טוב, בוקר טוב לכם. אנחנו בעדכוני מיסוי 2018. הרצאה שתתן לכם ככה מכל דבר נגיעות. בואו נצא לדרך. ראשי הפרקים שלנו זה חוק ההסדרים 2018-2019. הועבר שנה שעברה אבל יש לו כבר שיפוצים בשנה הנוכחית עם התקציב שעבר ממש לפני שבוע. והוא מעודכן לכם כאן במצגת. נדבר על אחד התיקונים המשמעותיים שהיו בחוק ההסדרים הזה שנה שעברה וזה הנושא של רצפי פיצויים ושווי פיצויים.

ללא ספק, הנושא הזה של שווי פיצויים הוא נושא קצת בעייתי, לא סגור עדיין ממה שאני רואה בכל מדורי השכר למיניהם, וצריך להסביר לכם בדיוק את המשמעויות של הדבר הזה בעבודה שלכם. נדבר על קופה מרכזית לפיצויים, על ההנחיה החדשה של מס הכנסה, שבינתיים גם כן התגלגלה שנה אחת קדימה. היבטים שונים במיסוי פרישה וקצת על עמית מוטב, ניכוי וזיכוי, קופות גמל. יוצאים לדרך, המלצות להפקדות זה חלק מזה.

חוק ההסדרים שנכנס ב-2017 לתוקף, היה למעשה חוק לשנתיים שבעצם כמו שאמרתי, יש איזה זרוע נוספת בשנה הנוכחית. אז הורדת מס חברות, אני מניח שכולם יודעים. מס חברות עומד היום כבר על 23% וכולם כבר יודעים שיש שינוי במדרגות המס ומ-2018-2017 אנחנו באותם מדרגות כאשר מס היסף שהיה פעם 66,000 שקל לחודש, עומד היום על 53,000 שקל.

אז יש מס יסף ונשאלת השאלה: למה מדרגות המס נראים ככה? למה לא עשיתי כאן פשוט עוד שורה אחת "41,430-53,490" ופשוט הייתי כותב: "50%". למה לא? למה הצגתי את זה בצורה כזאת? יש לי שלושה אחוז נוספים, למה לא רשמתי פשוט 50%?

הערה מהקהל: אולי בגלל ביטוח לאומי.

לא בגלל ביטוח לאומי. רבותי, שימו לב טוב. מס יסף הוא מס שחל על כל סוגי ההכנסות באשר הם. אלה מדרגות להכנסה מיגיעה אישית שזה משכורת, עסק, פנסיה וכולי.

מס היסף חל על כל סוגי ההכנסות. יש כל מיני אנשים שמגישים דו"חות ולא מודעים לזה שמס היסף חל על הכל. זאת אומרת, שאם יש לי נניח רווחי הון בבורסה ממכירה של מניות ואני צריך לשלם עליהם 25% אבל ההכנסות שלי הם מעל 640,000 שקל בשנה, אני צריך לשלם עליהם עוד שלושה אחוז ואז ה-25 נהפך ל-28. ואם יש לי שכר דירה למגורים שבחרתי במסלול של 10% מס ויש לי הכנסות ממשכורת של 650,000 שקל, אז המשמעות היא שאני הולך לשלם על השכר דירה הזה 13%.

אוקי? מס יסף חל על כל סוגי ההכנסות באשר הם, ולכן הוא נמצא בנפרד. תקנות ניכוי במקור דרך אגב לא השתנו והמס המירבי שמופיע לכם בניכוי במקור הוא 47%. זה נשאר אותו דבר. כי המס יסף נמצא לא בסעיף 121 אלא בסעיף 121(א), והתקנות מפנות לסעיף 121. כאשר אם יש בן אדם שעובד אצלכם עבודה נוספת ולא עושה תיאום מס, אתם לא מורידים לו 50%, אתם מורידים לו 47% ומס היסף כמו שאמרתי, הוא מס על כל סוגי ההכנסות.

שאלה מהקהל: אייל, סליחה יש לי שאלה, לגבי ה-640,000 שקל, מדובר בזוג?

לא לא.

שאלה מהקהל: אם שניהם מגישים, אם זה בני זוג?

את מדברת על חובת הגשת דו"ח? את בדיוק נוגעת בדבר הבא. זה משהו שאני שנה שעברה דיברתי עליו כאן בהשתלמויות, אבל זה משהו מאד חשוב שמי שהיה פה ישמע את זה שוב, ומי שלא ישמע את זה לראשונה.

משהו מאד חשוב. אנחנו מדברים על הנושא של חובת הגשת דו"ח. חובת הגשת דו"ח למס הכנסה. רבותי שימו לב, יש חובה של הגשת דו"חות למס הכנסה לכל שכיר שמרוויח מעל 643,000 שקל. זאת התקרה המעודכנת נכון להיום. מה שקובע זה מה שמופיע לו בשדה 158. אם הסכום הזה מופיע מעבר לסכום, עליו להגיש דו"ח למס הכנסה.

מה שקורה בפועל זה שיש המון אנשים שהיום מגיעים אלינו לטיפול במשרד שהם לא מודעים לזה בכלל. אין להם שמץ של מושג שהם חייבים להגיש דו"ח. בעצם אנחנו מדברים גם על הכנסה ממשכורת וגם על הכנסה מפנסיה. כך שיכול להיות מצב גם שיש בן אדם שהוא פורש צה"ל והוא מקבל פנסיה צבאית של 20,000, הוא עובד בעוד מקום עבודה ומרוויח שם 40,000 שקל, הוא בעצם בהכנסה המצטברת שלו הוא 60,000 לחודש שזה אומר 720,000, הוא חייב להגיש דו"ח. אז דעו לכם, 641 חייבים להגיש דו"ח ולמה אני מדגיש את זה כל כך? מה ההבדל היום מול מה שקרה נניח לפני, החוק הזה הרי קיים המון המון שנים. מה השתנה היום מאשר המצב שהיה לפני 3 שנים לדוגמא?

תשובה מהקהל: שאנחנו צריכים להודיע לעובד.

את צריכה להודיע זה בסדר. תכף נדבר על העניין הזה שחשב שכר אם הוא מודיע או לא. אבל אני אגיד לכם מה השתנה. מה שהשתנה זה עמדת מס הכנסה.

אותו עובד שמרוויח 800,000 שקל משכורת, כשהוא מקבל את טופס 106 שלו, אין בעיה בעצם. התוכנת שכר שלכם ידעה לעשות את החישוב הנכון. אז מה הביג דיל? אמרו לו: "בוא תגיש דו"ח" אז הוא מגיש דו"ח. האם יש לו חוב מס כתוצאה מהגשת הדו"ח? לא.

התוכנה הורידה בדיוק את מה שצריך, לקחה את מה שצריך. אז אין שום בעיה. עד ה-1.1.2016 גם לא היתה בעיה מול מס הכנסה. היית מקבל ממס הכנסה מכתב שאומר לך: "שכיר, דע לך שאתה חייב להגיש דו"ח ואנחנו נותנים לך 120 יום להגיש דו"חות 6 שנים אחורה" לצורך העניין. היית מגיש, לא היה קורה כלום. אם היית עומד בתוך המגבלה של ה-120 יום, לא היה קורה שום דבר. מה קורה מינואר 16? מינואר 16 מס הכנסה החליט לקפל שרוולים וללכת על גישה אחרת, והגישה היא שהוא פותח לאנשים את התיקים רטרואקטיבית. זאת אומרת, הוא אומר: "אדוני, אתה היית חייב להגיש דו"ח ב-2013. זה שלא הגשת לי זו בעיה שלך. אני פותח לך את התיק ב-2012 או ב-2013". ואז כשאנחנו מגישים דו"חות אז לא קורה שום דבר מבחינה שומתית, אמרנו שזה אפס. אבל מה קורה באופן אוטומטי? מיד נכנסים ערימה של קנסות וריביות והפרשי הצמדה על אי הגשת דו"ח בזמן.

הקנס המינהלי היום על אי הגשת דו"ח עומד על 500 שקל לחודש. אז עכשיו תקחו 6 שנים אחורה 6 דו"חות ותחברו את כל הכסף הזה, ואתם יכולים להגיע לעשרות אלפי שקלים קנסות על אי הגשת דו"ח בזמן. זה הכל, זה מקור הפרנסה החדש. ולכן עכשיו אנחנו תלויים ברצונו של פקיד השומה בעצם. אנחנו בידיים של אותו רכז חוליה מרכזית/ גובה רשוי, מחלקת גביה, שיחליטו אם הם באים לקראתנו ומתפשרים איתנו ועוזרים לנו. הם באמת עוזרים הרבה מאד פעמים, באמת הם מורידים הרבה קנסות. אבל עדיין נשאר איזשהו בשר שאני צריך לשלם. כשתכל'ס הייתי יכול להימנע ממנו לחלוטין. וכאן עולה השאלה שאני תמיד מגלגל הלאה לחשבי שכר. איפה אנחנו יכולים לעזור פה בעניין הזה? איפה אנחנו, את אמרת פה, מישהי אמרה פה קודם, נכון?

שאלה מהקהל: זה מופיע ב-106.

יופי. זה מופיע ב-106. זה מופיע ב-106. בית התוכנה, אם תסתכל על ה-106 אתה תראה שבאופן אוטומטי יוצאת הודעה: "דע לך שהנך חייב להגיש דו"ח לפי סעיף 131". אבל מה הבעיה? שמי קורא את זה? מי קורא את זה? מקבל את ה-106.

רוב האנשים, חלק מגיעים אלי לפגישות וליעוצים, אני פותח איתם לראשונה את המעטפות. וחלק אחר מסתכל על הדברים ואפילו לא שם לב שיש את הרישום הזה למטה. ואז נוצר מצב שהבן אדם לא מודע לזה.

אז מה שאני בא לומר זה בעצם את הדבר הבא: יש לכם את היכולת בבית התוכנה פה עוקץ או כל בית תוכנה אחר, לבצע, עכשיו, אנחנו בעיתוי הכי נכון דרך אגב. עכשיו אתם מוציאים את ה-106, נכון? יש לכם יכולת לבוא ובעצם לגזור את ה- באיזה שאילתא אני לא יודע, תשאלו את עמי איך עושים את זה פה. יש לכם אפשרות לגזור בעצם את האנשים האלה ולשלוח להם פשוט מייל נפרד.

להגיד לבן אדם הזה: "מהבדיקות שלנו אתה חייב להגיש דו"ח, תיערך וכולי". אם הוא מקבל מייל נפרד ממכם ולא עושה איתו כלום, זה בעיה שלו. אבל לפחות את ההתראה הראשונית אתם יכולים לתת לו ולעזור לאותם אנשים שסתם אחר כך נאלצים לשלם המון כסף.

טוב, הסיפור הזה הוא סיפור שאין מה להגיד עליו. באמת אין מה לומר עליו. והנה יש עוד שינוי במסגרת ה"אין מה לומר עליו". כשאני אומר "אין מה לומר עליו", הסיפור הזה התחיל במדרגת מס של 20%, במיסוי של 20% במחשבה. דקה לפני שהמחשבה הפכה לחוק, תק, קבעו 25%. ואז קבעו מס סופי של 25% על הימורים והגרלות. זה עלה אחר כך ל-30 ועכשיו זה עומד על 35%. רבותי, זה עומד על 35%. זה אומר שטוהר והבלין קיבלו רק 650,000 שקל. תפסיקו להגיד מיליון שקל שיק. אין מיליון שקל שיק, הם לא מקבלים מיליון שקל. הם מקבלים רק 650,000. וזה טוב, כי זה זוג נשוי. ואם היו זוכים שני החבר'ה שנראים בדיוק אותו דבר, אז כל אחד מהם היה מקבל רק 325 מהמיליון שקל שהבטיחו.

עכשיו, זה מס קל. אני כל הזמן אומר את זה, זה לא ייגמר פה, זה ייגמר ב-50% ואתם תראו. זה מס קל. למה הוא מס קל? כי זה מס על הדימיון, נכון? זה מס על הדימיון, זה קל לקחת. את גיבורה גדולה, את אומרת: "יאללה, שיקחו 35, תן לי רק לזכות".

אז הם אומרים: "יאללה, נעלה את זה ל-40, היא תגיד אותו דבר. יאללה, נעלה את זה ל-50". כשתזכי ופתאום תקבלי 325,000 אחרי שאכלת את כל הג'וקים, אז תביני שזה קצת מעצבן. אוקי. עכשיו ניסו, אמרו: "אוקי, מיצינו את ההעלאה של המדרגות, בואו נלך עכשיו לאפיק אחר". שימו לב מה עבר בתקציב עכשיו.

הצגת התקציב שאושרה, התקרה ירדה מ-50,000 ל-35,000. זאת אומרת, תקרת הפטור שהיתה 50, רצו להוריד אותה ל-10,000 שקל, בסוף בפשרה סגרו על 30,000. אז כל זכייה עד 30,000 פטורה ממס. אבל זכייה מעל 30,000 שקל כבר מתחילה להיות מחויבת במס. אם אני זוכה ב-35,000, על כמה אני משלם מס? על ההפרש 5,000, נכון? יופי. זה בנורווגיה, לא פה. בישראל על כל שקל שאת עולה מעל התקרה את משלמת פי 2. זה נקרא "פטור מתקפל". אם את מרוויחה 35, את לא משלמת על 5, את משלמת על 10. ככה זה עובד, זו השיטה, מחמאות לממציא.

שאלה מהקהל: זה כמו שכר דירה.

זה כמו שכר דירה למגורים אותו דבר. גם שמה זה פטור מתקפל 5,000 שקל. גם פה. אז 30,000 שקלים זה הפטור. והפטור הוא לכל הגרלה והגרלה בנפרד. סתם קוריוז קטן, זה ייכנס מ-2019.

שאלה מהקהל: 2018 כמה?

18- 50,000. עדיין התקרה רגילה. זה התקציב כבר שעבר עכשיו של 2019. הכנתי את המצגת וכל פעם שאלתי את עצמי: תיפול הממשלה, לא תיפול? לתקן את המצגת. הממשלה פה, המצגת בתוקף. עכשיו, סתם סיפור קטן מפסק דין שהיה שנה שעברה. הפטור הוא על כל הגרלה והגרלה בנפרד, אוקי? אז אם אני לוקח 10 טפסי טוטו ומגיש אותם ואני זוכה בכל אחד מהם, מגיע לי על כל אחד מהם פטור ממס, נכון? מהמרי הטוטו שבינינו יודעים שיש דבר כזה שנקרא כפולים או משולשים.

זאת אומרת, אני יכול לשים על משחק מסוים משולש. מה זה אומר? שבמשחק הזה מה שלא יהיה, אני זכיתי בהימור. כי אני שמתי גם אחד, גם איקס וגם שתיים. אוקי? מכירים את זה? יופי. בא בן אדם, לקח את הטופס הזה ופיצל אותו. במקום לשים את זה בטופס אחד, פיצל אותו בשלושה טפסים. אחד אחד, אחד איקס, אחד שתיים.

זאת אומרת, הוא לקח את אותו דבר וחילק אותו ועכשיו הוא זכה. ועכשיו עולה השאלה, האם מגיע לו פטור אחד או שמגיע לו על כל טופס וטופס בנפרד? כי הוא בעצם פיצל טפסים. מה שהוא עשה בחוסר חכמתו, במקום לקחת את כל הטפסים האלה ועם כל אחד מהם לגשת לדוכן אחר ולממש את הזכיה, הוא לקח את כל הסטפה לדוכן אחד, ההוא העביר את זה ללוטו, הלכו איתו לבית משפט וניצחו אותו. בית המשפט קבע שרואים את כל הטפסים כטופס אחד. סתם בשביל הקוריוז. ממשיכים.

