בני משפחתו. התשלומים ייקבעו תוך התחשבות בהכנסתו של הנפגע".

כלומר, יש לנו חוק שאומר במפורש, כשאדם נפגע בתאונת דרכים וזה לא משנה לי כעת אם הוא אשם או לא אשם, אם הוא היה ברכב או היה הולך רגל, יש תאונת דרכים. אומר החוק: "חברת הביטוח חייבת לבדוק מה הכנסתו ולשלם לו פיצוי זמני בהתאם". והם עומדות בזה. והתוצאה היא: שעובד שהיתה לו תאונת דרכים, אני לא מדבר על תאונות עבודה, איננו זכאי לאגורה אחת מהמעסיק.

שאלה מהקהל: חברת הביטוח של המעסיק משלמת?

חברת הביטוח שאחראית לתאונה. לא נכנסתי לזה, החוק מגדיר. ואם אין בכלל ביטוח אז יש את קרנית ואת כל ה, יש את מי שאחראי לנושא. אז פה קודם כל צריך להיות לנו ברור עניין אחד, בתאונת דרכים לא משלמים. תאונת דרכים שהיא גם תאונת עבודה, אומר חוק הביטוח הלאומי: "רואים בתאונה כתאונת עבודה אף אם אירעה תוך כדי נסיעה או הליכה של המבוטח לעבודה ממעונו או ממקום שבו הוא לן". סתם לצורך הקוריוז שימו לב: ממעונו או מקום שבו הוא לן אף אם אינו מעונו לעבודה, אבל מהעבודה רק למעון. זה לא סעיף של שס, לא הכניסו את זה כדי להבטיח שהעובד חוזר הביתה.

ההיגיון הוא פה פשוט: מאיפה יצא בבוקר, קל לנו לברר. לאן הוא התכוון לנסוע אחרי העבודה, קשה לנו מאד לברר. זאת אומרת, הוא יצא מהעבודה והוא היה בדרך הביתה אבל בדרך הוא גם עשה קניות בסופרמרקט, כדי לעשות קניות בסופרמרקט הוא קצת סטה מהדרך והוא קצת הסתבך בחניה והוא קצת נכנס לתוך ה, וכולי וכולי וכולי, לכן אומר החוק: או מהמקום שבו הוא לן או מגוריו בבוקר לעבודה או מהעבודה הביתה. ועקב נסיעתו או הליכתו זו. יש פה את העניין של סטייה מהדרך, שוב אני לא אכנס לזה.

אתם יודעים שסטייה מהדרך פוסלת את העניין ואם הסטייה היתה לצורך תפילה בבית תפילה או אם להביא ילד מהגן וכולי. ועכשיו אומר בית הדין הארצי: "תשלום דמי מחלה, תכליתו להבטיח הכנסה במזומנים כתוצאה מאי יכולת העובד לעבוד עקב מצב תחלואתי.

גם דמי הפגיעה הם תחליף הכנסה, אין מקום לתשלום כפול בגין אותה תקופה". מכאן מה שאמרתי קודם, מי שמקבל דמי פגיעה לא מקבל דמי מחלה ולהפך. עכשיו אתם תשאלו מיד: רגע, מה תעשו עם העובד שזה לא ברור בכלל אם זו היתה תאונת עבודה או לא. התשובה היא: הוא צריך להחליט.

