כולם מקטרים על זה שיש שינויים וכולי, אני שמח מאד כי יש לי על מה לדבר ויש הרבה מאד שינויים ובכל מקרה אני לא כל כך אוהב לעמוד שעתיים ולדבר אז אני אשתדל לדבר ואני אשתדל לתת לכם דברים שקשורים ועולים גם לשאול ואם זה יהיה דברים שהם מעבר וכולי, נשאיר זמן בסוף כדי לענות. בסוף ההרצאה נשאיר זמן כדי לענות. אפשר בנימוס וכולי אם יש למישהו הערה או שאלה שקשורה לדברים האלה, אז אין לי בעיה לענות.

אני בעצם רוצה לדבר על מערכת היחסים החדשה או מערכות יחסים חדשות שנוצרות בשוק ובעצם נשאר לנו או נוצר לנו בעצם עולם חדש ששונה לחלוטין מהעולם שבו היינו רגילים לעבוד, בטח ובטח לפני עשר שנים אבל גם עולם שונה ממה שהיינו רגילים לפי שנתיים שלוש. וכדאי מאד שנשנה את הרגלי העבודה שאליהם הורגלנו במשך השנים.

הרגלי העבודה שהיום מצד אחד מטילים אחריות מאד מאד גדולה על המעסיק ומצד שני שוק חדש ועולם חדש שבו יש גבולות ברורים לאותה אחריות של המעסיק. אחריות הרבה יותר גדולה אבל היא מאד מאד תחומה ואסור לחצות את הגבולות. ואני רוצה בזמן שיש לי להציג את אותם מערכות יחסים שנוצרות חדשות.

כאשר בעצם אנחנו רואים שיש לנו ארבעה שחקנים בגדול בשוק, למעלה זה המעסיק, למטה זה העובד, מצד שמאל זה המסלקה הפנסיונית ולמטה זה סוכן הביטוח ומנהל ההסדר. אלה 4 שחקנים שיש לנו בכל הקשור לאותו חסכון פנסיוני, הפרשות פנסיוניות שאנחנו צריכים לעשות ובואו נדבר על מערכות היחסים החדשות שנוצר במרובע הזה.

שתי בעיות משרד האוצר מזהה שיש בשוק. הבעיה הראשונה, השוק הזה מדבר בבליל של שפות ובסופו של דבר התוצאה זה פגיעה בזכויות של החוסך. פשוט בא ואומר: כל אחד מדבר בשוק הזה באיזה שפה שהוא רוצה ומאלה שמדברים כל אחד איך שהוא רוצה, בסופו של דבר מה שמעניין את משרד האוצר זה מה קורה לחוסכים, מה קורה לעובדים והם מזהים שזכויות העובדים נפגעות.

הבעיה השניה היא שלעובד יש זכות בחירה, יש למעסיק אחריות להפריש לפנסיה לעובדים, יש הרבה יותר עבודה למעסיק היום מאשר לפני 10 ו-12 שנים ובסופו של דבר מכל האירועים האלה שמתרחשים, חופש בחירה לעובד, הרבה עבודה למעסיק, כניסה של מנהל ההסדר לסיפור, בסופו של דבר העובדים משלמים יקר, מאד יקר.

ובואו נדבר על הבעיה הראשונה ובואו נראה איך האוצר רואה את זה ומה השינויים שהוא מחולל בשוק על מנת לנסות לפתור את הבעיה. הוא בא ומזהה שיש הרבה מאד שפות ויש בעצם מגדל בבל.

זה בא לידי ביטוי שכל חברת ביטוח וכל חברת קרן פנסיה אומרת לכל אחד מהשחקנים, לעובד או למעסיק: תעביר לי מידע בצורה הזאת וחסר לי את המידע הזה ולכאורה כל אחד מכם שהעובדים שלכם בחרו לחסוך בשתי קרנות פנסיה ולשלוש חברות ביטוח, צריך לייצר איזה חמישה קבצים כל אחד בהתאם לשיגעון של כל אחד.

בשוק הזה בעצם נוצר מצב שיש תוהו ובוהו כי הרבה מאד כסף לא מגיע בסופו של דבר לזכות העובד. כאשר מצד אחד המעסיק מעביר כסף לקרן הפנסיה או לחברת הביטוח, בעצם בחברת הביטוח אמורים לקרות שני דברים, מצד אחד אותה העברה כספית או אותו שיק שאפילו שהוא נפרע, תשימו לב למה שאני אומר, אפילו שהוא נפרע, לא אומר שהכספים נרשמו על שם העובדים.

זאת אומרת, המעסיק לכאורה עשה את חובתו. הוא עשה העברה בנקאית, הוא שלח שיק והשיק נפרע, מצוין. השיק הזה מגיע לחשבון קופת הגמל ובקופת הגמל מתחילים לנהל את הכסף הזה, להשקיע. לקנות מניות, לקנות אגרות חוב, לתת הלוואות לטייקון כזה או אחר שלא יחזיר, הכל קורה.

אבל מה קורה בצד השני עם הזכויות של החוסך? הוא ייכנס לדף חשבון שלו ולפעמים הוא רואה את ההפקדה ולפעמים הוא לא רואה את ההפקדה. כי בעצם יש לכאורה מעין חשבונאות כפולה בקופת הגמל כדי לעשות את שתי הפעולות האלה.

אבל הבעיה המרכזית נוצרת, והדוגמא הכי טובה במקום לדבר על זה זה להקשיב לכתבה שהיתה ומי שראה את זה אז עימו הסליחה, ששודרה בערוץ 10 ומספרת על מעסיק שהפריש לטובת העובדים שלו ומבחינתו הוא היה בטוח שהוא פועל בהתאם לחוק והוא מקיים את כל חובותיו ובטח ובטח שהעובדים לא נפגעים מזה (הקרנת סרטון).

4 שנים מפרישים כספים על ידי המעסיק, מפריש כספים על ידי המעסיק, השיק נפרע, הכסף נמצא בחברת הביטוח, לעובד אין שום זכויות באותה קרן פנסיה, כל אירוע ביטוחי חס וחלילה שלא נדע. כך בעצם מצפים שזה יעבוד וזה כך עובד שנים רבות עם בעיות מאד מאד גדולות ובעצם כל הזכויות של החוסך, אם זה מבחינת ניהול הכסף, השקעות, מסלולי ביטוח, דמי ניהול, יכולת לנייד את זה לחברה אחרת, כל הזכויות האלה לא קיימות שלא נדבר על הכיסויים הביטוחיים. כמובן שלא יקרה שלאותה עובדת ש-4 שנים הפרישו לה לקרן הפנסיה ויש מקרה ביטוח. היא לא מוכרת בכלל בחברת הביטוח כבעלת זכויות כלשהן.

שאלה מהקהל: איפה האחריות של חברת הביטוח?

יש לה אחריות גדולה. ברגע שהמעסיק מעביר כסף אז בחברת הביטוח אמורים להתרחש שני אירועים במקביל. פעם אחת הכסף אמור להיפרע ולהתחיל להיות מנוהל ולהתחיל לשאת תשואה. ומצד שני השיק הזה אמור לשקף הגדלת החיסכון של העובדים בהתאם לפירוט.

ברגע שיש העברה או של שיק או העברה כספית והחברת ביטוח לא יודעת למי זה שייך ולאיזה פוליסה זה שייך, אז היא לא יודעת מה לעשות עם זה. אם היא קיבלה דו"ח מפורט. אם החברת ביטוח קיבלה את הכל והיא לא פעלה כמו שצריך אז כמובן שיש לה אחריות. אבל נשאלת השאלה אם אנחנו רוצים להגיע לאותו מקום של לבדוק מה תחום האחריות והאם זה הגיע לאיפה שצריך וכולי וכולי. הבעיה הגדולה היא שהתחושה שנוצרת אצל המעסיק שכשהוא העביר את הכסף או כשהשיק נפרע הוא יצא ידי חובתו, לא תמיד זו המציאות. לא צריך לעשות שום דבר, האחריות היא של המעסיק.

שאלה מהקהל: צריך לעשות פגישה.

לא צריך לעשות פגישות, זה כל מיני אמירות או אמיתות שנאמרו בשוק וגם היום בינואר 2017 אומרים אותם אבל אין ביניהם לבין האמת שום קשר. זאת אומרת ככה היינו רגילים לעבוד, ככה חלק מהמעסיקים, חלק מהעובדים היו רגילים לעבוד. חלק גדול מאד, אבל זה לא מחויב המציאות.

אני אתן את הדוגמא, כאשר עובד מתחיל לעבוד, צריך לשלם לו משכורת, נכון? מי מביא את מספר החשבון של העובד כדי להביא לו משכורת? העובד.

זאת אומרת, העובד יעשה מה שהוא רוצה, ילך הביתה. יחשוב אם היה לו לפני כן חשבון או שפעם ראשונה הוא צריך לפתוח חשבון עו"ש כשהוא מתחיל לעבוד, הוא יבוא אליך כחשבת השכר ויגיד לך: "זה חשבון הבנק שלי, מתנהל בבנק הזה, בסניף הזה, אני מבקש לזכות את החשבון שלו" נכון? את צריכה לקבל ממנו את הפרטים של אותה קרן פנסיה שבמסגרתה הוא רוצה לבצע את ההפרשות וזו האחריות שלך לקבל. את לא צריכה לעשות שום דבר, את צריכה לקבל את הפרטים של המוצר הפנסיוני. התכנית הפנסיונית שבה הוא חוסך.

אם הוא רוצה להתייעץ עם סוכן, להתייעץ עם יועץ, לעשות שופינג באינטרנט, כל מה שהוא רוצה שיעשה, זה בסדר, זה הזכות שלו. יותר מזה, היום זה גם החובה שלו כי אחרת הוא יצא פראייר, אבל זהו. ומה שמבחינתך אחריות של המעסיק היא לוודא שהכסף ששלחת יגיע.

הבעיה היתה מאד מאד גדולה עד שהאוצר עלה על זה. אבל בואו נתקדם טיפה ונראה איך האוצר מתמודד עם הדבר הזה. אבל יותר מזה זה גם מעסיק אתכם. העובדים מתלוננים אצלכם שהכסף לא נראה בדו"ח הרבעוני ובדו"ח השנתי.

החברה, ביטוח או בית ההשקעות אמורים להציק לכם שהכסף לא נרשם על שם העובדים, ברור לחלוטין היום שיש אחריות לחברה המנהלת שהכסף ישב אצל העובדים, אין ספק שזו האחריות. יותר מזה, האחריות המון המון שנים כבר היא שברגע שביצעתם הפרשות לטובת עובדים והם יזהו שלעובדים האלה לא נכנס כסף, הם צריכים לשלוח לכם מכתבי דרישה, הם צריכים להגיש תביעה בבית דין לעבודה כנגד המעסיק.

זאת אומרת, אם אני היום צירפתי עובדים שלי לקרן פנסיה ואחרי שנה הפסקתי את ההפרשות, לא משנה, אני שלחתי את השיק והשיק נפרע אבל הוא לא נרשם על שם העובדים, אז אצל העובדים מגיעה בעיה כי יש אצלהם פיגור, יש אצלהם חוסר הפקדות.

ברגע שהחברת ביטוח, קרן הפנסיה, תזהה את החוסר הזה, היא אמורה לשלוח לי כמעסיק מכתב ואני לא אענה ואני לא אפתור ואני לא אסגור את זה, אז היא אמורה גם להגיש נגדי תביעה לבית דין לעבודה. ויותר מזה, גם כן אם לא יקרה כלום אז בית הדין לעבודה יוציא צו ולאחר מכן ילך להוצאה לפועל וכולי וכולי. כך זה אמור לעבוד. יש חברות שעובדות יותר טוב, יש עובדות שעובדות פחות טוב אבל קחו בחשבון, אתם לא רוצים להגיע למצב שהעובד מתעסק כל בוקר בהפרשות שלו במקום בעבודה שלו, אתם לא רוצים להתעסק בסיפור מול קרן הפנסיה אם כן העברתם כסף וזה לא נפרע כי הם התרשלו או כי הם לוקחים אתכם לבית דין לעבודה והם לוקחים עורכי דין וכולי וכולי, חבל על העבודה הזאת, זה לא תחום העיסוק שלכם.

ובמציאות הזאת בא משרד האוצר ואמר: די, די לתוהו ובוהו הזה, בואו נקים מערכת מרכזית דיגיטאלית, בואו נקים מסלקה פנסיונית ולצורך כך עשו הרבה מאד צעדים כולל מכרז, כולל לבחור חברה, מעניין כשצריך לבחור חברה וזה חשוב לאוצר, תוך פחות מחצי שנה תיקנו את החוק, בחרו חברה על פי קריטריונים שקופים מאד ויש היום מסלקה פנסיונית שהיא נכנסה כבר והיא נכנסת צעד אחרי צעד.

ואנחנו רואים היום שיש בעצם איזשהו פיבוט, איזשהו מרכז שבעצם אמור להעביר את המידע ובשלב הבא להעביר כסף ובדיוק כמו שמגיעה משכורת ומעבירים לעובד במשכורת וכנראה שברוב המקרים המוחלט מגיע הכסף למקום, כך זה גם יגיע בסופו של דבר לכל התכניות הפנסיוניות.

אבל יש לנו פתאום מסלקה פנסיונית. במקביל, האוצר מפרסם תקנות פיקוח על שירותים פיננסיים, תשלומים לקופת גמל, וואלה, זה לא העולם שלכם, זה עולם הגמל, זה עולם החיסכון הפנסיוני אבל התקנות האלה הם מאד מאד משמעותית כי הן עוסקות טיפה בצד של המעסיק אבל הרבה מאד בצד של העובדים ואיפה האחריות שלכם, וכדאי מאד בגוגל להקיש את זה ולשמור את זה כי יש שמה בעצם את כל הכללים איך בעולם החדש אנחנו אמורים לעבוד, אנחנו כמעסיקים. ואתם הזרוע הארוכה שלו לעניין הזה.

כאשר באותן תקנות ולאחר מכן בהוראות כאלה ואחרות באים וקובעים תנאים מאד אחידים, את אותה שפה בלתי אחידה באים ואומרים: אוקי, מעכשיו עובדים אחרת. הכניסו את זה באופן מדורג, אבל זה בעצם כללים שמחייבים את כל היצרנים לדבר ביניהם באותה שפה, זה אומר שהיצרנים חייבים כולם לדבר באותה שפה עם המעסיקים, באותה שפה עם העובדים.

המעסיקים כולם, לא משנה עם איזה יצרן הם יעבדו, יצרן- חברת ביטוח, קרן פנסיה, קופת גמל, יעבדו עם היצרנים באותה שפה ולא צריך היום בשביל לעבוד עם פסגות קובץ אחד ועם כלל קובץ אחר, ועם מגדל קובץ אחר. אין דבר כזה יותר. ובאים, וברחל בתך הקטנה נכנסים לכל פרט ופרט אפילו באים והם אומרים איך בעצם מבצעים את ההפקדות למוצר הפנסיוני.

עד כדי כך באים ואומרים: אפשר לבצע. ומוצר פנסיוני אנחנו מדברים: קופת גמל, קרן פנסיה, קרן השתלמות, ביטוח מנהלים, אובדן כושר עבודה, כל ההפרשות האלה יבוצעו באחת מהדרכים האלו, כרטיס אשראי או העברה בנקאית או שובר תשלום או הוראת קבע, הרשאה לחיוב חשבון או שיק. אין דרכים אחרות.

אבל לא מסתפקים בזה ובאים ואומרים בעצם מהם לוחות הזמנים שבהם צריך לבצע הפקדות וההפקדות יבוצעו לפי המוקדם מבין 7 ימים מיום תשלום המשכורת או 15 יום מתום החודש שבעדו על המעביד לשלם משכורת. זאת אומרת פלוס מינוס עד ה-25 לחודש צריך לשלם.

הערה מהקהל: עד 25 אפשר?

לא, עד ה- 15, ואז זה אומר שכל מי שמבצע הפקדות אחרי התקופה הזאת הוא בעצם אתם אמרתם עבריין, מפה אבל יש סנקציות ופיצויים שצריכים להיות לטובת העובד וסנקציות שאמורות להיות על המעסיק וכולי וכולי, מאד מאד פשוט.

באים ואומרים: אלה לוחות הזמנים. זה לא יכול להיפרש יותר מזה. זה גם לאט לאט יגיע לעובדים, העובדים ידעו מתי צריך להפקיד. הם יקבלו את הדו"ח הרבעוני, הם יראו באיזה תאריכים בוצעה ההפקדה, הם יתחילו לשאול אתכם שאלות. הם יראו אוקי, משכורת פברואר, הפרשה בוצעה לקרן הפנסיה במרץ, אבל למה היא בוצעה ב-25? למה היא בוצעה ב-26?

שאלה מהקהל: זאת אומרת שהדד ליין עומד על ה-15.

אבל אם משלמים משכורת בראשון לחודש? אז זה שבעה ימים מיום המשכורת. זאת אומרת טווח הזמן צריך להיות בין ה-7-8 לחודש לבין ה-15 לחודש. אבל לא מספיק להעביר את הכסף בדרך הזאת והזאת ולא מספיק להעביר את זה בלוחות הזמנים האלה, כי יופי, עשו צעד קטן וחברת הביטוח תקבל את הכסף, אבל איך היא תדע למי זה שייך? לא רק מי המעסיק כי הוא עשה את השיק.

ולכן צריך להעביר במקביל דיווח על כל הפרשות המעסיק. מבנה מאד ברור שבא ואומר: אוקי, זה הרשימה שמשקפת את ההעברה הכספית או את השיק שמועבר לעובדים. ויש שמה את כל המידע שהחברה לניהול קופות גמל או החברה לניהול קרנות פנסיה יודעת לקחת את הכסף הזה ולרשום אצלה בספרים בהתאם למתחייב בחוק.

