אני מניח שרובכם שמעתם על צו ההרחבה החדש בתחום הניקיון. אני מניח שכמה פה חשבי שכר של חברות ניקיון ותחזוקה וכדומה אבל כולנו עובדים בארגונים שסביר להניח לא אנחנו עושים את הניקיון שם.

אז הנקודה הזאת היא מאד ח שובה למעשה לכל ארגון ונדבר על כמה נקודות לא יותר מידי על הנושא הזה, ואחרי זה נעבור על האחריות הפלילית של חשב שכר ושל מנהלים בסיטואציות האלו.

הנושא הזה של העסקת קבלני שמירה וניקיון הוא למעשה הוליד הרבה מאד מהבלגנים הגדולים שחווינו ביחד בשנתיים האחרונות. כל החוק להגברת האכיפה של דיני עבודה התחיל מהעובדים השקופים.

הזכרנו והייתם אצלי חלקכם בהרצאות הקודמות לגבי החוק להגברת האכיפה וכל הנושא של העובדים השקופים, של אותם עובדים שהמעסיקים מצאו את כל הדרכים איך לא לשלם להם ולפטר אותם ולגייס אותם מחדש ולגרום להביא לסיטואציה שבה הם לא מקבלים זכויות הבראה, פיצויים וכדומה, הוביל לזעם שהצטבר והצטבר והצטבר וניסו לשפר את המצב שבא לידי ביטוי בסופו של יום בין היתר בחוק להגברת אכיפה של דיני עבודה שלמעשה יש לו שני חלקים.

חלק אחד מדבר לכל המעסיקים וזה החובה של כולנו מעכשיו להקפיד על כל הדברים, דברים אנושיים. אחרת יבוא פקח. מי מכם חושב שסתם הפחדנו אתכם והנה לא באו פקחים, זה פשוט כי הפקחים של משרד הכלכלה היו בסכסוך עבודה עד לא מזמן. זאת אומרת, גם משרד העבודה לא דואג להסתדר עם הפקחים שלו כמו שצריך, עם המפקחים.

אבל הסכסוך הזה הסתיים לפני שבועיים וקצת ועכשיו מה שנקרא, הם צברו, הם נחו הרבה זמן אז יש להם הרבה אנרגיות כדי לבוא ולבקר אותנו. והמפקחים האלה יכולים לבוא ולהטיל עיצומים כספיים בסכומים דמיוניים על כל אחת ואחת מהעבירות השונות.

אז זה פן אחד של החוק שאתם כבר מכירים. הפן השני של החוק זה אם אתם זוכרים את החובה של מזמיני שירות לדאוג מעכשיו לא רק לעובדים שלהם אלא לדאוג לעובדי הקבלן שירות שנמצאים אצלהם שזה עובדי השמירה, עובדי הניקיון, עובדי האבטחה ועובדי הקייטרינג, ההסעדה. בזה החוק מטפל והוא כאמור פועל יוצא מהעובדה שהאוכלוסיות האלה קופחו במשך שנים ארוכות.

ואז נחתם הסכם קיבוצי כללי בין ההסתדרות לבין המדינה, מה לגבי עובדי הניקיון ועובדי השמירה שעובדים בשירות הציבורי? כמו שאתם יודעים, המעסיקה הכי גדולה של עובדי קבלנים זו מדינת ישראל.

אגב, היא גם העבריינית הכי גדולה של דיני עבודה. זאת אומרת, כל הכאוס שנפל עלינו הוא כתוצאה מההתייחסות של המדינה לקבלני שירות. המירוץ לתחתית, העובדה ששילמה סכומים מאד קטנים במסגרת המכרזים לקבלני כוח אדם באופן שהקבלנים רצו להרוויח וגלגלו את ההפסדים למעשה לכיסם של העובדים. עבר שינוי מאד משמעותי בין אם זה החוזר של החשכ"ל והכללים של המכרזים ואין יותר מכרזי הפסד.

אחד מהדברים החשובים שהחוק להגברת אכיפה אוסר זה אותם מכרזי הפסד. ובין היתר היתה שביתה מאד גדולה אם אתם זוכרים, לא היו לנו הרבה שביתות כלליות, יותר שביתות בנמל כל אימת שהסטייקים קרים, או עכשיו יש אירוע הרבה יותר חשוב, נמל חיפה הושבת בין היתר בגלל הספורטיאדה.

אז יש סוגיות מהותיות וקרדינאליות. אבל אם אתם זוכרים את השביתה הכללית בזמנו שהיתה, היתה סביב מה? עובדי הקבלן. זאת אומרת עובדי קבלני השירות. ואז נחתם הסכם שמשפר את מעמדם של עובדי ניקיון ועובדי השמירה שמועסקים ישירות על ידי המדינה מתוך נקודת מוצא שהתנאים האלה יורחבו על כלל השירות הציבורי.

עכשיו, את זה היו אמורים לעשות במהלכים כאלה או אחרים. רק המהלכים האלה לא הצליחו וחוץ מעובדי המדינה פרופר, כשזה הגיע לעובדי השירות הציבורי בפן הרחב, עובדי הרשויות המקומיות, עובדי התאגידים של הרשויות המקומיות, עובדי התאגידים הסטטוטוריים וכדומה, למעשה לא הרחיבו את זה ושמה השומרים והמנקים המשיכו לקבל את אותו השכר כבעבר והכנסת בסופו של יום עשתה את מה שהמדינה לא עשתה שוב, בלחץ של ההסתדרות, ובהמשך להסכם שנחתם בדצמבר 2012 נחקק חוק העסקת עובדי קבלני שירות במגזר הציבורי.

החוק הזה הוא חוק חדש כמו שאתם שמים לב, הוא פורסם באוגוסט 2013 והוא נכנס לתוקף רק לאחרונה והוא יכול להיות רלוונטי גם לחלק מכם, אני אשאל מי מפה מהמגזר הציבורי אחרי שנראה מה נחשב המגזר הציבורי.

מה המטרה של החוק? המטרה של החוק היא לשדרג את תנאי השכר של עובדי השמירה ועובדי הניקיון בשירות הציבורי וזה נעשה בשורה של נושאים. אחד, העלאת שכר באחוזים יחסית משמעותיים, עד כדי שכך שהיתה הרצאה אצלנו, חלק מעורכי הדין אמרו: אולי נלך להיות עובדי ניקיון.

