בוקר טוב לכולם. קוראים לי אורנה צח גלט, אני רואת חשבון הרבה הרבה שנים. עוסקת בעיקר בתחום הביטוח הלאומי ולאחרונה גם עוסקת הרבה ברפואה טבעית.

זה החלק השני של הביטוח הלאומי, ככל שאנשים יהיו יותר בריאים כך יבואו אלי פחות לענייני גמלאות. יש בזה הרבה יתרון. זה מוצר משלים מאד מאד. אבל מדהים.

אוקי, היום על הפרק נושא המעסיק. הכנתי לכם תקציר קצר של השעה הקרובה של מה שאני הולכת לדבר בתוך הכחול שצורף לתיק שלכם. אלא מה? אני יודעת שאתם מאד מעמיקים ורוצים ללמוד ואוהבים את החומר לפחות כמוני ולכן במייל שלכם ובאתר של עוקץ מחכה לכם כמו בסוף שנה שעברה כל החומר הארוך הזה עם כל ההרחבות של כל מה שאנחנו נדבר.

לגבי השאלה האחרונה שנשאלה עם קצבת הזקנה מילה אחת, כי ידעתי שתשאלו את השאלה הזאת ולכן סוף החומר שבמייל שלכם כולל את הטבלה הבסיסית של כמה מותר להרוויח. זאת שאלת השאלות שיש בענייני קצבת זקנה, כמה מותר להרוויח.

רק שימו לב, יש לכם שם שתי טבלאות. הטבלה הראשונה אומרת כמה מותר להרוויח ליחיד ללא תלויים. הטבלה השניה או פרק שני אומר מה זה לוח ט', לוח ט' אומר כמה מותר להרוויח כשיש תלויים. עכשיו, אם אתם רוצים לדעת מה זה תלוי אתם הולכים לאתר הביטוח הלאומי ובודקים מה זה תלוי. בסדר? כי זה לא כל כך פשוט.

אני אתן לכם כלל אצבע, היום גבר מעל שבעים ואישה מעל גיל 67 היא לעולם תלוי. כלומר, אם העובד שלכם רוצה לדעת כמה הוא יכול להשתכר, אתם הולכים לטבלה ללא תלויים ומעדכנים אותה לטבלה עם תלויים בקצת שינוי מספרי שמובהר שם בחומר.

אבל העצה הכי טובה שאני יכולה להגיד לכם באמת באמת, תשלחו את העובד למוסד לביטוח לאומי וכך הוא ידע במדויק אם מגיעה לו קצבת זקנה או לא מגיעה לו קצבת זקנה. זה כל החומר הזה, כל הטבלה הזאת הבסיסית נמצאת לכם מעודכנת ל-2015, אתם בסך הכל את הדבר הקטנצ'יק הזה צריכים לדעת אם יש לו תלוי או אין לו תלוי.

כי אם אין לו תלוי מדובר ב-57% מהשכר הממוצע במשק כפול 1 או כפול 3 תלוי בסוג ההכנסות שלו, הכל מוסבר. ואם יש לו תלוי אז זה 76% מהשכר הממוצע במשק. ואם יש לו שני תלויים אז זה עוד יותר הרבה ומותר לו להרוויח יותר. ולכן בבקשה אל תתנו עצות, החומר הזה מורכב בצורה בלתי רגילה ולכן אתם יכולים לתת לו את החומר שיקרא לבד או הכי טוב לשלוח אותו לביטוח הלאומי, תאמינו לי, זה הפיתרון המצוין. ולמה? מפני שאם אדם מגיעה לו קצבת זקנה בגיל שמותנה בהכנסות והוא לא תבע אותה, הוא לא בהכרח יקבל 5% תוספת דחיית פרישה.

שאלה מהקהל: אני רק רוצה בחומר של ביטוח לאומי באמת כתוב לאנשים שמותר להם עד חמשת אלפים ומשהו. אבל לא מציינים את הנושא של דמי הבראה שלפי החוק המעסיק חייב לשלם את זה. במשך השנה מקבלים דמי הבראה ואז מה הוא עושה?

אז אני אגיד לך מה קורה במקרה כזה. אני אחזור על השאלה, האמת זה ממש לא היה בתכנית שלי. אנחנו ביוני, בהרצאה ביוני דיברנו יותר על גמלאות ועל השלכות. היום ההרצאה היא ממש ממוקדת לסוף שנה.

אבל מה קורה עם דמי הבראה? מה שקורה במקרה כזה, יש לקצבת זקנה דבר שקוראים לו קצבת זקנה יחסית. אני מאד אוהבת קצבת זקנה יחסית, למה? מפני שזה גם נותן את הפטור מדמי הביטוח ולכן ההנחה היא הרבה יותר גדולה מהכסף שהוא בעצם חושב שהוא מקבל בגלל קצבת הזקנה. וזה כדאי מאד שתדעו, על זה דרך אגב נדבר עוד מעט כשאני ארחיב טיפה את מה שרותי אמרה על הגמלאות. בסדר?

אבל ברגע שיש דמי הבראה והם מחולקים ל-12 לא מבוטלת הקצבה לגמרי אלא מורידים 60% מהתוספת המחושבת השנתית. ברור למה, כי זה נפרש לחודש התשלום ו-11 שלפניו. כלומר, לוקחים את ההבראה מחלקים ל-12 ואז מזה, אם זה בדיוק השקל שעלה על כמה מותר להרוויח אז מורידים 60% מזה. בסדר? ונותנים קצבה יחסית ועדיין הפטור מדמי הביטוח נשארים. ולכן עכשיו את מבינה למה לא כדאי לתת עצות? זה בערך הרעיון.

אז ככה, בואו נתחיל מהתחלה, נרוץ ממש ממש על כל החומר. כל מה שרותי דיברה זה נראה לי מספיק, אנחנו נדלג על זה כי הכנתי לכם כמובן הכל בכתוב ובהרחבה ומה שרותי לא דיברה אנחנו נרחיב.

מבוטח שכיר, אחת השאלות המאד מאד חשובות שיש לנו היום בביטוח הלאומי זה מי זה מבוטח שכיר? למה? כי לשכיר מגיעים דמי אבטלה, לשכיר מגיעים זכויות בפירוק חברה, ההבדל הנוסף שדיברנו עליו כבר בעבר כי אני רואה פה הרבה פרצופים מוכרים, שכיר, המעביד אחראי בעד העובד. כלומר, אם השכיר לא עושה שום דבר אלא רק שומר את ה-106 והוכחות שהוא עבד, הוא זכאי לכל הגמלאות. בסדר?

אבל מה קורה עם עצמאי באותו מצב בדיוק שלא נרשם בביטוח הלאומי, האם מגיעות לו גמלאות? בדרך כלל עושים לו צרות ובצדק כי החוק מחייב את מי שעצמאי או מי שאינו עובד ואינו עובד עצמאי להירשם בביטוח הלאומי ולא לפגר בתשלום דמי ביטוח.

לעומת זאת השכיר כלום. כל מה שהוא צריך להוכיח זה שהוא עבד. עכשיו, תשאלו אותי מה עושים איך מוכיחים? טופס 106 מכתב, יש כל מיני שיטות. אבל שימו לב, מגיעות אלי נשים שבעבר המעסיק שלהם לא דיווח עליהם ואין, המעסיק פשט את הרגל או משהו קרה, אין מה לעשות. אלא אם כן הם שמרו כל מיני עדויות על העבודה שלהם.

