על מה מקפידים פקחי משרד הכלכלה במיוחד?

 הנושא של ההרצאה היום הוא היישום המעשי של חוק האכיפה.

אני כמעט לא אדבר מחוסר זמן על הפרטים של העבירות, אלא יותר על האכיפה.
מה צריכים לשים לב במיוחד? איפה חשבי השכר יכולים להשפיע? ואת דעתי, האם החוק הזה עובד או לא עובד?

אני מוכרח להודות שכשהחוק הזה פורסם ב-2012, אני חשבתי זאת דוגמא קלאסית לבירוקרטיה נוספת. כי יש לנו בעיה לא קטנה בכבישים והמון המון תקנות לגבי תחבורה, ואתם לא רואים חוק שאומר חוק להגברת האכיפה של דיני התעבורה.

למה צריך חוק מיוחד להגברת האכיפה של דיני עבודה כאשר בכל אחד מדיני העבודה או כמעט בכולם אתם תמצאו גם סעיף פלילי? כמעט על כל עבירה של חוקי עבודה, אפשר להוסיף גם סעיף פלילי.

אלא מה? הפרוצדורה הפלילית היא כל כך מסובכת וכל כך ארוכה ודורשת כל כך הרבה משאבים שקרו כמה דברים: מחלק גדול מהחוקים המדינה פשוט התעלמה, כאילו הם לא קיימים. וחלק אחר, החליטו מתי אוכפים, מתי לא.

אם אתם רוצים דוגמא, התקינו מצלמות מהירות בארץ ומתברר שהם פועלות מעל 165 קילומטר לשעה, מה שאומר שהן מאד מאד יעילות במניעת העבירה של נסיעה במהירות. החוק הזה נועד להפוך בעצם את ... ליותר פשוטה ולמעשה הרבה יותר אפקטיבית.

רק כדי לתת לכם דוגמא, את הסיפור של שבוע חופשה אתם מכירים, גם שמעתם פה מקודמי. פתאום מסתבר שיש הגדרה בספר החוקים שנקראת "לא לתת לעובד חופשה של שבוע לפחות רצופה במשך השנה". מישהו יודע ממתי הסעיף הזה בחוק? מ-1954. אלא מה קרה? היועץ המשפטי של משרד העבודה, הכלכלה, התמ"ת וכולי וכולי פשוט נתן הוראה: "תתעלמו לחלוטין מהעבירה הזאת. היא לא שווה להתעסק איתה".

פתאום עבר החוק לאכיפה, מצאנו עבירה חדשה ועוד מעט תראו בכמה מקרים המעבידים גם משלמים על זה הרבה מאד כסף.

אז אומר החוק: מטרת החוק היא להגביר ולייעל את אכיפת דיני עבודה ולדעתי המלומדת והצנועה, בתום 4 שנים אני חושב שזאת הצלחה לא רגילה, נעבור לפרסומות.

כי אם אני מקבל בקשה: בוא תבדוק לי את תלושי השכר ואת דו"חות הנוכחות כדי שאני לא אחטוף כמו החבר שלי, מפקחי משרד הכלכלה, אז כנראה שהעסק עובד ואנשים גם מוכנים להשקיע כדי לא להיתפס בעניין הזה.

מה בעצם אומר החוק?

ברגע שאתה עושה עבירה, לא מבצע את אחד מ-58 הוראות שונות בחוקי עבודה, לא 58 חוקים, אין לנו כל כך הרבה. אבל 58 הוראות שונות. חלק לא שמעתם עליהם בחיים, חלק אתם מכירים היטב וברגע שמפקחים של משרד הכלכלה מוצאים, אנחנו נראה איך הם מגיעים לזה בכלל, שמעסיק אכן לא ביצע או כן ביצע אבל ביצע עבירה על החוק לגבי אחת מההוראות האלה, ניתן בתהליך מסוים, אני לא אדבר עליו כרגע, הוא גם לא כל כך רלוונטי כרגע, להטיל על המעסיק קנס מינהלי.

שימו לב, לא צריכים שופט, אין צורך במשפט ובעדים. הפקחים מגישים דו"ח, הממונה שלהם עובר על הדו"ח, מקבלים את תגובת המעסיק, אני עוד אפרט. וטראח, התראה או עיצום, העיצום הוא לא קטן, העיצום נע בין עבירות פחות חשובות, גם עליהם נפרט שהקנס עליהם הוא 5,110. למה 5,110? כי בחוק כתוב 5,000 וזה צמוד למדד. דרך עבירות של 20,000 שקל ועד לעבירות שהיו 35,000 שקל, המחיר עלה וזה היום 35,740.

שימו לב טוב. יש פה מנכ"לים? אין מנכ"לים, אז אין מה לדאוג.

את הקנס הזה, זה לא קנס, זה עיצום. לא חשוב, אני אומר עיצום אני מדבר עברית, קנס, על הארגון כולו ועל המנכ"ל של הארגון בלבד, לא על שום עובד אחר של הארגון.

כך שכשתחזרו הביתה תמליצו למנכ"ל לקרוא שוב את הסעיף הזה, זה עובד מצוין. דבר נוסף שאני מבקש לזכור שבאופן תיאורטי לפחות בחוק, בכל פעם שאתה מוצא עבירה בחודש מסוים לגבי עובד מסוים, הקנס הוא בין 5,000 ל-35,000 שקל. אני אסביר בעברית. שלושה עובדים נוהגים לעבוד כל חודש יותר ממספר שעות נוספות המותרות.

3 עובדים, שלוש פעמים בחודש כל אחד ואנחנו ניקח רק שלושה חודשים אחורה, יש לנו 27 עבירות. הקנס הוא 20,000 יש לנו קנס של 540,000 שקל רק על העניין הזה.