אם הוא הגיש תביעה לביטוח לאומי הוא לא יכול לקבל דמי מחלה. מה אני עושה בינתיים כשאני רוצה לעזור למסכן? נותן לו מקדמה. אני נותן לו מקדמה, לא נדבר על הנושא הזה. עכשיו, יש בביטוח לאומי סעיף מעניין שאני כמובן שוב הורדתי ממנו את כל מה שלא נוגע לעניין שלנו. :היה מקרה שחייב את המוסד לשלם גמלה לפי חוק זה, משמש עילה גם לחייב צד שלישי לשלם פיצויים לאותו זכאי", בעברית פשוטה: אם הביטוח הלאומי צריך לשלם דמי פגיעה, אבל הוא יודע שחברת ביטוח לפי חוק פיצויי תאונות דרכים צריכה גם כן לשלם לעובד, מותר לו להתקזז עם חברת הביטוח. בעברית פשוטה: "רשאי מוסד או מעסיק שבתקנה 22" תכף נדבר על זה, לתבוע מאותו צד שלישי פיצוי על הגמלה ואם הוא החזיר מותר לו להוריד אותו וכולי וכולי. כלומר, יש לי תאונת עבודה. לעובד אירעה תאונה שהיא או בדרך לעבודה או תוך כדי העבודה. אני לא מדבר לרגע על מעסיקים שיש להם תקנה 22, לדעתי זה טעות איומה אבל נעזוב את זה לרגע. תקנה 22 אומרת שהמעסיק משלם ישירות דמי פגיעה בתאונת עבודה ומתחשבן יותר מאוחר עם המוסד לביטוח לאומי.

שאלה מהקהל: מה רע בזה?

ידעתי שזה יבוא וביקשתי, אני מבטיח שאני אענה על זה.

ובכן, מה קרה פה? העובד נפגע בתאונת עבודה. המעסיק לא משלם לו שום דבר, גם לא את 12 הימים הראשונים כי המוסד משלם וגובה אותם מהמעסיק. המוסד ישלם לעובד דמי פגיעה רגילים לפי הכללים, המוסד יפנה לחברת הביטוח ויגבה ממנה. עד כאן זה לחלוטין לא מעניין אותי. המוסד יוריד מהמעסיק את 12 היום הראשונים והמוסד יודיע למעסיק: "מותר לך לפנות לחברת הביטוח כך וכך" והוא יודיע לו איזה "ולדרוש ממנה שיבוב" ואת זה אני לא בטוח שכולם יודעים.

שאלה מהקהל: מה זה שיבוב?

החזר. אני לא יודע אם אתם מסוגלים לקרוא את זה פה אבל בתאונת דרכים המוסד תובע פיצוי על הגמלאות ששילם מחברת הביטוח, סעיף 328 נקבע כי המעסיק רשאי לתבוע, פה כתוב עדיין 9 ימים כי זה מ-2005.

שאלה מהקהל: רק על ה-12 יום בעצם.

רק על ה-12 יום. עכשיו, בואו נדבר רגע על אותם מעסיקים שיש להם תקנה 22 ואני מדגיש, זה רצונו של המעביד, זה לא חובה בחוק. בא המעסיק ואומר: אני רוצה להיות טוב לעובדים שלי, עד כאן אין לי וויכוח איתו. ואנחנו עוד מדברים על תקופה שדמי פגיעה היו משולמים על שישה חודשים. אנחנו חיים בתקופה שכנראה עדיין קיימת שהמוסד לביטוח לאומי לא ממהר להחליט. ואז יש לנו מצב עם עובד מסכן שהוא בתאונת עבודה, לא זכאי לשכר, אבל גם לא קיבל עדיין דמי פגיעה מהמוסד. וממה המסכן יחיה? אומר המוסד: אתה רוצה להיות נחמד? אני הולך לקראתך. תקנה 22, תגיד לי שאתה רוצה, תתחייב בפני שאתה משלם לעובד שכר רגיל או לפחות את דמי הפגיעה. אגב, דמי הפגיעה 75% הם בדרך כלל יותר משכר רגיל. וכשאני אאשר סוף סוף את התביעה אני אחזיר לך את דמי הפגיעה ששילמתי לעובד.

הערה מהקהל: ואני אחזיר לו את ההפרש לעובד.