לכן אני תמיד עושה אחד משניים או שניהם וזה העצה לכם. אני שומרת, אפילו שמותר שבע שנים לשמור מסמכים, כל מה שקשור למשכורות אצל לקוחות שלי, של בעלי או מי שאני קשורה אליהם שומרים תמיד עדות. ככה שאם תבוא מישהי ולא תוכל לקבל קצבת זקנה כי אין לה תקופת אכשרה, אנחנו נשלוף את המידע מאיתנו ונוכל לתת אישור: עבדת אצלנו מזמן זה עד זמן זה. אז זה דבר אחד, ולעובדים אני אומרת: בבקשה לשמור עדויות.

המון מלצרים. יש לי עכשיו מלצרית אחת, חייבו אותה בתקופה שהיא היתה בחודשיים חל"ת. המעביד מאשר שהיא היתה בחל"ת אבל אין שום תשלום. לא משנה מי עשה את התקלה כי בעצם זה אחריות המעביד, אבל הוא יכול גם לדרוש מהעובדת את הכסף, אז אין ברירה, היא צריכה לשלם היום את הכסף או שהמעביד יסכים לממן את החלק הזה.

אין לי מושג מה ייגמר, זה כרגע בוויכוח מה עושים. אז זה לא הרבה כסף, לפעמים זה גם יכול להגיע לאלפי שקלים וחבל. אז ככה, קודם כל לגבי העובדה שהבן אדם באמת עבד. עכשיו נראה מיהו עובד? יש כאן אנשים שמייצגים חברות שמעסיקות בעלי שליטה או בני משפחה? יש, נכון? אז שימו לב, הגיעה אלי בחורה מאד מאד נחמדה שהיא בעלת שליטה.

המשכורת שלה התנדנדה, פעם היא קיבלה 5,000, פעם היא קיבלה 17,000, פעם היא קיבלה 13,000 פעם היא קיבלה 4,000. כל חודש אחר. שלושה חודשים בדיוק לפני הלידה 25,000 שקל ועוד כמה גרושים לחודש. נראה לכם בסדר?

תשובה מהקהל: לא.

אני לא יודעת. יכול להיות שבסדר. ואז מה היה לה מזל? היא הלכה לביטוח הלאומי עם התביעה לדמי הלידה והפקידה הסתכלה על הטופס והיא אומרת לה: "תקשיבי, אני אתן לך עכשיו טופס של בעלי שליטה.

קחי את התביעה בחזרה, אפילו שזה חתום. קחי את התביעה בחזרה, תמלאי טוב טוב כמו שצריך את הטופס של בעלי השליטה שנראה מה בדיוק קרה שם ורק אז תחזרי אלינו". מה היא מנעה בעצם הפקידה הזאת? שאם הגידול הזה של השלושה חודשים האחרונים היה פיקטיבי סתם אז אין פה עניין של ניסיון לקבלת גמלה במרמה. בסדר? שזה כפי שאתם יודעים עבירה פלילית. לא שביטוח לאומי עושים עם זה מי יודע מה כי הם מבינים שזה בתום לב, אבל בפועל זאת עבירה פלילית. זה ניסיון להשגת כסף מהמדינה או מביטוח לאומי במרמה.

עכשיו, היא כמובן שלא חשבה על זה בצורה הזאת. היא אומרת לי: אבל מה? הרואה חשבון, היה לה איזה חבר רואה חשבון והוא אמר לה: תקשיבי, אם תגדילי את השלושה חודשים האחרונים יהיה לך יותר דמי לידה. אמרתי לה: תקשיבי, זה גאוני. איך אף אחד לא מכיר את העצה הזאת? אז ככה זה היה.

לאחרונה, אין לי עוד פיתרון לזה דרך אגב אל המקרה הספציפי הזה אבל אנחנו הלכנו עכשיו לבנות מאחורנית. אמרתי לה: תגידי, ואיך משכת את כל המשכורות הקודמות שגם הם קופצות כל הזמן? אז היא אומרת: מה הבעיה? היה לי בבנק כסף ועשיתי, ביקשתי לגלם את זה נטו. את זה משכתי וכך היתה המשכורת. אמרתי לה: יוצא מן הכלל. ואיך את חושבת אפשר עכשיו לחשב גמלאות בצורה נורמאלית? היא אומרת: לא יודעת. אבל ככה זה מותר לי. אני בעלת שליטה.

אז אני באה ואומרת לכם שמבחינה חוקית יכול להיות שזה בסדר ויכול להיות שזה מותר. אני לא מביעה עמדה. אבל אני באה להגיד לכם דבר מאד פשוט, שאם אתם רוצים לחיות חיים קלים עם הלקוחות שלכם תלכו לפי מה שנוח לביטוח לאומי ולדיני העבודה. כי מה אומרות בעצם דיני העבודה? הם אומרות דבר כזה: לא רק על בעלי שליטה או בני משפחה, אלא על כל העובדים.

אם יש משכורת צריך להיות דף תנאי עבודה, צריך להיות חוזה עבודה? כולם תגידו כן. זה כתוב בחוק. נכון? חוץ ממשרת אמון ממש שזה לא נניח מנהל סניף בסט ביי שזה גם לא משרת אמון, אתם זוכרים את פסק הדין. זאת אומרת חוץ מממש בודדים, אין משרת אמון, נכון? תגידו כן כי זה כתוב.

ואז, מי שלא אמר, כואב לו בטח הצוואר או משהו כזה. גם זה ברפואה הטבעית יש פתרונות. עכשיו שימו לב, כלומר, אין מצבים כאלה שבן אדם ייקח משכורת לפי הנטו שלו בבנק לגלם. זה לא מתאים היום. זה לא כל כך עובד. ולמה אני אומרת? כי זה מתאים אחר כך מבחינת ביטוח לאומי לעבוד נכון שהדברים ילכו יותר חלק. כי מה אומר חוק הביטוח הלאומי בעניין הזה והתקנות שלו? אתם מכירים את תקנות הביטוח הלאומי, תשלום ופטור מתשלום דמי ביטוח, נכון? פה שקט.

אז תרשמו לכם, תקנות הביטוח הלאומי, תשלום ופטור מתשלום דמי ביטוח. שמה כתוב מה זה שכר רגיל, מה זה תשלום נוסף, מה זה שכר נוסף, מה זה הפרשים. כל הדברים האלה מופיעים בתקנות. זה לא סתם שהביטוח הלאומי קמו בבוקר והמציאו משהו. ממש ממש לא. וזה אומר ככה: השכר הרגיל זה השכר שנהוג לשלם בכל חודש. ככה כתוב, ממש בתקנה. ומה זה הפרשי שכר? זה אותו שכר רגיל שבמקרה משלמים אותו באיחור. נניח היה הסכם עבודה על 5,000 לחודש ואז קם המעביד בבוקר ואמר לעובד שלו: תקשיב, אתה כל כך טוב שאני רוצה לתת לך 10,000 שקל לחודש רטרו עשרה חודשים. אתם מכירים כאלה?

תשובה מהקהל: לא.