זאת אומרת יש פה בזה, יש מענק מצוינות, הפרשות לקופת גמל לקצבה מוגדלות, קרן השתלמות. מעכשיו אגב חובה לכל עובדי הניקיון והשמירה, הערכה שלי שזה יעשה שינוי מאד משמעותי לעניין קרן השתלמות בכל המשק.

זאת אומרת, אני מניח שאתם תסתכלו עכשיו בארגון אם לעובד ניקיון אצלכם יש קרן השתלמות ולאחראי על העובד אין לו אז. קרן דמי הבראה בסכומים גבוהים יותר ובכמות ימים גבוהה יותר. סבסוד ארוחות ושי לחג מתנות וכדומה. כל אלה נושאים שהחוק מדבר על להעניק אותם מעכשיו לעובדי ניקיון ושמירה.

מי נחשב קבלן שירות? ההגדרה של קבלן שירות היא אותה הגדרה מהחוק להעסקת עובדים לגבי קבלני כוח אדם שאתם בוודאי יודעים שהיום קבלני שירות חייבים להיות עם רישיון, לא רק קבלני כוח אדם. חשוב לכם מי מכם בארגון שאחראי גם על ההתקשרות עם חברת הניקיון או חברת השמירה, חייב להיות להם רישיון קבלן שירות וההגדרה היא אותה הגדרה משם. מי שעיסוקו במתן שירותי שמירה או בניקיון באמצעות עובדיו אצל זולתו.

מי נחשב עובד של קבלן שירות בגוף ציבורי? שימו לב, עובד בתחומי השמירה או הניקיון שמבצע את העבודה בגוף ציבורי ולא משנה היכן מתבצעת העבודה. ועכשיו השאלה המעניינת היא מיהו גוף ציבורי. כי אנחנו גילינו עכשיו על גוף ציבורי כהגדרה מצומצמת, אבל הנה יש לנו הגדרה מאד רחבה. גוף ציבורי מוגדר לנו כגוף מתוקצב, גוף נתמך ותאגיד בריאות כהגדרתם בסעיף 21 לחוק יסודות התקציב.

אז חסכתי לכם את החיפוש לכם והכנסתי לכם את הסעיף הזה למצגת. מי נחשב גוף ציבורי? אז קודם כל בואו נבין מה זה תאגיד כהגדרתו בחוק יסודות התקציב. זהו תאגיד שהוקם בחוק, תאגיד שהוקם בחוק זהו תאגיד סטטוטורי, תאגיד שמוקם מכוח חוק שמקים אותו ויש לנו הרבה מאד גופים כאלה. בין אם זה מגן דוד אדום, רשות השידור, לשכת עורכי הדין, הרשות לניירות ערך. זאת אומרת, כל גוף שהוקם מכוח חוק נחשב תאגיד סטטוטורי, תאגיד שהוקם בחוק. או מכוח סמכותו של שר שניתנה בחוק.

זאת אומרת, הוקם בכוח סמכות על ידי שר, והוא מוסד של המדינה או שנתקיים בו אחד מאלה: כל גוף למעשה שהממשלה משתתפת בתקציבו במישרין או בעקיפין, זאת אומרת אם יש פה מישהו בגוף שמתוקצב, זה רלוונטי לעמותות כאלה ואחרות שמתוקצבות על ידי הזה. חבריו או חברי הנהלתו כולם או מקצתם מתמנים בידי הממשלה או בידי שר. אם לדוגמא אנחנו יודעים שהדירקטורים בנמל מתמנים על ידי השר אז זה נכנס, אחד מאלה, אחד מהתנאים מתקיים. למעט בנק ישראל, רשות מקומית וחברה ממשלתית.

אבל אל תדאגו הם נכנסים בהגדרה אחרת. ושימו לב, חברה המוגדרת בערבות או בהקדש חברות נאמנויות כאלה או אחרות אשר שר, ראש רשות מקומית ממנה להם דירקטור או נאמן לפי העניין ואשר שר האוצר קבע כי הוראות חוק זה כולן או מקצתן יחולו עליהם. יש לנו הגדרה גם לתאגיד בריאות, כל אותם גופים שנמצאים בבתי חולים וכן הלאה והם לא בית החולים עצמו אלא תאגידי בית כאלה ואחרים שלו וכדומה. שימו לב, לא משנה איך הגוף הזה מאורגן או מואגד, הוא נכנס. עמותה, אגודה שיתופית או כל גוף משפטי אחר שמוכר שירותי, מוכר שירותי בריאות בתוך בית חולים ממשלתי או תוך שימוש במתקנים של בית חולים.

שאלה מהקהל: אותה חברה שמוכרת טלוויזיות בתוך-

לא. מוכר שירותי בריאות. לפי דעתי, לראות טלוויזיה היום זה רק מקטין את סיכויי הריפוי. רואים את כל התכניות שיש לנו חוץ ממשחקי השף כאילו זה נזק בלתי הפיך. להראות לחולה במחלה פסיכיאטרית היפה והחנון בבית חולים, אני לא יודע מה יקרה.

שאלה מהקהל: סליחה, הגדרה פה של תאגיד, זה לא תאגיד ציבורי. זה לא הגדרת תאגיד ציבורי, זה תאגיד רק.

זה הגדרת תאגיד לעניין, אנחנו תכף נראה את ההגדרות הנוספות, ככה החוק... מגדיר תאגיד. עכשיו הוא יגיד לנו גם מה זה תאגיד נתמך או מתוקצב וכן הלאה. בראש ובראשונה מגדיר לנו מה זה תאגיד בהגדרה מאד רחבה של תאגיד.

הערה מהקהל: זה יכול להיות גם תאגיד פרטי.

נכון. ראינו, אגב, עמותה, אגודה שיתופית, חברה וכן הלאה הם גופים פרטיים. חברה מוגבלת בערבות או הקדש וכן הלאה יכולים להיות גופים פרטיים בהחלט. גם במצב הקודם. שים לב, אוקי? מספיק שהמדינה בקונסטלציה כזו או אחרת מוסמכת למנות בו דירקטור. זה יכול להיות גוף שעבר הפרטה שיש בו מניית זהב שמאפשרת למדינה למנות דירקטור כזה או אחר, הוא גם יכול להיכנס לקטגוריה הזאת.