הצעת תקציב 2019, הארכת הוראת השעה לימודים לתואר ב-4 שנים. אני חוזר ואומר, פה על הבמות האלה כבר כמעט 20 שנה, יותר מ-20 שנה שאין דבר יותר קבוע מהוראת שעה. אם אני רואה בחוק את המילה "הוראת שעה" אני אומר לעצמי זהו. גמרנו. ככה.

הוראת שעה על פטור לשכר דירה למגורים לעולים חדשים מ-1991 של 5,000 שקל היתה 26 שנה. הוראת שעה עד שבסוף כבר לא היה נעים, אמרו: "די, כבר נמאס, בואו נכניס את זה קבוע לחוק". זה בדיוק מה שקורה כאן.

אלה שזוכרים, עד 2014 ניתן היה לקבל על לימודי תואר 3 שנים, נכון? תואר ראשון כמה נקודות זיכוי? נקודה, תואר שני, חצי נקודה. 3 שנים לתואר ראשון ושנתיים לתואר שני וללימודי מקצוע. ואז באה הוראת השעה ב-2014 וצמצמה את הכל לשנה אחת בלבד.

היא היתה -הוראת שעה ל-14-15-16 והאריכו אותה אחר כך ל-2017 ו-2018, והנה מאריכים אותה שוב ל-2019-20-21-22. זה נשאר. שנה, הוראת השעה. זאת אומרת שמי שמסיים עכשיו מקבל שנה. הוראת השעה שפוגעת, לא הוראת השעה שהיא לטובתך. אוקי. שנה, נגמר הסיפור, יש שנה.

שאלה מהקהל: תואר ראשון כתוב 3 שנים.

לא לא, זהו, אין 3 שנים יותר. היה 3 שנים עד 2014. באה הוראת השעה ואמרה: "אין יותר 3 שנים. מקבלים רק שנה אחת, זה הכל".

שאלה מהקהל: על כל תואר?

על כל תואר מקבלים רק שנה. על זה נקודה, על זה חצי, אבל מקבלים רק שנה. אין 3 שנים יותר. אז ההוראת שעה הזאת מאריכים אותה עכשיו עד 2022. לא השתנה, אותה הוראת שעה, אותו דבר. גם התמחויות לא השתנה.

יש לך אפשרות להתחיל את הנקודה אחרי ההתמחות. ולא רק זה, יש אפשרות, הסוכריה היחידה שהיתה כאן בחוק, הסוכריה היחידה שהיתה כאן בחוק זה שבחוק הקודם היו לי 3 שנים מהשנה שלאחר שקיבלתי את התואר. וכאן יש לי אפשרות לדחות.

כאן יש לי אפשרות לבוא ולהגיד "אני רוצה, לא בשנה שלאחר שסיימתי אלא בשנה שלאחר מכן". כי יכול להיות שסיימתי את התואר, הלכתי לטייל, חזרתי, לא יודע מה, ואז אני נכנס לחצי שנה של עבודה אז עדיף לי לנצל את זה בשנה שלאחר מכן. אז הסיפור הזה מוארך וזה שוב חוזר על עצמו סיפור שאני לא יודע אם אתם שמים לב אליו. אבל הוא שוב ושוב קורה במשך כל ה-20 שנה האחרונות.

יש מקרה, כתוצאה מהמקרה ניגשים לבית משפט, כתוצאה מההגשה לבית משפט יש איזושהי פשרה כזו או אחרת. הרי מה זה הבית משפט? היו פסקי דין על לגשת מול מס הכנסה על הוצאות לימודים. האם הוצאות לימודים לתואר זה הוצאה מוכרת או לא, ואז נקבע שלא ואז נתנו כפיצוי את הסיפור הזה. ואז אחרי שכולנו שכחנו כבר איפה זה התחיל, אז מתחיל הסלאמי. מתחיל החיתוך. קודם כל מרגיעים את כולם, נותנים הנה נקודות לתואר, הנה נקודות ילדים הנה הנה. ואחר כך לאט לאט בלי שאנחנו מרגישים הכל מתאדה לנו. נשים עובדות, כל פעם זה סעיף אחר שיש עליו הרבה דיבורים ואחר כך הוא מתפוגג. אז מה היה קודם דיברנו, ואם אנחנו כבר פה, העלאת זיכוי בגין לימודי מקצוע לנקודת זיכוי, זה כבר בעצם קיים.

בעבר נתנו על לימודי מקצוע חצי נקודת זיכוי. זה עלה ב-2017 ל-3/4 ומ-2018 לימודי מקצוע מקנים נקודת זיכוי בדיוק כמו לימודים לתואר. לימודי מקצוע זה לימודים שהם לא אקדמיים. זה יכול להיות למשל הנדסאים. זה חייב להיות בהיקף של 1,700 שעות במשרד ממשלתי, כאילו בתכנית ממשלתית. לא תואר. ואז את יכולה לקבל נקודה. היום בקיצור שורה תחתונה זה נקודת זיכוי היום.

שאלה מהקהל: השעות האלה זה רק לתואר.

למה? אנשים שהלכו ללמוד הנדסאים, לימודי הנדסאים זה בדיוק הלימודים שנכנסו להגדרה הזאת.

שאלה מהקהל: זה צריך להיות קשור למקצוע ש...

לא. יש לך את התכנית, את מקבלת בלי קשר למה שאת עושה. יכול להיות שלימודי מקצוע בהנדסאי ותהיי דוקטור. לא קשור. צריך להיות בית ספר מוכר של המדינה בכל התכניות הממשלתיות.

טוב, משהו טוב אחד בכל זאת, נטו משפחה מוארך גם לשנים, בעצם הוא לא רק מוארך, הוא יוכנס לפקודה, אם התקציב הזה באמת בסופו של דבר הועבר, אבל צריך לחוקק את זה. הוא מוכנס לפקודה באופן קבוע. אז זה בהחלט בשורה טובה.

כי אם בהחלט היה משהו אחד טוב בנושא הזה של נקודות זיכוי זה התכנית הזאת של נטו משפחה. נטו משפחה מוארך עד 2019. אני מזכיר לכם מה היה בעצם לפני. קודם כל על מי חל השינוי? גם על בני זוג נשואים, גם על חד הוריים. המצב שהיה לפני זה אם אתם זוכרים, היו לנו למעשה 3 מעגלים של זיכויים ונקודות זיכוי, נכון? היה את המעגל הסטנדרטי הרגיל שבו אשה מקבלת נקודות זיכוי, חצי נקודה בשנת הלידה, נקודה נקודה וחצי בגיל 18. אחר כך בעקבות פסק דין ורד פרי ניתנה נקודה נוספת לאשה מהשנה שלאחר הלידה עד גיל 5, ואחר כך בעקבות וועדת טרכטנברג, נתנה נקודות לפעוט לגבר עד גיל 3.

כאשר יש בני זוג גרושים, מתייחסים לזה שהילדים בחזקתו כזה שהוא כאילו האמא לעניין נקודות הזיכוי והוא מקבל את הנקודות האימהיות והשני מקבל את הנקודות האבהיות. זה היה המצב עד 2016. ב-2017 ו-18 תוקן בעצם החוק, ועכשיו אנחנו מבינים שמאריכים את זה לתמיד. יוצרים את הסיטואציה הזאת לתמיד.

זאת אומרת, בשנת הלידה נקודה וחצי גם לגבר וגם לאישה, ובשנה שלאחר הלידה עד גיל 5: 2.5 נקודות. רבותי זה משמעותי מאד מאד. גברים שעובדים סוף כל סוף מקבלים פיצוי. גם הגבר וגם האישה. זה המצב שהיה שנה שעברה גם. זה מינואר 2017, אתם זוכרים, ביולי תיקנו לכם רטרו, 2.5 לכל אחד.

זה הרבה מאד רבותי, זה משמעותי מאד וזה עוד יותר מחדד את העניין שמה התאריך היום? 19.3-20 זה בדיוק הזמן. זה בדיוק הזמן רבותי. זה בדיוק מחדד את העניין שמהו תאריך הלידה הכי טוב? 31.12 נכון מאד. התאריך הזה שווה 8,000 שקל רבותי. 31.12 יש לכם זמן, 20 למרץ. אל תקומו לי באמצע ההרצאה אבל אפשר אחר כך. זה הזמן.

שימו לב, מי שיש לו לידה ב-31.12 מקבל הוא והאשה בהנחה שהם עובדים נקודה וחצי רטרואקטיבית על יום אחד. זאת אומרת אנחנו מדברים על שווי של 3 נקודות זיכוי, תכפילו ב-2,616, תגיעו לבערך 8,000 שקל. אנחנו מדברים על 8,000 שקל בגין יום אחד בלבד של לידה. אז אלה שעוקבים אחרי כבר עשרים ומשהו שנה יודעים שאני אלוף העולם בלהסביר את זה אבל כשלון גמור בליישם את זה.

כי הבכורה שלי נולדה ב-2 לינואר והפסדתי בגינה הרבה ואז הרבה יגידו: "אבל מה זה משנה? כי בעוד 18 שנה זה מתקזז". יפה מאד, את יודעת מה יהיה בחוק בעוד 18 שנה? אני אומר, צריך לעבוד על בסיס מזומן. כרגע נותנים לך, תיקח. אז זאת התמונה לגבי החוק הזה והנה הוא מוארך.

דגשים ושאלות, אישה יולדת יכולה לדחות בשנה את נקודת הזיכוי. זאת אומרת, אם היא בשנה הזאת ילדה ובעצם אין לה מה לעשות עם הנקודות זיכוי האלה, היא יכולה לעשות גלגול ואז זה יקרה בצורה הבאה: בשנת הלידה, כמה היא תקבל? חצי. ושנה לאחר מכן, 3.5. זאת אומרת, במקום לקבל 1.5-2.5, היא תקבל בשנת הלידה 0.5 ובשנה לאחר מכן 3.5. ככה זה בעצם יתגלגל ואחר כך היא מתיישרת כרגיל עם 2.5. עלתה שאלה, הנה חוק התקציב אמרנו, עלתה שאלה שכבר לא רלוונטית, של מה קורה עם זאת שיולדת ב-2018 אם החוק יבוטל. אבל החוק לא מבוטל ולכן הכל בסדר.

אוקי? זה השינוי, שינוי מאד מבורך, שינוי מאד משמעותי ומביא אותנו לנושאים האחרים בעצם ולפסק דין שיצא בשנה שעברה מאד מאד חשוב לגבי כל הנושא הזה של משפחות אחרות, אוקי? לא המשפחה של בעל- אישה- ילדים, המשפחות האחרות.

בני זוג גרושים, כאשר יש בני זוג גרושים החלוקה היא בעצם אותו דבר כאשר הבן אדם שהילד בחזקתו נחשב כמו שאמרנו לצורך העניין האמא, למרות שבעצם עכשיו כבר לא יהיה יותר מידי הבדל. זה יותר רלוונטי יותר לדו"חות של שנים אחורה.

כי כרגע כל ההבדל בין אמא לאבא מסתכם רק בילדים מגיל 6 ומעלה. עד גיל 5 זה אותו דבר. רק מגיל 6 האמא ממשיכה לקבל את הנקודות זיכוי. מה קורה עם משמורת משותפת? זו השאלה. והתשובה, לא קורה כלום. אוקי? היתה הוראה של מס הכנסה ומס הכנסה ביטל את ההוראה אחרי חצי שנה לגבי משמורת משותפת.

ההוראה היתה דרך אגב: קח את הנקודות של הגבר, קח את הנקודות של האשה, תחבר אותם ביחד, תחצה בשתיים ותתן לכל אחד מהם נקודות זיכוי של חד הורי. זו בעצם היתה ההוראה שהיא על פניו הגיונית. בואו נדבר שניה על העיקרון, על פניו זה הגיוני, נכון? קח את הזה, תחתוך בשתיים. מה לא היה הגיוני בהוראה? היישום רבותי, היישום.

קבעה ההוראה שמדורי שכר לא מורשים לתת את זה, לא מורשים לתת את החלוקה הזאת. שזה בסדר, זה לגיטימי. אז מה צריך לעשות? לגשת למס הכנסה להביא תיאום מס, נכון? קבעה ההוראה שמחלקת תיאומי מס לא מורשים לתת את האישור הזה. אז מי כן? לא אלה ולא אלה. אומרת ההוראה: רק דו"חות שנתיים. רק אם שני בני הזוג הגרושים יגישו דו"חות, רק אז אנחנו נוכל לבדוק במקביל את הדו"חות שלהם ולראות שלא מנוצל.

למה? פחדו מס הכנסה שהיא תקבל את הנקודות של האמא והוא יקבל עוד חצי בלי שהם ישימו לב, לכן אמרו רק דו"חות שנתיים. מה קרה בפועל? לא קרה כלום. לא קרה כלום. גם ככה זה תהליך קשה לשכנע בני זוג גרושים להעביר נקודות סתם ככה מאחד לשני, נכון? זה ילדים קטנים. עכשיו אנחנו בשלב הפרנציפים, עכשיו אנחנו לא עשרים שנה אחרי גירושין שאנחנו מבינים שכבר צריך להתיישר. דבר שני, ברגע שאתה אומר לאנשים "לכו תגישו דו"ח" "תודה רבה, שלום להתראות". לכן אין שום הסדר. הוקמה וועדה שבמסגרת הוועדה הזאת צריכים לקבל החלטות מה קורה עם הנושא הזה.

הורה יחיד זה אותו אחד שיש לו ילדים, נניח זה יכול להיות אלמן, זה יכול להיות מישהו שיש ילד מתרומת זרע כזו או אחרת. הוא מקבל את הכל. הוא מקבל את כל המעגלים. זאת אומרת, הוא מקבל גם את הנקודה של הגבר וגם את הנקודות של האשה. זאת אומרת לצורך העניין, 5 נקודות כרגע על כל ילד. נניח אם ילד בן 3 ויש הורה יחיד, אז הוא מקבל גם את ה-2.5 בתור האבא וגם את ה-2.5 בתור האמא- 5 נקודות זיכוי. לא מקבל את המשכורת זה כבר דבר אחר. זה כל המקומות של התרומת זרע וכמובן של אלמן.

מילה אחת דרך אגב על הנושא הזה. מילה אחת לגבי אלמן. אם יש בן אדם שהוא אלמן ויש לו ילדים אצלו, בחזקתו. אלמנ/ה, האמת היא שהמצב היותר סביר הוא הפוך, אם יש אלמנה. יש אלמן נניח כרגע בבית, יש לו ילדים, שני ילדים בני 16. הוא מקבל את הנקודות זיכוי עליהם, הכל בסדר. עכשיו הוא מתחתן. אז מה קורה? הוא מאבד את הנקודות של הזיכוי כי הוא כבר לא נכנס להגדרה של הורה יחיד, הוא כבר בתוך תא משפחתי. וזאת שהתחתנה איתו זה בכלל לא הילדים שלה.

אז באופן עקרוני נוצר מצב שבגלל החתונה האלמן הזה מאבד את הנקודות. החוק תוקן ב-1.1.2016 והוא קובע שאלמן שנישא בשנית, שוב אלמנה אותו דבר. אלמן שנישא בשנית, האשה עכשיו שהתחתנה איתו נכנסת לנעלי האמא ומקבלת את הנקודות זיכוי לילדים שלו כאילו שהם ילדים שלה. אוקי? מינואר 2016 תוקן החוק.