והבעיה מגיעה כאשר מגיע הכסף ולא היתה רשימה או הגיעה רשימה עם חוסרים, באים בעצם היום ואומרים: אוקי, זה המבנה שהמעסיק חובה עליו להעביר וחובה עליו להעביר בסמוך להעברת הכסף כי אם הכסף ישב בחשבון של חברת הביטוח ואין לו רשימה הנה האסונות. מעסיק מעביר גם לגבי עובדים שהוא לא מפקיד עבורם.

זאת אומרת, לא מספיק שאנחנו העברנו עבור עשרה עובדים. אם חודש שעבר העברנו בגין 11 עובדים ולאחד העובדים לא הפרשנו החודש, אז אנחנו צריכים לדווח את פרטיו ואת העובדה שאנחנו לא מפקידים עבורו ואת הסיבה, למה.

שאלה מהקהל: ברגע שאתה מדווח שהוא לא עובד, הוא גם יפסיק להופיע בדו"חות.

מה זה לא עובד?

שאלה מהקהל: הפסיק לעבוד.

אם הסתיימו יחסי עובד מעביד זה דבר אחר.

שאלה מהקהל: אז על מה אתה מדבר? שבאותו חודש העובד לא עבד?

חופשת לידה. הוא עדיין במצבת כוח האדם, אבל לא ביצע לו הפרשות מסיבות לגיטימיות. אבל שלא יווצר מצב שלכאורה בגין העובד הזה יש פיגור הפקדות של המעסיק.

שאלה מהקהל: גם בחופשת לידה צריך להפקיד חלק יחסי.

אבל בהארכה. אחרי שלושה חודשים, האריכה. זה חופשה ללא תשלום ועדיין היא במצבת כוח האדם ואת לא חייבת להפריש לה. אחרי החופשת לידה בהארכה, אבל לא סיימת יחסי עובד- מעביד.

לכן חשוב לחדד, לא הסתיימו יחסי עובד- מעביד ויש לכם את הסיבות הכי חוקיות לא לשלם, אין בעיה. אבל חייבים לדווח את זה לחברת הביטוח כדי שחברת הביטוח לא תתחיל לעקוב כאילו אתם מפגרים בהפקדות כלפי אותו עובד או עובדת.

בקובץ יש את זה, יש את זה בקובץ. כמו שיש בקובץ מידע על העובדים שבגינם מבצעים הפרשה, יש מידע לגבי העובדים שעדיין במצבת כח האדם שלנו ואנחנו לא מבצעים עליהם הפקדות ולא מתעלמים מזה, חייבים לדווח על זה.

שאלה מהקהל: חובה של מי לדווח שהוא נמחק?

ברגע שתבצעו את הדיווח הזה אז חברת הביטוח אמורה, ברגע שאין הפקדות ויש סיבה מוצדקת אז הם יסמנו אצלהם שבגין העובד הזה המעסיק לא מפגר בהפקדות. וזה יקרה גם הדיווח על אי הפקדות יקרה עד שמפסיקים את ההפקדות בגלל סיום יחסי עבודה או בגלל שהעובד ביקש להעביר את הכספים למקום אחר.

זאת אומרת, יש שתי עילות שבהן נפסיק לדווח בגין העובד שאנחנו לא מפקידים. השלב הראשון, הפקדנו, השלב השני הוא היה בתקופה שהוא לא היה זכאי להפקדות, דיווחנו. מתי נפסיק את הדיווח הזה? קודם כל אם מסתיימים יחסי עובד- מעביד הוא כבר לא במצבת כוח האדם, ברור. והדבר השני, אם הוא ביקש לנייד את הכסף. עד עכשיו הוא הפריש לקרן הפנסיה בכלל, הוא עבר לקרן הפנסיה בהראל. בכלל יודעים שהוא נייד את הכסף, שהוא העביר את הכסף.

אז כבר לא צריך להמשיך לדווח לכלל, וצריך להתחיל לדווח להראל מהיום והלאה. אבל חשוב מאד לבצע את הדיווחים האלה באופן שוטף כדי שהגוף המנהל ידווח אצלו. וכאשר מסתיימים יחסי עובד- מעביד גם אז צריך לדווח לגוף המנהל, לגוף המנהל את המוצר הפנסיוני. נוסח ההודעה באותם תקנות. פעם אחת המעסיק יודיע לחברת הביטוח שהעובד הזה מפסיק לעבוד אצלי, והדבר השני, הוא יתן את ההתייחסות שלו לעניין הפיצויים. האם הפיצויים של העובד או לא של העובד, באיזה תנאים וכולי.

זאת אומרת, את כל מערכת היחסים שקשורה לאותן הפרשות פיצויים כי משם החברה המנהלת צריכה לעשות שתי פעולות, פעולה אחת לבוא ולהגיד: העובד הזה כבר לא שייך למעסיק לכן כשלא יבוצעו הפקדות אני לא ארדוף אחרי המעסיק הזה כי הוא מפגר בתשלומים. אבל במקביל אני אעשה עוד דבר ובו אני צריך גם להודיע לעובד. אני החברה המנהלת, אני חברת הביטוח, אני צריך להודיע לעובד בלוחות זמנים מאד מוגבלים, זה לא יכול להימשך עכשיו שנה, תוך שלושים יום צריך להודיע לעובד ולהסביר לו. ושמה להסביר לו האם כיסויים ביטוחיים הוא יכול לקנות לבד או לא, האם כתוצאה מהכניסה לעבודה אצל מעסיק אחר הוא יכול להמשיך שמה את ההפרשות. זאת אומרת, זה כבר מערכת יחסים בין חברת הביטוח לבין העובד, אתם כמעסיק לא במשחק הזה, לא במשחק הזה.

עצם זה שסיימתם יחסי עובד- מעביד, הודעתם לחברת הביטוח על הדבר הזה, מפה חברת הביטוח צריכה לעשות את האחריות שלה ושוב לטובת מי? לטובת העובד שידע מה הזכויות שלו ומה יקרה כאשר הוא מפסיק להיות מבוטח בקרן הפנסיה למשל. בסדר?

שאלה מהקהל: מה קורה במצב שחסרות הפקדות? אתה לא יכול לשלוח את ההודעה הזו בעצם כי אם תשלח את ההודעה הזו הוא לא יוכל להמשיך להפקיד כסף.

קודם כל, ברגע שסיימת יחסי עובד- מעביד רצוי שכל ההפקדות יהיו על שם העובד.

שאלה מהקהל: אבל בפועל מה שקורה שבעצם יש מקרים שאתה מגלה בנקודה הזו שבעצם חסרים כספים. ואז אתה לא יכול להמשיך את הניהול כאילו לסיים יחסי עובד- מעביד.

נכון. ולכן זו הזדמנות טובה, אבל בטח מהיום והלאה כשנעבוד באופן שוטף אז לא יהיה לנו כבר כסף שלא משוייך וכולי. נכון. תשימו לב שאם מפסיקים את ההפקדות ולא דיווחנו כמעסיקים על הפסקת ההפקדות אז בעצם הגוף המנהל צריך להודיע לעובד על זה ולהסביר לו שהזכויות שלו נפגעות. אבל פה לא נגמרת האחריות של החברת ביטוח והיא צריכה לדרוש את הכספים כולל להשתמש ביועצים משפטיים, כולל לעשות את כל המהלכים החוקיים במדינת ישראל כדי לגבות את אותו חוב מעסיק לטובת העובד.

שאלה מהקהל: בהמשך למה שהוא אמר, יש מצב בהרבה מחברות הביטוח שברגע שאתה מודיע להם על הפסקת עבודה, הם פשוט משנים את הסטטוס של אותו עובד וגם אם אתה רוצה להכניס לשמה עוד שקל אתה לא יכול. אנחנו בדרך כלל היינו שולחים במכתב סיום עבודה הערה: יש לצפות לתשלום אחרון בתוך כך וכך ימים ואז הם יודעים לא לשנות אצלהם את הסטטוס, הם לא סוגרים את הפוליסה.

מה שחשוב לשים לב זה שלפני שמסיימים את היחסי עובד- מעביד לוודא שכל הכספים באמת רשומים על שם העובד.

שאלה מהקהל: אבל אתה חייב להוציא לעובד מכתב שחרור ביום שהוא עוזב, ביום האחרון לפי חוק אתה צריך לתת לו מכתב סיום יחסי עובד- מעביד ושחרור כספים. ברגע שאתה נותן לעובד מכתב שחרור כספים, אם העובד רץ לקופה שלו, לחברת הביטוח ושולח לה את זה, באותו רגע מה שהם יודעים לעשות זה לציין בפוליסה שהפוליסה הזאת הסתיימה. וזה יוצר בעיות.

הבעיה בדרך הזאת שה-161 שלך גם לא ישקף את היתרות פיצויים שיש שמה.

הערה מהקהל: נכון. אבל זה עוד לפני ה-161. ב-161 אתה מבקש אישור מהגוף (לא ברור).

הערה מהקהל: אתה מצהיר רק אחרי שסיימת (לא ברור).

המשכורת האחרונה, נכון.

הערה מהקהל: ואז ככה אתה יודע לקבל בדיוק את הסכום.

בהנחה שכל ההפקדות בוצעו. תשימו לב, שהעבודה לא נגמרה כי בעצם כאשר השיק או ההעברה.

שאלה מהקהל: (לא ברור)?

רואה חשבון של המעסיק או של הלקוח?

שאלה מהקהל: של המעסיק.

השאלה, ועל זה אתם יודעים לענות יותר טוב ממני, האם רואה החשבון בודק את שיעורי ההפרשות שנעשות על ידי המעסיק, איך הם נקלטו עבור העובדים בחברת הביטוח. אז אני לא בטוח שזה מה שהם עושים. בסדר?

מההיכרות שלי ולאור הדברים שאני רואה שקורים בדו"חות של העובדים שלכם, אז הם לא עושים את זה. הם לא עושים את זה לוודא שבוצעו הפקדות, הם לא עושים את זה לוודא שבוצעו הפרשות בשיעורים שצריך והם גם לא עושים בקרות שנקנו הכיסויים הביטוחיים שחלים על המעסיק ברגע שהוא עושה את זה. אני לא חושב שהעובדה שהמעסיק מעסיק רואה חשבון פוטרת אותו מהאחריות שלו.

הערה מהקהל: זה לא התפקיד שלו.

שאלה מהקהל: ואיפה העובד בכל הסיפור הזה?

הערה מהקהל: הערה קטנה, אם תוכל בהמשך להתייחס, אתה מוביל כאן לכיוון של הקובץ האחיד, אם תוכל להתייחס מה ההבדל בסטטוס בין מעסיקים שעדיין לא שם, קרי הם עד 25-30 עובדים, לבין אותם שנמצאים בקובץ האחיד. מה הולך לקרות למי שעדיין לא בקובץ האחיד.

אני אגיע, כאשר הגוף המנהל, חברת הביטוח, חברת קרן הפנסיה אמורה לתת תשובות למעסיק, לתת לו התייחסות. זאת אומרת, הבינו באוצר שהעובדה שהשיק נפרע על ידי החברה. המעסיק שילם בשיק לחברת הביטוח, חברת הביטוח פרעה את השיק ועדיין זכויות העובדים לא בטוח שנשמרו, לא נרשמו הזכויות ולכן החברה לניהול קופות גמל, חברת הביטוח צריכה לתת משוב למעסיק, לתת פידבק. ונקבע גם כן בדיוק איזה פידבקים, איזה משובים ובאיזה לוחות זמנים, ולכן תצפו לקבל את זה.

תוך שלוש שעות הגוף שאליו מעבירים את הקובץ, ושוב, מי שמעביר את הקובץ, צריך לקבל תוך שלוש שעות משוב. המעסיק שמעביר את הקובץ האחיד וזה חל, אני אקדים, וזה חל בשנה שעברה 2016 על כל המעסיקים שמעסיקים למעלה מ-100 עובדים, ואותם מעסיקים שדיווחו בקובץ האחיד היו אמורים לקבל כבר בשנה שעברה 3 שעות אחרי כל דיווח אישור ראשוני. אמורים לקבל מכל אחד מהיצרנים.

זאת אומרת אם בקובץ דיווח היו 5 יצרנים, צריכים לקבל מ-5 יצרנים. קיבלנו והמבנה של הקובץ תקין תוך שלוש שעות. אבל זה לא נגמר שמה. אחרי 5 ימי עסקים בלי שישי- שבת- חג, צריך להעביר, היצרן, חברת הביטוח, חברת קרן הפנסיה אמורה להעביר למעסיק משוב חוזר מסכם שבא בעצם ואומר: אוקי, קיבלנו את הכסף, קיבלנו את הקובץ ושייכנו את הכסף לטובת העובדים.

הערה מהקהל: זה לא קורה.

זה אמור להיות הקבלה, האישור, העובדה שהתהליך נסגר. אבל האוצר לא הסתפק בזה ובאותן תקנות שאמרתי לכם תדפיסו מגוגל ותשמרו אצלכם, בא ואומר שעד ה-15 לחודש הבא יעבור איזון חוזר מסכם חודשי שישקף בעצם "הושלם כל ההפקדה של החודש הקודם בגין החסכון הפנסיוני של העובדים הושלם, תם, נסגר. כל הזכויות רשומות על שם העובדים" וככה זה אמור להיות חודש אחרי חודש אחרי חודש, אתם מדווחים פעם אחת ו-3 פעמים אתם צריכים לקבל אישור מכל אחת מהחברות. פעם אחת אישור אחרי 3 שעות, אחרי 5 ימים וב-15 לחודש לאחר מכן.

שאלה מהקהל: אם יש לי, החברת ביטוח העיקרית שלנו היא מנורה ומבטחים, (לא ברור) עובר לשם, אני יכולה לדווח, אני מדווחת דרך ה(לא ברור).

תכף, אני ארחיב טיפה את השאלה. החובה והחובה חלה בטח בשנה שעברה על כל המעסיקים שיש להם למעלה מ-100 עובדים. החובה היא לדווח ליצרנים במבנה. ואת אותן דיווחים, הפרשות, הפסקת עבודה וכולי. כל הדיווחים האלה צריכים להיות במבנה אחיד.

איך לבצע את זה, באמצעות מה, מאיפה, זה לא מעניין. לא מעניין את המחוקק, לא מעניין את הרגולטור, מה שמעניין זה שהמעסיק שיש לו למעלה ממאה עובדים בשנה שעברה כל חודש יעביר דיווח האם הוא מעביר לגורם אחד ואותו גורם מפצל בין החברות ביטוח את הקובץ המתאים בין כל אחד, האם המעסיק עושה את זה ליצרן אחד ולשאר הוא עושה את זה דרך גוף אחר, שיעשה מה שהוא רוצה. אבל שבסופו של דבר, ליצרן, לחברת הביטוח, לחברת קרן הפנסיה, יגיע הקובץ שידע אותו גוף שהוא קיבל כסף והוא ידע לחבר בין הכסף לבין המידע כדי לרשום את הזכויות בחשבון העובד.

לכן אתם רוצים לעבוד עם תוכנת השכר ואתם תעבדו מול היצרנים, אתם רוצים לעבוד דרך מנהל הסדר, דרך המסלקה, דרך גופים תפעוליים כאלה ואחרים, תעשו מה שאתם רוצים.

אתם רוצים שיהיה לכם איש תוכנה שישב אצלכם במשרד ויבנה את הקבצים האלה ויקבל משוב אליו וכולי, הכל בסדר. אבל השיח יהיה בשפה שהאוצר קבע בתקנות והשיח יהיה בלוחות הזמנים שהאוצר קבע בתקנות. זה החובות. את רוצה להעביר למנורה כי יש להם פורטל וכולי, תעבירי. מחר בבוקר יהיה גם להראל, תעבירי גם להם.

את לא רוצה, להעביר דרך מסלקה, תעבירי דרך המסלקה. אבל זה לא נגמר. בואו נעשה, בואו יהיה לנו כבר חומר לתת לרואה חשבון, עד היום הוא לא התעניין בזה, בואו נתן לו. עד ה-28 לפברואר אמורים לקבל דיווח על כל ההפקדות של השנה הקודמת. זאת אומרת, אין כבר סיפורים 4 שנים השיק נפרע חשבתי הכל בסדר, אתה כמעסיק בטח של 2016, 28/2/2017 אמורים לקבל דיווח כזה על 2016. אם דיווחתם במבנה הקובץ האחיד, אם דיווחתם כמו שנדרש ממעסיק עם למעלה ממאה עובדים, אמור לקבל עכשיו בפברואר את אותו דיווח. יכל להעביר לרואה חשבון. אתה אמור לקבל.

שאלה מהקהל: ואם זה לא קורה?

יש גורמים במדינת ישראל שמחוקקים ויש גורמים שאוכפים את זה.

שאלה מהקהל: ואת האוכפים לא רואים.

רואים. תכף אני אספר לכם כמה סיפורים איך רואים אותם. אמרנו שלחברת ביטוח יש אחריות לוודא שהמעסיק לא מפגר, קחו בחשבון שמרבית חברות הביטוח לא בדיוק עקבו אחרי זה, לא רצו להטריד את המעסיקים כי היה להם נוח, כי המעסיק הוא לקוח גדול שלו והוא לא רוצה לריב איתו.