כאשר החוק הזה חוקק, נפגשתי עם אנשי משרד הכלכלה ואמרתי: "חבר'ה, אתם לא מפחדים מהכוח ש?" אמרו: "לא לא לא, אנחנו נהיה הוגנים". אמרתי "אוי ואבוי". ההצעה המקורית שהגיעה לוועדת העבודה של הכנסת, שאז היו"ר שלה היה כץ מהתעשייה האווירית, חיים כץ. וההצעה אמרה: "הקנס לא יעלה על עשרה אחוז ממחזור העסק". הוא הכשיל את זה, הוא הוריד את זה מהחוק. כלומר, היום ניתן באופן תיאורטי להטיל קנסות של מיליונים.

אתם תכף תראו שהיועץ המשפטי של משרד הכלכלה הפך את זה למשהו יותר סביל, אבל תזכרו שכך בעצם אומר החוק. בהפרה נמשכת או חוזרת הקנס מוגדל, ופה הנקודה החשובה.

הקנס הוא מינהלי, זה לא אומר שיש לעובד הרשאה פלילית, למנכ"ל או לארגון. זה לא אומר שזה עבר שופט. אני רוצה להשוות את זה, ההשוואה היא לא כל כך מוצלחת, כשאת חונה בכחול לבן אז את יודעת שאם יבוא פקח את תשלמי מאה שקל ואת אפילו לא עולה על דעתך ללכת להתווכח עם העירייה על אותם מאה שקל כי הפרוצדורה היא כל כך מסובכת שאומרים מאה שקל מקללים בקללה לא חשוב באיזה שפה וממשיכים הלאה. עכשיו,  תארו לכם שהיה מתברר לכם יום אחד שהקנס על חניה בכחול לבן הוא 35,000 שקל, כמה זה? כל האוטו? חצי אוטו או שלוש מהאוטו? הייתם חושבים פעמיים. זה בדיוק מה שקורה כאן. אני תכף גם אראה שחלק גדול מהעבירות הם עבירות שלעשות אותם גובל בטמטום, סליחה. כלומר, כל כך לא חכם.

אני מבדיל למשל בין עבירה של להעסיק אנשים בשבת, אני לא בעד זה אבל אני מבין את הבעיה, לבין שחשב השכר שוכח לתת לעובד אישור על תחילת וסיום העבודה שזה חתיכת פתק שלא נתת אותו, 5,000 שקל קנס ועוד העובד יכול גם לתבוע פיצוי. ואין היום תביעה שהעובד לא מכניס את העניין הזה.

הקנס הוא מינהלי, כשמטילים אותו יכול המעסיק או המנכ"ל לפנות לוועדת ערר אבל תנאי לדיון בוועדת הערר- ישלם קודם. שלם ואז נדבר איתך.

וועדות הערר פרסמו פרוטוקולים עד לפני זמן קצר, הם הפסיקו מסיבה מאד פשוטה, שום דבר שם לא הלך לטובת המעסיק. הכל באופן אוטומטי מסיבות שהחוק גרם, והטלת היישום באה במקום הליך פלילי.

מצד אחד, אין כתם. מצד שני, מאד אפקטיבי בכסף, מצד שלישי, מאד קל. אגב, דבר נוסף שנעשה, במקום כמה עשרות מפקחים יש היום במשרד הכלכלה כ-300 מפקחים, 300 מפקחים. אם אתם זוכרים, פעם כדי להעמיד לדין מעסיק כזה שהעסיק אנשים בשבת, היו צריכים לשלוח פקחים דרוזים, כי הרי פקחים יהודים לא יכולים לעבוד בשבת, וכולי וכולי וכולי ואחר כך הם צריכים להופיע בבית משפט. לא קיים היום, הבעיה בכלל לא קיימת. הם בכלל לא צריכים לראות את האיש, הם רואים את דו"ח הנוכחות או מסתמכים על העדות שלו.

בעבירה אצל יחיד הקנס הוא רק חצי. מה זה יחיד? יחיד זה או משק בית או גוף שאיננו עסקי. כלומר, הלכו פה לקראת אותה עקרת בית שמעסיקה עוזרת, המינוח העברי הנהדר הוא עוזרת, תסלחו לי, משרתת, ולא מפרישה לה לפנסיה.

חבר'ה, מי מכן מחזיק עוזרת בית ומשלם לה לפנסיה? יפה, אתם שמים לב שגם אני לא מרים את היד. יש לי עוזרת בית. יש לי תירוץ שהיא עוד לא גמרה שישה חודשים. רבותי, זאת עבירה. הקנס הוא רק חצי מהקנסות האיומים האלה שניתן להטיל.

אגף האכיפה במשרד הכלכלה מוציא דו"ח שנתי וממנו אפשר להוציא כל מיני נתוני מעניינים. קודם כל תראו את ההגדרת מטרות: במטרה להבטיח את שמירת זכויותיהם של העובדים בשוק העבודה, אוכף המינהל את חוקי העבודה בהתבסס על תלונות העובדים ועל מידע.

עכשיו, יש כעת אתם יודעים, אני לא יודע אם ידוע לכם, אבל בתאילנד יושבים כמה עורכי דין ישראלים. כל מי שמגיע חזרה הביתה מבקר אצל עורכי הדין, מה יש להפסיד? ומגיש תביעה.

אנחנו נמצאים היום בערך באותו מצב, כשעובד מגיש תביעה נגד המעסיק, לא חשוב על מה, הוא במקביל מודיע לך שהוא הולך להתלונן במשרד הכלכלה ורבותי זה עובד. זה עובד. כי הרי אין שום קשר בין מה שהעובד עצמו לא קיבל לבין מה שהפקחים ימצאו אצל המעסיק. ומידע המגיע מיחידת המודיעין, אני לא יודע מה זה בדיוק. אולי יש להם איזה דו"ח כזה שהם כותבים על 120 חברי כנסת, אני לא יודע בדיוק מה. אבל משהו, הם מקבלים כל מיני דו"חות מודיעין. למשל, כל חברות השמירה והניקיון חשודות אוטומטית, לא לציטוט בצדק. ותכף תראו על איזה מגזרים עוד מדובר.