למה? מדינת ישראל קמה בוקר אחד ואמרה: 36 חודש רטרו 100 שקל כל חודש תוספת. אתם לא זוכרים? באמת זה היה. ובמקרה כזה בעצם אותו תלוש משכורת הופך להיות יותר גבוה. עכשיו, אם אנחנו לא נדבר כרגע על דמי הביטוח מבחינת מקסימום וכולי, כי רוב החבר'ה האלה לא מגיעים למקסימום, למה בעצם חשוב הסיפור הזה שאני מספרת? בגלל הגמלאות. נכון? מפני שאם אנחנו מדברים על 5,000 לחודש ואחר כך על...

אז אנחנו מדברים על שכר רגיל והפרשי שכר.

אז הבסיס לגמלאות מחליפות שכר בדרך כלל זה שלושה חודשים או שישה חודשים לא משנה כרגע, לפני היום שבו מתחילים לספור את החודשים האלה. ולכן חשוב לנו לדעת אם המשכורת האמיתית היתה 5 או 10, נכון? דמי לידה, דמי פגיעה וכולי. מילואים בוודאי ובוודאי.

 ויש לנו עוד דבר. קחו למשל את הקצבת זקנה, נכון? אני לא מדברת על הבראה, אני מדברת על הפרשי שכר כאלה, זה חשוב מאד לדעת אם העובד הזה מקבל את החמש או עשר. כי זה הבדל בקצבת הזקנה, אם מגיעה לו או מגיעה קצבה יחסית או בכלל לא מגיעה. אבל יש דבר אחרון שקוראים לו "שכר נוסף" וגם הוא כתוב בתקנות.

כלומר, השכר שנוסף לשכר הרגיל. נכון? זה כל ההסבר. כלומר, כל דבר הוא נוסף לשכר הרגיל הוא שכר נוסף ואותו פורסים לפי התקנות. עכשיו כל ההוראות של פריסת שכר רשומות לכם בתמצית כאן, ובהרחבה גדולה מאד בחומר באתר ובמייל שלכם.

אם נספיק כמובן נרחיב עליו. אז זה דבר ראשון, הפרשי שכר, שכר רגיל ושכר נוסף. אבל אם אנחנו לוקחים בן משפחה, יש בנושא של בני משפחה ובעלי שליטה דבר נוסף. כי כשאנחנו לוקחים עובד רגיל ברור שהוא עובד, נכון? אני לא מאמינה שמישהו ייקח עובד והוא לא יעבוד. אבל האם יכול לקרות מצב שאב יעסיק את ביתו והיא לא תעבוד? אל תענו.

נכון לא יכול לקרות דבר כזה? אבל אם במקרה קרה בטעות כזאת שהבחור לא עובד באמת, זה שוב פעם פיקציה, נכון? אז לפחות שלא יתבע גמלאות. זה רק נשאר אם הוא צריך לשלם דמי ביטוח באופן אישי או לא אבל זה כבר נזק יותר קטן. לא נתבע גמלאות במצב הזה.

כי מה אומר הביטוח הלאומי במקרה כזה? אם רוצים לקבל החזר דמי ביטוח צריך ללכת למס הכנסה ולהודיע על ביטול ההוצאה. אחרת הוא לא מחזיר את הכסף אם תבקשו גמלה והביטוח הלאומי לא יאשר את הגמלה. יש עכשיו פסק דין חדש ופסק הדין הזה מפריד ואומר שהחוזר הזה וההוראות האלה של ביטוח לאומי נכונות אם מדובר על פיקציות. ואנשים שבזדון מוציאים תלושי משכורת למי שלא עובד. הוא מדבר ביותר קלות על מי שלא בדיוק הבחין בעבודה, וזה הדבר שאני הולכת להסביר לכם עכשיו.

מה ההבדל בין עבודה ממש לכדי יחסי עובד ומעביד, עובד ומעסיק, היום לא אומרים מעביד יותר. לבין עזרה משפחתית טבעית. כלומר, אם הסבתא, אני אספר לכם סיפור, בסדר? חווה פייגלשטוק, גברת חווה פייגלשטוק בזמנו היתה צריכה חמש שנים בשביל לקבל קצבת זקנה בזכות עצמה.

סיפור אמיתי בפסק דין משנות התשעים. בגיל 55 היא לא עבדה מחוץ למשק ביתה ולכן לא היתה לה קצבת זקנה, בגיל 55 בדיוק נולד לה נכד. באמת זה היה כנראה תכנון מראש דבר כזה. אבל מה היא אמרה לבן שלה? היא אמרה: "תראה, אתה ממילא צריך מטפלת כל היום. אני ממילא פנויה ורוצה קצבת זקנה. אני אעבוד אצלך".

אמר הבן: רגע, נלך לביטוח הלאומי ונבקש מהם חוות דעת. שלחו חוקר מהביטוח הלאומי. הביטוח הלאומי אומר: אין בעיה. היא מקבלת משכורת, היא עובדת מהבוקר עד אחרי צהריים. היא עושה בדיוק מה שמטפלת אחרת עושה. כי כך בודקים אם בן משפחה עובד או לא עובד, אם הוא עושה מה שאדם אחר עושה במקומו.

ואז החוקר אמר לביטוח הלאומי: תקשיבו, חקרתי, הכל בסדר. אפשר לאשר להם לפתוח להם תיק ניכויים של משק בית. וככה היה, שולמו דמי הביטוח כחוק עד גיל שישים שאז היא כמובן הפסיקה את תלוש המשכורת ופנתה לקבל קצבת זקנה. היתה שם עובדת בגמלאות שבדקה לעומק את התיק. והיא אמרה: רגע, מה קרה בגיל 2.5 לילדונצ'יק? הילד הלך לגן.

כלומר, הסבתא ממטפלת ממש משמונה עד ארבע וכולי הפכה להיות סבתא. אוקי? כלומר סבתא בשיטות שלנו עם הרבה עבודה אבל סבתא. בסדר? היא כבר לא עשתה את העבודה עם יחסי עובד ומעביד ממש. ואז אמרה הפקידה, פקידת הגמלאות שהיא בעצם על שנתיים וחצי לא מאפשרת קצבת זקנה ולכן הגברת לא יכלה לקבל קצבת זקנה אם היא לא תעבוד עוד שנתיים וחצי באיזשהו מקום אחר.

הנושא התגלגל עד בית הדין הארצי. אני לא אלאה אתכם בסיפורים, גם היתה מעורבת חווה הרשקוביץ' מנהלת הגמלאות שלימים היתה מנהלת סניף פתח תקווה. גם היא תמכה בעמדת העובדת הזאת ובעצם נקבע גם בבית הדין הארצי לעבודה שהמעמד הוא הקובע.

כלומר, למרות שהיה תלוש, כיוון שהאישה לא עמדה במסגרת כל הקריטריונים של יחסי עובד ומעביד כמו שצריך, היא בעצם לא היתה זכאית לקצבת זקנה. עכשיו, אם אנחנו לוקחים את זה להיום, מביאים את זה להיום, אנחנו בעצם יכולים לבחון קצבת זקנה בשני מצבים. או לבחון יחסי עובד ומעביד או לבחון הגדרת עובד עצמאי.