אבל אין ספק כשהתקנות האלה נכנסות לתוקף, קל מאד ליצרנים לחברות הביטוח לעקוב אחרי זה. ויתחילו לעשות פעולות מולם כדי לוודא שהם מבצעים את זה. ולא יעבור הרבה זמן ואתם תתחילו לקבל מכתבים: "לא ביצעתם הפקדות לטובת העובד הזה ולא ביצעתם הפקדות לטובת העובד הזה" וסיפור של 4 שנים לא יוכל להתקיים. כי אתם אמורים להיות מוטרדים על ידי חברת הביטוח לפני כן שהם טוענים שיש עובדים ולא הפקידו לטובתם. אפשר לבקש כסף מהגוף המוסדי, מחברת הביטוח כי הפקדתם ביתר.

אבל זה לא כמו שהיינו רגילים, בקובץ מס"ב כשהעברנו כסף היינו שמים גם מינוסים. אין דבר כזה, לא מערבבים בשר וחלב. הפקדות ביצענו בקובץ אחד וכדי לבקש השבה של כסף, אפשר, זה אפשר. חברת הביטוח גם לא תיכנס לסיפור אבל זה צריך להגיע בהתאם למה שנקבע בתקנות. במבנה מסודר, בקובץ נפרד ועם תצהיר לגבי הסיבות שבין המעביד ובין העובד לקבל את הכסף.

יש את זה הרבה, היינו עושים את זה בקובץ, למס"ב היינו עושים את זה במינוסים בדו"ח שהיינו מעבירים בצמוד להעברה הכספית או לשיק. זה לא עובד בשיטה הזאת יותר. מעבירים כסף פלוסים מעבירים פעם אחת וכל מה שאנחנו חושבים שהעברנו ביתר ואנחנו רוצים שחברת הביטוח תחזיר לנו, נדווח את זה בנפרד עם תצהירים כדי שיהיה לנו סימוכין לכך למה ביקשנו את הכסף, היצרן לא יעביר את הכסף בחזרה אם הוא לא יקבל את זה כמו שצריך. וכמובן שאם יש מינוסים בקבצים של הדיווח הוא גם לא אמור לטפל בזה.

שאלה מהקהל: איך אתה יכול להוכיח שנגיד שלחו לי עכשיו תקופת דיווח של חצי שנה אחורה ו(לא ברור) הוא צריך לעשות את זה רק בשישי לחודש אתה אומר, ואם זה בעיה של חשבון הנאמנות?

עוד מוסכמה אחת, מה זה חשבון הנאמנות? של מנהל הסדר. את בחרת לעבוד עם מישהו, האחריות היא שלך. את עשית out-sourcing לעבודה שלך. אם הוא התרשל, קודם כל זה מערכת יחסים בינך לבינו. אבל מול העובדים הפרת את חובת האחריות, את כל החובות שלך.

שאלה מהקהל: אבל אני בטוחה שהעברתי לו את הכסף מספיק.

אז תתבעי אותו, מה זה קשור לעובד? אני עובד שלך, הפקדת לי בזמן?

שאלה מהקהל: לפי כלל אני לא העברתי.

אני אתבע אותך. חברת הביטוח שלא קיבלה את הכסף אמורה לתבוע אותך, את המעסיק. העובדה שאת אחר כך תריבי עם מנהל ההסדר או עם הסוכן ובכלל השאלה אם יש לו מספיק כיסים כדי להתמודד עם זה, בעיה שלך. את בעצם הוצאת out-sourcing, לקחת קבלן משנה שיעשה לך עבודה, נכון? בסדר.

שאלה מהקהל: מה קורה אם (לא ברור) הכסף הועבר פיקס לחברת הראל (לא ברור) הדו"חות אני מעבירה ל(לא ברור).

למה? את יכולה גם להעביר לאשתי את אותה רשימה. תעשי מה שאת רוצה, חברת הביטוח צריכה לצד הכסף לקבל את הרשימה. מה שהיא מקבלת, היא מקבלת כסף, היא לא תקבל רשימה צמוד, זה נבלע התנועה הזאת, אתם מכירים דפי חשבון יותר טוב ממני, בדף חשבון עו"ש של הקופה תחשבו, בסדר? תחשבו מה היקף התנועות שיש בחברה כזאת, לוקחת את הדף חשבון עו"ש, רואה את הסכום 7,432.21 היא מחפשת קובץ, היא מחפשת דו"ח. לא יהיה לה, עוברת לתנועה הבאה היא מחפשת את הקובץ שלה, מהר מאד זה יישכח.

שאלה מהקהל: אנחנו כבר חצי שנה רודפים אחרי חברת הביטוח, בקובץ מס"ב יש דבר כזה שנקרא מספר סניף, בלי זה אי אפשר להעביר את זה עם שיוך. לא מעבירים לתת לנו תשובה מה מספר הסניף כדי שנוכל להעביר את הקובץ של שם עם שיוך.

אחריות שלך.

שאלה מהקהל: למרות שהחברה לא נתנה לי תשובות?

כן. את צריכה להעביר את הכסף לעובדים. בסופו של דבר תזכרי, את הרבה יותר קרובה לעובד, הוא חשוב בעיניך הרבה יותר, ובסופו של דבר אם הוא ייפגע, מעבר לצד המוסרי שבזה, בסופו של דבר את תסתכלי לו בעיניים כשהוא שוכב או תסתכלו לאלמנה בעיניים.

שאלה מהקהל: השאלה שלי, אם חברת הביטוח לא נתנה לי את הנתון. אין לי דרך לקבל את זה אלא רק ממנה, ואם אני לא מצליחה לקבל את זה ממנה.

בכל יצרן יש אחראי על תלונות הציבור, זה פונקציה שהוקמה רגולטורית חובה על חברה לניהול קופות גמל, חברת ביטוח, חברה של קרן פנסיה חייבת למנות אחראי על תלונות ציבור. פרטיו של אחראי תלונות ציבור נמצא באתר האינטרנט של אותו גוף. חייב להיות מפורסם שם, מתערב איתכם, כולם מקיימים את שתי החובות האלה. כולם מינו כזאת פונקציה.

הערה מהקהל: השאלה אם הוא עונה.

הוא עונה. ויש חובה כדי לבצע את זה וגם יותר מזה, גם במשרד האוצר יש אחראי על תלונות ציבור ואפשר שם להציף אותו בדברים האלה כדי שהם יחנכו את החברות ביטוח.

שאלה מהקהל: היום אני עובדת מול הסוכן ואני מעבירה את השיק לחברת הביטוח אבל אני דואגת לשלוח דו"חות מסודרים ולוודא. עכשיו יש מסביב (לא ברור) אני רואה את זה בשכר, אבל התחום שהעובד מועסק בעבודה עצמה חסר. בדרך כלל אני מקבלת את השיחת טלפון מהנציג, מסוכן הביטוח. כיום אני אעבוד מול החברה.

את תעבדי עם מי שאת רוצה, המעסיק יכול לעבוד עם מי שהוא רוצה והוא מחליט עם מי הוא עובד, המעסיק, החובה שלו לדאוג לעובדים בהתאם למה שקבוע בחוק. מה שקבוע בחוק זה שהוא צריך לבצע הפרשות. אם בדרך הוא משתמש בגורמי משנה, במתווכים, בגורמי עזר, ב-out-sourcing שיעשה מה שהוא רוצה. את יכולה להחליט שאת עובדת מול היצרן ישירות ולקבל ממנו פידבקים. את יכולה להחליט שאת עובדת מול גורם מתווך, איך שאת רוצה. אבל בסופו של דבר שהעובד יקבל בלוחות זמנים האלה את הכסף בחשבון פנסיה שלו.

מחזירים כסף, גם כתוב בתקנות איזה כסף מחזירים. מחזירים את הסכומים הנומינאליים שהיו בחשבון של העמית שהופקדו או אם היו תשואות שליליות ודמי ניהול הורידו את זה וזה פחות, אז אפילו איך אומרים, המעסיק נושא בהפסד.

אם יש תשואה שלישית אז בעצם מעבירים למעסיק את הסכום שהוא הפקיד בניכוי התשואה השלילית. ושוב, זה כתוב במפורש בתקנות. התחולה מה-1.2.2016 כל המעסיקים של למעלה ממאה עובדים אמורים היו כבר לדווח במבנה אחיד ובלוחות זמנים החל מהחודש, אמורים המעסיקים המעסיקים יותר מחמישים עובדים. ומעוד שנה אמורים בעצם כל המעסיקים לעבור כבר לעבוד בשיטה הזאת.

שוב, זה לא חובה לעבוד דרך המסלקה. זה לא חובה לעבוד דרך סוכן, זה לא חובה לעבוד דרך איזשהו גורם. החובה היא להעביר ליצרן מבנה קובץ, לקבל משובים ולדאוג לכך שבסופו של דבר הזכויות יירשמו על שם העובד. האם המעסיק רוצה למצוא גורם עזר שיעזור לו או רוצה לגייס סוללת עובדים שיעבדו אצלו, שיעשה מה שהוא רוצה. החוק לא נכנס לזה, אין חובה לעבוד עם המסלקה, אין חובה לעבוד עם תוכנת שכר כזו או אחרת.

תעבדו עם אותו גורם שעוזר לכם ומסייע לכם כדי לבצע את החובות שלכם כלפי העובדים. אתם רוצים לעשות את זה לבד, סבבה. אתם רוצים לשלוח כסף ליצרן חברת הביטוח ואת הרשימות, גם לסוכן וגם לעוזרת של הסוכן וגם לאשתו של הסוכן, תעשו את זה. אני לא מבין למה אבל תעשו את זה. אבל מה שמבחן התוצאה הוא פשוט, דיווחתי במבנה, הופקד הכסף בזמן בחשבון של העמית, לא פרעתי את השיק, לא עשיתי את ההעברה הכספית, זה נרשם על שם העובד. אתם רוצים, תקבלו את אותם דיווחים ותוודאו. אתם רוצים תעשו בדיקות מול חשבונות שלכם, אתם גם מפרישים לאותם גופים.

תבדקו אצלכם בדו"ח הרבעוני אם זה מגיע. יש פטור אחד, פטור אחד זה מעסיק שיש לו עד 5 עובדים, עד 5 עובדים שמפקיד כל חודש אותם סכומים לקרן הפנסיה למשל הוא מבצע את זה באמצעות כרטיס אשראי או הוראת קבע ואם הוא קיבל אישור של הגוף המוסדי הוא יכול שלא לדווח את מבנה הקובץ האחיד. אז החברת ביטוח תקבל מידע שחברת עוקץ מעסיקה 5 עובדים, מבצעים להם הפקדות כל חודש 6-6.5-8.33 סכומים קבועים באמצעות הוראת קבע. פעם אחת הם רשמו אצלהם את הרשימה הזאת, אישרו את זה לעוקץ, עוקץ לא צריכים יותר לדווח קובץ אחיד. זה הסייג היחיד למי שפטור מחובת הדיווח במסגרת הקובץ האחיד.

שאלה מהקהל: מעסיק שיש לו רק 5 עובדים או שהוא מפקיד ל-5 עובדים?

יש לו, הוא מעסיק 5 עובדים. לא שהוא מעביר לחברה אחת 3 עובדים לחברה שניה 3 עובדים, עשינו את הסיכום יש לנו 300 עובדים, לא. יש 5 עובדים למעסיק.

שאלה מהקהל: מה קרה בשנת 2016 עם החברות של המאה עובדים?

יש חברות יצרנים שזה עבד הרבה יותר טוב והם נתנו פידבקים והם עשו את זה מוקדם. בחודשים הראשונים העובדה שעבר כסף והקבצים האלה או כן נשלחו או לא נשלחו או לא נקלטו כמו שצריך, יצר מצב שהרבה מאד כסף לא נרשם על שם העובדים, הרבה יותר כסף ממה שהיה עוד לפני כן. בערך מה שקרה אתמול במנהרות בירושלים, בסדר?

קחו בחשבון שאם לא תבדקו את זה עכשיו, במרץ העובדים שלכם יבואו אליכם. בסדר? תבדקו. המעסיקים שהעבירו כספים במהלך 2016 ולא משנה באיזה שיטה הם העבירו, גם אם התקנות לא חלו עליהם אז וגם אם לא, שימו לב, גם אם לא, גם אם דיווחת בקובץ אחיד וגם אם לא, תוודאו טוב טוב שההפקדות שבוצעו ב-2016 נרשמו על שם העובדים.

העובדים במהלך הרבעונים לא בטוח שבודקים את זה. בסוף שנה יותר בודקים את זה. יקבלו עד סוף מרץ את הדו"חות האלה. הם עלולים לראות דברים לא נעימים והכתובת שלהם, אתם יודעים מי היא תהיה. אחד משנינו וזה לא אני. בסדר? תשימו לב, יש שמה בעיות. לכן טוב כבר עכשיו לבקש דו"חות ברמת המעסיק מהיצרנים כדי לוודא את זה.

שאלה מהקהל: כשאנחנו מעבירים את הקובץ האחיד, אני צריכה לחכות לפידבק הזה כדי לדעת שהקובץ נכון, ואחר כך להעביר כסף?

לא לא, את מעבירה ביחד. כי כשאת מעבירה את הקובץ, את צריכה לרשום שמה באיזה צורה את מעבירה את הכסף.

שאלה מהקהל: לפני כמה שנים בחברת מנורה אני נתקלתי בבעיה כשהעברתי כסף, עשיתי העברה בנקאית, מצד שני הסוכן היה צריך להעביר את הרשימות וכמו שאתה אמרת הכסף נשאר ובסופו של דבר לא ראיתי.

אבל אם את בונה היום את הקובץ ומי שכבר עובד עם הקבצים האלה, בקובץ צריך מידע ששייך ספציפית לאופן העברת הכסף. זאת אומרת, אם את רושמת.

שאלה מהקהל: מראש אני כבר מגדירה.

שאת שולחת, עושה העברה בנקאית. ולמשל אם את עושה העברה בנקאית צריך לרשום את האסמכתא.

שאלה מהקהל: בקובץ אני רושמת אסמכתא? זאת אומרת, קודם אני מעבירה כסף ואחר כך את הקובץ?

נכון. וקחי בחשבון שזה יגיע בסמוך לחברת, תבינו שאם היום מבצעים את ההעברה אצל היצרן בחברת הביטוח רואים מחר את התנועה. רצוי שמחר הקובץ הזה יהיה שמה. כי אז, אוקי, הם ראו את התנועה בחשבון, הם מחפשים את הקבצים, אין להם קישור.

שאלה מהקהל: ובשיק?

רושמים מספר שיק.

שאלה מהקהל: אבל יש הגבלה של זמן מזמן ששולחים את הקובץ לקבלת השיק? כי שולחים בדואר ולוקח זמן, יש לנו בעיה של זמן.

בואו נאמר שבמהירות שדואר ישראל עובד בשנה האחרונה, לא בטוח שזה האמצעי הכי טוב להעביר את השיקים. בסדר? החותמת דואר על משלוח השיק לא מכסה אתכם. בסדר? יהיה להם בעיה, אוביקטיבית יהיה להם בעיה לייצר את הזיקה.

הבעיה השניה, כאובה מאד שעוד יותר העסיקה את האוצר. אבל רק תשימו לב, הכסף הזה שלא משויך מדובר בשוק על מיליארדים. הבעיה השניה היא נוצרה מדבר מאד טוב ציבורית שרצו לעשות ועשו אבל ההשלכות אחרי 10 שנים התבררו.

בעצם ב-2005 מחוקקים שלושה חוקים, חוק אחד הכי פופולארי, קופות הגמל שהיו בבעלות הבנקים מוכרים אותם ואסור לבנקים להיות יותר בעלים של קופות גמל.

הדבר השני, באים וקובעים בחוק קופות גמל, פעם ראשונה מחוקקים חוק קופות גמל, קופות גמל יש בישראל הרבה שנים לפני כן, פעם ראשונה מחוקקים חוק ומסדירים את השוק הזה. ואז בחוק כותבים בסעיף 20 שלעובד יש זכות בחירה. מצוין. זה 2005, 2008 באים ואומרים: חובה על המעסיק להפקיד לפנסיה לעובדים, מצוין.

וחלק מהעובדים אפילו מנצלים את זה ובוחרים לאיפה ללכת. ויש מצבים שהעובד לא אומר והמעסיק הוא מאד אחראי והוא רוצה גם לבצע את ההפקדות, מצוין. ואז הוא אומר: רגע, איך אני אבצע את זה? אני כבר לא עובד איזה 40-70-80 אחוז עם מנורה אלא אני עובד עם הרבה יצרנים, ולא כולם יש להם פורטל כדי שאני אדווח, ומתחיל להיות, והשפה לא אחידה, אני צריך לדווח לכל אחד לפי הקפריסות שלו, אני המעסיק צריך לדווח לכל חברת ביטוח לפי השגעון שלה, לפי המערכות שלה, ואז מתברר שיש מלאך גבריאל והמלאך גבריאל שלח מנהל הסדר.

מנהל ההסדר פותר את כל הבעיות למעסיק, בתאוריה, כמעט הכל, הוא עשה עבודה מצוינת, הוא פתר את כל העבודות למעסיק. ואז אחרי עשור, משרד האוצר מסתכל על המספרים ואומר: וואלה, העובדים משלמים הרבה כסף. עולה להם ביוקר לעובדים, איך כל המעגל הזה מתחבר? איך זה עובד? מה פתאום העובדים משלמים כל כך יקר? ואז באים ואומרים: רגע, בואו נעשה סדר. אבל למה נעשה סדר? כי סעיף 20 קודם כל בא ואומר: זכות הבחירה היא של העובד, העובד בוחר באיזו חברת ביטוח לעבוד או באיזה בית השקעות.