האלמן הזה מוצא מישהי, רוצה להתחתן איתה, אז הוא כבר יכול להתחתן איתה אלא אם כן מה? היא לא עובדת. נכון? אם היא לא עובדת מה יוצא מזה שהנקודות אצלה? אז עדיף לא להתחתן אם יש כמה ילדים. אבל אם היא עובדת והיא יכולה לנצל את הנקודות זיכוי אז כדאי לאותו אלמן להתחתן איתה, אין שום בעיה. מי נשארו קרחים מהמצב הזה? מי נשארו קרחים מזה? מי שנשארו קרחים מהסיפור הזה זה הגרושים.

כי אם אני מתאר את אותו מצב עכשיו לגרוש שיש לו ילדים בחזקתו. גרוש, יש לו ילדים בחזקתו, הוא מקבל את הנקודות עליהם, הכל בסדר. אם הוא מתחתן עם אשה אחרת, אף אחד לא מקבל את הנקודות זיכוי. היא לא מקבלת.

תיקנו את החוק רק לגבי אלמנים. לא תיקנו את החוק לגבי גרושים וגרושות. לכן צריך טוב טוב לשים לב. אמרתי את זה גם שנה שעברה בהרצאה. מס הכנסה בחקיקה פה, בזה שהוא מעודד, הוא אומר לי: "אלמן יקבל וגרוש לא" הוא בעצם אומר לי: "מה שאתה צריך לעשות זה להרוג את הגרושה שלך בעצם לפני כי אז תוכל לקבל את הנקודות. תהיה אלמן והכל יהיה בסדר. אם אתה סתם מתגרש איתה, אז אין מה לעשות, אתה לא מתכנן מס נכון, תאבד את הנקודות".

שאלה מהקהל: ומה המזונות?

מזונות נשאר אותו דבר.

מה המשמעות של שינוי נקודות זיכוי על חד מיניים? זאת השאלה, איך ניתנות הנקודות לחד מיניים? הוראות ביצוע של מס הכנסה ב-31.12.2013 קובעת שיש לראות בחד מיניים כזוג לכל דבר ועניין ולכן למעשה יש לנו פה בני זוג שאחד מהם לצורך העניין הוא בעל ואחד הוא אשה לצורך נקודות הזיכוי. זאת ההוראה של מס הכנסה והיא בסדר גמור. ואז אחרי 4 חודשים באפריל 2014 הוגשה עתירה לבית משפט והיום יש פסק דין, לפני חצי שנה יצא פסק דין בעניין הזה. מה קבעה אותה עתירה? מה היא בעצם אמרה? העתירה אמרה את הדבר הבא: יש קיפוח של בני הזוג שהם גבר ואשה.

למה יש קיפוח בגבר ואשה? כי בני זוג שהם גבר ואשה אין להם בחירה. לגבר יש את הנקודות, לאשה יש את הנקודות שלה, ואין להם שום יכולת לעשות את ההחלפה הזאת. לעומת זאת כשיש שני בני זוג שהם חד מיניים, נניח שני גברים, הם יכולים בעצם להחליט מי רשום בביטוח לאומי, מי יהיה זה שיקבל את נקודות הזיכוי. ואז אם יש אחד שמרוויח פחות ואחד שמרוויח יותר, הם יוכלו בעצם לבחור.

מ-2017, מהרגע שהתכנית של כחלון נכנסה לתוקף זה פחות קריטי, כי אנחנו רואים שגבר ואשה מקבלים אותו דבר. אז זה יכול להיות משמעותי רק על הנקודות שמעל גיל 5. הלכו עם זה לבית משפט וטענו: "מס הכנסה מפלה בני זוג שהם גבר ואשה".

התדיינות בבית משפט ארוכה ובסופה של ההתדיינות נקבע לפני חצי שנה שמס הכנסה, המצב הקיים הוא זה שיישאר. זאת אומרת, אומר בית המשפט בפסק הדין, בגדול השופט אומר במילים פשוטות את הדבר הבא: יש דבר יותר חשוב מלהתעסק עכשיו עם סעיפים בפקודת מס הכנסה. בשם הליברליות והצדק וכולי וכולי, קובע בית המשפט: המצב נשאר כמו שהוא. זה אומר: בני זוג חד מיניים יכולים לבחור מי האמא ומי האבא, ובני זוג שהם גבר ואשה לא יכולים לבחור, זה המצב. אז זה באמת נהיה פחות קריטי לגבי השנים הקרובות, במיוחד לאור ההכנסה של הנקודות זיכוי באופן קבוע של נטו משפחה. אבל לגבי דו"חות אחורה, כמובן יש לזה משמעות מאד גדולה. עכשיו תראי, יש הרבה סיפורים פה ויש הרבה דברים שאין להם ממש תשובה. הרי מה שקורה, העולם מתקדם, קורים פה כל מיני דברים שלא היו קודם, וכמו תמיד מס הכנסה מנסה לסגור את החורים כל הדברים המתקדמים האלה.

לדוגמא: מה קורה כשיש שתי בחורות שהן ביחד, יש להם שכן אחד נורא נחמד והוא החליט לעזור להם ולהביא ילד. אז יש אמא פה שהיא די ברורה כנראה, אבל נשאלת השאלה: "מי האבא?" מצד אחד הוא האבא. הוא אומר: "רגע, אני האבא. מגיע לי נקודות זיכוי של האבא". מצד שני, בתא המשפחתי שלהם, האשה השניה היא האבא בעצם, והיא זכאית לנקודות זיכוי. אם אתם חושבים שתקבלו תשובה לזה, התשובה היא : "לא תקבלו". במס הכנסה את כל מי ששאלתי, בסופו של דבר הגעתי לתשובה הזאתי: "לא יודע. אבל לא גם וגם". אוקי, את זה גם אני הבנתי. טוב, זהו.

שאלה מהקהל: זוג לא נשוי עם ילדים.

זה אותו דבר, כמו גרושים לצורך העניין.

חוק ההסדרים שהיה שנה שעברה הכניס רצף אוטומטי לרצף קצבה. זה משנה לכם קצת את העניין הזה של המחשבה בתפיסה שלכם לגבי טופס 161. קודם כל על מה אפשר לבצע רצף קצבה? על מה ניתן לבצע רצף קצבה? כשאתם ממלאים טופס 161 אתם ממלאים קודים, נכון? רצף קצבה ניתן לבצע על איזה קודים? קוד 6 וקוד 5.

קוד 5 זה קוד שמתייחס לקרן פנסיה וותיקה, עמיתים וכולי. וקוד 6 מתייחס לכל הקרנות פנסיה החדשות, ביטוחי מנהלים החדשים וקופות גמל משנת 2008. יש לי שמה פיצויים.

הפיצויים הם פיצויים בעלי אופי קצבתי. ומאותה נקודה יש לנו א החדשות, אבל יש לנו גם את הביטוחי מנהלים שהיו לנו לפני. עכשיו, כשבן אדם פורש מהעבודה הוא מקבל פיצויים. אתם רושמים לו את הכל בטופס 161. את הכסף ההוני אין לו הרבה מה לעשות. הכסף ההוני, מה שהוא קוד 1 ההשלמה שלכם, או קוד 3 שזה הקופה המרכזית, או קוד 4 שזה הקופות ההוניות, לגבי זה אין הרבה מה לעשות. הוא צריך למשוך, הוא יכול לעשות רצף פיצויים, כל מיני דברים כאלה או אחרים. אבל בגדול הוא חייב להתחשבן על זה באיזושהי צורה.

לעומת זאת, את הכספים הקצבתיים הוא יכול להגיד: "אני לא רוצה לקחת את הכסף. אני רוצה שזה יהפוך לי להיות חלק מתוך הפנסיה". הפעולה הזאת נקראת "רצף קצבה". הפעולה הזאת נקראת "בקשה לרצף קצבה".

מה שהיה עד 1.1.2017 זה שהיה רצף קצבה אוטומטי רק על הקרנות פנסיה הותיקות. זאת אומרת, פרשתי מהעבודה, יש במבטחים הוותיקה 150,000 שקל פיצויים. לא עשיתי כלום? אין בעיה. הכסף יושב שם ואני אקבל אותו בעתיד בצורה של פנסיה.

אבל אם אני פרשתי מהעבודה וישב לי כסף בביטוח מנהלים ועכשיו קיבלתי השלמה ממכם של עוד 20,000 בקוד אחד. הלכתי, חתמתי לכם על 161א, לקחתי את ה-20,000 אלי לכיס. ולא עשיתי מעבר לזה כלום. כי מה אמרתי? הכסף יושב שם. מסתבר שלא עשיתי נכון. למה? כי החוק נתן לי תוך שנה את הסמכות להביא ממס הכנסה את האישור שזה ברצף. ואלה שלא עשו את זה וחלמו, יום אחד פתאום מקבלים מחברת הביטוח מכתב שאומר להם: "דעו לכם, יש לכם כספים שאתם אפילו לא התחשבנתם עליהם.

גשו למס הכנסה, תביאו אישור של רצף קצבה". אבל כשהם היו ניגשים למס הכנסה, אז פקיד השומה היה מגלגל עיניים ואומר: "אדוני מצטער. עברה שנה, אתה לא פנית אלי. ואם אתה לא פנית אלי אני לא מוכן לאשר לך רצף קצבה. ואם אני לא מוכן לאשר לך רצף קצבה, אני מחזיר אותך אחורה ליום הפרישה ואני אומר לך: בוא תשלם לי מס לפי המס שלך ביום הפרישה. ומכיוון שכבר עברו 10 שנים מאז, אז אני גם אעשה צמוד פלוס 4 כי מבחינתי זה חוב מס". ואז הגיעו אנשים-

שאלה מהקהל: אם הוא לא נוגע, זה נשאר?

הוא לא נוגע. שימי לב טוב, כאן היו שתי אפשרויות. אפשרות אחת, שהוא היה מקבל את המכתב הזה מחברת הביטוח והוא היה הולך ואוכל אותה מול מס הכנסה. ואפשרות שניה, שזה היה כאילו עובר מתחת לרדאר. זאת אומרת, חברת הביטוח, למרות שלא קיבלה אישור היתה אומרת: "יאללה, אני מתחילה לקבל".

עכשיו, את שואלת אותי מה החוקיות? מתי חברת הביטוח הוציאה מכתב כזה ומתי לא? אין לי שמץ של מושג. אבל יש לקוחות שקיבלו מכתבים "יש לך פיצויים שלא עברו התחשבנות", ויש כאלה שפתאום כבר הציעו להם הצעות בלי שבכלל עשית את האישורים. אלה שקיבלו את המכתב הזה אכלו אותה. כי נאלצו להוציא כסף פיצויים ולשלם עליו המון מס.

שאלה מהקהל: רק במקרה שחלק מהשכר זה השלמה?

לא לא. יכול להיות גם בלי השלמה בכלל. את היית צריכה לבצע כאילו אז פעולה שבעצם אומרת: "אני מקבלת אישור ממס הכנסה", אם אתם מכירים את האישור הזה זה נקרא "אישור לייעוד כספים לקצבה". והיית אמורה לקבל אישור כזה ובעצם להציג אותו. רוב האנשים, סוכן ביטוח אמר להם: "הכל בסדר". לא עשו כלום. היו בטוחים שהכל בסדר.

אז העיוות הזה תוקן כי הרבה אנשים הפסידו הרבה כסף. ולכן תוקן התיקון ונקבע דבר כזה: מ-2017 יש רצף קצבה אוטומטי על כספי פיצויים קצבתיים שזה למעשה קוד 6. על אותם כספים שזה קוד 6 עד 31,080. או משכורת העובד עד תקרה של 32,800 כפול מספר שנות העבודה לפי הגבוה מביניהם. תכף נדבר על מה קורה אחורה.

קודם כל זה לגבי הפרישות רק מ-2017. מה שאומר הסעיף זה את הדבר הבא: אם אני פרשתי מהעבודה עכשיו ויש לי שמה איזה 150,000 שקל, אז לא צריך לגשת בכלל למס הכנסה. זה יושב אוטומטית, כל עוד לא יקרה משהו, זה אוטומטית ימויין ככסף קצבתי. השלמה, את צריכה אישור על ההשלמה, זה משהו אחר. אבל זה יושב אוטומטי.

בואו נקח לדוגמא, נניח שהמשכורת שלי היא 20,000 שקל לחודש ועבדתי 40 שנה. פרשתי מהעבודה ויש שם 800,000 שזה מה שצריך להיות. כמה מתוך זה יהיו ברצף אוטומטי? תמיד יש מישהו שטועה, שימו לב מה כתוב כאן. כתוב "לפי הגבוה מביניהם". אני יודע שאתם לא רגילים במס הכנסה "הגבוה מביניהם" אבל כתוב פה. ולכן אומרים לי בעצם: "או משכורת העובד כפול מספר שנות העבודה". אם המשכורת שלו היא 20,000 והוא עבד 40 שנה, 800,000 הכל בסדר. זה ברצף אוטומטי, יכול לנוח בשקט.

אם הוא עובד והמשכורת שלו היא 50,000 שקל לחודש והוא עבד 10 שנים ויש בקופה 500. מה קורה אז? אז הרצף האוטומטי ייעצר ב-361,000 שקל. זה עוד פעם, הגבוה מביניהם. אז בעצם מה שיקרה זה שעל ה-140 האלה, מה יקרה? הוא צריך מה? לשלם עליהם מס. עכשיו, בא אותו בן אדם ואומר: "זה לא פייר, זה שהשכר שלי גבוה, למה אני צריך לשלם מס? הפרישו לי 50,000 שקל, יש שם 500. מה אתם רוצים? אומר מס הכנסה: זה בסדר.

לא אמרנו לך שאתה צריך לשלם מס. אמרנו לך שלא יהיה לך רצף אוטומטי. זה אומר שאם תזיז את התחת ותגש למס הכנסה, יתנו לך אישור על רצף לכל ה-500. אם אתה רוצה לבחור בהליך אוטומטי אנחנו לא מוכנים ליותר מ-360. נשאלת השאלה למה? למה בכלל לא הכל אוטומטי? והסיבה היא שמס הכנסה רוצה את אלה עם הסכומים הגבוהים, הוא רוצה בקרה בעין. כי מה שקרה עד שנה שעברה, עד ינואר 17, זה שחברות היו עושות את הפעולה הבאה: בואו תחשבו רגע, נניח יש לעובד 50,000 שקל משכורת, 20 שנה מיליון שקלים.

ועכשיו חוץ מהמיליון שקלים הם רוצים לשלם לו 2 מיליון שקל במזומן. אם הם ישלמו לו 2 מיליון שקלים במזומן והוא בעצם ילך, מהעבודה הזאת הוא הולך לעבודה אחרת והוא נמצא ב-50% מס שולי גם כן. אם הוא יעשה פריסה, הוא ישלם 50%, אם הוא לא יעשה פריסה, הוא ישלם 50% בכל צורה. אז מה היה קורה? החברה היתה דקה לפני הפרישה מפקידה נניח מתוך השני מיליון, מיליון שקלים בקופת גמל.