ועכשיו אם אנחנו זוכרים את המונחים של גוף מתוקצב וגוף נתמך. אז מה זה גוף מתוקצב? תאגיד. ראינו מה ההגדרה של תאגיד, רשות מקומית, מועצה דתית, בנק ישראל, חברה ממשלתית וחברה עירונית.

זאת אומרת, אם ניקח רשויות מקומיות, יש היום הרבה מאד חברות עירוניות, חיפה העיר שממנה אני בא, יש לנו את יפה נוף ויש לנו את האטוס והתיאטראות ומתן וים של זה, כל אחד בעיר שלו יודע כמה גופים יש וכדומה. כל הגופים האלה היום נחשבים גופים מתוקצבים. זה אומר שהם נחשבים גופים ציבוריים, זה אומר שהחוק הזה חל עליהם.

אגב, כמה מכם כבר בהגדרה הזאת נמצאים? או שכולם בסקטור הפרטי? יש פה מישהו שנכנס פה? הגיוני, אנחנו מגדילים למעשה את המעגל ואותם חברות עירוניות ואותם תאגידים עירוניים נחשבים גוף ציבורי. גוף נתמך, זהו תאגיד שהממשלה משתתפת בתקציב שלו במישרין או בעקיפין, זאת אומרת איזשהו גוף שנמצא על ידי המדינה בין אם במישרין ובין אם בעקיפין.

רק פה, כי הרבה מאד גופים מקבלים מענקים כאלה או אחרים כדי שלא כל עמותה שמקבלת תקציב בצורה כזאת או אחרת תחשב גוף נתמך, צריך קביעה של שר האוצר, אתם יכולים להיכנס לאתר של משרד האוצר ויש שם דו"ח אקסל עם כל הגופים שנחשבים מתוקצבים ונתמכים וכדומה. והודעות כאמור יצאו על כך קופות החולים, על כמעט כל המוסדות להשכלה גבוהה שיש לנו נחשבים גופים נתמכים לעניין החוק הזה. כך שלדוגמא אוניברסיטת חיפה או בין אם זה מכללות, כל המכללות שאנחנו מכירים נחשבות למעשה גוף ציבורי וכל התנאים של החוק הזה חלים על העובדי ניקיון והשמירה באותה אוניברסיטה וכדומה.

אני חושב שהכנסנו עוד גופים, מוזיאונים נכנסו לפה ועוד גופים נוספים. אז יש לנו הגדרה מאד רחבה שפוגשת את חלקנו. מה ההוראות העיקריות של החוק? ההוראות העיקריות זה שאם יש לנו גוף ציבורי וראינו שזה כבר רלוונטי לחלק לא קטן גם מאיתנו, מעכשיו כשאתם עושים חוזה עם קבלן ניקיון או עם קבלן שמירה, אתם צריכים שכל התנאים המוטבים שדיברנו עליהם יכללו בחוזה עם אותו קבלן.

דהיינו, אתם חייבים לדאוג שהקבלני ניקיון והקבלני שמירה אצלכם ישלמו לעובדים שלהם את כל מה שהחוק החדש הזה מחייב לשלם. הנקודה החשובה והקריטית למה כדאי לזכור את זה זה שגם תיקנו את החוק להגברת האכיפה והחובות האלה נמצאות היום גם במסגרת החוק להגברת אכיפה. דהיינו, אם לא דאגתם שהעובדים אצלכם יקבלו את הזכויות האלה אז אפשר להטיל עליכם עיצומים כספיים לרבות חיוב אישי של המנכ"ל בחיובים האלה. זאת אומרת, מי מכם שנכנס להגדרת גוף ציבורי ולא פעל לפי החוק הזה, מסתכן מעבר לתביעות, גם לתביעות האישיות, לשלם את מה שהחברת ניקיון או השמירה לא שילמה וגם מסתכנים בעיצומים כספיים שאנחנו זוכרים שזה הרבה מאד כסף.

שאלה מהקהל: האם יש איזה מינימום מספר העובדים שאני מעסיקה בקבלני משנה?

לא. בשונה נגיד מהחוק, לגבי החוק להגברת אכיפה הוא מתנה את המינימום כדי להפעיל את הכלים שלו. אבל לגבי החובה לוודא שאותם ישולמו לזה, אין דרישת מינימום בחוק.

הערה מהקהל: אבל זה רק לגבי גופים ציבוריים.

ראינו שגוף ציבורי זה גם אוניברסיטה, גוף ציבורי זה גם.

הערה מהקהל: חברה פרטית לא חייבת.

גם חברה קטנה שעושה, חברת תאגיד עירוני שמנהלת איזשהו שוק וכן הלאה. הדבר היחיד שאת רואה את הדבר הזה כגוף ציבורי, אבל הנה גם תאגידים של חברות עירוניות וכן הלאה או של מועצות עירוניות גם הם נחשבות גוף ציבורי.

שאלה מהקהל: חברה פרטית לא חייבת.

אנחנו תכף נראה שגם חברה פרטית חייבת אבל מכיוון אחר.

שאלה מהקהל: מה זה לוודא? אני צריכה לבקש מהם את ה..?

קודם כל זה פותח את החוזה. את צריכה לשלם עכשיו הרבה יותר. למעשה החוזה נפתח. עד עכשיו החוזה שלך שילם להם הרבה פחות, מעכשיו את מחויבת להעלות להם את השכר ולעשות להם קרן השתלמות וכן הלאה, אז מה שהפרוצדורה פה עושה, למעשה הגוף הציבורי פונה לחברה, פותחים את החוזה, מוסיפים לחברה את כל מה שהיא צריכה לשלם ומוודאים שהיא גם משלמת את זה לעובדים שלה.

מי שנכנס לקטגוריה הזאת פשוט צריך לשבת עם העו"ד של הארגון וכן הלאה ולעשות, היה צריך לעשות סדר בסוף שנה שעברה. אבל אם עדיין לא עשה את הסדר הזה, הזמן לעשות לפני שהמפקחים והפקחים והשוטרים יבואו.

מהם התנאים המוסכמים? כי החוק לא מפרט אותם ולצורך זה השר היה צריך להוציא צו ואכן יצא צו שמגדיר מהם תנאי העבודה מעכשיו ואילך של עובדי הניקיון ועובדי השמירה. שימו לב שהצו הזה פורסם ב-1.9.2013 ואם כך אנחנו מדברים על משהו שהוא כאמור מהחודשים האחרונים בלבד.