הוא בוחר האם לחסוך בקרן פנסיה או בביטוח מנהלים, העובד בוחר שהוא רוצה קרן פנסיה כזאת בחברת ביטוח כזאת או בבית השקעות כזה. כאשר כתוב באותו סעיף 20 ותשימו לב לאיזה דקויות החוק נכנס. עובד הזכאי להצטרף כעמית לקופת גמל ולא משנה מאיזו סיבה.

אם יש שם הסכם קיבוצי, אם יש שם הסכם אישי, אם יש שם צו הרחבה, לא משנה מה הסיבה בכלל שלעובד יש זכות כזאת, צריכים להפקיד לו לקופת גמל. רשאי, אותו עובד, לבחור בכל עת כל קופת גמל המיועדת לאותה מטרה, דהיינו מאותו סוג.

אם מגיע לעובד קופת גמל, צריך להפריש לו לקופת גמל והוא רשאי לבחור אם מגיע לו קרן פנסיה או מגיע לו קרן השתלמות הוא זה שבוחר. לצורך הפקדת תשלומיו ותשלומי מעבידו. ואז אומר החוק, ומעבידו של העובד כאמור לא יתנה את תשלום הכספים לקופת הגמל בעד עובדו בכך שיופקדו בקופה מסוימת.

אבל לא רק זה, או בקופה שיבחר העובד מתוך רשימה מסוימת של קופות. זאת אומרת, לא רק המחוקק פחד שהמעביד יגיד לו: "תפקיד לקופה הזו" המעביד אפילו פחד, המחוקק פחד אפילו שהמעסיק יגדיר 5 קופות ומתוכם הוא ייאלץ את העובד לבחור. אפילו לזה הוא נכנס ואמר: אין שום זכות למעסיק להכתיב איזשהו עניין לנושא של הבחירה. אסור לו. וזה אותם גבולות, אחריות של המעסיק שאמרתי בהתחלה, אחריות של המעסיק לבצע הפקדות.

אבל הגבולות האלה מאד מאד משורטטים היום, הווה החובה הזאת לא עומדת בניגוד לזכות הבחירה של העובד. והמעביד לא יכול להתערב בזכות הזאת. הוא חוצה את הגבול, הוא ייכנס לעבירות הרבה יותר גדולות.

מנהל ההסדר מעניק שירותי תפעול למעסיק, באמת בעיה גדולה, המעסיק היה רגיל לפני 10 שנים להעביר לאותו מקום. אמרת שאת מעבירה למנורה 60% מהכסף- 70% מהכסף, לפני 10 שנים כנראה זה היה 100% מהכסף והיום יש מעסיקים, אתם יודעים שאתם מעבירים ל-6-7-8 ואולי יותר חברות ובטח ובטח למוצרים. אם אנחנו נכנסים שבהראל יש קרן פנסיה, ביטוח מנהלים וקופת גמל, פתאום מתחיל להיות המון המון מידע ובעצם באמת בא מלאך גבריאל ושלח שליח שיעזור לכם.

הוא שלח את מנהל ההסדר, את הסוכן שיעשה לכם את זה. אבל מעניין שהמציאות הזאת מייצרת איך שהאוצר אומר, חשד לסבסוד צולב. האוצר לא רצה להגיד במילים יותר בוטות שבעצם מי שילם למנהל ההסדר?

תשובה מהקהל: העובד.

הרי מה קורה? המעסיק קיבל שירותים כי היה מעסיק שהיה יכול לקחת את זה באמצעות העובדים שלו, להעסיק עובדים ולעשות את זה. אבל ברגע שלמעסיק היה מנהל הסדר שיעשה לו את זה, הוא לא שילם למנהל ההסדר, הוא קיבל שירותים בחינם.

עכשיו, אני לא מכיר את המנהל הסדר שעושה משהו בחינם. איך הוא הרוויח? הוא היה הדלת המסתובבת שכל עובד שרציתם לבצע לו הפרשות אמרתם לו: "תלך למנהל ההסדר, הוא יחתים אותך על הניירות, הוא יסגור איתך" ואז על הצירוף של העובד הזה ועל ההפקדות השוטפות שהעובד הזה עושה, בעצם הוא מקבל עמלה מחברת הביטוח.

ואז פתאום הפוטנציאל לסבסוד צולב לא נשאר רק כפוטנציאל אלא האמיתי ואתם יודעים את זה יותר טוב ממני, מומש. והיה סבסוד צולב. המעסיקים קיבלו שירות ששולם על ידי העובדים בלי שהעובדים יודעים מזה. אבל המציאות היתה כזאת שהעובדים שילמו מאד מאד יקר. כבר היה כדאי לו לעשות לבד את השירות הזה. בואו נבין שניה מה המציאות.

יקר יקר, בתחום החיסכון הפנסיוני יש שני סוגי עמלות שמותר לקחת, זה לא שוק פרוע, זה שוק שמאד מאד מוסדר, מותר לחברה לניהול קופת גמל, חברה לניהול קרן פנסיה מותר לה לגבות סוגי חיובים מאד מוגדרים.

אחד מהם זה נושא של דמי ניהול ולכל סוג של דמי ניהול גם יש תקרה בחוק. מותר לגבות דמי ניהול בחלק מהמוצרים על החיסכון, דהיינו, יש לי בחשבון בסוף החודש 1,000 שקל, מותר על זה לגבות דמי ניהול, מה שנקרא דמי ניהול על החיסכון, דמי ניהול על הצבירה.

ואפשר לגבות דמי ניהול, היצרן, חברת הביטוח יכולה לגבות דמי ניהול גם על ההפקדות בחלק מהמוצרים. אני מפקיד, לאותן אלף שקל הפקדתי החודש הזה 100 שקל, מותר על ה-100 שקל האלה גם לגבות עמלה. מה שנקרא "דמי ניהול על ההפקדות" ונכון, הצליחו בירושלים לייצר די הרבה עמלות אבל הן מוגדרות וגם תקרות שונות במוצרים השונים. נכון זה מבלבל אבל זו המציאות, זה המקסימום.

בקרן פנסיה מקיפה מותר לגבות חצי אחוז לשנה על הצבירה, על החיסכון ועוד שישה אחוז על ההפקדות. דהיינו: בן אדם התחיל היום להפקיד, אין לו קרן פנסיה, אין לו על הצבירה. הוא הפקיד היום 1000 שקל, לקחו לו 6% מה-1000 שקל. חודש הבא כבר יש לו הפקדה חדשה של 1000, על ה-1000 יקחו לו 6% אבל יש לו יתרה מתחילת החודש, אותם 1000 שקל שהוא הפקיד בניכוי ה-6% ובתוספת התשואה. אז נניח יש לו 1000 שקל, נניח שהתשואה היתה גם כן 6%, בחיים לא, ואז על ה-1000 שקל האלה לוקחים עוד פעם 0.5% חלקי שתיים עשרה כפול. זאת אומרת, יש פה כסף, זה בקרן פנסיה מקיפה ויש בקופת גמל וביטוח מנהלים ויש בקרן השתלמות, בקרן השתלמות אי אפשר לגבות על ההפקדות, זאת אומרת יש גופים שבאים ומפרסמים: אנחנו לא לוקחים עמלות על הקרן השתלמות, בטח, כי אתם לא יכולים. אם הייתם יכולים, לא הייתם גובים?

שאלה מהקהל: למעשה (לא ברור) לקופות הגמל לשייך את הכספים לעובדים מסוימים.

אל תדאגי, נכון. הם משתמשים בהם בכל מקרה כי הם משתמשים בהם להשקעות, זה לא קשור. בכל מקרה, אלה התקרות. תקרות חדשות מאז 2013.

שאלה מהקהל: לי יש ביטוח מנהלים 11%.

כי את נמצאת בפוליסה ישנה אחרת וכולי, לא ניכנס. זה לא חל. אלה המקסימום. בואו נסתכל שניה רק מה המשמעות. לפעמים מדובר אוקי חצי אחוז, נשלם אפס שלוש, נשלם 0.4. בואו נסתכל: סער בן 25, הוא הצטרף לקרן פנסיה מקיפה. אתם רואים, מצד שמאל כתוב "בן 25". הוא לראשונה הצטרף. דהיינו, הוא לא מביא יתרה ממעסיק קודם, לא חסך, לא כלום. הוא מצטרף, השיעורים אפילו עוד לפני העדכון האחרון, רק 17.5%, היום צריך להפקיד כבר 18.5 מינימום. הוא רק מפריש את זה.

הוא מפריש 5.5% עובד, 6% מעסיק ו-6% פיצויים, הוא מפריש 17.5, השכר שלו 9,000 שקל. זה פחות מהשכר הממוצע במשק. אבל 9,000 שקל ויצאתי מתוך הנחה, כל השנים עד גיל 67 השכר שלו לא השתנה. יהיה לו בסוף 1,688,000 שקל. 1,688,000 זה שווי דירה. זה אחרי שהוא שילם 375,000 שקל דמי ניהול, 375,000 שקל כל השנים הוא שילם. נכון, אם הוא לא היה משלם את זה הוא היה עם 2 מיליון שקל.

עכשיו זה כיתה גדולה, כשאני יושב בפורום יותר מצומצם אני שואל: "מי היה פה בחו"ל בשנה האחרונה?" סתם מהר, היית בחו"ל, נכון? איפה היית? באיסלנד, נסעה לאיסלנד, זה טיול יקר עזבו. מי היה ביוון, באירופה סוף שבוע? בבודהפסט 5,000 שקל עלה הטיול, נכון? פחות אפילו מ-5,000 שקל. ומה עשית כדי לנסוע לשמה? חיפשת מלון ונכנסת לטרי(לא ברור) וחיפשת מה יותר זול, והלכת ושאלת איזה טיסה יותר זול לנסוע, עם המזוודה או בלי המזוודה וכן האם זה יהיה פנסיון מלא או לא וכולי, וטיול של 2,000-3,000 שקל עלה הטיול? 3,000 שקל היה המחיר הכי סחוט שהיה אפשר להשיג ומה, היא חסכה 300 שקל, נכון? 1,000 שקל חסכה על הטיול הזה. כל הכבוד. 1,000 שקל חסכה.

375,000 שקל משרד האוצר מסתכל ורואה שבעקבות פנסיית חובה ובעקבות ההסדרים שיש בשוק, 800,000 אנשים משלמים דמי ניהול מלאים בקרן פנסיה מקיפה. איזה אוכלוסייה? אוכלוסייה שמשתכרת הכי נמוך, אוכלוסייה לא מאוגדת, אוכלוסייה שמשלמת דמי ניהול של 0.5 ו-6. משרד האוצר מפרסם, מצד שמאל אגף שוק ההון ביטוח וחיסכון זה לא שלי.

אומרים שבקופות גמל 46% משלמים דמי ניהול מלאים. 1.5 ו-4. נכון, הנתונים הם מלפני שנתיים. בקרן פנסיה 33% משלמים דמי ניהול מלאים. קחו בחשבון, יש קופות גמל מפעליות, דמי הניהול נמוכים שמה. יש ארגונים גדולים: חבר, מועדון צרכנות כזה, מועדון כזה, יש וועדים חזקים שמשיגים סבבה, תשימו לב כמה אנשים משלמים יקר, דווקא אנשים ששכרם נמוך. ואז בא משרד האוצר ואומר: אוקי, זו המציאות שלנו, מציאות של ניגוד עניינים, של פוטנציאל ניגוד עניינים שמתממש, יש מצד אחד זכות בחירה לעובד שאנחנו רוצים לשמר, יש חובה על המעסיק להפקיד כספים לפנסיה לעובדים שזה חשוב, אבל לא יכול להיות שמשלמים כל כך הרבה כסף שבסופו של דבר פוגע מאד מאד בגובה הפנסיה של העובדים.

הערה מהקהל: אבל הביטוח מנהלים עולה עוד יותר יקר.

שאלה מהקהל: יש אפשרות לעשות את כל ה(לא ברור).

אחר כך. אני אתן לכם זמן בסוף לשאלות. אבל רגע, בואו נראה איזה בעיות יש ואיך האוצר מתמודד איתם. כולם מסכימים, אני חושב שכולנו הסכמנו כשאף אחד לא מסתכל מהפוזיציה האישית שלו, שיש פה שוק לא בריא. שוק שיש בו ניגוד עניינים, יש בו סיפור שהשקיפות ממנו והלאה, יש פה הרבה מאד אחריות על המעסיק שהוא צריך לתת זכות בחירה לעובד, במקביל הוא צריך גם להפקיד כסף. מה אני עושה עם עובד שלא אומר לי לאיזה קרן פנסיה? עברה חצי שנה אני צריך לבצע לו הפקדות.

הערה מהקהל: אני אפקיד לו לקרן זמנית.

מה זה קרן זמנית? אני לומד עכשיו, רגע אני לומד מושג חדש, כמה קראתי את התקנות, מושג חדש, קרן זמנית.

הערה מהקהל: אני לא יודעת אם זה מושג אבל אני יודעת שאם העובד לא נותן למעביד את פרטי הפנסיה שלו להפקדה, הוא אמור להפקיד לו את זה בקרן פנסיה כברירת מחדל.

איפה?

הערה מהקהל: לא משנה איפה, הוא מחויב להפקיד. במקרה הייתי במשפט כזה עכשיו.

את מה שגילה אמרה תמחקי אחר כך, אל תעלי את זה, שהיא לא תופלל פה. עוד מעט נראה מה זה קרן זמנית, אין דבר כזה. יש קרן ברירת מחדל אבל תראו שיש פה בעיה שבמשך למעלה מעשר שנים כשמשרד האוצר מחוקק את חוקי וועדת בכר ונותן את זכות הבחירה לעובד, הוא לא פילל שנגיע לשוק הזה.

דמי הניהול בטח יותר גבוהים ממה שהיו בעבר, בטח במערכת היחסים הזאת, משהו לא בריא, משהו לא עובד, לא שקוף לעובדים והם משלמים יקר. ואז בא האוצר ואומר כמה דברים.

קודם כל הוא בא ואומר: למי שהיה ספק, זכות הבחירה של העובד היא לא רק לגבי המוצר הפנסיוני, היא אפילו לגבי הסוכן. אם מישהו היה צריך הסבר. זאת אומרת, אין סיטואציה שבה המעסיק אומר לעובד: "תקשיב, אתה רוצה לבחור קרן פנסיה, לך עכשיו לסוכן הזה, אני עובד איתו, דרכו תעשה את הדברים". אין דבר כזה.

אני ישבתי עם חבר טוב שהוא היה מנכ"ל של חברת בת של קונסרן גדול, והוא רצה, אני ניהלתי בזמנו קופות גמל, הוא רצה להפקיד בקרן השתלמות אצלי, אמרו לו: "לך תיפגש עם מנהל ההסדר" הוא בא למנהל ההסדר אמר לו: "אני רוצה בקרן השתלמות של איציק", אמר לו: "אבל לא, כדאי אחרת". "עזוב, אני רוצה את זה. הנה הטפסים, כבר באתי עם טפסים מוכנים". הוא לקח את הטפסים וקרע את זה מולו. בסדר? אין דברים כאלה, אסור לעשות את זה.

אסור למעסיק היום להגיד לעובד: אתה צריך לעבור דרך הסוכן או דרך מנהל ההסדר הזה. הוא רוצה, שילך להתייעץ עם בת דודה שלו, הוא רוצה שילך להתייעץ עם אשתי, היא לא מבינה בזה. הוא רוצה ללכת ולעשות את זה לבד כי הוא חכם והוא קרא בגוגל על זה, הכל בסדר. אבל אתה כמעסיק תקבל ממנו איזה יצרן, איזה חברת ביטוח, איזה קרן פנסיה, איזה קרן השתלמות אליה אתה רוצה להפקיד. כל מה שאתה עושה בדרך עובד יקר, תעשה מה שאתה רוצה, אחריותך שלך. המעסיק יכול לעשות לבד עבודה, יכול לבקש מנהל הסדר שיעשה לו עבודה. זה לא קשור לעובדים.

שאלה מהקהל: אבל המעסיק לא סוכן ביטוח.

המעסיק לא צריך להיות סוכן ביטוח, מה לעשות? כדי להיות סוכן ביטוח צריך לקבל רישיון, צריך לעמוד בשישה מבחנים של משרד האוצר ורשות ניירות ערך, צריך לעשות תקופת סטז' ולקבל רישיון, בסדר? אף אחד היום, אין חוק עדיין שמעסיק צריך להחזיק אצלו סוכן ביטוח. אין חובה כזאת.

שאלה מהקהל: אבל איך אני אצרף עובד כשאני לא יודעת איזה נתונים לבדוק?

את לא צריכה לבדוק. אני בא לעבוד אצלך, איפה את עובדת?

תשובה מהקהל: בג'נרל קארדס.

אין לי מושג, בג'נרל, אני בא לעבוד אצלך, את שואלת אותי לאיזה חשבון בנק אני רוצה? אני רוצה להפקיד לבנק הפועלים סניף נס ציונה, את מוכנה להפקיד לשמה?

תשובה מהקהל: ברור.

ברור, נכון? אבל החשבון של ג'נרל הוא בבנק לאומי.

תשובה מהקהל: מה זה קשור?

אבל יש יחסים וכולי, את לא רוצה?

תשובה מהקהל: לא.

הבנתי, את לא מתערבת. אני רוצה להפקיד עכשיו לקרן פנסיה בהראל, מה זה קשור? תעשי את זה.

תשובה מהקהל: אם היא היתה קרן קיימת.

לא מעניין אותך, אני רוצה להפקיד לקרן בהראל. קחי את הפרטים, הנה זה המספר חשבון, בהסכם עבודה שלנו רשום שמפקידים 6-6.5- ו-8.33 אני לא פראייר, 8.33, הכל אני רוצה. מה את רוצה עכשיו?

