שינויים במערך הניכויים, דוד בן הרויה, עוקץ מערכות

צהריים טובים. אני שמח להיות שוב בעוקץ. מזה כ-8-9 שנים אני לא יודע כבר כמה, יש פה הרבה אנשים שחוזרים להרצאות שלי אז אני שמח. כנראה שיש להם קצת בעיות שינה, זה עוזר. בכל מקרה, מאד קשה לערוך ימי עיון בתחילת שנה משתי סיבות. א' אין חוק הסדרים אז אין הרבה מה לדבר, בדצמבר עברנו כבר על חוק ההסדרים.

אבל מרוב שיש שינויי חקיקה ותיקונים של התיקונים של החקיקה אז פתאום הצטבר לי הרבה חומר, כבר התחלתי למיין אם זה כדאי או לא כדאי, אז כנראה שאנחנו מדינה כזאת מטורפת שגם בתחום הזה אנחנו נתקלים במצבים שאנחנו חייבים להתעדכן ולשכוח את מה שהיה בעבר.

מי שלא מכיר אותי, שמי דוד בן הרויה, רואה חשבון ויועץ מס כבר קרוב לארבעים שנה בתחום, סובל את התחום הזה. לא סובל את התחום הזה או סובל את התחום הזה, זה אותו דבר, נכון? סובל ולא סובל זה אותו דבר נשמע.

ואנחנו קודם כל כחשבי שכר האחריות שלכם מן הסתם הולכת וגדלה מידי שעה, לא מידי יום וכל מה שאתם עושים יצעקו אליכם. ממילא אתם לא תצאו בסדר. כן?

ביקורת של משרד הכלכלה, יאללה, עיצומים כספיים, התראות מנהליות, תצאו לא בסדר. ביקורת ניכויים מס הכנסה תצאו: למה לא שמתם לב? ביקורת ביטוח לאומי: למה לא אמרתם? עובדים באים אליכם: למה לא תיקנתם? נכון? תמיד אתם לא בסדר. אתם הגוף הזה שאתם צריכים כל הזמן לקבל מכות כזה מילוליות, לא מכות אלימות, כן? אולי גם זה יגיע.

שרפו אחות, לא? עוד מעט נשמע, אתם יודעים איך מקבלים רייטינג, אם נשמע שאיזה עובד הרביץ לחשב שכר זה יעלה לעיתונות אז פתאום ידעו שיש מקצוע כזה חשב שכר. לא, אנחנו לא צריכים את זה אבל באמת אתם צריכים להתעדכן, אין מה לעשות והחיים שלנו לא קלים.

משימות נוצרו חדשות בסוף שנה קודמת. הקטע של הקופות גמל הפך להיות למעמסה לא קלה, לא פשוטה. ידענו את זה אבל אין מה לעשות, אבל צריכים להתמודד עם זה. אז כמה אנשים כבר עברו פה ביקורת של משרד הכלכלה? יופי, בכל יום עיון יש לי קצת יותר אצבעות.

מי שעבר יודע שזו ביקורת לא פשוטה, הרבה מסמכים: תראה, תוכיח, אוקי? ומי שיוצא בהתראות מנהליות אז זה בסדר, כאילו זה כבוד, אוקי? אם יוצאים בהתראה מנהלית זה כבוד. מי שיוצא בעיצומים כספיים אז חצי כבוד אני אומר, זה לא כבוד גדול אבל אין מה לעשות.

בא נאמר שמי שלא היו אצלו משרד הכלכלה וסתם אני אעשה עכשיו איזה ביקורת אצלו, אז אין ספק שאני אוציא איזה עיצום כספי. כלומר, מאד קשה לא לצאת עם כלום במשרד הכלכלה מרוב המשימות שיש לנו, אין ספק שמשהו אנחנו לא עושים טוב. אוקי? שלא תחשבו שאתם מושלמים, כן? אז אין מה לעשות עם זה ואתם צריכים להתמודד עם ליקויים כאלה או אחרים ולא תמיד זה באשמתכם. יש ליקויים שהמעביד בעצם אומר: "תמשיך ככה, זה בסדר. נראה מה יהיה".

אז בואו נתחיל עם ביטוח לאומי, החלק המעניין תמיד אני משאיר אותו לסוף כדי שלא תלכו, אז החלק המעניין אני אומר לכם הוא בסוף. מס הכנסה יש לי נושאים מאד חשובים. מי שיש לו פה קופות מרכזיות לפיצויים, הבאתי חוזה חדש של מס הכנסה, חייבים לתת את הדעת לעניין הזה, זה חוזר שיצא לא מזמן. והכי חשב, יצא פסק דין בנושא שווי רכב מלפני חמישה ימים, 15 למרץ, פקיד שומה חיפה. הבאתי את הפסק דין הזה, מכה ניצחת למס הכנסה, אבל לא סוף העולם, נדבר על זה, בסדר? אנחנו ממשיכים, איך אומרים הילדים? אנחנו נמשיך להלחם עד זוב דם בקטע הזה. אז נדבר גם על הנושא של השווי רכב והנושאים המעניינים בסוף. אבל גם עכשיו זה מעניין, בסדר? שלא תלכו פתאום עכשיו.

אז ביטוח לאומי, נתחיל עם זה. הנושא הראשון אושר בהצעה טרומית וכנראה זה כבר יעבור הליך חקיקה, אין מה לעשות. מניסיוני בעבר, מה שאושר בהצעה טרומית כבר יהיה בתוקף. איך זה יהיה, מה יהיה, אנחנו לא יודעים כי אין את הצעת החוק. אין את החוק עצמו עדיין.

אבל הכוונה היא להאריך את חופשת הלידה מ-14 ל-16 שבועות בהדרגה. בהדרגה כנראה אולי בהתחלה יעלו את זה ל-15 שבועות ובעוד שנה- שנתיים, לא יודע איך זה יהיה, בחוק נראה. יעלו את זה ל-16 שבועות. כמובן הכוונה היא פה להאריך את חופשת הלידה הזאת בתשלום על ידי הביטוח הלאומי, אחרת מה התוקף של ההצעה, ממילא יש 26 שבועות בחופשת הלידה לפי דיני עבודה, לא צריך להאריך. אז ההארכה פה כמובן תהיה בתשלום.

דבר נוסף, יש כוונה, אתם יודעים כבר קוראים לזה בחוק עבודת נשים קוראים לזה "חופשת לידה והורות" נכון? כאילו כבר אין את המילה רק נשים, תמיד יש הורות כי הכוונה היא לשתף את בן הזוג בנושא של גידול הילד וכולי. אז גם פה הכוונה היא לצמצם לשבוע במקום שלושה שבועות את האופציה לחלוק חופשת לידה בין האם לבין האב וככה להרחיב יותר את האופציה שהאב יישאר יותר עם היילוד במקום הזמן שיש כרגע.

דבר נוסף שרוצים לעשות זה שאם יש עובד שבת זוגו היא סטודנטית, לומדת והיא צריכה לחזור ללימודים, אז בלי קשר למגבלות יתנו את האופציה לבן זוג להמשיך את חופשת הלידה במקום האם שחזרה ללימודים. בסדר? כמובן עם אישורים וכולי. ז

ה הכוונה כשכמובן החוק יחוקק על סעיפיו אז אנחנו נצטרך לדבר על זה במאי- יוני בערך אז נראה מה יקרה. אם הממשלה לא תיפול בדרך ואז לא יהיו חוקים. זה טוב, לא יהיה לנו מה לדבר במאי. אתם יודעים, הפעם הקודמת שהיו בחירות ביקשו שאני אבוא לימי עיון. אמרתי: אין חקיקה, מה נעשה? מה נדבר? טוב.

תיאום דמי ביטוח, אני רוצה לחדד את הנושא הזה כי אני רואה הרבה חשבי שכר שעדיין טועים בכך ולא יודעים את כל האופציות הקיימות. בסדר? יש הרבה מצבים שאני רואה שחשבי שכר מישהו מסמן לו "אני עובד עבודה שניה" ואז אומרים לו: "לך לביטוח לאומי תעשה לי תיאום, אם לא אני מוריד לך 12%". הנושא הזה לא מדויק, בואו נחדד את זה, אוקי?

יש הנחיות של הביטוח הלאומי לעניין הזה. תראו, מי שמשתכר מעל 60% מהשכר הממוצע במשק אז אין לנו מה לעשות איתו, ממילא צריך לעשות לו 12% אז אין טעם לשלוח אותו. הוא אומר לי: "אני מרוויח 10,000 במקום העבודה הראשון" נגמר הסיפור, אני מנכה לו 12%, אין טעם לשלוח אותו.

אבל מי שאומר שהוא משתכר פחות או באזור, כי הרי החישוב עם ביטוח לאומי הוא חודשי. יכול להיות שחודש אחד הוא כך וחודש אחד הוא אחרת, אז במקרה כזה יש אופציה לעובד עצמו להצהיר בפנינו על גבי טופס, לא צריך לשלוח אותו לביטוח לאומי, מספיק שהוא מצהיר על גבי טופס 644, זה הטופס, שהוא מקבל 5,200 סתם דוגמא, במקום עבודה ראשון ואז אוטומטית אני שותל את הסכום הזה בתכנת השכר ועושה לו את התיאום מה שחלק הוא יקבל מופחת, חלק מלא.

האישור הזה תקף לכל שנת המס מבחינתי גם אם חודש אחרי זה הוא הרוויח 7,000 וניכיתי לו מופחת, אני מוגן מבחינת ביקורת ניכויים. אוקי? זה בעיה שלו. זה מעין טופס 101 כזה שאני מחויב אליו, אז אותו דבר גם הטופס הזה. הוא תקף לשנה גם אם חלו שינויים וכל שנה אני צריך לבקש את זה מהעובד הזה מחדש ואני מסתמך על הטופס הזה.

לא מעניין אותי עכשיו שלמחרת הוא הרוויח 10,000 וכבר החישוב לא נכון או הרוויח 2,000. בסדר? לכן חשוב שתדעו שלא חייבים במקרה כזה לשלוח את העובד לביטוח לאומי לעשות תיאום, הטופס הזה מכסה אותי בעניין הזה. עכשיו, הדבר הנוסף שקיימת כמובן אופציה זה לעשות את התיאום בעצמנו, לבקש מהעובד תלוש מידי חודש ולשתול את הסכום המדויק.

לא ממליץ את השיטה הזאת כי לפעמים זה מעכב אותי ואין לי זמן לחכות לתלוש שלו, אבל האופציה הזאת קיימת בחוק. דבר נוסף, מי שהורידו לו מס, זה לא מס. מי שעובד ביטוח לאומי יהרוג אותי, דמי ביטוח לאומי, הכסף חוזר הכל בסדר.

אז אם ניכינו לו יותר מידי, אדם שלמשל הוא לא אמר לי שהוא מקבל קצבת נכות או שהוא לא אמר לי שהוא מקבל קצבת זקנה והמשכתי להוריד לו או שהורדנו לו יותר מידי כי בהתחלה הוא הרוויח 5,200 ואחר כך הוא הרוויח 4,000 אז יש לו עוד חלק מופחת.

כל המקרים האלה העובד יכול להגיש בקשה להחזר דמי ביטוח דרך אתר הביטוח הלאומי באמצעות טופס 100 כמובן, אתם מכירים את טופס 100 וטופס 659. בסדר? זה הטופס של הבקשה וכתוב בתחתית הטופס שצריך לצרף את טופס 100. אז זה בקשה להחזר דמי ביטוח, הוא מצרף טופס 100 משתי המקומות כמובן, כמובן גם טופס 106 והוא יכול לקבל את ההחזר כי שמה יעשו לו את החישוב החודשי ויש שם את ההפרש. אתם רואים, כל חודש כמה מגיע לו, בסדר?

שאלה מהקהל: ביטוח לאומי שולח אותו למעסיק בחזרה.

אז שיעשה דרך האתר. אני עשיתי למישהו דרך האתר, זה עובד מצוין. לא צריך ללכת. דרך האתר אפשר לעשות. רק הנקודה היא באתר שרק אם הנתונים של 126 הגיעו לביטוח לאומי אז אפשר לעשות את זה, ברוב המקרים זה בסדר. כאילו אין אנשים שלא מגישים היום 126, בודדים. אפשר אחורה 6 שנים אפילו, אבל זה כבר ישירות מול המוסד לביטוח לאומי.

מי שאין לו אינטרנט ולא יודע איך להשתמש, אז יש מוקד שמה טלפון שאפשר להתקשר אליו, אם יענו הכל בסדר. עכשיו, מי שמשתכר מעל התקרה וניכו לו דמי ביטוח לאומי יותר מידי כי הוא עבד בשתי מקומות, כאן את התיאום עצמו אתם לא יכולים לעשות לבד.

זה ההבדל בין אחד שמשתכר מתחת למופחת לאחד שמשתכר מעל התקרה. מעל התקרה אתם לא יכולים לעשות לבד. אין איזה טופס שהעובד יכול להביא ולחתום עליו, על סמך זה אתם מסתמכים. ולכן חייבים לשלוח אותו לביטוח לאומי לעשות את התיאום או לשלוח את זה במייל, בפקס לירושלים, למרכז שלהם ולנסות להוציא את האישור מהם. זה לוקח קצת זמן, אני השנה עשיתי את זה פעמיים, לוקח איזה שבועיים- שלוש עד שמקבלים את האישור אבל בסוף זה מגיע. כדי לקבל שלא ינכו מהעובד מי שעובר מעל התקרה.

כמובן את הבקשה הזאת באמצעות טופס 752, זה טופס שבאמצעותו מקבלים החזר במידה וניכו לעובד מעל התקרה. בסדר? עובד שעבד בשתי מקומות, ניכו לו מעל התקרה, הטופס הוא 752. ופה גם חובה לצרף את טופס 100, זה גם כתוב למטה כדי שהביטוח לאומי יעשה את החישוב הנכון החודשי כמה צריך להחזיר לעובד הזה. בסדר? גם זה אפשר אחורה כמה שנים טובות וזה בסדר למרות שישנה התיישנות אבל זה עומד בתקופת ההתיישנות. זה הטופס שבאמצעותו מגישים את הבקשה לתיאום אם אתה לא רוצה שינכו לך אם עברת את התקרה, זה נקרא טופס 753 וזה הולך לירושלים כמו שאתם רואים ולא לסניף. שד' ויצמן 13 ולשמה מגישים את הבקשה לתיאום. בסדר? לא לסניף המגורים.

דרך אגב, כל הבקשות החזרי דמי ביטוח לאומי, שלא יתבלבלו העובדים, תעזרו להם בזה. לא ללכת לסניף של תיק הניכויים אלא לסניף של אזור המגורים של העובד. בסדר? אם התיק ניכויים שלכם ברחובות והעובד גר בתל אביב, אז הוא צריך ללכת לתל אביב, לא לרחובות. לא להתבלבל, תיק ניכויים זה תיק ניכויים, החזרים זה לפי הכתובת של העובד עצמו, אזור מגוריו. אוקי, הביטוח הלאומי הוציא לפני כחודש וחצי חוזר בנושא "ניכוי מס ארגון".

אתם יודעים שלפי החוק מותר למעסיק לנכות מההכנסה החייבת באותו חודש שהוא רושם לו תלוש שכר 50% מדמי חבר ודמי טיפול ארגוניים ובעצם בכך הוא מקטין לו כבר את ההכנסה החייבת ומנכה את המס על פי ההכנסה הנכונה.

במקום שהעובד ילך בסוף שנה ויגיש דו"ח ויבקש את זה כהוצאה. אז דמי חבר/ דמי טיפול ארגוני מותרים כהוצאה, זה התחיל ככה בחוק. היה איזשהו פסק דין בנושא הזה בין רשות המיסים להסתדרות ובסוף היתה פשרה ביניהם שהניכוי יעמוד על 90% בשנים 2013 עד 2023, 90% מדמי החבר ודמי הטיפול הארגוני שאתם מנכים מהעובד בניכויי רשות, אוקי? אז 90% מזה מותר כהוצאה מהעובד.