אז בואו נכיר ככה, עכשיו זה מאד יכול להיות שזה גם ישפיע עלינו בהרבה מאד דברים וזה גם השפיע, תכף נראה לפחות בניקיון ונראה מה יהיה לגבי השמירה.

ראשית, יש לנו הגדרה של בנוסף לעובד ניקיון יש הגדרה של אחראי ניקיון ואחראי שמירה בצו. והצו מעלה את השכר לעובדים הללו.

אם שכר המינימום 4,300 אז הנה יש לנו 346 שקלים יותר. זאת אומרת השכר לעובד שמירה וניקיון מעכשיו עלה בכמעט 8%, הרבה מאד זה, ואחראי שמירה וניקיון יקבל 4,852 והשכר יעודכן בהתאם להסכמי מסגרת העתידיים שיהיו. אז זה שיפור משמעותי. השכר של אותם עובדים עולה בצורה משמעותית. שימו לב, זה שכר הבסיס.

מן הסתם אותם עובדים שעובדים שעות נוספות וכן הלאה, אז יהיה פה גידול משמעותי של כמה מאות שקלים בשכר של אותם עובדים. מעכשיו יש חובה לתת לעובדים המצטיינים מענק מצוינות. עכשיו, מראש יודעים שהמעסיק יגיד שאף עובד לא היה מצוין אז אין טעם לתת להם, אז החוק מחייב את המעסיקים לחלק מענק מצוינות בשווי אחוז מבסיס השכר של כל העובדים. זאת אומרת, אחוז מהשכר, תשימו לב גם להתייקרות של העלות בהעסקה של העובדים האלה, אחוז מהשכר של כל עובדי הניקיון ועובדי השמירה אצלך אמור להיות משולם למי מהעובדים שהצטיינו כמענק מצוינות.

הפנסיה גדלה בצורה משמעותית וזה מעניין לראות איך זה ישפיע על כולנו. ההגדלות להפרשות לפנסיה עולות מ-6% ב-2013 עולות ל-7% בחלק המעסיק ו-6.5% מחלק העובד, לרבות הפרשה של 8.33 לפיצויים עם החלת סעיף 14.

שאלה מהקהל: מה קורה עם ביטוחי מנהלים?

אז זה הסדר שהוא חסר וצריך לשדרג את ההפרשות שם.

שאלה מהקהל: השאלה אם אנחנו חייבים. תמיד זה היה כאילו מיטיב. אדם שהיה לו כאילו 5-5-8.33.

זה הצעה מיטיבה אבל היום זה כבר לא מיטיב.

שאלה מהקהל: לא שינו את החוק.

אין חוק. הפנסיה היא לא מכוח חוק. בואו נעשה סדר. הפנסיה היא מכוח הסכמים קיבוציים וצווי הרחבה. צו ההרחבה שהיה על עובדי הניקיון קודם לכן קבע שורה של הסדרים פנסיוניים אגב, בכל מקרה לא לפי צו ההרחבה הכללי כי היה להם צו הרחבה בענף של ניקיון ויש גם צו הרחבה בענף השמירה שמסדיר מהי החבות הפנסיונית בסיטואציה הזאת.

אבל בוא נאמר שגם זה לא היה, מה אומר צו ההרחבה הכללי? שהוא חל על מקום שבו אין הסכמים קיבוציים או דברים שנותנים תנאים טובים יותר. ברגע שיש לך הסכם קיבוצי, יש לך התנגשות בין הסכם קיבוצי לצו הרחבה כזה או אחר, ההסכם שקובע תנאים טובים יותר הוא הגובר. וכרגע יש לך הוראה שפה אגב מכוח חוק אגב, זאת הוראה מכוח חוק שבאה ואומרת: מעכשיו ההפרשות לפנסיה יהיו כאלה. תכף תראו אגב שזה עולה גם בצו ההרחבה הכללי על כלל עובדי הניקיון במשק.

שאלה מהקהל: למי שיש ביטוח מנהלים בחוזה, זה חברת ביטוח וזה חוזה, זה הסכם שהוא חוזי.

אז עושים הגדרה של הפרשות וכן הלאה. שוב, אני יודע לגבי הביטוח שלי שגם היה לי ביטוח מנהלים של בעלי שליטה. ישב הסוכן ביטוח, יש להם את כל הדרכים שבעולם כדי להוציא ממך עוד הפרשות.

שאלה מהקהל: השאלה אם יש חובה למעסיק.

כן. המעסיק חייב להפריש מעכשיו. שוב, אם יש כיום תנאים מועדפים יותר את צריכה לתעדף בהתאם לזה. אם בעבר החובה שלך היתה 5-5-8.33 ואי כושר עבודה וכן הלאה ועכשיו זה עלה ליותר מזה. יותר מזה, יש סיבוכים שעדיין לא ברורים, אני גם עכשיו נדרש לכל מיני חוות דעת בסיטואציה, מה לגבי השאלות כי הצו לא מנוסח, צו ההרחבה היום של הפנסיה לא מנוסח הכי ברור בעולם ויוצר בעיות בעיקר עם הרכיבים של אי כושר עבודה וכן הלאה וכיצד הם מתווספים. אל תשכחי שיש ניסיונות לטעון שההפרשות של 5-5-8.33 הן הסדר מיטיב אבל הן לא כוללות את האובדן כושר עבודה בעוד שהפרשות דומות לפנסיה כן כוללות את האובדן כושר עבודה.

ואז אם אנחנו מסתכלים על הרציונל שעומד מאחורי זה, זה לא ייחשב הסדר מיטיב אלא אם גם המעסיק משלם את האי כושר עבודה מכיסו.

נתקלתי במקרים שבהם המעסיקים גלגלו את זה עליהם אבל לפי הצו, ההסדר אמור לתת גם את האי כושר עבודה. זאת אומרת, אנחנו אמורים להיות מכוסים גם נכות, גם שארים וגם קצבה. אז זה בסיטואציה הזאת. אבל הנה סיבה לעשות יום עיון גם על פנסיה ונארגן.