תשובה מהקהל: שום דבר. אבל זה צריך לבוא מטעם העובד.

נכון. ברור, העובד. כמו שהעובד אומר לנו לאיזה חשבון בנק את המשכורת הוא צריך להגיד לאיפה להפקיד את ההפרשות. בהסכם עבודה כתבת לו שהוא צריך לקבל קרן פנסיה, אין בעיה, וגם משכורת. נכון? שיביא לך עכשיו לאיפה.

שאלה מהקהל: גם אם אין לו קרן פנסיה בפועל?

אם את צריכה לעשות לו, כן לפי החוק.

האוצר בא ואומר, צריך להפריד בין שירותי התפעול שהמעסיק מקבל לבין שירותי השיווק הפנסיוני שניתנים לעובדים. זה כבר לא ביחד, צריך להפריד ביניהם וצריך להיות שקופים. צריך למצוא פיתרון לחובה להפקיד לקרן פנסיה, נכון, הרבה מאד עובדים בישראל מגיע להם קרן פנסיה והם באים למעסיק ואומרים לו: "אנחנו לא רוצים. תגדיל לנו את המשכורת". נכון?

אצלך אין דבר כזה. בג'נרל יש את זה? יש את זה. ובכל מקרה הרי אסור למעסיק לעשות את זה. הוא צריך להפריש לפי צו ההרחבה לפנסיית חובה אחרי חצי שנה ואם יש לעובד קרן פנסיה קודמת הוא צריך לעשות את זה אחרי שלושה חודשים רטרו. אין בעיה, אבל אם העובד לא אומר. אין בעיה, מה היה קורה עד עכשיו? היינו רצים אחריו וכולי והעובד משלם יקר, תכף נראה למה. וגם בקופות גמל וקרנות השתלמות אותו דבר. ומה האוצר בא ואומר? קודם כל הוא בא ומתקן את החוק, את אותו סעיף 20 בחוק קופות גמל והוא מרחיב אותו, עושה לו גם סעיף ב' והוא אומר בסעיף ב': "עובד שהמעביד מפקיד עבורו" תשימו לב, זה חלק מהמילים שחזרו בהתחלה "בעבורו כספים לקופת גמל, רשאי לבחור בכל עת בכל בעל רישיון לשיווק פנסיוני/ייעוץ פנסיוני וכולי למעט הפקדת הכספים". הפקדת הכספים היא אחריות של המעסיק. שהמעסיק יעשה את זה באיזה אמצעי שהוא רוצה.

הוא רוצה לעשות את זה לבד, שיעשה את זה לבד, הוא רוצה לעשות את זה באמצעות מנהל הסדר כגורם סולק, שיעשה את זה. הוא רוצה לקחת חברה אחרת, חברת תפעול, שיעשה. הוא רוצה להעביר את זה דרך המסלקה, שיעשה. הכל סבבה. זה בינו לבין עצמו איך הוא רוצה לעמוד בחובה שלו כלפי העובדים. אבל הבחירה של העובד בסוכן היא החלטה שלו. אנחנו לא יכולים יותר כמעסיקים להגיד לעובד: "תקשיב, אתה צריך לבחור קרן פנסיה, לך לסוכן הזה". אני לא סוכן, אני המעסיק, אני לא סוכן ואני לא ממליץ על סוכנים. זה לא התפקיד שלי. אני גם לא אומר לך איזה מכונת כביסה לקנות בבית ואני גם לא ממליץ לך האם לנסוע ליוון או לאיסלנד. זה לא קשור.

שאלה מהקהל: אבל הם מבקשים את זה.

רגע, אני אענה על זה. למה להקדים את המאוחר? תשימו לב, החוק בא ואומר: שירותי התפעול, בעיה של המעסיק. שם העובד לא מתערב. העובד לא יכול לבוא להגיד למעסיק: "אתה מבצע הפקדות לזכותי בקרן פנסיה, תעשה את זה באמצעות הסוכן שלי". אין דבר כזה.

הסוכן של העובד נותן לו שירותי שיווק פנסיוני, שיעשה את זה עם מי שהוא רוצה להתייעץ. אבל את העבודה התפעולית כל חודש לבצע הפקדות וכולי, המעסיק בוחר, המעסיק מחליט. המעסיק משלם. כי זה שירותים שלו. הוא רוצה, שיעשה את זה לבד. ומפרידים בין שירותי התפעול למעסיק לבין שירותי השיווק כשבאים ואומרים בעצם: מי שנותן שירותי שיווק פנסיוני לעובדים לא יכול לתת שירותי תפעול למעסיק.

היינו רגילים לעבוד עם מנהל הסדר, אנחנו מעבירים למנהל ההסדר שיק, הוא מפצל בין החברות. מנהל ההסדר הזה גם נותן שירותים לעובדים כי כל העובדים דרכו עוברים, חותמים על טפסים והכל. כל הדבר הזה לא יכול להמשיך להתקיים ביחד. "אלא אם כן" כתוב במפורש, "אלא אם כן", לא רצו להרוג אתכם לגמרי, "אלא אם כן המעסיק ישלם לגורם המתפעל דמי סליקה" זאת אומרת, המעסיק צריך לשלם, תשימו לב למי אבל, לשלם את הגבוה מ-0.6 או מ-10.5 שקל אבל למי? לאותו סוכן שגם מוכר לעובדים.

זאת אומרת, אם אתם לוקחים גורם מתפעל שהוא לא הסוכן, שהוא לא הסוכן, אתם לוקחים חברת תפעול, אתם לא חייבים לשלם את המחירים האלה. אתם יכולים לשלם מחירים נמוכים יותר. תנהלו משא ומתן.

זה שוק. תקבל חינם, אם מישהו מוכן לתת לך בחינם, תקבל חינם. אבל איפה הבעיה? הבעיה שמי שנתן לך את זה עד היום חינם, קיבל את זה מהעובדים. היום זה לא יכול להיות. עכשיו, אין בעיה, המשכת לעבוד עם המנהל הסדר, את רוצה שהוא ימשיך לעשות את זה? אין בעיה, תשלמי לו.

בהייטק זה 0.6 מהתשלומים. אבל מה אז יקרה? אז אותו, קודם כל מה זה שירותי תפעול? מוגדרים, הפקדות, מידע על ההפקדות, אותם דו"חות ששולחים ומשוב. אין בעיה, אתה לא רוצה לעשות את זה אצלך אצל המעסיק? זה שירותי התפעול. שירותי התפעול הם בדיוק מוגדרים: הפקדה, משוב על ההפקדות וכל מה שקשור לזה. זה אחריות של המעסיק. הוא רוצה לעשות את זה לבד, שיעשה לבד. הוא רוצה לקחת גורם מתפעל, שיעשה. הוא רוצה מנהל הסדר, שיעשה. הכל בסדר. אבל האחריות היא שלו. ביצע את כל מה שצריך, גם שילם על זה.

אם זה מישהו שנגוע, מה זה נגוע? פוטנציאל לניגוד עניינים, הוא מוכר לעובדים וכולי, אז זה צריך להיות במחירים שנקבעו. אם זה לא דרך מישהו שנגוע, תנהלו משא ומתן, תשלמו שקל, לא עשר שקל. אבל עשרה וחצי שקלים זה רק אם זה סוכן, זה בעל רישיון שיווק פנסיוני, סוכן או מנהל הסדר שנתן גם שירותים לעובדים. אם מדובר על נגוע, שזה מותר, אבל אז צריך להקטין, המנהל הסדר צריך להודיע לחברת ביטוח שהוא מקבל מכם מהמעסיק כסף ולהקטין, החברה המנהלת, חברת הביטוח תקטין את התגמול של העובדים למנהל ההסדר ויקטין את דמי הניהול לעובד. יקטין את דמי הניהול. סתם, מישהו שילם 10.5 שקל לעובד? כן, הקטין לו את דמי הניהול לעובדים?

תשובה מהקהל: אנחנו לא יודעים.

אוקי, זה המעגל שצריך להיות.

הערה מהקהל: זה לא חוזר לעובד בחיים.

זה גם בקרן השתלמות ומה שצריך לקרות זה מעגל מאד פשוט. אם בחרתם לקבל שירותי תפעול מאותו מנהל הסדר סוכן שמכר קופות גמל/ קרנות פנסיה/ ביטוחי מנהלים לעובדים, מה שצריך היה לקרות מינואר שנה שעברה, היה צריך לשלם, המעסיק היה צריך לשלם לאותו גורם, אותו גורם משווק היה צריך להקטין את דמי הניהול לעובדים באמצעות היצרן, באמצעות חברת הביטוח. וזה מה שהיה צריך לעבוד מינואר שנה שעברה. אבל יותר מזה, אותם סוכנים ומנהלי הסדרים אמורים בחודשים הקרובים לדווח למשרד האוצר על הפעולות האלה. בסופו של דבר אם אתם משלמים 10.5 שקל, תשוו בין הדו"ח של 2015 לדו"ח של 2016 אם הורידו את דמי הניהול לעובדים. פשוט וקל.

הערה מהקהל: זה לא פשוט ולא קל. כי את דמי ניהול מי שרואה זה העובד.

תבדקי אצלך.

הערה מהקהל: לי אישית.

כן, בסדר.

שאלה מהקהל: המצב התמוטט, יש לי סוכן אחד נגיד, לצורך העניין, לא משנה, סוכן אחד שכל העובדים בחרו בו. מצד שני, אני חושב שהסוכן הזה לא מקצועי, אני אומר: אני בתור מעסיק רוצה ללכת למנהל הסדר שיתן לי שירותי תפעול ויעשה לי סדר בכל הבלאגן. מה שאתה אומר זה שבעצם את הדמי ניהול קובע אותו סוכן יחד עם החברת ביטוח של העובד, נכון?

כן. אתה לא צד במשחק.

שאלה מהקהל: אני לא צד במשחק. המנהל הסדרים יגבה דמי סליקה ממני ישירות. וזה יבוא לידי ביטוי.

לא יבוא לידי ביטוי בשום מקום. בדו"חות הכספיים שלך. רק אם מנהל ההסדר נתן לעובדים שירותי שיווק.

שאלה מהקהל: אז המקרה הזה נקי לחלוטין.

כן.

שאלה מהקהל: עכשיו, אותו מנהל הסדרים יומיים אחרי זה חלק מהעובדים אמרו: הוא מטפל בנו יפה, אנחנו רוצים לעבור אליו. יש פה ניגוד?

עלול להיות בעיה.

שאלה מהקהל: אותם עובדים שגם עוברים אצלו, הדמי סליקה מופחתים מהדמי ניהול שלהם?

אמורים להיות. אבל אתה לא יודע מה דמי הניהול הבסיס שמזה ירד.

שאלה מהקהל: אבל לטעמי, מה שהאוצר עשה פה זה הפוך על הפוך, (לא ברור) עזרה, איזשהו כוח.

בוא נשאיר את זה. רגע, מה האוצר בא ואומר? אותן אוכלוסיות, כל אותם עובדים שקיבלו פנסית חובה והתחילו להפריש להם, ברובם גם לא אמרו מה הם רוצים. מעסיק אחראי ורובנו כאלה, ביצענו הפקדות בקרן פנסיה אחרי חצי שנה או אחרי שלושה חודשים, אבל אמיתית לא היה לנו איזשהו אינטרס מובהק לטפל בזה, חוץ מאשר לבצע את ההפקדה.

עכשיו, היינו רגילים לעבוד עם אותו סוכן שמסתובב שמה, אז אמרנו: "אוקי, תפתח גם היום לחמישה עובדים האלה שהחודש אני צריך בפעם הראשונה לבצע להם הפקדות". אבל מה מתברר? שאותם עובדים משלמים דמי ניהול מקסימאליים.

דמי ניהול מקסימאליים הם משלמים. כי הם לא מודעים, הם לא מנהלים משא ומתן, הם לא בודקים, הם לא משווים בין חברות. סוכן או אני כמעסיק העברתי לאיזושהי קופה, לאיזושהי קרן. בא האוצר ואומר: רגע, בסופו של דבר העובד נשאר עם פחות כסף. לא מתאים לנו. לא מתאים לנו ולכן אנחנו, משרד האוצר נקבע קרן פנסיה ברירת מחדל לאותם עובדים שלא בוחרים. קרן פנסיה ברירת מחדל לאותם עובדים שלא בוחרים. ותשימו לב, אני חזרתי פעמיים, עובד שבוחר, חובת המעסיק להפקיד לו לשם. עובד שלא בוחר ולפי הסכם העבודה, לפי לוחות הזמנים, צו ההרחבה, לא משנה מאיזו סיבה, המעסיק צריך להתחיל להפקיד לו, יודיע לו: "כבודו, לאיפה אתה רוצה לבצע הפקדות"?

שאלה מהקהל: אחרי שלושה חודשים או בחודש הראשון?

אם היה לו קרן פנסיה, אחרי שלושה חודשים אתה צריך לבצע לו הפקדה רטרואקטיבית לאותה תכנית. ואם הוא אמר: "אני עובד חדש, בלי תכניות" אז אחרי חצי שנה צריך לבצע מאותו מועד. לכן בסמוך למשכורת של החודש השביעי צריך כבר לעשות את זה. כאשר בא היום ואומרים: המעסיק לא מבצע הפקדות לאותם עובדים שלא בוחרים על פי בחירתו, אקראית, על פי מקורבים, כי הבן דוד שלו סוכן ביטוח, אין דבר כזה.

חייבים להפקיד לקרן פנסיה שנבחרה כקרן ברירת מחדל על ידי משרד האוצר. משרד האוצר עשה מכרז, זה לא קרן זמנית ולא כלום. יש להם שמות. הוא בא ופרסם את זה. הוא בא ואמר, באחד באוגוסט הוא פרסם, ואמר: מהראשון בנובמבר, בשנתיים הבאות, אלו קרנות ברירת המחדל: מיטב דש והלמן אלדובי.

עובד שלא בוחר, וצריך לראשונה להפקיד לו כסף, המעסיק יכול להפקיד לו לאחד מאלה ויודיע לו. גם הקרן פנסיה תודיע לו. תשימו לב רק לשיעורי דמי הניהול, אתם זוכרים מה הדמי ניהול המקסימאליים? חצי ושש, בסדר? תבינו כמה כסף זה ארבעים שנה עבודה, כמה כסף זה חיסכון.

האוצר הלך עשה מכרז, הוא פנה לכל החברות שמנהלות קרנות פנסיה וביקש מהם הצעות, כאשר המבחן הזה המחיר הזול ביותר לחוסכים. זה לא הקריטריון היחיד שצריך להיות, ברור. מבקר המדינה כבר כתב אחרי זה דו"ח שהוא הטיל ביקורת גדולה על האוצר על המכרז הזה. אבל נכון להיום זה המכרז שהיה. המכרז שהיה רק על בסיס דמי ניהול. חברות הביטוח שמנהלות את מרבית קרנות הפנסיה, ראו את המכרז והגישו בג"ץ. הגישו בג"ץ נגד משרד האוצר ואמרו שמשרד האוצר לא מוסמך להתערב בזה. בית המשפט שלח אותם ואמר לאוצר: "תמשיכו במכרז". והשתתפו במכרז הזה חלק מחברות הפנסיה ואלה הקרנות שזכו.

היום מעסיק שהעובד שלו לא בוחר עבורו, לא שולח את זה לאיזושהי קרן זמנית אלא שולח לאחת מאלה ומודיע לעובד. אבל תשימו לב, זה רק עובד שלא בחר. עובדים שנמצאים היום וחוסכים, חוסכים היום בקרן פנסיה, אין שום זכות למעביד להעביר אותם לקרן פנסיה אחרת גם אם היום הם משלמים 6 ו-0.5 ולעבור לזה. זה לא בסמכות המעסיק.

יש מעסיק, התפרסם, גבולות הגזרה של המעסיק, אסור לו לנייד עובדים מקרן אחת לקרן אחרת. העובד יכול, זו זכותו של העובד. הוא יגיד למעביד: "בחרתי לעבור למקום אחר". אבל היה מקרה 3,500 עובדים בחברת שמירה ואחזקה, המעסיק החליט עם מנהל ההסדר המהולל שיש לו, מי מהם אני לא יודע, לקח 3,500 עובדים שהיו בקרן פנסיה אחת והעביר אותם לקרן פנסיה אחרת.

העובדים גילו שהם פתאום חוסכים במקום אחר. עכשיו, הוא גם לא העביר את הצבירות שלהם אלא ביצע הפקדות שוטפות מהחודש קדימה. ברור, סיפור רצף ביטוחי וכולי וכולי, בלאגן. האוצר גילה את זה, התלוננו וכולי, האוצר גילה. קודם כל הוא חייב את קרן הפנסיה שקיבלה את הכסף, להחזיר מצב לקדמותו.

דבר שני, התפרסם רק בשבוע שעבר, תחפשו בגוגל. שאותו מעסיק קיבל קנס של שני מיליון שקל. בסדר? אמיתית, לא יודע מי עשה את זה, מנהל ההסדר הזה, זה כסף בסוף שהמעסיק העביר לקרן אחרת, אז הוא יכול להטיל את זה על המעסיק לכולי.

אבל אתם יודעים, אתם מוציאים את הכסף. לא משנה אם אתם מעבירים את זה ל. בסדר? רע רע רע רע, זה גבולות הגזרה. לא בוחרים עבור עובד שבחר. מחליטים עבור עובד שלא בוחר, אחרי שנתנו לו את האפשרות לבחור ולו אנחנו מבצעים את מה שצריך.