דרך אגב, אם לא עשיתם את זה עד עכשיו לגבי שנים קודמות אז תשלחו את העובדים שלכם עם 106 לבקש את המס הזה חזרה. יש אופציה לקבל את זה. ואם לא עשיתם עד עכשיו אז מהיום והלאה אתם יכולים לעשות את זה. לאפשר לעובד לשלם מס מופחת. ואז מה עשו? ברגע שהורידו את זה מההכנסה החייבת, אוטומטית מעסיקים שילמו גם דמי ביטוח לאומי פחות ממה שצריך.

ביטוח לאומי הוציא חוזר על זה ואמר: אצלי זה לא אותו דבר. אתה לא יכול לנכות את הסכום הזה. זה לצרכי מס הכנסה זה סבבה, אצלי מה שנכלל בסעיף 2.2 זה שמס הכנסה מאפשר לנכות זה במקום להגיש דו"ח שנתי כדי שזה יותר לעובד כהוצאה אוטומטית ולא יצטרך להגיש, זה עניין טכני, תעשו עם מס הכנסה. איתי אתם חייבים לנכות דמי ביטוח על הסכום המלא. בסדר?

אז מי ש, כשאתם עושים את זה שהדמי ביטוח לאומי ינוכו נכון ולא מניכוי מההכנסה החייבת בדמי טיפול אלא מההכנסה המלאה. בסדר? אז זה חוזר שיצא לפני כחודש וחצי. דבר נוסף שיצא חוזר בעקבות התיקון של ההתיישנות בביטוח לאומי.

אתם יודעים שלפני מספר שנים, שנה וחצי לא הרבה, לא היתה התיישנות בביטוח לאומי ובעצם יכלו לגבות חוב גם מ-1950, בסדר? כבר לא. זה פסה כבר, נגמר הסיפור. עד יוני 2016 נתנו לביטוח לאומי לגבות חובות ישנים מהעבר. הסיפור הזה גם נגמר, עברנו את יוני 16, כרגע ההתיישנות היא לגבי חובות של 7 שנים אחורה בלבד.

אבל המוסד לביטוח לאומי הוציא חוזר בעניין הזה כדי שהדברים יהיו נהירים וברורים שיכול להיות גם שתהיה חריגה משבע שנים במקרים מסוימים. אז מהם המקרים שהוא דיבר עליהם החוזר הזה? אם אין מידע לביטוח לאומי, אין להם 126 או שומת ניכויים לא הגיעה, ההתיישנות היא מתחילה מרגע קבלת המידע, טופס 126 ולא מהשנה שנוצר החוב.

מעסיק שדיווח עד תשעה עובדים, אתם זוכרים בוורסיה הישנה לפני 2016 היינו מדווחים בגב הטופס, אז מעסיקים שדיווחו ב-102 אין בעיה, ההתיישנות מתחילה מיום הדיווח של ה-102 כי הנתונים נמצאים במחשבי המוסד לביטוח לאומי. אז אין בעיה. אבל ב-2016 כבר יש חובת השידור כל חצי שנה ושידרתם כבר פעמיים, נכון? את ה-126, אני מקווה שבשנים הבאות יפטרו אותנו משידור 126 כי כבר יש לכם פעמיים, תעזבו אותי, עוד פעם? ואנחנו צריכים לדווח עוד פעם את ה-126 בעצם ב-31 למאי, תכף נדבר על זה.

אז בעצם ביטוח לאומי מקבל את זה פעמיים. פעם דרך השידור ששידרנו בינואר את כל השנה, פעם הוא קיבל חצי, פעם שניה הוא קיבל חצי שנה בינואר ועכשיו יש לנו את ה-106 השנתי שאנחנו מדווחים למס הכנסה שנתוניו מגיעים גם למוסד לביטוח לאומי. אז ההתיישנות תתחיל מהיום שה-102 דווח. והיא תחול ההתיישנות על כל, אם יש הפרשים בין ה-126 ל-102 אז ההתיישנות תחול, הם לא יגבו את החוב הזה.

פער במספרי עובדים מדווחים חריגים בשיעור דמי ביטוח, נכונות הניכוי, נגיד ניכיתי לא נכון, ניכיתי לפנסיה מוקדמת כמו מלא או ההפך, או ניכיתי לא נכון לקצבה, מישהו מקבל קצבת זקנה, קצבת נכות, כל זה ההתיישנות תחול, לא יגבו את זה ממני את ההפרשים האלה.

אבל ההתיישנות לא תחול על רכיבי הטבות שאינם בשכר. כמו פריסה, הפרשי שכר שזה עלה במסגרת ביקורת ניכויים. אוקי? אם ביקורת הניכויים של מס הכנסה היתה, ההתיישנות מתחילה מהרגע שהביטוח הלאומי קיבל את הנתונים. או ממס הכנסה או מאיתנו כמעסיקים.

אתם יודעים שאנחנו אמורים להלשין על עצמנו ברגע שיש ביקורת של מס הכנסה ולהודיע להם: "היתה ביקורת. הנה, מגיע לכם כסף 1-2-3" ואז כאילו פוטרים אתכם מקנסות. לא כאילו, פוטרים אתכם מקנסות. אתם אמורים תוך 60 יום להלשין על עצמכם שהיו שומות ואז אתם אמורים לשלם את הפרשי הביטוח הלאומי מן השומות שקשור כמובן להפרשי שכר ולא יהיה שומות ניכויים שלא קשורים לביטוח לאומי, בסדר?

אז מניין 7 שנים יתחיל מהרגע שהמידע של שומת הניכויים הגיעה למחשב של הביטוח הלאומי. אם יש שומות ניכויים שתוקנו עקב השגה, דיונים משפטיים, הליכים במס הכנסה, אז ה-7 שנים יתחילו ממועד קבלת המידע הסופי על השומה.

כלומר, יכול להיות שאתם בדיונים עם מס הכנסה עכשיו 8 שנים או 7 שנים, זה לא חל, ההתיישנות לא חלה על זה עד שהשומה הסופית מגיעה למחשבי הביטוח הלאומי. מעסיק שמבקש החזרי דמי ביטוח על טעויות ביחס לשנים ישנות, תבוצע ביקורת ניכויים בגין אותן שנים שלגביהן נתבעים ההחזרים. נניח ניכיתם חלק מעביד לא נכון, אוקי? או שניכיתם חלק מעביד או באחוז לא נכון או מישהו שלא הייתם צריכים לנכות לו, אוקי? עובד זר למשל, שתלתם אותו בטעות עובד ישראלי אבל הוא זר. שילמתם יותר מידי דמי ביטוח, עכשיו אתם רוצים את הכסף חזרה, אז גם לזה יש התיישנות, זה עובד לשני הכיוונים.

בהליך משפטי שהמוסד צד לו, כלומר, שהוא תובע אתכם על משהו שלא הסכמתם, אז הם יכולים לערוך ביקורת ניכויים גם על שנים מתחת לשבע שנים של התיישנות. אוקי? אז זה לגבי שומות ניכויים, לגבי התיישנויות שתדעו. תעמדו על זה שאם ביטוח לאומי רוצה כסף על 7 שנים אחורה, לא תמיד הוא יכול, תעמדו על הסיפור הזה. נושא נוסף שרציתי לדבר עליו שגם הוא לוקה בחסר אצל חשבי שכר אם כי הסעיף הזה קיים אבל אולי אתם לא תמיד שמים לב אליו, זה דמי פגיעה מופחתים.

יש מצב שאדם נפגע בעבודה והרופא אומר לו: "תשמע, אתה יכול לחזור לעבוד שלוש שעות ביום- ארבע שעות ביום". חלקי, כלומר עבודה חלקית, לא עבודה מלאה. האם המוסד לביטוח לאומי מפצה עבור האובדן שעות האלה? התשובה היא כן. יש אופציה כזאת בחוק והיא קיימת. לא צריך להיבהל. אין דבר כזה לא לשלם כלום בגלל שהעובד חזר לעבודה. יש פיצוי על אבדן השעות, זה סעיף 102 לחוק מדבר על זה. ואז הבאתי לכם פה דוגמא מספרית.

נניח שאושר, הכל עובד על בסיס של שמינית, כתוב שם בחוק 8. כאילו מבחינתם יום עבודה זה 8 שעות ואז האובדן עובד על בסיס של השבר, של ה-8 שעות. כלומר, ניקח דוגמא, נניח ואושר לנפגע עבודה לעבוד שעתיים ביום, והוא קיבל את זה זמנית למשך 95 ימים. עכשיו, השכר שלו האחרון דוגמא 10,000 שקל, לא עובר את התקרה, נעזוב. אם היתה תקרה היינו מתייחסים אליה.

אז כיצד יחושבו דמי הפגיעה פה? אם הוא קיבל 10,000 נכפיל נגיד רבעון אחרון, כפול 3 אתם מכירים את זה חלקי 90 75% יוצא 333 ליום, אוקי? זה המלא. זה ה-100% פגיעה בעבודה שהוא אמור לקבל.

עכשיו, בגלל שהוא איבד מתוך ה-8 שעות, הוא יכול לעבוד רק שעתיים. אז צריך להכפיל פה ב-6 לא יודע אם עשו טעות פה, פה צריך להכפיל ה-6. כלומר, הביטוח הלאומי ייקח את המספר הזה שזה המלא, המאה אחוז, יחלק אותו ל-8 ויכפיל בשעות שהעובד לא מסוגל לעבוד. אוקי?

6 שעות- 4 שעות, זה דוגמא, כן? תלוי כמה שעות הרופא אישר. וזה יהיה התשלום ליום. עכשיו מכיוון שהנפגע במקרה שלנו קיבל 95 ימים, כמובן הוא לא יקבל 95 ימים כי יש תקרה לפגיעה בעבודה שזה 91 ימים, זה 7*13 שבועות ואז זה מה שהוא יקבל אם זה לפי השעות 5 אם זה 4-3 תלוי כמה שעות הוא איבד את כושרו לעבוד. זה נקרא דמי פגיעה מופחתים.

כלומר, יש אופציה לקבל דמי פגיעה על אובדן שעות, עובד יכול לחזור לעבוד בהתאם לאישור רפואי לשעות שקבע הרופא וכל מה שהוא איבד עד ה-8 שעות, כלומר בעצם יום עבודה שם זה 8 אז הוא יקבל דמי פגיעה על ההפרש הזה בסדר כמובן 75% זה ברור, לא מקבלים 100%. אז זה הנושא של דמי פגיעה.

כמובן תזכרו דמי פגיעה זה חלף הכנסה, זה חייב במס, זה חייב בביטוח לאומי. כמובן שתזכרו שדמי פגיעה עדיף על דמי תאונה. למה? כי אם אחר כך יש נכות מעבודה אז אפשר ללכת למסלול נכות לעבודה ויכול להיות מענק חד פעמי וקצבה עדיף ממסלול דמי תאונה. הערה בנושא פגיעה בעבודה שאני מעיר בכל יום עיון, ברגע שיש פגיעה בעבודה ויש חוזר על זה שהיא בספק.

מה זה בספק? זה היה בדרך לעבודה, מהעבודה הביתה, כל הפגיעות האלה שאולי אנחנו מתעמתים איתם בבית דין לעבודה עם המוסד לביטוח לאומי, אז אתם יודעים, יש איזה פסק דין יפה שמי שיצאה מפתח ביתה, על סף הדלת היא נקעה את הרגל, ואז הביטוח הלאומי אמר שסף הדלת שייך לדירה, ואם זה שייך לדירה, זה בתוך הדירה, זה לא תאונת עבודה.

כלומר, אם היא היתה יוצאת והיתה נופלת מסף המדרכה. כלומר, היא היתה צריכה לעשות עוד צעד אחד, ליפול במדרכה ואז זה כן תאונת עבודה כי זה מחוץ לבית. אוקי? אז אלה תאונות עבודה שאנחנו תמיד מתלבטים כן יקבלו או לא יקבלו, אז במקרה כזה ההצעה שלי תמיד היא להגיש גם דמי תאונה, תאונות אישיות.

אמרתי את זה בהרצאות קודמות. במקרה לימדתי קורס שלם, יועצת משפטית של ביטוח לאומי שהיא פרשה, קורס של חשבי שכר, אז כל הזמן הייתי מדבר על ביטוח לאומי, הייתי אומר לה: "זה נכון מה שאני אומר?" אז היא אמרה לי: "זה נכון מה שאתה אומר, זה מצוין". להגיש את התביעה במקביל, לציין בטופס דמי התאונה שהוגשה תביעה לפגיעה בעבודה.

דרך אגב, אותם עובדים, אותה מחלקה מטפלת בתאונות אישיות ובדמי פגיעה. זה לא מחלקה שונה, אז ולציין שהוגשה דמי פגיעה. למה עושים את זה במקביל? בגלל הזמן. כי בדמי תאונה יש לך 90 יום להגיש. ואם אתה עכשיו שלחת תביעה לפגיעה בעבודה ואחרי 45 יום חזר המכתב, חסר אישור רפואי, לא חתם, כן חתם, העט לא באותו צבע של הרופא. מכירים את כל הסיבות האלה שאתם מתחילים להתכתב עם ביטוח לאומי, ופתאום אחרי 94 ימים אתם מקבלים הודעה שלא אישרו את התאונת עבודה כי לא התקיימו יחסי עובד-מעביד/ כי הפגיעה לא היתה במפעל וזה לא בדיוק בדרך. כל הסיבות. ואז אתם הולכים לדמי תאונה לקבל את אותו סכום דרך אגב, מקבלים אותו דבר. זה גם שם 90 יום, לא 91, זה 90 יום. אז אם אני הולך לשמה ישללו לי את התביעה כי יגידו לי שעברו 90 יום כי את התביעה של דמי תאונה צריך להגיש עד 90 יום. אוקי?

זה שמה מוגבל לזמן ולא סעיף 296 שזה שנה, אין שם שנה, יש רק 90 יום ולכן חשוב כשיש תאונת עבודה בספק לשים את שתי התביעות במקביל ככה שאם זו לא תתפוס, לפחות שתתפוס זו ואז הכל בסדר, העובד מקבל כמובן את אותו סכום. דמי תאונה ופגיעה בעבודה זה אותו דבר. רק הוא לא יכול להמשיך את המסלול של נכות מעבודה.

כי דמי תאונה אין נכות מעבודה זה פשוט דמי תאונה אישיים. דרך אגב, דמי תאונה רק שתדעו, אני כבר הרציתי את זה בעבר, זה כל תושב ישראל. אתם יודעים. כן, דמי תאונה זה גם עקרת בית שהתחתנה עם העשיר, אתם זוכרים את הסיפור הזה?

עקרת בית מתחתנת עם עשיר איך שהיא משתחררת מהצבא, לא משלמת ביטוח לאומי כל ימי חייה, נדיר, לא מתגרשת עד גיל הפרישה, מקבלת טיפולים רפואיים בחינם ממדינת ישראל, נכון? עקרת בית, עקרת בית הגדרה, היא מקבלת בחינם. רק היא לא תקבל קצבת זקנה, אבל מי צריך? היא התחתנה עם עשיר, יש לה ירושה גדולה. תמיד זה ירושה כי אלמנה באה לפני אלמן ואז היא לא משלמת דמי ביטוח לאומי כל ימי חייה והיא הולכת לקופת חולים מקבלת שירותים רפואיים וגם אם חלילה העוזרת לא באה והיא חתכה סלט והיא חתכה את האצבע והיא הולכת דמי תאונה, היא מקבלת דמי תאונה 25% מהשכר הממוצע במשק, אתם יודעים את זה.

מספיק שהיא לא מסוגלת לבצע את עבודות משק הבית, היא לא מסוגלת כל החיים אבל עכשיו היא חתכה את האצבע, אז מספיק שהיא לא מסוגלת, משלמים לה, והיא לא שילמה מעולם ביטוח לאומי. זה המצב, אין מה לעשות, זה ההגדרה של עקרת בית.

אז רק שם זה מוגבל מעל X ימים, זה לא מהיום הראשון. אבל בסדר, לפחות היא מקבלת משהו. זה המצב עם דמי תאונה. כלומר, כל תושב ישראל זכאי לדמי תאונה, גם לה לעקרת בית/ עובד/ עובד עצמאי, כל סוגי הסיווגים זכאים לדמי תאונה וטוב לנצל את זה כי זה במיוחד לאנשים שלא עובדים, שאין להם אופציה לקבל דמי מחלה כי אם יש לך אופציה לקבל דמי מחלה אז אתה לא מקבל דמי תאונה כי יש שם סעיף שמחריג את זה.