אלא אם כן שילמתי לו מראש מה שצריך לשלם. זה דבר נהדר, יש פה רק בעיה אחת קטנה, כשביטוח לאומי איננו משלם לעובד או כי הוא סוחב את ההחלטה או כי הוא חושב שזה לא מגיע או כי חסרים מסמכים והם שולחים לו מכתב שמגיע אחרי עשרים יום "תמציא לי מסמך" המלחמה היא בין העובד לבין המוסד. ברגע שהמעסיק משלם ישירות, העברתי את זה להיות מלחמה בין המעסיק לבין העובד. זה שאני לא מקבל דמי פגיעה וזה שלא הועברה תעודה וזה שאין החלטה, אתה המעסיק אשם. לכן לדעתי זה לא טוב. אבל שוב, זו דעתי. דעתי לא מחייבת אתכם.

שאלה מהקהל: ואם ביטוח לאומי מכניס יותר כסף ממה שהמעסיק.

אז מובן מאליו שהמעסיק חייב לשלם את ההפרש. זה כמעט לא קורה, זה כמעט לא קורה. דמי פגיעה הם 75% מההכנסה והמעביד משלם שכר רגיל ובדרך כלל 75% מההכנסה זה יותר משכר רגיל.

עכשיו אני מסכם את הנושא הזה ואחר כך אני אאפשר לשאול שאלות, בתאונת דרכים בין אם בעבודה ובין אם איננה בעבודה, המעסיק איננו משלם שכר או דמי מחלה. אלא אם נאמר אחרת בהסכם קיבוצי או בחוזה אישי או יש תקנה 22 ובין אם מדובר בתאונת עבודה או לא. אגב, אם אתם תסתכלו בטופס 211 המפורסם. טופס תביעה של העובד לתאונת עבודה. יש שם הטעייה מובהקת כלפי המעסיק. כי בסעיף 12 או 13 אני לא זוכר בדיוק, יש שאלה האם העובד זכאי לדמי מחלה?

הערה מהקהל: אני מוחקת, כותבת להם: "לא מעניין אותי".

כל הכבוד לך. נכון. תראו את ההטעיה: "האם העובד זכאי לדמי מחלה?" רוב האנשים יענו בהיגיון פשוט: "כן. הוא זכאי לימי מחלה" וזאת הטעיה. למה זאת הטעיה? כי החוק אומר: המעסיק איננו חייב לשלם אלא אם כן הוא התחייב לשלם לעובד בנפרד מביטוח לאומי. כלומר, ביטוח לאומי בעצם אומר: האם יש לך התחייבות לשלם לעובד על חשבון דמי מחלה? והתשובה היא "לא". ולכן התשובה בסעיף 13 היא כמו שאמרה פה לא יודע מי אבל היא חניכה מצטיינת פה היום. התשובה היא: "לא. לא מגיע".

הלאה, "דין התקופה מבחינת המעביד כדין חופשה ללא תשלום" ופה יש לנו בעיה שאני שוב חייב להגיד לכם, לא ברורה לנו התשובה. לא ברורה לנו התשובה. מאחר ולא משולם שכר לא משלמים גם תנאים סוציאליים כגון הפרשה לפנסיה וזה נמצא במחלוקת, אין לנו עדיין פסיקה ברורה בנושא הזה. האם באותה תקופה שהעובד נמצא בתאונת עבודה צריכים להפריש לפנסיה או לא.

רוב הדעות שאני מכיר שוב, כולל שלי אבל זה לא מעניין, אומרות שלא. ישנו לפחות פסק דין אחד של שופט שבמחלוקת בבית הדין האזורי בתל אביב שאומר שלדעתו כן, השאר רוב המומחים אומרים לא. צריך גם לזכור שהנזק הזה של אי הפרשה לפנסיה יכלל בנזקים שהעובד יקבל מחברת הביטוח בבוא היום. רוצים לעזור לעובד בינתיים? שלמו מקדמה.