אני מחדד, תשימו לב שיש לנו גם, קודם כל, יש אפשרות בחוק שההפרשות לא יבוצעו כברירת מחדל דווקא לאלה שהאוצר בחר. האוצר עשה מכרז לגבי קרנות פנסיה, הוא בחר את מיטב ואת הלמן אלדובי, אין בעיה. יכול היום מעסיק, יכול היום ארגון העובדים אצל אותו מעסיק להחליט שהם עושים מכרז משלהם.

אין בעיה, אבל אז יהיה מכרז מסודר ואז אותו ארגון, אותו מעסיק יקבע קרן פנסיה ברירת מחדל אחרת שתהיה מוכרזת. אין במכרז גם כן של האוצר קופת גמל, אין במכרז קרן השתלמות ברירת מחדל. מה קורה אם אני התחייבתי לעובד לתת לו אחרי חצי שנה קרן השתלמות? הוא צריך להגיד לי לאיזה קרן השתלמות. אם הוא לא אמר לי אני מפר את ההסכם. לכן אני יכול גם כמעסיק לבחור קרן השתלמות ברירת מחדל. זה שוב, לא יכול להיות לקרן השתלמות שכל העובדים מפקידים, זה לא יכול להיות קרן השתלמות שהסוכן אמר לי להפקיד.

השתנה המשחק הזה. אנחנו מעבירים לקרן השתלמות שהיא ברירת מחדל והאוצר בא ואמר בדיוק איך לבצע את זה. אם אני רוצה לבחור קרן פנסיה ברירת מחדל שהיא לא של האוצר או אם אני צריך קרן השתלמות שהיא ברירת מחדל שהאוצר לא עשה בכלל, מותר לי כמעסיק או מותר לי כוועד עובדים לעשות מכרז. אבל אני לא עושה מכרז. כאשר בא האוצר ואומר איך מותר למעסיק, איך מותר לארגון העובדים לבצע כעין מכרז, הוא קרא לזה הליך תחרותי. ונניח אני היום וועד העובדים של ג'נרל, אני יו"ר הוועד בג'נרל ואני בא ואומר: אני רוצה עכשיו לבחור קרן השתלמות שהיא ברירת מחדל. היא קודם כל תהיה לגבי עובדים חדשים שיצטרפו ומגיע להם קרן השתלמות והם לא בחרו אני מעביר אותם לשם. ובדרך אני גם מביא נדוניה, את כל העובדים של ג'נרל להשיג להם מחירים טובים. מותר, ואז אני צריך לעשות הליך תחרותי. איך אני עושה הליך תחרותי.

שאלה מהקהל: מותר למעסיק? או רק לוועד?

מותר למעסיק ומותר לוועד.

שאלה מהקהל: גם למעסיק מותר?

כן.

כאשר יכול לקרות, אם אני אנהל את ההליך התחרותי, אני עכשיו יו"ר וועד העובדים בג'נרל, אני יכול לעשות את זה. אם אני אפנה לכל הגופים שמציעים את אותו מוצר, קרנות פנסיה, כל הקרנות פנסיה שיש בישראל זה 10, אני צריך לפנות לכל העשרה.

קרן השתלמות יש קצת יותר, אני צריך לפנות לכולם. אני צריך מראש להגיד מהם הקריטריונים שיכתיבו את הזכיה. זאת אומרת, צריך להיות הליך תחרותי שקוף.

אבל לא רק זה שהקריטריונים והמשקלות יפורסמו מראש, אני גם יחתום בסופו של דבר כיו"ר וועד עם אותו גוף למשך 5 שנים, לא יותר מזה. אני יכול לעשות הסכם ל-3 שנים, שנתיים, אבל לא יותר. כאשר האוצר גם קובע מהם הקריטריונים. אני יו"ר הוועד, אני אפנה לכל מי שמנהל קרן פנסיה כי אני חושב שהמכרז של המדינה רק עסק בדמי הניהול ויש עוד פרמטרים.

עכשיו לא רק אני אומר את זה, אמר את זה גם מבקר המדינה. האוצר לא שמע, אין בעיה. יו"ר וועד העובדים רוצה לעשות את זה, שיעשה. אבל הוא יעשה מכרז שהוא יפנה לכל קרנות הפנסיה והוא יגיד שהקריטריונים לבחירת הזוכה יהיה מדד השירות שהאוצר מפרסם לגבי כל גוף, יהיה הצורה של הקופה בחמש שנים האחרונות ויהיה את דמי הניהול שהם מציעים, כאשר משקל דמי הניהול יהיה לפחות חמישים אחוז.

זאת אומרת, אני יו"ר וועד העובדים בג'נרל, ואני הולך למכרז לבחור קרן פנסיה שתהיה קרן ברירת מחדל לכל העובדים שלא בוחרים. כל עובד יכול לבחור מה שהוא רוצה גם אם אני יו"ר הוועד. אבל לאלה שלא רוצים, אלה רוצים להשיג כוח כגוף גדול, אני אבוא ואגיד: "דמי הניהול שכל גוף יציע יהיה 50%, התשואה תהיה 30% ומדד השירות יהיה 20%". את זה אני אפרסם מראש בהליך התחרותי.

כל הגופים שמציעים ידעו מראש את המשקלות ואת הקריטריונים. ואז אני אאסוף את ההצעות ואני אכריז קבל עם ועדה לפני כל העובדים בג'נרל: "תראו, קרן ברירת המחדל שלנו היא לא אלה שהאוצר אלא סתם קרן הפנסיה של צ'וקומוקו". קרן הפנסיה של צ'וקומוקו תהיה קרן ברירת המחדל לעובדים שלא בוחרים. סביר להניח שיהיו שם תנאים טובים כך שמרבית העובדים שנמצאים היום, נמצאים בתנאים פחות טובים, כנראה.

אבל עדיין, כל עובד שרוצה יצטרך לעשות את ההליך בעצמו. להעביר מקרן לקרן, מקופת גמל לקופת גמל. היום חופש התנועה של הציבור בלעבור בין המוצרים הפנסיוניים הם כמעט מקסימאליים. בטח מי שנמצא בקרן פנסיה, בטח מי שנמצא בקופת גמל, בטח מי שנמצא בקרן השתלמות. ולכן העובד הוא זה שיבחר, יגיד למעסיק: "תראה, מהיום והלאה עברתי לקרן פנסיה אחרת, תפקיד לי לשם". אני אומר כמעט כי בביטוחי מנהלים יש עדיין קושי, בטח בביטוחים הישנים ולכן שמה לעשות את זה בזהירות, כל עובד לעצמו.

כאשר תשימו לב שבקופת הגמל ובקרן ההשתלמות יש סייגים לגבי הגוף שיכול לזכות במכרז. אם אני עושה מכרז, אם בג'נרל, אם שרה מקבלת שירותי תפעול ממנהל ההסדר שהוא בבעלות סתם הראל, אז מותר לקרן הפנסיה של הראל להשתתף במכרז, בהליך התחרותי, אבל היא חייבת לתת את המחיר הכי נמוך. אם היא לא תתן את המחיר הכי נמוך, היא לא תוכל להיות קרן ברירת המחדל. בסדר? זאת אומרת, קודם כל מבצעים לפי הוראות האוצר והמכרז של האוצר. אם רוצים להיות יותר טובים מזה, צריך לנהל את זה באופן מסודר. מן הסתם לקחת בעל מקצוע שיעזור. ולגבי קרנות השתלמות תשימו לב, נכון להיום אין קרן ברירת מחדל, זאת אומרת העובד צריך להגיד לאיזה קרן השתלמות הוא רוצה. הוא לא יבחר, אין קרן השתלמות זמנית. אין דבר כזה.

שאלה מהקהל: מה עושים עם עובדים זרים?

עושים להם פיקדון, אבל זה לא בעולם הפנסיה.

שאלה מהקהל: חייבים להפקיד?

יש הוראות חדשות לעשות פקדונות, אבל זה לא בעולם הפנסיה.

שאלה מהקהל: אני רוצה לחזור למתפעל, ברגע שחברה בוחרת מתפעל ומשלמת את ה-40 שקלים או 0.06 פלוס, מה שקורה למעשה, יש הרי לכל עובד את הסוכן שלו, ואני כמעסיקה משלמת 40 שקלים פר כל העובדים שלי כי אני רוצה שיהיה לי אחד שאני משלמת לו את ההפקדות והוא מפקיד. ויש את הנושא שהעובדים משלמים את הדמי ניהול שזה דבר נפרד, כל אחד בפני עצמו. למעשה, אם המתפעל שלי ופה זאת שאלה שהיתה לי מקודם ואמרת שאי אפשר שזה  יהיה אותו אחד. אם המתפעל, הסוכן, כן? מציע לעובדים שהם יכולים להיות.

לקבל שירותי שיווק פנסיוני ממנו.

שאלה מהקהל: שהוא יכול להיות הסוכן שלהם מבחירה, אף אחד לא מאלץ את אף אחד. זה יכול לקרות. הוא יכול להיות גם שלי וגם שלהם.

כן.

שאלה מהקהל: ואם זה לא, והם בוחרים להישאר עם הסוכן שלהם, למעשה אין מי שיפחית להם את הדמי ניהול והם יכולים לקבל בסוף השנה או במחצית חשבון על טיפול, העובדים.

זה בין העובד לבין הסוכן שהוא בחר. לא קשור אליך.

שאלה מהקהל: אני מבינה. אבל אם אני רוצה להסביר לעובדים את המהות הזאת, את המשמעות של הדבר הזה. לא רק שהם לא מפחיתים לעצמם את הדמי ניהול, אלא יכול להיות שבעוד חצי שנה הם יצטרכו לשלם את העשרה שקלים או את ה".

הערה מהקהל: עשרה שקלים זה עליך.

שאלה מהקהל: יש מישהו שמטפל להם בפוליסה והם צריכים על זה לשלם כי הם הפסיקו לקבל את התשלום.

שוב, לא. כי אותו סוכן של העובד מקבל מחברת הביטוח, ממשיך לקבל. אלא אם כן העובד יחליט להתנתק ממנו. אל תדאגי, הסוכן מקבל כסף מחברת הביטוח כל עוד העובד נמצא באותה חברה. קודם כל היום אין בעיה שמה ובכל מקרה זה לא עניין שלך כמעסיק.

שאלה מהקהל: זה ברור, אבל אני רוצה לעזור.

את רוצה לעזור להם, תעשי מכרז, תביאי להם מחירים זולים. אם את תעשי מכרז, תלוי בגודל של הארגון שלך, את תשיגי מחירים יותר טובים ממה שהיום נמצא בארגון שלך.

שאלה מהקהל: אבל כשיש הרבה חברות ו(לא ברור) אתה נמצא בסוג של בעיה.

למה? יש הרבה בנקים בישראל, כל אחד מנהל חשבון בנק איפה שהוא רוצה. מה הבעיה?

שאלה מהקהל: אם יש לי את הכובע של ארבעים עובדים, וב(לא ברור) שישים. אני מחויבת בדיווח לפי החמישים או?

אין התייחסות לזה. כשכמות העובדים משתנה במהלך השנה, ואז יש תקופות שזה מתחת לחמישים ותקופות מעל.

שאלה מהקהל: חודשיים יש לי שישים וחודש ארבעים.

אין לזה התייחסות בחוק. אין לי תשובה.

שאלה מהקהל: יש לי שאלה אחרת, בהמשך לשאלה שלה, (לא ברור) חודשיים (לא ברור), אני גם צריכה לקבוע להם, להעביר אותם (לא ברור) הם סרבו לקבל, אז לאן אני?

למה הם סירבו לקבל אותו?

שאלה מהקהל: עובדי שטח, סירבו לקבל אותם.

אני לא מכיר דבר כזה. המעסיק יכול להעביר היום קובץ עם המידע לקרנות הפנסיה שהם ברירת מחדל והם מקבלים אותם. תנסי את הגוף השני. אני לא מכיר את זה, אני חושב שזה לא ככה עובד.

שאלה מהקהל: אני בעל חברה שיש לנו הרבה עובדים משאיות. עובדים עם נהגי משאיות. הליבה שלנו, (לא ברור) שלנו אובדן כושר עבודה זמני לעניין העובד ובתקופה הזאת אני באמת יושב לעובד על הווריד שיתן לי נתונים כדי שנוכל לפתוח לו קרן פנסיה או בין אם, כי סוכן לא יכול להיפגש במידה ואין לו מידע עם העובד, ולא ניתן לפתוח לו קרן פנסיה וכתוצאה מזה אני לא יכול להפריש לו לאובדן כושר עבודה שעל פי זה אני מחויב על פי ההסכם הקיבוצי שלהם. עכשיו הברירת מחדל הכל טוב ויפה, רק עניין הכיסוי של האובדן כושר עבודה, וכאן יש לנו איזושהי נקודה של כשל כי האקט הזה של המסלקה בין עם התעודת זהות, אשראי, דיירקט, כל ה.

לא הבנתי, החובה לפנות למסלקה, כל המידע, היא לא חלה על המעסיק. לעובד יש קרן פנסיה או אין לו קרן פנסיה קודמת?

שאלה מהקהל: גם אם אין וגם אם יש אני חייב, המידע חייב לבוא מהמשרד.

למי?

שאלה מהקהל: לעובד.

לך כמעסיק, אתה כמעסיק שיביא לך את הדו"ח פנסיה שהיה לו משנה שעברה ותבצע לו משמה הפקדות.

שאלה מהקהל: אני לא יכול לבצע.

למה לא?

שאלה מהקהל: כי האקט הזה של להפקיד לאן הוא לא אחד, אני לא יודע אם משוחרר הקופה, האם זה על שמו, האם אני יכול להפקיד כי פתאום יראו הפקדה של המעסיק והקופה לא על שם המעסיק כיוון שאני לא קיבלתי לידי את ה.

אם העובד לא אומר לך לאיפה, תעביר לקרן הפנסיה שהיא ברירת מחדל.

שאלה מהקהל: נכון. לזה אני מסכים. אבל אני מבחינת החוזה הקיבוצי מבחינת העובד לא יכול להפקיד לאובדן כושר עבודה שעל זה אני מחויב על פי הסכם אחר.

זאת אומרת, יש לי פה איזושהי סתירה תמיד מול עובד שבראש מעייניו זה להביא את האוטו, לעשות כמה שיותר הספקים ולהביא את המשכורת. אז האם יש איזושהי דרך שבה אני יכול לעקוף אותו באישורו שהוא נותן לי אישור, ייפוי כוח כלשהו על מנת לקדם את המהלך כדי שאני אוכל לפתוח לו קרן פנסיה.

אני לא מבין למה אתה רוצה לפנות למסלקה?

שאלה מהקהל: כדי שהסוכן יוכל לשבת איתו.

אז את זה הסוכן צריך לקבל. אבל למה?

שאלה מהקהל: הסוכן לא יקבל למשל אם אין ספח. גם לי יש מקרים כאלה.

הסוכן לא יקבל מידע, זה נכון. אבל אני אומר, למה את כמעסיק צריכה להיכנס לשמה?

שאלה מהקהל: אני רוצה לקשר ביניהם כי חובה עלי להפריש לו. אין לי נתונים. אין לו קרן פנסיה.

אז לברירת מחדל.

שאלה מהקהל: כן. היא מסתכלת מהנקודה שלה. היא ברירת מחדל יכולה לעשות בכל אופן.

אתה מדבר על השלושה חודשים הראשונים שאין לך אובדן כושר עבודה?

שאלה מהקהל: דווקא לשלושה חודשים יש לי אובדן כושר ברירת מחדל שנבנה בשבילי. אבל לאחר מכן אי אפשר להחיל את זה בצורה רציפה לעובד צווארון כחול.

אין בעיה, ואז אחרי שלושה חודשים.

שאלה מהקהל: אין לו אובדן כושר עבודה.

ולכן תצרף אותו לקרן פנסיה. בקרן פנסיה יש לו אובדן כושר עבודה.

שאלה מהקהל: אבל זה לא מכסה על פי ההסכם. זה האישו.

בהסכם הקיבוצי של נהגי משאיות?

שאלה מהקהל: השאלה אם יש לי אפשרות בתור מעסיק להגיד לו: "תחתום לי על ייפוי כוח, בוא נראה איך אנחנו מתקדמים כדי שאני אוכל לפתוח לך".

העובד יכול לתת ייפוי כוח למי שהוא רוצה. אפשר לתת ייפוי כוח, העובד.

הערה מהקהל: אבל אל תשכח שאתה לא סוכן.

הערה מהקהל: אני לא סוכן.

ולכן אל תיכנס לשם. מה זה הסוכן? הסוכן מהו? אתה מפנה לסוכן ספציפי?

שאלה מהקהל: אני רוצה מחר העובד תובע אותי, יש לי כיסוי עשיתי את כל המאמצים.

הוא יתבע אותך על זה ששלחת אותו לסוכן שהוא לא מקצועי.

שאלה מהקהל: הוא גם יתבע אותי על זה שאני לא מקיים את ההסכם.

לכן תגיד לו שילך לסוכן משלו ויבחר מה שהוא רוצה.

שאלה מהקהל: (לא ברור) למישהו עשר שנים עובד, (לא ברור) ביטוח עובד. חוץ מהדמי ניהול ש(לא ברור) הוא לא (לא ברור) משהו אחר?

מאד יכול להיות שכן, אבל זה לא עניין שלך כמעסיק.

שאלה מהקהל: סליחה, אבל יש לנו סוג של אחריות.

לא. זה שירותי שיווק פנסיוני. זה החלטה של העובד ושהוא יתייעץ כדי לבצע את זה עם בעל רישיון, לא עם המעסיק שלו.