שאלה מהקהל: מה קורה אם לעובד יש שתי מעסיקים, הוא תובע אצל המעסיק הראשון.

הוא תובע משתיהם. כאילו הולך לביטוח לאומי.

שאלה מהקהל: איך זה שתי שעות נניח אם הרופא אישר לו.

אז חלק יחסי, יחלקו את זה ביניהם. בסדר? הם יחלקו את זה ביניהם. אוקי.

שאלה מהקהל: סופרים גם שבת, נכון?

כן. סופרים הכל, 30-90 הכל, כל ימי האובדן כושר שנתן הרופא.

שאלה מהקהל: (לא ברור)?

באותו טופס של דמי פגיעה בעבודה, בדיוק באותו טופס מגישים את האישור הרפואי ומצרפים שזה רק X שעות שאישר הרופא לעבוד. בדיוק באותו טופס. דמי פגיעה מופחתים זה נקרא, סעיף 102.

שאלה מהקהל: תאונת עבודה אפשר להעביר על שני מעסיקים?

הרגע הוא שאל, בטח. זה כמו מילואים.

היא שאלה אם אפשר לתבוע תאונת עבודה כאשר יש לי שני מעסיקים? ברור.

הרי כל הסיפור של תאונת עבודה זה חלף הכנסה. מה זה חלף הכנסה? ה אמור להחליף את ההכנסה שלי. אם אני מרוויח עכשיו 100,000 שקל בחודש, המטרה של ביטוח לאומי זה לפצות אותי 75% כמובן מההכנסה שאיבדתי, אוקי? אז אם עבדתי עכשיו אצל עשרה מעסיקים אז אמורים לפצות אותי בגין עשרת המעסיקים כמו במילואים, כמו בדמי לידה.

אם אישה עובדת אצל עשרה מעסיקים והיא תובעת דמי לידה, אז היא הולכת למעסיק אחד? היא מכניסה את כל ההכנסה. עד התקרה, כמובן יש גבולות תקרה. אז בטח שאפשר, מכל המעסיקים. כל ההכנסות. אני אמור להיות מפוצה. גם ככה ה-75% לא מקבלים פיצויים עליהם, גם ככה המעסיק משלם תקופת זכאות ראשונה, נכון? אז אין מה לעשות. אוקי.

נמשיך הלאה, ביטוח לאומי סיימתי. אין לי הרבה מה לעדכן, האחוזים לא השתנו, תקרות לא השתנו.

שאלה מהקהל: ב-126 ביטוח לאומי מדווחים מינואר עד דצמבר?

כן.

שאלה מהקהל: צריך לדווח עד ה-17 בינואר.

18, כן.

שאלה מהקהל: יש בעיה, שאם אני רוצה לעשות משכורת 13.

כן, ומענק מנהלים אתה צריך להגיש מתוקן. יש אופציה, תתקשר למוקד 6509 יסבירו לך. התקשרתי יום ראשון ענו יום רביעי אבל הסבירו. בסדר. בביטוח לאומי אתה מתקשר, זה שוטף שלושים. בסדר? אבל עונים, בסוף עונים. יש אופציה לתקן את השידור, יש אופציה כזאת. נדבר על זה גם עם ה-126,יש אופציה לתקן. אוקי.

חובת הדיווח לקופות הגמל, הבאתי את הנושא הזה כי יש ים שאלות, מציפים אותי. אנשים לא הבינו, מעל 50 עובדים פתאום אומרים להם שכן חייבים. לא עשו הבחנה בין חוק שכבר חוקק כבר ב-2015 ותחולתו מ-פברואר 16, בסדר? זה חוק שירותים פיננסיים, תיקון לחוק שחייב כבר את ההפרדה הזאת בין סוכני הביטוח לבין גורם מתפעל, זה  תוקן, כבר יצאו חוזרים.

זה היה אמור להתחיל בפברואר 16, אז לא כולם שמו לב מבחינת היישום לעשות את זה במועד הנכון אבל מינואר 17 קופות הגמל כבר לא יכלו.

חבר'ה, קופות הגמל, אני מכיר מנכ"לים אישיים של קופות הגמל, הדבר הראשון שהם באים בבוקר, הם מקבלים עיצומים כספיים ממשרד האוצר. יש להם המון עיצומים כספיים שהם משלמים, לא שאני דואג להם זה לא ענייני, אבל הם חייבים לעבוד לפי החוק. השתנו חוקים, הם חייבים.

קופת גמל היום חבר'ה אינה יכולה על פי החוק לקבל מכם אקסל. היא לא יכולה לקבל דו"ח שיוצא מתוכנת השכר, היא לא יכולה לקבל אקסל וזה לא משנה כמה עובדים יש לכם. וזה לא קשור לכמות העובדים וזה לא קשור לקובץ האחיד שמינואר 18 כולם צריכים מעל חמישה עובדים לשדר.

אין קשר, אל תערבבו את שני הנושאים האלה ביחד. אלה נושאים שונים לחלוטין. למעשה, חברת הביטוח היום חייבת לקבל את נתוני הקופות גמל שלכם דרך גורם נוסף שנקרא "גורם מתפעל". אז בואו נעשה עכשיו אבחנה במושגים החדשים שאנחנו צריכים ללמוד אותם עם השנים.

ייקח לנו זמן, אנחנו נלמד אותם. בואו נעשה אבחנה על פי החוק בין המושגים כדי שתלמדו לעבוד בשפה נכונה עם אנשי הקשר שלכם כדי שתבינו את החוק ובואו נבין אחרי שנלמד את המושגים מה תפקידו של כל גורם כזה בכוח ומה תפקידכם מול הגורמים האלה. מה הסמכויות שלו ומה הסמכויות שלכם. אוקי?

אני בעצם בניתי פה שניים או שלושה שקפים, לא זוכר, שבעצם יעשו לכם סדר בכל הנושא הזה ולא שסוכן אחד יגיד לכם ככה וחברת הביטוח תגיד לכם ככה ופתאום חברה אחת כן מקבלת אקסל וראיתי שכן. ובואו נעשה סדר מה החוק אומר וזה יעבור איזושהי מהפכה העניין הזה אבל בסוף כולם יתיישרו על פי החוק כי אין ברירה. אוקי.

אז גוף מוסדי בהגדרה של חוק שירותים פיננסיים- קופות גמל, זה חוק יחסית חדש דרך אגב, זה מה שאתם הכרתם "חברת ביטוח". בסדר? זה המושג הישן. אין יותר מושג "חברות ביטוח" תשכחו מזה, קוראים לזה "גוף מוסדי".

גוף מוסדי זה בעצם הגוף שמנהל את הכספים המופקדים לצורך הביטוח הפנסיוני. כגון: דוגמאות, הרי אם אתם הולכים עכשיו לכלל, יש לכם מספר גופים מוסדיים בכלל. נכון? הרי מה זה המספר באוצר שנתנו לכם לכל קופה? זה גוף מוסדי בפני עצמו. אוקי? יכול להיות כלל פנסיה וגמל בע"מ, יש לה ח"פ, יש לה מספר באוצר, יש לה תיק ניכויים. ויכול להיות כלל- חברה לביטוח בע"מ, זה גוף מוסדי אחר.

זה שזה שייך לכלל זה לא מעניינכם מי מחזיק במניות של הגוף הזה. אבל זה גוף אחר. במגדל יש 5 או 6 קופות כאלה שונות. בהפניקס יש גם קופות בערך 7 קופות שונות. כלומר, אין יותר הפניקס- חברה לביטוח, נגמר. תוציאו מהראש הזה.

להפניקס יש: הפניקס פנסיה וגמל בע"מ, הפניקס חברה לביטוח. אוקי? כל אחד עם השם שלו, כמובן הוא שונה. אם תיכנסו למספר באוצר תראו שהשמות שונים. יש את זה באתר אגף ביטוח ושוק ההון דרך אגב את כל המספרי אוצר של כל הקופות שאושרו במדינת ישראל לנהל לכם את הפנסיה.

אז גוף מוסדי זה חברות המנהלות קופות גמל, חברות המנהלות קרנות פנסיה, חברות ביטוח שעורכות ביטוחי מנהלים, כל זה נקרא "גוף מוסדי".

המבוטחים בביטוח פנסיוני מפקידים את הכספים אצל אותם גופים מוסדיים ואלה אחראים על השקעת הכספים וניהולם באפיקי השקעה שקבע האוצר בדרך כלל בהתאם לגיל.

דיברנו על זה דרך אגב בדצמבר, הבאתי לכם שקף שהקופה צריכה להתאים את ההשקעה, את מסלול ההשקעה בהתאם לגיל אלא אם אתה כחוסך רוצה משהו אחר. זה מותר לך לשנות את המסלולים, אבל המסלולים נקבעו על ידי משרד האוצר. הגופים המוסדיים הם אחראיים לשלם את הפנסיה החודשית לעובד שמגיע לגיל הפרישה כמובן או ליקיריהם במקרה של מוות.

הגופים המוסדיים רשאים לגבות דמי ניהול שגם זה נקבע בחוק בתמורה לשירות שהם נותנים. והגופים המוסדיים נמצאים תחת פיקוח רשות שוק ההון והביטוח שבמשרד האוצר. זו הרשות שמטפלת.

אם יש לכם תלונות על גוף מוסדי, אתם מפנים את התלונה לרשות הזאת. בסדר? אז זה נקרא היום "גוף מוסדי". אין היום את המושג "חברת ביטוח". שנלמד לעבוד בשפה נכונה.

דבר נוסף: יש גורם מתפעל. מה זה גורם מתפעל בעצם? גורם מתפעל תפקידו הוא לקחת את הכספים מאותו מעסיק שרוצה להעביר לאותו גוף מוסדי, לקחת את אותם כספים ולנתב אותם בין אותם קופות- גופים מוסדיים ספציפיים שאליו הקופה שייכת לעובד.

כן, העובד שייך לאיזשהו גוף מסוים, לשמה הוא צריך לדאוג שהכסף יעבור. הוא צריך לעשות בקרה, אותו גוף מתפעל שאכן הכסף נכנס למקום הנכון, לאותה קופה שהעובד שייך אליה, ולבדוק שגם הכספים מנותבים נכון בין האפיקים השונים. כלומר, אם בתוך הקרן פנסיה יש 6% הפקדה אבל חלק מזה מופנה לטובת ביטוח תאונות אישיות/ אובדן כושר עבודה או ביטוחים נוספים שרכש אותו חוסך, הוא צריך לוודא שאכן ההפניה היא נמצאת נכון בהתאם לפוליסה שנרשמה עם העובד.

מה זה הרשאת מעסיק? הרשאת מעסיק זה הרשאה שנותן מעסיק לגורם המתפעל לביצוע פעולות במוצר הפנסיוני בתכניות פיתוח שלו או של עובדיו. כלומר, זה מעין טופס ייצוג נקרא לזה. כמו שמייצג מקבל, רואה חשבון חתימת ייפוי כוח לייצג X מול רשויות המס, ככה הגורם המתפעל מקבל הרשאה מאותו מעסיק לטפל בשמו מול אותו גוף מוסדי בנושא של העברת הכספים, בדיקה וכולי.

אוקי? כמובן שמעסיק לא חייב לתת הרשאה לגורם מתפעל, מעסיק יכול לעשות הכל לבד, אוקי? אני רוצה לראות אתכם עכשיו שיש לכם 12 סוגי קופות באוצר ואתם בעצמכם מתפעלים את זה מול המוקדים העסקיים של חברות הביטוח שקיבלו מקום אחרון במתן שירות בשנה שעברה. הם אפילו עברו את הוט, אוקי? הנצחית.

אמיתי, תקראו. חברות ביטוח נמצאים במדד השירות האחרון במדינת ישראל. אז בעצם אתם רוצים אישור שנתי, אתם רוצים אישור לטופס 161, אתם יכולים להתקשר. יש לכל גורם פנסיוני כזה מוקד למעסיקים, תיכנסו באתר אינטרנט כוכבית משהו שזה כולם ותנסו לחייג למוקד ואז תתחילו לעשות סבב עד שתגיעו למחלקה או לאזור או לעובד שמטפל בקופה שלכם ותנסו אחר כך לעשות את הקשר.

אפשר לעשות את זה, זה לא יעלה לכם כסף כי אתם אין לכם גורם מתפעל באמצע, אין לכם מתווך. ואז אתם יכולים לעשות את זה לבד ותחסכו עשרות שקלים למעסיקים, רק תבזבזו את זמנכם בעניין הזה, תראו מה שווה, מה הכדאיות של העניין הזה. בסדר? תעשו ניסיון, אני עשיתי ניסיון.

אני החלטתי שאני אישית חייב גורם מתפעל, לא יכול לעבוד מול חברת הביטוח ישירות, בעייתי מאד. אלא אם הם ישתפרו בשירות. מוצר פנסיוני, מוצר כהגדרתו בסעיף 1 לחוק הייעוץ הפנסיוני ותכנית ביטוח.

כל מוצר פנסיוני שיכול להיות, קרן פנסיה למיניהם וכמובן משולבות עם ביטוחים אלמנטריים בתוך הביטוח תאונות, ביטוח היכר מוות וכולי. בסדר? משולב בתוך ההפקדה. תכנית ביטוח, תכנית ביטוח שאינה כלולה במוצר הפנסיוני, היא באה או בתוספת או בתוך האחוז שאנחנו מפרישים ואינה נמכרת אגב אותו מוצר. לדוגמא: אובדן כושר עבודה, מוות, נכות וכולי. בסדר? זה ההגדרות לפי החוק. אוקי?

עכשיו, מה אומר החוק. מה השתנה בעצם מ-1 לפברואר 16 ויצא חוזר גם של המפקחת על שוק ההון והביטוח, גברת מאד מכובדת שהוציאה חוזר הבהרה לנושא הזה. בעצם תזכרו, כל המהפך התחיל כבר ב-1 לפברואר 16. אם אתם חשים אותו השנה זה באיחור. זה היה כבר צריך להתחיל קודם.

אז גוף מוסדי יאפשר למעסיק לבצע את הפעולות הבאות בלבד: גוף מוסדי תזכרו, זה אותה קופה שאנחנו מפקידים אליה, כן? מה הוא יכול לעשות? צירוף עובד לקרן ברירת מחדל לפי סעיף 20ב' לחוק הפיקוח. קרנות ברירות מחדל דיברתי עליהם בהרצאה הקודמת, מי שלא היה אז אני אזכיר. קופות ברירות מחדל יש לנו שתיים במדינת ישראל שנבחרו אלדמן אלדובי ודש, אלה שתי הקופות שנבחרו עם דמי ניהול מאד נמוכים 0.0, כמעט אין דמי ניהול נקרא לזה. אוקי? אבל אם תקחו את ההרצאה הקודמת שלי ביוטיוב שעוקץ מפרסמת אז אתם תראו שמה את היתרונות והחסרונות של הקופות האלה, מניתי אותם.

לדעתי זה אי אפשר לדעת מה ילד יום עם הקופות האלה, אבל לדעתי יש לזה יתרונות וחסרונות, אז זה לקרנות ברירות המחדל. מה עוד גוף מוסדי יכול לאפשר למעסיק לעשות? לצרף עובדים לתכניות הביטוח השונות, קבלת מידע לצורך הפקדת הכספים. כל האישורים שאנחנו צריכים לקבל, השנתיים, הרבעוניים בעד כל עובד.

עובד גם כן צריך לקבל את האישורים בעצמו. הפקדת כספים והעברת מידע לפי תקנות 3 ו-4 לתקנות הפיקוח על שירותים. כלומר, התקנה הזאת מחייבת את חברות הביטוח בכל עת ברגע שנכנס עובד עם תכנית ביטוח, לפרט את כל השם שלו, תעודת זהות, תאריך לידה, כל הפרטים. איזה תכנית הוא קיבל, מהם ההפרשות, לאן הם מנותבות, לתכנית ביטוח מסוימת, לפנסיה, לאן הכסף הולך. וכמובן הוא צריך לקבל אישור רבעוני על הפקדות המעסיק והאישור השנתי שאתם מכירים אותו. כל זה התקנות מחייבות את חברות הביטוח לעשות. זה 3 ו-4. וקבלת משוב מהגוף המוסדי לצורך ביצוע בקרות על נתוני הקליטה האישיים של העובד.