המינהל מתמקד בעובדים שהוגדרו על ידי הממשלה במוחלשים, למה מוחלשים ולא חלשים, אני לא יודע. ובכללם עובדים בשכר נמוך ועובדים המועסקים בהעסקה קבלנית, הנה אנחנו חוזרים לשמירה, ניקיון וכולי וכולי.

בנוסף, מתמקד המינהל באכיפה במגזר הלא יהודי והמגזר החרדי. איך הם העיזו לפרסם את זה, לא כל כך ברור לי, כי זה פותח אותם לכל מיני תגובות לא נעימות. הם יגידו שעשו את זה לא בצורה שלילית אלא בצורה חיובית. כי המעסיק בישראל שווה כקליפת השום. אין חוק שמגן על המעסיק בישראל.

הפכו את כל חוקי העבודה, לא תמצאו בשום מקום שהעובד גם צריך לעבוד, לא כתוב בחוק. אגב, אני הרציתי באיזשהו מקום ואמרתי: "חבר'ה, אין בחוקי העבודה הישראלים הוראה שאומרת שעובד גם חייב לעבוד". שבועיים אחר כך הרצה באותו פורום עו"ד רציני והחבר'ה אמרו לו: "תשמע, איזה איתן אחד אמר לנו שאין בחוק הישראלי שום הוראה שעובד צריך לעבוד". הוא אמר: "מה פתאום?" כולם הזדקפו והתעוררו, הוא אומר: "חוק החוזים".

חוזה יש למלא בנאמנות ובתום לב, מה לא ברור לכם כאן? אז תגידו את זה מחר לעובדים שהם צריכים לעבוד כי סעיף 39 לחוק החוזים מחייב את העובד למלא בנאמנות את החוזה שלו. הוא אומר: "אבל אין לי חוזה, לא קיבלתי אף פעם". לך תסביר לו שיש לו וכולי וכולי.

טוב, "סדרי עדיפות בטיפול בתלונות המגיעות למינהל" ואתם רואים שזה ציטוט, לא המצאה שלי. "תנתן עדיפות לחקירות בעקבות תלונה או מידע בדבר חשד להפרה בעובדים חלשים: 1. "עובדים בשכר נמוך" תסלחו לי שאני חוזר על עצמי, סליחה, שמירה וניקיון היום זה לא השכר הכי נמוך אבל היום התעשייה זה השכר הנמוך.

2. "עובדים המועסקים בהעסקה קבלנית". קבלני כוח אדם, למרות הרישוי של חוק הרישוי, מה צריך קבלן כוח אדם? חדר, שולחן וטלפון. את החדר הוא יכול להשכיר. הוא היום ישנו, מחר איננו, מחרתיים משנה את שמו, לא פלא שבאמת העובדים הולכים לחפש אותו.

3. "עובדים ממגזרים חלשים מבחינה חברתית/כלכלית. המגזר הלא יהודי, החרדי ויוצאי אתיופיה". למה קיפחו כאן את הרוסים? אני לא יודע. אבל זה מה שהממשלה החליטה. צחוק, צחוק אבל יש פה איזה טעם רע. יש פה איזה טעם נפגם. אבל עובדה, זה מופיע אצלם באופן רשמי.

"בכל מקרה, תינתן עדיפות לתלונות באוכלוסיות, במקרים בהם יש אינדיקציה על הפרות שכר" אני רוצה להסביר את המונח. אינדיקציה על הפרות שכר זה לא שמישהו בטעות לא קיבל תלוש שכר או בטעות שכחו לשלם לו איזה שעה נוספת, אלא אנחנו רואים באופן שיטתי שלמעסיק יש פטנט.

צלצל לי איזה מעסיק לפני יומיים, יש לו איזה מפעל. הוא סיכם עם עובד שעל השעות הנוספות העובד מקבל רק 100%. העובד תבע אותו, האיש כועס בצורה "אבל סיכמתי איתו". ניסיתי להסביר לו שזה לא יעזור לו, החוק אומר אחרת. הוא כל כך התרגז עלי שפחדתי שאחד משנינו יקבל התקף לב.

זאת דוגמא, מובן מאליו שאם מגלים דבר כזה שמעסיק ... לא משלם שעות נוספות כי הוא הגיע להסכם עם העובדים, זאת הפרת רוחב או הפרת שכר, תכף נדבר על זה.  

"תלונה הקשורה להפרה שתוקנה או הופסקה, לא תטופל". הנה, יש לכם כבר את ההקלה הראשונה. אם כשיש תלונה, אומר המעסיק: "סליחה, כבר טיפלתי בזה". הדבר לא קיים יותר. אתה טוען שלא נתתי הודעה לעובד על תנאי עבודה? הנה, התחלתי כבר להוציא, אני מוציא לכולם. "לא יטופל אלא אם: קיימות אינדיקציות" אני אוהב את העברית שלהם, "קיימות אינדיקציות כי מדובר בהפרה רוחבית", הפרה רוחבית פירושו כנראה לכל הרוחב, "מקרים בהם מדובר במפר חוזר" כלומר, סוטה עבודה סדרתי, "ומקרים בהם ההפרה תוקנה בעקבות הליך משמעתי אזרחי" כלומר, שוב, אומר המעסיק: הוא תבע אותי, זה כבר עלה לי כסף, הבנתי את הרעיון, גמרנו תיקנתי. זאת אומרת, הם כבר הולכים לקראת.