כלומר, אם אישה כזאת במקרה של חווה פייגלשטוק זה לא עזר כי בתור סבתא לא היו לה אפילו 12 שעות בממוצע בשבוע ומשכורת מאד מאד נמוכה ביחסי. אם הסבתות שלי, הייתי צריכה לשלם להם פי 15 מאפס זה לא חכמה, הייתי צריכה לשלם להם הרבה ובטח הייתי יכולה לדווח. אבל במקרה ההוא קבע בית הדין שהיתה עזרה משפחתית.

זאת אומרת, זה לא שהפקידה רק אמרה, זה הגיע עד אינסטנסיה הכי גבוהה בבית הדין הארצי לעבודה. זה לא עניין, שנתיים וחצי לא מספיק, צריך חמש מתוך עשר אחרונות. תעבוד עוד שנתיים וחצי תקבל. בתוך העשר שנים האחרונות. פה אני גולשת לקצבת זקנה, אם זה חשוב לכם נעשה הרצאה בשנה הבאה על קצבת זקנה, זה נושא מאד מאד מעניין.

בואו נמשיך, כי אני נגררת וזה לא הוגן. באו לשמוע על סוף שנה. עכשיו שימו לב, כשאנחנו מדברים על עזרה טבעית בין בני משפחה, אני ממש מבקשת ממכם, אתם חשבי השכר, אתם אלה שעושים את המשכורת, שימו לב לשני דברים. אחד, שהבן אדם באמת עובד ואם עובד שיהיו קריטריונים בסיסיים של יחסי עובד ומעביד.

הסכם עבודה, רישום שעות, משכורת נורמאלית ביחס לאותה עבודה ושהעבודה תהיה באמת נחוצה. שאלמלא אותו בן משפחה היה עושה אותה, מישהו אחר היה צריך לעשות את העבודה במקומו. מה ביקשנו בסך הכל? בסדר? וזה יעזור מאד מאד לביטוח הלאומי.

עכשיו, אם נרחיב את זה, המשכורת, אם אנחנו רוצים לעשות משהו שביטוח לאומי ידעו לאשר מקדמות בקלות, לוקחים איזושהי משכורת בסיסית הגיונית ואז אם רוצים לתת בונוס לאותו אדם זה שכר נוסף, פורסים אותו.

מאד מאד פשוט ואז אין וויכוחים, אין מריבות, הכל הכל הרבה יותר פשוט מבחינת אישור הגמלאות. אז זה לגבי הגדרת עובד. יש לנו עוד נושא של עובד, זה צו סיווג מבוטחים. אתם מכירים אחרי הרבה הרבה הרצאות שלי בנושא, צו סיווג מבוטחים.

ניקח שוב פעם את הדבר הכי קטנטן: גננת. נכון חוג ריתמיקה? נכון יש לנו חוג ריתמיקה בגן? המורה לריתמיקה מגיעה פעם בשבוע או פעמיים בשבוע באופן קבוע בהזמנה מראש? אם היא תתן חשבונית, בסדר? האם עדיין בביטוח לאומי היא תחשב כעצמאית? לא. לא. כל מי שנופל להגדרה של צו סיווג מבוטחים הופך להיות שכיר. זה תוספת ראשונה בצו סיווג מבוטחים. למרות שהוא נותן חשבונית ועוסק למע"מ ולמרות שהוא עצמאי במס הכנסה, בביטוח לאומי הוא שכיר לכל דבר ועניין. ואני אספר לכם סיפור מהשבוע האחרון, אצלי זה לא בעיה כי כל הזמן הסיפורים באים.

שאלה מהקהל: מה צריך לעשות?

להכיר בה בביטוח לאומי כשכירה לכל דבר ועניין. עכשיו, אני לא מדברת פה על דיני עבודה בכלל. אני לא אומרת אם מתקיימים או לא מתקיימים יחסי עבודה, אבל היא לעניין ביטוח לאומי צריכה לתת, כשהיא נותנת את השיק להוריד דמי ביטוח במקור ולהוסיף את חלק המעביד. מאד מאד פשוט.

עכשיו, במקרים כאלה הרבה יותר קל להפוך אותה לשכירה מראש וזהו אבל זה כבר עצות שאני לא יכולה לתת בלי לבדוק את המקרה לעומק.

אז מה קרה בשבוע שעבר עם בחור? באמת באופן מקרי לגמרי פיטרו אותו משני מקומות עבודה, מהמקום העיקרי שלו שהוא הרוויח בו הרבה כסף אבל עבד בו רק שמונה חודשים ומהמקום המשני שבו הוא היה מרצה 8 פעמים קבוע בחודש במשך שנה שלימה.

נכון שמונה פעמים עולה על שבע ברצף? זאת אומרת, בלי כל ספק הוא עונה לצו סיווג מבוטחים. אבל לא ניכו לו דמי ביטוח. עכשיו, מבחינת צו סיווג מבוטחים הוא נחשב שכיר ולכן אם היו מנכים לו את דמי הביטוח ומתייחסים אליו נכון, הוא היה יכול לקבל דמי אבטלה. למה? פה אני ארחיב טיפה, מפני שיש לו 12 חודשים מתוך 18 כשכיר, נכון? כי צריכים פה יחסי עובד ומעביד לדמי אבטלה.

אבל המשכורת האחרונה שלו, השלושה חודשים האחרונים יהיו גבוהים שכוללים את שתי המשכורות. אז הוא בעצם יקבל את דמי האבטלה הגבוהים ותקופת האכשרה שלו תהיה בדיוק ה-12 חודשים הדרושים.

מה שקרה, בגלל שהמעביד לא התייחס אליו כשכיר, כמו שהוא היה צריך במקור, האיש לא יכול כרגע לקבל דמי אבטלה. קודם כל הוא מתייצב. אמרתי לו: דבר ראשון תתייצב בלשכת התעסוקה כי אם לא תתייצב אין בכלל את הבסיס לדמי אבטלה. עכשיו הולכים לביטוח הלאומי ומוכיחים שהוא באמת היה צריך לנכות והביטוח הלאומי יבדוק וישלח ביקורת וכולי וכולי. ממש ממש לא נעים להיות חשב שכר במצב כזה. בסדר? אז זה לגבי צו סיווג מבוטחים.

שאלה מהקהל: הצעתך במקרים כאלה בחמש מילים?

הצעתי או לנהוג לפי צו סיווג או לבחון יחסי עבודה ממש ובמקרים שיש יחסי עובד ומעביד אמיתיים פשוט להפוך לשכיר. עכשיו, למה היא לא רוצה? כי היא רוצה להיות עצמאית בשביל לתבוע הוצאות. אז כשהדברים מתנדנדים ואת לא חייבת להכיר בה כשכירה, תני לה את זה מפני שאז היא יכולה לתבוע את ההוצאות מבחינת מס הכנסה.

שאלה מהקהל: אבל אחרי זה אם חלילה וחס תיפול איזשהו מצב של גמלה בביטוח לאומי ומה יהיה?

אז לכן למס הכנסה היא תעשה מה שהיא רוצה, במקרה כזה לביטוח לאומי היא שכירה לכל דבר ועניין ולכן מבחינתך בדרך אליך, בדרך ממך, דרך אגב בדרך ממך את יודעת, לא כל הדרך. אתם זוכרים את הפגיעה בעבודה.

שאלה מהקהל: את מנכה גם את החלק שלה?

לא. תקשיבו, פה אני לא נכנסת. בכלל לא, זה כבר עניין ביניכם. מבחינה חוקית, את צריכה לנכות את החלק שלה ולהעביר את חלק המעסיק בדמי הביטוח.