שאלה מהקהל: המעסיק, למה הוא לא מקבל את כל האישורים האלה גם?

הוא מקבל אישור שנתי. אישור, כן. מעסיק מקבל אישור שנתי. הוא חייב לקבל אישור שנתי מידי שנה כמה הופקד עבור כל עובד.

שאלה מהקהל: (לא ברור)?

באפריל- מאי בערך הם מוציאים את האישורים. אמורים לקבל עד 31 במרץ של השנה הקודמת. בדרך כלל זה עד מרץ אבל לפעמים חג הפסח נופל מיד בתחילה אז לא מספיקים אז באפריל- מאי מקבלים אישורים שנתיים. זה חובה, אין דבר כזה. גם עובדים צריכים לקבל אישורים רבעוניים. זה חלק.

שאלה מהקהל: אם אני מבקשת מהגוף המתפעל שישלח לי.

הוא אמור לתת לך את זה.

שאלה מהקהל: הוא יכול לבקש?

כן. אחרי שחתמת לו על הרשאות, כן.

מה עוד גוף מוסדי יכול לאפשר למעסיק לבצע? קבלת משוב על מימוש הנחות בדמי ניהול, רכישת תכנית ביטוח שניתנה לעובד, קבלת חיווי למעסיק לעניין עמידה או אי עמידה בשכר לאובדן כושר עבודה בהתאם לאישור הכללי.

זאת אומרת, חברת הביטוח אמורה להוציא לי הודעה שאני צריך לעמוד בסעיף 14 כי הפוליסה של העובד התחילה עם סעיף 14 ולעבוד לפי הכלל הזה, וגם אובדן כושר עבודה צריך להיות כפוף לעניין הזה, לאחוזים שנקבעו.

דיברנו על זה גם בהרצאה קודמת, עשיתי לכם סדר עם תיקון 12, תיקון 16 וראינו שכולם צריכים להתממשק עכשיו על אחוזים אחידים. אין יותר ביטוח מנהלים זה, הכל צריך להיות אחיד מבחינת האחוזים לפי צו ההרחבה הפנסיוני האחרון.

מי שיש לו קרן פנסיה לא חייב בטח אובדן כושר עבודה, דיברנו על זה. רק מי שיש לו ביטוח מנהלים חייב לבטח אובדן כושר עבודה ברמת האחוזים שנקבעו בצו האחרון שזה כבר הגענו ל-6.5, נכון? אז זה האחוז שכולל בתוכו אובדן כושר עבודה אם זה ביטוח מנהלים. בקרן פנסיה אין חובה לעשות את זה. אפשר להגיע עד 7.5%. מי שרוצה להפקיד יותר לעובד, הוא יכול להגיע עד 7.5% כולל אובדן כושר עבודה. אז קבלת יתרות פיצויים של המעסיק, אוקי? זה גם אפשר מול חברת הביטוח ואם יש ביטוח חיים קבוצתי, יש חוזר בעניין הזה, לא ניכנס לזה.

כלומר, אלה נתונים שהגוף המוסדי חייב לספק למעסיק לפי החוק אם אני כמובן מתממשק מולו ועובד מולו, הוא יתן לי את הנתונים. אם אני שם גורם מתפעל בדרך, הנתונים האלה צריכים להגיע דרך הגורם המתפעל. עכשיו, מה ההנחיות לגבי ההרשאה שאני נותן לגורם המתפעל שהוציאה המפקחת שבעצם אומרת את הדבר הבא: מה התפקיד של הגורם המתפעל, מה הוא צריך לעשות בשבילכם, אוקי? ומה מותר לו לעשות ומה אתה יכול לדרוש ממנו והוא לא יגיד לך אותו גורם מתפעל: "לא, את זה אני לא יכול לעשות". זה שתדעו. אוקי?

אז גוף מוסדי, כל גוף מוסדי חייב לכבד הרשאת מעסיק לביצוע הפעולות האלה שראינו בשקפים הקודמים. הכל אפשר לעשות באמצעות מתן הרשאה לגורם המתפעל. מה חייבת להיות בהרשאה? כמובן פרטי המעסיק, מורשה חתימה באישור עו"ד רואה חשבון מורשה חתימה מטעם התאגיד לגורם המתפעל. פרטי העובדים, אוקי?

אם אני נותן הרשאה לכל העובדים אני לא צריך לפרט. אבל יכול להיות שתדעו שהמחוקק מאפשר לקחת מספר גורמים מתפעלים. כלומר, אני יכול להחליט שגורם מתפעל א' יעבוד עם כל הקופות שיש לי בכלל וגורם מתפעל ב' יעבוד עם הקופות שיש לי במגדל. בסדר?

אני לא חייב לעבוד עם גורם מתפעל אחד, אני יכול לעבוד עם כמה. אם אני עובד עם כמה אני צריך לציין את העובדים שאותם, שלגביהם נתתי הרשאה לגורם המתפעל. אוקי? ואם אני נתתי לגורם מתפעל אחד את כל העובדים, אז פה אני אומר "כל העובדים" אני לא נותן לו פרטים. כל מי שאצלי במערכת, הוא אמור לטפל בהם. בסדר?

כמובן שאני יכול להגביל את הגורם המתפעל בהרשאות. אני יכול להגיד לו: "לא, את זה אל תעשה, את זה כן תעשה". אם יש לי גורם מתפעל ואני משלם לו כסף, אין מטרה. אני רוצה שהוא יעשה לי את הכל, בשביל זה הוא מקבל כסף. אבל יש אופציה לצמצם לו את התפקידים. בסדר? גוף מוסדי יכול, חייב לקבל את ההרשאה הזאת ולטפל בכל מה שהגוף המתפעל עושה בשבילכם. וברגע שהחלטתם שאתם לא עובדים עם גוף מתפעל, המחוקק קבע X ימים שאתם נותנים ביטול הרשאה לגורם המתפעל לחברת הביטוח. יש טופס כזה, זה נקרא "ביטול הרשאה".

לכל חברת ביטוח, לכל גוף מוסדי יש את זה. ואתם יכולים לבטל את ההרשאה ומאותו רגע ואילך הגורם המתפעל, אסור לו לתפעל את הקופות שלכם. אתם יכולים לתת את זה לגורם מתפעל אחר. מותר לכם להעביר בין גורמים מתפעלים, מותר לכם לקחת את זה על עצמכם, מה שאתם רוצים.

הלאה, אמרנו שתחילת השינויים מ-1 לפברואר 16, בסדר? אבל בעצם כל הסיפור התחיל ב-1 לינואר 17. אני מדגיש שאין קשר בין ההוראה לגבי הקובץ האחיד שחובתכם למי שיש פחות, בין 6 עובדים לחמישים, מ-1 לינואר 2018 כבר חובה לשדר קובץ אחיד. מי שמעל 50 עובדים כבר עושה את זה ומאה זה כבר היה שנה לפני כך שהקובץ האחיד נכנס לתוקף ב-1 לינואר 18 וזה הוראה נוספת.

בינתיים המחוקק אמר עד 5 עובדים אין צורך לשדר בקובץ אחיד, אבל עדיין אני צריך את הגורם המתפעל, זה לא קשור. בסדר? מה האופציות שעומדות למעסיק בכל הנושא הזה של החוק החדש?

האופציות שעומדות אמרנו: פניה ישירה למוקד השירות של חברת הביטוח, זה לא עולה כסף. לקבל שירות דרך המסלקה הפנסיונית שלפני כחודשיים פתחו את האופציה הזאת במשרד האוצר.

המסלקה הפנסיונית היא מעין גורם מתפעל חלקית אני קורא לו, למה? אתה יכול להעביר רק את הכספים דרכו אבל אתה לא יכול לקבל פידבקים על טעויות, לא ריקושטים, לא כלום. אתה לא יכול לקבל אישורים דרך המסלקה הפנסיונית. יש איזה מגבלה, בוא נגיד שזה מעין מס"ב כזה אבל זה לא גורם מתפעל. אוקי? זה מוגבל.

מתפעל פנסיוני כמובן כרוך בתשלום. לקחת גורם מתפעל, אנשים לא יעשו לכם את זה בחינם. בשוק המחירים נעים שמעתי כבר מ-15 אולי 14 שקלים כבר שמעתי ועד 45 שקל כבר שמעתי לתלוש, בסדר? הממוצע זה באזור 20-25 שקלים, רובם מתממשקים על הסכום הזה.

תזכרו שככל שאתם מורידים את הסכום או מקבלים הנחה משמעותית פר תלוש לגורם מתפעל, כך תזכרו שהשירות שלכם עלול להיפגע כי יש פה עבודה לגורם מתפעל לעשות את הסיפור הזה, לא יתכן שהוא יעשה לכם את זה בחמישה שקלים.

כלומר, אם יש איזה גורם מתפעל שאומר לכם: "אצלי זה 5 שקלים לתלוש" תזהרו מהגורם הזה, יהיה לו מאד קשה, לא תזהרו. יכול להיות שהוא יתפקד אבל זה לזמן מוגבל. אי אפשר לתת שירות כזה בכזה מחיר זול לתלוש. יש פה הרבה עבודה ובטח ובטח כשאתה עובד מול חברות ביטוח ששמה זה לא פשוט, אוקי? יש אופציה, המחוקק נתן אופציה גם לעבור דרך סוכן ביטוח בתנאים מסוימים אבל אני לא רוצה לדבר עליה כי התנאי שהמחוקק נתן לעבוד דרך סוכן הביטוח הוא תנאי שאף סוכן ביטוח לא יהיה מוכן לקבל אותו אז אני מוריד את זה מהפרק אבל יש אופציה כזו, רק שתדעו כי אם סוכן ביטוח אומר: "תעבירו את זה דרכי" אז סבבה, יש את האופציה הזאת. היא לא ישימה בשטח לטעמי ולכן לא יבחרו אותה. בסדר? היא רשומה לכם בסעיף 4. אוקי, שאלות עד לכאן.

שאלה מהקהל: כרגע אין (לא ברור).

אין גורם מתפעל.

שאלה מהקהל: (לא ברור) סוכן ביטוח?

אין קשר לסוכן ביטוח. אם יש סוכני ביטוח שמוכנים עדיין לקבל את זה בשיטה הישנה, הם עוברים על החוק, אוקי? סוכן ביטוח שאומר לכם: "תמשיכו אותו דבר" הוא עובר על החוק במודע. אוקי? כל סוכני הביטוח יודעים שהחל מ-1 לפברואר 16 לא ניתן להעביר כספים דרך סוכן הביטוח. המטרה של המחוקק היתה לעשות הפרדה בין זה שמטפל בביטוחים הפנסיוניים שלכם לבין זה שמתפעל את הקופה בשוטף. כי היה פה ניגוד עניינים, אוקי? זה הרעיון של המחוקק.

אז יש הפרדה היום וחייבת להיות הפרדה. אם הסוכן ממשיך לעשות את זה, אז הוא עושה את זה לא חוקי. כל סוכן ביטוח שפונה ואומר לך: "תשמעו, אני לא יכול יותר לקחת את הכסף מכם, אתם חייבים לעבוד דרך גורם מתפעל". הוא לא משקר, הוא אומר לכם את האמת. זו האמת, הוא לא יכול יותר. אוקי? נכון שיש סוכני ביטוח שהתחבאו דרך גורמים מתפעלים כאלה או אחרים, דרך חברות שהם עובדים איתם או דרך, עשו איזשהו קונסטלציות כאלה, סבבה. כל עוד זה גורם אחר אז בסדר, אבל סוכן ביטוח היום לא יכול לקחת ולהמשיך לעבוד כמו שהוא עבד בשנים קודמות. אין מה לעשות.

שאלה מהקהל: (לא ברור) אם גורם מתפעל אני יכול לעשות את העבודה כחשב מול חברות הביטוח, אז אני עכשיו עובד שישה חודשים קשה ואחר כך (לא ברור)?

תנסה.

שאלה מהקהל: אני שואל.

תנסה, בהצלחה. הוא שאל אם אני יכול לעבוד מול חברות הביטוח כרגיל ובלי גורם מתפעל בעצם.

שאלה מהקהל: בלי גורם מתפעל שהוא מעביר את זה למעשה.

אז אם יש לך גורם מתפעל אז אתה משלם כסף.

שאלה מהקהל: (לא ברור) ישנו את ה(לא ברור) מול חברות הביטוח.

מה אכפת לך, הוא אומר לך: "עולה לך לתלוש 25 שקלים, זה מה שאני נותן לך. אתה רוצה להוריד לי תפקידים, אני לא מוריד לך את המחיר". זה מה שיקרה. גורם לא יתחיל להתעסק עכשיו: הורדת לו תפקיד אחד. אל תביא לי אישור 161 אז זה יעלה לך 5 שקלים פחות. לא, לא יתעסקו עם זה.

שאלה מהקהל: אם יש (לא ברור) עובד חדש?

תלוי עם מי את עובדת. אם את עובדת בשיטה של מול חברות הביטוח, קלטת עובד חדש, את צריכה להתמודד מולם. לשלוח את הפוליסה, להחתים את העובד על הניירות.

שאלה מהקהל: לא, יש עובד שהוא חייב לפנות למסלקה לקבלת (לא ברור).

הוא צריך לפנות לגוף המוסדי, אוקי? ישירות לגוף במוסדי שאליו הפוליסה שייכת. אם עובד בא אליך עם פוליסה קיימת אז את חייבת לפתוח לו את ההפרשות הפנסיוניות לפוליסה הקיימת. הפוליסה הקיימת היא עכשיו יכולה להיות מצורפת לגוף המתפעל שלך.

כלומר, את פונה לגוף המתפעל שלך ואת אומרת: "עכשיו יש לי בהראל קופה באוצר 115 עובד בשם שלמה בוזגלו". אז עכשיו הוא יחתים אותך על ההרשאה. אם כתבת "כל העובדים" אז לא, אבל אם לא אז הוא יחתים אותך על הרשאה נוספת לטובת הגוף המוסדי החדש הזה, ואז הוא מתפעל לך גם את העובד הזה. בסדר? רוב הגורמים המתפעלים עובדים עם כל חברות הביטוח, אחרת הם יצאו מהשוק. אם יבוא מישהו עם חברת ביטוח שהוא לא מתפעל, אז מה הוא יעשה? כן, שאלה רגע.

שאלה מהקהל: גורם מתפעל מקבל אישור ייצוג?

בטח. גורם מתפעל מקבל אישור. אתה לא מעניין אותך. הוא אומר לך: "אני גורם מתפעל, יש לי אישור" אתה יכול לבקש את האישור, ממשרד האוצר, אגף שוק ההון והביטוח. את לא צריכה לפנות, הוא יביא לך את האישור. אני לא מאמין שמישהו יגיד: "אני גורם מתפעל" בלי שהוא יקבל אישור. הוא קיבל אישור, כי אז הוא יודע להתממשק מול חברות הביטוח.

שאלה מהקהל: אם אני (לא ברור)?

לא מספיק. עשית העברה בנקאית לכלל פנסיה, אוקי? עכשיו כלל פנסיה יש להם כסף שם 18,000 שקל שוכבים, צריכים להעביר אותם לקופות של העובדים. איך תעשי את זה? אין עם הסוכן, זהו.

שאלה מהקהל: גם עכשיו אי אפשר לעשות?

לא. חייב גורם מתפעל בתווך. לא לבלבל, זה הקובץ האחיד. אין קשר בין קובץ אחיד לבין גורם מתפעל. זה שני דברים שונים. מה שאני מדבר התחיל ב-1 לפברואר 16, הנושא של הפרדת הסוכן מהגורם שמתפעל את הקופות, זה התחיל מזמן, לא קשור למספר העובדים. אמרתי שישנם עדיין חברות ביטוח וסוכנים שלא התממשקו עם החוק החדש והם ממשיכים לעשות בניגוד לחוק את מה שהיה קודם, אבל הם פועלים בניגוד לחוק, זה כבר קיים.

שאלה מהקהל: (לא ברור)?