אני לא יודע אם כבר אמרתי ואם כן, אני אחזור על עצמי, לתמהוני הרב, משרד הכלכלה מתנהל בהגינות ממש יפה. הוא לא מחפש, לתמהוני הרב הם לא מחפשים את הקנסות, הם מחפשים את האכיפה. כלומר, הם מעדיפים להגיד לבן אדם: "נו נו נו, תיזהר בפעם הבאה" מאשר לקחת את הקנס הנוראי הזה שהם יכולים בהחלט לקחת. שימו לב להוראה הזאת, אגב, היה על זה גם כמה פסקי דין מעניינים.

"כאשר יש ארגון יציג במקום העבודה, פונים למעסיק עם העתק לוועד העובדים". עכשיו, זה למעשה היה משפט על זה בהקשר אחר, בהקשר של תביעות ייצוגיות, כאשר עובדים של חברת שמירה הגישו תביעה ייצוגית וטענו שכל העובדים במשך כמה שנים לא קיבלו את הזכויות. ואמר בית הדין לעבודה: "זה לא עניין לתביעה ייצוגית, יש ארגון עובדים, שהוא יטפל בזה". ארגון העובדים אמר: "אנחנו נטפל". ולכן ירדו מזה בבית המשפט.

פה יש אותו דבר, הם אומרים: "שארגון העובדים יטפל. עדיף מאשר שאנחנו נרדוף אחרי המעסיק, נטפל בו בצורה פלילית. יותר בריא שיטפלו בו מכיוון ארגון העובדים".

שימו לב פה, ותנסו להיזכר מה בעצם אומר כל חוק. עדיפות, קודם כל חוק שכר המינימום. נכון, צודק, הגיוני. אבל אני מבקש מכם לזכור, אם אתה משלם לעובד שכר מינימום וטעית בשעה אחת בתשלום. כלומר: הוא עבד 210 שעות, כמובן חלק מהן שעות נוספות, שיהיה ברור. מאיזושהי סיבה, אי הבנה, טעות, זדון, שילמת רק 209 שעות. ההפרש הוא 30 שקל. אתה עבריין על חוק שכר המינימום.

אני אתן לכם דוגמא כשאני אישית עובד באיזושהי חברה והוזמנו לחקירה במשרד הכלכלה, אגב, כשהם מזמינים לחקירה, הם לא אומרים לך עדיין מה הם רוצים ממך. על מה מזמנים אותך, זה לא כמו שימוע. אני בא לשם, אומרים לי: "תשמע, חסר פה 3/4 שעה, האיש עבד מאה שמונים וחמש ושלושת רבעי וקיבל שכר רק על 185. מכיוון שזה עובד של שכר מינימום העבירה היא כפולה. פעם אחת שכר מינימום, פעם שניה הלנת שכר".

ואני מסתכל על הדו"חות ולא מצליח להבין מאיפה ההפרש של השלושת רבעי שעה. לא מצליח. כי יש שעת כניסה ויש שעת יציאה, המחשב כותב. ואני מרים טלפון לחשבת השכר ואני אומר לה: "תבררי לי". היא אומרת: "איתן, אתה אמרת לי שמותר לעגל את השעות בכניסה וביציאה". נכון, כלומר אם המשמרת מתחילה בשבע והעובד מתחיל בעשרה לשבע, מותר לי לעגל את השעות כי מצידי שיגיע בדקה לשבע. כולל במקרה שהוא מגיע בגלל הסעות. אותו דבר מותר לי לעגל גם ביציאה.

אבל אותה חשבת שכר לא יודעת להשתמש בתוכנת שכר, היא עשתה את העיגול, לא תאמינו, לשבעים עובדים ידנית. זאת אומרת, אנשי משרד הכלכלה אומרים לי: "תשמע, אנחנו לא מבינים הרבה, תמצא לנו את השלושת רבעי שעה האבודה". יצאתי מזה כי הסברתי להם והראיתי להם, אגב, חשבת השכר עד היום לא למדה להשתמש בתוכנה, היא ממשיכה עם אותה שיטה.

שאלה מהקהל:    מה זאת אומרת עיגלה את השעות?

עיגלה את השעות, אם העובד חתם בעשרה לשבע והוא צריך להתחיל בשבע, אז היא עיגלה לו משבע וחישבה נכון.

חוק שעות עבודה ומנוחה, אני מבקש מכם לזכור שחוק שעות עבודה ומנוחה זה הכל. זה שבתות, או יותר נכון מנוחה שבועית. אתם יודעים שמנוחה שבועית זה תמיד יהיה אצל יהודי זה תמיד יהיה שבת, אצל לא יהודי אפשר קצת לשחק. עבירה מאד חמורה. שעות עבודה ומנוחה זה שעות נוספות מעל למותר, וזה הפסקות לא תקינות וזה אי מתן הפסקה של שמונה שעות בין יום ליום ואי תשלום עבור הפסקה שבה עובד לא יכול לצאת מהמפעל וכולי וכולי וכולי. אז זה חוק שעות עבודה ומנוחה.

חוק הגנת השכר, חוק נהדר. מגיע לעובד שיהיה מי שיגן על השכר שלו. אבל תכף אני אראה לכם בכמה מקרים ניתנו עיצומים והתראות על זה שהשכר שולם בלי שום בעיה, הכל בסדר. אבל תלוש השכר שהיה מוכן בתשיעי לחודש, לא נמסר לעובד בתשיעי לחודש. או שבתלוש היו שגיאות או שבתלוש שכחו לכתוב משהו. למשל, אצל עובד חודשי, כמה שעות הוא עובד תמורתה? כמה שעות בממוצע, מה היקף המשרה שלו וכולי וכולי.

הלאה, תשלום מכוח צווי הרחבה לפנסיה, תכף תראו את האחוזים, בעצם זה לא סוד אם מישהו כבר קרא. אתמול בערב מישהו התקיל אותי בשאלות על המצגת הזאת אז זה בסדר. אתם תכף תראו מה מספר המקרים שבהם אנשים, ארגונים נקנסו מפני שהם לא העבירו במועד את כספי הפנסיה, כאשר בעיקר מדובר והחוק מקפיד בזה יותר, על חלק העובד שנוכה משכרו.