שאלה מהקהל: אז לא לנכות?

אני לא אמרתי. אל תוציאי מילי בהקשרן. את החלק שלה את חייבת לנכות ממנה. את חלק המעסיק, את הופכת להיות מעסיק, את צריכה להעביר יחד עם החלק שלה לביטוח הלאומי.

שאלה מהקהל: (לא ברור).

זה כבר עניינים טכניים. עוקץ יסבירו לכם.

שאלה מהקהל: מפרישים את השיעור המלא?

זה שאלה שכתובה לי בחומר בנושא של תיאום. שיעור מלא או שיעור מופחת? ברירת המחדל לעולם מלא כי זה כביכול מקום שני. אלא מה? הביטוח הלאומי היה בסדר בעניין הזה וקבע טופס ב"ל 103 בטופס הזה אותו בחור עם צו סיווג מבוטחים ממלא אם זה מקום ראשון או מקום שני. אם זה מקום שני יש לכם את האפשרות של ב"ל 644, יש אפשרות לשלוח אותו לקבל תיאום באינטרנט. יש לכם את כל האפשרויות הרגילות של מקום שני או לנכות מלא ואז הוא יצטרך לקבל החזרים בעצמו. אוקי?

שאלה מהקהל: אם יש לי קצין רכב שבא פעמיים בשבוע?

זה בגלל שמעולם לא פתחת את הצו. שיעורי בית שלך, של כולכם, לפתוח את צו. ידעתי שתשאלו, נתתי לכם בחומר קצת רקע, בואו נראה אם נתתי לכם פה גם. ידעתי, עמוד 6, הנה בבקשה, יש לכם על התוספת ראשונה שניה שלישית הסברים. יש לכם בחומר במייל הסברים יותר. אבל זה לא מונע שיעורי בית. שיעורי בית לקרוא.

לפני שנתיים שלוש הייתי מביאה את כל החומר הגדול וזה היה נורא קשה. ולכן אתם מקבלים את זה למייל הביתה. באתר. השיעורי בית שלכם, לא תימלטו מזה, צו הביטוח הלאומי בדבר סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים התשל"ב 1972. בבקשה לקרוא. יש שם הוראות מדויקות מתי מישהו כלול בצו או לא כלול בצו. קצין רכב בכלל לא כלול בצו, אין בעיה. בסדר?

אבל מה שאני אומרת אל תאמיני לאף מילה, הכל לקרוא בתקנות. אחד הדברים הכי חשובים שלמדתי בחיים שלי כרואת חשבון, לפני כל דבר אני קוראת מה כתוב בחוק. אחרי זה אני קוראת מה כתוב בתקנה, אחרי זה אני הולכת להלכות של בית הדין הארצי, אחרי זה אני הולכת לאי הלכות של בית הדין האזורי ורואה מה הוא חשב, אחרי זה אני הולכת להוראות של הביטוח הלאומי ואחרי זה אני מפעילה את הראש שלי לראות מה קורה עם כל הסיפור.

אז זה מה שאני מציעה לכם, ותאמינו לי, זה הציל אותי בכל כך הרבה ייעוצים. היא שואלת מתי היא תספיק לאכול, אחרי השיעור אני אסביר לך כמה הרבה זמן נשאר לאכול אם אוכלים נכון. אוקי? אז בואו נמשיך.

עובד לשעה, מילה אחת. המילה הזאת עובד לשעה עלתה עכשיו בפסק דין לאחרונה. שימו לב, עובד לשעה. ככלל, אם אתם מעסיקים לא במשק בית, במשק בית זה קצת יותר מורכב. אם אתם מעסיקים, תשכחו מהמילה עובד לשעה, בסדר? תדווחו על כולם. עובד לשעה זה איזשהו פטנט שהביטוח הלאומי המציא לאחד שכל פעם עובד אצל מישהו אחר.

אבל זה רק עד שבוע ימים וארבע שעות בתוך השבוע ימים. כלומר, אין מצב שאתם תקחו, תאספו מישהו מהרחוב תגידו לו: תסייד לי את העסק בשעה ותלך, נכון? זה לא הגיוני. ולכן תשכחו מהמונח הזה עובד לשעה. אתם לוקחים עובד, תתייחסו אליו כמו כל עובד אחר ואז לא יהיו בעיות.

שאלה מהקהל: זאת אומרת עובד שעתי ועובד חודשי.

לא. זה לא עובד שעתי. עובד לשעה. השאלה שלך היתה מעולה, היא שאלה עובד שעתי. השאלה מעולה, אני זה לא עובד שעתי שאת לוקחת מישהו עם הסכם וכולי וכולי. זה מישהו שאת אוספת אותו, לא רשום אצלך בכלל, לא מילא 101 לא כלום. אוספת אותו ברחוב ואומרת לו: יש לך את החדר שלי במשרד, תסייד אותו בשעה ותלך. זה עובד לשעה. מבחינתכם אתם תשמעו את המילה הזאת, בבקשה, אם זה לא משק בית שזה משהו ממש מיוחד, בכלל תמחקו אותו לפי הצעתי מהלקסיקון. עכשיו אנחנו נעבור לעמוד שתיים. 6  למעלה.

כמובן שדילגתי על קיבוצים, על דברים כאלה, זה לא להרצאה הזאת. עובד שכיר בארץ שמעסיקו אינו תושב ישראל, מה עושים במקרה כזה? אני יודעת שיש פה יועצי מס, רואי חשבון ואנשים שעושים דו"חות.

מה קורה כשאדם נניח עיתונאי עובד של עיתון זר אבל יושב רק בארץ, גר בארץ. איך אנחנו מדווחים עליו? העיתון הזר לא יפתח תיק ניכויים בישראל, נכון? אומר הביטוח הלאומי, מאד פשוט, יש תקנה. תקנות הביטוח הלאומי הוראות מיוחדות בדבר תשלום דמי ביטוח. כדאי לקרוא, גם רותי דיברה עליהם קודם. אז בסדר, אתם זוכרים, עובד שכיר, עובד עצמאי, הכנסות פסיביות ופנסיה. כל זה באותם התקנות האלה. אז כשאנחנו מדברים על עובד שכיר שאין לו פה מעסיק, דוגמא מצוינת, שגרירות. יש פה כאלה שמתעסקים עם שגרירויות? אז היום כבר שגרירויות נוטות לפתוח תיק ניכויים כי יש להם אישור לעשות את זה בתקנות, אוקי? אבל בעבר שגרירויות לא נטו לפתוח תיקי ניכויים ומה שהיה צריך לעשות, צריך היה לשלוח את העובד לביטוח לאומי להגיד: אני עובד שכיר בשגרירות. או: אני עובד שכיר בחברה שאין לה תיק ניכויים בארץ כי היא חברה זרה לחלוטין.

ואז אומר הביטוח הלאומי: אוקי, נהפוך אותך שכיר. הם היו צריכים לקחת ממנו את אותם דמי ביטוח של השכיר אבל אין להם מערכת תומכת ולכן הוא ישלם כעובד עצמאי, קוראים למצב הזה "עובד החייב בעד עצמו, ישלם דמי ביטוח יותר נמוכים כעצמאי, אפילו לא ישלם בעד דמי אבטלה אבל יהיה מבוטח לענף אבטלה". בסדר? קוראים לזה: עובד שכיר שמעסיקו אינו תושב ישראל. מה שאני ארחיב כאן זה עוד מילה אחת על עובדים שהם עובדים של מעסיקים (קפיצה בהקלטה)

זוכרים שיש תיקון אם אני לא טועה קוראים לו 46 לחוק עבודת נשים. נכון?