כן. אלא אם הסוכן יגיד לך: "אני עובד עם גורם מתפעל X ובגלל שאת לקוחה שלי שנים ואני לא רוצה שתתנתקי, אני נותן לך מחיר מיוחד, 10 שקלים לתלוש במקום זה". עכשיו, אם את יודעת שהקשר שלך עם הסוכן הוא טוב והוא נותן לך שירות וגם המחיר טוב, אז עדיף לך להישאר עם הגורם המתפעל של אותו סוכן, אבל הוא לא יגיד לך את השם שלו, הוא יגיד לך "עכשיו קוראים לי חיים בוזגלו תפעול בע"מ" זה החברה שלי, היא גורם מתפעל, ולי יש סוכנות שקוראים לה "חיים בוזגלו", אין קשר.

שאלה מהקהל: (לא ברור)?

זה האופציה שאת יכולה להעביר דרך הסוכן את התפעול אבל זה צריך לחזור דרך הדמי ניהול שלך, אוקי? זה תנאי. הכסף שאת משלמת לסוכן הביטוח צריך להיות מזוכה דרך חברת הביטוח בדמי הניהול, זה התנאי בחוק הפיקוח לשירותים פיננסיים ובגלל זה יש בעייתיות עם המסלול הזה. 10.5 או 0.6% מהפרמיה, הגבוה מביניהם.

שאלה מהקהל: יש לי גורם מתפעל, מתעסק עם כל הנושא של (לא ברור) והכל אבל הסיכום שלי איתו זה לא כולל טופס 161 ו(לא ברור). במקרה כזה אני כן יכולה לפנות לסוכן של העובד שיוציא לי נתונים מחברת הביטוח?

ברור שאת יכולה. אם הוא עושה לך את זה בחינם אין בעיה, ואם קיבלת בגלל זה הנחה מהגורם המתפעל גם טוב. אם לא קיבלת הנחה, אז מה אכפת לך שהגורם המתפעל יעשה את זה?

תגובה מהקהל: הוא רוצה על זה עוד כסף.

אוקי, בסדר. אז קיבלת הנחה גם ב-ה' וגם ב-א'.

שאלה מהקהל: (לא ברור)?

העברת את הכסף לחברת הביטוח (לא ברור), לנתב את הכסף בין הקופות השונות של העובדים.

שאלה מהקהל: אם העובדים שלי באותה קופה כיחידה.

אז מה? מי אומר שהכסף הזה ילך לאותה קופה של אותו עובד. עשית העברה בנקאית לחברת הביטוח, יופי. את יודעת כמה מעסיקים אני מכיר שאחרי שנה וחצי פתאום קיבלו מהראל 70,000 שקל לבנק. מכירים את זה? יש לי המון מקרים כאלו.

קיבלו מהפניקס 40,000 לבנק. מתקשרים למוקד אחרי שבועיים משיגים אותם, אומרים להם: "מה זה 40,000?" אומרים: "זה החזרנו לך כסף שמלפני שנה וחצי הפקדת, לא ידענו לאן להעביר אותו, אז החזרנו לאותו חשבון. זו הסיבה של כל שינויי החקיקה חבר'ה. מעל שבעה מיליארד שקלים עדיין שוכבים בחברת הביטוח ללא מענה בחשבונות שגויים שזה אמור להיות מנותב לקופות של עובדים וזה שוכב אצלם בחשבונות שגויים, המפקחת על הביטוח נתנה הנחיה חד משמעית עד סוף השנה לכל חברות הביטוח להחזיר כספים שנמצאים אצלהם בחשבונות, לאותו חשבון שממנו העבירו את הכסף.

הם אמורים לעשות את זה, בסדר? להחזיר חזרה, לפחות זה יחזור. אבל המטרה של השינוי הזה היא שזה לא יקרה יותר, הקטע של כסף ששוכב סתם באיזשהו חשבון שגוי. שאלה אחרונה ואני ממשיך.

שאלה מהקהל: אם טעינו בשיעור ההפרשה?

רגע. כן.

שאלה מהקהל: אני רוצה לרגע רגע להבין, לא בשביל לחזור. יש לי כמה שאלות, אחד, (לא ברור) מעבירים. עכשיו אמרת: "תעשו הפרדה בין גורם מתפעל לבין הממשק (לא ברור).

נכון.

שאלה מהקהל: שני דברים שונים.

נכון.

שאלה מהקהל: עכשיו, בעצם אני לא מצליחה להבין למה (לא ברור).

בחוק.

שאלה מהקהל: שניה, תן לי לסיים.

לא, אני אענה לך, הבנתי. בחוק כתוב שהחל מחמישים עובדים, מ-6 עד 50 יתחילו בינואר 18 ואז אנשים אמרו: "אוקי, אז רק מינואר 18 יש לי חובה להעסיק גורם מתפעל". התשובה היא לא. הקשר של גורם מתפעל זה כבר התחיל מלפני שנה, וזה שאת צריכה קובץ אחיד עד חמישים עובדים זה יתחיל בינואר 18.

שאלה מהקהל: זה לא העניין שלנו. הקטע של קובץ אחיד (לא ברור) לא (לא ברור) אנחנו נותנים טיפול.

מי זה אנחנו? את מעבירה ישירות לחברת הביטוח?

שאלה מהקהל: חשבת השכר (לא ברור).

ואיך זה עובר לחברת הביטוח?

שאלה מהקהל: וזה עובר.

איך? לאן?

שאלה מהקהל: יש בתוכנות שכר שמשדרים.

לאן?

שאלה מהקהל: לאן משדרים?

כן.

שאלה מהקהל: משדרים את זה דרך ה(לא ברור).

לאן?

שאלה מהקהל: אני עונה, זה משודר למסלקה הפנסיונית.

סבבה.

שאלה מהקהל: שמפזרת את זה ליצרנים.

מצוין, עכשיו.

שאלה מהקהל: עכשיו אני שואלת, מה (לא ברור)?

נניח שהמסלקה הפנסיונית, נניח שיש עובד אחד מתוך כל העובדים שלך שהמסלקה הפנסיונית שידרה את זה למספר אוצר 116 במקום 117, הלך לקופה שונה ושתיהם זה קופות כלל. הלך לקופת כלל אבל זה קופות שונות. את יודעת איזה תביעה את חשופה? את יודעת לאיזה תביעה את חשופה? שבעוד כמה שנים כשהעובד יפרוש, הוא ילך למישהו מומחה בתחום הפנסיוני ויבדוק שבקופה האמיתית שהיית אמורה להפקיד כי שמה הקופה שלו נמצאת, הרווחים היו 20% יותר גבוהים מהקופה שאת הפקדת את הכסף, סתם דוגמא.

ואז נגרם לו נזק כי את הפקדת את הכסף בקופה עם מסלול השקעה שהוא לא בחר בו, הוא בחר בקופה אחרת. אין לך ריג'קט, במסלקה הפנסיונית שהכסף לא הגיע לקופה הנכונה. זה ההבדל בין גורם מתפעל למסלקה פנסיונית. הבנת? אין לך ריג'קט. גורם מתפעל יש לו ריג'קט. הוא מקבל מחברת הביטוח מייל חוזר בקובץ שאומר לו: הכסף של משה כהן הזה לא נכנס לקופה שיש לו פוליסה. לא נמצא באחוז הנכון, הוא בסעיף 14 ולא הפקדת את הסכומים הנכונים שלא מתאימים לאישור הכללי של סעיף 14, הוא מקבל ריג'קטים. ואת התגובות האלו הוא אמור להעביר לך כדי שתתקני. את זה לא תקבלי מהמסלקה הפנסיונית. בסדר? זה ההבדל.

שאלה מהקהל: אז למה כולם עובדים עם מסלקה פנסיונית?

כי את לא רוצה לשלם עמלות.

שאלה מהקהל: אז איך מתקנים את האחוזים אם (לא ברור)?

בעיה שלך, אין לך, את צריכה גורם מתפעל. אין לך ריג'קט. או שאת תלכי לחברת הביטוח כל פעם שאת מעבירה כסף, תחכי בתור, תמתיני לפקיד שמטפל ותגידי לו: "עכשיו עשיתי העברה, אני רוצה לראות שכל הכסף הופנה למקום הנכון". תעשי הכל לבד, אין בעיה, בהצלחה. בואו נמשיך הלאה. אמרתי רק מה האופציות הקיימות, כל אחד יבחר את הדרך לעצמו. ימים עוד יגידו איזה מסלול נכון ואיזה מסלול לא נכון. אנחנו רק התחלנו עם זה. אז אני לא עונה יותר על הנושא הזה. בואו נמשיך את הפרק הבא ואחרי זה נעשה הפסקה ונמשיך את החלק האחרון המעניין יותר.

קודם כל הנושא הראשון שאי אפשר לוותר עליו זה מיסוי יתרות חובה של בעלי מניות. מיסוי יתרות חובה, הרציתי על זה בדצמבר, אבל היו קצת שינויים וזה חובה לטפל בזה דחוף. אין כבר זמן שנותר הרבה לטפל במיסוי יתרות חובה, למה? כי יש מגבלת זמן לדיבידנד המותר.

מס הכנסה נשבר לו, אסור להגיד את המילה, מזה שאנשים בעלי מניות מושכים כסף מעבר למשכורת שהם מדווחים עליה והם חייבים כסף לחברה. מי שמטפל בחברות כמוני מעל 200 בערך, בא נאמר שסטטיסטית 70% מהלקוחות שלי נמצאים ביתרות חובה. בסדר? ואם אני אקח סטטיסטיקה כזאת אצל רואי חשבון אחרים, מן הסתם כנראה כולם נמצאים באזור הזה.

לפחות 50% מהלקוחות שנמצאים ביתרת חובה. זה היה מאד נוח לבעלי מניות לרשום משכורת של 10 ולמשוך 20, אוקי? ואז להישאר חייב לחברה. בסדר, אז היה בא הרואה חשבון בסוף שנה, מחייב בריבית רעיונית, ריבית רעיונית האחוז שלה השנה הוא 41%, עדיין זה יותר זול מהבנק, וזה משתלם מאד להיות חייב לחברה, ואחר כך אלוהים גדול, נראה איך נחזיר את הכסף. בסדר?

מס הכנסה כבר התלבש על העניין הזה כבר הרבה שנים הוא שם יד. היו פסקי דין על העניין הזה והחליטו שיתרת חובה כזאת לפחות תשלום מס דיבידנד ולפעמים גם משכורת ולא חסר בעניין הזה פסקי דין.

כרגע מס הכנסה רוצה, רצה והצליח להעביר את זה בחקיקה ולמעשה כל בעל מניות שמושך כסף ונמצא ביתרת חובה יש לו זמן שוטף שנה, כלומר, אם הוא חייב כסף ב-17, עד סוף 18 לסגור את היתרת חובה הזו. הוא יכול לסגור אותה באמצעות מס על דיבידנד, באמצעות משכורת, להחזיר את הכסף, כל האופציות עומדות בפניו. אבל הוא חייב לסגור את זה, אחרת יהיו סנקציות מאד כבדות, לא נדבר על זה כרגע. אוקי? מה עשו לגבי היתרות הישנות? מי שנמצא בחובה והחוק לא חל עליו כרגע, אז מה שעשו בעצם, מיסו את ה, יש חובה למסות את הכספים האלה עד סוף 2017 ולסגור אותם.

אבל כדי לא לתת נוק-אאוט לבעלי המניות אז החליטו על דיבידנד מוטב של 25% במקום 30% וזה נגמר ב-30 לספטמבר. 30 לספטמבר דרך אגב בלוח שנה זה יום כיפור, אבל זה נגמר ב-30 לספטמבר ובעצם תשלום המס על ספטמבר הוא ב-15 לאוקטובר על הדיבידנד אז למעשה המועד האחרון עם הדיבידנד המוטב הוא ב-15 לאוקטובר. הכל במסגרת החוק סעיף 3ט'1, זה הסעיף שנוסף. היה 3ט' עכשיו יש 3ט' (1).

שמה כל הסיפור הזה רשום ובעצם כדי גם למנוע כל מיני מצבים אחרים מתוחכמים של בעלי המניות, הכל נחשב למשיכה היום בכל צורה שהיא. כלומר, אם לקחת הלוואה פרטית, מה שעשינו בעבר, בק טו בק, לקחת הלוואה פרטית, שמת אותה בחברה וזה פיקדון בחברה והפיקדון שימש כערבות לטובת ההלוואה, זה גם נחשב למשיכה. שימו לב, לא רק משיכה בפועל היא משיכה. מספיק שיש לך עכשיו ניירות ערך בחברה לבעל המניות, זה בחברה, שוכב שם. ועכשיו הוא רוצה לקנות יאכטה. הולך לבנק לקבל הלוואה. אז הבנק אומר לו: "תביא בטחונות" אז הוא אומר: "תשעבדו את הניירות ערך בחברה לטובת ההלוואה של היאכטה".

השעבוד עצמו בלי שהוא משך את הכסף, הוא מהווה משיכה. אם הוא שעבד עכשיו חצי מיליון שקל מכספי החברה לטובת משהו פרטי, קנה אני לא יודע מה, אז השעבוד עצמו נחשב למשיכה. לא רק משיכה פיזית, אוקי? יש אנשים שקנו דרך חברות גם דירות מגורים, גם זה נחשב למשיכה, הם חייבים למכור את הבית עד דצמבר 18. כל מיני טרקטורונים, יאכטות, הכל נכנס להגדות משיכה.

כלומר, כל השימוש הפרטי בכספי תאגיד למטרות פרטיות, נחשב למשיכה. אוקי? אז לכן צריך להיזהר פה עם הנושא הזה ולא להתקדם עם דברים שבעבר יכולנו לעשות אותם, היום כבר לא ניתן לעשות אותם. עד 100,000 שקל פטרו את העניין מהחוק.

כלומר, אם מישהו משחק עד 100,000 שקל, אמרו: "נעזוב את זה, זה סכומים קטנים", מעל 100,000 שקל חייב במס והזמן הוא שוטף שנה ולא כמו שמצוין בשקף כי תיקנו את זה. זה שוטף שנה. הקטע של הדיבידנד המוטב, יצא חוזר של מס הכנסה לפני כחודש וחצי בעניין הזה, איך עושים את זה טכנית.

יש טפסים, טופס נוסף שנקרא 678ג' שבאמצעותו צריך לדווח והדיבידנד המוטב יש לו גם מגבלות. מה זאת אומרת מגבלות? לא רוצים שינצלו לרעה את הנושא הזה של הדיבידנד המוטב, את ה-25% ולכן המגבלה היא שאני צריך לעמוד בתנאי השכר בממוצע שעמדתי ב-15-16. כלומר, אם אני בעל מניות והיה לי ממוצע שכר 30,000 שקל ברוטו לחודש ב-15-16, עד סוף 19 אני חייב לעמוד בממוצע הזה. כי למה פחדו? פחדו שאנשים יקחו דיבידנד מ-25% ואז יורידו את השכר. והשכר המס השולי והביטוח הלאומי כמובן זה יותר. ולכן נתנו את המגבלה הזאת ובעל המניות חייב לחתום על התחייבות כזאת בטופס, כל פעם שמשודר הרואה חשבון צריך לדאוג להחתים אותו על זה. וכל פעם שהוא משדר דיבידנד ב-25% והטופס הזה חייב להגיע למס הכנסה כדי שיבדקו אותו.

אם בעתיד הוא לא יעמוד בהתחייבות הזאת, אז ה-25% ייפול והמס יהיה כמובן 30%. אי אפשר לקזז הפסדים מהדיבידנד המוטב, לא יחול מס יסף על הדיבידנד המוטב. אתם יודעים שיש מס יסף על דיבידנד רגיל, על המוטב הספציפי הזה לא יחול וזה לא עוד 2% כי אחרת מה עשינו? ה-25 יהיה 27. 28 נכון להיום כי ב-2017 מס יסף זה 3% ולא 2%. אז אמרו שעל הקטע הזה של הדיבידנד הספציפי הזה כדי לסגור את היתרות חובה, לא נטיל מס יסף.

גם אנשים שקנו דירות מגורים פרטיות דרך החברה והם בעצם גרים שם אז פטרו את זה ממס שבח, גם נתנו איזשהו מענק למי שימכור את הדירה, כל מיני סיפורים לא נכנס לזה. אז צריך להיפטר מהיתרות חובה האלה, צריך להיפטר מדירות שרשומות על שם החברה ולמעשה יש שימוש פרטי. אז כל הסיפור הזה הוא מחויב עד 30 לספטמבר.