כי כאשר אני מדבר על חלק העובד שנוכה משכרו, אני עובר בפעם אחת על הלנת שכר, פעם שניה על איחור בהעברה, ואם האיחור הוא גדול מאד אז האיחור הוא גניבה ממש.

וצווי הרחבה לפנסיה זה דבר מיוחד במינו כי חוק לא מטפל בהבהרות על צווי הרחבה. אין בחוק הוראה שאם אתה לא משלם לעובד חקלאות את הכלכלה או את המענק, אתם מכירים? יש פה חשבי שכר בתחום החקלאות? אתה, אז אתה מכיר את הדבר המוזר הזה. החוק לא מטפל בזה, לא מתייחס לזה. זה הוראה מכוח צו הרחבה.

אם אתם לא משלמים ביגוד, לא משנה מאיזה ענף, זה הוראה מכוח צו הרחבה. פתאום בא החוק ואומר: רגע רגע, בנושא אחד בצווי הרחבה, אני כן מטפל. וזה הנושא של ההפרשה לפנסיה, זה חמור ובצדק. הלאה, חוק הודעה לעובד על תנאי העבודה. יד על הלב, לא לציטוט לא לצלם, מי מכם לא נותן הודעה לעובד על תנאי עבודה או חוזה עבודה? אני לא מאמין, 2 אפשרויות או שאתם צדיקים או שמישהו מבלף. אוקי, אז אני שמח שכבר למדו את העניין, תתפלאו לשמוע בכמה מקרים המעסיקים לא טורחים לעשות את הדבר הזה.

שאלה מהקהל:    למסור את ההודעה לעובד זה האחריות של חשב שכר או של משאבי אנוש?

אני לא יודע, זה אחריות פנימית שהארגון יחליט לתת את זה למי שהוא רוצה, לא בכל הארגונים יש מנהל משאבי אנוש.

שמירה, ניקיון והסעדה פנימית. כלומר, אתם עומדים במצב, זה אני מבקש לזכור ולשים לב, אולי אני גם מחדש לכם, כאשר קבלן הניקיון לא משלם כמו שצריך לעובדים שלו, יגמרו איתו חשבון גם כן אבל גם מזמין השירות עלול להיות בבעיה כלפי החוק ולשלם את הקנסות הגבוהים.

החוק מדבר על שמירה, ניקיון והסעדה פנימית. אני מבין, היום אני משתף אתכם, מי פה חשבי שכר? הרוב הגדול. מי לא חשב שכר? זהו? טוב, אז אנחנו, מכיוון שהקהל פה הוא חשבי שכר הרשיתי לעצמי קצת לדבר ונשאלנו פעם: "האם אפשר להעמיד אותי, את חשב השכר למשפט? האם יש לי אחריות פלילית?" תרגעו, התשובה היא לא.

מבחינת חוק הגברת האכיפה, בעל התפקיד היחידי שיבואו אליו בתלונות ויענשו אותו, סליחה, לא יענשו, יטילו עליו עיצומים, זה המנכ"ל.

אגב, אם יש פה קיבוצניקים, אז מרכז המשק, יו"ר הנהלה כלכלית, תקראו לזה איך שאתם רוצים. האם שממלא את תפקיד המנכ"ל. מבחינת אחריות פלילית בכל חוקי העבודה, או כמעט בכל חוקי העבודה קיים הסעיף הבא, שוב, אני לא אחראי לעברית, העברית היא משנות החמישים והיא מתורגמת מאנגלית. תרגמו את זה חזרה לאנגלית, מי שבקיא באנגלית. חברה, אגש"ח וכולי, חבר בני אדם וכולי שהעסיקו בניגוד לחוק זה ולא חשוב לי כעת איזה חוק תקחו, רואים כחברים לעבירה גם כל חבר הנהלה, מנהל או פקיד. director or officer. אז באנגלית it make sense, בעברית לא כל כך. מה זה פקיד? כל מנהל או פקיד של אותו חבר אנשים, ואפשר להביאו לדין ולהענישו כאילו הוא עבר את אותה עבירה.

אני מכיר מקרים בודדים שמנהלי מש"א הובאו לדין פלילי בבתי הדין לעבודה בגלל עבירות על חוקי עבודה. אני לא מכיר אפילו מקרה אחד שחשב שכר הובא לדין.

אני לא רוצה להעליב אתכם אבל כנראה שהדירוג: director or the officer of the company לא חל אפילו על חשבי שכר בכירים שקיבלו רישוי מלשכת רואי החשבון (התרגיל הפיננסי הכי טוב שנעשה במאה הזאת).

עכשיו כך, שימו לב בכל זאת מה קורה. "אפשר להביאו לדין או להענישו אם לא הוכיח אחד משני אלה: שהעבירה נעברה שלא בידיעתו, שנקט בכל האמצעים הנאותים". אותה מנהלת מש"א בחברה עם סניפים רבים, רשת חנויות הוכיחה לבית הדין ש-א' היא נתנה הוראה מפורשת למנהלי הסניפים שאסור לעבוד שעות נוספות מעל כך וכך,

שתיים, שאותו מנהל חנות שעשה את העבירה דאג להסתיר אותה. עשה את התרגיל הידוע, המומלץ מאד וזה פשוט לזייף את דו"חות הנוכחות. תרגיל נהדר. פותר לך את כל הבעיות עד שמישהו עושה תאונת עבודה בשעה תשע בערב ולך תצא מזה כלפי ביטוח לאומי. אז היא אכן יצאה מזה אבל שימו לב, אני לא יודע אם באופן תיאורטי חשב שכר שמקבל הוראה לפעול בניגוד לחוק ולא צועק: "זה אסור". אני לא יודע אם הוא צריך להתפטר, אבל אם הוא לא צועק "זה אסור". הוא קצת בבעיה, לא מומלץ. תרגעו, אין הרבה מקרים.