ואז בקופת הגמל לא היה מופיע 50 שנה כפול 20,000 שקלים, אלא איזה סכום הייתי רואה? 2 מיליון שהם מעל 100%. ואז העובד מה היה עושה? מייעד את הכסף לקצבה ומושך אותו כפנסיה באחוז מס שולי נמוך יותר. אז מס הכנסה אומר: לא מקובל עלי הטריק הזה. אני רוצה לראות בעין שאין יותר ממאה אחוז חבות פיצויים. אני רוצה לוודא שאין הפקדות. מכיוון שאני עובד כל הזמן בנושא של פרישה מול מס הכנסה אני יכול להגיד לכם שהיום אחת הבדיקות הראשונות שעושים פקידי השומה כשאתם ממלאים להם 161, זה לוקחים את השכר, כופלים אותו במספר שנות העבודה ומסכמים מנגד את סך כל הכספים שיש בקופות כדי לראות שאין יותר ממאה אחוז.

עכשיו מה? פה מתחילות הבעיות מול פקידי שומה כי לפעמים חלק מהכסף עבור רווחים, אוקי? עשה חישוב יצא לו 1,300,000 ולי יש מיליון וחצי, אז אומר לי פקיד שומה: אדוני מצטער, 200,000 שקל מבחינתי זה משיכה. ואז אני צריך להוכיח לו דרך חברת הביטוח בעצם לאורך כל השנים שה-200,000 שקלים הם לא הפקדה חד פעמית אלא רווחים.

ואם אני מוכיח וזה מתקבל על דעתו, אז זה בסדר. זאת אומרת מה שפעם היה עובר בלי בעיה, היית רושם מה שרוצה ב-161 ומקבל איזה אישורים שאתה רוצה, זה כבר לא קיים היום. פקידי השומה בודקים את הסבירות ואם הם מגלים שהסכומים לא סבירים ולי אין הסבר מספק את הדעת. היה לי לקוח כזה שלא היה הסבר מספק את הדעת וחברת הביטוח לא הסכימה להוציא שום מסמך שמעיד על תשלומים כאלה או אחרים, אז פשוט לקחו לו 300,000 שקל והפכו אותם למשיכה של קוד אחד, וחייבו אותו למשוך את הכספים ואמרו לו שלום ולהתראות. אנחנו לא מוכנים. לקחו סכום מסוים כסכום הגיוני לרווחים. היה שם 500,000 מעל הסכום. לקחו 200,000 כרווחים הגיוניים ו-300 חייבו אותו פשוט למשוך.

שאלה מהקהל: הכסף הזה הגיע כנראה מאנ-שהוא.

ברור שהוא הגיע. הוא הגיע מאינסוף קומבינות. אז סגרו את הקומבינות. אני לא אמרתי שהחוק לא בסדר, אני חושב שהוא ממש בסדר. אני מצייר את המצב. עכשיו שאלת שאלה מי ששאל פה: מה קורה אחורה? אז מכיוון שאנחנו מינואר 2017, יש קצת חוסר היגיון שאם את פרשת ב-1.16 אז עכשיו יכו אותך בנחשים ובאני לא יודע מה, ולכן יש הנחיות מקלות בתוך משרדי השומה.

זה לא יצא החוצה לעולם הרחב. זה יצר לתוך משרדי השומה שבהם נקבעו קריטריונים מסוימים שאם אתם עומדים בקריטריונים האלה, יתנו לכם גם רצף רטרואקטיבי. זאת אומרת, נניח פרשתי ב-2015 ולא עשיתי רצף והיום אני רוצה לבקש רצף. אז אם זה עומד בתנאים שאחד מהם אם אני זוכר טוב זה שהסכום לא יותר מ-360 והבן אדם עד גיל 60, יש כמה תנאים כאלה שאם אתה עומד בתנאים יתנו לך אישור רצף רטרו. ואם אתה לא עומד בתנאים אז אתה מופנה לנציבות מס הכנסה, שמה יבדקו פרטנית. אני יכול להגיד לטובת מס הכנסה שמהרגע שהחוק הזה נכנס לתוקף הגישה השתנתה ומציד מכשפות על ניירות שאין אישורים עליהם, היום בכל הפניות שאני פניתי עד עכשיו קיבלתי אישורים כאלה או אחרים.

שאלה מהקהל: ...?

הוא אומר, חוק נחמד ויפה, אבל חברות הביטוח מתנהגות לפעמים בצורה אחרת והוא צודק. גם בנושא של שווי פיצויים שהם לא ערוכות ועל זה נדבר עוד מעט, וגם בנושא הזה לפעמים יש בעיות. אז תראה, אני אומר, לך עם החוק כמו שהוא, תתקל בבעיה, אז תיגש לפקיד השומה.

אין דרך אחרת. אבל יש גם מקרים שזה כן עובר. בסך הכל המטרה גם בין היתר היתה שלא יציפו כל הזמן את משרדי השומה שגם ככה קורסים במיליון אישורים. אז זה פחות או יותר הרעיון. עכשיו מה שאתה אומר על השווי, אני אדבר על זה בהמשך כי כאן זה בעיה הרבה יותר חמורה, כל הנושא של שווי פיצויים. היא בעיה חמורה, היא לא בעיה ואנחנו נדבר עליה. אני חושב שזה הנושא. תכף נדבר על הנושא של שווי פיצויים. יש לכם הפסקה קצרה של עשר דקות ואנחנו נמשיך.

אנחנו עוברים לשווי פיצויים. אנחנו עוברים לנושא שיש איתו בעיות ואני אסביר מה הבעיות שיש איתו ונתקדם. קודם כל אנחנו יודעים שיש שווי רגיל כאילו, עולה השאלה על מה יש שווי, אנחנו מכירים את השווי הרגיל שהוא השווי לפנסיה פי 2 מהשכר הממוצע במשק, זה השווי לפנסיה שעומד היום על 24,765. זה תמיד היה כבר כמה שנים, זה בסדר.

כאשר חויב בן אדם בשווי מעבר לתקרה הזאת של 24,765, בעצם חויב בשווי, שילם על זה מס ובעתיד יוכל לקבל על זה פטור דרך פעולה שנקראת "קצבה מוכרת". אני מזכיר לכם ששווי, גם השווי לפנסיה עובד על שיטת הסכומים. זאת אומרת שאם נניח המשכורת שלי 30,000 שקל והמעביד הפריש לי 6%, אז למרות שהמשכורת שלי היא מעל 24,765 עדיין מה שאני בודק זה כסף שהופקד בפועל. ו-24,765 כפול 7.5% זה עדיין יותר גבוה מ-30,000 כפול 6 ולכן לא יהיה כאן שווי.

זאת אומרת, הבדיקה היא בדיקה מזומנית. אז השווי של הפיצויים נכנס לפני שנה לתוקף והוא מדבר על סכומים ששולמו כל מעבידיו של עובד בעבורו לקופה לקצבה על חשבון מרכיב הפיצויים שעולים על משכורת העובד או 32,800 לפי הנמוך. מה איתם? יחויבו בשווי בעת ההפקדה. כי יש כאן הגדרה מה זה משכורת עובד, שזה הכנסת עבודה למעט שווי רכב והחזר הוצאות. אז התקרה היא 32,800. תקרת השווי היא 32,800.

אבל לא רק זה, שימו לב, חלק העולה על משכורת העובד. זאת אומרת, יכול להיווצר מצב שעובד יש לו 10,000 שקל ועדיין יהיה חיוב שווי בגלל שנניח יש שעות היעדרות אבל עדיין מפרישים על השכר המלא. אבל בואו רגע נדבר על המצב הסטנדרטי של ה-32 ונדבר על הבעיות שיש ואין בסיפור הזה.

קודם כל, העקרונות לחיוב לפני העקרונות. בואו נדבר רגע על הבעיה, חסר לי פה שקף, בואו נדבר על הבעיה. אם אני מחויב בשווי, כשאני מקבל עכשיו בפרישה את הפיצויים האלה, אתם רושמים את הפיצויים האלה תחת קוד 6. אוקי? רשמתם קוד 6 100,000 שקל. מה האפשרויות שעומדות בפניו? שתי אפשרויות, או אפשרות אחת להגיד: "אני רוצה להשאיר את הכסף לקצבה", כמו שדיברנו קודם. או אפשרות שניה, למשוך.

עכשיו, העיקרון שמוביל את מס הכנסה לאורך כל הדרך הוא שאין כפל מיסוי. זאת אומרת שאם שילמת מס בנקודה עכשיו, אז בעתיד או בעת המשיכה לא תשלם על זה עוד הפעם מס. אז אם הוא בוחר את הפיצויים, יש לו משכורת של 40,000, הוא חויב בשווי לאורך מספר חודשים והוא עכשיו בוחר את הפיצויים האלה לייעד לקצבה ולקבל פנסיה בהמשך, אז יהיה צורך לבצע לו חישוב של קצבה מוכרת והקצבה המוכרת הזאת תהיה בעצם פטורה ממס.

יכול להיות שיהיה לו 12,000 שקל פנסיה שמתוכה 1,000 שקלים זה קצבה מוכרת שהיא מורכבת מהשוויים ומעוד כל מיני דברים אחרים ועל ה-11 הוא משלם מס. אז במקרה הזה בסדר. מה קורה אבל במקרה השני? מה קורה אם העובד הזה פורש מאצלכם. רשמתם לו 300,000 שקל פיצויים והוא רוצה למשוך אותם. אם הוא רוצה למשוך אותם ויש פה 300,000 אבל לאורך השנה הזאת הוא חויב בשווי של 30,000, אז הוא אמור להיות מחויב רק על 270. אז איפה הבעיה? הבעיה היא בטופס המכין שאתם מקבלים ל-161 מחברת הביטוח. כשאתם מקבלים את הטופס עזר, הרבה פעמים אתם רואים את הדבר הבא: יתרת הפיצויים עומדת על 100, אבל יתרה לצרכי מס קוד 6- 117. למה? למה יש את פער? בגלל רווחים, בגלל כל מיני תכניות שפעם העבירו כספים מרווחים-

שאלה מהקהל: אני לא רואה... זה של מסלול בנפרד.

אוקי, אני עדיין רואה. אותו דבר יכול להיווצר פער בין הכסף שיושב בקופה לבין הכסף לחיוב מס. עכשיו מה צריך להיות בעצם? אם יש לי 300,000 שקל שיושבים בקופה, מה אמור להופיע באישור של החברה תחת קוד 6? 270 בדוגמא שנתתי קודם. 270 אמור להופיע. זאת אומרת, אמור להיות לך יתרת הפיצויים 300, סך הכל 270,000.

שאלה מהקהל: 270 זה באמת הפיצויים שהפרשתי?

לא. אני, את הפרשת 300, אבל הוא חויב בשווי 30,000 לכל אורך הדרך. אז הכסף שיושב פיזית הוא 300.

שאלה מהקהל: איך אפשר לדעת?

עוד הפעם, יש הפרשה של המעביד. ההפרשה הפיזית שנצברת בקופה היא 300. על מה צריך לשלם מס? הוא חויב בשווי לאורך השנה הזאת של 30,000, אז זה לא הוגן לחייב אותו בכל ה-300 כי הוא כבר שילם מס על השווי. מינואר 17. אז אני אומר, אמור להיות לך בטופס נייר שאומר לך: "יתרת הפיצויים היא 300 אבל הקוד 6 שלך אמור להיות 270". זה מה שצריך להיות.

ואז את לוקחת את ה-270 ומעתיקה אותו ל-161. ככה צריך להיות. אבל זה לא קורה בינתיים. ב-2017 זה לא קרה בוודאות. חברות הביטוח ביקשו ארכה ל-2018. ואני עוד לא יודע איפה זה עומד היום. כרגע אני עוד לא ראיתי שזה קורה. ומה זה אומר? זה אומר שאם אנחנו מעתיקים את הקוד 6 כמו שהוא, אז יוצא שהעובד משלם פעמיים. לכן הוציאו את הנספח ל-161. הוציאו את הנספח ל-161 שקיים בחלק מתוכנות השכר ובחלק לא. בחלק מהם הוא ממש יוצא להם בהדפסה ביחד עם ה-161. שבו יש לכם טבלה עם 3 טורים שבו כתוב בטור הראשון ינואר- פברואר- מרץ- אפריל, בטור השני משכורת ובטור השלישי שווי. ואז אם את תסכמו את השווי, תגיעו ל-30, תגישו את זה למס הכנסה ביחד ופקיד השומה, מה שהוא יעשה, הוא יוריד בעצם מהחיוב שלו את ה-300 ל-270.

עכשיו, אם אני אקח את הכל פתור, אז תגידו: מה זה משנה? הוא יתן לי אישור על 300 פטור, מה כל הסיפור? זה משנה כי אני מזכיר לכם שלפי תיקון 190 משיכה של פיצויים פטורים פוגעת לי בפטור על הפנסיה. אז אם הוא לוקח לי 300 אז הוא פגע לי ב-30,000 מיותרים בפנסיה.

לכן ככה זה צריך להתבצע ופקידי השומה מוציאים, יש אישור חדש מלפני חצי שנה של פקידי השומה שבו כתוב: "אישור פטור על חיוב שווי". זאת אומרת שבמקרה הזה, אותו עובד שיוצא ממס הכנסה, הוא מקבל שני אישורים. אחד, אישור פטור על 270,000 כמשיכת פיצויים ואחד אישור פטור על חיוב של שווי של 30. וככה החיוב פטור הזה לא פוגע בו בנוסחה. אז התוכנות של מס הכנסה כבר מעודכנות. מה שלא מעודכן עדיין כנראה זה חברות הביטוח. אז אתם צריכים, אם אתם נמצאים בבית תוכנה שמוציאים את האישור הזה, סבבה. ואם לא, אתם צריכים לעשות את זה לבד.

פקיד השומה יבקש את זה, והאמת היא שזה גם לא אינטרס של פקיד השומה לדרוש את זה, זה העובד צריך לבקש לקבל את הנספח הזה. ואז אתם חותמים עליו בתור מדור שכר/ החברה. חותמת. וזה מצורף לטופס 161 ומונע מס כפול. אז זאת הבעיה המרכזית.

עוד מילה אחת, הבעיה השניה, אני לא אתייחס אליה בכלל כרגע, היא מה קורה כשיש לי מספר חברות ביטוח. זה נחמד ויפה שיש את מגדל ואני יודע שהשווי מיוחס למגדל. אבל מה קורה כשיש לי כמה רבדים פה, מגדל ומנורה והראל, ועכשיו לך תדע למי אני מייחס את השווי הזה, לזה גם לי אין כרגע תשובה.

שאלה מהקהל: הוא צובר את זה לרצף קצבה, ואיך הוא יקבל את זה כקצבה מוכרת?

קצבה מוכרת. הוא צריך לעשות חישוב של קצבה מוכרת ואיתו לגשת למס הכנסה. הוא יכול לעשות את זה לבד והוא יכול לקחת כרטיס ביקור. השורה התחתונה היא שקצבה מוכרת מצריכה עבודה. היא מצריכה עבודה מול משרדי השומה ואפשר לחסוך הרבה מאד כסף על הקצבה המוכרת הזאת.

בואו נדבר על העקרונות של חיוב השווי.

שאלה מהקהל: אפשר לשאול משהו אחר? האם לעמותה מותר להפריש מעל שווי קרן השתלמות?

לא מכיר מגבלות על עמותה. לא יודע לענות לך. לא מכיר מגבלות על עמותה, לא מומחה בעמותות. לא יודע לענות לך.

שאלה מהקהל: אם יש פיצויים שחייבים המס, חייב לשלוח את העובד למס הכנסה.

אני אומר, אם יש לך שווי, כדאי, כן זה לטובתו.

שאלה מהקהל: אם יש מעבר.

אם יש מעבר, יש אפשרות שהוא גם ימלא 161א והוא יחליט. אבל בדרך כלל לא בטוח שהוא ידע מה הוא רוצה.