עכשיו, אתם לא יכולים, מה שחשוב פה, גם אם יש פה מנהלי חשבונות וגם חשבי שכר, מה שחשוב זה לדעת את היתרת חובה הנכונה לסוף 16. כלומר, מי שעדיין לא סיים התאמות בנקים וזה בהנהלת חשבונות. לסיים, לראות את היתרה הנכונה או פלוס מינוס מה היתרה של בעל המניות ולהתחיל לשלם את הדיבידנד.

אי אפשר לבוא לבעל המניות ב-30 לספטמבר אם הוא חייב מיליון להגיד לו: "תביא 250,000 מזומן". זה יהיה כבד, צריך להיערך לזה ולהשתמש בזה. אנשים שיפספסו את התאריך יאלצו לשלם עד דצמבר 30 כי זה המס על הדיבידנד הנכון. ומדובר ביתרות חובה שימו לב שנוצרו מינואר 13 קדימה עד סוף 16, כל היתרות שנוצרו לפני יחול הדין הישן. דהיינו, מס הכנסה יכול לחייב בדיבידנד מה שהוא יחליט על פי שומות. אף על פי שהדברים האלה התיישנו אז היתרה היא מצטברת, זה יחול בעצם על הכל. בסדר? אז מאד חשוב להתעסק עם הנושא של יתרות החובה בצורה רצינית ולעמוד בתנאים שמס הכנסה קבע. שאלות רק על יתרות חובה שזה נושא חשוב, כן.

שאלה מהקהל: (לא ברור)?

שאלה מצוינת. אפשר למשוך אבל אתה חייב למשוך את הכסף, לא להישאר ביתרת זכות. כלומר, לא לייצר דיבידנד ולא למשוך. חובה למשוך.

שאלה מהקהל: השומות הסופיות (לא ברור)?

מי שהיו שומות לפני שהחוק נחקק, אז הוא התאפס עם זה.

שאלה מהקהל: זה היה קצת (לא ברור).

אני הייתי בהסכם כשהחוק עבר בוועדת הכספים בדצמבר ורצו למסות אותי בשלושים אחוז. אמרתי להם: אבל יש כרגע בוועדת הכספים דיונים, לפחות תורידו את זה ל-25%, מס הכנסה לא הסכים. לא יתקנו לך שומות אחורה. מה ששולם 30% הלך הכסף, לא יעזור. אין עוד שאלות? מצוין. אתם יודעים מה? נעשה עכשיו הפסקה ונמשיך.

שאלה מהקהל: (לא ברור)?

חייבת אותו בכרטיס. זה ברישיון הרכב. ברישיון הרכב זה על שמו, אז אתה משלם שווי.

שאלה מהקהל: אבל הרכב נשאר על החברה.

זה לא משיכה, זה אין בעיה.

אחרי הנושא של היתרות חובה שזה סיפור בפני עצמו שהשנה באמת צריך לתת על זה את הדעת ואני ממליץ למי שמתעסק עם הנושא הזה של יתרות חובה או שיש מנהלי חשבונות, פשוט להעביר לבעלי המניות. אם אתם לשכת שירות שנותנים אישורים, עובדים עם כמה חברות, להוציא איזשהו מכתב, איזשהו מסר לבעלי המניות לא לערב את המישור הפרטי עם המישור של החברה כי זה מתחיל להיות מסובך העניין הזה.

אין יותר, החברה זה חברה, בעל המניות זה בעל המניות, שימשוך כמה שצריך, תלוש בהתאם ונגמר הסיפור. או לחלק את זה בין דיבידנד למשכורת, יש תכנון מס שאפשר לעשות יפה. לחלק את המס ולקנות כסף נטו עד האזור של שלושים אחוז.

בערך הממוצע, המשכורת הממוצעת של בעל המניות הכדאית היא נעה באזור 25,000 שקלים ברוטו. מעבר לזה לא כדאי. אפשר כבר למשוך דיבידנד. יש לזה יתרונות- חסרונות. הבאתי בעבר הרצאה על הנושא הזה אבל בעיקרון צריך לתת את הדעת על משיכות ולא לזלזל בקטע הזה של משיכות מעבר לשכר. אוקי.

הנושא הבא שאני רוצה, אף על פי שאתם יודעים את זה, אבל להדגיש איזושהי נקודה לגבי טופסי 106. על פי החוק אתם חייבים למסור לעובד טופס 106 עד ה-31 במרץ, כלומר עד סוף החודש הזה, לגבי השנה הקודמת. אוקי? למרות שבפועל אין לעובד מה לעשות עם זה כרגע. שלא ילחיצו אתכם אותם עובדים שיגידו לכם: "מה עם ה-106? למה עוד לא קיבלתי?"

כי כל החברות האלה שמטפלות בהחזרי מס כבר מלחיצים את העובדים. בסדר? כאילו שיש להם אופציה לשדר. דווקא אלה שמגישים דו"חות בתחילת השנה, הטפסים הולכים לאיבוד. אין אופציה היום לשדר דו"חות עדיין אז אין מה לעשות עם ה-106, אוקי? האופציה תיפתח כנראה באזור סוף אפריל תחילת מאי. אוקי? גם ככה עכשיו יש שביתה ברשות המיסים אז אי אפשר לעשות כלום מאתמול. אז לכן אין מה למהר עם ה-106.

תעשו את הבדיקות הנדרשות ל-126 כי אם עשיתם טעויות תעשו דו"חות מתקנים. תסגרו,  תעשו התאמות עם ה-102 עד סוף החודש ואז תפיצו את ה-106 אחרי שבדקתם וסגרתם את כל הפינות. בסדר? אותו הנ"ל דרך אגב לעובד יומי שלעובד יומי צריך לתת טופס 114 אפשר או 106.

אם אין לכם טופס 114 ולא השתמשתם בו כל השנה, אז אפשר 106 גם לעובד יומי. גם הוא צריך לקבל את הטופס עד 31 במרץ. שימו לב אבל להערה שהוספתי ס"ק ג' זה נמצא בתקנה 13. אם למשל עכשיו עשיתם תלושים לחודש דצמבר ושכחתם לצרף משהו, שעות נוספות, בונוס, עמלת מכירות, וכבר המשכורת עברה לעובד ב-1-2 לחודש. היה מותר לכם, עכשיו זה כבר מאוחר אבל תדעו את זה לשנה הבאה, היה מותר לכם לשלם את ההפרש הזה ב, אם שילמתם משכורת עד 13 בינואר, לשייך אותו לשנה הקודמת. בסדר? ובעצם זה יכלל ב-106 של השנה הקודמת.

ניתן לעשות את זה כהפרש שכר וגם התחשבנות המס היא על השנה הקודמת. לא לשנה הבאה. נקודה נוספת שאני רוצה שתשימו לב, היא קשורה דווקא לדיני עבודה. קיבלתם הרצאה על דיני עבודה היום על חופשות משהו, נכון? אבל זה לא קשור. אני רוצה להסביר שאם יש עובד שהתחיל לעבוד אצלי ב-1 לדצמבר 2016, חובת ההפרשה לביטוח פנסיוני היא כבר ב-1 לינואר.

כי תזכרו את הסעיף הבא בצו הרחבה הפנסיוני שאומר שחובת ההפרשה היא שלושה חודשים אם יש קופה או סוף שנת המס המוקדם מביניהם. כלומר, אם עובד התחיל לעבוד בדצמבר, אני כבר צריך להתחיל להפקיד לו בינואר אם יש לו קופה ולא שלושה חודשים. אז מי שלא עשה את זה ויש לו עובדים שהתחילו לעבוד בנובמבר- דצמבר אז שיתחילו להפקיד לקופות מינואר כדי שלא יהיה איחור בעניין הזה. תזכרו שאיחורים של קופות גמל זה עיצומים כספיים לא קלים. אוקי.

נושא הבא, לפני כשבוע רשות המיסים פרסמה את המועדים להגשת 126 ו-856, אוקי? אני מקווה שבעתיד לא נצטרך להגיש את הטופס. אוקי? כי בעצם מה שאנחנו עושים היום, אנחנו משדרים, מקבלים פידבק מרשות המיסים במייל חוזר עם ברקוד את הטופס שהוא נקלט כהלכה, מחתימים ומגישים אותו, נכון? והקטע הזה של ההגשה הוא מעצבן, בסדר?

כרגע אין כוונה להוריד כי יש פה איזושהי בעיה משפטית שכאילו מאשרת את הטופס שהגשתם ושידרתם. הרי כבר שידרתם את הטופס, ברגע שאתם מגישים אותו לא עושים כלום במחשב של מס הכנסה חוץ מזה שרושמים שהטופס הוגש, אוקי? הנתונים כבר נמצאים בעצם השידור. אז כרגע כמו בכל שנה, את הטופס 126, 856 אתם צריכים להגיש עד ה-30 באפריל, זה מה שאומר החוק.

אבל כל שנה מאריכים את זה וגם השנה האריכו למאי. אבל שימו לב, אם אתם שידרתם וקיבלתם את הריקושט מרשות המיסים שהכל כהלכה עד 31 במאי, את הטופס ניתן להגיש עד אוקטובר, אוקי? אז לא צריך, אם יש טעויות אפשר להגיש אותו עד אוקטובר ולא יהיה עיצום כספי ויראו את הדו"ח כאילו הוא הוגש במועד, גם אם הגשת את הטופס פיזית ביוני- יולי- אוגוסט- אוקטובר.

אם איחרת בהגשת הדו"ח, לא הצלחת לשדר עד מאי, אוקי? התעכבת, טעית, הקובץ חזר לא עשית תיקונים, אז אפשר להגיש אותו עד 30 ליוני, זה המועד האחרון להגשה דרך אגב, אחר כך יש כבר עיצום כספי, אבל את הטופס הגשה צריך להגיש גם עד ה-30 ביוני. כלומר, אם הגשתי עד 30 ביוני וב-1 ליולי הלכתי והגשתי את הטופס, יש עיצום כספי, יראו את הדו"ח כאילו שלא הוגש במועד, בסדר? אז לכן חשוב להקפיד גם לשדר וגם להגיש במועדים שצריך. איך אפשר להגיש? אופציה ראשונה, בדואר, לא מומלצת. אופציה שניה, במשרדי השומה, מומלצת כי אתה מקבל חותמת "נתקבל". אוקי? שהגשת את הטופס.

אופציה שלישית, אולי אתם לא יודעים אבל אפשר לשלוח את זה במייל, זה מצוין עם אישור הגשה. בסדר? לא חייבים ללכת למס הכנסה. המייל שלהם זה [email protected], אפשר לשלוח את הטופס שקיבלתם אחרי שהחתמתם אותו ישירות למייל וזה עם אישור שנתקבל המייל, זה במקום הגשה ברשות המיסים, זה אופציה נוספת.

ואפשר לשלוח גם בפקס, יש לכם את המספר 02-5019418 ולקבל אישור הגשה. בסדר? מי שמסתבך עם השידור, לא יוצא לו טוב, לא מגיע, לא קיבל ריקושט, יכול לפנות למוקד שלהם בין השעות 8:30 עד 14:00. שימו לב, הם עובדים עד שתיים כשהם עובדים בין שביתה לשביתה. וזה גם אפשר לדו"חות מחליפים.

יש מקרים, אני כמייצג הרבה תיקים היו לנו מקרים ששידרנו ותיקנו, היינו צריכים לעשות תיקונים לשידור אחרי ששידרנו. אי אפשר לשדר הכל במאי אז מתחילים לשדר. ואז אם אני רוצה לעשות דו"ח מחליף אפשר לעשות את זה, זה עובד מהר. שמה דווקא עונים, יש לכם את המספר. הם מבטלים את השידור, זה מאפשר לכם לשדר שוב את הדו"ח הנכון המתוקן. בסדר? שידרתם במרץ, מצאתם טעות, תתקנו באפריל. עד מאי הכל אפשר לשחק עם זה, בסדר? אבל אחרי מאי זה רק יוני וזה החודש האחרון. הם לא יתנו ארכות נוספות בגלל מס הכנסה שלילי. אוקי?

כי תזכרו שמי שרוצה להגיש מענק, אין, אני צריך להתרגל, לא קוראים לזה יותר מס הכנסה שלילי, מענק עבודה. כבר שינו את השם כי זה לא נשמע טוב, "מס הכנסה שלילי" הרי מס הכנסה זה גוף חיובי, למה לקרוא לו שלילי? אז השם לא היה טוב אז קראו לזה "מענק עבודה", קוראים לזה "מענק עבודה" החל משנת המס הקודמת כבר, שינו את השם. בסדר?

אז בגלל שהם לא יכולים לקבל את הדו"חות של המענק עבודה בלי שה-126 יהיה אצלהם נתון במחשבים, אז הם לא יתנו ארכות נוספות כי אז אנשים לא יוכלו להגיש את הדו"חות אז לכן 30 ביוני יהיה המועד האחרון להגשת ה-126-856. אוקי?

אתם זוכרים, אני לא יודע אם אתם זוכרים אבל חלקכם עם שער לבן כמוני אז פעם היינו מגישים את זה ידני, סדין, אחרי זה עברנו לדיסקטים שאף פעם לא נקלטו, תקלות, לא הגיע, כן הגיע, נכון? ואז אחרי שנה וחצי היית מקבל קנס שלא הגשת ב-2010. אחרי שנתיים. ואז עוד פעם בלאגן. ואז כשהתחילו השידורים אמרנו: "עכשיו נשדר". עכשיו השידורים סידרו את העניין הזה פרפקט.

אני באמת אין לי טיפולי קנסות ב-126 חוץ מאחד ל- שלא משדר אבל בעיקרון באמת השידור הזה עשה סדר. אז לפעמים יש לנו הרגשה שמעמיסים עלינו עוד. הרי נהיינו שדרני רדיו, אנחנו כל היום רק משדרים, נכון? שלא יפרקו לנו את התאגיד בטעות. כל היום אנחנו משדרים. אז משדרים גם עכשיו את הקבצים האחידים, נכון? אז יש לנו הגשה שזה עבודה, זה מעמסה. קובץ אחיד, תקבל ניכוי, אבל חבר'ה עם הזמן הדברים האלה נראים שהם עוזרים לנו, הם לא באים נגדנו כי זה מונע תקלות. ה-126 השידור הוא מונע הרבה מאד תקלות שהיו בעבר עם הקליטה הידנית והדיסקט. מי שיודע, מכיר את זה, בסדר? אז זה השידור של ה-126.

תראו, התלבטתי אם להביא את הנושא הזה אבל הייתי חייב. יכול להיות שחלקכם זה לא יעניין אותו אבל לדעתי אתם צריכים לדעת אותו לפחות בשביל הידע. יצא חוזר של מס הכנסה מלפני כשבועיים וחצי, יותר סליחה, בנושא קופות מרכזיות לפיצויים.

אוקי? אם יש לכם קופות מרכזיות לפיצויים הנושא הזה חייב לעניין אתכם. המדינה רוצה למחוק את הקופות האלו, לא רוצה שיישאר יותר כסף, זה המגמה. בסדר? ואם אתם לא תעשו כלום, הכסף בדצמבר 18 עובר אוטומטית מהקופה המרכזית לפיצויים בניכוי מס 40% לתכנית חיסכון להשקעה סתם ככסף עומד שהריבית והרווחים יצברו מס. וזה יעבור עם 40% מס במקור.

כלומר, זה הופך להיות להכנסה חייבת, אוטומטית החברות שמנהלות קופות מרכזיות לפיצויים קיבלו הנחיה בחוק, זה כבר בחוק, לעשות את זה. כלומר, צריך להתייחס לקופות המרכזיות לפיצויים ועכשיו אני הולך להסביר לכם מה אתם צריכים לעשות במידה והצטבר לכם כסף בקופה מרכזית שעדיין לא מומש, ששוכב בקופות, בסדר? עכשיו, קודם כל ניתן רקע, קופות מרכזיות לפיצויים בעצם נסתיימו בדצמבר 07, אוקי? למעשה הם נסתיימו בדצמבר 07 כאשר מ-1 לינואר 2008 הקופות של השכירים הפכו להיות קצבתיות ובין היתר הם הפכו להיות גם אישיות.

כלומר, היתה חובה להפקיד בקופה אישית. אבל נתנו הוראות מעבר שבעצם החילו אותם עד סוף 2011 ומ-1 לינואר 2012 כבר לא ניתן היה להפקיד יותר לקופה המרכזית לפיצויים. המועד האחרון היה דצמבר 11. אוקי? היו הוראות מעבר.