אגב, אני לא מדבר לחלוטין על התחום של מס הכנסה. הדינים שמה הם שונים, שמה בהחלט עלולה להיות בעיה. כן, התרגיל המקובל של זיוף טופסי 161 זה לא בתחום דיני עבודה, זה בתחום מס הכנסה. התרגיל המקובל של מתן טופס 250, אתם יודעים מה זה: הודעה לביטוח לאומי, זה לא בדיני עבודה, זה בדיני ביטוח לאומי. לא כל כך מומלץ לעשות את זה. אני מדבר על דיני עבודה נטו.

טוב, בואו נתחיל לדבר מהם העבירות. "העבירות החמורות", אגב, את המונח "חמורות" אני העתקתי. כי החוק מדבר על עבירות בתוספת א', עבירות בתוספת ב', עבירות בתוספת ג', הוא נטרלי. אגף האכיפה נתן את השמות. אני סימנתי פה בכחול את מה שלדעתי באחריות חשב השכר.

אל תטרחו אפילו להתווכח איתי, אני יודע שיש מקומות שצריך לטפל בזה מנהל משאבי אנוש ולא חשב שכר בתנאי שיש מנהל משאבי אנוש. אני יודע שיש מקומות שהמנכ"ל אומר: "רד לי מהשכל, תרשה לי לטפל בזה, זה הבעיה שלי ולא שלך". נחמד, רק תכתוב לי את זה. נראה אותך.

"העסקה בשעות נוספות אסורות או במנוחה שבועית, העסקת נער" אתם יודעים שנער אסור להעסיק שעות נוספות, אסור להעסיק לחלוטין במנוחה שבועית ואסור להעסיק במנוחת לילה עם איזה הקלות מסוימות, לא נכנס אליהם כרגע.

"עיכוב העברת סכומים שנוכו משכר והלנת שכר". אני רוצה להבדיל בין שני הדברים, הלנת שכר, שהעובד לא קיבל את מה שמגיע לו. עיכוב ניכויים, אני לא דואג למס הכנסה ולביטוח לאומי, אני דואג לאותם סכומים שצריכים להגיע לקרן הפנסיה. זה מה שהחוק קורא: "עיכוב העברת סכומים שנוכו משכר". אני כבר לא מדבר על מעסיקים שמורידים "תרבות, חגים" וקצת שוכחים אחר כך לעשות עם זה משהו, אלה פשוט גם כניכויים זה הלנת שכר פשוטה.

הלאה, "פיטורי עובד האסורים לפי חוק עבודת נשים". אתם יודעים, החוק מחייב, אני גם אתייחס לזה בסוף ההרצאה בקיצור, לקבל התר מיוחד לפיטורי עובדת בהריון אם היא עובדת מעל שישה חודשים וזה נחשב לעבירה חמורה או פגיעה בתנאי עבודה, כלומר, התרגיל המקובל: את בהריון, יופי, נוריד אותך מהתפקיד. או: חזרת מחופשת הלידה, אנחנו רוצים שתביני שאין לנו שום עניין בך, אז תואילי בבקשה, רק אתמול קראתי פסק דין על זה, לעבור לחדר ריק, לשבת ליד שולחן ולא לעשות כלום שמונה שעות ביום עד שתביני את הרמז. מה לא הבנת? אני מוכן שתשבי בבית ואני אשלם לך, את מתעקשת לבוא לעבודה, אין בעיה.

"פיטורי עובד בשירות מילואים" שוב, אחת הטעויות הנפוצות של מעסיקים.

"אי ביצוע תשלומי פנסיה מכוח צו הרחבה", עד עכשיו דיברנו על לא להעביר. עכשיו אנחנו מדברים על לא לבצע בכלל. כלומר, העובד הודיע לי, אני מדבר כעת על הצו הכללי. בתעשייה, לא התחלתי מהחודש הראשון להפריש לעובד מתגמולים, ואני כן חייב לעשות את זה. אין קשר לשלושה חודשים או שישה חודשים.

מחוץ לתעשייה, בצו הכללי, הוא הודיע לי שיש לו קופה פעילה ואני בכל זאת התחלתי להפריש לו רק אחרי שישה חודשים ולא רטוראקטיבית או עברו השישה חודשים ואני עדיין לא מפריש לו, זה בדיוק סוג העבירות שלדעתי חשב השכר צריך לפחות לצעוק. זה בהחלט תפקידו. אני יודע שבדרך כלל זה לא הוא הרע, אבל הוא בהחלט צריך להגיב על הדברים האלה.

"איסור קבלת דו"חות מעובד", אני לא יודע אם מישהו מכם בכלל יודע מה אני מדבר. יש חוק שאומר, חוק די חדש שאומר שלמעסיק אסור לבקש מעובד או מועמד לעבודה כסף או איזושהי הטבה. כלומר, אם אני אומר לעובד: "אני מוכן לקבל אותך בתנאי שאתה משקיע בעסק שלי עשרת אלפים שקל" זאת עבירה על החוק. אתם תראו שיש שני מקרים כאלה בשנה.

"וליקויים בחוזה עבודה של עובדים זרים" פה אנחנו, אני אגיע לזה ואני גם אדבר על העובדים הזרים. "העבירות המהותיות: אי מסירת תלוש שכר, אי מסירת תלוש שכר בזמן, ליקוי בתלוש השכר".