כרגע אנחנו יודעים שבכל אופן עובדי הניקיון במגזר הציבורי ועובדי השמירה במגזר הציבורי השתפרו להפרשות משמעותיות. במקום 6% מעסיק, 7% מעסיק והעובד חלק 6.5. אבל עזבו את זה. שימו לב, שגם על השעות הנוספות ועל השבתות יש להפריש לפנסיה. אם נקודת המוצא עד עכשיו היתה שאנחנו מפרישים על השכר של משכורת מלאה, על ה-186 שעות, ועל המעבר, על העודף אנחנו לא משלמים.

עכשיו יש חובה להפריש על שעות עבודה, שעות נוספות ועל השבתות להפריש עליהם גם לפנסיה לפי השיעורים הללו. רק פה במקום 8.33 לפיצויים, 6% לפיצויים. שימו לב, זה ברגיל לא הולך לפיצויים. שעות נוספות לא הולך לנו למשכורת הקובעת לעניין פיצויי פיטורים.

והנה כאן אנחנו צריכים להפריש גם על השבתות וגם על השעות הנוספות, על הגמול, על ה-50% או על 25% אנחנו צריכים להפריש על זה לפנסיה ו-6% לפיצויים. ותזכרו שיש סעיף 14 . משמע, העובד בסופו של יום יקבל גם הפרשות לפיצויים על אותם רכיבים שהם לא רכיבים שחייבים בפיצויים לפי חוק פיצויי פיטורים הרגיל שאנחנו מכירים. זה חידוש מאד משמעותי.

הערה מהקהל: זה עדיף על החוק הרגיל.

נכון. יש פה תנאים.

הערה מהקהל: כל המשק עכשיו ירצה את זה, לא?

בשביל זה אני אומר, למה היה חשוב לי שנעשה את ההרצאה הזאת? כי לפי דעתי זה הולך לפתח שורה של תהליכים עכשיו ושורה של דרישות ושורה של דברים, ותכף נראה מה קרה לצו ההרחבה הכללי לגבי עובדי הניקיון.

גם על הנסיעות הפרשה לפנסיה רק של 5%. השכר הקובע שלנו פנסיונית, אוקי? עוקץ יצטרכו לשבור את הראש עכשיו איך להתמודד עם כל הדברים האלה שבעבר הם לא הכירו. ושימו לב, שיעור הפרשה שונה. פה השכר הרגיל הפרשה של 8.33 לפיצויים, פה הפרשה של 6% לפיצויים, פה אין פיצויים אבל יש הפרשה לגמל של 5%. זאת אומרת אם כאן 7%, פה 5% על הנסיעה.

שאלה מהקהל: זה עובד ומעביד?

כתבתי לכם, חלק המעביד 6%, פה 6.5%, פה זה 5-5. כן.

שאלה מהקהל: אבל זה מעביד ועובד?

כן. מעביד ועובד. עכשיו שימו לב שגם דמי הבראה מפרישים לפנסיה. עוד פעם, רכיב שהוא לא רכיב פנסיוני לפי ההסדרים הרגילים, רכיב שלא נכנס לפיצויי פיטורין או לזה, אבל ההפרשות, אוקי גם לפנסיה וגם לקרן השתלמות יהיו גם מדמי ההבראה וחידוש נוסף משמעותי, מעכשיו עובדי ניקיון ועובדי שמירה במגזר הציבורי זכאים לקרן השתלמות. שימו לב, זה עשרה אחוז. תוספת של 7.5% למעסיק.

הערה מהקהל: אבל זה משכר יסוד רק.

והבראה. הפרשות לקרן השתלמות ולפנסיה הם גם מרכיבי דמי הבראה. ואגב, גם דמי ההבראה גדלו כמו שאנחנו נראה. יש את הטבלה המסודרת.

אגב, כל מה שאתם צריכים להקיש זה להקיש "צו העסקת עובדים על ידי קבלני שירות" אתם תקבלו את הצו המלא עם הטבלה החדשה של דמי ההבראה. דמי הבראה מוגדלים, הם מוגדלים א- שווי יום הבראה הוא לא כמו בסקטור הפרטי אלא הוא כמו בסקטור הציבורי וזה 423 שקלים ולא 374 שקלים, מה שאנחנו מכירים בסקטור הפרטי. וגם מספר ימי הבראה עלה, אם נגיד בשנה הראשונה העובד זכאי רק ל-5 ימים ואחרי זה ל-6 ימים, אז הנה כבר מה-3 שנים הראשונות זכאי העובד לשבעה ימים.

זאת אומרת הזכות של דמי ההבראה עלתה בצורה משמעותית. יש חובה לסבסד להם ארוחות במזנון במקום העבודה ויש חובה לתת מתנה לחג בשווי שלא יפחת הן לראש השנה והן לפסח בשווי שלא יפחת מ-212.5 ש"ח. והכי חשוב זה להקיש בגוגל, להוריד את הצו הזה ומי שזה רלוונטי לו בבקשה.

עזבנו את הסקטור הציבורי ועברנו לסקטור הכללי. עכשיו תבואו ותגידו: רגע, אגב, יש פה חשבי שכר של חברות שמירה או חברות ניקיון או חברת אחזקה? אין. אז תגידו: רגע, זה לא אמור לעניין אותי. אבל זה כן אמור לעניין אתכם. למה?

יש פה מישהו שאין לו עובדי ניקיון או עובדי שמירה בארגון? רק חמישה. זאת אומרת, את הרוב שלנו זה כן מעניין. ולמה זה מעניין אותנו? כי אנחנו צריכים לפקח אם אנחנו זוכרים באמצעות בודקי השכר שחלקכם אני מניח מחכים לתקנות שאוטוטו יהיו ונוסיף לנו עוד דיפלומה למקצוע שלנו.

אנחנו אמורים לוודא שעובדי ניקיון ושמירה אצלנו מקבלים את הזכויות לפי ההסכם הקיבוצי. באמצעות בודק שכר. אנחנו צריכים בחוזים שאנחנו עושים לוודא שהם מקבלים את כל התנאים וכן הלאה. והנה יש לנו שינוי משמעותי בימים הללו בכל מה שקשור לעובדי ניקיון. עובדי שמירה יש להם הסכם קיבוצי שלפי דעתי לאור התנאים שקיבלו עכשיו עובדי ניקיון, יפתחו עכשיו עם עובדי השמירה ויעשו שם גם שדרוגים.