אבל למעשה, הקופות נסתיימו בדצמבר 07. אז קודם כל נלמד הגדרות חדשות של החוזר שבעצם לפי ההגדרות נבין מה אפשר עוד להשאיר בקופה, אבל הכל צריך להיות כרוך עם אישורים. אז מה יכול להישאר בקופה? אם יש לי עובדים עד דצמבר 2007 שעבדו, כלומר, הם עובדים היום והם עבדו אצלי עד דצמבר 2007 ויש עובד כזה למשל שיש לי תביעה בבית דין לעבודה שנדונה על העובד הזה, שמגיע לו פיצויי פיטורים, אז הכסף הזה, עם אישור של יועץ משפטי, אני מייעד אותו לטובת התביעה.

כלומר, אם יש לי תביעת פיצויים לעובדים וותיקים לפני דצמבר 07 ובתביעה יש 50,000 שקל, אני מקבל אישור מהעו"ד שלי שמטפל בתביעה שיש תביעה על 50,000, זה נקרא סכום במחלוקת, זה יכול להישאר בקופה. זה מיועד לתביעה. כאשר תסתיים התביעה, אני אשלם משם או לא אשלם, זה נראה בהמשך. דבר נוסף, אם הפקדתי בקופה מרכזית לפיצויים עם עובדים שיש לי וותק של 2007 ובעצם חלק מהכספים הפרשתי שם, כל שנה זה הוכר לי כהוצאה, אז שמרתי לי כסף. אחרי זה עשיתי קופה אישית אבל חלק מהכסף שוכב שם,  צריך להביא אישור מרואה חשבון או עו"ד על יתרת החבות של הפיצויים לדצמבר 07 ששוכבת בקופה, אוקי? שהיא שמורה לעניין הזה. במיוחד מדובר לבעלי שליטה, אוקי? לעניין של בעלי שליטה למשל, אם יש לי חלק, זה בעלי שליטה הרי תמיד הפקידו לקופה המרכזית לפיצויים לגביהם, שמרו את הכסף שם.

אז אם יש לי בעלי שליטה, הסכום שאפשר לייעד אותו לעניין הזה הוא עד התקרה של סעיף 32.9 תקרת ההפרשה לפיצויים. שזה 12,230 כפול הוותק של אותו בעל שליטה עד 2007, זה אפשר לשמור בקופה הזאת.

בעצם יש לנו שני דברים שאנחנו יכולים לשמור. את הסכום הזה במחלוקת שיש לגביו תביעה משפטית והמספר השני שנקרא "חבות לעובדי 2007". אלה שני המספרים היחידים שאני יכול לשמור בקופה. עכשיו מה קורה הלאה? אם יש לי עודף, אוקי? נגיד הגעתי למסקנה שהחבות של העובדים של 2007 היא 20,000 שקל אבל בקופה יש 30,000 שקל בקופה המרכזית. אם יש לי עודף, עד תוספת של 10%, כלומר, אם יש לי חבות 20,000 ועוד 2,000, 22,000 אפשר להשאיר בקופה. אבל יש לי בקופה 30,000, בקופה המרכזית, העודף הזה, זו הנקודה החשובה, חייב להתחיל לחלק אותו בשנת 2017 לקופות האישיות של העובדים שעובדים עדיין אצלי.

כלומר, אני יכול לקחת את העודף הזה ולהודיע לחברת הביטוח: "תעבירי עכשיו למשה, לחיים, לזה את הכספים, עודפים, לטובת ההפרשה לפיצויים". אותם שישה אחוז שאני חייב לפי צו הרחבה פנסיוני במקום להפקיד אותם פיזית בשיק ולהעביר לחברת הביטוח, זה יוצר עוד בעיה עם הקובץ האחיד, עזבו עכשיו, זה עוד בעיה איך עושים את זה.

אני רוצה להעביר את הכסף מהקופה המרכזית לעובדים. אם אני לא יעשה את זה... כל מה שאתה צריך להפקיד כל חודש, אם אני לא אעשה את זה, מס הכנסה בחוזר כתב: ההוצאה, אם יש לך עודף ולא עשית את הפעולה הזאת. הוצאת הפיצויים לגבי כל חודש שאתה מפקיד, לא תותר לך בשנת 2017.

הוצאות הפיצויים לא יותרו לך בניכוי כי יש לך עודף, קודם כל תעביר את העודף לשם. אוקי? המטרה של מס הכנסה היא להשאיר בקופה המרכזית לפיצויים רק את החבות של העובדים עד 2007 פלוס 10%. נתנו לך ספר כי התקנה מאפשרת. אז זה הכסף שיכול להישאר. ואם יש לך איזה תביעה משפטית, גם תשאיר. חוץ מזה, לא נשאר כסף שם. לא צריך להישאר כסף שם. שימו לב שלבעלי שליטה, אם המשכורת שלו היתה 40,000 ו... לפי 40 אז לא היתה תקרה, ב-17 יש לנו תקרה.

אבל אז לא היתה תקרה, יכולת להפקיד כמה שאתה רוצה. אז אם הפקדת שם עד 40,000 ולמעשה החוק אומר לי, החוזר גם אומר שמותר לי להפקיד עד התקרה, אז כמובן שייווצר לך עוד, כי הפקדת על שכר יותר גבוה. את העודף הזה תתחיל לפזר אותו לקופות הפיצויים האישיות של העובדים. זה נקרא עודף.

אז לאחר אישור רואה חשבון או עו"ד כי יש עודף יועברו הכספים האלו לקופות האישיות ללא אישור מרשות המיסים. אתה לא צריך אישור, אתה מודיע לקופה המרכזית לפיצויים, "תעבירו היום 7,850 שקלים למשה חיים וזה", בסדר? אני מעביר את הפיצויים.

החוזר מאפשר העברת הכספים לקופות אישיות גם לעובדי 2007. כלומר, אם עכשיו יש לך חבות לעובדים, יש לך עובדים מ-2007 והצטבר שם כסף בקופת הפיצויים, מותר לך להעביר את הכסף מקופה מרכזית לפיצויים לתוך הפוליסה של עובדי 2007, לקופה האישית. עכשיו, כמובן שחברת הביטוח, הגוף המוסדי אנחנו קוראים לזה היום, חייבת לצבוע את הכסף הזה בנפרד.

למה? משתי סיבות, אם העובד הזה לא נמצא בסעיף 14 אז אני רוצה לשמור לעצמי את האופציה, כמו בקופה מרכזית לפיצויים כי יכול להיות שנשאר לי עודף שהעובדים עזבו. אתם זוכרים? לפני זה העובדים עזבו, לא קיבלו פיצויים. לא היה צו הרחבה פנסיוני לפני 2007, אז לא הייתי משלם פיצויים בכלל לעובדים.

אז יכול להיות שהכסף הזה נוצר מזה שהפקדתי כי חשבתי שאני אשלם פיצויים ובסוף העובדים עזבו. נשאר לי עודף. את העודף הזה אני יכול לשייך אותם לעובדי 2007 אבל חייבים לצבוע לי אחרת כי אם יהיה מצב שהעובד ה-X הזה של 2007 יתפטר, אין לי חבות לשלם לו פיצויים על התקופה הישנה, תזכרו שאין חבות על התקופה הישנה גם היום, יש גם פסק דין שדיברנו עליו בהרצאה הקודמת, אז אין חבות, אז אני רוצה את הכסף הזה חזרה כמעסיק. אז חברת הביטוח או הגוף המוסדי יצטרכו להחזיר לי חזרה את כספי הפיצויים האלה בניכוי מס 40% כי זה החוק מחייב.

כי לא הייתי חייב לשלם. אם אני רוצה עכשיו לצבוע את הכסף הזה ולהגיד לחברת הביטוח: "תחילי עליו את סעיף 14" למשל, מותר לעשות את זה אף על פי שזה כספים ישנים. אבל יש בעיה עם סעיף 14, לא חייב לעשות את זה אבל יכול להיות מצב שאני לוקח את העודף הזה ומחיל עליו אוטומטית את סעיף 14 כי ברגע שאני מפקיד לקופה הפנסיונית היום, במקום שאני אפקיד את השוטף אז חל על זה סעיף 14 אם העובד נמצא תחת סעיף 14, אוקי? או עד 6% שחל עליו סעיף 14 מכוח צו הרחבה פנסיוני באופן אוטומטי.

אז יכול להיות שבעצם כספים שהם נמצאים בקופה מרכזית לפיצויים פתאום יהפכו להיות סעיף 14 אבל אסור לי אם יש לי עודף להפקיד בשוטף לפיצויים. כל שנה אני צריך בהמשך הגשת הדו"ח שאני מגיש למס הכנסה, לאותו תאגיד או לאותו אפילו עצמאי. גם עצמאי שמעסיק עובדים ויש לו קופה מרכזית, אז לגבי זה אני צריך להגיש כל שנה דו"ח ואני רושם שבקופה המרכזית לפיצויים יש 20,000 שקל שזה חבות לעובדי 2007, שמות, תאריך תחילת עבודה, אני חייב לצרף את זה לדו"ח השנתי של מס הכנסה כדי להראות להם שעדיין אני שומר שם כסף לאותם עובדים מ-2007 ולא מצב שאין לי כבר עובדים שעובדים עם הוותק הזה ויש לי יתרה בקופת פיצויים. כי אם לא, היתרה הזאת תסולק. תכף תראו מה אני הולך להגיד בשקף הבא ותבינו מה הולך להיות בהמשך.

שאלה מהקהל: (לא ברור)

לא פיטרת את העובד?

תגובה מהקהל: לא. העובד אצלי.

אז הוא יישאר. הכסף נשאר שם לטובת העובד הזה. אבל רק אם הוא התחיל לעבוד לפני 2007. אין בעיה, הכסף לעובדים של 2007 יכול להישאר בקופה. אבל אך ורק לעובדים האלה, לא לעובדים אחר כך. את לא יכולה להגיד שעובד התחיל לעבוד ב-2010 ואת עושה חשבון שמגיע לו פיצויים אז את אומרת: "רגע, אם אני אפטר אותו אז אני אעשה לו השלמה מהקופה המרכזית לפיצויים". זה לא עובד, בסדר?

שאלה מהקהל: (לא ברור) וחלק לא, אז אני לא יכולה (לא ברור)?

לא. את לא יכולה לקחת כסף שיש לך עודף שם לטובת עובדים שהתחילו לעבוד אחרי דצמבר 2007. את העודף את צריכה לזרוק לקופות האישיות של העובדים ללא קשר מתי התחילו לעבוד. את כל העודף הזה את צריכה למחוק אותו.

למעשה מה שמס הכנסה רוצה, או שלא יישאר כלום בסופו של יום, או שיישאר רק מה שאת חייבת עד דצמבר 2007 כי בעצם הקופה המרכזית נועדה לעובדים האלה. אחרי זה כבר לא היתה אופציה בעצם להפקיד לקופה חוץ מהוראת מעבר.

בסדר? עכשיו, אז אמרנו, במידה והסכום שנמשך נובע מעבר להתחייבות עובדי 2007 פלוס 10% שאפשר לשמור, יראו כהכנסה מעסק וניתן לקזז הפסדים מועברים ממנה. כלומר, אם יש לי כסף עודף שאני לא השתמשתי בו בקופה המרכזית לפיצויים, יש לי זמן עד דצמבר 18 להעביר את זה לקופות. היה ולא עשיתי את זה, כל הכסף העודף הזה הופך להיות הכנסה חייבת בידי המעסיק. אוטומטית ינכו מזה מס במקור ואפשר גם לקזז הפסדים.

במידה והסכום שנמשך נובע מעודף הפקדה שנוצר משנים קודמות, יראו את ההכנסה כהכנסה שנוצרה באותה שנה וניתן לקזז בגין הפסד שוטף ולא משנים קודמות. כלומר, יש פה הבדל בין איזה עודף, מה המשמעות של העודף.

אם הוא נובע מעבר להתחייבות של 2007. מה קרה? איך זה יכול לקרות? אמרנו, הפקדתי כל הזמן לקופה המרכזית לפיצויים כי בכל שנה הרואה חשבון היה אומר לי: "תצבור כסף, אתה חייב X שקלים". אבל מה קרה כשמתוך העובדים שצברתי, חמישה עזבו לבד, לא שילמתי להם פיצויים. והכסף תקוע עכשיו בקופה המרכזית. גם לא משכתי את זה אלי. אז זה מקרה אחד. מקרה שני, עודף הפקדה, זה המקרה השני. סליחה, מקרה אחד הוא מקרה שמעבר להתחייבות שהיתה לי לעובדים של 2007 והמקרה השני זה מצב שנשאר לי עודף.

אין לי כבר עובדים מ-2007 אבל יש לי כסף בקופה המרכזית שאיתו השתמשתי עד עכשיו דרך אגב, נכון? אנשים שרצו לעשות השלמות. שפיטרו עובד והיה צריך לעשות השלמה, אז הם לקחו מהקופה המרכזית כי היה שמה כסף וניקו אותה לאט לאט. אבל עכשיו נגמר, זהו, העודף הזה צריך לחסל אותו. את העודף הזה מחסלים על ידי הפקדה לקופות האישיות בשוטף שאני מפקיד כל חודש.

עכשיו, לבעלי שליטה, במידה והסכום שנמשך מיועד להבטחת כספי הפיצויים של בעל השליטה והסכומים שימשו לתשלום פיצויים מעבר לתקרה או שהסכומים נמשכו בשנה שבה משכו בעלי השליטה כספי פיצויים, לא ניתן יהיה לקזז הפסד כנגד עודף התשלום, בין הפסד שוטף ובין הפסד צבור.

כלומר, לעניין בעלי השליטה, אי אפשר לקזז. צריך לשמור רק עד התקרה של הפיצויים כפול הוותק עד סוף 2007. כלומר, כל העודף שנצבר בקופת הפיצויים והוא שייך לבעל השליטה כי רק הוא נמצא עם הוותק הזה, חייב לעבור לקופה האישית של בעל השליטה, זה הרעיון של החוזר החדש.

החוזר מבהיר כי, החוזר הזה תקף רק אם הבעלים של הקופה והמעבידים בפועל זהים לחלוטין. אתם יודעים שיש את המצב הבא: נניח היו שני שותפים, היו עצמאיים, היתה להם קופה מרכזית לפיצויים. אחרי זה בא רואה חשבון אמר להם: "תפתחו חברה, עברתם את המחזור".

הלכו, פתחו חברה או מכל מיני שיקולים אחרים והעובדים המשיכו לעבוד ולא דאגו לעשות העברת פוליסה. המשיכו לעבוד וצברו זכויות בתאגיד. למעשה הפוליסה עדיין רשומה על שם השותפות. במקרה כזה החוזר עוד יותר תוקף את העניין הזה ואומר את הדבר הבא: אם אתם רוצים שנתייחס לסכום הזה של הוותק שנוצר בתקופת השותפות כי ממילא תצטרכו לשלם את זה לעובד, אתם צריכים לעשות העברת בעלות לפוליסה.

אם זה קרה עקב מיזוג, אם זה קרה עקב העברת פעילות מגוף לגוף. צריך לעשות, יש חוזר שנקרא 6-2011 דיברנו עליו, יש לי גם הרצאה של איזה שעה רק על הנושא הזה, איך עושים העברות פוליסה בין מעסיקים.

יש טפסים, צריך להגיש בקשה. תלוי אם הבעלות היא 90% או שהיא לא 90%. יש חוזר שמסביר את זה אבל אי אפשר להזניח את זה. זה טעות שנפוצה מאד אצל חשבי שכר שלא דואגים ולא לוחצים להעביר פוליסות בין גוף א' לגוף ב' ומעבירים רק את העובדים ממעסיק למעסיק עם הוותק, הכל בסדר, ושוכחים שהקופות גם צריכות להישמר למעסיק החדש.