שימו לב, נתת את התלוש ב-11 לחודש, תיאורטית 20,000 שקל קנס. סליחה, מה קרה? הוא קיבל את הכסף. אמרתי לו: "תעלה למשרד" הוא אמר: "תודה רבה, אני לא צריך את התלוש". ואז הוא הולך לבית משפט ואומר: "לא קיבלתי את תלוש השכר". עכשיו, מובן מאליו שאם על התלוש כתוב שהוצא ב-11 לחודש ואני רואה הרבה דברים כאלה, אז אתם בהחלט בבעיה כי על פניו ברור שהתלוש לא היה מוכן בזמן.

"אי מתן חופשה שנתית" נחמד, מה החוק דורש לתת חופשה שנתית? שמעתם, לפחות שבוע אחד בכל שנה, הנה יש לנו פתאום עבירה חדשה של 20,000 שקל. לא נתת לעובד, הוא לא רצה לצאת, הוא לא ביקש, הוא אמר שהוא רוצה לדחות, הוא אמר שהוא רוצה להשאיר את החופשה לפנסיה. אין, עבירה על החוק.

"אי תשלום דמי חופשה או אי פדיון של חופשה קצרה" שזה גם הלנת שכר ויתכן שזה ילך, תכף תראו שהולכים לפי החמור, זה ילך לקטגוריה של הלנת שכר.

"העבדה בשעות נוספות או מנוחה שבועית שלא לפי היתר". כלומר, כאשר כבר יש היתר, לא עמדת בתנאים שלו. "העסקת מי שהגיע לגיל 18 ועדיין לומד, ניכוי מעל למותר לעובדים זרים". בעיקר: מגורים, בריאות, קניות וכולי וכולי. אתם יודעים וודאי שיש בכלל אצל עובדים הגבלה של 25% ניכוי מהשכר, אחד. שתיים, עבירה מאד מקובלת בקיבוצים שהעובד עובד באגש"ח אחד והסופרמרקט של הקיבוץ עובד באגש"ח השני ואז זאת עבירה על החוק כי ניכית חוב שהוא לא חוב אליך. מי שהבין הבין ומי שלא לא, מי שזה מעניין אותו ישאל אחר כך.

חבר'ה, "אי מתן אישור בכתב על תחילה וסיום של יחסי עבודה". הסעיף הכי מצחיק בחוק הישראלי. אם אתם, לכולכם יש הרי ניסיון, כשאתה אומר לעובד: "בוא קח את האישור על" אז העובדים מתחלקים לשלושה חלקים, זה שמקפל וזורק על הרצפה, זה שמקפל וזורק לפח וזה שמקפל ושם בכיס. אבא שלי בחיים שלו לא זרק נייר. יש לי מסמכים, אגב, זה מאד עזר לי כשהייתי צריך. יש לו מסמכים משנת תרפפ"ו המוקדמת.

רוב העובדים פשוט זורקים את זה ואז הם הולכים לעורך הדין ועורך הדין אומר: "תגיד, קיבלת אישור?" "לא, לא קיבלתי". אומר המעסיק: "מה לא קיבלת?" סליחה, יש לך איזה הוכחה שנתת? יש לך בכלל העתק? עכשיו, המצחיק הוא שהחוק אומר: לתת לו אישור על יום תחילת עבודה וסיום עבודה. החוק לא אומר שצריך לכתוב שם מספר ת.ז., מספר תיק ניכויים או מספר ח.פ. כלומר, את הדבר הכי חשוב שכחו בחוק. הרי מה הרעיון? שכשבא עובד בעוד עשר שנים, 15 שנה ורוצה לקבל זכויות מביטוח לאומי, אומר לו ביטוח לאומי: "אין בעיה, נוציא לך את הדו"ח", אתם מכירים את הדו"ח הזה? שמע, בשנת 84 עד 86 חסר לנו שנתיים. "אה, אני זוכר איפה עבדתי, באת"א". היא כבר לא קיימת, מה עושים עכשיו? אגב, היה לי משפט שטיפלתי, עובד שעבד לפני 35 שנה תבע את המעסיק ואמר: "הוא מסרב לתת לי אישור שאני עבדתי אצלו לפני 35 שנה". מובן מאליו שדחו את זה על הסף. באישור הזה שכחו לבקש תעודת זהות ואת פרטי המעסיק. אבל גם זה קנס של 20,000 שקל. חשב שכר שלא נותן את הדבר הזה לדעתי שימוע מחר. זה כל כך בסיסי וזה כל כך טפשי לא לעשות שאין לזה סליחה.

שאלה מהקהל:    טופס 101 זה לא מספיק?

101 זה כלום. א' זה לא נשאר אצל העובד. ב' זה לא אומר שום דבר. חוץ מאשר למס הכנסה. מס הכנסה זה מדינה אחרת. תכף תראי שכשנותנים 161 זה מכסה על זה בכל זאת. עם מתן הודעה על תנאי עבודה או הודעה למועמד, אני מבקש מכם לזכור שכשלא נתתם את זה חובת ההוכחה היא על המעסיק ואם העובד אומר שלא הבטיחו לו שכר מינימום, הבטיחו לו 40 שקל לחודש, אז המעסיק צריך להוכיח שזה לא נכון. לך תוכיח שאין לך אחות.

הלאה, "ניכויים משכר שלא כחוק", זה את העניין של מקדמות מעל מה שמותר וה-25% מעל מה שמותר וניכויים לכל מיני גופים שלא קיימים וניכויים לפנסיה שלא מתבצעים וכולי וכולי.

"והעסקת עובדת בחופשת הלידה" שזה אסור לכל מעסיק שהוא, חופשת הלידה אני מדבר על ה-14 שבועות בלבד במקרה זה.