המעסיק שלו אסור לו, אסור לך כמעסיק, אם אין לך רישיון פנסיוני, אסור לך לייעץ לעובד אם לבצע או לא לבצע את ההעברה הזאת. מה שאת צריכה זה שאותו עובד ילך או ילך ליועץ פנסיוני בבנק, או ילך ליועץ פנסיוני פרטי, או ילך לסוכן ביטוח או יתייעץ עם מי שהוא רוצה, אבל יש לו רישיון ושיסבירו לו את השיקולים. לעבור מביטוח מנהלים מלפני עשר שנים לקרן פנסיה היום, יש לזה השלכות. תלוי איזה פוליסה יש לו וכולי וכולי, זה לא טריוויאלי. בסדר? הוא יכול להזיק לעצמו אבל את כמעסיק אסור לך, לא רק שאין לך את הידע, אסור לך. מי שמותר לו לתת לעובד עצות, זה רק בעל רישיון.

שאלה מהקהל: אם יש וועד. הוועד מחליט ללכת להפקיד בקופה מסוימת. סליחה, יש וועד. את לא יכולה.

הוועד יכול לבחור ברירת מחדל והוא צריך לעשות ברירת מחדל לפי הקריטריונים. וגם אז, הוועד יכול להחליט שהוא בוחר בקרן צ'וקומוקו ואני כעובד רוצה להעביר למקום אחר. את חייבת לעשות את מה שאני רוצה לחשבון שלי.

שאלה מהקהל: יפה. אבל עכשיו אני רוצה לשאול אותך שאלה, אם עכשיו אני ראיתי את מה שהצגת פה על הלמן אדובי ומיטב, אני היום יודעת, היום אני עובדת מול סוכן שלא מעניין אותי כמה הוא גוזר, זה לא מעניין אותי. אותי מעניין שהכל עובד כמו שצריך, שהיום בעניין הזה יותר את רואה את העניין הזה של ההפרשים בדמי הניהול, אני כתפקידי כיועצת מס אני אחראית לדאוג לעובדים שלי, אלה שמרוויחים את המשכורות וכל זה שלפחות הפנסיה שלהם בעתיד תהיה מכובדת ולא שישלמו את ה-375,000 אז היום אני כן במקום שאני יכולה אולי נגיד לעזוב את הסוכן, ללכת מול חברת הביטוח ולהיות מולם. האם יהיה לי בעיה עם הסוכן?

איזה בעיה? הסוכן לא יאהב את המהלך שאת עושה. הוא לא ישלח לך פרחים. אם זה ארגון גדול והוא מרוויח כסף, תסתכלי מתחת לאוטו.

שאלה מהקהל: השאלה, יש עם זה סוג של בעיה במעבר?

הוא יפחיד אותך מפה עד הודעה חדשה.

שאלה מהקהל: זה מה שאני מפחדת.

ברמת הסיכונים. אבל מה, אם העובדים היום נמצאים בדמי ניהול שהם יותר מ-0.25 ו-2 וכנראה שהם נמצאים הרבה יותר מזה, אפשר להוריד להם את דמי הניהול.

שאלה מהקהל: בהנחה שאני לוקחת חברה שתעזור לי בכל הנושא של הקובץ האחיד, בעצם אם אני הבנתי אותך נכון, אנחנו בעצם נעשה את הדיווח בכפוף ל(לא ברור). עד היום, עשינו העברה בנקאית, הוצאנו את העותק של ההעברה הבנקאית (לא ברור), נכון להיום בעצם זה מיותר כי אם יש לי מישהו שמנהל את זה עבורי אז בעצם מה נשאר לי לעשות מול הסוכן הזה? שום דבר. בסיטואציה הזו אני, אם אני רוצה להגיע לעבודה ישירה מול חברת הביטוח לצורך העניין נניח מנורה, אני יכולה ליתר את הסוכן הזה?

כן. אם את משתמשת בשירותי תפעול של גורם אחר והוא לא הסוכן, אז בעיניך כמעסיק הוא מיותר. יכול להיות שלעובדים זה כדאי, שכל עובד ייפגש איתו ויעשה מה שהוא רוצה, זה לא קשור אליך. עכשיו, יכול מאד להיות שאת כן תשתמשי בו ולא בגורם מתפעל, אז זה סיפור שלך איתו עם ה-10.5 שקל.

שאלה מהקהל: דרך אגב, אם הוא בא, יש סוכנים שבאו אלי פתאום ואמרו לי: "תקשיבי, אתם צריכים לשלם לנו כך וכך וכך תשלומים. הם בעצם מדברים על העניין הזה של ה"?

10.5 שקל. ואם את לא מעבירה דרכם את ההפקדות, אז בטח שלא מגיע להם.

שאלה מהקהל: (לא ברור) היינו חייבים לבטח את העובדים שלנו ב(לא ברור), השאלה האם זה חל היום לגבי עובדים שרוצים שיש להם לא מבטחים אלא משהו אחר?

ההסכמים, לפי ההוראות של האוצר, ההסכמים שהיו בעבר, אפשר להמשיך איתם עוד שנתיים או שלוש, אם יש להם תוקף.

שאלה מהקהל: אנחנו התחלנו את ההסכמים בגלל צו הרחבה.

השאלה אם עדיין הצו בתוקף.

שאלה מהקהל: איך אני יודעת?

צריך לבדוק את הצו.

שאלה מהקהל: איפה?

היום באינטרנט יש הכל. באיגוד המקצועי אבל. באיגוד המקצועי. אבל אם יש הסכמים שהם בתוקף, אפשר להמשיך איתם עד למועד שהם מסתיימים.

שאלה מהקהל: אפשר בסדר, השאלה אם אני חייבת.

אם העובד לא בחר.

שאלה מהקהל: אם הוא בוחר, אני יכולה להגיד שלפי צו הרחבה הוא חייב, או שאני יכולה לתת לו משהו אחר?

מה שהוא רוצה. החוק גובר על צו הרחבה. וזכות הבחירה של העובד קיימת מאז 2005.

שאלה מהקהל: אם יש בהסכם שהעובד חותם שהברירת מחדל שלנו זה במגדל אם הוא לא מודיע לי, אני מכוסה?

לא. איך נבחרה מגדל?

שאלה מהקהל: ככה החלטנו, ככה אנחנו עובדים שנים.

זה לא תקין. זה היה תקין עד נובמבר.

שאלה מהקהל: הוא חותם על ההסכם.

את כמעסיק אומרת שקרן ברירת המחדל אצלך היא מגדל. אלא אם כן, תעשי מכרז.

שאלה מהקהל: אבל אם ההסכם שלי עדיין בתוקף.

איזה הסכם?

שאלה מהקהל: מול חברת הביטוח שנגיד אני עובדת עם מנורה מבטחים.

עשית איתם הסכם?

שאלה מהקהל: יש לי הסכם שהוא תקף לעוד שנתיים.

אז את יכולה להמשיך. אם יש לך הסכם חתום עם החברה קרן פנסיה, עם תוקף, עד המועד הזה ולא יאוחר משנתיים, את יכולה להמשיך. אבל אם סתם זה רגיל, רגיל אצלנו זה מגדל אבל אין הסכם עם תוקף והכל בין המעסיק למגדל, אז אסור לך לעשות את זה. את צריכה לתקן את ההסכם עבודה.

שאלה מהקהל: אני חייבת לעשות או זה או זה?

לעובד שלא בחר. היום עובד חדש אסור לך להחתים אותו ככה, את צריכה לתקן את ההסכם עבודה.

שאלה מהקהל: עכשיו עוד שאלה, שישה חודשים, האם חודש חלקי נחשב כחודש?

אין התייחסות לזה.

שאלה מהקהל: אז מהחודש השביעי או השמיני?

אני חושב שלא. כי כתוב "מועסק" לא כתוב באיזה שיעורים וכולי. זאת אומרת, שישה חודשי עבודה.

שאלה מהקהל: יש תקופה לברירת מחדל?

הם עשו מכרז שבשנתיים הקרובות אלה קרנות ברירת המחדל. דמי הניהול שהם מבטיחים לעובדים הם לעשר שנים. עוד שנתיים האוצר מן הסתם יעשה מכרז חדש ויכול להיות הוא יכריז שעוד שנתיים הקרנות האלה הם אחרות או שאלה.

שאלה מהקהל: יש סנקציות על (לא ברור)? מעסיק שלא מפריש, התחילו סנקציות?

לא. היה סנקציה לעובדים שבחרו לעבור למקום אחר והמעסיק לא הפריש להם לאיפה שהם רצו, המעסיק קיבל קנס של 780,000 שקל, זה חברה מאד גדולה והיו לה מספיק משאבים ללכת לבית משפט והם הצליחו לערער ולבטל את זה. אבל זה מוטל מאד בספק כי הם הראו שהם לא מנעו רק הם שמרו על העובדים והכל. מאד בעייתי ואני לא בטוח כמה רוצים להתמודד מול האוצר בדבר הזה.

שאלה מהקהל: אבל למה לעובדים זרים לא נתנו שום סימן או משהו? למה אני צריכה לשבת בבית משפט בשביל (לא ברור)?

אני לא סיפרתי לכם אבל אני מעולם לא הייתי עובד משרד האוצר. יש גבול לכמה אני יכול להגן עליהם.

שאלה מהקהל: (לא ברור) כגורם משווק?

שאלה מהקהל: מה ההבדל בין הסדר למתפעל?

יש בואו נבין שתי פעולות היינו רגילים שמנהל ההסדר או הסוכן היו עושים. פעם אחת הוא היה לוקח מהמעסיק, מהחשב שכר את השיק, את הרשימות והיה עובד מול היצרנים. זה חלק תפעול.

לקחת את ההפקדה, לפצל אותה, לקחת את הדו"חות פיצול, לעבוד מול היצרנים, מול חברות הביטוח, זה עבודת תפעול. כל מה שמנהל ההסדר עושה מול עובד, מחתים אותו על טפסים, אומר לו תחסוך בקרן הפנסיה הזאת ובביטוח מנהלים הזה, זה פעולות שיווק.

אם מי שנתן גם את שירותי התפעול למעסיק וגם את שירותי השיווק לעובדים, אותו גורם, זה מה שהביא לכך שהעובדים במרכאות חלקם נדפקו. ובזה האוצר רוצה לטפל. רק בסיטואציה הזאת.

ואז האוצר בא ואמר: אחד, אני לא רוצה שזה וזה יהיה אותו אדם. אני לא רוצה שמי שנותן שירותי תפעול למעסיק ושירותי שיווק לעובד יהיה אותו גורם. אבל אם בכל זאת המעסיק זה מה שהוא עושה, אז שישלם למנהל הסדר עבור שירותי התפעול, עבור הסליקה של הכסף, עבור הפיצולים עבור הכל, ובמקביל מנהל ההסדר יוריד את דמי הניהול לעובדים שקיבלו שירותי שיווק. ולכן אם זה אותו גורם ורוב המקומות זה מה שהיה, צריך לקבוע כללי משחק חדשים עם מנהל ההסדר. אם הוא ממשיך לתת שירותי תפעול והוא מקבל 10.5 שקל הוא חייב להוריד דמי ניהול לעובדים. המעסיק רוצה לעבוד עם גורם מתפעל אם הוא חושב שאותו גורם מתפעל מוריד ממנו עבודה.

שאלה מהקהל: אבל אני יכולה לבחור משווק.

את כמעסיק בוחרת רק מתפעל. משווק את לא בוחרת. השיווק ניתן לעובדים שהעובדים יבחרו.

שאלה מהקהל: מסלקה פנסיונית.

שיווק פנסיוני, העובד יבחר את מי שהוא רוצה, תפעול את רוצה, את יכולה לעבוד עם מנהל הסדר, את יכולה לעבוד עם המסלקה, את יכולה לעבוד ישירות. מה שאת רוצה תעשי.

שאלה מהקהל: (לא ברור)?

נגבה מחברת הביטוח וחלק מדמי הניהול האלה עוברים לסוכן השיווק.

שאלה מהקהל: לסוכן שיווק (לא ברור)?

אם את משלמת עשרה וחצי שקל אז קודם כל אותו סוכן שגם נתן שירותי שיווק פנסיוני לעובדים מקבל גם כסף, הוא קיבל גם קודם כסף. האוצר בא ואומר: אם את משלמת לו כמעסיק אז שאותו סוכן יוריד את דמי הניהול לעובדים, אחרת הוא פתאום יתעשר.

שאלה מהקהל: אם אין אצלי (לא ברור) את הדמי ניהול, לא?

לך יש אינטרס לעבוד עם גורם מתפעל שנותן לך את השירות הכי טוב לדעתך. זה יכול להיות מנהל ההסדר, זה יכול להיות סוכן אחר, זה יכול להיות מסלקה פנסיונית וזה יכול להיות חברת תפעול. הכל בסדר. מה שבעיניך נראה זה בסדר.

בהגדרה אני אומר לך שרוב הציבור היום משלם דמי ניהול יותר גבוהים מאשר הוא אמור לשלם. בסדר? תבדקי מה דמי הניהול שמשלמים העובדים שלך, והם יכולים לשלם פחות. כל דמי ניהול, ראיתם מה הדמי ניהול חצי ושש בקרן פנסיה? אם דמי הניהול יותר גבוהים מרבע ו-2, במקום חצי אחוז, רבע אחוז, ואם זה במקום שישה אחוז, שני אחוז.

דהיינו, בטווח הזה. זה עדיין דמי ניהול גבוהים, אפשר להשיג היום דמי ניהול יותר נמוכים. שלא לדבר על הפנסיה ברירת מחדל ששם הדמי ניהול בכלל נמוכים. אז אם אתם רוצים להיכנס לכובע של לדאוג לעובדים, אז זה סיפור אחר לעשות מכרזים ולהביא מחירים טובים לעובדים. והיום אפשר להביא ברוב המקומות מחירים הרבה יותר טובים. אני מניח סתם, קרנות השתלמות, מה דמי הניהול בקרנות השתלמות אצלכם? 0.4 זה מחיר טוב. בסדר?

שאלה מהקהל: אבל עדיף לשלם לפי 1% ולפי זה (לא ברור).

אין בעיה, רק תזכור, אתה אומר את זה בעיניים שלך ובדעתך האישית והיא רלוונטית רק לחשבון קרן השתלמות שלך. זאת  אומרת, העובדים כל אחד יעשה מה שהוא רוצה.

שאלה מהקהל: אבל אתה יודע, קרן השתלמות שהדמי ניהול 0.4 זה כמו שאתה קונה סחורה זולה.

זאת דעתך. זה דיון אחר. וזה החלטה של העובד. אני יכול להראות לך, בוא אני אתן לכם דוגמא, אדם עצמאי שפתח שתי קרנות השתלמות, שתיהן בחברה אחת, לא מאלה שהזכרת. חברה גם שלא מככבת. שתי חשבונות, לא יודע גם למה פתחו לו שתי קרנות השתלמות, בחשבון אחד הוא משלם 0.9 ובחשבון אחד הוא משלם 1.5. עכשיו הוא יכול לשלם איפה שאתה אמרת הוא יכול לשלם 0.8 או 0.9 והוא גם יכול לשלם 0.3 או 0.4, בסדר? רוב הציבור משלם יקר ורוב הציבור אם הוא יהיה יותר מעורב, הוא ירוויח מזה. אבל רוב הציבור לא מעורב.

שאלה מהקהל: זה נכון. הוא צריך להיות מעורב. אבל לא תמיד אחוז דמי הניהול (לא ברור).

אני יכול להתווכח איתך שעה על זה.

שאלה מהקהל: האישורים השנתיים עוד פעם זה אם אנחנו החלטנו לעבוד דרך מסלקה.

לא דרך מסלקה. אם עבדת בקובץ האחיד. אם עשית במסלקה אז על אחת כמה וכמה, אבל יכול להיות שעבדת דרך מנהל ההסדר ונתת לו את הקובץ האחיד.

שאלה מהקהל: עכשיו אני נכנסת ל(לא ברור).

עכשיו את צריכה להתחיל לדווח.

שאלה מהקהל: בעצם אני מבטלת את הסוכן, אני לא צריכה אותו יותר.

את תחליטי.

שאלה מהקהל: כן, השאלה מבחינת (לא ברור) אישור הפקדות למעסיק, (לא ברור)?

דרך המסלקה אפשר לקבל את המידע. כל מה שקשור לחיסכון פנסיוני.

הערה מהקהל: המסלקה לא לוקחת כסף.

שוב, תפרידו בין השניים. החלק של התפעול, אם היית רגילה לעבוד איתו והיום יש לך משהו חלופי, אז הוא מיותר. אם את רוצה להמשיך לעבוד איתו בחלק התפעולי, תמשיכי לעבוד איתו.

שאלה מהקהל: הוא עושה בעצם את אותה עבודה שהמסלקה עושה.

השאלה רק, את כל המשובים מול המסלקה וכולי אם את רוצה לעשות ויש לך את הכלים. כי יש מעסיקים שעושים את זה לבד. אני מכיר סיפור של חשבת שכר שעובדת עם התוכנה של עוקץ שאתם מכירים, אמרה לי: "אני לוקחת את הדו"חות, אני לא סומכת על הסוכן, אני שולחת ליצרנים את הדו"חות ואני שולחת את הכסף ליצרנים ואני שולחת גם העתק לסוכן". אז אני שואל: "בשביל מה את שואלת את ההעתק לסוכן?"

שאלה מהקהל: הסנקציות לחברות שמעסיקות מעל חמישים עובדים, הם לא (לא ברור)?

אני לא מכיר את הסנקציות. אבל אל תיכנסו לשמה.