הוא צריך לעבור, הבעלות של הפוליסה צריכה כבר להירשם למעסיק החדש. אז צריכים כבר להתייחס לזה. החוזר אומר שאם לא עשיתם כלום עד סוף 2018, לא נתקבל אישור, לא יודעים אם זה חבות 2007, אין התייחסות לכסף, יראו את היתרה כהכנסה שנתקבלה בדצמבר 2018 וניתנה הנחיה כבר לבעלי הקופות המרכזיות לפיצויים להעביר את הכסף למסלול השקעה דומה למסלול שהיתה בו קופה מרכזית לפיצויים, לנכות מס במקור 40% וזה ייחשב כהכנסה לכל דבר למעסיק. כאילו הכנסה חייבת במס ואז מחסלים לגמרי את הקופה המרכזית לפיצויים לאפס. במקרה כזה שלא היתה התייחסות. אם תתייחס, אז תשאיר את הכסף לעובדי 2007.

שאלה מהקהל: הניכוי 40% מס במקור (לא ברור)?

ברור. כי כל הכסף שנשאר בקופה ייחשב כהכנסה. אבל תחשוב איזה טעות אתה תעשה כי יכול להיות שיש לך פה פיצויים שאתה חייב לעובדי 2007 ואולי גם ביניהם לבעל השליטה שהוא יכול למשוך אותם בעתיד כפיצויים פטורים ממס בגבולות התקרה, ולמעשה כל הכסף הזה עכשיו הופך להיות חייב במס.

שאלה מהקהל: במקרה של חוסר ברירה, נגיד כשינכו 40% זה יהיה חלק מ(לא ברור).

וכל הסכום שנכנס לך אבל הוא חלק מההכנסה, זה מתווסף לך לרווח. ואם אתה במס שולי 48 לא יעזור לך 40.

שאלה מהקהל: אני מדבר על חברה.

אם זה בחברה אין בעיה, בסדר. זה ייכנס כ. אתה צודק, אבל זה ייכנס להכנסות. לא תמיד זה טוב לי.

שאלה מהקהל: אני מדבר מחוסר ברירה.

מה זה חוסר ברירה? יש לך עד סוף 2018.

שאלה מהקהל: אני (לא ברור) את ההתחייבות.

אז תעביר את הכסף לקופות האישיות. למה שינכו לך 40% מהכסף? למה להפסיד את ה-40%? קח את כל העודף ותפרק אותו לקופות האישיות. תנקה לך את הכסף.

שאלה מהקהל: לגבי הכספים של בעלי שליטה, אמרנו בעלי שליטה עד תקרה של שתיים עשרה...

תקרת הפיצויים.

שאלה מהקהל: כפול הוותק מאז שהם התחילו עד 2007.

נכון.

שאלה מהקהל: עכשיו, את היתרה עד עכשיו (לא ברור)?

כן. של יתר העובדים ללא קשר מתי התחילו לעבוד.

שאלה מהקהל: אפשר להעביר לקופות האישיות של בעלי שליטה?

גם.

שאלה מהקהל: וגם ליתר העובדים?

כן. אפשר לפזר את זה.

שאלה מהקהל: רק לעובדים שעבדו עד 2007?

לא. גם עובדים שהתחילו עכשיו והסנקציה אם לא תעשי את זה שההוצאה לפיצויים לא תותר לך בשנת 2017 ולא ב-18. בסדר?

שאלה מהקהל: זה לא כל כך ברור. אני רוצה דקה לחדד, יש לי קופה מרכזית לפיצויים 600,000 שקל. יש לי את העובדים שעבדו לפני 2007. ממה שאני מבינה עכשיו, אני צריכה לעשות טבלה הסדר של ה-600,000 עד 31 לדצמבר 07.

לדצמבר 07, כמה כסף היה מגיע פיצויים לעובדים האלה. אם זה 600,000 אין בעיה, את יכולה להשאיר את הכסף בקופה. את מצרפת דו"ח.

שאלה מהקהל: רק לעובדים עד 2007.

נכון. כל העודף, את חייבת לזרוק אותו. את יכולה לשמור עוד 10% מעבר להתחייבות.

שאלה מהקהל: יש רשימה של כל העובדים, הרשימה הזאת היא כל שנה?

כל שנה להגיש בדו"ח השנתי אישור עו"ד ורואה חשבון על היתרה.

שאלה מהקהל: רק רציתי לשאול הלכה למעשה, מי שיש לו קופה מרכזית לפיצויים, יש לי הרבה עובדים שהתחילו לפני 2007, למעשה אם אני, אתה אומר אני בעצם צריכה לקחת לפני החוק הפנסיוני מ-2008, לקחת מה שהם מרוויחים היום...

זה מה שהיא שאלה. אם אין סעיף 14.

שאלה מהקהל: בהנחה שלא היה לי סעיף 14 אז.

שכר אחרון כפול הוותק עד 7 זה ההתחייבות שלך לעובדים האלה, זה יכול להישאר פלוס עשרה אחוז.

שאלה מהקהל: השכר האחרון זה 31 לדצמבר?

עכשיו, את עושה חישוב לדצמבר 16, את עושה חישוב לדצמבר 17. כל שנה שאת מגישה את הדו"ח את צריכה להוכיח למס הכנסה שההתחייבות נמצאת בקופה, זה אפשר להשאיר.

שאלה מהקהל: דצמבר 16.

מתי שמגישים את הדו"חות למס הכנסה. בסדר?

שאלה מהקהל: אם המעסיק פיטר את עצמו?

מה זה מעסיק פיטר את עצמו? הוא עשה לעצמו שימוע?

שאלה מהקהל: אין כסף אז הוא הפסיק לחלק לעצמו משכורת. הוא יכול לקחת מהקופה הזאת את הכסף?

כן. רק יש חוזר של מס הכנסה שאומר שאם נעשתה פה פעולה מלאכותית. אני אומר, אם נעשתה פעולה מלאכותית אז הם יכולים לא לתת לך פטור על הפיצויים שמשכת. כלומר, אם בעל שליטה פיטר את עצמו כמו שאמרת, הוא צריך להביא הוכחה שהוא מכר את המניות, העביר, העסק נסגר. צריכה להיות הוכחה. לא שהוא המשיך להיות בעל מניות ופתאום אין בעל מניות כאילו התפטר.

שאלה מהקהל: הוא ממשיך להיות בעל מניות אבל הוא לא מושך משכורת. אז הוא יכול לקחת?

זה פיקציה. זה אבא של הפיקציה. אנחנו מוקלטים ביוטיוב, לא כדאי לך לעשות את זה. אסור למשוך פה פיצויים פטורים זה פיקציה.

שאלה מהקהל: הוא יכול לא למשוך משכורת.

יש לזה השלכות, אין לו פגיעה בעבודה, הוא יכול להפקיד לעצמו. יש פה בעיות עם זה השלכות אחרות. כדאי לו להתייעץ לפני שהוא עושה את המהלך הזה. זה לא מהלך טוב. בסדר? פיצויים פטורים בטח מס הכנסה לא יאשר פה.

שאלה מהקהל: רגע סליחה, ואם הפיצויים שנשארו, בפנסיה שלו אין לו פיצויים, הוא יכול להעביר את הפיצויים?

למשוך משם את הוא בוותק הזה, כן. אבל עוד פעם, הוא לא יכול למשוך את זה פיצויים פטורים.

שאלה מהקהל: לא למשוך. להכניס לקופת הפנסיה שלו.

לא. מה פתאום. מפיצויים להעביר לקופה לקצבה? שומו שמים.

שאלה מהקהל: אחרי הקופה המרכזית יש קופות משניות, נכון? ומשם אפשר להעביר את הכסף?

רגע, לשאלה שלך. אני אחזור על השאלה. השומו שמים שלי לא היה נכון. הוא יכול לייעד את הכסף מפיצויים לקצבה, הוא יכול לייעד את הכסף.

שאלה מהקהל: לא לקצבה, להכניס בקצבה כסף שלו כרגע בקופת הפנסיה...

הוא יכול לייעד כספי פיצויים לקצבה אבל זה יהיה טעות מצידו. זו תהיה טעות כי יש פה כספי פיצויים שיכולים להיות פטורים ממס והוא מייעד אותם לקצבה שיכול להיות בעתיד שיהיו חייבים במס.

שאלה מהקהל: (לא ברור) קצבה, אני אומרת.

אז לאן? אין מסלול אחר.

שאלה מהקהל: קופת פנסיה (לא ברור) שש אחוז, שש אחוז.

נו, מה זה קופת פנסיה? פנסיה בעברית זה קצבה.

שאלה מהקהל: אוקי. אז אין לו את השש אחוז. אז הוא יכול לקחת מהקופה המרכזית?

ולהעביר לאן?

שאלה מהקהל: לקופה שלו.

לאן? לייעד אותם לאן? לפיצויים, לא לקצבה. זה אפשרי. לקופה אישית, זה מה שאמרתי שחייבים לעשות... את לא מפטרת אותו. את יכולה לייעד, להעביר את הכסף מקופה לפיצויים לקופה לפיצויים אחרת. אבל הוא ממשיך לעבוד, לא פיטרת אותו.

שאלה מהקהל: אסור לפטר אותו.

מותר, עוד פעם... את יודעת מה אני מציע למעסיק שלך?

שאלה מהקהל: אתה צודק, אבל אחד שאין לו כסף.

אבל יש לזה השלכות. הוא לא יכול לעשות מה שאת עושה.

שאלה מהקהל: הוא לא מושך משכורת.

בסדר. הוא יכול לא למשוך אבל יש לזה השלכות. דרך אגב, אני מציע לבעל המניות שלך ללכת לבית דין לעבודה ולתבוע את החברה שהוא עובד בה, אמיתי ואז בכלל יהיה לו, הוא יכול לנפח את התביעה, הוא לא קיבל שעות נוספות, חופשה שנתית הבראה ואז הוא יכול לבוא גם כתובע וגם להגיש כתב הגנה הוא יכול. אני שמעתי על כאלה. אבל יש לזה השלכות, הוא צריך להבין את זה.

שאלה מהקהל: הוא מעסיק יחיד בחברה.

אבל יש לזה השלכות. כן, שאלה אחרונה.

שאלה מהקהל: (לא ברור) שנותרה בקופה המרכזית, אפשר להעביר אותה לקרנות פנסיה לרכיב הפיצויים?

חייב. לא אפשר. יתרה עודפת שנותרה בקופה המרכזית לפיצויים אם בשל עודף מהחבות של עובדי 2007, אם בשל: אין לי יותר עובדי 2007, סתם אני תקוע עם איזה יתרה שנותרה שם, הסברתי.

חובה עלי להעביר את הכסף מהקופה המרכזית לחברת ביטוח, לאותו גוף מוסדי שאני מפקיד את כספי הפיצויים במסגרת הצו או ההסכם הקיבוצי שלי. חובה לעשות את זה. חובה לנכות את העודף הזה. עכשיו אל תשאלו אותי איך זה ייעשה טכנית כי עדיין החוזה הזה הוא חדש אבל חייבים לעשות את זה על פי החוזר, אחרת ההוצאה לא תותר. זה מה שאומר החוזר. בסדר?

קודם כל יש לכם את המספר של החוזר. חוזר מפורסם באתר רשות המיסים. יש דוגמא מספרית, אני לא הבאתי אותה. יש נספח לחוזה עם דוגמאות מספריות, דוגמא אחת מספרית שם. תכנסו, תקראו את הדוגמא, תבינו את החוזר. אני ליקטתי אותו, ליקטתי את הנתונים העיקריים של החוזר. החוזר יש בו 9 עמודים אם אני לא טועה. נכנסתם תוך כדי שאני מדבר לחוזר? אז נכון בסוף יש נספח עם דוגמא משהו עם מיליון שקל? אז תקראו את החוזר, תלמדו אותו. התפקיד של יום העיון זה לחדד לכם את הדברים החדשים. איך עושים את זה, כללי יישום זה עוד יעברו ימים עד שנעשה את זה.

שאלה מהקהל: עוד על הנושא הזה, זה חבות של העובדים שלפני 2007 נכון ל-31 לדצמבר 2007.

עם המשכורת האחרונה.

שאלה מהקהל: האחרונה של 2007.

מה את חייבת פיצויים? אם את מפטרת עובד. פיטרת היום עובד, מה את חייבת לו? את המשכורת האחרונה כפול הוותק אם אין לו סעיף 14 נכון? אז זה המצב. אז מה מס הכנסה אומר? לגבי החבות הזאת תשאיר בקופה כי מחר תפטר אותו, אתה צריך את הכסף הזה. אבל זה רק לגבי העובדים האלה. בסדר? לגבי עובדים חדשים יש קופות אישיות כבר. החבות לא יכולה לבוא על חשבון. זה מה שמס הכנסה אומר. אל תשאיר כסף על חשבון לצורך העובדים שהתחילו לעבוד אחרי, תעביר את הכסף קדימה לקופות האישיות, שכל העודף יישב שם.

עוד פעם, זה מייצר בעיות עם סעיף 14, זה מייצר בעיות טכניות אחרות אבל בעיקרון צריך לעשות את זה. בסדר? רק תזכרו, עוד נקודה חשובה אם כבר דיברנו על סעיף 14. אני חייב לחזור על הנקודה הבעייתית הזאת שקיימת למרות שאני חוזר עליה בימי עיון. תזכרו שלפי צו הרחבה פנסיוני, הנושא של הפיצויים לא השתנה, נשאר 6%, והוא נשאר 6% עד השכר הממוצע במשק. ואז יש לכם 4 אופציות למעשה לפי צו הרחבה פנסיוני מה לעשות עם הפיצויים.

אופציה אחת, לא להפקיד כלום, זו גם אופציה. כלומר, להפקיד רק מה שהחוק אומר. שישה אחוזים כפול השכר הממוצע במשק. וכאשר אתם עושים חישוב פיצויים, וזו הטעות. לא לוקחים שכר אחרון כפול וותק, מה נשאר בקופה. זו מה זו טעות נפוצה. זה הכי קל לעשות ככה, זה גם מה שהתוכנות מאפשרות לכם לעשות. אתם נכנסים ל-161 מקישים שכר אחרון כפול הוותק שיש אותו אוטומטית, מבקשים אישור מהחברה, מהגוף המוסדי כמה נותר ואז אתם אומרים למעסיק: "אתה צריך להשלים X שקלים". ברגע שיש חישוב כזה, אותו חשב שכר או חשבת שכר צריכים להיות מפוטרים מהעבודה באותו רגע. אין מצב לעשות חישוב כזה.

אתם צריכים לקחת רק את השכר האחרון כפול 2.33 או 28%. וזה לא רק 28, זה לפעמים חישוב מסובך יותר. כי אם העובד התחיל לעבוד ב-13 אז צריך להכפיל ב-40% ואם הוא התחיל לעבוד ב-12 אז צריכים להכפיל ביותר, ב-60%. הכל הולך לפי שכר אחרון כפול אחוז ההשלמה. וחבר'ה, זה לא אותו דבר. המספר יצא הרבה יותר פחות כי אם המשכורת גדלה במהלך השנים, מה שהפקדתי לפי סעיף 14 החל מינואר 2008 הוא שמור לעובד אבל לפי השכר שהיה לו אז.

אני לא עושה לו השלמה על כל המשכורת. לכן כאשר אתם עושים חישוב פיצויים אל תעשו את הדרך הקלה הזו אלא לכו לכל שנה ותעשו את אחוז ההשלמה של כל שנה לפי צו הרחבה פנסיוני. ואם זה כספי פיצויים שלפני תחילת הצו 1.1.2008 אז כמובן שזה חל הדין הישן, אני לא חייב לשלם לעובד את כספי הפיצויים ויש גם פסק דין לזה.

כלומר, אם העובד התפטר. אם הוא פוטר אז אני חייב כי יש לי דיני עבודה, אבל אם העובד התפטר אני חייב לשלם רק את כספי הפיצויים שהצטברו מינואר 2008. אני לא חייב לשלם את התקופה אחורה. תזכרו את הנקודה הזאת כי הדין אז היה שונה מינואר 2008, אז זה אופציה שניה. אופציה שלישית זה להפקיד את ההשלמה עד ה-8.33. מותר לי להפקיד את ההשלמה ל-8.33, ולא להחיל את סעיף 14. כלומר, לשמור את זה בתכנית חיסכון. אם אני אפטר את העובד, אני אצטרך לעשות השלמה כי לא החלתי את סעיף 14, אבל חלק מהכסף כבר יהיה שמור. אם המשכורת שלו למשל לא עלתה, אז יהיה לי.