 "עבירות טכניות, אי ניהול פנקס חופשה או פנקס שעות עבודה" תרשו לי להפוך את הסדר. ניהול פנקס שעות עבודה, כולכם זוכרים תיקון 24 לסעיף 24 בחוק הגנת השכר. כולם יודעים שהחל מ-2009 המעסיק חייב לנהל רישום שעות מדויק כמעט לכל העובדים. איפה הבעיה? שאני לא מסוגל להגדיר לכם את הכמעט. לא אני לא מסוגל, החוק לא מסוגל. הוא אומר לך דבר כזה: "תראה, תעשה מה שאתה רוצה. העובד יתבע אותך לשבע שנים אחורה, המשפט יימשך לעוד 4 שנים ואז תחטוף חזרה מלפני עשר שנים על טעות שעשית".

כלומר, הנדסאי ייצור שהתקבל לעבוד בחברה כמנהל ייצור, החברה הניחה שהוא בתפקיד בכיר, קבעו איתו הסכם גלובאלי. האיש הלך ותבע על שלוש שעות עבודה שעות נוספות. אמר השופט: "הוא איננו מספיק בכיר" כי מעליו היה מנהל תפעול. "ולכן אני קובע שהוא כן צריך לקבל שעות נוספות. הוא לא נכנס ל-30 א'". זה עלה לחברה 300,000 שקל. פלוס הלנות וכולי וכולי.

פנקס חופשה, בטח שמעתם את כל הסיפורים. חוק חופשה שנתית הוא מ-1954, ב-1954 עוד לא היו מחשבים, ב-1954 בקושי היה מספרי תעודות זהות. מספרי תעודות זהות נתנו ב-1952. זאת אומרת, כאשר כתבת פרטים של עובד יהודה כהן, או מוחמד חג'אזי אז יש סיכוי טוב שהיה לך ארבעה עובדים כאלה. מה אמר החוק? אני רוצה גם את שם האב. בינתיים יש לנו מספרי תעודות זהות, יש לנו מספרי עובד, אין לנו את הבעיה. עדיין, פנקס חופשה שנתית דורש את שם האב. אגדה אורבנית, מי שלא יכניס את שם האב, המפקחים יטילו עליו קנס. הם לא כאלה נבלות.

בכלל מה אומרת המציאות היום? אם אתה מנהל פנקס חופשה דרך תלוש השכר, כלומר בתלוש השכר יש לך פלוס כמה מגיע לו החודש, כמה הוא ניצל, כמה היתרה. זה בסדר. יצאת ידי חובתך. אם העובד אומר "לא נכון, בלוף, לא מתאים למציאות" ומראה שלא מסתדר עם חודשים קודמים, דורש בית הדין לעבודה גם דו"חות נוכחות. הוא לא דורש פנקס חופשה נפרד. הוא בהחלט כן דורש פנקס שעות עבודה, כלומר נוכחות מוחתמת כניסה ויציאה.

"אי פרסום תקנון למניעת הטרדה מינית". אם זה לא טפשות, הרי התקנון הזה הוא מוכן, תדפיס אותו יפה, תלה אותו, תשכח ממנו ותטריד כמה שאתה רוצה. סליחה, לא התכוונתי ברצינות.

 "אי הצגת מודעה בדבר שכר מינימום" אתם יודעים שיש עבירה כזאת? אוקי, אמר היועץ המשפטי של משרד הכלכלה, enough is enough, זה מופיע בתלוש. אתם יודעים, כשמנכ"לית בנק לאומי פותחת את תלוש השכר שלה אז היא רואה: משכורת 150,000, בונוסים 150,000 ולמטה יש הערה: שכר המינימום לחודש הוא 4,650. אומר היועץ המשפטי: אם בתלוש השכר מופיעה ההערה הזאת, אני לא אטיל קנס בגין אי פרסום ההודעה. יפה מצידם. באמת יפה. אגב, תקפידו שלשכות השירות ביולי יתקנו את ההודעה.

"דרישת פרופיל צבאי מועמד לעבודה" אני לא יודע, כשאני עוד הייתי מנהל משאבי אנוש, הדבר הראשון שהייתי שואל עובד: "בצבא היית?" "כן". "מה הפרופיל?" מה זה מעניין? אני אגיד לך מה זה מעניין. לא מפני שאני כזה פטריוט, אני אומר דבר נורא פשוט, אם הצבא פסל אותו, תודה רבה. במיוחד בפרופילים מסוימים. היום זאת עבירה על החוק.

מותר לשאול אם הוא שירת בצבא, מותר לשאול מה הוא עשה בצבא, מותר לשאול כמה מחבלים הוא הרג, אסור לשאול את הפרופיל.

אגב, אני לפני כמה זמן ראיינתי עבור איזו חברה מועמדים לתפקיד מסוים. מופיע אצלי בחור, אני אומר לו: "כן, מה עשית בצבא?" "צנחנים". "מה היה תפקידך?" "סמל מחלקה". נהדר. הוא יוצא, זה היה אצלי בבית. אשתי אומרת: "אתה מכיר את הבחור הזה? אתה יודע מי הוא?" אני אומר: "לא". היא אומרת: "זה הבחור שהשתחרר מהצבא כי הוא ירה לעצמו ברגל". אוקי, אז צריכים מאד מאד להיזהר במידע הזה.

"פרסום מודעה מפלה" אתם יודעים, בכל מודעה אתה חייב לכתוב: "מתאים לגבר ואישה" פרט לבלנית בבית מרחץ, שמה לא צריך לכתוב "לגבר ואישה". אבל בכל הדברים האחרים כן.

"ודרישת מידע גנטי" זה אני בטוח שכולכם עושים כל הזמן, דורשים מידע גנטי. יש איזה חוק שאוסר גם את זה.

"אי מתן הפסקות" ופה אני טעיתי בניסוח ומישהו כבר עלה על זה והעיר לי, החוק לא מדבר על עשרים דקות. החוק מדבר או על 45 או על 30 או על אפס. נכון? הוא אומר: הפסקות צריכות להיות 45 דקות, אחר כך הוא אומר: "אם האיש עובד חמישה ימים".