והוא אומר שאפשר, עובדת שכירה יכולה להאריך את חופשת הלידה שלה גם בלי לקבל דמי לידה. מכירים? יופי.

חשבו בביטוח הלאומי מה לעשות עם החודשים האלה והחליטו החלטה מאד נבונה שאומרת ככה: נתייחס לזה כחל"ת לגמרי. בסדר? מה קורה בחל"ת בחודשיים הראשונים? משלמים לפי מינימום, נכון? אותו דבר בתקופה הזאת. מה שחל על חל"ת חל על זה. אז תזכרו, כשאנחנו מדברים על חודשיים אנחנו מדברים על חודשיים מלאים. כלומר, אם היא מקבלת חופשת לידה עם כסף עם דמי לידה עד יום אחד אפילו בתוך חודש, החודש הזה לא נחשב חודש מלא לעניין חל"ת, נכון? ברור. ואותו דבר ההמשך שלו. אז יום עבודה בחודש או יום עבודה של דמי לידה בחודש נחשב עבודה בחודש מלא. החל"ת מתחיל מהחודש שאחריו. אוקי? יופי.

שאלה מהקהל: (לא ברור)?

זה דיברנו בהרצאה ביוני. בעיקרון, חל"ת כפוי זה סיפור אחר. תקראי באתר ביטוח לאומי באינטרנט או בחומר שפרסמתי ביוני, יש על חל"ת כפוי. חל"ת כפוי זה מי שהמעביד רוצה שהוא יצא לחל"ת כפוי. חל"ת כפוי זה חופשה מאולצת.

יש כללים בביטוח הלאומי, הוא צריך לגמור את כל החופש שלו בתנאים שכתוב. כל ההסברים כתובים באתר הביטוח הלאומי ואתם יכולים לקרוא גם את המאמר שלי. אני ממשיכה.

יש לכם פה בעמוד שתיים מבחנים בהעסקת בעל שליטה בחברה שבשליטתו. כשדיברנו קודם כל בעלי שליטה דיברתי על זה ממש בקיצור. ביטוח לאומי אומר שכשהוא בוחן את בעלי השליטה הוא בוחן אותם לפי פסק דין גרוסקוב.

כלומר, בשנות התשעים יצא אותו פסק דין שקבע מבחנים מתי בעל השליטה באמת עובד או לא עובד, אתם זוכרים את סיפור הפיקציה, והאם המשכורת שלו תואמת לנושא גמלאות ומזכה את האיש בגמלאות.

אני ממש ממליצה לקרוא פה את המבחנים כשאחד הדברים החשובים מאד מאד שאומר המבחן השלישי הוא האם רואים בתוך מערכת השכר שהאיש באמת עובד. כלומר, כשהוא צריך לקבל דיבידנד זה בכרטיס חוז אחד וכשהוא צריך לקבל משכורת זה בכרטיס חוז אחד וכשהוא צריך לסדר הלוואה או להחזיר הלוואה זה בכרטיס חוז אחר.

כלומר, יש הבדל גדול מאד בכובעים של אותו בעל שליטה בחברה. זה חלק מאד מאד חשוב שלא הכל מעורבב. אחד הדברים המאד חשובים שאומר הביטוח הלאומי לאחרונה בעקבות פסקי דין, שגמלאות הוא ישלם לפי מה שהאיש היה רגיל לחיות ממנו. כלומר, אם בעל שליטה או בן משפחה, על עובד רגיל אני לא כל כך אדבר. רגילים לחיות ממשכורת שהם קיבלו לבנק שלהם של 5,000 שקל באופן קבוע. אבל דיווחו לביטוח הלאומי על משכורת של 20,000 שקל. אומר הביטוח הלאומי שיש לו הלכה פסוקה. זה אומר שיש לו פסקי דין בבית דין ארצי לעבודה שאומרים שאפשר לתת לו את הגמלה לפי מה שהוא קיבל בפועל. למה? הוא ממילא לא צריך לחיות מזה.

שאלה מהקהל: (לא ברור).

יש עכשיו פסק דין לגבי החזר דמי הביטוח. ספק זה רק בבית דין אזורי, זה לא הלכה. אני בטוחה שביטוח לאומי יתנער מזה ובוודאי יתנו לזה את הדעת לאותו פסק דין. אם זה פיקציה, תמיד ישלח אתכם למס הכנסה לתקן את הדו"חות זה אפילו אותו פסק דין קבע חד משמעית. בסדר?

פנסיה מוקדמת, רותי דיברה איתכם ארוכות על נושא פנסיה מוקדמת, אבל אני רוצה להזכיר לכם, גם אובדן כושר עבודה, אם זה כתוצאה ממעביד, מפוליסה שהמעביד הפקיד, היא פנסיה מוקדמת לעניין ניכוי דמי הביטוח.

כלומר, כשרותי הקריאה לכם את ההסבר מה זה פנסיה מוקדמת, זה בעצם מאד פשוט. כל מה שכתוצאה מעבודה זה דבר אחד, זה נחשב פנסיה מוקדמת לפי 345ב וכל היתר, פוליסות פרט למיניהם או של עצמאים למיניהם הם לא קשורות ואז לוקחים את זה כהכנסה פסיבית לכל דבר ועניין עם ההוראות של דמי ביטוח של הכנסות פסיביות. זה בעצם הוראה קלה למה שרותי אמרה.

עמוד שלוש, חוק שכר מינימום. אני מזכירה לכם, אין יותר מצב של מינימום לביטוח לאומי. המינימום הוא לעולם לפי שכר מינימום במשק. אז יכול להיות חוק שכר מינימום חודשי, שעתי, חלקי, יש דברים כאלה, אבל אין כל מיני דברים של השלמה. עכשיו למה אני מספרת לכם? חשבתי שזה עבר מן העולם.

אתמול נשאלתי את השאלה הזאת ולכן החלטתי להכניס לכם את הנושא הזה מחדש. דבר נוסף, אם אתם משלמים, זאת שאלה, אתם משלמים למישהו בעל שליטה רק שווי רכב. האם אתם עומדים בחוק שכר מינימום?

תשובה מהקהל: לחלוטין לא.

יופי. זה ברור שלא, נכון? בחוק שכר מינימום צריך לתת שכר מינימום ועליו את כל התוספות. ברור שלא תהיה כאן אי הבנה, בעיקרון כשמתקיימים יחסי עובד ומעביד, מה שקוראים היום יחסי עבודה, האם אפשר לא לתת משכורת? לא. חוק שכר מינימום הוא חוק ככל חוק אחר.

עמוד שלוש למטה, תזכורת לכללי פריסת שכר. יש לנו את אותם תקנות שדיברנו, תקנות הביטוח הלאומי תשלום ופטור מתשלום דמי ביטוח. דיברנו על זה ארוכות שנה שעברה, אתם זוכרים שכללי הפריסה תוקנו? נכון? והיום זה רבע משכר המינימום, אתם זוכרים.