שאלה מהקהל: אבל איך אני מעבירה את מה שאני מורידה?

אם הוא חותם לך על 161א באופן עקרוני את מכוסה. כי הוא חתם לך מה הוא רוצה. אם הוא חתם לך, זה אחת האפשרויות.

שאלה מהקהל: איך פיזית אני מעבירה למס הכנסה מה שניכיתי?

יש אפשרות שהוא הולך לפקיד השומה, ויש אפשרות שהעובד חותם על 161א ואז את עושה ניכוי מס במקור. עובד יכול להגיד, את מוציאה לו תלוש. הוא יכול להגיד: אני רוצה את זה פטור ואת זה חייב ואת תנכי לו מס במשכורת רגיל.

שאלה מהקהל: בדרך כלל ניכוי מס במקור כאילו אנחנו רק ב-102.

לא לא. בתלוש עצמו את מנכה מס במקור. כמו שיש הרבה מאד גופים שמנכים 47 ונותנים את זה בתלוש. אני אתייחס לזה בנפרד ואני אתן כמה מילים על איזשהו קורס שהוא בדיוק בשביל הדבר הזה. אבל בואו נתקדם רגע.

עקרונות חיוב השווי, החריג לכלל הוא שאין שווי בגין קרן פנסיה ותיקה. למה אין שווי בגין קרן פנסיה ותיקה?

הערה מהקהל: שם הכל אוטומטי הולך לפנסיה.

לא, לא זו הסיבה.

הערה מהקהל: אתה לא יכול למשוך.

לא זו הסיבה. נו, אז מה? עדיין אם זה הולך לפנסיה, אני יכול לקבל קצבה מוכרת. אז זהו, שלא. קצבה מוכרת חלה רק על הקרנות החדשות ועל ביטוחי מנהלים. מכיוון שאני לא יכול לקבל בעתיד פטור על הדבר הזה כי זה קרן ותיקה, אז אי אפשר גם לחייב אותי היום. כי אמרנו שהעיקרון הוא שעל מה שאתה משלם מס, אתה מקבל בחזרה. אם אין לי דרך להחזיר לו אז אני גם לא יכול לחייב אותו. אז מי שנמצא בקרן ותיקה, הסעיף הזה לא חל עליו. הלאה.

חיוב שווי הוא על בסיס שיטת הסכומים. כל עוד ההפרשה בפועל לא עולה על 8.33 מהתקרה, אין חיוב שווי. אני בודק בכסף, יש הפקדה או אין הפקדה.

שלוש, הפרשה משלימה של 2.33 לקופה נוספת יילקח בחשבון בחיוב השווי. זאת אומרת, אם אני יש לי 6% בקרן פנסיה ותיקה ופתחתי במיטב דש עכשיו עוד קופה של 2.33. כשאני אספור שווי, אני צריך בעצם לחבר את הכל. ארבע, תשלום במזומן 2.33 לא יחויב בשווי.

הפרישו לאורך כל השנים בקרן חדשה או ותיקה 6% פיצויים, מגיע העובד ליום הפרישה, אתם מחשבים לו את ה-28%, מחשבים לו את ה-2.33 ונותנים לו את זה מאצלכם תחת קוד אחד. לא צריך לחייב שווי מכיוון שהוא כבר מגיע לשלב ההתחשבנות. עכשיו אני אשאל, מה עדיף לעובד? שיפרישו לו 2.33 לאורך כל השנים והוא יהיה מחויב בשווי או שהוא יקבל את הכל בסכום חד פעמי בסוף? תשימו לב, אם הוא מקבל בסכום חד פעמי בסוף הוא יכול באופן עקרוני לקבל על הכל פטור ממס כי הסכום שהוא יקבל יהיה נמוך מהתקרה כפול מספר השנים, כי הוא לא מקבל פיצויים מלאים, הוא מקבל רק 28%, הוא מקבל רק את ה-2.33.

אז באופן עקרוני הוא יכול את כל ה-2.33 האלה להוציא בלי מס בכלל. כאשר אם היו מפקידים לו את זה כל הזמן לקופה, הוא היה לאורך כל הדרך מחויב בשווי.

שאלה מהקהל: זה 8.33 זה השלמה מ-6.

נכון, אבל השכר שלו 40,000. השכר 40,000 ויש חיוב שווי. אז יש לו אפשרות להגיד: "אתה יודע מה? אל תיקח את ה-2.33 בקופה, תשלם לי בסוף" ואז אני בעצם יכול להוציא את ה-2.33 פטור ממס לעומת החיוב שווי. אז יש לזה שני צדדים. אם אני יושב, השורה התחתונה היא מאד פשוטה: אם אני עובד בארגון בטוח, אז עדיף לי 2.33 בסוף.

שאלה מהקהל: כאילו סעיף 14.

לא קשור לסעיף 14. סעיף 14 מדבר על גובה השכר. אני מדבר על ה-2.33 עצמו. אם אני עובד בארגון בטוח, נניח אני עובד בתעשייה אווירית. אז הנחת המוצא שלי שכל עוד המדינה תהיה קיימת גם התעשייה האווירית תהיה קיימת, אז אני יכול להיות רגוע שאני אקבל את ה-2.33. אבל אם אני עובד בשווארמה משה את אבי, אז יכול להיות שכדאי לי לשלם שווי אבל הכסף ישב בקופה שלי. השלמת מעביד בפרישה. יש הרבה גופים שעושים את זה. מחשבים את החישוב, עושים השלמה בסוף לפי השכר האחרון על ה-2.33.

שאלה מהקהל: אבל אם הוא מתפטר, לא מגיע לו ה-2.33.

בסדר. אבל אם הוא מפוטר, מגיע לגיל פרישה, אז מגיע לו.

שאלה מהקהל: פיצויים עם שווי, הוא גם יכול מי שמפקיד סעיף 47 לקופה?

לא לא, רק פיצויים.

לראשונה רבותי חיוב ביטוח לאומי בגין כספי פיצויים. מה אנחנו יודעים? אין ביטוח לאומי על פיצויים, נכון? מה קרה פה? אם יש חיוב שווי, אז זה משכורת. ואם זה משכורת אז מה משלמים על זה? גם ביטוח לאומי. זאת אומרת שביטוח לאומי בדלת האחורית דפק בדלת ונכנס. שווי זה שכר, אם זה שכר את משלמת על זה ביטוח לאומי ובריאות.

בואו נראה דוגמאות ודרך הדוגמאות האלה. עובד מרוויח 20,000 שקלים, יש הפרשה. תשובה: אין שווי. זהו, עכשיו בואו נעבור לדוגמאות האלה, עובד מרוויח 60,000 שקל בחודש. רבותי, חיוב השווי מלכתחילה נועד לאנשים שמרוויחים הרבה, אנשים שלא מרוויחים הרבה, זה לא רלוונטי. עובד מרוויח 60,000 שקלים לחודש, רבותי. אבל הרעיון הוא שתבינו את המנגנון ואת הרעיון. המעביד מפריש 6% לקרן פנסיה חדשה.

את היתרה ישלם בעת הפרישה במזומן. אז מה שקורה כאן שימו לב, ההפרשה בפועל של המעביד היא 60,000 כפול 6%, זה נותן 3,300. את זה אני משווה לתקרה שהיא מה? 32,800 כפול 8.33. ולכן השווי יהיה על ההפרש 867. על השווי הזה, על ההפרשה הזה יהיה חיוב של שווי. אז אנחנו רואים שאנחנו עובדים בשיטה של סכומים. אנחנו לא מסתכלים על השכר המבוטח, אנחנו מסתכלים כמה כסף הופרש בפועל.

דוגמא 2, עובד מרוויח 40,000, המעביד מפריש 6% לקרן פנסיה חדשה ואת היתרה ישלם בעת הפרישה. אז באופן עקרוני, השכר הוא 40 והתקרה היא 32,800 אז אמור להיות שווי. אך ברם אולם, ההפרשה בפועל היא 6% והתקרה היא זאת ולכן אין לי חיוב של שווי. 3, עובד מרוויח 45,000 שקל, המעביד מפריש 6% לקרן פנסיה ותיקה ואת היתרה ישלם בעת הפרישה במזומן. מה יקרה כאן? אין שווי כי? כי זו קרן ותיקה. בלי קשר, אין שווי גם בגלל שב-45,000 כפול 6 אין שווי. אבל אין שווי מלכתחילה כי מדובר בקרן ותיקה.

שאלה מהקהל: קרן ותיקה גם מגבילה בסכומים.

לא תמיד, ראיתי הרבה תלושים כאלה. 4, עובד מרוויח 60,000 שקל לחודש, המעביד מפריש 6% לותיקה עד 48, ו-8.33 על רובד השכר השני. תראו מה קרה כאן, יש כאן קרן ותיקה ויש כאן עוד רובד שכר. אז באופן עקרוני אני יכול להגיד: רגע, ההפרש 12,000 שקל נמוך מהתקרה כי הקרן הותיקה לא נחשבת ולכן אין לי חיוב של שווי. אבל זה לא ככה.

הקרן הותיקה אין עליה חיוב שווי אבל היא תופסת מקום וכאילו מקלקלת לי את ההכנסה השניה. לכן אומר מס הכנסה את הדבר הבא: בוא נראה כמה כסף הפקדת בפועל. 48 כפול 6% ועוד 12,000 כפול 8.33%, תכלס, לשתי הקופות ביחד שמת 3,880. את זה הייתי אמור להשוות למה? ל-2,773, אבל יש לי קרן ותיקה מוגנת כאילו משווי, ולכן אני צריך להשוות את זה לגבוה מבין 2,773 ל-2,880. מכיוון שהגבוה יהיה 2,880, השווי יהיה כאן 1,000 ולא אלף ומשהו.

זה בעצם הרעיון. דוגמא חמישית, דוגמא חמישית מלווה בהזהרה. הדוגמא החמישית מדברת על מצב שבו העובד עבד 10 שנים והשכר האחרון הוא 38,000. הסכום העומד בקופה הוא 300,000. המעביד רוצה להשלים תוך כדי עבודה עכשיו, הוא לא פרש העובד, הוא רוצה להשלים אבל 80,000. הוא רוצה להיות סגור. עד 2017 לא היתה בעיה.

המעביד יכול להכניס שיק חד פעמי של 80,000 שקל בחברת הביטוח ונגמר העסק. מ-2017 שימו לב טוב, על חלק השכר שמעל 32,800 יש חיוב שווי על כל השיק. זאת אומרת שהמצב הוא כזה: אומר מס הכנסה, עד 28,000, כלומר עד השלמה של 32,800 כפול 10 שזה 328,000. אז מ-300 עד 328 אין בעיה, נכון? כי זה עדיין עד התקרה. אבל ההפרשה מעבר לכך עד ההשלמה ל-100% מחויבת במלואה בשווי. ההשלמה מחויבת.

זאת אומרת רבותי שבתלוש השכר של העובד צריך לזקוף לו עכשיו 52,000 שקל. תהיו איתי. אם יש לי השלמה ל-100% מתחת ל-32,800 אין בעיה. אני יכול להפקיד חד פעמי. אם יש לי השלמה מעל 32,800, החלק שמעל 32 עד ההשלמה של ה-100%, יש לזקוף עליו שווי מלא. מה ההזהרה? אל תפקידי, תפקידי לו בסוף ב-8.33. מה ההזהרה? שאני כבר נתקלתי לא פעם ולא פעמיים באנשי ביטוח כאלה או אחרים, בין אם הם סוכנים ובין אם הם מנהלי הסדרים ובין אם כל מה שאתם רוצים, שדוחפים את בעל העסק, אתכם, את חשבי השכר לבצע את הפעולה הזאת, ואומרים לכם: "הכל יהיה בסדר. הכל בסדר, הכל בסדר".

אז רבותי, זה על ראשכם. שתדעו. אתם כפופים לביקורת ניכויים במס הכנסה. ואני פעמיים עצרתי דברים כאלה עם החשבת שכר שאמרה: "לא, אני לא מוכנה". וזה הגיע למעלה למנכ"ל שהוא החליט שהוא לא רוצה, לא מוכן לקחת את הסיכון. כי מה שקורה, אם אתם תבצעו את ההפקדה הזאת ככה לקופה בלי להעביר את זה דרך התלוש משכורת עם שווי, אתם כפופים לביקורת ניכויים של מס הכנסה. ואם תהיה ביקורת ניכויים של מס הכנסה, מי שישלם את השווי זה לא העובד, אלא אתם. אז אני ממש אומר לכם שוב, החישוב שלכם הוא פשוט מאד, ברגע שעליתם מעל ה-32 ואתם מבצעים השלמה חד פעמית יש לזקוף שווי מלא לעובד, מה שהופך אולי את כל הסיפור ללא כדאי.

אולי עדיף פשוט לחכות לפרישה ולתת לו במזומן את ה-2.33. עכשיו, אנשי הביטוח למיניהם יש להם אינטרסים אחרים. כי הם רוצים לראות את הכסף אצלם. אז הם ישכנעו אתכם באותות ובמופתים שזה בסדר ולא צריך להעביר ותעשה הפקדה והכל בסדר. אין בעיה, כל דבר שהוא לא בסדר, הוא בסדר גמור עד שהוא מתגלה. וכשהוא מתגלה אז מי שעל ראשו זה יהיה אתם.

שאלה מהקהל: אם הפקדה... היא על יותר משנה אחת...?

את צריכה להשלים לה שכר כפול מספר שנות העבודה. את לוקחת בדיוק את מה שעשיתי. 32,800 כפול 2. מה עשינו עכשיו? היה 10 שנים, לקחנו 32,800 כפול 10. עד הנקודה הזאת זה בסדר, מעבר לנקודה הזאת ראו הוזהרתם. ואם לא הייתי רואה את זה במו עיני כמה פעמים, לא הייתי מעלה את זה פה. אבל אתם חשבי השכר ואתם אחראים על זה ולא מישהו אחר.

שאלה מהקהל: יש לי עובד אחד ש-

פטרי אותו. הלאה, שאלות. סתם סתם...

שאלה מהקהל: 35,000 המשכורת שלו. עכשיו, הוא חדש ואני הפרשתי לו רטרואקטיבית שלושה חודשים אחורה.

זה באותה שנת מס אז אין בעיה.

שאלה מהקהל: לא. זהו.

הפרשות בגין שנת מס קודמת גם כן יחויבו בשווי.

שאלה מהקהל: בדיוק, והוא שילם לי...

אותו דבר-

שאלה מהקהל: אפשר להחזיר את זה?

אולי דרך הגשת דו"ח שנתי, אולי דרך פריסה.

שאלה מהקהל: ... שעוברת לטובת העובד.

מה איתה? אין בעיה. על קופה מרכזית אני אדבר. אמרת שמית, לא?

שאלה מהקהל: לפי שם.

תכף אני אדבר על קופה מרכזית.

עדכוני פסיקה, דיברתי אתכם, הסברתי לכם את הפסק דין הזה.

שאלה מהקהל: אפשר לשאול? איך אתה משלב את זה עם בעל שליטה שיש לו שווי מעל 12,000?

אין לו שווי מעל 12,000. הוא שואל איך זה משתלב עם בעל שליטה שיש לו שווי מעל 12,230. אין לו שווי מעל 12,230, ההוצאה לא מוכרת בחברה. זה שני דברים שונים. ההוצאה לא מוכרת בחברה. בעל השליטה אתה לא מחייב אותו בשווי.

שאלה מהקהל: הוצאה לא מוכרת.

הוצאה לא מוכרת.