שאלה מהקהל: אתה מדבר על עובדי ניקיון ושמירה, ומה עם עובדי ההסעדה?

א- עובדי ההסעדה לא רלוונטיים לצו הקודם, רק שמירה וניקיון. עכשיו אני מדבר רק על ניקיון. עד עכשיו דיברתי על עובדי שמירה ו/או עובדי ניקיון במגזר הציבורי בהגדרה הרחבה שלו, עכשיו אנחנו מדברים אך ורק על עובדי הניקיון אבל בסקטור הפרטי, והוא רלוונטי לכולכם. למה? כי היום המזמין אחראי לזה שעובדי ניקיון אצלו יקבלו מהקבלן את כל מה שצריך.

ואם הוא לא מפקח ולא מוודא הן בשלב החוזה והן בשלב בדיקת תלונות והן בשלב הבקרה באמצעות בודק שכר שהוא מקבל את כל מה שזה, הוא גם עובר עבירה פלילית ראינו, איפה שהחוק להגברת אכיפה, גם עובדי הניקיון יוכלו בסופו של יום לתבוע מהמזמין ככל שהקבלן יפשוט את הרגל ושמענו על מקרים כאלה. וגם אם יבוא מפקח ויעשה ביקורת אז אפשר להטיל עיצומים כספיים על אותו מזמין שלא דאג שהעובדי קבלן יקבלו את הליבה שלהם.

שאלה מהקהל: סליחה, אתה דיברת על עובדי קבלן. נכון?

קבלן שירות, חברת ניקיון.

שאלה מהקהל: עכשיו מה קורה עם עסק שהוא מעסיק עובדי ניקיון?

אז תכף נדבר על זה גם כן. בואו נראה קודם כל מי נכנס לצו.

הערה מהקהל: אבל זה לא זה.

תכף נדבר. זה לא זה. מה קורה לגבי הניקיון? לגבי הניקיון אגב היו מאבקים בין שני ארגונים של מי מוסמך לחתום לגבי הארגונים וכן הלאה, נחתם הסכם קיבוצי כללי בין ארגון חברות הניקיון בישראל, יש ארגון נוסף שהתחרה. הם רבו, הגיעו לעתירה בבג"ץ, בג"ץ קבע שההסכם הכל בסדר.

ברגע שבג"ץ חודש שעבר קבע שאין שום מניעה וההסכם נחתם כדין, שר הכלכלה שלנו חתם על צו הרחבה והרחיב את הוראות ההסכם הקיבוצי הכללי על כלל עובדי חברות הניקיון בארץ.

שימו לב שאנחנו מדברים על משהו שהוא מאד אקטואלי, הוא נכנס בחודש הבא רק לתוקף. זאת אומרת, הצו נכנס לתוקף בראשון למרץ, דהיינו יום שבת. זה צו שומר שבת, במוצאי שבת. וההוראות לעניין קרן השתלמות, נתנו להם תקופת סינון קצת ארוכה יותר, זה ייכנס רק באוקטובר 2014, דהיינו עוד חצי שנה.

מה יש לנו פה? מה יש לנו בצו הזה? ראשית, מעכשיו כל עובד ניקיון מקבל את השכר שראינו קודם. זאת אומרת, לקחו בצו ההרחבה את אותם תנאים שמקבלים עובדי הניקיון בסקטור הציבורי והרחיבו אותם לסקטור הפרטי. זאת אומרת, אם אני חברת ניקיון קטנה, אם אני פה זה לא דוגמא טובה כי יכול להיות שאני לא גוף ציבורי אבל אנחנו נמצאים בגוף פרטי, מעכשיו השכר של כל עובדי הניקיון בארגון אצלכם קופץ משכר מינימום לשכר שראינו קודם. זאת אומרת, גידול בשכר של עובדי הניקיון בשלוש מאות ומשהו שקל, כמעט 400 ש"ח ולאחראי על ניקיון יותר.

שאלה מהקהל: גם אם אתה מעסיק אותם באופן ישיר.

לא. כרגע אנחנו מדברים על עובדים שעובדים אצל חברות ניקיון. אם נסתכל על מי חל הצו, הנוסח בהסכם הקיבוצי, הנוסח בהסכם הקיבוצי אומר: "יחול על כל העובדים והמעסיקים כהגדרתם בהסכם בענף הניקיון. וחברה או מעסיק מוגדרת כחברה העוסקת בתחום ניקיון או תחזוקה".

אוקי? זאת אומרת אם החברה עוסקת בתחום ניקיון או תחזוקה אזי זה חל עליה. תכף נדבר מה עם עובדי הניקיון שמועסקים ישירות על ידנו. יש פה מישהו מבתי מלון? אז בתי מלון נכנסו מאד ללחץ. הם מנהלים כרגע, ההסכם לא חל עליהם בינתיים, הם ממשיכים לנהל משא ומתן. הפחד זה שזה ייקר מאד את העלויות בבתי המלון וכתוצאה מזה ייקר את מוצר התיירות ואת התחרות אז כרגע הם מנסים לנהל איזה שהם מגעים וכן הלאה. ככל שלא יצליחו, זה יהיה בתוקף גם לגביהם.

שאלה מהקהל: מה קורה לגבי עובד זר?

אין החרגה. אם עובד זר עובד בחברת ניקיון, והיום הרבה עובדי ניקיון הם עובדים זרים. שוב, השאיפה היא שעכשיו התנאים יהיו בצורה משמעותית הרבה יותר טובים, הרבה אנשים כן יצטרפו למעגל העבודה ויעבדו בניקיון.

אבל אם עובד זר הוא נחשב עובד לכל דבר, החוק חל בדיוק אותו דבר. אז כרגע אנחנו מדברים על עובדים של חברת ניקיון, אוקי? רלוונטי לנו שוב, לא כמעסיקים שלהם אלא כמזמינים של המעסיקים שלהם שאמורים לדאוג שהם מקבלים את כל מה שמגיע להם. מה עוד יש לנו בצו הרחבה? יש תוספת וותק החל מהשנה השניה של 35 אגורות לשעה, החל מהשנה השישית 46 אגורות לשעה.