זה לא צריך להזכיר כי זה כבר אוטומטי. רשמתי לכם את הכל אבל נקודה אחת אני מזכירה. כשמישהי או מישהו, יותר נוח לי עם מישהי כי עדיין רובכן יוצאות לחופשת לידה נשים למרות שהיום אתם יודעים שיש הרבה סוגים דמי לידה, יש דמי לידה לגבר אלמנטרי, נכון? אני רק מזכירה לכם שגבר חייב להיות בחופשת הלידה הזאת 21 יום לפחות. ברגע שהוא נהיה פחות מ-21 יום לפחות, הביטוח הלאומי לא משלם לו. לכן, כי מעט מאד גברים מקבלים היום דמי לידה לגבר. הם לא מסוגלים להחזיק מעמד. באמת, אין גברים כאלה. עכשיו, דמי לידה לגבר זה אחד, אבל יש לנו עוד דמי לידה מאד מאד מעניינים ואני לא יודעת אם אתם מכירים אותם.

אחד, זה מאמצים. נכון? למאמצים יש גם דמי לידה. שתיים, הורה מיועד, גם דמי לידה. שלוש, משפחות אומנה, גם דמי לידה. בסדר? זאת אומרת כל החבורה הזאת יכולה לקבל דמי לידה. ולכן אם יש לכם כאלה שכירים תקפידו על המשכורות שלכם, על המשכורות ועל כל הדברים כדי שיוכלו לקבל דמי לידה כמו שצריך.

ונחזור לעניין פריסת השכר, אם יש לנו נניח אותה בחורה שילדה, בסדר? זה עדיין הרגיל בדמי הלידה, הבחורה ילדה ויצאה לחופשת לידה. בסדר? בואו ניקח חופשת לידה של 14 שבועות, מתוכם חודשיים מלאים. סיימה את חופשת הלידה, חזרה לעבוד, קיבלה בונוס.

לכמה חודשים תחלקו את הבונוס? כל מי שאמר 12 אני לא רוצה לדעת. מי אמר פחות? מה קורה, מה אומרת התקנה? בואו נקרא את התקנה. התקנה אומרת שאנחנו צריכים לשלם תשלום נוסף לחודש השוטף ולחודשים שבהם עבד העובד בתוך ה-11 חודשים שקדמו לחודש התשלום. בסדר? ובמקרה הזה היא לא עבדה חודשיים מלאים ולכן הבונוס הזה ייפרס רק לחודש השוטף ועוד תשעה חודשים שלפניו.

כי בתוך ה-12 חודשים יש לנו רק עשרה חודשי עבודה. חודשיים מלאים היא לא עבדה. אותו דבר יש לנו בכל חל"ת רגיל. עכשיו, למה זה טוב לעובדת? כי הבסיס לדמי הלידה שלה יגדל. נכון? כי אם נניח היא היתה בחופשה 14 שבועות וחודשיים מלאים נניח אפריל מאי לא עבדה בכלל ואת הבונוס היא קיבלה ביוני. הבסיס, שלושת החודשים שקדמו ליציאה שלה לחופשת הלידה הם כלולים בתוך החודשים שהיא קיבלה את הפריסה. נכון? ואז אם מחלקים משהו לעשר במקום ל-12, נכון הסכום יותר גבוה? יופי. כלומר, הגמלה תהיה יותר גבוהה. אוקי?

שאלה מהקהל: ... לפני.

מה שהיא אומרת, עדיף לתת הבראה אחרי חופשת הלידה ולא לפני חופשת הלידה כמובן אם ההבראה עולה על רבע משכר המינימום וכולי כי אם היא לא עולה אז עדיף לפני חופשת הלידה. אבל הבראה בדרך כלל נותנים ביוני-יולי אז.

שאלה מהקהל: בונוסים.

בונוסים, התשובה טמונה בגוף השאלה. בואו נמשיך.

יש לכם פה עוד כמה עניינים חשובים שחשוב לדעת במקרים של פריסה, אבל אנחנו נדלג מהר מהר לעמוד חמש.

יש תיקון, הוראת ביצוע. אתם מכירים את אתר הביטוח הלאומי באינטרנט? נכון? נכון כולם מכירים? אוקי. כשאתם נכנסים לאתר הביטוח הלאומי באינטרנט, בצד ימין יש כאלה אייקונים, למטה יש אייקון שקורים לו חוזרים ונהלים. יש שם מידע מאד מאד חשוב שאנחנו צריכים לדעת. בתוך החוזרים ונהלים יש גם פרק על מעסיקים.

אז אם אתם ממש לא כמוני אוהבים קריאה בנושאי ביטוח לאומי, תקראו את הדברים שחשובים לכם. בתוך האייקון של המעסיקים יש חוזר חדש שמדבר על הטבות שכר בתקופת חל"ד ותקופת חל"ת וזה חדש לשנה שאתם צריכים להקפיד.

לדעתי, המערכת שלכם תעשה את זה אוטומטית, בטח בעוקץ. אבל שתבינו, אני תמיד אוהבת להבין מה שקורה באופן אוטומטי. דרך אגב, אני פעם בשנה לפחות עושה משכורת לבד. מאמנת את עצמי בלחשב משכורת לבדי בשביל להבין איך זה נעשה. עם הלוח והכל, כן. אוקי, זה הצעה ממש טובה בשביל הבנה.

אז בואו נראה, בעמוד 5 תמצתי לכם את זה הכי קל בעולם, מה שכתוב באותו חוזר שתקראו אותו בבקשה בבית. הוא אומר ככה: ככלל, אתם רואים בעמוד 5: הטבות שכר המשולמות לעובד מידי חודש גם בתקופות שהותו בחל"ת או בחל"ד, היום אנחנו כבר יודעים מה זה. כמו שווי טלפון, שווי רכב, שווי עיתון וכדומה, הם בגדר הכנסות עבודה. לא שלא ידענו.

ולפיכך חייבות בניכוי ובתשלום דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות. החוזר מבדיל בין הטבות ששולמו בתקופת חל"ת לבין הטבות ששולמו בתקופת חל"ד, ואלו עיקרי ההוראות: אחד, מה שמשולם בתקופת חל"ד הופך להיות משכורת באותה תקופת חל"ד כל חודש וחודש עם שיעור מופחת ושיעור מלא. אלא מה? לא בקוד הרגיל כי אז כאילו היא עובדת ולא תוכל לקבל דמי לידה, אלא בקוד מיוחד שהביטוח הלאומי נתן לכם. לעומת זאת, תקופת חל"ת זה משהו אחר, לוקחים את כל ההטבות האלה, מאחדים אותם ביחד, לחודש האחרון שבו היא עבדה או הוא עבד לפני החל"ת וזה הופך להיות בסיס לפריסה. אם זה מעל רבע משכר המינימום זה הופך להיות נפרס כולל הגדלה של הגמלה אם היתה גמלה וזה לא היה חל"ת רגיל. אוקי? הלאה.

הפרשי גמלה, אני מזכירה לכם שוב, כאשר אדם מקבל בונוס או הבראה או כל דבר שהוא אחרי קבלת הגמלה, האם ביטוח לאומי יודע על זה? לא. אני גם לא יודעת אם בתיקון החדש של הדיווחים שלנו החצי שנתיים הוא ידע על זה, בטח לא בשנה- שנתיים הקרובות עד שהדברים יתארגנו.