יעקב שץ רבותי, דיברתי על הפסק דין הזה. דיברתי עליו אני רק אקריא אותו. האם ניתן לתת לבני זוג שהם בעל ואשה לבחור את חלוקת הנקודות על הילדים ביניהם? דיברנו על זה. בית המשפט קובע שהבחירה של בני זוג חד מיניים לא נובעת משיקולי מס אלא מתפיסת עולם דמוקרטית, ליברלית ונאורה, ולכן אין כל שינוי במצב. דיברתי על זה.

הוראת ביצוע 4/17, קופות מרכזיות. ההוראה הזאת, אני ככה את את ההיילייטים שלה. הרעיון הוא כזה, מס הכנסה רוצה בעצם לסיים את הדבר הזה שנקרא קופות מרכזיות.

שאלה מהקהל: זה לא הסתיים כבר לפני כמה שנים?

לא. ההפקדות הסתיימו. ב-2008 כבר עצרו את הכל. אבל עדיין יש כספים שיושבים שמה והמטרה היא בעצם לאט לאט לרוקן. עכשיו, קופה מרכזית יכולה כיום לשלם כסף מתי? או בסגירה של העסק או בפרישה של העובד באופן ישיר. אי אפשר היה כאילו להעביר כספים מקופה מרכזית לקופות אישיות.

ההוראה הזאת בעצם יוצרת איזשהו מצב שבמסגרתו ניתן יהיה להעביר מהקופות המרכזיות ישירות כספים לעובדים כדי בעצם לנקות את השטח ולהיפטר מהקופות. אז בואו נראה איך זה עובד ואני אסביר את זה. 1, ניתן לנייד כסף מקופה מרכזית לקופות אישיות של העובדים שהיו עד דצמבר 2007.

זאת אומרת, חבות הפיצויים רק בגין העובדים של עד דצמבר 2007. לא את העובדים האחרים. כי העובדים האחרים כבר אי אפשר להפריש עבורם. 2 לעניין זה חבות בעלי שליטה יהיה עד גובה של 12,230 ולא השכר שלהם. אוקי. יש לבחון את הסכום במחלוקת. תכף אני אסביר לכם.

היתה יתרה גבוהה מ-110% מהמחלוקת פלוס חבות הפיצויים, יועבר הסכום העודף עד גובה ההפקדות השוטפות של המעביד לקופות גמל בגין כל העובדים. אם היתרה אינה מספיקה, היא תחולק באופן יחסי. שניה אחת, רגע. המשיכה תחשב הכנסה בידי המעביד והוצאה לקופות הגמל תותר לו. במידה ולא יבוצע שיפוי- לא תותר ההוצאה השוטפת בקופות הגמל למעביד.

המהלך הזה ייעשה את לשנה עד ה-31.3 של השנה העוקבת, לאחר אישור של רואה חשבון או עורך דין. המהלך המתייחס לעודף הוארך עד ה-31.3.19 בכפוף לפסק דין הצהרתי מבית דין לעבודה ובעלי קופות מרכזיות ללא עובדים יראו את הסכום כהכנסה של בעל הקופה ב-18 והמס על הרווחים יחול ב-19. בואו נעשה סדר.

אומר הסעיף דבר כזה, נניח שיש לי כרגע 2 מיליון שקלים בקופה מרכזית. הסעיף אומר: תשמע, קח את כל העובדים שהיו עד דצמבר 2007 ותכין טבלה. משה- השכר שלו 20,000- עבד 40 שנה- חבות הפיצויים 800, יש בקופה 600, יתרה להשלמה- 200. אבי- אותו דבר, רינה-אותו דבר. בעלי השליטה בטבלה הזאת לא לוקחים את השכר אלא 12,230 כפול שנות העבודה ומזה מורידים. נשאר לי סכום בעצם להשלמה. אם הסכום להשלמה נניח הוא 2.5 מיליון ויש לי בקופה 2 מיליון, מה שניתן לעשות בעצם זה להעביר, זה נקרא לנייד, תחת פסק דין הצהרתי של בית דין לעבודה, צריך להגיש פסק דין הצהרתי לבית דין לעבודה, כי אז הוא יאפשר לשחרר את הכסף מהמרכזית, ואז ניתן יהיה להעביר את הכסף ישירות לקופות האישיות של כל אחד מהם.

 אבל יש לי שתי מיליון ואני צריך להעביר 2.5. אז מה עושים? מעבירים באופן יחסי. החוק אוסר על העדפת עובדים. אתה מעביר את השתי מיליון באופן יחסי לכולם- סגרת את הקופה. זה מצב ראשון. מצב שני הוא מצב הפוך. יש לי שני מיליון בקופה, כשבאתי לעשות את כל החישוב הזה הגעתי למיליון וחצי. אומר הסעיף: אוקי, הגעתי למיליון. עכשיו יש עוד איזה סכום של תביעה נגדנו, משהו כזה על 200,000. אומר הסעיף: אין בעיה.

קח את המיליון, תוסיף להם את ה-200,000 כי זה במחלוקת, אתה אמור לשלם את זה כנראה בהמשך. תכפיל את זה ב-1.1, ב-110%. נניח הגעת למיליון שלוש מאות ומשהו. אז בעצם אתה יכול להעביר לכל עובד את הכסף שלו ובעצם סגרת את ההתחייבות נגד כל העובדים של דצמבר 2007. האם זה ברור? אלה שהיו בדצמבר 2007.

עכשיו נשארתי בקופה עם מה? נשארתי עם 700,000 שקל. מה אני עושה איתם? אומר הסעיף: עכשיו אנחנו באופרה אחרת. יש פה 700,000 שקלים. אנחנו נאפשר לך לשפות את הכסף הזה מול ההפקדות השוטפות שלך לכלל העובדים שלך. זאת אומרת, נניח שב-2018 כל העובדים, לא רק העובדים שזה, כל העובדים, ההפקדות שלהם לקופות הגמל במהלך השנה היו 300,000 שקל. אומר מס הכנסה בניגוד לשנים קודמות, אם יש לך כסף בקופה מרכזית, אני לא אתיר לך את ההוצאה הזאת של ה-300,000 שקלים אלא אם כן אתה תשפה אותו מראש מול הקופה המרכזית. זאת אומרת, אתה תפקיד את ה-300 בקופות שלהם כרגיל. בסוף השנה יעשה רואה חשבון בדיקה ואז הוא בעצם יאשר לך לקבל אליך לכיס 300,000 מתוך הקופה המרכזית. אז אצלך זו תהיה הכנסה ומצד שני אצלך זו גם תהיה הוצאה. אבל אם אתה תחליט שאתה לא רוצה, אז אצלך זו תהיה הכנסה כי בקופה אנחנו נחייב אותך בסוף, אבל אנחנו לא נכיר לך את כל ה-300. ואז תעבור עוד שנה, עוד 200, תעבור עוד שנה, עוד 200, והנה חיסלנו את הקופות המרכזיות. אז את הפעולה הזאת צריך לבצע בעצם הרואה חשבון שלכם. של החברה, והחשב.

דחו את התהליך הזה כי הסתבר שכדי להוציא את הכסף מהקופה המרכזית לקופות האישיות חייבים להגיש פסק דין הצהרתי לבית דין לעבודה. ואז בעצם את הפסק דין הזה אפשר לעשות רק לקראת סוף שנה כשאתה יודע מה הנתונים. אז בעצם מס הכנסה אמר לכולם: גשו עם אומדנים באזור נובמבר 2018, תקבלו פסק דין הצהרתי ואז תוכלו לבצע את כל הפעולה.

שאלה מהקהל: פסק דין הצהרתי מבית דין לעבודה?

בית דין לעבודה.

שאלה מהקהל: אם מפקידים לעובד ובעצם מקציבים לו משהו... וזה יוצר בעיה שדיברנו עליה, לא בעיה, כאילו מתחת לרדאר.

נכון. אין התייחסות בחוזר היום למקום הזה. זה מקום בעייתי. אין התייחסות בחוזר למקום... אני מתייחס נניח שיש עובד עם שכר גבוה, ואז מה קורה כשאני מעביר את הכסף לקופה, איפה בא לידי ביטוי פה זקיפת השווי? עקרונית, צריך להיות זקיפת שווי, זה השלמה לכל דבר ועניין. את שואלת אותי טכנית איך זה הולך להתבצע? לא יודע. זה בינתיים הוראות שלא ראינו אותם בפועל מתרחשות. אם את רוצה שיכירו לך את ההוצאות של הגמל, את צריכה כבר לעשות את זה.

רבותי, כמה סוגיות על 161. כמו שאתם יודעים, אני מתעסק בנושא של פרישה וכמו שאתם יודעים, אני מגלה כל מיני דברים שנעשים בצורה לא מדויקת ולא נכונה. אני רוצה לתת כמה דגשים ואני רוצה גם לספר לכם משהו על הנושא הזה.

אני בדיוק השבוע סיימתי לצלם איזשהו מיני-קורס, קורס קטן שהוא בדיוק בשבילכם. היתה לו מהדורה קודמת שהיתה רחבה מאד, ואני עכשיו הלכתי על מודל יותר מצומצם. קורס שמיועד לחשבי שכר על כל הנושא של פרישה, טופס 161, טופס 161א, דגשים, מה נכון, מה לא נכון, טעויות, לא טעויות וכמובן בכלל מיסוי פרישה ברמה הכללית. זה קורס אינטרנטי, אתם יכולים לרכוש אותו באינטרנט. עוד לא תמחרנו מחיר אבל זה אמור להיות סדר גודל של משהו כמו 500 שקלים ואתם יכולים לרכוש את הקורס הזה ולראות את השיעורים כמה שאתם רוצים.

יש שם איזה 14 סרטונים. זה שני שיעורים וכל שיעור סרטון שממש מלמד אתכם איך למלא 161, איך למלא 161א, איזה טעויות יש, מה עושים, מה לא עושים. מי שירצה פרטים תוכלו לשלוח לי מייל וברגע שאנחנו נצא בהפצה, אנחנו נפיץ את זה לכולם וזה יעשה לכם סדר ויכול לחסוך מכם חלק מהדברים שאני עכשיו מדבר עליהם כרגע.

פרישות ישנות, נושא מס' 1. כמה פעמים באו אליכם אנשים ואמרו: "תן לי 161 כי פרשתי לפני כמה שנים" ומה אני עכשיו עושה עם זה בתור חשב שכר? באופן עקרוני אין לך בעיה. אם יש לך את הנתונים ואת המידע, ואם יש לך את הדברים אז סבבה. את יכולה לתת לו את ה-161 גם הישן, אם את מצליחה זה הכי טוב שאפשר, ושיצרף אליו אם יש כסף מחברת הביטוח, שיצרף אליו את הטופס עזר הנכון להיום. נניח פרש, שילמת לו 20,000 שקל במזומן ו-80,000 בכלל והוא לא נגע בכסף. עכשיו הוא רוצה להוציא אותו, אז הוא צריך להביא אישור של היום. את לא חייבת לחתום לו מחדש על טופס 161, הוא יכול, אם יש את ה-161 המקורי, זה מספק את מס הכנסה אם תתני לו את ה-161 המקורי הזה עם הטופס עזר של היום ועם זה הוא יכול לגשת לפקיד השומה. הבעיה היא כשאין את הטפסים האלה ואז מה שקורה הבן אדם יכול להפסיד המון המון כסף אם אין את ה-161.

אם את יכולה להוציא לו, אם אתם יכולים להוציא לו 161 נכון להיום ואתם יודעים בדיוק מה היה אז, אז הכי טוב. אם לא, אז אין מה לעשות. אני לא יכול לעזור לו. אם את לא זוכרת אם שילמת לו כסף מזומן, אם אתם לא זוכרים אם שילמתם לו כספים מזומן בעבר, יש לנו בעיה עם זה. את לא יכולה לחתום על משהו שאת לא זוכרת. אני רק אגיד מהצד השני שככל שאנחנו מתרחקים מיום הפרישה, הסכום שהעובד משלם על הפרישה הזאת הוא מאד מאד גבוה, לכן בעיניים שלי בכלל, עובד שפורש ממקום העבודה ויש פיצויים שצריך למשוך, אני תמיד בעד להוציא את הכספים ולא להשאיר אותם. כי אני רואה מה קורה עם כל אלה שהשאירו את הכספים ואיזה בעיות יש להם. אני לא מדבר על לא לעשות רצף קצבה, שלא נבלבל.

רצף קצבה אין לי בעיה שיעשו, כי יש אישור של רצף קצבה. אני מדבר על פיצויים הוניים שהוא מקבל והוא אמור להתחשבן עליהם, הוא משאיר את הכסף בחברת הביטוח והוא לא עושה כלום. אחרי כמה שנים כשהוא מגיע, הסכום הזה נהפך לסכום שחייב במס, והוא לא יודע עכשיו מה היה פטור ומה לא, צריך לשים לב לזה.

שאלה מהקהל: אבל הוא יכול לנייד אותם.

הוא לא יכול אם זה היה הוני. אם הכסף הוני בקוד 4, הוא לא יכול לנייד אותו לפנסיה.

שאלה מהקהל: נגיד עובד פרש, לא הוציאו לו 161.

מה שקובע זה האופי של הכסף. אם זה פיצויים הוניים שהופקדו עד 2008, את לא יכולה. אם אחרי 2008 אז הוא יוכל להעביר אותם לקצבה. אבל יש חלק היום עוד הרבה אנשים שיש להם קודי 4 נורא משמעותיים עד 2008. אז אני בעד שייקח את הכסף. שלא ישאיר אותו. יש כאלה שיש להם שיקולים: אני משאיר את הכסף כי יש לי פה ריבית יותר טובה, בסוף הוא הולך משלם מס על הכל 50% עם הריבית היותר טובה שלו. אז צריך לשים לב לזה כי זה מה שאני רואה בפועל. טופס 161 הוא דו"ח יתרות. כל מה שאני מדבר כאן, אני מדבר גם בקורס דרך אגב.

טופס 161 הוא דו"ח יתרות, אחד הדברים הכי שאני רואה בהם אני משתגע. בן אדם יש לו כסף במנורה מבטחים. מה עושה חשב השכר? אומר לו: "תביא לי את הדו"ח האחרון". הוא מביא את הדו"ח האחרון שהוא מביא הרבעוני או לא יודע מה, הוא מסתכל בשורה למטה של הפיצויים ומעתיק את זה לטופס 161. מה לא בסדר בזה? שני דברים לא בסדר: א' יש הבדל בין ערכי פדיון לבין יתרה לפיצויים.

זאת אומרת שיש הבדל בין הסכום שיש שם לבין הסכום לצרכי מס וצריך לשים לב לזה. יש הבדל משמעותי. והדבר השני והוא יותר חמור, וזה מה שהיה לי ממש לא מזמן. בן אדם עם איזה משכורת של לא יודע מה, 15,000 שקל, עבד איזה 4 שנים, אני מסתכל בטופס 161, אני רואה במנורה מבטחים הוא כותב לי קוד 6 איזה 180,000 שקל. איך יכול להיות 180? הדו"ח של מנורה מבטחים כולל את כל מה שהבן אדם היה כל החיים.