מה היתרון של מקדמה על תשלום? אני אסביר. כשאני משלם לעובד אני מוריד לו ביטוח לאומי ואני מוריד לו מס הכנסה. אולי גם מפריש לו לסוציאליות. כשאני אוריד לו בחזרה כי הוא סוף סוף קיבל דמי פגיעה, אז אני נכנס לכל מיני בעיות במיוחד אם בינתיים עברתי לשנת לוח אחרת וכולי. לעומת זאת כשאני משלם מקדמה זה לא נכנס לשום מקום, זה נרשם בהנהלת חשבונות כמעין הלוואה, לא תהיה שום בעיה כשיגיע היום ואני אצטרך להוריד את זה.

שאלה מהקהל: רגע, סליחה, אז בתקופה הזאת נניח הוא מעל חודש תאונת עבודה, אני לא עושה לו תלוש בכלל?

נכון. אין לו הכנסה, למה שיהיה לו תלוש? חודש לוח. חודש לוח, אם הוא עבד יום אחד בחודש תעשי לו תלוש. כן, שאלות.

שאלה מהקהל: סליחה, בעניין תאונת דרכים שהיא תאונת עבודה. האם הזכות של העובד להחליט מה הוא רוצה לתבוע האם כתאונת עבודה או כתאונת דרכים, הפריווילגיה היא של העובד? ומה כדאי לו?

שוב, קודם כל עובד שלא מגיש תאונת עבודה עושה טעות. אני אתן לך דוגמא במקרה אמיתי מאד קיצוני כמעט דמיוני אבל היה. עובד ביוב בעיריית תל אביב בזמן העבודה וזה עובדות מוכחות, חטף עקיצה מיתוש בתוך הביוב. יצא מהביוב הוא אומר "אי". אומרים לו: "מה?" הוא אומר: "חטפתי עקיצה מיתוש". הוא אומר: בחייכם, לא תאמינו, זה הגיע לקטיעת רגל. קטיעת רגל היתה למעלה משנה אחרי האירוע.

ביטוח לאומי בלי בושה אמר לו: "אדוני, איחרת את הרכבת". אז בוא לא נהיה כל כך קיצוניים. אבל אם העובד הרים משהו ועכשיו כואב לו הגב, הוא אומר: "קטן עלי". וכעבור כמה זמן מתברר שיש לו נזק קבוע זה בעיה. כי אתה יודע: כשהוא כבר יגיע לבית חולים הרופא ישאל אותו מה? "שום דבר, אני יודע, הרמתי משהו". מגיע למשפט אומרים: "רגע, מה אמרת לרופא?" אה, אמרת לו "שום דבר"? תודה רבה, אומר ביטוח לאומי, לא צריך יותר מזה. עכשיו לדעתי, כשזה תאונת עבודה צריך המעביד לא להסכים לשלם מחלה גם מהסיבה הזו וגם מכיוון שזה לא צריך להיות על חשבונו. מישהו צריך, סוף סוף יש משהו שלא על חשבון המעסיק אז שישלמו.

הערה מהקהל: 12 יום כן על חשבונו בתאונת עבודה.

כן, 12 יום הראשונים. אבל נעזוב את זה. הסיבה העיקרית היא שאתה אף פעם לא יכול לדעת איך זה יסתבך הלאה ומה יקרה מזה.

שאלה מהקהל: מה קורה אם יש לו רכב ואתה משאיר לו את הרכב?

אין שום בעיה מפני שבית הדין הארצי לעבודה קבע שבכל מקרה של חופשה ללא תשלום כולל חופשת לידה שהיא מבחינת ה, רשאי המעסיק לקחת חזרה את הרכב. אז הם אמרו גם שהם מצפים שאם זה היעדרות קלה הוא לא יעשה את זה אבל בעיקרון הם קבעו שבמקרה כזה מותר למעסיק לקחת לעובד את הרכב.

שאלה מהקהל: והיה והוא השאיר לו את הרכב?

אז זה יחכה קצת או שיצא תלוש שלילי. זה בעיות טכניות זה לא בעיות תכנוניות.

שאלה מהקהל: אני רוצה לשאול בכל זאת לגבי מה שאמרת שזה שנוי במחלוקת העניין של הפרשה (לא ברור). מדובר פה על (לא ברור) של היעדרות בגין.