שאלה מהקהל: מה ההמלצה של עובד בקטע של, הרי רובנו עובדים לא מול החברות עצמם אלא מול סוכנים שמייצגים את החברות שהרצון שלהם לבוא ולהוזיל את דמי הניהול שואפים לאפס. זאת אומרת, מה שהם אנוסים או מה שהגעת איתם במקסימום שהצלחת להשיג עד היום, הם לא ירצו לרדת, בטח ובטח שיש להם עובדים שכבר עשרים שנה מפקידים שם. מה ההמלצה שלך בכל אופן או אם יש לך המלצה מאיזה צד או מאיזה כיוון לבוא לאותם סוכנים איך אנחנו. אני לא רוצה שעכשיו הם גם לא יתפעלו עבורנו, עד עכשיו הם תפעלו, עכשיו הם גם לא יתפעלו.

השאלה אם את מקבלת תפעול.

שאלה מהקהל: אני אעבור, יש לנו מספר סוכנים אבל אני אעבור לדוגמא לגורם אחר. ברגע שאני איתר אותם אז לפנות אליהם?

לא לפנות אליהם. קודם כל למצוא מענה למעסיק ברמת ההפרשות השוטפות והפעילות השוטפת התפעולית. או שתבחרי את אחד מהסוכנים הקיימים או תקחי גורם מתפעל. את מסדרת את המצב שכל חודש את מעביר קובץ וכסף וזה עובד.

עברת את השלב הזה, ברגע ששם את רגועה, את אומרת: "אני רוצה עכשיו לדאוג לעובדים על המחיר". אחד, זה לא חובה, אבל זה אחריות מוסרית שאת לוקחת על עצמך, שאפו. עכשיו, אם את מבינה בתחום, אז את יכולה לנהל משא ומתן עם היצרנים, עם החברות עצמם. אם לא, תקחי גורם מקצועי שיעשה לך עבודה. הוא יפנה, למשל יעשה הליך תחרותי. יש אפשרות היום שוב, השאלה מה גודל הארגון, השאלה מה כמות העובדים שיש פה ומה המחירים שהיום משלמים ולראות איך אפשר להשיג שמה מחירים. יכול להיות שאפשר נניח סתם כולם יש להם קרן פנסיה, אפשר להציע להם לעבור לקרן ברירת מחדל. בסדר?

שאלה מהקהל: העניין הוא שעובד שרוצה ללכת, אמרו לי כבר: "אני רוצה הלמן אלדובי". העניין שאני יכולה (לא ברור) אני צריכה לעשות העברה בנקאית ישירות אליהם, עכשיו חברה מתפעלת (לא ברור). אז אומרים לי (לא ברור) עכשיו, אין מספר פוליסה, מי יפתח לו פוליסה?

הערה מהקהל: הוא אמר שאת יכולה לפצל את ההתנהלות שלך מול.

הגורם המתפעל, תקשיבי, את משלמת לגורם המתפעל?

שאלה מהקהל: אבל הם רוצים פרטים. אין לי מספר קופה.

את לא צריכה את המספר קופה. בקרן פנסיה הפרטים שצריך של העמית עצמו: שם פרטי, שם משפחה, תעודת זהות, כתובת וכל זה, ובהלמן אלדובי יודעים לפתוח חשבון. בסדר? עכשיו הם לא רוצים כי יש להם אינטרסים זרים, אבל את משלמת להם. את משלמת והם לא נותנים לך שירותים, תחליפי אותם.

שאלה מהקהל: נניח שעכשיו תשעים אחוז מהעובדים בהלמן אלדובי, נשאר לך (לא ברור).

שאלה מהקהל: (לא ברור) קופה חדשה ששם (לא ברור) לטווח הארוך. זה סיכון (לא ברור). איך זה מתבצע מול כל כך מספר אנשים. הזכות שיש להם בקופה זה לא כמו בקופה של כלל למשל או של פסגות ששמה הכמות של האנשים היא מאד גדולה. לעומת זה קופה שהיא קטנה, אני חושבת שמי שצריך ללכת לקחת את הסיכון גם בצד הזה (לא ברור), כל אחד ישקול את זה.

קודם כל, המעסיק בבחירה של קרן הפנסיה אין לו שום שיקול. את לגבי הקרן פנסיה שלך תעשי את השיקולים. אז כל עובד שיעשה את השיקולים שלו. המעסיק הוא לא שחקן. המעסיק או לבחירה של העובד או לברירת מחדל, האוצר אמר לו את זה לעשות. האם כדאי לעובד לעשות קרן פנסיה או לעשות ביטוח מנהלים או לשלב או לעשות דברים כאלה או לבחור קרן גדולה או קרן קטנה, שיהיה שיקולים של המעסיק בלי לפגוע, גם חלק מהדברים שאת אמרת לא תואמים את המציאות.

קרן הפנסיה של פסגות היא הרבה יותר קטנה מקרנות הפנסיה של מיטב. בסדר? אז פסגות יש לו גמל הרבה אבל אין לו בזה. ושוב, האם יש משמעות לגודל וכולי, יש שיקולים לפה ולפה. לא ננהל את הוויכוח האם נכון לעשות קרן פנסיה או ביטוח מנהלים. שוב, זה לא התפקיד שלך כמעסיק. התפקיד שלך כעובד לבחור את המוצר, מצוין. תתייעצי עם מי שאת חושבת.

אמר ידידנו שכדאי לשלם יקר ולהרוויח. אפשר לשלם יותר יקר כדי לקבל מוצר יותר טוב, ואת מעלה שיקולים של שירות וכולי, הכל לגיטימי, יש הרבה מאד פרמטרים שאותו אדם לגבי הכסף שלו יישב עם בעל מקצוע, יתייעץ ויקבל החלטה. בסדר? אבל תשימו קו איפה האחריות של המעסיק. המעסיק יכול אולי לדאוג לעובדים שישלמו מחירים יותר זולים מהיום והלאה. הפורום פה זה פורום של הסיפור של מעסיקים, אני מרצה הרבה בעיניים של העובד, הדיון הוא קצת אחר. תזמיני אותי, אני ארצה בפני עובדים רק לגבי ניצול הזכויות שלהם, לא קשור.

שאלה מהקהל: הקופה שהיתה לפני כן לעובד, מה נשאר מהקופה שהיתה לו? (לא ברור) אחרי שלושה חודשים או שקופה פעילה?

לא כתוב בחוק אבל ההנחה היא שכתוב על תכנית פנסיונית פעילה שיש בה כיסוי ביטוחי.

שאלה מהקהל: עובד סגר את הקופה הקודמת, הגיע למעסיק החדש.

מה זה סגר? הוא משך את הכסף?

שאלה מהקהל: כן, משך את הכסף.

זה חדש.

שאלה מהקהל: למעסיק מותר כשהוא המעסיק לא לשדר דרך המסלקה?

בטח.

שאלה מהקהל: אני יכולה להשאיר את זה ב.

את יכולה לבנות את הקבצים האלה.

שאלה מהקהל: הוא יורד לו בהוראת קבע, אני יכולה להשאיר את זה ככה.

שוב, הוראת קבע, השאלה איזה דו"ח עובר. אם הדו"ח.

שאלה מהקהל: לא מעבירה כלום.

צריך לעבור דו"ח.

שאלה מהקהל: זה רק של שניים ספציפיים, היתר עוברים.

אם יש לך למעלה מחמישים עובדים את צריכה להעביר דו"ח במבנה של האוצר.

שאלה מהקהל: של כולם?

של כולם.

שאלה מהקהל: הוא לא רוצה.

של כולם. אם את רוצה לא להעביר את הקובץ דרך המסלקה, את יכולה.

שאלה מהקהל: את הקובץ כן, אני מדברת על (לא ברור).

חייבת להעביר עם מבנה קובץ כמו שהאוצר קבע.

שאלה מהקהל: אבל שניים יורדים בהוראת קבע.

כמה את מעסיקה עובדים?

שאלה מהקהל: 54. 52 אני משלמת.

ממשכורת פברואר חלה עליך חובה לדווח בגין כולם במבנה האחיד.

שאלה מהקהל: ואם אני לא אעשה את זה?

אז אני באה עם אקדח ויורה. לא יודע מה קורה.

שאלה מהקהל: מי אוכף את זה באמת? האוצר? מי אוכף?

אמור להיות דיווח של החברות ביטוח ושל החברות פנסיה לאוצר על מעסיקים סוררים. זה עוד לא נכנס, זה ייכנס במהלך השנה ואז השאלה מה האוצר יעשה עם זה.

שאלה מהקהל: ממשכורת ינואר?

ממשכורת ינואר שמשולמת בפברואר.

שאלה מהקהל: איזה חברות (לא ברור) כי אני רואה שיש בזה הרבה בעיות.

לפי ההצהרות שלהם הן כולן מוכנות. לפי ההצהרות שלהן כלפי האוצר.

הערה מהקהל: מבטחים הותיקה ממש לא.

שאלה מהקהל: אתה יכול בבקשה לסכם את התהליך של עובד חדש שמגיע לחברה? הגיע עובד חדש, התחיל לעבוד, מכאן והלאה איך המעסיק פונה אליו, מתעניין בפנסיה שלו אומר לו: "תשמע אתה זכאי לפנסיה". הוא מתעסק איתו או שהוא שולח אותו למסלקה הפנסיונית?

הוא.

שאלה מהקהל: איך עושים את זה?

צריך בהסכם עבודה, כל הנושא הפנסיוני, אני לא נכנס לדברים אחרים. כל הנושא הפנסיוני צריך להיות רשום בהסכם עבודה לגבי שיעורי ההפרשה.

צריך לדעתי לשאול אותו במסגרת ההסכם אם יש לו תכנית פנסיונית קודמת ואם יש לו, לרשום שמה שהוא ירשום את הפרטים כמו הפרטים על חשבון הבנק שלו ולהסביר לו את לוחות הזמנים, אם יש לך קרן פנסיה קודמת אז שלושה חודשים רטרו ואם לא אז שישה חודשים ולהסביר לו בהסכם שאם אין לו קודמת ויש לו אפשרות להורות ולתת פרטים ואם לא, והוא לא יתן, ההפרשות יבוצעו לאחת מקרנות ברירת המחדל ולרשום את הפרטים שלה. זה בהסכם העבודה צריך להיות רשום. ולכן כשיחלוף הזמן הנדרש, לפעול בהתאם.

שאלה מהקהל: עכשיו, מתי נכנסת המסלקה לעניין?

בתור מעסיק, רק קבצים אם את מחליטה דרך המסלקה לעבוד. אין חובה שאת תעבדי עם המסלקה.

שאלה מהקהל: למעסיק יש הסכם ישן עם חברת סוכנות. אז הוא כאילו הסוכנות יכולה להציע את שירותיה בתור יועץ פנסיוני לעובד?

בעיה של העובד, לא שלך.

שאלה מהקהל: העובד מבקש יועץ פנסיוני?

כן. זכות הבחירה. לא קשור למעסיק.

שאלה מהקהל: המעסיק לא צריך להציע לו את זה.

מה פתאום.

שאלה מהקהל: הוא לא צריך להציע לו ייעוץ פנסיוני.

לא. שילך לבנק. שילך ליועץ, שילך לסוכן, שיעשה מה שהוא רוצה. את נותנת לו שירותי ייעוץ משכנתאות? אותו דבר. תשנו את הקופסא. המשחק משתנה. זה לא קשור אליך כמעסיק. העובד רוצה שירותי שיווק פנסיוני מיועץ- ממנהל הסדר- מסוכן, ממי שהוא רוצה, שילך ויקנה את זה, שילך ויעשה את זה איתו. זה לא קשור אליך כמעסיק. אם את תחליטי שאת נותנת לו שירותי נופש ושירותי משכנתא ושירותי כרטיסי אשראי, אז תתני לו גם את זה. זה לא בתפקיד שלך.

שאלה מהקהל: עובד חדש שהגיע עם פוליסה, ואחרי שלושה חודשים אני עושה לו רטרו, אני מבקשת מחברת הביטוח שתחיל את הפתיחה של הזה שלושה חודשים אחורה ואני מעבירה לה את החלוקה בצורה מסודרת. אחרי איזה חודש אני מקבלת מכתב פיגור ריבית של פיגור.

הם לא יודעים לעבוד.

שאלה מהקהל: אבל מה אני עושה עם המכתב הזה? אני כבר פניתי לסוכן ופניתי לזה, זה לא עוזר. זה נשאר.

הערה מהקהל: יותר מזה, הם לא יודעים להחיל את זה.

שאלה מהקהל: תגיד לי מה לעשות.

מוציאה מכתב לחברת ביטוח ומסבירה להם.

שאלה מהקהל: מה יש לי להסביר? אני כותבת להם בזה.

וזהו. אבל תשיבי להם.

שאלה מהקהל: יש לי צד יותר גרוע, הם לא יודעים להחיל את זה רטרואקטיבית ואם עבר שנה (לא ברור) מה קורה אם יש עובד שקיבלת אותו בדצמבר ובפברואר מלאו לו שלושה חודשים.

צריך לעשות מדצמבר.

שאלה מהקהל: אז זו הבעיה. אבל. אתה מבין, אתה בעצם לא יודע מי נגד מי.

כי אסור להם לעשות פעולות לשנה קודמת.

הערה מהקהל: נכון.

בגלל זה גם צו ההרחבה אומר: "אחרי שלושה חודשים רטרו או סוף השנה שבה הוא התחיל לעבוד, המוקדם שבהם".

שאלה מהקהל: מה הדין לגבי חברות שיש להם פחות מחמישים עובדים? ושאלה שניה, כמה זמן נחשב כשבן אדם עובר ממקום עבודה אחד לשני, כמה זמן נחשב פנסיה פעילה, קופה פעילה מהמקום עבודה הקודם.

קודם כל, מעסיקים של פחות מחמישים עובדים חייבים לעבוד עם כל הכללים האלה מפברואר שנה הבאה. 2018.

שאלה מהקהל: זה ייכנס לכולם?

מפברואר 2018 זה לכולם. אפשר, מעסיק שיש לו פחות מחמישים עובדים יכול לאמץ את התקנות האלה כבר עכשיו. אין בעיה לדווח את הקובץ האחיד כבר עכשיו. פנסית  חובה, אם הסדר פנסית חובה הוחל על העובדים, צריך לעשות אחרי חצי שנה ותק אלא אם כן לעובד היתה תכנית קודמת שצריך לעשות את זה אחרי שלושה חודשים אבל רטרו.

שאלה מהקהל: עובד בא ואומר: עבדתי במקום X לא היתה לי קופה, לא עבדתי 4 חודשים עכשיו אני עובד אצלכם. כמה זמן נחשב כקופה פעילה?

תשובה מהקהל: חצי שנה.

שאלה מהקהל: נניח שחצי שנה הוא לא השלים והוא בא אלינו לעבוד, זה נחשב קופה פעילה?

אם אני זוכר נכון, קופה פעילה היא חמישה חודשים. קרן פנסיה חמישה חודשים.

שאלה מהקהל: יש לך המלצה על מסלול לדיווח לאחר שנה של עבודה?

אם אתם מסתדרים עם התוכנת שכר ויש לכם כבר בתוכנת שכר את כל המידע לגבי המוצרים הפנסיונים של העובד, הרי בסופו של דבר אתם תטייבו את כל הנתונים וזה יהיה. נכון?

אם מתוכנת השכר יצא לכם קובץ, תעבירו את הקובץ הזה. אם מדובר על יצרן אחד- שניים, תפצלו לבד. אם יש יותר, תעבדו דרך המסלקה. תוציאו מהתוכנת שכר קובץ אחד, תעבירו למסלקה, שהמסלקה תפזר.

כי בשלב הבא גם כסף יעבור ככה. אם זה מאד מפוזר, את לוקחת מעוקץ קובץ אחד, שולחת אליהם, הם מפצלים אותו לעשרה גופים, כל המשובים עוברים דרכם אליך, ובשלב הבא גם כסף תעבירי פעם אחת אליהם והם יעבירו את הכסף.

שאלה מהקהל: עובדים שעובדים שבועיים ועוד חודשיים לא ואחר כך עוד שבועיים ועוד שלושה חודשים לא, ממתי מתחילים להם שלושה חודשים? ממתי שהם התחילו לעבוד?

אין לזה התייחסות בצו הרחבה. באים אומרים: "אחרי שישה חודשי עבודה".

שאלה מהקהל: נכון. זה סוכני ביטוח. עורכי דין אומרים שמהחודש הראשון שהתחילו לעבוד.

אין לזה, ולמיטב ידיעתי גם עוד לא היתה הכרעה שיפוטית. לפי מה שאני יודע עוד לא היה.

שאלה מהקהל: עובד בא אלי עם הפרטים של הקופה שלו מהמעסיק הקודם. עכשיו, לא מספיק לי את הפרטים שלו, אני צריכה שהוא יעביר גם על שמי את הקופה, נכון?

לא בטוח. זה תלוי בכל גוף, אבל את יכולה, נניח זה קרן פנסיה, את יכולה להעביר לאותה קרן פנסיה שהוא אמר עם הקובץ ועם הפרטים שלך כי במבנה האחיד יש את הפרטים האלה של המעסיק, וזהו.

שאלה מהקהל: אבל אם זה ביטוח מנהלים?

חלק ככה וחלק ככה. כי יש להם כללים שלהם. לפי המערכות תפעול שלהם.

הערה מהקהל: אני מחכה עד שהוא יעביר את זה על שמי ואז (לא ברור) ואם יש לו בעיות והם לא מעבירים מיד.

אז תצרי קשר עם החברת ביטוח.

שאלה מהקהל: (לא ברור)?

אתה כמעסיק צריך להפריש 6-6.5 ו-6. עכשיו ה-6.5 צריך לכלול גם אובדן כושר עבודה 75%. אם זה כולל, אתה עשית את שלך.