אז החשב שכר מה עשה? לקח את היתרה למטה, העתיק אותה לפה, נחמד ויפה 170,000. יש כאן בכלל כספי פיצויים שלא שייכים אליך בתור מעביד. לכן הדגש מבחינתי המאד מאד חשוב, טופס 161 תמלאו רק ואך ורק עם טופס עזר. זה הטופס של הקודים. קוד 4, קוד 6, קחו תעתיקו, אל תסתבכו. מה שאת מקבלת שבו כתוב, יש שני סוגים כאלה. הרוב זה עם הקודי 4-6. יש כל מיני חברות כאלה שהם לא כותבים 4 ו-6 אבל הם לפחות כותבים, הם כותבים פיצויים לפני 2008 ופיצויים אחרי 2008. צריך למלא 161 רבותי רק ואך ורק על הבסיס הזה.

הדבר השלישי, אי הכללת פיצויים ב-161. חלק עושים לי פרצוף של לא יכול להיות, אבל תתפלאו, יכול גם יכול. פרשתי מהעבודה, הפרישו לי כסף ל-2 קופות פיצויים, יש פה שני מצבים.

 מצב ראשון שלצערי הרב אני חוזר עליו שוב ושוב, נפוץ מאד מאד מאד בכל המקומות שבהם משולמת פנסיה תקציבית. זה יכול להיות בשירות המדינה וזה יכול להיות בעיריות וזה יכול להיות גם אולי באוניברסיטאות. בכל המקומות האלה יש רובד בסיסי של שכר שהולך לפנסיה תקציבית. אבל בהרבה מאד מהמקומות האלה יש רובד נוסף ועליו יש קופה נוספת.

עכשיו, לפעמים הקופה הזאת זה רק תגמולים של עובד ומעביד, ואז אין בעיה. אבל לפעמים הקופה הזאת יש בה גם הפרשה לפיצויים. מה אני רואה ב-161 במקרים האלה? רק את הקוד 1. סוג תשלום 20: 200,000 שקל מענק מחלה, נניח. והקופה הזאת לא קיימת, היא לא נמצאת. עכשיו, עד 2012, אם אני אתעורר בעוד 10 שנים ואגלה שאני, אני ניגש עכשיו לקופה ורוצה להוציא את הכסף, מה הם אומרים לי? יש לך כספי פיצויים, נא תביא אישור מפקיד השומה.

אז מה אני עושה? הולך לפקיד השומה ומביא אישור כי הכל פטור, נכון? יפה. אבל מ-2012 יש דבר שנקרא קיבוע. הקיבוע מה הוא אומר? הוא אומר שאתה עכשיו סוגר את הפטורים. כל מה שלא ניצלת בפיצויים, למה אתה מנצל? לטובת פנסיה חודשית. והמשמעות היא שכל שקל שיתגלה יותר מאוחר, כבר אי אפשר יהיה לקבל עליו פטור. עכשיו תראו את המצב הבא: הוא פרש מהעבודה, יש לו 200,000 שקל שהוא קיבל מענק מחלה ויש לו 50,000 שקל בקופת גמל, אוקי? אני בכוונה אגיד את השמות שזה בעיקר מתרחש שמה.

למשל לצורך העניין, אם יש כאן עובדי הוראה: כלנית, גל, יש באחת מהקופות האלה גם כסף פיצויים. הוא לא יודע מזה כלום. הוא קיבל 200,000 פטור, היתר הלך עשה קיבוע נגמר הסיפור. אחרי 10 שנים הוא מגלה שיש שם כסף, הוא רוצה להוציא אותו.

אומרים לו: "רגע, יש לך 50,000 שקל פיצויים". הוא ניגש למס הכנסה, פקיד השומה אומר לו: אתה לא יכול לקבל פטור, נכון, כי עשית כבר קיבוע. אבל מתי אני אחייב אותך על ה-50,000? אני מחזיר אותך אחורה ליום הפרישה כי אז היית אמור לשלם לי את המס, ומפה זה צמוד פלוס 4. ואז 50,000 שהיו אמורים להיות פטורים, נהפכים לחייבים במס שיכול להגיע ל-50%. אז רבותי, 161 חייב לכלול. איפה זה יכול לכלול? תגידו, אנחנו עובדים פרטיים, אצלנו זה לא יכול להיות.

זה גם יכול להיות וגם ראיתי את זה פה ואני אגיד לכם גם למה. יכול להיות שאני חשבת השכר בארגון הזה במשך ה-10 שנים האחרונות, ובמשך 10 השנים האחרונות אנחנו מפקידים לקופת גמל פסגות- גדיש. אבל מסתבר שלפני 30 שנה הפקידו לקופת גמל אחרת. עכשיו אני מה אני מכירה, אני מכירה את פסגות גדיש, אני בכלל לא ידעתי שהיתה קופה אחרת. לא היה ניוד או משהו כזה.

יש קופה, הפסיקו להפקיד, התחילו בקופה אחרת. הפיצויים האלה אמורים גם כן להופיע. אז מה עושים? יש את האחריות שלכם, אני מדבר על זה בלי סוף, ומן הסתם יש את האחריות של העובד עצמו. שיוציא מסלקה פנסיונית שתאתר לו את כל כספי הפיצויים שלו בכל מקום ואז הוא יכול להגיד לכם: "רגע, אני גיליתי שיש לי במנורה ויש לי בהראל". אז אתם תוכלו לפנות לגופים האלה, כתוב לכם במסלקה גם את שם המעביד, אז אתם תוכלו לזהות אם זה לא שלכם שלום ולהתראות. אבל אם זה שלכם, אתם יכולים לפנות להראל ולהגיד: "תנו לי טופס מכין ל-161 כדי אני אוסיף". רבותי, זה מאד חשוב, 161 חייב לכלול את כל כספי הפיצויים.

שאלה מהקהל: ...?

לאחד? אני לא יודע אם יש חובה או לא, אבל זה יכול לקרות ואת יכולה למצוא את זה במסלקה. כי אם זה נמצא אחרון במקום מסוים אז גמרנו, אין לנו בעיה.

ארבע, אירוע משלים, בואו נדבר על זה מילה אחת. מה זה אירוע משלים? אירוע משלים זה אירוע שבו עובד פרש מהעבודה אצלכם, ואחרי פתאום חצי שנה מסתבר שמגיע לו עוד 50,000 שקל. למה? כי הוא היה איתכם באיזשהו וויכוח. למה? אפשרות מס' 2, כי אם אני נניח בארגון גדול, נחתמו הסכמי שכר, כתוצאה מהסכמי השכר שנחתמו, כולם קיבלו דרגות בלבלבלה, יש תיקון שכר רטרואקטיבי, כתוצאה מכך מתעדכן השכר הקובע לפיצויים ועכשיו צריך לשלם לבן אדם עוד 30,000. עכשיו, כשעובד פורש מהעבודה, מה האפשרויות שלכם? אפשרות אחת זה לשלוח אותו למס הכנסה, אפשרות שניה זה להחתים אותו על 161א, נכון? ואז אתם מכוסים. ואפשרות שלישית היא פשוט להוריד לו 47% מהסכום שאתם צריכים לשלם ושהוא ישבור את הראש, נכון? אז נניח שהעובד בוחר בלמלא 161א, הוא חתם לכם על 161א אז, נתתם לו את ה-100,000 שקל פטורים, הכל טוב ויפה.

הוא מגיע אליכם עכשיו כשיש לכם טופס מתוקן עם עוד 50 והוא חותם לכם עוד פעם על 161א כדי לתת לו את הפטור. אז מה אנחנו צריכים לעשות? לתת לו את הפטור, נכון? אז זהו, שלא. למה? בפעם הראשונה אתם יודעים שאתם הראשונים, אז אתם יודעים שלא קרה כלום בין הרגע שאתם נתתם לו, כי אתם הייתם הראשונים אז אתם יכולים לתת לו. אבל מה קרה אם אתם נתתם לו 161 ביד, הוא הלך למס הכנסה, הוא עשה קיבוע, אז בפעם השניה שאתם נותנים לו אתם לא יכולים לתת לו את הפטור, כי הסכום מה הוא? אמרנו הרגע, הוא כבר לא פטור. אז אם אנחנו רוצים להימנע-

שאלה מהקהל: ...?

לא תלוש עם תיאום מס. אם את עכשיו משלמת לעובד פעם שניה הפרשים, האופציה מבחינתי הכי נכונה: "לך למס הכנסה" או לנכות 47. לא לתת פטור, רבותי לא לתת פטור. לא תיאום, אישור ממס הכנסה.

שאלה מהקהל: ואז אני מוציאה לו תלוש.

נכון. אל תסתמכו על ה-161א בפעם שניה ומעלה. האם זה ברור מה שאני אומר? רבותי, זה דברים שאני רואה אותם בעבודה כל הזמן וצריך לשים לב לזה, זה מאד מאד חשוב.

שאלה מהקהל: למה עושים קיבוע בכלל?

עושים קיבוע כדי לקבל הטבת מס פטור על הפנסיה. יכול להיות שאני משלם מס מאד גבוה על הפנסיה ואני יכול לקבל פטורים. כדי לקבל את הפטורים האלה אני צריך לעשות קיבוע.

שאלה מהקהל: ואם עושים השלמה רק על התגמולים עובד- מעביד?

תגמולים לא משפיעים עלי פה.

5, רישום של פיצויים מקום עבודה נוכחי, דיברנו על זה. בגדול, דיברתי גם על האפשרויות שעומדות בפני המעביד וכולי וכולי, כל הדבר הזה. יש בקיצור הרבה מאד דברים שאנחנו עושים הייתי אומר ברמה האוטומטית. אנחנו עושים אותם ברמה האוטומטית, בשגרה האוטומטית וצריך מאד מאד לשים לב. כשעובד פורש עומדות בפניו מספר אפשרויות, אתם בתור שכר, בתור מדור שכר יש לכם רק ואך ורק שלוש אפשרויות.

אפשרות ראשונה, העובד חותם על 161א ונותן לכם ואז אתם יכולים ליישם את מה שהוא מבקש. אפשרות שניה, לשלוח אותו למס הכנסה, להביא אישורים. זה יכול לעבור דרך ייעוץ זה יכול לא, אבל בסוף יהיה לכם אישורים. ואפשרות שלישית זה לא לקחת שום סיכון לצורך העניין ולנכות 47%. ואז מפה והלאה, אם הוא יביא את האישורים בזמן, אתם תתקנו רטרואקטיבית. האם זה ברור רבותי?

שאלה מהקהל: זה מדובר רק על השלמה של מעביד.

מדובר על הכסף שהוא משלם. מדובר על פטורים וחייבים, מדובר על כל הפיצויים.

שאלה מהקהל: אם אני עשיתי.... פטורים-

מה זה פטורים? כדי שאת תוכלי לתת לו את הפטור את צריכה להיות מכוסה או באישור מס הכנסה או בזה שהוא חתם לך על 161א. וגם אם את נותנת לו פטור ויש חלק חייב במס, אם הוא מילא לך 161א אז אין בעיה, אז החלק החייב הולך לפי מס שולי. מה אני מגלה לפעמים? אני רואה כל מיני מצבים שבהם העובד לא חתם על 161א והמעביד החליט להמציא חוק שלא קיים. העובד לא חתם על 161א שימו לב, מה צריך לעשות המעביד? לנכות ממה שהוא שילם 47 מהשקל הראשון. נכון? אם העובד לא חתם ולא הביא אישורים ואתם צריכים לשלם לו 100,000, אתם צריכים לנכות 47 מכל ה-100,000. מה אני רואה? הוא לא חתם, הוא נותן לו את הפטור ומעבר לזה הוא מנכה 47. הוא כאילו המציא משהו באמצע. אם הוא חותם 161א, אז אל תנכה לו 47, תן לו את המס השולי. ואם הוא לא חתם, תנכה לו 47 מהכל. מה הוא עושה? נותן לו פטור ועל היתר 47. אז לשים לב לזה.

שאלה מקהל: אפשר שאלה פשוטה? לגבי 161 רגיל אני יכולה... פטורים שהפרשתי לפי סעיף 14 והכל? אני לא צריכה שום דבר מזה.

את כן צריכה, זה מה שאני מסביר עכשיו. אם את משלמת או שזה הכל בקופות?

שאלה מהקהל: בקופות בטח.

אם זה בקופות אין לי בעיה עם זה. אם הכסף בקופות אין לי בעיה איתו. אני מדבר על מקום שבו את צריכה לשלם.

שאלה מהקהל: לא צריכה.

אם את לא צריכה לשלם אז אין בעיה, הכסף יושב ברצף אוטומטי רובו.

שאלה מהקהל: אם לקחתי יתרה מהקופה.

אם הכל בקופות אין לי בעיה עם זה.

זה הטופס קיבוע שדיברנו עליו קודם, זה טופס קיבוע זכויות שבעצם מי שממלא אותו זה רק מי שרוצה לקבל פטור על הפנסיה והוא הגיע לגיל פרישה. זה לא רלוונטי לפני. אני רואה כל מיני פורשים שמגיעים אלי, מדור שכר מצייד אותם בטופס הזה והוא בן 40. זה לא רלוונטי. זה רלוונטי רק בגיל פרישה, רק שם אפשר לקבל פטורים על הפנסיה. זה הטופס המאד מאד חשוב בעיני, הכי חשוב. צריך למלא אותו טוב ומי שממלא אותו לא טוב יכול להפסיד הרבה כסף. אתם לא ממלאים, אתם ממש לא ממלאים. בגדול יש כאן את כל ההשלכות וזה שזה בעצם לכל החיים.

אני רוצה לדבר על נושא מאד משמעותי וכאן אני גם חוזר על זה הרבה פעמים. כל אותם נשים שהגיעו לגיל 62 או ומעלה, והתחילו לקבל פנסיה מקרן ותיקה והם עדיין עובדות באותה עבודה או לחלופין בן אדם בן 67, נניח הוא בעל שליטה בחברה, הוא בן 67, הוא עדיין עובד אבל הוא מתחיל לקבל פנסיה.

רבותי, הקיבוע הזה יכול לחסוך לאנשים האלה הרבה כסף כי בעצם הרעיון הוא כזה: בואו תקחו רגע מצב שאני בעל שליטה בחברה. אין לי שום כוונה לפרוש, זו החברה שלי. מבחינתי עד הקבר אני רוצה לעבוד. אז מה? אז אני אף פעם לא אוכל לקבל פנסיה? ואם אני אקבל פנסיה אז אני אשלם עליה כל הזמן מס מלא? אז התשובה היא לא.

ניתן לבצע פעולה במס הכנסה שנקראת פרישה מדומה ובעצם היא טובה למי שאמרתי כרגע, והיא  טובה לנשים שמגיעות, יש לי הרבה כאלה, המון, פורשות בכל מיני גופים שנניח היא הגיעה לגיל 62, היא מתחילה לקבל מקג"ם את הפנסיה או ממבטחים והיא עדיין עובדת, היא לא פרשה. אבל אפשר לחסוך מס לנשים האלה שמשלמות מס מאד גבוה. כי תחשבו מה קורה בעצם? המשכורת שלה היא 20,000 שקל, הפנסיה שלה היא 6,000 והיא בעצם משלמת על ה-6,000 האלה 35% מהשקל הראשון.

אפשר לסדר לה בצורה הזאת של הטופס הזה, של הקיבוע, אפשר לסדר לה פטור ממס הכנסה על חלק משמעותי מתוך הסכום הזה ובעצם לחסוך לה סכומים שמגיעים לעשרות אלפי שקלים. אז אם אתם מכירים כאלה, נתקלים בכאלה, פשוט להפנות לייעוץ כי אפשר. זה כסף שפשוט יושב על הרצפה ומחכה שמישהו ירים אותו.

שאלה מהקהל: רטרואקטיבית גם?

כן. גם רטרואקטיבית. גם בוותיקות וגם בביטוחי מנהלים.