לא. מדובר בכל מקרה על שלושה חודשים בלבד. לכל היותר.

שאלה מהקהל: בוא ניקח חודש ולפי מה שאתה אומר התביעה היא מצד המעסיק לא לשלם.

נכון.

שאלה מהקהל: אבל בוא נאמר שאותו עובד, אין בבית העסק סעיף 14. חברה פרטית, אין סעיף 14.

את טועה, כמעט לכל המעסיקים במדינה פרט לחקלאות יש סעיף 14, גם לחברות פרטיות.

שאלה מהקהל: אבל אם אחרי 3-4 שנים מגיעים למעמד של פיטורין, החודש הזה חסר, ממילא הוא נופל על המעסיק.

לא בהכרח. תלוי בכמה זמן הוא עבד, יתכן שכן.

שאלה מהקהל: זה לא נכנס לפיצויים, יש (לא ברור).

היא לא שואלת, היא עונה. עוד שאלות.

שאלה מהקהל: העובד עובד בשני מקומות, חצי משרה וחצי משרה, ממקום אחד זה תאונת עבודה מקום שני זה מחלה?

לא. מסיבה פשוטה, העובד מתפצה מסך הכל הכנסותיו. כלומר, שביטוח לאומי.

שאלה מהקהל: תאונת עבודה זה ממקום אחד. ומה עם המקום השני?

העובד מתפצה משני מקומות העבודה על ידי הביטוח הלאומי כי כאשר עובד בעשרה, עוזרת בית, עובדת בעשרה מקומות, קרתה לה תאונת עבודה אצל מעסיק מסוים, הביטוח לאומי אומר: תגידי לי את סך הכל ההכנסות שלך, תביאי מכל מעסיק ומעסיק אישור על ההכנסות ואנחנו לפי זה נקבע את דמי הפגיעה. הפגיעה היחידה במעסיק היא ה-12 יום הראשונים. לזה לא מצאו פתרון עדיין. כלומר, המעסיק שאצלו לא היתה התאונה בכלל ייפגע ב-12 הימים הראשונים.

שאלה מהקהל: באיזה מקרים מותר לקבוע אם זה תאונת עבודה או לא תאונת עבודה?

קשה לי מאד לענות לך, אתה שאלת קודם ועניתי לך.

שאלה מהקהל: אבל חצי ענית לי.

תראה, אני לא מבין למה לא לתבוע תאונת עבודה.

הערה מהקהל: אולי (לא ברור).

כמעט ולא. חוץ מזה, גם למעסיק מותר להגיד: "סליחה, אני לא מוכן". כן, עוד שאלות? שאלות לנושא הקודם, נשארו המון שאלות זאת ההזדמנות.

שאלה מהקהל: אם לעובד יש ימי מחלה והוא לא רוצה לתבוע דמי פגיעה, בגלל שדמי פגיעה זה לוקח הרבה זמן. אז הוא אומר לי: "אני יודע שאני נפגעתי בעבודה אבל אני לא רוצה להגיש".

ואז הוא גם לא יכול לתבוע את חברת הביטוח של המעסיק.

שאלה מהקהל: ואחרי זה הוא בא והוא רואה שיש נזק גדול.

תראי, באופן תיאורטי הוא יכול להתחרט. יש רק כמה בעיות, אחת, אם לקח לו להתחרט יותר משנה, הוא איחר את הרכבת, ביטוח לאומי לא יקבל את התביעה שלו. אם לקח לו פחות, ביטוח לאומי יקשה עליו ובצדק. הוא יגיד לו: "סליחה אדוני, קודם אמרת מחלה. עכשיו אתה אומר תאונה, תוכיח לנו באותות ובמופתים". אז אם יש לנו תאונה שבה חמישה אנשים ראו איך שהוא נפל ושרט את הברך תוך כדי העבודה וזה לא היה, נפל ושרט את הברך והם מסוגלים לחזור על זה ולהגיד בדיוק את היום ואת השעה ומה הם ראו וצעק "אי" אז כנראה שהוא יצא מזה. אבל אם יש איזה עובד אחד שראה אותו והעובד שראה אותו הוא גם חבר שלו והוא לא זוכר בדיוק את היום את מבינה את ההמשך.