גם כאן שימו לב, הפרשות מוגדלות לפנסיה 7% מעסיק ומ-1.7.2015 7.5% מעסיק. זאת אומרת חלק מהמעסיק והחלק של העובד יהיה 6.5 ואחרי זה 7% בהתאמה. שוב, המאמץ, במיוחד לאור השכר הנמוך לנסות לבנות לאותם אנשים מסגרת הגנה שתאפשר להם גם קצבה סבירה וגם הגנה במקרה של אירוע מזכה, של נכות או שארים. כמו שראינו בסקטור הציבורי כך גם בסקטור הפרטי. יש להפריש גם בעד הגמול עבודה בשעות נוספות או בשבתות וגם בגין דמי הנסיעות לפי אותו מנגנון שראינו קודם. חובה של קרן השתלמות כמו שראינו קודם, מעכשיו כל עובד ניקיון בחברת ניקיון זכאי לקרן השתלמות. הגדלת.

שאלה מהקהל: זה מהיום הראשון הוא מתחיל לעבוד או שיש איזושהי תקופה?

למיטב זכרוני יש איזושהי תקופת.

שאלה מהקהל: וזה רלוונטי מאוקטובר 2014 לעניין קרן השתלמות?

הקרן השתלמות מאוקטובר 2014. אני צריך לראות את התקופה אם זה שלושה חודשים. חלק מהזכויות הן תלויות וותק אבל הוותק הוא קצר. שניה, לגבי קרן השתלמות, לא, מתחילת עבודתו של העובד. מיום תחילת עבודתו של העובד קרן השתלמות. כן, אין חובה של מועד שזה, לא רואה מועד מאוחר יותר.

שאלה מהקהל: זה קרן השתלמות, אבל מה עם פנסיה?

גם. day one. כמו בתעשייה אגב, גם בתעשייה זה מ-day one. בהרבה מאד מקומות היום יש צו שמחייב בהפרשה פנסיונית מהתחלה.

אז אמרנו, הגדלת דמי הבראה כמו שראינו, מעכשיו למעשה גם בסקטור הפרטי מקבלים דמי הבראה כמו בסקטור הציבורי. גם מבחינת הימים וגם מבחינת התעריף של יום הבראה. אז זה פותח לכם עולם חדש מבחינת התנאים.

סבסוד ארוחות, שי לחג, פשוט העתיקו את אותם דברים שיש בסקטור הציבורי להשוות לסקטור הפרטי. הגדלת הזכאות לימי חופשה, אם לדוגמא יש לנו 10 או 12 ימים ב-4 שנים הראשונות, אם יש לנו בזה, אז הנה יש לנו כאן בשנים 3 ו-4 זה קופץ לנו ל-11 יום במקום עשרה ימים. זאת אומרת יש יותר ימי חופשה. הוסיפו את האפשרות לחגוג עם האשה או עם הבעל אחרי החתונה שלושה ימי חופשה נוספים מעבר למכסה עקב נישואין.

לא על חשבון החופשה הצבורה, על חשבון המעביד. נוסף לימי חופשה הרגילים. עובד ניקיון מתחתן, לא מבין למה לעשות את הטעות הזאת, יש אנשים שמתחתנים, לא לומדים לקח מאחרים. אז מגיע לו גם, זה פיצוי, לפי דעתי אם הוא מתחתן עם פולניה צריכים 30 ימים אבל רק שלושה עם האישה ו-27 להירגע באי בודד. אבל זה מה יש. אספקת ביגוד וכל הציוד שנדרש על חשבון המעסיק. שימו לב, יש נוהג בחברות שמירה ובחברות ניקיון וכן הלאה לחייב את העובדים פיקדון על הביגוד, אז החוק אוסר לחייב את העובד.

הערה מהקהל: למה לוקחים איתם ביגוד, אומרים "איבדתי את הביגוד" אחרי יומיים שלושה. אתה לא מכיר את זה?

אז גם מגיע הסעיף הבא שאוסר עליך לקנוס אותם. אוקי? ולא רק זה גם אתה חייב לתת להם שני סטים של ביגוד והביגוד נחשב בלוי בתום שנה. זאת אומרת גם אם הוא נראה טוב וכן הלאה וזה, הביגוד נחשב בלוי ועובד זכאי מידי שנה לסטים נוספים.

אם אין הסדר של תחבורה ציבורית המעסיק מחויב לדאוג להסדר נסיעות או לשלם את השווי הריאלי של ההסדר האלטרנטיבי כשאין תחבורה ציבורית. צריך לאפשר להם לוקרים, מקום לרפרשמנט.

תזכרו, בעוד שלעובדים בארגון יש להם את העובדים שלהם, כאן אנחנו מדברים אצלנו בארגון לעובדים שאין להם את הלוקיישן שלהם מעבר למגעים שאותם הם צריכים לנקות. חייבים לדאוג להם ללוקר, מקום בטוח לשים את התיק שלהם ומקום לנוח ולהתרענן.

אסור להטיל קנסות ועונשים, אסור לעשות קיזוזים וכן הלאה ואם יש חילופי מעסיקים לא ניתן לבוא ולהגיד לעובד: אני עכשיו מכריח אותך ללכת. נגיד אני סיימתי את המכרז שלי באוניברסיטת חיפה, אני מתחיל לעבוד במכללת כרמל, אז אני אומר לעובד: "אתה מעכשיו מפסיק לעבוד באוניברסיטה ואתה הולך לעבוד במכללת כרמל". לא, העובד יכול להחליט: "אני ממשיך לעבוד באוניברסיטת חיפה תחת חברת הניקיון החדשה" והמעסיק הישן מחויב לשלם לעובד את פיצויי הפיטורין, לשחרר לו את הפיצויים וכן הלאה כאילו הוא פוטר.

שאלה מהקהל: אפילו אם פחות משנה?

אם הוא עובד פחות משנה הוא לא זכאי לקבל פיצויי פיטורים אבל יש לך את סעיף 14, ההפרשות שהופרשו הם של העובד.

שאלה מהקהל: מה גובה המס? רק את הפיצויים או?

ברגע שיש לך הסכם מיטיב, ההסכם המיטיב גובר. בהתנגדות בין חוק להסכם, ההסכם גובר אם הוא מיטיב.

שאלה מהקהל: אז אני שואל אותך אדוני, פחות משנה, אתה אומר לי שחוק הפיצויים גובר כי לא מגיע לו פיצויים, אבל פה כתוב שבחילופי מעסיקים כן זכאי.