שאלה מהקהל: בעל שליטה שהגיע לגיל 70, הוא מתחיל לקבל קצבת זקנה ו-

קצבת זקנה של ביטוח לאומי לא מעניינת אותי. אבל נניח שהוא בן 70 ויש לו פוליסה בביטוח-

שאלה מהקהל: זה גם עובד רגיל.

גם עובד רגיל, לא רק בעל שליטה. בן אדם שהגיע לגיל הזה, יש לו כסף בביטוח מנהלים, נניח שהכסף בביטוח מנהלים יכול להספיק לו לפנסיה של 6,000 שקל. עכשיו, אם הוא עדיין עובד אז הוא לא יכול למשוך את הפיצויים כי הוא עדיין עובד, אבל הוא יכול להרכיב מכספי התגמולים כבר פנסיה חודשית.

אז הוא יכול להגיע למצב שהוא עובד במשכורת של 20,000, יש לו פנסיה חודשית של 3,000 שקל כי מה? הוא רוצה לעבוד עד גיל 100, אז בחיים הוא לא ימשוך את הכסף? הוא יכול למשוך 3,000 שקל ואז בתכנון מס נכון אפשר להביא אותו למצב שעל ה-3,000 שקלים האלה הוא משלם 300 שקל- 200 שקל, אפשר גם לא לשלם בכלל. זה תכנון מעולה, אפשר לחסוך המון כסף לאנשים וקחו בחשבון, אם יש לכם כאלה פשוט תפנו אותם לייעוץ.

אנחנו עוברים לנושא האחרון פה שאיתו יש את ההמלצות להפקדה. אני רק אתן לכם קצת דגשים על הנושא של ניכוי וזיכוי 47. כבר כמה שנים רוצים לשנות את הסעיפים האלה וכל שנה אני שומע שהרצונות האלה נופלים להם, יורדים לטמיון. המדינה בשנת 2007, קרה כאן משהו די מוזר, הרצון היה לעודד אנשים לחסוך לפנסיה.

אז מה קרה? אנשים חסכו לפנסיה? לא. ואז ב-2007 תוקן חוק, תיקון 153 לפקודה שהגדיר עמית מוטב, והוא קבע שאם הבן אדם הזה מפקידים בשבילו הרבה כסף לפנסיה, אם מפקידים עבורו הרבה כסף לפנסיה, הוא יקבל הטבות מס גדולות יותר מאשר מזה שמפקידים לו להון. בסדר? זה הגיוני, נכון? יופי.

אז יש עמית מוטב ויש עמית שאינו מוטב. ואז מה קרה ב-2008? בוטל מסלול ההון. אז מה צריך לעשות? לבטל את החקיקה הזאת. לא ביטלו אותה. אז עכשיו יש את העמית המוטב שזה זה שמפקידים לו הרבה לפנסיה ויש את העמית הלא מוטב שזה שמפקידים לו קצת לפנסיה. זה הסיבוך. אז הנה בואי תראי, מיהו עמית מוטב? יש פה הגדרות וההגדרות האלה בעצם קובעות מי הבן אדם שבגינו, שבעצם אפשר להגדיר אותו כעמית מוטב? הסעיף מדבר על 16% מהשכר הממוצע במשק.

זאת אומרת שמה שצריך לעשות זה לספור את הכספים שמופקדים עבורו לקצבה ואם הסכום בשנה עובר את התקרה הזאת של 19,000 שקל, זה אומר שזה מישהו שהפקידו עבורו. עכשיו עולה השאלה: מה אני סופר פנימה? מה אני סופר בהגדרה של עמית מוטב? אז אני סופר שימו לב ככה: א' את התשלומים של המעביד לקצבה.

א' בהגדרה של מוטב אני צריך לספור את התשלומים של המעביד לקצבה. ב' את התשלומים של העובד לקצבה. ג' את התשלומים של המעביד לפיצויים בקופות. ו-ד' את התשלומים של העובד באופן עצמאי אם הוא פתח קופה עצמאית. עכשיו, במידה ובשנה הוא מגיע ליותר מ-19,000 שקל הוא ייכנס לעמית מוטב ואז הוא יקבל הטבות מס.

עכשיו, איך זה מתחבר אלינו במדור שכר? עם הסברים כאלה או אחרים שאנחנו צריכים לתת אולי לעובדים ואנחנו לא מבינים אותם. אז תשימו לב, נניח שיש עובד שהמשכורת שלו היא 20,000 שקל ויש הפרשה של 18.5% לפי החוק. אז אם זה 20,000 כפול 18.5 זה אומר שכמה כסף הופקד בפועל לפנסיה? מעביד עובד ופיצויים- 3,700 שקל. זה קרה בחודש ינואר. בפברואר אותו דבר, אז יש לי עוד 3,700, יש לו כבר 7,400.

עכשיו אם אני לוקח את ה-3,700 אלה כופל אותם ב-12 חודשים, אני מגיע ל-40,000 ונשאלת השאלה מה קורה בינואר? כי הוא בעצם עמית מוטב לפי הקצב, נכון? האם הוא מקבל את ההטבות של עמית מוטב בחודש ינואר? והתשובה היא לא. תוכנת השכר שלכם עובדת עד הנקודה המצטברת. זאת אומרת, המדידה היא שנתית. כי מאיפה אני יודע שעכשיו 10 חודשים הבן אדם לא הולך לנסוע לתאילנד? לכן בודקים 3,700 מול 19, לא עמית מוטב, התוכנה מחשבת לא עמית מוטב, חודש פברואר לא עמית מוטב, חודש מרץ לא עמית מוטב, בדוגמא הזאת ביוני הוא חוצה את הקו. ברגע שהוא חוצה את הקו הוא בעצם עמית מוטב ואז מה יקרה בתלוש? יהיה תיקון רטרו, ואז זה התפקיד שלכם. יבוא אליכם אותו עובד ויגיד: "אני לא מבין. 20,000 שקל זה השכר שלי כל השנה. לא השתנה בכלל. מה קרה בחודש הזה שפתאום שילמתי כל כך קצת מס הכנסה?" טוב, הרבה עובדים לא יבואו ויגידו. בסדר בסדר.

שימי לב, הרבה לא יבואו ולא יגידו. אבל אם את יודעת ואת מכירה, תמיד יש את ההוא שעושה בזה את הדוקטורט שלו בלי שהוא דוקטור, אוקי? תמיד יש את זה. בעיקר אם אתה עובד בחברה עם מהנדסים. יישב לך אחד יכין לך טבלאות אקסל מפה עד להודעה חדשה ויגזול לך חצי יום כדי להסביר לו למה זה 4 שקלים ולא 3 שקלים. אז אנחנו מכירים את זה.

אני מכיר את זה מהמקום של הפרישה. אז אנחנו יודעים. אז ההסבר שאני רק רוצה לתת לכם זה זה. אתם פשוט צריכים להגיד לו: היית ככה, עכשיו אתה ככה. לכן יש תיקון רטרואקטיבי. זה לא איזה תיקון חקיקה שחל ולא שום דבר. זה הרעיון. יש הטבות מס לעמית מוטב. כל מי שרוצה יכול לבוא, יום השתלמות רק על זה צריך לעשות כי אי אפשר להסביר את כל זה.

אבל יש לנו גם ניכוי ויש לנו גם זיכוי לעמיתים מוטבים כשהדגשים שאני רוצה להדגיש זה הדברים הבאים: ניכוי לגמל ניתן לקבל רק בגין הפקדות שהפקדתי באופן עצמאי. ניכוי לגמל אני יכול לקבל רק בגין הפקדות עצמאיות. אני לא יכול לקבל ניכוי על משהו ש, זה דגש ראשון. דגש שני הוא שיש מגבלה. המגבלה אומרת שאם המשכורת המבוטחת שלי עולה על 21,750 שזה פי 2.5 מהתקרה, אני לא יכול כבר לקבל ניכוי בכלל.

אז לפני שרצים וממליצים לעובד לפתוח קופת גמל, צריך לקחת את זה בחשבון. אם יש לי שכר נניח, נניח שאני עובד בחברת הייטק, יש לי משכורת של 30,000 פלוס רכב צמוד. אני לא יכול לקבל הטבה של ניכוי מכיוון שהמשכורת המבוטחת שלי היא 30,000 והיא כבר עוברת את התקרה. אם השכר שלי הוא 15 פלוס רכב אז אני יכול לקבל הטבה על החלק של השווי. אוקי? אז ניכוי, הדגשים הם שזה רק על הפקדה באופן עצמאי והדגש השני הוא שיש לי מגבלה שצריך לשים לב אליה. לגבי זיכוי, שימו לב לדבר הבא: יש תקרות כאן. אתם יכולים לראות כאן, יש תקרות 104,400 ועוד 104,400.

יש שתי תקרות ואני אשאל אתכם את השאלה הבאה: אם יש לי משכורת של 50,000 שקל אבל עדיין יש לי איזה 20,000 שקל שהם לא מבוטחים. אז בניכוי הבנתי שאני לא יכול לקבל כלום כי זה מעל 21,750. האם בזיכוי אני יכול לקבל משהו? על פניו התשובה היא לא כי השכר שלי, התקרה 8,700 כפול 2 היא נמוכה מה-50,000 אז כאילו אני כבר בלעתי את התקרות. אבל לא, שימו לב, החוק קובע שההפרשה שלי כשכיר, כמה שהיא לא תהיה היא נחסמת ברובד הראשון של התקרה כפול 7%.

הרובד הראשון של התקרה זה 8,700 כפול 7 זה 600 שקלים. זאת אומרת, גם אם אני מהכיס שלי שילמתי 3,000 שקל, מס הכנסה לא יכיר לי יותר מ-600 שקלים. וזה אומר שעל הרובד השני, אם אני אפקיד לביטוח חיים או לקופת גמל כעמית עצמאי אני יכול לקבל זיכוי.

אז כדי לא להרוג אתכם בואו נגיד את זה בצורה יותר פשוטה: אנשים שמשלמים לביטוחי חיים, יכול להיות שמגיע להם החזר מס גם אם השכר שלהם גבוה. כי נשאר להם בזיכוי איזשהו רובד. איך אנחנו יודעים אם מגיע החזר מס? הבדיקה שלכם מאד פשוטה, לכו לטופס 106, תסתכלו על שני שדות, השדה הראשון זה שדה 158 שנותן לכם הרי את המשכורת, נכון? והשדה השני זה השדה של 244 שמדבר על ההכנסה המבוטחת.

במידה ויש הפרש, על הבסיס של ההפרש הזה, אם יש לכם כנגד תשלום לביטוח חיים, אתם יכולים לקבל זיכוי גם אם שילמתם המון בתור שכירים. עד איפה? 8,700 כפול 12 זה 104,400. זאת אומרת, ועל ה-104,400 כופלים ב-5%. אז רגע דוגמא, אני יודע שאיבדתם אותי. נניח שהמשכורת שלי ב-158 יש 450,000, וב-244 יש 400,000.

זאת אומרת, המבוטחת זה 400 אבל השכר כולו הוא 450. ה-50,000 יכול להיות לצורך העניין שווי רכב. על ה-50,000 האלה אני משווה אותם לתקרה 104, אז אני לוקח 50,000 ועל ה-50,000 האלה מגיע לי כפול 5% אני יכול לקבל הטבה על 2,500 שקלים. ואם אני מפקיד לביטוח חיים, אז 2,500 כפול 25% מגיע לי 600 שקלים חזרה. כמה מקסימום אני יכול? 104,400 כפול 5% כפול 25% נותן 1,300 שקל בערך. זאת אומרת, גם אנשים שלא יודעים את זה בכלל, שהם בטוחים שהכל מסודר להם במשכורת, יכולים כל שנה, אם הם משלמים מספיק לביטוח חיים, לקבל החזרי מס של 1,300-1,250 שקל לכל שנה.

אם אני פתאום בא ומגיש ל-6 שנים אחורה, אני יכול להגיע ל-7,500 שקל החזר שלא ידעתי שמגיע לי בכלל. אז אם יש לכם בית תוכנה שעובד בסדר ותוכנות טובות אז אין שום בעיה. האזרח הפשוט מה יכול לעשות? להיכנס למחשבון של מס הכנסה, נכון? להיכנס, להכניס את הנתונים ואז בפעם השלישית להגיע לחישוב הנכון.

למה בפעם השלישית? כי בפעם הראשונה המחשב ייתקע, בפעם השניה הוא יגיד לך שהוא עובד עם אקספלורר מלפני 400 שנה, בפעם השלישית יצא לך חישוב בסוף ואז אתה תוכל לראות. אם יש החזר-

שאלה מהקהל: אבל סליחה, זה לא דרך השכר פה, זה אמור להגיש דו"חות-

לא לא, אני עכשיו נותן לך טיפ בתור אישה.

שאלה מהקהל: על ביטוח חיים?

ביטוח חיים שלך. אני נותן לך עכשיו לא בתור חשבת שכר.

שאלה מהקהל: אם יש לי ביטוח חיים עצמאי.

יפה, אז אני אומר לך שאם יש לך ביטוח חיים עצמאי ויש פער בין 244 ל-158, יש לך case להחזר מס. זה מה שאני אומר.

שאלה מהקהל: קיבלנו... עכשיו רצינו לשאול...

זה כבר סיפור אחר, זה לא עכשיו.

שאלה מהקהל: הביטוח חיים שאתה מדבר עליו זה...?

ביטוח חיים למקרי מוות וזה כולל גם את התשלומים למשכנתא. זה כולל גם את התשלומים למשכנתא. את החלק של הביטוח חיים במשכנתא. יש הרבה אנשים שיש להם החזרים והם לא יודעים את זה רבותי.

רבותי, אנחנו נסיים בהמלצות להפקדה, המלצה מקסימאלית לגבי עצמאי: 35,000 שקל. זאת אומרת, עצמאי יכול להפקיד, מעבר לסכום הזה הוא כבר לא יקבל הטבות מס. אגב, מעבר לסכום הזה זה כבר נקרא קצבה מוכרת אבל זה כבר דיון אחר. מספיק הרגתי אתכם היום. המלצב מקסימאלית לשכיר שהשכר המבוטח שלו מעל 104,400 זה בעצם 104,400 כפול 16 בכפוף למגבלה. וקרן השתלמות לעצמאים זה רלוונטי ויש פה עצמאים, אז ההמלצה האופטימאלית זה 4.5. מילה אחרונה אני אגיד, יש פה עצמאים? יש, הרבה דווקא.

מילה אחרונה לגבי קרן השתלמות לעצמאים. אם אתם זוכרים האחוז פעם היה 7%. זאת אומרת, הייתי צריך להפקיד 7 בשביל לקבל 4.5. הורידו את התקרה ל-4.5. זאת אומרת מספיק שתשלם 4.5% כדי שבעצם תנצל את ההטבות. אבל שים לב, בכל זאת תפקיד 7%, אתה לא תקבל הטבת מס של ניכוי של קרן השתלמות, אבל הרווחים שלך יהיו פטורים ממס רווחי הון.

הערה מהקהל: כשיש רווח.

כשיש רווח, ברור. תראה, אתה מכיר את ה, אני מדבר על זה תמיד, יש את הבן אדם הסביר שבעצם כמו שאתה אומר, שיהיה רווח. אבל יש את הבן אדם הזה שלא אכפת לו להפסיד, העיקר שהוא לא ישלם למס הכנסה. אבל אנחנו כרגע מדברים על מס רווחי הון, יש לך פטור ממס. זה הכל רבותי, תודה רבה לכם, ביי.