שאלה מהקהל: כן. אבל מה אני עושה עם הימי מחלה ששילמתי לו?

מורידה אותם.

שאלה מהקהל: מחזירה אותם אליו?

שילמת לו בטעות. הרי הוא יקבל את זה ממישהו. הוא לא יכול לקבל פעמיים. הקראתי לכם. אי אפשר לקבל פעמיים, מורידה אותם בהחלט. את יכולה להיות טובה ולהוריד אותם רק כשהוא יקבל את הדמי פגיעה, בסדר? ואת תקבלי את החיוב, אבל בהחלט להוריד.

שאלה מהקהל: שאלה בנושא הקודם, אני יכול להכניס עובד ליתרה שלילית בימי מחלה?

חברים, המעסיק רשאי לעשות מה שהוא רוצה בתנאי שזה לטובת העובד. בוא ניקח, אני אשאל את השאלה אחרת, העובד גמר את השלושים ימי מחלה, גמר את התשעים ימי מחלה, האם למעסיק מותר להמשיך לשלם לו ימי מחלה? התשובה היא כן. שלם לו כמה שאתה רוצה. לפעמים אתה גם חייב.

שאלה מהקהל: אני יודע גם שאפשר להעביר מעובד לעובד בהסכמה של.

לא. אי אפשר. בשום אופן כי יש לך בעיה של מס הכנסה באמצע. אבל אם המעסיק מוכן להכניס את העובד ליתרה שלילית הוא צריך לקחת בחשבון את הסיכון שאם העובד יסיים לעבוד, לא בטוח שהוא יוכל להחזיר את זה ממנו חזרה.

שאלה מהקהל: אם העובד בזמן העבודה הוא היה צריך לתת לי את האוטו ו(לא ברור)?

אם זה היה שייך לעבודה. כן.

שאלה מהקהל: כן, ברור. אבל הוא לא החזיר אפילו לא חצי שעה, כלומר חזר לעבודה.

עוד פעם תראו.

שאלה מהקהל: אני צריכה לדווח על זה בתור תאונת עבודה?

לדווח למי? תראו, בואו ניקח את הדוגמא שאת הבאת. עובד בא ואומר: קרה לי משהו אבל... אני הייתי מתעד את זה. אני יודע שהמילה הזאת לתעד כבר נמאסה עליכם. אתם לא עובדים בממשלה, אתם עובדים, אתם כן עובדי מדינה. כולכם מתעדים בלי סוף. תתעד. יש לך קצין ביטחון, מצוין. אין לך קצין ביטחון, (לא ברור) שכר, מישהו שיתעד. למה? כי אתם יודעים איך זה, חטפת מכה וזה מתחיל לכאוב אחרי שבוע.

שאלה מהקהל: אחרי שבועיים.

עכשיו, כשאני אומר לתעד אני לא צריך לדווח לחברת הביטוח כי זה לא מספיק חמור. אני לא צריך להוציא 250 כי הוא לא הלך לטיפול רפואי. אבל שיהיה לי איזה אסמכתא כשהוא יבוא בעוד שבוע ויגיד: "נורא כואב לי". אז אני אגיד: "נכון, אתה גם אמרת ומשה ויענק'ל ואברהם ראו את זה ולכן אני אוציא לך 250 ואני גם אכתוב בטופס 211 שהפרטים ידועים לי". לא להתעצל, לא להגיד לעובד "עזוב, עזוב, זה יעבור תהיה גיבור".

תודה רבה לכם וכפי שאמרתי אתם יכולים לפנות אלי ולשאול שאלות.