ולכן אם אתם לא באים לעובד שלכם ואומרים לו: קח את הטופס של הפרשי שכר או: קח מכתב או: קח איזשהו דו"ח מאיתנו. הוא לא ידע ללכת לביטוח הלאומי. יש על זה מגבלה של שנה. כלומר אם היולדת פספסה את הדבר הזה, את הטופס שאתם נתתם לה והיא לא הלכה לביטוח לאומי, היא לא תקבל את ההגדלה הזאת אף פעם. בסדר?

זה ממש ממש חבל. אותו הדבר בביקורת ניכויים. נניח עושים אצלכם ביקורת ניכויים בחברה. בסדר? יש כאלה פה שעברו את הדבר הזה, עושים ביקורת ניכויים. יש שני מצבים, אם עושים ביקורת ניכויים ומוסיפים שווי רכב לעובד מסוים, מה צריך לתת לעובד? את האישור שבעצם הוא קיבל את השווי רכב כדי שהוא יוכל לקבל גמלאות בתקופה שקדמה לתוספת. בסדר?

אבל אם עשיתם איזשהו הסדר בביקורת ניכויים שהוא גלובאלי, אתם לא יכולים ללכת לעובד ולהגיד לו: "קח, הוספתי לך שווי רכב". נכון? הביטוח הלאומי עושה את זה אוטומטית ומוסיף לעובד הזה לגמלה את ה-1/12 מהסכום שהוסף בביקורת הניכויים. זה נעשה אוטומטית. בגמלאות ששייכות לעובד, העובד מקבל אישור. בגמלאות של המעסיק או תגמולי מילואים, גם המעביד וגם העובד מקבל אישור.

מקרה חריג אחד אתם צריכים להכיר, אם אתם עומדים בתקנה 22 העובד לא יקבל אישור לפי פסק דין אשדוד ואחרים נגד הביטוח הלאומי ולכן אם אתם עושים עם תקנה 22 כדאי שתיידעו את העובד שבעצם היתה תוספת לגמלה ואז צריך לעשות התחשבנות לפי אותו פסק הדין. זה לגבי הפרשי גמלה, לשים לב למגבלת השיהוי.

עמלות, עדיין יש מצבים שאנשים לא מבדילים בין עמלות. יש עמלות קבועות של פרמיות, אדם עובד באותו חודש, מקבל את הפרמיה של אותו חודש, זה לא צריך להיפרס. למה? כי כל חודש בחודש זה הפך להיות השכר הרגיל.

אתם זוכרים את ההתחלה עם התקנות? הפך להיות השכר הרגיל. אבל כל המצבים האחרים של העמלות אנחנו מדברים על מצב שבו הביטוח הלאומי דורש לפרוס. יש בעיה אחת שכתבתי לכם אותה ארוכות. אני לא יודעת אם פה נתתי לכם הרחבה אבל בחומר הארוך זה מורחב. מצבים שבהם בנות עובדות לפי בונוסים רבעוניים, יוצאות לחופשת לידה ואז בעצם מקבלות דמי לידה מופחתים, זה מצב קצת בעייתי. תקראו את החומר.

יש לכם פה בעמוד 6 הרחבה לצו סיווג מבוטחים על התוספות, חובת דיווח חודשית ורבעונית אתם מכירים, דו"ח מתוקן ודו"ח שאינו סביר, רותי דיברה.

מה זה דו"ח שאינו סביר? כלומר, יש גידול לא סביר או משהו לא סביר, יחזירו לכם את זה. ואז אנחנו מגיעים, דמי ביטוח מופחתים בשל זכאות לגמלה, רותי דיברה על זה ארוכות. דבר אחד רותי לא הסבירה כיוון שרותי דיברה רק עד גיל פרישה, אז לכן אני אסב את תשומת ליבכם.

כשאנחנו עוברים את גיל הפרישה יש אפשרות לקבל קצבת זקנה או לא לקבל קצבת זקנה, זה אנחנו כבר מכירים. אבל יש מצב אחד שבו אדם מקבל קצבת נכות מעבודה. 20%-25%-30%-40% לא משנה.

כל עוד הוא לא מקבל מאה אחוז קצבת נכות מעבודה בעצם הוא משלם דמי ביטוח לאומי מלאים כאילו לא קרה כלום, ודמי ביטוח בריאות מלאים. במאה אחוז הוא משלם דמי ביטוח בריאות מלאים והנחה בדמי ביטוח בריאות. אבל מה קורה בקצבת זקנה? בקצבת זקנה בכלל גם ביטוח בריאות מנוכה מהקצבה וגם דמי ביטוח הלאומי גם מופחתים אצלו בכלל לא מנוכים ממנו וגם למעביד. אז בעצם באו אנשים ואמרו: זה לא הוגן.

אנחנו אמנם בחרנו בנכות מעבודה, אבל יכולנו לקבל גם קצבת זקנה. אמר הביטוח הלאומי לפני כשנה-שנתיים: קיבלתי את העמדה הזאת. אם תלכו לביטוח הלאומי, ופה אני ממש מציעה לכם לסב את תשומת לב העובדים. אם תלכו לביטוח הלאומי, תתבעו קצבת זקנה ואחר כך תבחרו להמשיך לקבל קצבת נכות מעבודה, אנחנו נסכים לקבל את האישור של הכאילו יכולתם לקבל את הקצבה בשביל המעביד שיוכל לנכות את דמי הביטוח כאילו קיבלתם קצבת זקנה. בסדר? זה המקרה היחיד בביטוח לאומי של הכאילו. אתה מקבל גמלה אחת אבל דמי ביטוח מנוכים כאילו קיבלת קצבת זקנה. וזה הבדל גדול מאד בכסף. בסדר?

שאלה מהקהל: זה לא חל גם על מישהו שממשיך לעבוד וויתר על הזכות הזאת?

אנחנו על קצבת זקנה דיברנו ארוכות בתחילת השיעור ואם רוצים גם דיברנו ביוני, אפשר לעשות על זה עוד שיעור.

הגשת תביעה לדמי לידה באמצעות המעסיקים, יש היום פטנטים חדשים, אני אגיד רק בקצרה, כל הדברים האלה בבקשה, מי שכבר עושה את הטובה הזאת עבור העובדת, אנא, תשלימו אותה עד הסוף.

עובדים זרים, יש לכם פה 4 אפשרויות להעסקת עובדים זרים. לשים לב, לכל סוג עובד זר יש את החוקים משלו בביטוח הלאומי או דרך לשכת התעסוקה. איך עושים את זה? יש לכם פה כמובן הסבר.

טופס 101-103 דיברנו, גם רותי דיברה. אישור המעסיק על תקופת העסקה ועל שכר. נושאי משרה, עמוד תשע, נושא משרה, אני מזכירה לכם, כשיש כל דבר ועניין מבחינת דיני עבודה, נושא משרה בתאגיד הוא מנהל פעיל בתאגיד, שותף למעט שותף מוגבל או בעל תפקיד אחר האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו בוצעה העבירה. אוקי?

כל הסיפורים האלה עם הגדלת משכורות והדברים האלה הופך להיות ממש מצב לא נעים ואני מציעה לכם להימנע או לחשוב פעמיים לפני שמכינים תלוש שהוא לא מדאיג.