המעסיק פוטר והעובד זכאי היה לפיצויי פיטורים. אם היו חילופי מעבידים והעובד באותה נקודת זמן זכאי לפיצויי פיטורים. בעבר מה היו אומרים מעסיקים? אתה לא מפוטר. אתה הולך לעבוד בזה. והעובד אומר: "לא. אני רוצה להמשיך שמה".

אם אתה ממשיך שמה יראו אותך כאילו התפטרת. אם התפטרת אתה לא זכאי לקבל פיצויי פיטורים. אז אומר ההסכם: לא. העובד זכאי לבחור להישאר. רואים כאילו הוא פוטר ואתה צריך לעשות איתו גמר חשבון כאילו פוטר בקטע הזה ובנקודה הזאת.

עכשיו בואו נדבר לגבי הסקטור הפרטי. מה לגבי עובדי הניקיון אצלנו בעסק שמועסקים ישירות על ידנו כעובדים מן המניין שיחסי עובד ומעסיק הם בינינו לבינם ולא באמצעות קבלן שירות. אז כרגע שום דבר מהדברים שדיברנו עד עכשיו לא חל על העובדים הללו. אוקי?

אנחנו מחויבים לוודא שהעובדי קבלן אצלנו מטופלים ככה. אם אנחנו גוף ציבורי אז אנחנו מחויבים לוודא שעובדי ניקיון שעובדים אצלנו הם מתוגמלים כך. אבל אם אנחנו עכשיו עסק פרטי שמעסיק 2-3 עובדי ניקיון אצלנו בעסק, אנחנו לא מחויבים לתנאים האלה.

אנחנו כן מחויבים להיות מחוברים למציאות ולהבין מה קורה ומה יקרה כשיבינו עובדי הניקיון את השינוי שחל בענף. זאת אומרת אם אנחנו היום מעסיקים את העובדי ניקיון בתנאים עם פנסיה מקיפה מלאה שבלאו הכי יש לנו היום מכוח ההסכם הכללי, ושכר שהוא יותר משכר מינימום וכן הלאה, אז הסיכוי שיבואו ויגידו לנו: "תוסיפו לי עוד אחוז פה עוד אחוז שם" או שאם נחמד במקום העבודה וכל מה שנשאר זה הקרן השתלמות, אני מסופק אם זה זה.

אבל באותם מקומות שבהם העובד הוא under-paid בצורה משמעותית, זאת אומרת עובד שכל מה שיש לו אצלכם זה שכר מינימום ופנסיית יסוד, זאת אומרת פנסיה לפי צו הרחבה כללי, האלטרנטיבות שיהיו בפניו עכשיו הרבה יותר משמעותיות ואני מניח שאנחנו צפויים לקבל לא מעט בקשות לשדרוג תנאים בקרב עובדי הניקיון אצלנו בארגון, תשוו לי את התנאים לעובדי ניקיון שעובדים בחברות ניקיון.

זאת נקודה ראשונה שלפי דעתי אנחנו נרגיש אותה בתקופה הקרובה, בחודשים הקרובים. מעבר לזה לפי דעתי אנחנו נתחיל להרגיש ביקוש מלמטה של מוצרים נוספים. עכשיו דמיינו לעצמכם שאתם נותנים לעובד ניקיון אצלכם קרן השתלמות ואתם לא נותנים למזכירה קרן השתלמות וכן הלאה. אז זה הולך לעשות לנו תהליך לא פשוט. זאת אומרת, אני כבר הכנתי למזכירות שלי שלא מקבלות קרן השתלמות תשורה טובה, הכנתי מגב סמרטוט וכן הלאה, וזה יום בשבוע תמורת קרן ההשתלמות. אבל זה לפי דעתי הולך לעשות לנו גל של שינויים לא פשוטים. צריך להיערך לזה, צריך לתקצב את זה לפי דעתי, זה ישפיע על השוק כולו. שאלות לגבי הנושא הזה.

שאלה מהקהל: מה לעשות אם קבלן לא עומד בתנאים האלו, להפסיק לעבוד איתו?

בוודאי. מחזיר אותנו להרצאה של החוק להגברת אכיפה של דיני עבודה. אחת החובות שיש לך אם הקבלן לא זה, זה לנתק איתו את החוזה וכמובן לקזז ממנו את הערבות ולגבות ממנו את כל הדברים האלה. אם לא תעשו את זה אתם לוקחים על עצמכם א- את האחריות האזרחית כלפי העובדים, הם יוכלו לתבוע אתכם את כל מה שהוא לא שילם. וזה.

שאלה מהקהל: ... שעוקב אחרי עלות השכר בחברת המעביד.

חברות שמירה וחברות ניקיון הם לא כמו שהיו בעבר. בעבר חברת ניקיון היתה צריכה לתת סכום גס. מי שנתן את הסכום הזול ביותר היה זוכה. היום המכרזים לא קלים.

יש את כל מה שהחברת שמירה חייבת לשלם לשומר או לעובד ניקיון. שזה קל לחשב כי אנחנו יודעים בדיוק מה מגיע להם לפי ההסכמים הקיבוציים וצווי ההרחבה. יש את התקורות. התקורות זה הנשקים והביגוד והמדים וכן הלאה. וגם זה יודעים כמה עולה. והמכרז בסופו של יום הוא לא על זה, את זה המדינה משלמת, על אחוז הרווח של החברה. זאת אומרת אם הסכום שאתה תתן יהיה פחות מהעלות לעובד, התקורה של המעסיק ועוד דלתא מעל זה, אתה תיפסל בסיטואציה הזו.

זאת אומרת, הנטל של ההעסקה של העובדים האלה למעשה נופל על המזמין, לא על החברה. לא על המעסיק בסופו של יום, עלינו מבחינת כספי המיסים וכדומה בסיטואציה הזאת. אבל זה נועד לתקן עיוות מאד משמעותי מבחינת השכר הנמוך של אותם עובדים שעובדים את אותה עבודה, אנחנו מגדירים אותה עבודה של הממים, מפרכת, מתישה, מציקה, מסריחה, כל העבודות הקשות האלה שעובדה, יש לנו קושי למצוא עובדים לעבודות האלה ויש מקומות שרואים את זה גם בשביתה של העובדים הזרים שהשביתה האחרונה שהם עשו, אותן הפגנות שהם עשו, סקטורים שלמים נעלמו העובדים זה.